המחאה נגד בנימין נתניהו
 | |
| בית אגיון • כיכר צרפת (ירושלים) • רחוב הדר (ביתו הפרטי של בנימין נתניהו) (קיסריה) • כיכר הבימה • גן צ'ארלס קלור • מחלף קפלן (תל אביב) • מוקדים נוספים | |
| חלק מהמחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש, המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע והמחאה נגד הרפורמה המשפטית | |
|---|---|
| תאריכי המאבק |
יוני 2020 – 12 ביוני 2021 (כשנה)  |
| קואורדינטות | 31°46′30″N 35°13′03″E / 31.77501°N 35.21751°E |
| עילה |
ב־2020: החל מ־2023:
|
| מטרה | התפטרותו של בנימין נתניהו |
| שיטת המאבק | הפגנות, אקטיביזם ברשת |
| סטטוס | מתמשך |
  | |
המחאה נגד בנימין נתניהו המוכרת גם כמחאת בלפור וכמחאת הדגלים השחורים הייתה סדרה של מחאות ציבוריות מתמשכות, שהתעוררו במספר רב של מוקדים בישראל בעקבות הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
המחאות התרחשו החל ממאי 2020, שאז הוגש כתב האישום - ועד מאי 2021, מעט לפני השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש,[1] והן התמקדו בדרישה להתפטרותו של נתניהו מתפקידו. המפגינים מחו נגד המשך כהונתו של נתניהו בעת שמשפט פלילי מתנהל נגדו, בין היתר בשל הטענה כי הוא מעדיף את טובתו האישית והמשפטית על פני טובתה של המדינה,[2] ודרשו לחקור את פרשת הצוללות. בהמשך ההפגנות התנהלו גם כנגד הפעלת סגרים והגבלת חופש התנועה כחלק מהמאבק נגד התפשטות נגיף הקורונה.
אחד ממוקדי ההפגנות המזוהים ביותר עם המחאות היה המתחם הסמוך למעון ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים, שאף העניק למחאה את הכינו מחאת בלפור.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 2016, לאחר שפורסם כי נתניהו נחקר במשטרה בחשדות לעבירות מתחום טוהר המידות, החלה מחאה של קבוצה קטנה של אזרחים נגד המשך שלטונו של בנימין נתניהו. המחאה זכתה בהמשך לכינוי "מחאת היחידים". המוחה הראשון היה דוד פלדשטיין.[3] זמן קצר לאחר מכן, הצטרפו למחאתו אחרים ובהם תת-אלוף במילואים אמיר השכל. הם עמדו יחידים או בקבוצות קטנות בצמתים ברחבי ישראל ונשאו שלטים שהמסר שלהם היה: "אוהבים את ישראל נפרדים מנתניהו".[4] במקביל, פתחו חושף השחיתות רפי רותם ואייבי בנימין בהפגנה מול ביתו של אביחי מנדלבליט, שמונה באותה עתה ליועץ המשפטי לממשלה. השניים התנגדו למינויו של מנדלבליט לתפקיד, מאחר שהיה לפני כן מזכיר הממשלה של נתניהו, וטענו שמי שנושא בתפקיד היועץ חייב להיות חף מהיכרות קרובה עם ראש הממשלה. המוחים הפגינו מדי שבוע מול ביתו של מנדלבליט בפתח תקווה.[5]
בנובמבר 2016 הצטרף למחאתם מני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה, שהביא לחשיפת פרשת המעונות שבה הורשעה שרה נתניהו, ופרשת המתנות שבעקבותיה הוגש נגד נתניהו כתב אישום בתיק 1000. מקיץ 2018 החליפה את מני נפתלי עורכת הדין סיגלית קסלר, שערכה תחקיר על פרשת הצוללות והציפה אותה. המחאות מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה התקיימו בכל מוצאי שבת, ואנשים נוספים הצטרפו אליהן. עם ריבוי המפגינים הועתקה ההפגנה בהוראת המשטרה לכיכר גורן, כ-500 מטר מביתו של מנדלבליט.
בדצמבר 2017 יזמו המוחים הפגנה בתל אביב ומצעד בשדרות רוטשילד, נגד חוק ההמלצות ו"החוק הצרפתי" שנועדו לסכל אפשרות של הגשת כתבי אישום נגד נתניהו.[6] ההפגנה נקראה "מצעד הבושה" ולקחו בה חלק עשרות אלפי אנשים ובהם אביה אלף, חנה קים, עוזי ארד וירון זליכה. באמצע 2017 התפצלה הקבוצה הגרעינית של המחאה, חלק ובהם מני נפתלי המשיכו להפגין בכיכר גורן בפתח תקווה, ואילו אחרים בהובלת ישי הדס, אלדד יניב, חיים שדמי, ועורך הדין גונן בן יצחק הפגינו בכיכר הבימה תחת המותג Crime Minister, שם שהגתה הפעילה מירי ניר. הם ייסדו את עמותת חוזה חדש במטרה לממן את המחאה.
ההפגנות המשיכו מדי שבוע במוצאי שבת בכיכר גורן, בכיכר הבימה, וב-20 אתרים נוספים. בהם נהריה, עכו, חיפה, עפולה, רחובות, נס ציונה,[7] כיכר פריז בירושלים, צמח, כפר סבא ורעננה. לאחר הריגתו של סלומון טקה התעורר גל מחאה סוער נגד האלימות המשטרתית, וההפגנות נפגשו מול ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, בכיכר גורן, וסמוך לבתיהם של שר המשפטים, השר לביטחון פנים וראשת המחלקה לחקירת שוטרים. המחאה בכיכר גורן הסתיימה בסוף 2019 עם הגשת כתבי האישום בתיקים 1000, 2000 ו-4000.
מחאת הדגלים השחורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2020, לאחר הבחירות לכנסת ה-23 החלה "מחאת הדגלים השחורים" על רקע הטלת הרכבת הממשלה על יו"ר כחול לבן בני גנץ,[8] על ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין. יושב ראש הכנסת היוצאת יולי אדלשטיין סירב לפנות את מקומו ליו"ר חדש, במטרה למנוע הקמת ועדה לדיון בהסרת החסינות של נתניהו.[9] שקמה שוורצמן ברסלר ואחיה אייל וירדן שוורצמן יזמו שיירות מחאה לכנסת וכן הפגנות סמוך לבתי חברי הכנסת ממפלגת חוסן לישראל.[10] ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק נרתם וקרא ברשתות החברתיות להניף דגלים שחורים מהמרפסות והחלונות.[11] מחאה זו התרחבה והובילה החל מיולי 2020 למחאת הגשרים והצמתים ברחבי הארץ (ראו פירוט בהמשך הערך).
תנועת "הדגלים השחורים" ותנועות נוספות, הודיעו על פירוקה של המחאה לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש ב-24 ביוני 2021.[12]
ממאהל בלפור עד הביביסטיליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדצמבר 2019 החלה אורי נחמן, חברת מרכז ליכוד, מחאה ברחוב בלפור, ליד מעון ראש הממשלה בירושלים (בית אגיון), שם סברה שהשפעת ההפגנות תגבר. ב-11 ביוני חבר אליה אמיר השכל, ופרסם ברשתות החברתיות על פתיחת שביתת שבת בבלפור.[13] עם השכל הגיעו אנשי "מחאת היחידים" והמאהל התמלא.[14] במתחם שהו בין 10–50 איש, חלקם נשארו לישון בשקי שינה על המדרכה ולעיתים אצל שכנים בסביבה שפתחו לפני המוחים את בתיהם.[דרוש מקור] במהלך מחאה זו, הגיעו אזרחים אל המתחם כדי להביע תמיכה במוחים. במהלך המחאה, התקיימו קבלות שבת שמשכו אליהן קהל.[15] בנוסף התקיימו פעילויות כגון הרצאות, קונצרטים, הופעות, מדיטציה ושירה בציבור.[16][17][18]
רוב שוכני המאהל התפזרו לאחר תשעה חודשים, משהוגשמה מטרת המחאה, ערב הבחירות לכנסת העשרים וארבע.[19] כמה עשרות פעילים איישו את נקודת המאהל במהלך היום עד להשבעת הממשלה ביוני 2021.
