לדלג לתוכן

טל רוסו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dorian Gray Wild (שיחה | תרומות)
←‏טל רוסו: כתיב מלא
לא כתיב מלא; פלגה ופלוגה אלו שני מושגים שונים
שורה 13: שורה 13:
| דרגה = {{דרגה|אלוף||+}}
| דרגה = {{דרגה|אלוף||+}}
| תפקידים צבאיים =
| תפקידים צבאיים =
* [[מ"פ|מפקד פלוגה]] ב[[יחידת שלדג]]
* [[מ"פ|מפקד פלגה]] ב[[יחידת שלדג]]
* סגן מפקד [[סיירת מטכ"ל]]
* סגן מפקד [[סיירת מטכ"ל]]
* מפקד [[גדוד רותם]]
* מפקד [[גדוד רותם]]
שורה 44: שורה 44:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
רוסו נולד, גדל והתחנך ב[[קיבוץ]] [[חולתה]] שב[[גליל עליון|גליל העליון]]. אמו נועה לבית רזניק, ילידת [[עפולה]], הייתה לוחמת ב[[פלמ"ח]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hulata.org.il/objDoc.asp?PID=309225&OID=805991&DivID=1#topAnchor|הכותב=|כותרת=נפטרים: נעה רוסו|אתר=קיבוץ חולתה|תאריך=}}}}. אביו דרור, אף הוא לוחם בפלמ"ח, הוא נצר למשפחת רוסו מ[[ביטולה]] שב[[יוגוסלביה]]. בנעוריו שיחק [[כדורסל]] בקבוצת "[[הפועל גליל עליון-קריית שמונה|הפועל כפר גלעדי]]", והיה שותף בהעפלתה ל[[ליגת העל בכדורסל|ליגה הלאומית]]. לפני הגיוס עשה [[שנת שירות]] כמדריך, במחנה [[קריית ביאליק]] של [[המחנות העולים]]. בין חניכיו הבולטים היה גם [[אביב כוכבי]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|מבחן חייהם|1.1558475|25 ביוני 2005}}}}.
רוסו נולד, גדל והתחנך ב[[קיבוץ]] [[חולתה]] שב[[גליל עליון|גליל העליון]]. אמו נועה לבית רזניק, ילידת [[עפולה]], הייתה לוחמת ב[[פלמ"ח]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hulata.org.il/objDoc.asp?PID=309225&OID=805991&DivID=1#topAnchor|הכותב=|כותרת=נפטרים: נעה רוסו|אתר=קיבוץ חולתה|תאריך=}}}}. אביו דרור, אף הוא לוחם בפלמ"ח, הינו נצר למשפחת רוסו מ[[ביטולה]] שב[[יוגוסלביה]]. בנעוריו שיחק [[כדורסל]] בקבוצת "[[הפועל גליל עליון-קריית שמונה|הפועל כפר גלעדי]]", והיה שותף בהעפלתה ל[[ליגת העל בכדורסל|ליגה הלאומית]]. לפני הגיוס עשה [[שנת שירות]] כמדריך, במחנה [[קריית ביאליק]] של [[המחנות העולים]]. בין חניכיו הבולטים היה גם [[אביב כוכבי]]{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|מבחן חייהם|1.1558475|25 ביוני 2005}}}}.


[[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] בשנת [[1978]], והתנדב ל[[יחידת שלדג]] בראשיתה, כשהייתה כפופה למפקדת [[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]] ומסונפת ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]. עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]], וכן הכשרה כ[[כיתה (צבא)|מפקד כיתה]]. כשהקצין שפיקד על הצוות הועבר מתפקידו, מונה ל[[מפקד מחלקה|מפקד הצוות]] תחתיו, על אף היותו בדרגת [[דרגות צה"ל#סמל ראשון|סמ"ר]]{{הערה|שם=רמבו|{{nrg|חן קוטס-בר|הרמבו של צה"ל: טל רוסו עושה חשבון נפש|944/004|19 בספטמבר 2009||}}}}. בשנת [[1981]] השתחרר מצה"ל, לאחר שסירב לבקשת מפקדיו לצאת ל[[קורס קצינים]], בטענה שאין לו אמון בקורס שאותו סיימו בהצלחה, בין השאר, חיילים שהוא הדיח מהיחידה{{הערה|שם=רמבו}}.
[[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] בשנת [[1978]], והתנדב ל[[יחידת שלדג]] בראשיתה, כשהייתה כפופה למפקדת [[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]] ומסונפת ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]. עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]], וכן הכשרה כ[[כיתה (צבא)|מפקד כיתה]]. כשהקצין שפיקד על הצוות הועבר מתפקידו, מונה ל[[מפקד מחלקה|מפקד הצוות]] תחתיו, על אף היותו בדרגת [[דרגות צה"ל#סמל ראשון|סמ"ר]]{{הערה|שם=רמבו|{{nrg|חן קוטס-בר|הרמבו של צה"ל: טל רוסו עושה חשבון נפש|944/004|19 בספטמבר 2009||}}}}. בשנת [[1981]] השתחרר מצה"ל, לאחר שסירב לבקשת מפקדיו לצאת ל[[קורס קצינים]], בטענה שאין לו אמון בקורס שאותו סיימו בהצלחה, בין השאר, חיילים שהוא הדיח מהיחידה{{הערה|שם=רמבו}}.


