היסטוריה של רכבת ישראל
|
עיינו גם בפורטל
פורטל רכבת ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים ברכבת ישראל – בעבר, בהווה ובעתיד. הפורטל כולל קישורים לערכים בנושא קווי הרכבת, תחנותיה וההיסטוריה של רכבת ישראל, יחד עם תמונות ואנקדוטות בנושא. |
ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עבור ברכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, המשך ברכבת המנדטורית את תשתיותיה ירשה חברת רכבת ישראל באפריל 1948 בתיווך המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-53 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות שמטרתם לסייע בהשתלבות ישובי ההיקף ותושביהם במרקם החיים הכלכלי, התרבותי והחינוכי של מדינת ישראל.
בתקופת השלטון העות'מאני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה העות'מאנית הונחה מסילת הרכבת הראשונה בישראל מיפו לירושלים. המסילה נבנתה כמיזם פרטי של חברה צרפתית שרכשה את הזיכיון להקמת הקו והפעלתו מידי יוסף נבון שקיבל אותו מידי הממשלה העות'מאנית. המסילה נחנכה ב-1892 והקו כיום בין תל אביב לירושלים מתבסס על אותו התוואי (מדובר על הקו שמגיע למלחה ולא על הקו שמגיע לתחנה המרכזית).
בשנת 1905 הוקמה רכבת העמק - החיבור של מסילת הרכבת החיג'אזית מדרעא דרך תחנת הרכבת סמח', בית שאן ועפולה אל חיפה, מסעף ששימש להעברת הציוד וחומרי הגלם להמשך מיזם המסילה החידג'אזית עד למדינה וכן להעברת סחורות מנמל חיפה לדמשק. העות'מאנים תכננו לחבר את המסילה החיג'אזית לירושלים דרך מסילת העמק ומסילת השומרון אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הגיעה המסילה רק עד אזור הכפר סילת א-ד'אהר, כ-40 קילומטרים מדרום לעפולה. במהלך המלחמה (1915) הוארכה מסילת השומרון עד שכם.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נוצר צורך להעביר כוחות ואספקה אל עבר החזית עם הצבא הבריטי על גדות תעלת סואץ. לשם כך סללו העות'מאנים מסעף מתחנת הרכבת מסעודיה שעל מסילת השומרון אל תחנת הרכבת טול כרם ומשם סללו דרומה את המסילה המזרחית דרך ראש העין ללוד כציר לוגיסטי עיקרי. משם הם המשיכו את המסילה דרך באר שבע וניצנה אל חצי האי סיני עד לקוסיימה. כחלק מהמאמץ להשלים את המסילה במהירות, נעקר הקטע המערבי של מסילת הרכבת יפו–ירושלים בין לוד ובין יפו, לאחר שהמסילה (שהייתה בבעלות חברה צרפתית פרטית) הולאמה. כמו כן נבנו שלוחות מסילה אל אזור חדרה על מנת לספק עצים שנכרתו ביער האלונים של השרון להסקת דוודי הקטרים וייצור אדני הרכבות.
לאחר שהדף שני ניסיונות צליחה משולבים עות'מאנים גרמנים של תעלת סואץ פתח חיל המשלוח המצרי במתקפה מזרחה לכיבוש חצי האי סיני. אספקת הכוח התוקף התבססה על מסילת רכבת וצינור מים שהונחו לאורך חוף הים התיכון עם התקדמות הכוח. בראשית 1917 בעת שהכוחות התייצבו זה מול זה בגזרת עזה-באר שבע סללו הבריטים שלוחה מרפיח לכיוון באר שבע במקביל לוואדי עזה. בה בעת סללו העות'מאנים שלוחה למסילה המזרחית מתחנת הרכבת ואדי צראר דרום מערבה לבית חאנון שבצפון רצועת עזה. לאחר כיבוש עזה המשיכו הבריטים את המסילה אל באר שבע ומשם עם התקדמותם צפונה לתחנת הרכבת לוד ואת מסילת החוף דרך עזה למגד'ל, איסדוד רחובות ואף היא התחברה לתחנת לוד.