מעצרם של המפגינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-26 ביוני פיזרה המשטרה את ההפגנה השבועית במתכונת "קבלת שבת" ועצרה את השכל שנשא דברים לפני כמה עשרות אנשים בטענה שהוא חסם את הכביש כשעתיים. המפגינים מנגד טענו כי המעצר בוצע ללא סיבה.[20][21] יחד עם השכל נעצרו שבעה פעילים בהם סדי בן שטרית וגיל המרשלג. לשלושה הוצע להשתחרר בתמורה להתחייבות לא להגיע לבלפור, אך הם סירבו והועברו לבית המעצר הדרים. מעצרו של השכל עורר הדים ברשתות החברתיות, ולראשונה[דרוש מקור] דיווחה התקשורת הממוסדת על מחאת היחידים. למחרת המעצר צעדו מאות אל מגרש הרוסים וצבאו על בית משפט השלום, שם היו העצורים.[דרוש מקור] למקום הגיעו גם אישי ציבור מהאופוזיציה ובהם בוגי יעלון, וחברי כנסת נוספים.[22] ביום ראשון לפנות בוקר שוחררו העצורים ללא תנאים.[23] בעקבות האירוע עברו כל קבוצות המחאה המפוזרות בארץ לבלפור.[דרוש מקור]
באותו יום עצרה המשטרה מפגינים נוספים וביניהם לוטם פנסקי על שהשליך מטבעות של עשר אגורות לכיוון הכניסה למעון ראש הממשלה.[24] האקט נועד לדברי פנסקי ללגלג על נתניהו, כאילו הוא ומשפחתו נזקק לסיוע כלכלי.[א] משטרת מחוז ירושלים ביקשה מהפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום. חצי שנה לאחר מכן, בדצמבר 2020, הודיעה פרקליטות המדינה שבכוונתה להגיש כתב אישום נגד פנסקי בגין השלכת המטבעות.[24]
הביביסטיליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משבר הקורונה ואופן ניהולו הגבירו את התסיסה בציבור. להפגנה שנערכה ב-14 ביולי, יום שלישי, מול מעון ראש הממשלה ובכיכר צרפת הסמוכה ("כיכר פריז") הגיעו אנשים רבים, ולראשונה היו ביניהם גם צעירים רבים. ההפגנה כונתה בפי תומכיה "הביביסטיליה" בגלל התאריך ההיסטורי, יום הבסטיליה הצרפתי. הגיעו קבוצת "הבעלבתים" עם בנדנות ורודות ורקדניות מקבוצת "אירובי מהפכה"[דרושה הבהרה].[28] ההפגנה סימנה שינוי מגמה, ממחאה שקטה כמעט ללא אזכור בתקשורת הממוסדת, היא הפכה להפגנת המונים רועשת, עם סגנונות מחאה אינדיבידואליסטיים, תחפושות ומיצגים. בהפגנה לקחו חלק עשרות אלפי איש, והיא הייתה לאחת ההפגנות הגדולות מאז תחילת המחאה.[29][30]
המשטרה נערכה להפגנה עם כוח גדול של שוטרי יס"מ, משמר הגבול, שוטרים סמויים. במהלך ההפגנה, הותקפו עיתונאים על ידי המפגינים, והתקימו עימותים אלימים בין המפגינים לשוטרים. מארגני המחאה גינו אירועים אלה וטענו כי במקום "היו שתולים מטעם שעשו פרובוקציות" כדי לחבל במחאה.[31] מאוחר יותר יצאו מפגינים במצעד ברחובות ירושלים. במהלך הצעדה נעצרו עשרות מפגינים והיא פוזרה על ידי המשטרה בעזרת פרשים ומכת"זיות.[דרוש מקור]
המשך המחאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחאה המשיכה להתנהל ללא מנהיגים, אך היו בה מספר קבוצות מרכזיות ופעילים מרכזיים ששיתפו ביניהם פעולה: אמיר השכל ממחאת היחידים ששינתה את שמה ל"אין מצב"; ישי הדס מקבוצת Crime Minister; אורי נחמן שפתחה את "המצור על בלפור" עוד לפני גל המחאות; שקמה שוורצמן מקבוצת "הדגלים השחורים" שארגנו בין היתר את מחאת הגשרים; עורך דין גונן בן יצחק שמעניק ייעוץ משפטי, רועי פלג ממובילי מחאת הצוללות וכלי השייט, הבעלבתים - קבוצה של שחקנים ואמנים צעירים שסמלם הוא הצבע הוורוד, נקראים גם "הבנדנות הוורודות", והם קיימו מיצגים אמנותיים וחילקו פרחים ודגלים ורודים; תנועת "הדמוקרטים" בראשותה של לימור מויאל נתנה למחאה רוח גבית בתחום הרשתות החברתיות, קבוצת 555 פטריוטים של לוחמי צוות אוויר במילואים ובדימוס, והעיתונאית העצמאית אור-לי ברלב שסיקרה את המחאה והעבירה שידורים חיים ברשתות החברתיות.[32] השר לביטחון פנים אמיר אוחנה פנה אל אור-לי ברלב בהזמנה לפגישה עם נציגי המחאה, אך היא דחתה את ההזמנה בנימוק ש"זוהי מחאה עממית ואין לה נציגים שידברו בשם העם".[33] בתחילה אפיינו את המחאות דגלים שחורים שהונפו יחד עם דגלי ישראל, בהמשך התווסף הצבע הוורוד שהכניסה למחאה קבוצת הבעלבתים וקבוצות "קומי ישראל" ו"החזית הוורודה" שאימצו את הצבע הוורוד בכרזות שלהם.
ביום חמישי שלאחר ה"ביביסטיליה" התקיימה שוב הפגנה גדולה. המשטרה פיזרה את ההפגנה בכוח רב ועם שימוש נרחב במכתזיות. תמונת מפגין כורע כשידו מניפה את דגל ישראל והוא מנסה להתגונן מפני סילון המים התפרסמה בעולם והפכה לאייקון של ההפגנה.[34]
ההפגנות המשיכו בימי שלישי, חמישי, והפגנה גדולה בשבת שאליה הגיעו יותר ויותר אנשים. נערכו הפגנות גם בתל אביב ובקיסריה, ומחאת הגשרים התקיימה במקביל ברחבי הארץ כל מוצאי שבת. ב-1 באוגוסט נערכה בבלפור הפגנה גדולה והשתתפו בה למעלה מ-10,000 איש.[דרוש מקור] נתניהו לגלג על הנוכחות הדלילה והעלה בדף הפייסבוק שלו תמונה של מתחם הפגנה בתל אביב כמעט ריק לפני תחילת ההפגנה.[35] בתגובה התחילו מארגני ההפגנות לחלק צמידים ממוספרים כדי לדעת במדויק מה מספר האנשים.[דרוש מקור] ב-29 באוגוסט התקיימה ההפגנה הגדולה ביותר עד אז.[דרוש מקור] לטענת המארגנים חולקו בכניסות 36,000 צמידים ומספר המשתתפים בפועל היה אף גדול מכך.[36][דרוש מקור][מפני ש...]
קבוצת 555 פטריוטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצת '555 פטריוטים' נוסדה ערב הבחירות לכנסת העשרים ושלוש שנערכו ב־2 במרץ 2020, בהמשך ליוזמתם של אל"ם (מיל') זאב רז וסרן (מיל') גיא פורן, לפרסם עצומה של לוחמי צוות אוויר, הקוראת לחברי הכנסת ולנשיא המדינה "לא לאפשר לנאשם בעבירות חמורות של שחיתות שלטונית לקבל מנדט להרכיב ממשלה".[37] המטרה הייתה לגייס 120 חותמים בדומה למכתבים דומים[38][39][40] שהתפרסמו זמן קצר קודם לכן. בפועל, כשמניין החותמים הגיע ל־540 נשלחו המכתבים לחברי הכנסת ולנשיא המדינה ראובן ריבלין. נטען שעשו זאת "מתוך אחריות ערכית ואמונה שהנהגה נקיית כפיים ואמינה היא תנאי בסיסי להמשך קיומו של המשטר הדמוקרטי בישראל".[37][41][42]
נגד הקבוצה הועלתה ביקורת מפי עמית סגל על מה שנתפס בעיניו כהתנשאות בכך ש"מאחורי העצומה עומדת ההנחה המגונה שטייס שווה יותר מסתם לוחם בגולני או גבעתי",[43] וגם הועלו טענות שהמניעים של הקבוצה הם למעשה פוליטיים.[44]
ערב הבחירות, ב־28 בפברואר 2020, פרסמה הקבוצה מודעות בעיתונים "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות",[45] שכללו נוסח מקוצר של המכתב ואת שמות החותמים, כולל 15 חתימות שהתווספו, כך שסך החותמים על המודעות היה 555, ומכאן נגזר שמה של הקבוצה.[46][47][48]
מחאת הגשרים
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
מחאת הגשרים[49] היא יוזמה של קבוצת הדגלים השחורים המבוססת על יוזמות מקומיות. מחאה זו החלה לאחר מעצרו של אמיר השכל במאהל ליד מעון בית ראש הממשלה בבלפור, והיא נמשכה ברציפות מאז 1 ביולי 2020. מעל 315 הפגנות התקיימו מדי מוצאי שבת במספר רב של גשרים וצמתים ברחבי המדינה במקביל להפגנות במרכזי הערים.[50] המפגינים הניפו דגלי ישראל ודגלי מחאה ורודים ושחורים, ונהגים חולפים צפרו להם לאות הזדהות. צפירות ההזדהות הפכו לאחד מסממני המחאה.
