פוטי פרע כהן און
| כינוי | פוטי פרע כהן און |
|---|---|
| צאצאים | אסנת |
| תקופה | תקופת האבות |
| עיסוק | "כהן": איש דת או שר |
| בתנ"ך | ספר בראשית, פרק מ"א, פסוק מ"ה ופסוק נ'; פרק מ"ו, פסוק כ' |
  | |
פּוֹטִי פֶרַע (בנוסח תימן: פּוֹטִיפֶרַע) כֹּהֵן אֹן הוא דמות מקראית, שהיה כהן העיר המצרית העתיקה און (הליופוליס), שהייתה מרכז עיקרי לפולחן אלילי לאלי השמש אתום ורע. במקרא, מוזכר כאביה של אסנת, אשתו של יוסף שניתנה לו על ידי פרעה וילדה לו את מנשה ואת אפרים. בספרות חז"ל רווחת הדעה שלא היה אביה הביולוגי.
בספרות חז"ל מובאות דעות המזהות אותו עם פוטיפר שר הטבחים, שהיה אדונו של יוסף והפקידו על ניהול ביתו. אך יש שהבדילו ביניהם.
בספר הישר הוא מוזכר בתור פוטיפרע בן אחידם כהן און[1].
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו הוא שם תיאופורי, ופירושו במצרית קדומה: פא-דא-פא-רע, כלומר: "מי שרע נתן" (בדומה למשמעות בעברית לשם נתנאל וכדומה)[2]. בהקשר קרוב אך שונה, יש לשים לב גם למשמעות השם פרעה ומשמעותו המעמדית.
קיימת אסטלה מצרית בה מופיע השם פא-דא-פא-רע אשר מתוארכת לתקופה שבין השושלת הי"ח לשושלת הכ"א, כלומר בין המאות ה-16 ל-11 לפנה"ס לכל המאוחר[2][3].
אזכורו במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוטי פרע מוזכר כך לראשונה בספר בראשית, בתיאור נישואי יוסף ואסנת:
וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.
פוטי פרע מוזכר שנית בתיאור לידתם של מנשה ואפרים:
וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים, בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב, אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ אָסְנַת, בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.
אזכורו האחרון מצוין כשהמקרא מפרט את שמות בני ישראל במצרים בעת ירידתם למצרים:
כ וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יָלְדָה-לּוֹ אָסְנַת, בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן--אֶת-מְנַשֶּׁה, וְאֶת-אֶפְרָיִם.
— בספר בראשית פרק מ"ו פסוק כ
בדברי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חז"ל מפרשים שפוטי פרע כהן און הוא פוטיפר שר הטבחים, שהיה אדונו של יוסף, השליכו לבית הסוהר בעקבות האשמה שקרית של אשתו, והסתרס על ידי עצמו בתאונה, ויש אומרים שסורס על ידי המלאך גבריאל[4]. ע"פ ילקוט המכירי על ספר תהילים[5] וכן לפי המדרש הגדול פוטיפרע נסתרס על מנת שיוכר לכל שלא היה יכול לפגוע ביוסף. כמו כן ע"פ חז"ל מרומז דבר זה שאירע לפוטיפרע בתהילים ל"ז[6].
יש החולקים על הזיהוי בינו לבין פוטיפר, כגון הרשב"ם[7].
רש"י מפרש כי היה שר העיר, ולא כהן דת[8], לעומת זאת הרשב"ם מפרש שהוא היה כומר[9].
ע"פ הרמב"ן היה בתחילה שר של פרעה, ולאחר שנסתרס, ידעו והכירו בכך בסביבתו ולכן התבייש ופרש מתפקידו והלך להיות כומר לעבודה זרה כלומר כהן לפולחן מצרי[10]. בפירוש ר' יעקב בן אשר על התורה הביא דעה לפיה פוטיפרע נהיה לאיש דת מצרי בכדי שיהיה במעמד מוגן מפני שפחד שיוסף שעלה לגדולה רמה, יתנקם בו[11].
יש שדרשו על פי שמו שהיה עובד את פולחן בעל פעור[12].