בתקופת המנדט הבריטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הרכבת המנדטורית
בתקופת המנדט הבריטי פעלה חברת הרכבת המנדטורית לפיתוח רשת הרכבות בפלשתינה-א"י - המסילות הצרות שודרגו מרוחב צר של 105 ס"מ לרוחב התקני של 143.5 ס"מ (מלוד לירושלים, ליפו ולטול כרם) או נסגרו (המסילות לבאר שבע ומטול כרם לשכם ולעפולה) ונשארה רק מסילת העמק הצרה. כמו כן נוספו מסילת לוד - אשקלון, מסילת החוף בין חדרה לחיפה וכן מספר שלוחות קצרות, בהן שלוחת רכבת מתחנת הרכבת ראש העין דרום לפתח תקווה שנבנתה בשנת 1921 על ידי המשרד לעבודות ציבוריות לשם הובלת פרי הדר מפרדסי האזור לנמלי יפו (דרך לוד) וחיפה (דרך חדרה). הרכבת המנדטורית הגיעה לשיא התפתחותה בסוף שנות ה-20, עת יצאו רכבות מתחנת הרכבת חיפה מזרח לשלוש יבשות - למצרים שבאפריקה, לסוריה שבאסיה ולאיסטנבול שבאירופה. לאחר המשבר הכלכלי של 1929 והשפל הגדול שבא לאחריו, התקשתה הרכבת לחזור לימי הזוהר (בייחוד על רקע שיפור הכבישים והשתכללות המכוניות והאוטובוסים). המרד הערבי הגדול בשנות ה-30 כלל פגיעות חוזרות ונשנות ברכבות ובמסילות והביא לירידה נוספת במספר הנוסעים ולצמצום השירות. בשנת 1930 נחנכה תחנת הרכבת עכו, ובשנת 1937 נחנכה תחנת הרכבת חיפה מרכז ובשנת 1942 השלטונות הבריטים חונכים את כל מסילת הרכבת חיפה - ביירות - טריפולי. ביולי 1945 נחנכה תחנת הרכבת נהריה ובשנת 1946 נותקה רשת המסילות של פלשתינה-א"י מהמדינות השכנות - מצרים ולבנון הלאימו את המסילות שהיו בשטחן וגשר אל חמה שחיבר את רכבת העמק לסוריה וירדן פוצץ על ידי הפלמ"ח בליל הגשרים. במאי 1948 הוקמה חברת רכבת ישראל על מנת לרשת מהרכבת המנדטורית את האחריות על התחבורה המסילתית בארץ.
מקום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זמן קצר לאחר הקמת המדינה החלה רכבת ישראל בפעילות רכבות נוסעים באופן מוגבל. ב-20 ביוני 1948 נפתח מחדש לתנועה קו הרכבת הפרברית בין חיפה לקריית מוצקין. אף מסילת הרכבת דרומה, עד לחדרה נפתחה לתנועה כבר בשנה זו, אולם שמשה בעיקר לרכבות משא.
ב-4 בינואר 1949 נפתח שירות נוסעים סדיר בין חיפה לחדרה. מחדרה הופעל קישור תחבורתי לתל אביב באמצעות קו אוטובוס שהותאם לפעילות הרכבת. בפתיחה החגיגית של הקו נכח שר התחבורה מר דוד רמז. בתחילה היו שתי רכבות יומיות בכל כיוון. באותו היום החלה רכבת ישראל אף בהפעלת חמש רכבות נוסעים יומיות עד לעכו[דרושה הבהרה]. בחודש אוגוסט 1949 חודש קו הרכבת בין חיפה לתל אביב, זאת לאחר שנסלל מעקף לקטע המסילה הישן שעבר דרך טולכרם. התוואי החדש, מדרום לחדרה, עבר ממש על הקו הירוק. בבוקר ה-7 באוגוסט 1949 חודש קו הרכבת מתל אביב לירושלים, זאת לאחר שהירדנים נסוגו מקטע המסילה החולף ליד הכפר בתיר. מתחנת תל אביב דרום יצאה בשעה 8:00 בבוקר רכבת חגיגית ומקושטת לעבר הבירה, על הרכבת נסעו בין השאר, דוד בן-גוריון ודוד רמז. המונים עמדו לאורך המסילה והריעו לרכבת. אולם, שירות רכבות נוסעים סדירות לירושלים חודש רק בחודש מרץ 1950. כעבור מספר חודשים חודשה גם פעילות הרכבת בקו חיפה - עכו - נהריה, שהושבתה לאחר פיצוץ גשר נחל נעמן בראשית מלחמת העצמאות (עם שתי רכבות יומיות בכל כיוון)[1], וכעבור שנתיים הופסק שוב וחודש בשנית רק בשנת ב-4 במאי 1958 לאחר הקמת תחנה חדשה בנהריה[2].