הסגר השני והתפשטות המחאה ברחבי הארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ההסרה ההדרגתית של הסגר הראשון הלכה והתפשטה שוב מגפת הקורונה,[51] החליט נתניהו, בניגוד לעמדת הפרויקטור גמזו, להטיל סגר שני על המדינה כולה.[52] שרי כחול לבן התנגדו לסגר כללי, שר המשפטים אבי ניסנקורן ושר החוץ גבי אשכנזי אמרו שנתניהו "רק רוצה למנוע את ההפגנות נגדו בבלפור".[53] ב-25 בספטמבר אישרה הממשלה סגר כללי, במסגרתו ניתן יהיה להתרחק מהבית עד קילומטר אחד. בתגובה נוצרו באופן ספונטני הפגנות ביישובים השונים על ידי תושבי המקום, וכמות המוחים עלתה פי חמישה וששה ולהערכת ארגון הדגלים השחורים השתתפו בהפגנות מעל 250,000 איש.[54] המארגנים המקומיים פרסמו את מיקומי ההפגנות ברשתות החברתיות. הם דיווחו על מספר המפגינים והעבירו תעוד ותמונות שרוכזו לדף הפייסבוק של "הדגלים השחורים" ולדף הפייסבוק "קילומטר איט איז!" הפגנה בכל שכונה של הבעלבתים. ההפגנות המקומיות התקיימו אחר הצהריים בימים שלישי, חמישי ושבת. לאחר ביטול מגבלת הקילומטר, אוחדו חלק מהקבוצות המקומיות עם קבוצות במקומות מרכזיים יותר.
המחאות המקומיות נמשכו מספטמבר 2020, עם מספר מוחים משתנה.
שיירת התקווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום שבת 26 בספטמבר, למחרת ההכרזה על הסגר השני על הארץ אך בטרם נכנסו תקנות המרחק לתוקפן, התארגנה מחאת אנשים בכלי רכב, והיא כונתה "שיירת התקווה" - טור של אלפי כלי רכב זרם בכבישים הריקים בגלל הסגר המובילים לירושלים. זה היה אירוע בקנה מידה גדול שכלל לראשונה גם אנשים בגילאים שונים שלא השתתפו עד אז במחאות.[55] שוטרים הציבו מחסומים ועיכבו את השיירות ואורך טור המכוניות שבדרך התמשך על פני עשרות קילומטרים. חלק מהמוחים הגיעו לירושלים וחזרו על עקבותיהם, וחלק המשיכו לבלפור ושם התקיימה מחאה עם כ-12 אלף איש.
מחאת הצוללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחאת הצוללות התחילה ב-19 ביולי 2020 כמיצג של קצינים ולוחמים במילואים בצה"ל ביוזמת רועי פלג לוחם וקצין לשעבר ביחידת 669, ועטר שיינפלד, שתובעים מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה של פרשת הצוללות. הם לבשו מדים של הצבא המצרי כביכול, ונסעו בארץ בשיירה של כלי רכב מעוטרים בדגלי מצריים, כשהם גוררים ארבע צוללות. על הצוללות כתוב "אח"י שחיתות", "אח"י שוחד" "תודה ביבי" בערבית ו-"Milikowsky" (איש העסקים נתן מיליקובסקי, בן דודו של נתניהו). יעד השיירה היה מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, שם התקיים טקס מסירת הצוללות לצבא המצרי.[56]
בראשית אוקטובר 2020 נודע שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט לסגור את הבדיקה בפרשת הצוללות נגד נתניהו.[57] בתגובה ארגנה קבוצת "חקירה עכשיו" שיירת מחאה גדולה, וב-14 באוקטובר 2020 יצאו שלוש שיירות מקצות הארץ לכיוון בלפור, הנושאות כחמישים דגמי צוללות שעליהם כיתובים כגון אח"י מושחת ואח"י שוחד.
בקיסריה עצרה השיירה לעצרת גדולה שבה שרה אחינועם ניני, בשמיים חגו טרקטורונים מעופפים, ומטס הצדעה של אווירוני אולטרה לייט חלף בתצורת חץ מעל העצרת. השיירה ובה כמאה צוללות המשיכה לכיוון ירושלים בליווי אופנוענים ואלפי כלי רכב. בצדי הדרכים ובצמתים ועל הגשרים קיבלו אנשים את פני השיירה בהנפת דגלים. עם ערב הגיעה השיירה לירושלים, והתקיימה שם עצרת ברוב עם. שום ערוץ תקשורת ממוסד לא סיקר את האירוע.
במהלך נובמבר 2020 התרבו מפגני צוללות עצמאיים בהפגנות בקיסריה, בבלפור, ליד הקריה בתל אביב, ובכבישי המדינה.[58][59][2] נכון לינואר 2021, ההפגנות התרכזו בשלושה מוקדים מדי שבת בערב: בלפור (כיכר פריז), קיסריה וכיכר הבימה.[60]
22 במרץ 2021
ההגבלות על ההפגנות והעתירות לבג"ץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסת אישרה ב-29 בספטמבר 2020 תיקונים "לחוק הקורונה הגדול",[61] ובהם הגבלות לקיום הפגנות במרחב הציבורי בזמן סגר כללי. החוק שעבר אסר על קיום הפגנות בזמן של סגר כללי אלא בקבוצות של 20 איש בלבד ובמרחק של עד קילומטר ממקום המגורים.
בתגובה, הגישו מספר ארגונים אזרחיים ומובילים של תנועות המחאה עתירה לבג"ץ, בה טענו שמעורבותו האישית של נתניהו בקידום החוק ובהטלת סגרים שיגבילו את ההפגנות פסולה מכיוון שההפגנות מכוונות באופן אישי נגדו. כמו כן העתירות טענו שההגבלות גורמות לפגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי ובחופש להפגין - ולפיכך אינן חוקיות.
בג"ץ דן בעתירות בהרכב מורחב של תשעה שופטים, ובפסק הדין שפורסם ב-4 באפריל 2021 העתירות התקבלו באופן מלא. שמונה שופטי בג"ץ קבעו בדעת רוב כי האיסור על השתתפות בהפגנות במרחק העולה על 1,000 מטרים ממקום מגוריו של אדם, שעמדה בתוקף ב-1 עד 13 באוקטובר באותה שנה, אינה חוקית ולא עוברת את מבחני החוקתיות לנוכח הפגיעה החמורה בחירות ההפגנה ובחופש הביטוי.
השופט מני מזוז ציין כי היה על ראש הממשלה בנימין נתניהו להימנע מליטול חלק בהחלטה על אישור התקנות, אשר נועדו בעיקר להגבלת ההפגנות שכוונו נגדו אישית.
נקבע כי "מקום קיום ההפגנה מהווה חלק מהותי מן המסר של ההפגנה, במיוחד כאשר מדובר במעונו הרשמי של נבחר ציבור, וכן לנוכח החשיבות היתרה שיש לייחס למתן אפשרות לבקר את השלטון בעיתות חירום".
בנוסף, נקבע כי כל הקנסות שהוטלו מכוח התקנה המגבילה את ההפגנות בטלים, וכי אם הממשלה לא יכולה להשיב את הקנסות שהוטלו בתקופה זו בגין השתתפות בהפגנות במרחק העולה על 1,000 מטר, יבוטלו כלל הקנסות שהוטלו בתקופה בגין הפרת הגבלת מרחק היציאה מהבית, והכספים ששולמו בגין קנסות אלה יושבו למשלמים.[62]
חידוש ההפגנות לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מתקפת הפתע על ישראל, באוקטובר 2023, שככה המחאה נגד הרפורמה המשפטית וזאת במקביל לעצירת הליכי החקיקה בכנסת. ארגונים שלקחו חלק מרכזי במחאה, כמו אחים לנשק שינו את מרכז הכובד של פעילותם לסיוע אזרחי למפונים ולחיילים.