לאחר שחרורו שב לקיבוץ ועבד כ[[חקלאי]]. אולם עד מהרה שב לשרת ביחידת שלדג, כמפקד ב[[מילואים]] בתנאי קבע, במשך כחצי שנה, לצורך מבצע מיוחד שביצעה שלדג בשיתוף עם סיירת מטכ"ל{{הערה|אמירה לם ויוסי יהושע, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=576531&highlight=%F8%E5%F1%E5 משוחרר], [[ידיעות אחרונות]], 22 במרץ 2013, עמוד 38, כפי שהועלה ב[[פרש (אתר אינטרנט)|אתר "פרש"]]}}. ב[[מלחמת שלום הגליל]] לחם בשורות יחידת שלדג, כמפקד צוות{{הערה|{{ישראל דיפנס||פרופיל אישי: אלוף טל רוסו, מפקד פיקוד הדרום|485|675}}}}, ובהמשך כ[[מ"פ|מפקד פלוגה]]{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל ואהרל'ה ויסברג|לוקח אחריות|12606|26 באוגוסט 2011}}}}. במהלך המלחמה פעל הכוח עליו פיקד בציר החוף, ולקח חלק במבצעים רבים שנותרו מסווגים עד ימים אלה. בין היתר הוביל את חייליו בקרב לכיבוש מתחם [[המוזיאון הלאומי של ביירות|המוזיאון]] ב[[ביירות]]. בראיון סיפר: {{ציטוטון|פרצנו למוזיאון תחת אש [[RPG-7|אר.פי.ג'י]], הצמדנו [[חומר נפץ]] לקיר המבנה, חשבנו שזה יעשה חור בקיר, אבל בפועל פוצצנו את הספרייה הלאומית של ביירות, וגשם של דפים ירד עלינו}}{{הערה|עמיר רפפורט וגיא לשם, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=110222&highlight=%F9%EC%E3%E2+%EB%FA%E1%E4%5C#post664213 הקלף הסודי של חיל האוויר], ידיעות אחרונות, 24 באפריל 1999}}. בהמשך עסק עם פלוגתו בטיהור מפקדות מחבלים. לאחר המלחמה חזר לשירות קבע כמפקד פלוגת לוחמים והוענקה לו דרגת [[סרן]], לאות הערכה על תפקודו במלחמה, זאת מבלי שעבר [[קורס קצינים]]. את המלחמה הגדיר כעבור שנים כ"מעניינת"{{הערה|שם=רמבו}}. בשנת [[1983]] מונה למפקד פלוגת ה[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] של היחידה. בשנת [[1985]] עבר ל[[סיירת מטכ"ל]] ומונה לסגן מפקד היחידה, בתקופת [[עמר בר-לב]] ו[[משה יעלון]]{{הערה|משה (בוגי) יעלון, '''[[דרך ארוכה קצרה]]''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2008; עמ' 61}}. בשנת [[1987]] סיים את תפקידו והשתחרר שוב מצה"ל. לאחר שנתיים חזר ושימש כפרויקטור בסיירת.
לאחר שחרורו שב לקיבוץ ועבד כ[[חקלאי]]. אולם עד מהרה שב לשרת ביחידת שלדג, כמפקד ב[[מילואים]] בתנאי קבע, במשך כחצי שנה, לצורך מבצע מיוחד שביצעה שלדג בשיתוף עם סיירת מטכ"ל{{הערה|אמירה לם ויוסי יהושע, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=576531&highlight=%F8%E5%F1%E5 משוחרר], [[ידיעות אחרונות]], 22 במרץ 2013, עמוד 38, כפי שהועלה ב[[פרש (אתר אינטרנט)|אתר "פרש"]]}}. ב[[מלחמת שלום הגליל]] לחם בשורות יחידת שלדג, כמפקד צוות{{הערה|{{ישראל דיפנס||פרופיל אישי: אלוף טל רוסו, מפקד פיקוד הדרום|485|675}}}}, ובהמשך כ[[מ"פ|מפקד פלגה]]{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל ואהרל'ה ויסברג|לוקח אחריות|12606|26 באוגוסט 2011}}}}. במהלך המלחמה פעל הכוח עליו פיקד בציר החוף, ולקח חלק במבצעים רבים שנותרו מסווגים עד ימים אלה. בין היתר הוביל את חייליו בקרב לכיבוש מתחם [[המוזיאון הלאומי של ביירות|המוזיאון]] ב[[ביירות]]. בראיון סיפר: {{ציטוטון|פרצנו למוזיאון תחת אש [[RPG-7|אר.פי.ג'י]], הצמדנו [[חומר נפץ]] לקיר המבנה, חשבנו שזה יעשה חור בקיר, אבל בפועל פוצצנו את הספרייה הלאומית של ביירות, וגשם של דפים ירד עלינו}}{{הערה|עמיר רפפורט וגיא לשם, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=110222&highlight=%F9%EC%E3%E2+%EB%FA%E1%E4%5C#post664213 הקלף הסודי של חיל האוויר], ידיעות אחרונות, 24 באפריל 1999}}. בהמשך עסק עם פלוגתו בטיהור מפקדות מחבלים. לאחר המלחמה חזר לשירות קבע כמפקד פלגת לוחמים והוענקה לו דרגת [[סרן]], לאות הערכה על תפקודו במלחמה, זאת מבלי שעבר [[קורס קצינים]]. את המלחמה הגדיר כעבור שנים כ"מעניינת"{{הערה|שם=רמבו}}. בשנת [[1983]] מונה למפקד פלגת ה[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] של היחידה. בשנת [[1985]] עבר ל[[סיירת מטכ"ל]] ומונה לסגן מפקד היחידה, בתקופת [[עמר בר-לב]] ו[[משה יעלון]]{{הערה|משה (בוגי) יעלון, '''[[דרך ארוכה קצרה]]''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2008; עמ' 61}}. בשנת [[1987]] סיים את תפקידו והשתחרר שוב מצה"ל. לאחר שנתיים חזר ושימש כפרויקטור בסיירת.