ב-15 במאי 1953 צוינה בטקס חגיגי השלמת בניית מסילת החוף, לאורך 47 ק"מ, בין צומת רמז, סמוך לפרדס חנה ותחנת הרכבת תל אביב צפון, אשר לימים נקראה תחנת הרכבת בני ברק[3]. המסילה נבנתה בסיוע אמריקאי וקיצרה באופן משמעותי את זמן הנסיעה בין תל אביב לחיפה. ב-4 בנובמבר 1954 הושלמה הארכת המסילה כ-4 ק"מ עד לתחנת הרכבת תל אביב מרכז וזו נפתחה באותו היום לתנועת נוסעים. תחנה זו הייתה ממוקמת אז בשוליה הצפוניים של העיר ומרוחקת ממרכז העיר תל אביב[4].
בשנותיה הראשונות התמודדה רכבת ישראל עם קשיים רבים בהפעלתה. הציוד הנייד ברכבת היה ברובו ציוד שנותר מחברת Palestine Railways המנדטורית אשר פעלה בארץ ישראל עד קום המדינה. רבים מעובדיה של החברה המנדטורית היו ערבים, ולא היו עוד זמינים לעבודה לאחר קום המדינה, עובדה שהשפיע באופן ישיר על מצב התחזוקה של קטרי הקיטור בשירות רכבת ישראל. בתחילת שנות ה-50 התקבלה ברכבת ישראל החלטה להחליף את צי קטרי הקיטור בשרות הרכבת בקטרי דיזל אמינים יותר וקלים יותר לתחזוקה. באוגוסט 1952 הגיעו לרכבת ישראל שלושה קטרי דיזל ראשונים (שמוספרו 101–103) מתוצרת חברת Societe Anglo-Franco-Belge[5]. קטרים אלה צוידו במנועים אמריקאים מתוצרת ג'נרל מוטורס ושרתו ברכבת ישראל משך עשרות שנים. החל משנת 1954 החלה רכבת ישראל לרכוש קטרי דיזל ישירות מחברת ג'נרל מוטורס. הקטרים, מדגם G12, היו בעלי מנוע דיזל בעל 1425 כוחות סוס. עד לשנת 1966 נרכשו 23 קטרים מדגם זה[6]. בין השנים 1956–1958 נרכשו 18 קטרי דיזל לצורך עבודות עיתוק מן החברה הגרמנית אסלינגן (מוספרו 211–228) וכן שלושה קטרי עיתוק קטנים יותר מתוצרת דויטש.
החל משנת 1956 קיבלה רכבת ישראל קרונועים מתוצרת אסלינגן, במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה. קרונועים אלה נטו להתקלקל לעיתים קרובות והוסבו לקרונות נוסעים רגילים, גרורי קטר. חלקם שמשו ברכבת ישראל אף בשנים הראשונות של המאה ה-21.