זמן קצר לאחר תחילת המלחמה החלה מחאת משפחת החטופים שהתרכזה בעיקר בקרבת שערי הקריה. מחאה זו התמקדה בקריאה להחזרת החטופים.
בינואר 2024, התחדשו ההפגנות נגד ממשלת נתניהו בתל אביב, ירושלים וקיסריה כשהמסר העיקרי שלהן היה הקדמת הבחירות. קריאה זו התבססה בין השאר על סקרים שהראו שרוב גדול בציבור תומך במהלך כזה.[63] על אף רוב זה בסקרים לא הצליחו ההפגנות הראשונות (שנערכו בשדרות רוטשילד ובכיכר הבימה) לסחוף את הציבור הרחב ורק אלפים בודדים התייצבו בהן. מספר חוקרים ניסו לנתח פער זה ולהסביר מדוע היקף הפגנות נשאר נמוך.[64][65]
עם הזמן הצטרפו למחאה עוד ארגונים אזרחיים ובהתאם מספר המפגינים גדל. במהלך מרץ 2024 יצא ארגון "עמותת לוחמי כיפור 73'" בקמפיין חדש "אתה הראש, אתה אשם" ולהפצת המסרים גייסו כספים בפלטפורמת גיוס המונים.[66] בין הארגונים שהשתלבו במחאה היו ארגונים כמו אחים לנשק, בונות אלטרנטיבה, "הדגלים השחורים", "לובי 99", "היום שאחרי", "פורום 555", "חופשי בארצנו", "החזית הורודה", "משנים כיוון", "דור שינוי" ומשפחות ממטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים. ההפגנות התרחבו למקומות נוספים ברחבי ישראל, גשרים ובתי שרים.[67] לטענת חלק מהמפגינים המשטרה מובילה קו אגרסיבי נגד המפגינים.[68][69]
ב-31 במרץ 2024 התקיימה בקרבת משכן הכנסת בירושלים הפגנה של מספר ארגוני מחאה בה השתתפו כ-100,000. חלק מהמפגינים נשארו לישון במקום והמשיכו להפגין מול הכנסת עוד שלושה ימים.[70][71]
ההפגנות שהתקיימו בכיכר הבימה עברו לאזור שרונה בקפלן וב-6 באפריל חזרו להתקיים בכיכר הדמוקרטיה. באותה הפגנה נדרסו חמישה מפגינים על ידי רכב שנחסם על ידי המפגינים.[72]
במקביל להפגנות בירושלים ותל אביב מתקיימות הפגנות שבועיות בקרבת ביתו של בנימין נתניהו בקיסריה.[73] המפגינים בקיסריה טענו ליחס אלים מצד המשטרה.[74][75]
-
"אתה הראש אתה אשם" - המחאה נגד נתניהו -
מאבק האקדמיה -
"עד שתתפזרי" - הקריאה להקדמת הבחירות -
"עם חטוף בארצו" - מחאת משפחות החטופים -
"בוחרים בחטופים" - מחאת משפחות החטופים -
בונות אלטרנטיבה -
"החזירו אותם הביתה עכשיו" - מחאת משפחות החטופים -
"חופשי בארצנו" -
"די לממשלת החורבן" - הקריאה להקדמת הבחירות -
"דמוקרטיה" - מחאת הדגלים השחורים -
"בחירות עכשיו" - הקריאה להקדמת הבחירות -
"בחירות מיד" - הקריאה להקדמת הבחירות -
"ער.ה ?" -
"הדחה עכשיו" - הקריאה להקדמת הבחירות -
"העוטף לא שותק" - מחאת העוטף -
"הופקרנו, כולם הביתה" - הקריאה להקדמת הבחירות -
כח קפלן -
מחאת הסבתות -
"עכשיו זה היום שאחרי" - מחאת משפחות החטופים -
"חובה להתנגד לדיקטטורה -
מחאת הסבתות -
"שירות שווה לכולם" - מחאת האמהות -
שבעה באוקטובר -
מחאת לוחמי יום כיפור 1973 -
"יאללה תתפזרי" - הקריאה להקדמת הבחירות
תגובות נתניהו להפגנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למן ההפגנות הראשונות נגדו ביולי 2020, טען נתניהו כי ההתקהלויות ההמוניות בהפגנות גורמות להפצת מגפת הקורונה, ואף כינה את ההפגנות "מדגרת קורונה". טענה זו הייתה ועודנה שנויה במחלוקת - מחקרים מדעיים שונים הגיעו לממצאים סותרים בכל הקשור להשפעת הפגנות באוויר הפתוח על העלייה בתחלואה.[76][77][78] ברם, חלק מגורמי המקצוע הרפואיים בישראל טענו אף הם, כי יש להימנע מקיום הפגנות המוניות, לפחות בתקופות בהן התחלואה ממגפת הקורונה הגיעה לשיא.[79]
לאחר ההחלטות על הטלת סגרים, ובמיוחד לאחר ההחלטה להטיל את הסגר השני בחודש ספטמבר 2020, הואשם נתניהו על ידי גורמים שונים, ובהם פוליטיקאים ממחנה המרכז-שמאל ואנשי תקשורת, כי הטלת הסגרים לא נעשתה מסיבות בריאותיות, אלא מסיבות פוליטיות - עצירת ההפגנות נגדו.[80][81] נתניהו הגיב להאשמות אלו באומרו כי ההפגנות אינן פוגעות בו פוליטית, וההחלטה להגבילן התקבלה מכיוון שהן פוגעות במאמצים למגר את מחלת הקורונה, משום שהן מאפשרות לכל אזרח לשבור את הסגר בטענה שהוא "בדרך להפגנה".[82][83]
נתניהו טען שההפגנות נגדו הן "אנרכיסטיות והזויות".[82] אמירות אלה גררו ביקורת נגדו מצד חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה.[84] כמו כן, טען נתניהו שבמסגרת המחאה מתקיימת הסתה לאלימות כנגדו, לרבות קריאות לרצחו. ביום הזיכרון ה-25 ליצחק רבין, טען נתניהו ש-”יש הסתה מפורשת לרצח כלפי ראש הממשלה ובני ביתו חדשות לבקרים ואיש כמעט אינו פוצה פה. אם תרצו אתן ציטוטים אבל זה מעל ומעבר”.[85] טענה זו הסתמכה על פרסומים, שהופיעו ברשתות החברתיות, וכללו, בין השאר, קריאות לרצוח אותו וכן את בניו ואשתו, בגינם הוגשו מספר כתבי אישום במהלך השנה החולפת.[86]
כנגד כלי התקשורת טען נתניהו, במיוחד בראשית המחאה, כי הן מעניקות כיסוי נרחב ובלתי פרופרציוני להפגנות נגדו. כך למשל, ב-25 ביולי כתב נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו כי ערוץ 12 ”הפך לזרוע תעמולה חסרת בושה של השמאל האנרכיסטי להפיל את ממשלת הימין והעומד בראשה”, וטען כי הם מדווחים על ”מספרים מנופחים של מפגינים”. נתניהו טען גם כי כמעט כל התוכניות "מגויסות לתעמולה בולשביקית נגדו", וכי הם ”לא אומרים מילה אחת על האיומים המפורשים לרצוח את ראש הממשלה ומשפחתו.” נתניהו צירף להודעתו תמונת סטילס משידורי ערוץ 12 בה נראה פארק צ'ארלס קלור, כשעל הדשא אנשים בודדים, כשהכיתוב שצורף לתמונה על ידי הערוץ הוא "גל של מחאה".[87] חלק מהעיתונאים העבירו גם הם ביקורת על כל התקשורת בישראל, ובהם שמעון ריקלין, איש תקשורת המזוהה עם הימין שאמר כי: ”קומץ מפגינים זוכה לסיקור בלתי-פוסק, במקום לדווח על האירועים אנשי תקשורת הפכו לשחקנים הראשיים”.[88] מנגד, אתר העין השביעית המגדיר עצמו כעוסק בסקירה וביקורת של התקשורת, פרסם בתגובה לטענות נתניהו כי ההפגנות זכו לסיקור גם בכלי תקשורת בולטים בעולם.[89]