בשנת [[1991]] הועלה לדרגת [[סא"ל]] ומונה למפקד [[גדוד רותם]] ב[[חטיבת גבעתי]], ושימש בתפקיד עד שנת [[1992]]. לאחר מכן מונה למפקד [[יחידת מגלן]] בין השנים 1992–[[1994]]{{הערה|[http://my.arava.co.il/~shany/rotem/doc4.html ההספד שכתב טל רוסו לזכר רותם שני], מתוך אתר הזיכרון לרותם שני}}, ונחשב למפקד הבולט בתולדות היחידה, וכמי שקידם את רמתה המקצועית באופן משמעותי ושיפר את הדימוי שלה בתוך הצבא{{הערה|{{nrg|שי להב|יחידה כירורגית|471/756|1 במאי 2003|archive|}}}}. בתקופת פיקודו הוביל את לוחמי היחידה בשורה של מבצעים, ובהם, ב[[מבצע דין וחשבון]]{{הערה|איל דורון, הדס ועופר רגב, "'''בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן'''", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמ' 43}}.
בשנת [[1991]] הועלה לדרגת [[סא"ל]] ומונה למפקד [[גדוד רותם]] ב[[חטיבת גבעתי]], ושימש בתפקיד עד שנת [[1992]]. לאחר מכן מונה למפקד [[יחידת מגלן]] בין השנים 1992–[[1994]]{{הערה|[http://my.arava.co.il/~shany/rotem/doc4.html ההספד שכתב טל רוסו לזכר רותם שני], מתוך אתר הזיכרון לרותם שני}}, ונחשב למפקד הבולט בתולדות היחידה, וכמי שקידם את רמתה המקצועית באופן משמעותי ושיפר את הדימוי שלה בתוך הצבא{{הערה|{{nrg|שי להב|יחידה כירורגית|471/756|1 במאי 2003|archive|}}}}. בתקופת פיקודו הוביל את לוחמי היחידה בשורה של מבצעים, ובהם, ב[[מבצע דין וחשבון]]{{הערה|איל דורון, הדס ועופר רגב, "'''בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן'''", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמ' 43}}.


בשנת [[1994]] הועלה לדרגת [[אל"ם]] ומונה למפקד [[עוצבת חצי האש]]{{הערה|[http://my.arava.co.il/~shany/rotem/index.html ההספד שכתב רן רכס לזכר רותם שני], בהספד נזכרים שמות מפקדי החטיבה, מתוך אתר הזיכרון לרותם שני}}, ושימש בתפקיד עד שנת [[1997]]. במהלך שנת 1997 היה חניך ב[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]]. לאחר מכן מונה למפקד [[חטיבת הנח"ל]] בין השנים [[1998]]–[[2000]]{{הערה|[[אביחי בקר]] ו[[עמוס הראל]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=528143&highlight=%F8%E5%F1%E5#post3884598 כבר לא חטיפים], [[הארץ]], 11 באוגוסט 2000, כפי שהועלה ב[[פרש (אתר אינטרנט)|אתר "פרש"]]}}, ואף האריך את תפקידו במספר חודשים על מנת לפקד על החטיבה בעת [[הנסיגה מלבנון]] בשנת 2000. כמפקד החטיבה הוא זכה להערכה רבה על תפקודו{{הערה|אלכס פישמן, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=528143&highlight=%F8%E5%F1%E5#post3884598 ראיון עם אל"ם טל רוסו מח"ט הנח"ל], כפי שהועלה באתר "פרש"}}.
בשנת [[1994]] הועלה לדרגת [[אל"ם]] ומונה למפקד [[עוצבת חצי האש]]{{הערה|[http://my.arava.co.il/~shany/rotem/index.html ההספד שכתב רן רכס לזכר רותם שני], בהספד נזכרים שמות מפקדי החטיבה, מתוך אתר הזיכרון לרותם שני ז"ל}}, ושימש בתפקיד עד שנת [[1997]]. במהלך שנת 1997 היה חניך ב[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]]. לאחר מכן מונה למפקד [[חטיבת הנח"ל]] בין השנים [[1998]]–[[2000]]{{הערה|[[אביחי בקר]] ו[[עמוס הראל]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=528143&highlight=%F8%E5%F1%E5#post3884598 כבר לא חטיפים], [[הארץ]], 11 באוגוסט 2000, כפי שהועלה ב[[פרש (אתר אינטרנט)|אתר "פרש"]]}}, ואף האריך את תפקידו במספר חודשים על מנת לפקד על החטיבה בעת [[הנסיגה מלבנון]] בשנת 2000. כמפקד החטיבה הוא זכה להערכה רבה על תפקודו{{הערה|אלכס פישמן, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=528143&highlight=%F8%E5%F1%E5#post3884598 ראיון עם אל"ם טל רוסו מח"ט הנח"ל], כפי שהועלה ב[[פרש (אתר אינטרנט)|אתר "פרש"]]}}.