ב-29 במרץ 1956 נפתחה לתנועה מסילת הרכבת לבאר שבע[7]. בשנות הפעלתה הראשונות של המסילה, פעלו עליה רוב קטרי הקיטור שעדיין נותרו בשירות רכבת ישראל. שנתיים אחר כך יצא קטר הקיטור הפעיל האחרון בישראל שמספרו 70414, צפונה מתחנת באר שבע לחיפה, אירוע שהונצח בשיר "הקטר" של אריק לביא ובסרט דוקומנטרי שכתב וביים חיים חפר. במרץ 1959 נגרט קטר הקיטור האחרון של רכבת ישראל[8].
במלחמת סיני נפל שלל רכבתי רב לידי ישראל. במדבר סיני נתפסו שישה קטרים מצרים וקרונות רבים. חלקם שולבו ברכבת ישראל. ואף חודשה תנועת הרכבת במסילת לוד–אשקלון עד עזה (למשך זמן קצר עד החזרת רצועת עזה למצרים)[9].
בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש נובמבר 1961 נפתח קטע מסילה קצר של 7 ק"מ מצומת פלשת לנמל אשדוד. מסוף המטענים בנמל אשדוד משמש מאז כתחנת מוצא לרבות מרכבות המשא ברכבת ישראל. ב-26 בדצמבר 1963 אירעה התנגשות רכבות נוסעים הבולטת ביותר בשנותיה הראשונות של רכבת ישראל, כאשר שתי רכבות מחיפה ומתל אביב התנגשו חזיתית בבית יהושע. איש לא נהרג בתאונה ומתוך 55 הפצועים, 5 נזקקו לאשפוז בבתי חולים. בתאונה נהרסו שני קטרי דיזל (105 ו-118) ולאור המחסור הרב בקטרים, נאלצה רכבת ישראל להפסיק את השרות בין חיפה לירושלים עד לחודש מרץ 1964, כאשר הגיעו קטרי דיזל נוספים מארצות הברית.
בחודש ספטמבר 1965 נפתחה המסילה בין באר שבע ודימונה. תחילה נעו על מסילה זו רכבות משא בלבד ובשנת 1967 נפתח גם קו נוסעים בין שני היישובים, אך קו הנוסעים לא היה להצלחה ונסגר בשנת 1980 ולאחר 25 שנה שב לפעילות לאחר שדרוג המסילה.
בעקבות מלחמת ששת הימים נהנתה רכבת ישראל פעם נוספת מציוד מסילתי נייד שנפל שלל בידי ישראל[10]. ב-20 ביוני 1967, לאחר שחוברה מחדש המסילה בין סיני לישראל[11], יצאה מאל עריש אל לוד רכבת משא שהורכבה מקטרים וקרונות שנפלו שלל בידי צה"ל במהלך המלחמה. בין השאר נפלו בידי ישראל 4 קטרי דיזל של הרכבת המצרית מדגם G12, דומים לאלה שהופעלו כבר ברכבת ישראל ואלה שולבו במהרה בשרות הרכבת (ומוספרו 127–130). עוד נפלו שלל שלושה קטרים חזקים יותר מדגם G16 (אשר זכו לכינוי "המצרים") וקטר קטן יותר מדגם G8, אף אלה שולבו ברכבת ישראל. בשנת 1968, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, הפסיקה רכבת ישראל את תנועת רכבות הנוסעים במסילה המזרחית בין חדרה לראש העין, אשר נעה לאורך תוואי הקו הירוק, אף שעתה חלפה סכנת החבלות בקו זה, עם כיבוש הגדה המערבית. החל מקיץ 1968 עברה כל תנועת רכבות הנוסעים מחיפה דרומה למסילת החוף.
בשנת 1970 נסגרה התחנה ששכנה בסמוך לבית הדר באזור שהיה בזמנו מרכזה של תל אביב. במקומה הוקמה תחנת הרכבת תל אביב דרום שמוקמה בקצה העיר ליד בית הספר הולץ. מהלך זה גרם לירדה משמעותית בכמות הנוסעים ברכבת וסימל את תחילת דעיכתה של הרכבת בארץ, תקופה שנמשכה כמעט דור שלם עד להתחדשות הרכבת בשנות התשעים.