במהלך ההפגנות, הואשם נתניהו בהפצת ידיעות כוזבות, מטעות או מוגזמות, בעיקר דרך הרשתות החברתיות. מנגנון תעמולה זה כונה "מכונת הרעל". במקרה אחד העלה נתניהו פוסט ב-"טוויטר" של אדם בכינוי "דנה רון" ובו קריאה לירות בו "כדור בראש".[90] במקרה אחר אמר שהמשטרה עצרה "ליד משרד ראש הממשלה אדם שאיים לרצוח אותי ובכליו נמצאו סכינים".[91] מאוחר יותר התברר שהפרופיל "דנה רון" מזויף ולא ברור מי עומד מאחוריו, והאיש שנעצר ליד משרד ראש הממשלה הוא דר רחוב.[92][93] במקרה אחר, הופצה תמונה ברשתות החברתיות בה נטען כי רואים את אחד המפגינים עושה את צרכיו על מכונית. נתניהו הזכיר את התמונה, בעקיפין, באחד מנאומיו כאשר קרא לא לגרור את המדינה "להפצת מחלות באמצעות תנאים סניטריים איומים של עשיית צרכים ברחובות ובחצרות".[94] בפועל, התברר כי מדובר בתמונה שצולמה בארצות הברית ולא בישראל.[95]
בראשית נובמבר 2020 פרסמה פייסבוק כי חשפה רשת איראנית של 12 חשבונות מזויפים שכוונו בעיקר כלפי ישראל, כאשר חלק מההחשבונות התחזו לישראלים. דרך החשבונות "הישראלים" פרסמו האיראנים הודעות בעברית המביעות תמיכה במחאה נגד נתניהו, וכן ביקורת על מדיניותו ועל תגובתו של נתניהו למשבר קורונה.[96]בתגובה שיתף נתניהו פוסט מטעם תנועת הליכוד בו נכתב שאיראן השתמשה ברשתות החברתיות כדי לתדלק את ההפגנות נגד נתניהו בניסיון להפילו, וכי ההפגנות נתמכות על ידי ”אחד המשטרים החשוכים בעולם ולשניהם מטרה משותפת: להפיל את ראש הממשלה נתניהו”.[97]
קרן ברל כצנלסון, מוסד המגדיר עצמו כ-"פועל להתחדשות השמאל הציוני בישראל", פרסם דוח מטעמו שבו נטען כי נמצא קשר בין התבטאויותיו של ראש הממשלה, בנו ובכירים נוספים במהלך ההפגנות, לבין עלייה בכינויי גנאי ושנאה כלפי המפגינים.[98]
הפגנת תמיכה בנתניהו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 באוגוסט 2020 התקיימה בכיכר פריז הפגנת תמיכה בראש הממשלה נתניהו בהשתתפותם של כ-300 מפגינים.[99] במקביל, בכיכר צרפת וברחוב בן מימון נערכה הפגנה בסדר גודל דומה נגד השחיתות. כדי לקיים את מפגן התמיכה בראש הממשלה, פינתה המשטרה את מאהל המחאה מול מעון ראש הממשלה בירושלים[100]; במהלך הפינוי נפצע כרמי גילון שאזק את עצמו למאהל המחאה.[101]
התנגשויות אלימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אירעו גם מספר התקפות אלימות נגד מפגינים. המשטרה עצרה בתל אביב חשוד בניסיון דריסת מפגינים,[102] ומפגינים קבלו כנגד ניסיונות דריסה נוספים.[103] ובכמה מוקדים ריססו אזרחים גז פלפל לעבר מפגינים.[104] בשער הנגב נדקר מפגין בצווארו באמצעות מברג.[105] היו מפגינים שתמכו בנתניהו השתמשו בסיסמה "שמאלנים בוגדים" וקיללו.[106][107] חברי קבוצות אוהדי הכדורגל "פנאטיקס" ו"לה פמיליה" תקפו מפגינים במספר אירועים שונים.[108] מפגינים נפצעו בהתנגשיות עם שוטרים.
בחלק מההפגנות אירעו התנגשויות אלימות. חלק מהצעדות בתל אביב ובירושלים לא קיבלו אישור כחוק, נפרצו מחסומים משטרתיים ונחסמו כבישים מרכזיים.[109] היו מפגינים שאיימו וקיללו.[110] אמיר השכל השווה תהליכים בשלטון נתניהו להתפוררות הדמוקרטיה ברפובליקת ויימאר, והמפגין סדי בן שטרית השווה את נתניהו להיטלר.[111][112] השוואה זו זכתה לגינוי מצד תנועות המובילות את המחאה.[113]
במהלך המחאה היו מעצרים של מאות מפגינים, חלקם עוכבו לחקירה ואף הובאו להארכת מעצר. בשני אירועים, שוטרים רוססו בגז פלפל והושלכו לעברם חפצים.[114]
ב-23 ביוני 2022, סנ"צ ניסו גואטה הורשע בתקיפת צלם ומפגין במחאות.[115]
התנהלות המשטרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפגינים הפנו ביקורת רבה כנגד התנהלות המשטרה. הם טענו כי היות שלא מונה מפכ"ל למשטרה משנת 2018, אלא רק ממלא מקום, המשטרה הפכה כלי פוליטי בידי השר לביטחון פנים אמיר אוחנה. עוד הם טענו כי הניצבים, ובכללם דורון ידיד מפקד מחוז ירושלים (איתו השר נפגש פעמיים לפי יומנו[116]) נוקטים ביד קשה כנגד המפגינים כדי לרצות אותו ובכך להרוויח "קרדיט" אצלו במרוץ למפכ"לות. ביקורת זו זכתה לגיבוי על ידי בכירים במשטרת ישראל לשעבר, בהם המפכ"ל לשעבר משה קראדי וניצב בדימוס אליק רון.[117] בשיחה עם ידיד, אוחנה ביקש לאסור כליל על הפגנות ליד מעון ראש הממשלה, בניגוד לפסיקת בג"ץ וכן כי ברצונו "לאתגר את בג"ץ" בטענה שהוא לא יודע להסביר לציבור מדוע חל איסור על תפילה ומופעי תרבות, אך לא על ההפגנות.[118] בתגובה לאירוע, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שלח מכתב לממלא מקום מפכ"ל המשטרה, מוטי כהן, והזהירו שעל המשטרה לקבל החלטות בצורה עצמאית וללא שיקולים זרים.[119]
ב-22 באוגוסט, בעת צעדה שהתקיימה ללא רישיון של קבוצת מפגינים מגשר המיתרים לכיוון כיכר פריז, תועד סגן ניצב ניסו גואטה דוחף בחוזקה שני מפגינים ובנוסף מכה באחד מהם בפניו. בשל כך הוגש נגד גואטה כתב אישום, שלושה חודשים לאחר המקרה.[120][121][122][123]
האמן זאב אנגלמאיר, המופיע בדמות הקומיקס "שושק'ה", נעצר בהפגנה בירושלים בחשד ל"הטרדה מינית של הציבור", עבירה שלא קיימת בחוק העונשין.[124] באחת ההפגנות שהתרחשה ב-15 ביולי בירושלים התרחשו עימותים קשים בין המפגינים לשוטרים. לאחר שהמפגינים חסמו את נתיב הרכבת הקלה, השליכו חפצים לעבר שוטרים, תקפו עיתונאים והציתו פחים, הגיבו השוטרים בשימוש בזרנוקי מים כנגד המפגינים ובמעצר של 50 מהם.[125]
ב-10 באוקטובר התראיין בערוץ 13 סנ"צ זיו שגיב, והציג מידע כביכול מתוך פוסט של אנשי "קריים מיניסטר" בהם נכתב כי הם כמתכננים לפגוע בשוטרים בעזרת גז מדמיע ושוקרים. זמן קצר מאוחר יותר, לאחר שהתברר כי הפוסט מזויף ולא נכתב על ידי אנשי "קריים מינסטר", חזר בו שגיב מדבריו.[126]
במהלך חודשי הקיץ של שנת 2020, התארגנה קבוצת "אימהות שומרות", שהחלה באותה עת להצטרף להפגנות כשהן לבושות באפוד זוהר, כשמטרן הייתה להגן על הצעירים, ממה שהן ראו כאלימות מצד המשטרה.[127]