בשנת [[2001]] הועלה לדרגת [[תא"ל]] ומונה למפקד [[עוצבת האש]], ושימש בתפקיד עד שנת [[2003]]. כמפקד האוגדה לקח חלק בהפעלת יחידות האוגדה ב[[מבצע חומת מגן]]{{הערה|{{וואלה!|[[אמיר בוחבוט]]|השתקן מסיירת מטכ"ל: מיהו האלוף טל רוסו?|1854267|26 באוגוסט 2011}}}}. בנוסף פעל לשיתופה של יחידת מגלן הכפופה לאוגדתו בפעילות ה[[סיכול ממוקד|סיכול הממוקד]] בשטחים. כמו כן נודע כמי שהגיב ביד קשה על תופעות [[סרבנות בישראל|סרבנות]] של קציני סדיר ומילואים בעוצבת האש, ובהם, [[דוד זונשיין]] מראשי תנועת "[[אומץ לסרב]]"{{הערה|{{ynet|פליקס פריש|מאסר בפועל לקצין שסירב להשתתף בפינוי מאחז|2672673|28 ביוני 2003}}}}. לאחר מכן מונה למפקד [[עוצבת הפלדה]] בין השנים 2003–[[2005]], ובין היתר פיקד על כוחות האוגדה ב[[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] ביישובי צפון [[השומרון]] בשנת 2005{{הערה|{{נענע10||תא"ל רוסו: "הפינוי בשא-נור עבר ללא אירועים חריגים"|200207|23 באוגוסט 2005||news}}}}. משנת 2005 עבר תפקידים שונים בהמתנה לקבלת דרגת [[אלוף]]. בין השאר היה פרויקטור מטעם ה[[רמטכ"ל]] לקשר עם הציבור ה[[דתי לאומי]] לאחר ההתנתקות. במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] שימש כעוזר ראש [[אגף המבצעים|אמ"ץ]] למבצעים מיוחדים, במסגרת זו היה אחראי על [[יחידות מובחרות בצה"ל|היחידות המיוחדות]] ושיתוף הפעולה ביניהן, ויזם ותכנן מבצעים מיוחדים רבים במהלך המלחמה{{הערה|[[עמוס הראל]] ו[[אבי יששכרוף]], '''קורי עכביש''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמודים 331–332, "פעילות היחידות המיוחדות רוכזה בידי מפקדה שהוקמה במטכ"ל ב-21 ביולי 2006, בראשותו של תא"ל טל רוסו, יוצא סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג, ובעבר מפקד יחידת מגלן. רוסו, שהמלחמה תפסה אותו בין תפקידים ובלי תעסוקה ממשית, פעל בכפוף לראש אגף המבצעים, גדי איזנקוט, וריכז סביבו צוות של קצינים בכירים, בקבע ובמילואים, רובם יוצאי יחידות מיוחדות ואנשי מודיעין. הרמטכ"ל, דני חלוץ, אישר את הקמת הצוות לאחר שהצבא הבין כי הוא מתקשה לתאם בין היחידות ולהוציא לפועל בזריזות מבצעים מיוחדים. רוסו ראה במלחמה כר פורה למבצעים מהסוג הזה: צה"ל, טען, מתמודד עם אויב שאינו ערוך באופן חזק בעומק, אלא רק ברצועה צרה בקרבת הגבול"}}, הבולט שבהם הוא [[מבצע חד וחלק]]{{הערה|שם=book|1=[[עפר שלח]] ו[[יואב לימור]], "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2007, עמוד 251, על המבצע אמר רוסו כי- "זה יהיה כמו שחיילים שלנו נלחמים בצפון ושומעים שפשטו על תל אביב"}}. לאחר המלחמה ריכז עבודת מטה, בנושא הקמת מפקדת שליטה מרכזית לכוחות המיוחדים{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|צריך "מיוחדים" בכל צה"ל|566/019|6 באפריל 2007||}}}}.
בשנת [[2001]] הועלה לדרגת [[תא"ל]] ומונה למפקד [[עוצבת האש]], ושימש בתפקיד עד שנת [[2003]]. כמפקד האוגדה לקח חלק בהפעלת יחידות האוגדה ב[[מבצע חומת מגן]]{{הערה|{{וואלה!|[[אמיר בוחבוט]]|השתקן מסיירת מטכ"ל: מיהו האלוף טל רוסו?