בשנת 1972, הוצגה תוכנית להקמת "המטרו של תל אביב רבתי" שהגישה ועדת ממומחים שמינה שר התחבורה שמעון פרס. על פי התוכנית, תוכנן שמסילות רכבת קיימות ישלבו עם מנהור במרכזי הערים, ליצירת מערכת מטרו למטרופולין תל אביב. כוללה שלוחה לתחנת רכבת תת-קרקעית נוספת במרכז פתח תקווה (בסמוך לתחנת הרכבת ההיסטורית של פתח תקווה)[12]. אך התוכנית לא יצאה לפועל.
במלחמת יום כיפור נטלה רכבת ישראל חלק חשוב בהעברת ציוד וכוחות לחצי האי סיני וממנו[דרוש מקור]. המלחמה הדגישה את חשיבותה של הרכבת ככלי תחבורה. חיים הרצוג, לימים נשיא המדינה, עמד בספרו "מלחמת יום הדין" על המשגה שביצעה ישראל כאשר בעת מלחמת ההתשה פורקה מסילת הרכבת מאל עריש דרומה לצורך חיזוק ביצורי קו בר-לב[13].
בשנת 1975 נחנכה תחנת הנוסעים חיפה-בת גלים.
ב-17 בנובמבר 1982 נפתחה לתנועה מסילת חלץ המאפשרת תנועת רכבות מקריית גת לאשקלון, ומשם לנמל אשדוד. סלילת מסילה זו הייתה חיונית כדי לקצר את נסיעת רכבות המשא המעבירות פוספטים ממכרות הנגב לנמל אשדוד. זאת, לאחר שעוד בשנת 1970 הוארכה מסילת הרכבת בנגב עד לאורון ובשנת 1977 נסללה המסילה להר צין. סלילת המסילה להר צין, בליבו של הנגב, עוררה תוכניות ותקוות לסלילת מסילה שתגיע עד לעיר אילת. בשנת 1981 פורקה המסילה בין רפיח לאל עריש במצרים, כך שנותק הקשר המסילתי הבינלאומי האחרון שהיה פעיל בארץ ישראל[14].
בשנת 1988 הוחלט לאחד את רכבת ישראל עם רשות הנמלים לרשות אחת בשם "רשות הנמלים והרכבות"[15].
פיתוח שירות רכבת פרוורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך שנים סבלה הרכבת בישראל מהזנחה מתמשכת עקב העדפה לתחבורה ציבורית באמצעות אוטובוסים. כבר ב-1973, הוצגה תוכנית נתיבי איילון לכביש מהיר, רב־נתיבים שיחצה את האזור המטרופוליטני של תל אביב רבתי מצפון לדרום לאורך נחל איילון, ויחבר את רשתות הכבישים הבין־עירוניים לירושלים, לחיפה ולאשדוד. במסגרת הפרויקט הציגה החברה גם תוכנית לבניית מסילות במקביל לכביש. מסילות אשר מיועדות לקשר את רשת המסילות הצפונית בישראל עם רשת המסילות הדרומית (עד בניית מסילת איילון, תחנת הרכבת תל אביב מרכז הייתה זו תחנת קצה של מסילת החוף לכיוון חיפה, ותחנת הרכבת תל אביב דרום לרכבות מירושלים, רחובות ובאר שבע). כמו כן תכננו המסילות לשמש כרכבת פרוורית, מערכת תעבורה להסעת המונים לכל האזור המטרופוליטני של תל אביב עם שלוחות בין-עירוניות[16]. העבודות על מסילת איילון החלו רק ב-1987 עם העתקת תחנת הרכבת תל אביב מרכז ממקומה המקורי אל ערוץ נחל איילון, הקו הראשון שתוכנן היה שירות רכבת פרוורית עד פתח תקווה[17], ושירות בין נתניה, הרצליה ותל אביב[18][19].