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]המיקום עיקרי של ההפגנות היה בסמוך למעון ראש הממשלה בירושלים (בית אגיון). 61 מתושבי השכונות רחביה וטלביה, שבהן מתקיימות ההפגנות, עתרו לבג"ץ על מנת שיורה להעתיקן למקום אחר, או להגבילן בדרך אחרת במקום, בזמן ובכמות המשתתפים. העתירה נדחתה. בפסק הדין ציין השופט עוזי פוגלמן כי "מעונו הרשמי של ראש הממשלה הוא סמל שלטוני והוא נבחר על ידי המפגינים לא בכדי, לצורך העברת מסריהם [...] בחירת מיקומה של ההפגנה נושאת אמירה בעלת חשיבות עצמאית ונפרדת עבור המפגינים ואף היא חוסה תחת ההגנה של חירות ההפגנה והביטוי"[128]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מפגינה במדיטק בחולון, על פניה מסכה עם הכיתוב "לך" שהפך לאחד מסמלי המחאה, 13 באוקטובר 2020 -
מקבלים את פני "שיירת התקווה" בשער הגיא. 26 בספטמבר 2020 -
לפידים בצורת לב במחאה מקומית נגד נתניהו על גשר קיבוץ גלויות, 10 באוקטובר 2020 -
מיצג הסוס הטרויאני מתגלגל אל רחוב בלפור ואנשים בתוכו. 14 בנובמבר 2020 -
פסל גיבור ישראל בחזית בית עיריית תל אביב-יפו ולפניו מפגין מחופש לנתניהו במדי אסיר -
פתקים של שכנים למאהל בלפור, שמזמינים את המוחים להתרענן ולנוח בביתם. יולי 2020 -
מחלף חמד בדרך לירושלים, מפגינים ממתינים לבוא שיירת הצוללות. 14 באוקטובר 2020 -
הפגנות מחאה כנגד נתניהו בגשר יגור, 21 בנובמבר 2020
סמלילים של ארגונים המשתתפים במחאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
סמליל "קריים מיניסטר" -
סמליל "אין מצב" (לשעבר "מחאת היחידים") -
סמליל "הדגלים השחורים" -
סמליל "הדמוקרטים"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפת כל ההפגנות בגוגל מפות
- דוד אסף, ולפעמים החגיגה נגמרת: הזמר העברי בהפגנות 'בלפור', בבלוג "עונג שבת", 21 באוגוסט 2020
שלב אחר שלב: כך התפתחו ההפגנות נגד נתניהו - ואיך הגיב רה"מ, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2020- ענת ג'ורג'י, חגי עמית ונתי טוקר, "ראש הממשלה איבד לגיטימציה": שבעה חודשים למחאה נגד נתניהו - תמונת מצב עדכנית, באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2020
- ישי אלמקייס, מחאות ברחבי הארץ - מספר מפגינים הותקפו, באתר כיפה, 31 באוקטובר 2020
- עומר בן יעקב, "מיהם מנהיגי המחאה?": התחזו לבכירים בקהילה היהודית בארה"ב, וניסו לאסוף מידע על המוחים נגד נתניהו, באתר הארץ, 9 בפברואר 2021
- לוקחות פסק זמן: המחאות נגד נתניהו מחכות לתוצאות האמת
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספי בן חמו, הערב – ההפגנה האחרונה בבלפור?, באתר כל העיר, 6 באפריל 2021
- ^ 1 2 יניר יגנה, מאיה הורודניצ'אנו, לירן לוי ויואב איתיאל, אלפים הפגינו נגד רה"מ והשחיתות בי-ם; מאות תומכי ליכוד הגיעו לקיסריה, באתר וואלה, 28 בנובמבר 2020
- ^ גלעד מורג, מפגינים נגד שחיתות שלטונית: "ביבי, שחרר אותנו", באתר ynet, 17 בנובמבר 2018, דוד פלדשטיין: "ב-2016 יצאתי עם שלט "נתניהו תתפטר", הייתי היחידי במדינה".
- ^ "אוהבים את ישראל נפרדים מנתניהו"
- ^ רועי צ'יקי ארד, מרד החטיארים: האנשים שהפגינו נגד מנדלבליט לפני שהשמאל הכשיר את המחאה, באתר הארץ, 8 ביוני 2017
- ^ ynet, עשרות אלפים הפגינו בת"א: "נתניהו, ההיסטוריה לא תסלח לך", באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2017
- ^ נס המחאה - אתר המחאה של נס ציונה
- ^ יהונתן ליס, ריבלין הטיל על גנץ את הרכבת הממשלה; גנץ: אקים בתוך ימים ממשלה פטריוטית, באתר הארץ, 16 במרץ 2020
- ^ ניצן ויסברג, הכירו את מנהיגת מחאת הדגלים השחורים: פיזיקאית ממכון ויצמן ואמא ל-5 בנות, באתר onlife
- ^ נעה שפיגל, כך שיחת ווטסאפ בין שלושה אחים ואחות הפכה למחאת הדגלים השחורים, באתר הארץ, 25 במרץ 2020
- ^
ציוץ של אהוד ברק ברשת החברתית אקס (טוויטר), 19 במרץ 2020
- ^ ישי אלמקייס, הדגלים השחורים מתקפלים: "האיום המיידי על הדמוקרטיה הישראלית הוסר - ניצחנו", באתר כיפה, 24 ביוני 2021
- ^ ציוץ של אמיר השכל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 10 ביוני 2020
- ^ נקראים גם אנשי "מחאת הכיסאות" משום שבתחילה כל מצטרף התבקש להביא עמו כיסא
- ^ יניר יגנה ויואב איתיאל, מאות הפגינו נגד נתניהו בבלפור ובקיסריה: "דרוש ראש ממשלה במשרה מלאה", באתר וואלה, 31 ביולי 2020
- ^ [[[קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg|15px|קישור=]] מקהלה בלפור במחאת שישי ברחוב בלפור ירושלים, סרטון בערוץ "יובל אראל", באתר יוטיוב (אורך: 07:15)
- ^ ניר חסון, מתחיל ברעש ונגמר במעצרים: כך צברה המחאה מול בלפור תאוצה ב-11 ימים, באתר הארץ, 26 ביולי 2020
- ^
מעגל מדיטציה בבלפור, סרטון באתר יוטיוב
- ^ יורי ילון, מאהל המחאה בבלפור פורק, באתר ישראל היום, 21 במרץ 2021
- ^ צוות המשרוקית של גלובס, מה באמת רואים בסרטון המעצר של אמיר השכל?, באתר גלובס, 30 ביוני 2020
- ^ עטרה גרמן, מאות מפגינים נגד מעצר אמיר השכל בהפגנת השמאל, באתר "סרוגים", 27 ביוני 2020
- ^ ציוץ של אלי אבידר ברשת החברתית אקס (טוויטר), במתחם בלפור, ביום שבת אחרי שחרור העצורים
- ^ יעל פרידסון וגלעד כהן, השכל שוחרר ללא תנאים מגבילים: "מציאות מטורפת, איש לא ימנע מאיתנו להפגין", באתר ynet, 28 ביוני 2020
- ^ 1 2 אהרן מילר, בגלל 10 אגורות: כתב אישום נגד המפגין • צפו, באתר בחדרי חרדים, 7 בדצמבר 2020
- ^ טל שניידר, נתניהו דורש החזרי מס על הוצאותיו הפרטיות: האם הוא מופלה לרעה?, באתר גלובס, 22 ביוני 2020
- ^ איתמר אייכנר, ynet, נתניהו: הוצאות הבית בקיסריה נועדו למילוי תפקידי, ולכן אין לחייב אותי בתשלום מס עליהן, באתר כלכליסט, 31 באוקטובר 2020
- ^ יקי אדמקר, ועדת הכספים אישרה פטור רטרואקטיבי ממס לנתניהו על הוצאותיו הפרטיות, באתר וואלה, 23 ביוני 2020
- ^ איך הפכו הבנדנות הוורודות לסמל המחאה מול מעון ראש הממשלה?, באתר Xnet, 19 ביולי 2020
- ^ יניר יגנה ומאיה הורודניצ'אנו, אלפים הפגינו נגד נתניהו מול מעונו בבלפור: "רומס את שלטון החוק", באתר וואלה, 15 ביולי 2020