|1854267|26 באוגוסט 2011}}}}. בנוסף פעל לשיתופה של יחידת מגלן הכפופה לאוגדתו בפעילות ה[[סיכול ממוקד|סיכול הממוקד]] בשטחים. כמו כן נודע כמי שהגיב ביד קשה על תופעות [[סרבנות בישראל|סרבנות]] של קציני סדיר ומילואים בעוצבת האש, ובהם, [[דוד זונשיין]] מראשי תנועת "[[אומץ לסרב]]"{{הערה|{{ynet|פליקס פריש|מאסר בפועל לקצין שסירב להשתתף בפינוי מאחז|2672673|28 ביוני 2003}}}}. לאחר מכן מונה למפקד [[עוצבת הפלדה]] בין השנים 2003–[[2005]], ובין היתר פיקד על כוחות האוגדה ב[[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] ביישובי צפון [[השומרון]] בשנת 2005{{הערה|{{נענע10||תא"ל רוסו: "הפינוי בשא-נור עבר ללא אירועים חריגים"|200207|23 באוגוסט 2005||news}}}}. משנת 2005 עבר תפקידים שונים בהמתנה לקבלת דרגת [[אלוף]]. בין השאר היה פרויקטור מטעם ה[[רמטכ"ל]] לקשר עם הציבור ה[[דתי לאומי]] לאחר ההתנתקות. במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] שימש כעוזר ראש [[אגף המבצעים|אמ"ץ]] למבצעים מיוחדים, במסגרת זו היה אחראי על [[יחידות מובחרות בצה"ל|היחידות המיוחדות]] ושיתוף הפעולה ביניהן, ויזם ותכנן מבצעים מיוחדים רבים במהלך המלחמה{{הערה|[[עמוס הראל]] ו[[אבי יששכרוף]], '''קורי עכביש''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמודים 331–332, "פעילות היחידות המיוחדות רוכזה בידי מפקדה שהוקמה במטכ"ל ב-21 ביולי 2006, בראשותו של תא"ל טל רוסו, יוצא סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג, ובעבר מפקד יחידת מגלן. רוסו, שהמלחמה תפסה אותו בין תפקידים ובלי תעסוקה ממשית, פעל בכפוף לראש אגף המבצעים, גדי איזנקוט, וריכז סביבו צוות של קצינים בכירים, בקבע ובמילואים, רובם יוצאי יחידות מיוחדות ואנשי מודיעין. הרמטכ"ל, דני חלוץ, אישר את הקמת הצוות לאחר שהצבא הבין כי הוא מתקשה לתאם בין היחידות ולהוציא לפועל בזריזות מבצעים מיוחדים. רוסו ראה במלחמה כר פורה למבצעים מהסוג הזה: צה"ל, טען, מתמודד עם אויב שאינו ערוך באופן חזק בעומק, אלא רק ברצועה צרה בקרבת הגבול"}}, הבולט שבהם הוא [[מבצע חד וחלק]]{{הערה|שם=book|1=[[עפר שלח]] ו[[יואב לימור]], "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2007, עמוד 251, על המבצע אמר רוסו כי- "זה יהיה כמו שחיילים שלנו נלחמים בצפון ושומעים שפשטו על תל אביב"}}. לאחר המלחמה ריכז עבודת מטה, בנושא הקמת מפקדת שליטה מרכזית לכוחות המיוחדים{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|צריך "מיוחדים" בכל צה"ל|566/019|6 באפריל 2007||}}}}.
שורה 62: שורה 62:
===לאחר השירות הצבאי ===
===לאחר השירות הצבאי ===
לאחר [[שחרור מצה"ל|שחרורו מצה"ל]], החל לשמש כיועץ אסטרטגי בחברת הייעוץ הביטחוני "SBM". ב[[בחירות לכנסת ה-21]] שובץ במקום השני ברשימת [[מפלגת העבודה]]
לאחר [[שחרור מצה"ל|שחרורו מצה"ל]], החל לשמש כיועץ אסטרטגי בחברת הייעוץ הביטחוני "SBM". ב[[בחירות לכנסת ה-21]] שובץ במקום השני ברשימת [[מפלגת העבודה]]
{{הערה|[https://bechirot21.bechirot.gov.il/election/Candidates/Pages/OneListCandidates.aspx?LPF=Search&WebId=6adadc15-e476-480b-9746-04490aedeb0f&ListID=ba72a662-765c-45af-9d48-fb68080956af&ItemID=95&FieldID=ListNickname_GxS_Text אתר ועדת הבחירות המרכזית]}}, כ[[שריון (פוליטיקה)|שריון]] אישי של יו"ר המפלגה, [[אבי גבאי]]{{הערה|[https://www.maariv.co.il/elections2019/Article-685804פרסום ראשון: אלוף במיל' טל רוסו שוריין במקום השני במפלגת העבודה], מעריב, 19 בפברואר 2019}}.
{{הערה|[https://bechirot21.bechirot.gov.il/election/Candidates/Pages/OneListCandidates.aspx?LPF=Search&WebId=6adadc15-e476-480b-9746-04490aedeb0f&ListID=ba72a662-765c-45af-9d48-fb68080956af&ItemID=95&FieldID=ListNickname_GxS_Text אתר ועדת הבחירות המרכזית]}}, כ[[שריון (פוליטיקה)|שריון]] אישי של יו"ר המפלגה, [[אבי גבאי]].{{הערה|[https://www.maariv.co.il/elections2019/Article-685804פרסום ראשון: אלוף במיל' טל רוסו שוריין במקום השני במפלגת העבודה], מעריב, 19 בפברואר 2019}}