באוקטובר 1989 הסתיים פרויקט לשדרוג תחנת הרכבת הרצליה ותדירות הרכבת בקו נתניה-תל אביב עלתה ל-11 ביום, כולל עצירות בהרצליה[20]. בשנת 1991 הוכרז על הכפלת המסילה במטרה להפעיל שירות רכבת פרוורית בין נתניה לתל אביב כל 15 דקות[21].
בשנת 1990 החל לפעול שירות רכבת פרוורית בין רחובות לתל אביב, ובשנת 1992 הופעל שירות רכבת פרוורית בין אשדוד, רחובות ותחנת הרכבת תל אביב דרום. אך השירות הופסק לאחר שנה, עקב מיעוט נוסעים (הקו שירת רק 2,700 נוסעים מדי חודש)[22]. בשנת 1995, לאחר השלמת מסילת איילון נפתח קו הרכבת מאשדוד עד תחנת הרכבת תל אביב מרכז לשירות נוסעים. במרץ 1999 החלו לפעול שמונה רכבת ביום בכל כיוון[23]. עקב הפופולריות של הקו הוחלט לשדרגו. תחילה הוכפל קטע לוד-רחובות, במסגרתו שודרגה תחנת הרכבת רחובות, ולאחר מכן קטע צומת פלשת-אשדוד, שכלל את שדרוג תחנת אשדוד עד הלום[24]. תחנת אשדוד עד הלום המשודרגת נפתחה ב-15 בספטמבר 2003[25].
בפברואר 1991 הזמנה הסדרה הראשונה של הקרונועים IC3[26], והם נכנסו לשירות החל משנת 1992 (מערכים 01-10). בשנת 1995 נרכשו עוד קרונועים הכוללים את המערכים 11–41.
בשנת 1996 נחנכה תחנת הנוסעים ת"א השלום והחלו לפעול רכבות בקו הפרברי חיפה – הקריות.
ב-10 ביולי 1999 נחנכה תחנת הרכבת חיפה חוף הכרמל ותחנת הרכבת יבנה – מזרח המחודשת[27], ובסוף 2000 נחנכו גם כן תחנות הנוסעים ת"א האוניברסיטה ובאר שבע מרכז[29][30].
בשנות ה-2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־2001 נחנכה תחנת הרכבת קיסריה - פרדס חנה.
ב־16 בדצמבר 2002 אושרה בכנסת הפיכת רכבת ישראל לחברה ממשלתית במסגרת חוק ההסדרים, והפרדתה מרשות הנמלים והרכבות[31].
בשנת 2003 נחנכו תחנות הרכבת נתב"ג וראשון לציון – הראשונים, וחודש השירות לתחנת הרכבת בית שמש[32].
בשנת 2004 הוכרז על תוכנית חשמול מסילות רכבת ישראל[33]. כמו כן בשנת 2004 שודרגה והוכפלה מסילת הרכבת צומת פלשת-אשדוד והחלו לעבור דרכו רכבות משא מבאר שבע לרמת חובב. עם זאת מכרז החשמול פורסם רק שנתיים אחר כך[34], הוקפא ב-2007[35], פורסם ב-2015 והביצוע בפועל החל רק ב-2017[36].
בשנת 2005 נחנכה תחנת הרכבת ירושלים מלחה כחלק פתיחתו המחודשת של קו תל אביב-ירושלים אחרי שהמסילה שודרגה. כמו כן נפתחה תחנת הרכבת אשקלון ושודרגה מסילת הרכבת באר שבע-דימונה (ונחנכה תחנת הרכבת דימונה) שעד פתיחתו, פעלו בו רכבות משא בלבד.
לאחר עומס רב במסילת איילון היא שודרגה בשנת 2006, ונוספה לה מסילה שלישית[37]. כתוצאה מהשיפור בהשקעות, גדלה תנועת הנוסעים ביותר מפי שלושה, מ-6 מיליון נוסעים ב-1998 ל-26.8 מיליון נוסעים בשנת 2005[38], ולכ-40 מיליון ב-2012[39].