- ^ "ביביסטיליה" - 50 עצורים | מגפון ניוז Megafon News, באתר מגפון ניוז Megafon News, 2 ביוני 2020
- ^ ענבר טויזר, מארגני ההפגנה על האלימות: שתלו פרובוקטורים שיחבלו במחאה, באתר מאקו, 15 ביולי 2020
- ^ ירון טן-ברינק, הצגה של אישה אחת: למה כולם צופים בערוץ אור-לי ברלב?, באתר "Time Out ישראל", 2 באוגוסט 2020
- ^ ציוץ של אור-לי ברלב ברשת החברתית אקס (טוויטר), 23 ביולי 2020
- ^ גלעד כהן, "רציתי להפיץ מסר שאנחנו לא במלחמת אחים", באתר ynet, 20 ביולי 2020
- ^ נתניהו מלגלג על כמות המפגינים, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו
- ^ ציוץ של מחאת הדגלים השחורים ברשת החברתית אקס (טוויטר), המארגנים טוענים ל־36 אלף צמידים
- ^ 1 2 גיא פורן, הסיפור שמאחורי מכתב הטייסים: "ידענו שאין לנו ברירה אחרת", באתר מעריב אונליין, 26 בפברואר 2020
- ^ שחר אילן, 120 פרופסורים וחתני פרס ישראל: "אין להטיל את הקמת הממשלה על נתניהו", באתר כלכליסט, 11 בפברואר 2020
- ^ צבי זרחיה, 120 מבכירי המשק לח"כים: "לא להעניק לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה", באתר כלכליסט, 18 בפברואר 2020
- ^ בועז אפרת, מאות רופאים לריבלין: אל תטיל את הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים, באתר וואלה, 1 במרץ 2020(הקישור אינו פעיל, 11.07.2022)
- ^ ארן ריילינגר, זאביק רז: טייס בגייסות הרוח, באתר כנס מדיה, 6.5.20
- ^ אמיר השכל, בלפור, רמת השרון: סער, 2022, עמוד 129
- ^ ציטוט של עמית סגל בכתבה שי לוי, "הטייסים טובים כדי לתקוף אבל אחר כך הופכים למטרה", באתר מאקו, 24 בפברואר 2020
- ^ ציוץ של דיווח על פגישת נפתלי בנט עם חברי הקבוצה ברשת החברתית אקס (טוויטר), 18 בפבר׳ 2021
- ^ מהדורות סוף השבוע של העיתונים "ישראל היום" (עמוד 8) ו"ידיעות אחרונות" 28 בפברואר 2020
- ^ טלי חרותי-סובר, רגע לפני סגר נוסף: הציבור חוזר לרחובות, באתר TheMarker, 14 ביולי 2020
- ^ איתמר אייכנר, מכתב טייסים נגד נתניהו, באתר "ידיעות אחרונות", 23 בפברואר 2020
- ^ גיא פורן, הסיפור שמאחורי מכתב הטייסים: "ידענו שאין לנו ברירה אחרת", באתר מעריב אונליין, 27 בפברואר 2020
- ^ כתבי TheMarker, "אי אפשר לשתוק יותר. חייבים להחליף את נתניהו": מסע מצולם במחאת הגשרים, באתר TheMarker, 8 באוגוסט 2020
- ^ פתיחת מחאת הגשרים, בעמוד הפייסבוק של הדגלים השחורים
- ^ דורון ברויטמן, שיעור התחלואה ביישובים החרדיים - 20.5%, בערביים - 9%, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2020
- ^ הארץ, גמזו על התנהלות נתניהו: ההחלטה על סגר אומללה, הייתי צריך כדורים נגד בחילה, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2020
- ^ ברק רביד וטל שלו, כחול לבן: "רה"מ פועל רק למניעת הפגנות"; נתניהו: "זה למען בריאות הציבור", באתר וואלה, 23 בספטמבר 2020
- ^ ניצן שפיר, ההפגנות בבלפור התחדשו, למעלה מ-200 אלף איש מחו בכל הארץ, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2020
- ^ מאיה הורודניצ'אנו ויואב איתיאל, שיירה לבלפור וקיסריה תוך שמירה על ההנחיות: כך יפגינו נגד נתניהו במוצ"ש, באתר וואלה, 25 בספטמבר 2020
- ^ פוסט, בעמוד הפייסבוק של רועי פלג
- ^ דניאל דולב, מנדלבליט צפוי להודיע על סגירת הבדיקה נגד נתניהו בפרשת המניות, באתר וואלה, 6 באוקטובר 2020
- ^ מאיה הורודניצ'אנו, יואב איתיאל ויפעת רוזנברג, המחאה נגד נתניהו: 18 עצורים בעימותים בין שוטרים למפגינים בכביש 1, באתר וואלה, 14 בנובמבר 2020
- ^ יניר יגנה ויואב איתיאל, שיירת הצוללות עושה דרכה לעליון; ראש השב"כ לשעבר: "הנהגת נתניהו רעילה", באתר וואלה, 28 בנובמבר 2020
- ^ ניצן שפיר, אלפי מפגינים נגד נתניהו ברחבי הארץ; המשטרה הפעילה מכת"זית בירושלים, באתר גלובס, 30 בינואר 2021
- ^ אתר הכנסת, התיקונים לחוק הקורונה הגדול, 29 בספטמבר 2020
- ^ ניצן שפיר, בג"ץ: ההגבלה על מיקום ההפגנות בתוך אלף המטרים אינה חוקית; הקנסות יבוטלו, באתר גלובס, 4 באפריל 2021
- ^ פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, סקר ינואר 2024: 71% מהציבור תומכים בהקדמת הבחירות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 6 בפברואר 2024
- ^ יואב גרובייס, מדוע המפגינים לא חוזרים לרחוב? מחקרים מסבירים מה מונע את חידוש המחאה, באתר הארץ, 17 בינואר 2024
- ^ בר פלג וניר חסון, להפגין או לא להפגין: זו השאלה שמפצלת עכשיו את ארגוני המחאה, באתר הארץ, 16 בינואר 2024
- ^ ביבי אתה הראש אתה אשם, באתר ביאקטיב
- ^ רועי רובינשטיין, "רק מאבק יביא בחירות": המחאה נגד הממשלה תתחדש היום, באתר ynet, 15 בפברואק 2024
- ^ בן 72 דימם מעינו, מפגינה: "סוס מעך אותי" | תיעוד חריג מקפלן: פרש מצליף במפגין, באתר ynet, 24 בפברואר 2024
- ^ מתן וסרמן, לראשונה מאז פרוץ המלחמה: מכת"זית הופעלה במחאה בקפלן, באתר מעריב אונליין, 25 בפברואר 2024
- ^ בר פלג, כוחה של תנועת המחאה יעמוד היום למבחן בירושלים, באתר הארץ, 31 במרץ 2024
- ^ ינון שלום יתח ושלומי הלר, חצי שנה למלחמה בעזה: שורת מחאות מול בניין הכנסת וברחבי ירושלים, באתר וואלה, 1 באפריל 2024
- ^ אבי כהן, אפרת פורשר וירון דורון, עשרות אלפים הפגינו בתל אביב; אישה פצועה בינוני וארבעה באורח קל באירוע דריסה, הנהג נעצר, באתר ישראל היום, 6 באפריל 2024
- ^ איתן גליקמן, מאות מפגינים סמוך לביתו של נתניהו בקיסריה: "לא ננוח עד שכל החטופים יחזרו", באתר ynet, 22 במרץ 2024
- ^ איתן גליקמן, מפקד המחוז למפגין, במחאה סוערת בקיסריה: "60 כמוני נהרגו בגללך", באתר ynet, 22 במרץ 2024
- ^ יואב איתיאל, שני מחנות שדגל משותף מפריד ביניהם: המשטרה ומפגיני קיסריה בקרב ראש בראש, באתר וואלה, 20 באפריל 2024
- ^ מדינט, כיצד הפגנות משפיעות על רמת התחלואה בקורונה? – מדינט מדיקל אינטליג'נס, באתר TheMarker, 18 באוקטובר 2020
- ^ האם הפגנות הן אכן מוקד הדבקה המוני?