רוסו הוא בעל תואר ראשון ב[[מדע המדינה]] מ[[אוניברסיטת חיפה]] ותואר שני ב[[מנהל עסקים|מנהל עסקים משולב]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]].
רוסו הוא בעל תואר ראשון ב[[מדע המדינה]] מ[[אוניברסיטת חיפה]] ותואר שני ב[[מנהל עסקים|מנהל עסקים משולב]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]].

גרסה מ־14:54, 12 במרץ 2019

תבנית:חייל טל רוסו (נולד ב-27 בספטמבר 1959, כ"ד באלול ה'תשי"ט) הוא קצין במילואים בדרגת אלוף. שימש מפקד מפקדת העומק, מפקד פיקוד הדרום, ראש אגף מבצעים, מפקד עוצבת הפלדה ומפקד עוצבת האש. הוא הוצב במקום השני ברשימת מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת ה-21.

ביוגרפיה

רוסו נולד, גדל והתחנך בקיבוץ חולתה שבגליל העליון. אמו נועה לבית רזניק, ילידת עפולה, הייתה לוחמת בפלמ"ח[1]. אביו דרור, אף הוא לוחם בפלמ"ח, הינו נצר למשפחת רוסו מביטולה שביוגוסלביה. בנעוריו שיחק כדורסל בקבוצת "הפועל כפר גלעדי", והיה שותף בהעפלתה לליגה הלאומית. לפני הגיוס עשה שנת שירות כמדריך, במחנה קריית ביאליק של המחנות העולים. בין חניכיו הבולטים היה גם אביב כוכבי[2].

התגייס לצה"ל בשנת 1978, והתנדב ליחידת שלדג בראשיתה, כשהייתה כפופה למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי ומסונפת לצנחנים. עבר מסלול הכשרה כלוחם, וכן הכשרה כמפקד כיתה. כשהקצין שפיקד על הצוות הועבר מתפקידו, מונה למפקד הצוות תחתיו, על אף היותו בדרגת סמ"ר[3]. בשנת 1981 השתחרר מצה"ל, לאחר שסירב לבקשת מפקדיו לצאת לקורס קצינים, בטענה שאין לו אמון בקורס שאותו סיימו בהצלחה, בין השאר, חיילים שהוא הדיח מהיחידה[3].

לאחר שחרורו שב לקיבוץ ועבד כחקלאי. אולם עד מהרה שב לשרת ביחידת שלדג, כמפקד במילואים בתנאי קבע, במשך כחצי שנה, לצורך מבצע מיוחד שביצעה שלדג בשיתוף עם סיירת מטכ"ל[4]. במלחמת שלום הגליל לחם בשורות יחידת שלדג, כמפקד צוות[5], ובהמשך כמפקד פלגה[6]. במהלך המלחמה פעל הכוח עליו פיקד בציר החוף, ולקח חלק במבצעים רבים שנותרו מסווגים עד ימים אלה. בין היתר הוביל את חייליו בקרב לכיבוש מתחם המוזיאון בביירות. בראיון סיפר: ”פרצנו למוזיאון תחת אש אר.פי.ג'י, הצמדנו חומר נפץ לקיר המבנה, חשבנו שזה יעשה חור בקיר, אבל בפועל פוצצנו את הספרייה הלאומית של ביירות, וגשם של דפים ירד עלינו”[7]. בהמשך עסק עם פלוגתו בטיהור מפקדות מחבלים. לאחר המלחמה חזר לשירות קבע כמפקד פלגת לוחמים והוענקה לו דרגת סרן, לאות הערכה על תפקודו במלחמה, זאת מבלי שעבר קורס קצינים. את המלחמה הגדיר כעבור שנים כ"מעניינת"[3]. בשנת 1983 מונה למפקד פלגת המילואים של היחידה. בשנת 1985 עבר לסיירת מטכ"ל ומונה לסגן מפקד היחידה, בתקופת עמר בר-לב ומשה יעלון[8]. בשנת 1987 סיים את תפקידו והשתחרר שוב מצה"ל. לאחר שנתיים חזר ושימש כפרויקטור בסיירת.

בשנת 1991 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד רותם בחטיבת גבעתי, ושימש בתפקיד עד שנת 1992. לאחר מכן מונה למפקד יחידת מגלן בין השנים 1992–1994[9], ונחשב למפקד הבולט בתולדות היחידה, וכמי שקידם את רמתה המקצועית באופן משמעותי ושיפר את הדימוי שלה בתוך הצבא[10]. בתקופת פיקודו הוביל את לוחמי היחידה בשורה של מבצעים, ובהם, במבצע דין וחשבון[11].