בשנת 2007 נפתחה תחנת הרכבת להבים - רהט, ובספטמבר נחנכה תחנת פאתי מודיעין כחלק מקו תל אביב–נתב"ג-מודיעין. כמו כן בשנת 2008 נחנכו תחנות הנוסעים פתח תקווה-קריית אריה, לוד-גני־אביב ומודיעין מרכז.
בשנת 2011 נפתח חלקה הצפוני של מסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום ואיתו התחנות צומת חולון, חולון - וולפסון, בת ים - יוספטל, בת ים - קוממיות וראשון לציון משה דיין.
בשנת 2012, המסילה מאשקלון הורחבה דרומה לשדרות. כעבור שנתיים, היא המשיכה לנתיבות, וב-2015, היא חוברה למסילה שבין באר שבע ללהבים, והחל ממוצאי ראש השנה, החל לפעול קו חדש מבאר שבע לתל אביב דרך אופקים (התחנה תחל לפעול בסוף 2015), נתיבות, שדרות ואשקלון.
- התפתחות תנועת הנוסעים ברכבת ישראל[40]:
| שנה | 1950 | 1960 | 1970 | 1980 | 1990 | 1996 | 1997 | 1998 | 1999 | 2000 | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 |
| נוסעים (מיליון) | 1.5 | 4.4 | 4.1 | 3.3 | 2.5 | 5.5 | 5.6 | 6.4 | 8.8 | 12.7 | 15.1 | 17.5 | 19.8 | 22.9 | 26.8 | 28.3 | 31.8 | 35.1 | 35.9 | 35.9 |
במשך השנים נבנו תחנות רכבת לאורך המסילות השונות, חלקן לשירות האוכלוסייה שגרה לאורך המסילות וחלקן לצרכים תפעוליים כמו מפגשי רכבות או אספקת מים וחומרי בעירה לקטרי הקיטור. עם הזמן נסגרו חלק מהתחנות מכיוון שלא היה בהן עוד צורך וכן מסילות רבות נסגרו והתחנות שלאורכן ננטשו או שינו את יעודן. בין התחנות שהוקמו לפני קום המדינה ואינן בשימוש בולטות תחנת הרכבת יפו ותחנת הרכבת ירושלים, שנותקו מרשת המסילות עם קיצור מסילת הרכבת יפו–ירושלים לקטע תל אביב - ירושלים - מלחה, ותחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע. מבין התחנות שהוקמו אחרי קום המדינה ונסגרו בולטת תחנת הרכבת תל אביב דרום שמשמשת כיום את בית הספר למקצועות הרכבת. ראויה לציון גם תחנת הרכבת סבסטיה, שנסגרה עם סגירת המסילה בין עפולה לטול כרם, ושבה נעשה הניסיון הראשון להתנחל ביהודה ושומרון לאחר מלחמת ששת הימים.
רוב תחנות הרכבת ההיסטוריות לא נחשבות לבעלות ערך היסטורי, אלו שבשימוש עברו שינויים ושיפוצים שפגעו לעיתים במבנה ובארכיטקטורה המקוריים (למשל תחנת הרכבת שאטה (בית השיטה) שהפכה לחלק ממתקני כלא שאטה), אלו שננטשו נמצאות בדרך כלל במצב מוזנח ובשלבי התפוררות (למשל תחנת הרכבת ירושלים) או שנהרסו לחלוטין במהלך עבודות בסביבתן (למשל תחנת הרכבת בתיר). תחנות בודדות כמו תחנת הרכבת יפו או תחנת כפר יהושע שופצו ושוחזרו תוך שמירה על ערכן ההיסטורי.