ייחוסה של אסנת[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש שדנו בשאלה כיצד התחתן יוסף עם אישה מבנות חם, וכיצד נחשבו בניו של יוסף כשרים כך שנכללו בברכת יעקב ובשבטי ישראל. שהרי כבר בדורם של אברהם ויצחק מציין המקרא שהקפידו על כך[13].
על פי התרגום הירושלמי לתורה[14] וכמה ממדרשי חז"ל, אסנת נולדה כתוצאה מאונס דינה בת לאה ויעקב ומשם התגלגלה אל מצרים ופוטיפר ואשתו[15] אימצו אותה, כך שעל פי טענה זאת אביה הוא שכם בן חמור ולא פוטי פרע ולמעשה היא קשורה למשפחת יעקב[16]. ומה שבמקרא כתוב אסנת בת פוטי פרע כהן און ולא אסנת בת שכם הוא ע"פ העיקרון ש”כל המגדל יתום בתוך ביתו נחשב כאילו ילדו”[17][18][19].
יש שפירשו שהייתה בתו של פוטיפרע והתגיירה כשנישאה ליוסף[20]. כך גם מסופר באחד מהספרים החיצוניים, יוסף ואסנת.
על בסיס ייחוסה של אסנת לפוטיפרע, יש מדרשים המתארים תופעת שוליים של ערעור סמכות ולזות שפתיים על פנחס בן אלעזר הכהן, לאור פעולתו הקיצונית לסיום חטא בעל פעור והמגפה בהריגת זמרי בן סלוא. באופן שבו מוציאי הלעז, מייחסים את מוצא אמו של פנחס לשבט יוסף תוך ניסיון להציגו כצאצא של גויים ובכך לשוות כביכול לפעולתו השפעה גזעית לשפיכות דמים. זאת מאחר שאביו אלעזר נשא לאישה מבנות פוטיאל[21][22] ושניים מהפירושים לזיהויו של פוטיאל מובילים ע"פ חז"ל אל יוסף או אל פוטיפרע: ”לפי שהיו השבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודת אלילים והרג נשיא שבט מישראל...”[23][24]."
הדרשה המייחסת את פוטיאל לפוטיפרע מופיעה במדרש בראשית רבה:
"ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. כל העבדים חשודים על הגזל אבל זה, וילקט יוסף את כל הכסף. כל העבדים חשודים על הערווה, אבל זה, ולא שמע אליה. ...
ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי...
דאמר ר' יהושע בן קרחה:
מבנות יוסף לקח אלעזר.
פוטיפר - הוא פוטיפרע.
פוטיפר - שהיה מפטם פרים לעבודה זרה.
פוטיפרע - שהיה פוער עצמו לעבודה זרה. כיון שירד הפר לשם נעשה פויטינון...".— בראשית רבה פו' ג'.
ע"פ פירוש בעל הטור על התורה, פרעה בחר לחייב את פוטיפרע לחתן את בתו אסנת עם יוסף, בכדי שלא יוכל לערער על מעמדו של יוסף שהיה בעבר עבדו, מאחר שנהיה לחתן שלו[25]. ובדומה מפרש ר' ישעיה די טראני שיוסף בחר להתחתן עם אסנת בכדי שלא יהיה לפוטיפרע או לציבור פתחון פה לומר עליו לאחר מות פרעה שהוא למעשה עבד של פוטיפרע[26]. בכך רואים את השפעתו האפשרית של פוטיפרע גם לאחר שיוסף עלה לגדולה ונהיה לבכיר בממלכת מצרים.
על השפעת מעמדו של פוטיפרע ואנשיו ובכלל זה של צאצאיו ממנשה ואפרים ניתן לראות גם בפירוש על תחילת גזירות שעבוד מצרים, שבו המקרא מתאר אפשרות לפיה פרעה נזקק לרשות ושיתוף פעולה של בכירי ההנהגה להכלת גזירת השעבוד בהתחכמות במקום להורות לבדו על כך, וכן נמנע בשלב זה מגזירת הרג. יש המסבירים זאת מפני מעמדם של צאצאי פוטיפרע בממלכה[27].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר הישר, פרק 14.
- ^ 1 2 בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - כרך ו' עמ' 441, מוסד ביאליק, ירושלים, תשל"ב - 1971.