בשנת 1994 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד עוצבת חצי האש[12], ושימש בתפקיד עד שנת 1997. במהלך שנת 1997 היה חניך במכללה לביטחון לאומי. לאחר מכן מונה למפקד חטיבת הנח"ל בין השנים 19982000[13], ואף האריך את תפקידו במספר חודשים על מנת לפקד על החטיבה בעת הנסיגה מלבנון בשנת 2000. כמפקד החטיבה הוא זכה להערכה רבה על תפקודו[14].

בשנת 2001 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד עוצבת האש, ושימש בתפקיד עד שנת 2003. כמפקד האוגדה לקח חלק בהפעלת יחידות האוגדה במבצע חומת מגן[15]. בנוסף פעל לשיתופה של יחידת מגלן הכפופה לאוגדתו בפעילות הסיכול הממוקד בשטחים. כמו כן נודע כמי שהגיב ביד קשה על תופעות סרבנות של קציני סדיר ומילואים בעוצבת האש, ובהם, דוד זונשיין מראשי תנועת "אומץ לסרב"[16]. לאחר מכן מונה למפקד עוצבת הפלדה בין השנים 2003–2005, ובין היתר פיקד על כוחות האוגדה בביצוע תוכנית ההתנתקות ביישובי צפון השומרון בשנת 2005[17]. משנת 2005 עבר תפקידים שונים בהמתנה לקבלת דרגת אלוף. בין השאר היה פרויקטור מטעם הרמטכ"ל לקשר עם הציבור הדתי לאומי לאחר ההתנתקות. במהלך מלחמת לבנון השנייה שימש כעוזר ראש אמ"ץ למבצעים מיוחדים, במסגרת זו היה אחראי על היחידות המיוחדות ושיתוף הפעולה ביניהן, ויזם ותכנן מבצעים מיוחדים רבים במהלך המלחמה[18], הבולט שבהם הוא מבצע חד וחלק[19]. לאחר המלחמה ריכז עבודת מטה, בנושא הקמת מפקדת שליטה מרכזית לכוחות המיוחדים[20].

ב-12 באוקטובר 2006 הועלה לדרגת אלוף, ומונה לראש אגף המבצעים, ושימש בתפקיד בין היתר במהלך תקיפת הכור הגרעיני בסוריה, מבצע שני מגדלים[21], המשט לעזה[22] ומבצע עופרת יצוקה. כמו כן עמד בראש ועדת הצל"שים המטכ"לית[23]. בתפקידיו אלו שירת עד 4 באוקטובר 2010. ב-21 באוקטובר 2010 מונה למפקד פיקוד הדרום. באוגוסט 2011 פיקד על תקיפות צה"ל ברצועת עזה, בעקבות מתקפת הטרור בדרום ישראל. לאחר הפיגוע הודה כי שגה בכך שלא סגר את כביש 12 שבו אירעה המתקפה, למרות ההתרעות שהיו בידי צה"ל. בהמשך הוביל את הפיקוד בהסלמת מרץ 2012, שהתרחשה בעקבות חיסולו של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ארגון הטרור ועדות ההתנגדות העממית, במהלך ההסלמה שוגרו כ-200 רקטות על יישובי ישראל במשך כחמישה ימים, ובתקיפות חיל האוויר נהרגו ברצועת עזה 22 מחבלים ו-4 אזרחים[24]. באוגוסט 2012 פיקד על כוחות צה"ל, בסיכול חדירת מחבלים מסיני, אשר השתלטו על נגמ"שים של הצבא המצרי, בכוונה לבצע פיגוע באזור מעבר כרם שלום[25]. בנובמבר אותה שנה פיקד על כוחות הפיקוד, בלחימה במבצע עמוד ענן, כנגד תשתיות החמאס ברצועת עזה[26]. ב-20 בינואר 2013 החליט לפרוש מצה"ל[27], וב-4 באפריל סיים את תפקידו. לאחר חופשת פרישה, השתחרר מצה"ל ב-31 בינואר 2014.

ב-26 בפברואר 2015 החל לשרת במילואים בתנאי קבע כמפקד מפקדת העומק[28], ושימש בתפקיד עד 11 במאי 2017.

לאחר השירות הצבאי

לאחר שחרורו מצה"ל, החל לשמש כיועץ אסטרטגי בחברת הייעוץ הביטחוני "SBM". בבחירות לכנסת ה-21 שובץ במקום השני ברשימת מפלגת העבודה [29], כשריון אישי של יו"ר המפלגה, אבי גבאי.[30]

רוסו הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים משולב מאוניברסיטת תל אביב.