- ^ דורון שולצינר, ההפגנות לא מדבקות, השקרים דווקא כן, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2020
- ^ 103FM, פרופ' ברבש: "צריך לסגור את בתי הכנסת ולהפסיק כרגע את ההפגנות", באתר מעריב אונליין, 22 בספטמבר 2020
- ^ מורן אזולאי, התפנית של נתניהו הובילה לסגר הקיצוני שמונע הפגנות, באתר ynet, 24 בספטמבר 2020
- ^ ירון אברהם, קרן מרציאנו, עמליה דואק, הממשלה אישרה: סגר מלא מיום חמישי בחצות לשבועיים, באתר מאקו, 5 בינואר 2021
- ^ 1 2 שידור חי: ראש הממשלה בנימין נתניהו מוסר הצהרה לתקשורת, סרטון באתר יוטיוב, 24 בספטמבר, 2020
- ^ חיים שיין, שיניתי את דעתי - פרשת עמנואל והבדלי תרבות, באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2020
- ^ אוריאל בארי, ניסנקורן: "מביש שגם הערב נתניהו מסית נגד המפגינים", באתר "סרוגים", 24 בספטמבר 2020
- ^ נינה פוקס, מורן אזולאי, נתניהו בטקס לזכר רבין: "יש הסתה מפורשת לרצח כלפיי", באתר ynet, 29 באוקטובר 2020
- ^ לירן לוי, תושב ת"א בן 26 נאשם באיומים ברצח ופגיעה מינית על נתניהו ומשפחתו, באתר וואלה, 4 בנובמבר 2020
- ^ פוסט, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו
- ^ אמיר לוי, התקשורת דוחפת ומעודדת אנרכיה והיא תהיה אחראית לכל אלימות, באתר מידה, 31 ביולי, 2020
- ^ שוקי טאוסיג, העולם כולו צופה, באתר העין השביעית, 3 באוגוסט 2020
- ^ ציוץ של בנימין נתניהו ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ^ ציוץ של בנימין נתניהו ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), כתבה בערוץ כאן על הפרופילים הפיקטיביים הקוראים כביכול לרצוח את נתניהו
- ^ דניאל דולב, עוה"ד של העצור מול משרד רה"מ: הוא דר רחוב שזקוק לסיוע, באתר וואלה, 29 ביולי 2020
- ^ ניב שטנדל, על הפצת מחלות והפצת שקרים, באתר מאקו, 24 ביולי 2020
- ^ מערכת וואלה! חדשות, יאיר נתניהו הפיץ תמונה שקרית של מפגין עושה צרכיו ליד מעון רה"מ, באתר וואלה, 17 ביולי 2020
- ^ October 2020 Coordinated Inauthentic Behavior Report
- ^ איראן השתמשה ברשתות החברתיות כדי לתדלק את הפגנות השמאל נגד ראש הממשלה נתניהו, בעמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו
- ^ דוח השנאה מאי עד אוקטובר 2020
- ^ מאיה הורודניצ'אנו ויואב איתיאל, מאות תומכי ומתנגדי נתניהו הפגינו בבלפור; ארבעה נעצרו, באתר וואלה, 20 באוגוסט 2020
- ^ משה נוסבאום, המשטרה פינתה בכוח מפגינים נגד נתניהו מול המעון בבלפור לקראת ההפגנה הנגדית, באתר מאקו, 20 באוגוסט 2020
- ^ ציוץ של ניר חסון ברשת החברתית אקס (טוויטר), 20 באוגוסט 2020
- ^ אלון חכמון, ניסיון דריסת המפגינים בת"א: המשטרה צפויה לערער על שחרורו של החשוד, באתר מעריב אונליין, 4 באוקטובר 2020
- ^ אלון חכמון, אריק בנדר, "הדגלים השחורים": "רכב ניסה לדרוס מפגינים בצומת קורנית שכניה", באתר מעריב אונליין, 17 בספטמבר 2020;
ענבר טויזר, משה נוסבאום, המחאה בבלפור: חשד לניסיון דריסת מפגינים, הנהג נעצר, באתר מאקו, 20 בספטמבר 2020; ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 10 באוקטובר 2020
- ^ איתי בלומנטל, השליח שריסס גז פלפל על בת 12 בהפגנה שוחרר למעצר בית: "זורעים פחד בעם", באתר ynet, 18 באוקטובר 2020
בר פלג, בן 34 מואשם שריסס גז מדמיע לעבר מפגינים; טען בחקירתו שהושפע מהסתה, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2020
103FM, מפגינה שנפגעה מגז פלפל: "לא יכולתי לפתוח את העיניים, הצריבה נמשכה שעות", באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2020 - ^ איתי בלומנטל ומתן צורי, מפגין נדקר בשער הנגב, גז פלפל לעבר מוחים ברמת גן, באתר ynet, 26 ביולי 2020
- ^ בר פלג, מדבקות "שמאלנים בוגדים" הודבקו על בתים של מפגינים נגד נתניהו בנס ציונה, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2020
- ^ הליכוד מעסיק את האיש שמאחורי קמפיין "שמאלנים בוגדים", באתר www.msn.com
- ^ חברי לה פמיליה תקפו מפגינים בחולון; שני קטינים עוכבו לחקירה על ריסוס גז מדמיע, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2020
טל שניידר, פעילי לה פמיליה תקפו בהפגנה בירושלים; 8 חשודים נעצרו, באתר גלובס, 31 ביולי 2020 - ^ עימותים אלימים בהפגנות בירושלים ובת"א; סה"כ 28 עצורים, באתר רדיו קול חי, 2020-07-19חומי ברמן, בניגוד להנחיות: המונים מוחים בי-ם ובת"א נגד נתניהו; מפגינים התפרעו, באתר JDN - חדשות, 2020-07-18מאיה הורודניצ'אנו ויניר יגנה, לילה אלים בבלפור: 30 מפגינים נעצרו, 3 שוטרים נפצעו במהלך עימותים, באתר וואלה, 23 באוגוסט 2020
- ^ שוטרת מספרת על אלימות מפגיני השמאל: קללות יריקות ומכות - YouTube, באתר www.youtube.com
- ^ תאל במיל אמיר השכל - גם ברפובליקת ויימר היו 8 מערכות בחירות ומשברים כלכליים, עד שהיטלר התמנה לקנצלר גרמניה - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
- ^ לירן לוי, סדי בן שטרית, ממובילי המחאה נגד נתניהו, השווה אותו להיטלר: "הסית והרס - בדיוק כמוהו", באתר וואלה, 19 בנובמבר 2020
- ^ הבהרת "קריים מיניסטר" אליה השתייך בן שטרית
- ^ אבי כהן, האלימות שאחרי ההפגנה: עימותים קשים עם המשטרה וחסימות כבישים בתל אביב, באתר ישראל היום, 11 ביולי 2020
- ^ קרין שגיא, "נקט באלימות ללא עילה": סנ"צ ניסו גואטה הורשע בתקיפת צלם ומפגין במחאת בלפור, באתר וואלה, 23 ביוני 2022
- ^ יומני אוחנה נחשפים: עם מי נפגש - וממי ניסה להתחמק? • בלעדי, באתר חדשות 13, 8 ביוני 2021
- ^ בכירים לשעבר במשטרה: מפקדים נוקטים יד קשה נגד המחאה כדי לרצות את אוחנה, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2020
- ^ הודלפה הקלטה מפגישת אמיר אוחנה וקציני משטרה, באתר ערוץ 7
- ^ מתן וסרמן, היועמ"ש על הקלטות אוחנה: "על המשטרה לקבל החלטות ללא שיקולים זרים", באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2020
- ^ מערכת ישראל היום, כתב אישום נגד סגן ניצב ניסו גואטה, באתר ישראל היום, 29 בנובמבר 2020, יהושע בריינר, מח"ש הגישה כתב אישום נגד סנ"צ ניסו גואטה בגין תקיפת מפגין וצלם מול מעון רה"מ, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2020
- ^ חן מענית, תקיפת מפגין וצלם: כתב אישום נגד סגן ניצב ניסו גואטה, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2020
- ^ ציוץ של יהושע (ג'וש) בריינר ברשת החברתית אקס (טוויטר), ובו תעוד של התפתחות האלימות ב-22 באוגוסט 2020
- ^ ציוץ של אלק יפרמוב ברשת החברתית אקס (טוויטר), ובו ניסו גואטו מרתק מפגין, ציוץ של אביעד גליקמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), ובו ניסו גואטה תוקף את הצלם ילון גורביץ. בגין כך הוגש נגדו כתב אישום
- ^ בר פלגו יהושע בריינר, האמן זאב אנגלמאיר נעצר בהפגנה בתחפושת "שושקה" בחשד להטרדה מינית, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2020
- ^ כתבי ynet, 50 עצורים בעימותים אלימים אחרי ההפגנה ליד מעון רה"מ: "זעם שלא היה עד עכשיו", באתר ynet, 15 ביולי 2020
- ^ יואב איילון, "נחלק גז מדמיע ושוקרים": סערת הפוסט המזויף נגד "קריים מיניסטר", באתר אייס, 11 באוקטובר 2020
- ^ מירב שלמה מלמד, "רוצות להגן על הילדים": תכירו את האמהות ששומרות על המפגינים בבלפור, באתר mynet ירושלים, 2 באוגוסט 2020
- ^ בג"ץ 5078/20 טלי פדידה ו-60 אחרים נ' משטרת ישראל – מפקד מחוז ירושלים ניצב דורון ידיד ואחרים, ניתן ב־19 באוגוסט 2020