- ^ יהושע מאיר גרינץ סובר לעומת זאת לגבי השם פוטיפר, שאיננו שם פרטי אלא שם תואר מצרי משוחזר שמקורו בשם פא-וטפו-ור שפירושו שר הטבחים (כלומר - הטבח הגדול), ולדעתו בוטאה המילה וטפו (טבח) - וטיפ. בתעודות מימי השושלת כ' (1085–1185) לפסה"נ בקירוב, הוזכרו וטפו בזיקה לענייני משפט: הם חקרו את המשתתפים בקשר של נשי ההרמון של רעמסס ג' ורעמסס ט' ובפניהם נמסרו עדויות על שוד הקברים בימי רעמסס. כך בערך פוטיפר ב-בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - כרך ו' עמ' 441, מוסד ביאליק, ירושלים, תשל"ב - 1971.
- ^ מסכת סוטה, דף י"ג, עמוד ב' "בא גבריאל ופירעו", ובעקבותיהם פירש כן גם רש"י על ספר בראשית, מ"א, מ"ה.
- ^ ילקוט המכירי לתהילים פרק ל"ז, קטז ע"א.
- ^ מנחם מנדל כשר, תורה שלמה על בראשית פרק ל"ט פסוק א'.
- ^ ראו פירוש רשב"ם לבראשית מ"א
- ^ רש"י על בראשית, מ"ז, כ"ב.
- ^ בבא בתרא קט ע"ב ד"ה שפיטם
- ^ פירוש הרמב"ן לספר בראשית פרק מ"א פסוק מ"ה.
- ^ פירוש בעל הטור על התורה, פרשת מקץ עמ' קכ"ח.
- ^ עזריה בייטנר, שם הספר: הכהנים רגזנים הם: לדמותם של הכהנים באגדה, עמ' 249, הוצאת הקיבוץ המאוחד, רעננה, 2015.
- ^ ספר בראשית פרק כ"ד, פסוקים א-ד, ו-ל"ז-מ'. וכן בפרק כ"ז פסוק מו'- פרק כ"ח פסוק ד'.
- ^ בספר בראשית פרק מ"א פסוק מ"ה.
- ^ אשת פוטיפר הייתה לפי חז"ל עקרה בפני עצמה.
- ^ הערך אסנת, באנציקלופדיה יהודית באתר דעת.
- ^ פירוש רבנו בחיי בן אשר בספר בראשית פרק מ"א פסוק מ"ה.
- ^ מסכת מגילה, דף י"ג' עמ' א.
- ^ וכך הדבר גם בילד שיש לו הורים אבל הם אינם יכולים לספק לו את כל צרכיו הגופניים והנפשיים, בדומה למשה שנקרא בנה של בתיה בת פרעה למרות שהוריו היו חיים, ז - אימוץ ילדים - פניני הלכה, באתר פניני הלכה, 3 בundefined 2014
- ^ ילקוט שמעוני וישב, רמז קמו, אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תעד. ובמדרש שמואל (בובר) פרשה כח.
- ^ ספר שמות פרק ו' פסוק כ"ה
- ^ הפירוש המקובל הוא שמדובר באחת מבנות יתרו אך ישנם שני פירושים אחרים ולפיהם מבנות פוטיאל הכוונה מהצאצאיות של... ובהתאם למדרש ופרשנות השם פוטיאל הולכים אף כמה דורות אחורה.
- ^ פירוש רש"י בספר במדבר פרק כ"ה פסוק י"א מבוסס על מסכת סוטה מ"ג עמ' א.
- ^ עזריה בייטנר, שם הספר: הכהנים רגזנים הם: לדמותם של הכהנים באגדה, עמ' 250, הוצאת הקיבוץ המאוחד, רעננה, 2015.
- ^ פירוש רבי יעקב בן אשר על התורה, פרשת מקץ עמ' קכ"ח.
- ^ ישעיה די טראני, בספרו "נימוקי חומש לרבינו ישעיה", עמ' ל'.
- ^ יעקב גליס, תוספות השלם: אוצר פירושי בעלי התוספות על התנ"ך - כרך ו' עמ' י"ב.