הוא רווק ומתגורר בתל אביב. אחותו החורגת היא העיתונאית ומנחת הטלוויזיה ליאת תימור.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נפטרים: נעה רוסו, באתר קיבוץ חולתה
  2. ^ עמוס הראל, מבחן חייהם, באתר הארץ, 25 ביוני 2005
  3. ^ 1 2 3 חן קוטס-בר, הרמבו של צה"ל: טל רוסו עושה חשבון נפש, באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2009
  4. ^ אמירה לם ויוסי יהושע, משוחרר, ידיעות אחרונות, 22 במרץ 2013, עמוד 38, כפי שהועלה באתר "פרש"
  5. ^ פרופיל אישי: אלוף טל רוסו, מפקד פיקוד הדרום, באתר "IsraelDefense"‏
  6. ^ לילך שובל ואהרל'ה ויסברג, לוקח אחריות, באתר ישראל היום, 26 באוגוסט 2011
  7. ^ עמיר רפפורט וגיא לשם, הקלף הסודי של חיל האוויר, ידיעות אחרונות, 24 באפריל 1999
  8. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008; עמ' 61
  9. ^ ההספד שכתב טל רוסו לזכר רותם שני, מתוך אתר הזיכרון לרותם שני
  10. ^ שי להב, יחידה כירורגית, באתר nrg‏, 1 במאי 2003
  11. ^ איל דורון, הדס ועופר רגב, "בהשקט ובבטחה - מורשת יחידת מגלן", פורת הוצאה לאור, מאי 2012, עמ' 43
  12. ^ ההספד שכתב רן רכס לזכר רותם שני, בהספד נזכרים שמות מפקדי החטיבה, מתוך אתר הזיכרון לרותם שני ז"ל
  13. ^ אביחי בקר ועמוס הראל, כבר לא חטיפים, הארץ, 11 באוגוסט 2000, כפי שהועלה באתר "פרש"
  14. ^ אלכס פישמן, ראיון עם אל"ם טל רוסו מח"ט הנח"ל, כפי שהועלה באתר "פרש"
  15. ^ אמיר בוחבוט‏, השתקן מסיירת מטכ"ל: מיהו האלוף טל רוסו?, באתר וואלה‏, 26 באוגוסט 2011
  16. ^ פליקס פריש, מאסר בפועל לקצין שסירב להשתתף בפינוי מאחז, באתר ynet, 28 ביוני 2003
  17. ^ תא"ל רוסו: "הפינוי בשא-נור עבר ללא אירועים חריגים", באתר nana10‏, 23 באוגוסט 2005
  18. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמודים 331–332, "פעילות היחידות המיוחדות רוכזה בידי מפקדה שהוקמה במטכ"ל ב-21 ביולי 2006, בראשותו של תא"ל טל רוסו, יוצא סיירת מטכ"ל ויחידת שלדג, ובעבר מפקד יחידת מגלן. רוסו, שהמלחמה תפסה אותו בין תפקידים ובלי תעסוקה ממשית, פעל בכפוף לראש אגף המבצעים, גדי איזנקוט, וריכז סביבו צוות של קצינים בכירים, בקבע ובמילואים, רובם יוצאי יחידות מיוחדות ואנשי מודיעין. הרמטכ"ל, דני חלוץ, אישר את הקמת הצוות לאחר שהצבא הבין כי הוא מתקשה לתאם בין היחידות ולהוציא לפועל בזריזות מבצעים מיוחדים. רוסו ראה במלחמה כר פורה למבצעים מהסוג הזה: צה"ל, טען, מתמודד עם אויב שאינו ערוך באופן חזק בעומק, אלא רק ברצועה צרה בקרבת הגבול"
  19. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 251, על המבצע אמר רוסו כי- "זה יהיה כמו שחיילים שלנו נלחמים בצפון ושומעים שפשטו על תל אביב"
  20. ^ אמיר בוחבוט, צריך "מיוחדים" בכל צה"ל, באתר nrg‏, 6 באפריל 2007
  21. ^ אורי בלאו, מסמכים סודיים של צהל: הרמטכ"ל וצמרת צה"ל אישרו לחסל מבוקשים וחפים מפשע, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2008
  22. ^ עמוס הראל, המשט לעזה - הרמטכ"ל לא שהה ב"בור" בעת ההשתלטות על הספינה מרמרה, באתר הארץ, 13 ביוני 2010
  23. ^ תלם יהב, צל"ש ליחידות הקומנדו; עיטור המופת ללוחם, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 באפריל 2010
  24. ^ אילנה קוריאל, האלוף רוסו: אין פתרון קסם, גורמים סוררים בעזה, באתר ynet, 14 במרץ 2012, טל רוסו: "אנחנו בסוף סבב שהתחיל מסיכול שלנו של זוהיר אל קייסי והמטרה הייתה לסכל פיגוע רצחני נגד אזרחים. אני לא מסתכל על הסבב כהצלחה או ניצחון, אלא שהוא נתן את המענה לנקודת המוצא"
  25. ^ אמיר בוחבוט‏, שלב אחר שלב: כך סוכלה חדירת המחבלים ממצרים, באתר וואלה‏, 6 באוגוסט 2012
  26. ^ מבצע "עמוד ענן": קרוב למאתיים מטרות הותקפו הלילה, הושמדה מפקדת חמאס, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 16 בנובמבר 2012
  27. ^ יואב זיתון, רוסו פורש מצה"ל: סמי תורג'מן יחליפו בפיקוד דרום, באתר ynet, 21 בינואר 2013
  28. ^ אלוף (במיל') טל רוסו מונה למפקד מפקדת העומק, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 26 בפברואר 2015
  29. ^ אתר ועדת הבחירות המרכזית
  30. ^ ראשון: אלוף במיל' טל רוסו שוריין במקום השני במפלגת העבודה, מעריב, 19 בפברואר 2019