תאונות רכבת בולטות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאורך השנים אירעו מספר תאונות רכבת בישראל. חלק מהתאונות אירעו כתוצאה מחבלה מכוונת, בעיקר בתקופת המרד הערבי בשנים 1936–1939 ועם התגברות המאבק של המחתרות בשלטון המנדט הבריטי בשנים 1946–1947, אך קרו גם מספר תאונות קשות כתוצאה מטעויות אנוש. רוב ההרוגים בתאונות הקטלניות היו נוסעים ונהגים בכלי רכב שחצו מסילת ברזל בחוסר זהירות וכתוצאה מכך נפגעו מרכבת. התאונה הקטלנית ביותר בתולדות הרכבת בישראל הייתה תאונת הרכבת בצריפין ב-1939 בה נהרגו 29 נוסעי אוטובוס כאשר רכבת משא התנגשה בו כאשר חצה את המסילה. אסונות דומים אירעו בשנים 1985 (אסון הבונים בו רכבת נוסעים התנגשה באוטובוס תלמידים וכתוצאה מכך נהרגו 22 מנוסעי האוטובוס, מהם 19 תלמידי בית ספר) ו-1954 (תאונת הרכבת בכורדני בה התנגשה רכבת באוטובוס שהוביל פועלים לחיפה ו-12 מהם נהרגו).
בשנת 1963 ארעה תאונת הרכבת הראשונה בתולדות רכבת ישראל בה התנגשה רכבת נוסעים ברכבת אחרת. בתאונה זו, שארעה גם כן בסמוך לתחנת הרכבת בית יהושע התנגשו שתי רכבות שנסעו בכיוונים מנוגדים זו בזו, לאחר שאחת מהרכבות לא עצרה בתחנה למפגש רכבות (שהייתה נחוצה אז מכיוון שעד שנות ה-90 מסילת החוף הייתה מסילה יחידה). בתאונה לא היו הרוגים, אך נפצעו בה 51 נוסעים ושני הקטרים שמשכו את הרכבות נהרסו.
ב-15 בדצמבר 1971, נהרגו 5 נוסעי רכב שהתנגש ברכבת כאשר חצה את המסילה בכביש 411, סמוך לקיבוץ חולדה (ההרוגים היו הרב שלמה קוק, אשתו יהודית קוק שני ילדיהם וקרוב משפחה)[41].
ב-2 באוגוסט 1985, נהרגו 5 נוסעי רכב שהתנגש ברכבת שנסע מחיפה ללוד, כאשר הרכב חצה את המסילה המזרחית, סמוך למושב ברקת[42].
בשנת 2005 אירע אסון רבדים שהיה התאונה הראשונה בה נהרגו נוסעי רכבת (ארעו לפני כן תאונות בהן נהרגו נהגי הרכבת ועובדיה, אך לא נוסעים). גם בתאונה זו התנגשה רכבת בכלי רכב שחצה את המסילה, אך בניגוד למקרים קודמים, נהרגו 5 מנוסעי הרכבת, כמו גם נהג הרכבת ונהג המשאית שחצתה את המסילה. בעקבות התאונה הורשעה החברה בגרימת מוות ברשלנות[43]. גם בתאונת הרכבת בבית יהושע שארעה כשנה לאחר מכן בנסיבות דומות נהרגו 5 מנוסעי הרכבת[44]. נכון להיום אלו תאונות הרכבת היחידות שבהן נהרגו נוסעים ברכבת.
ב-7 באפריל 2011 שתי רכבות התנגשו בנתניה ונפצעו כ-60 איש[45].
בתגובה לריבוי התאונות ובמסגרת הפיתוח המואץ של הרכבת בישראל בתחילת המאה ה-21, נבנות הפרדות מפלסיות במקום מפגשי הכביש-מסילה במקומות רבים ברחבי הארץ[46]. כחלק משדרוג מסילת הדרום למשל נבנו 19 הפרדות מפלסיות בשנים 2008 עד 2012, במקום כל מפגשי הכביש והמעברים החקלאיים בתוואי המסילה שבין שבאר שבע לפאתי רמלה[47]. בנוסף, ככלל, כל מסילות הרכבת החדשות המוקמות בארץ נבנות מראש עם הפרדות מפלסיות בלבד לכל אורכן. ברבים מהמפגשים שנותרו, ממוקמים תצפיתנים ומערכות אלקטרוניות המדווחים למוקד הרכבת על המצאות חסמים במפגש.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוצר מילים ארכאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרצל אמר
|
|---|
|
"רבים אולי יחשבו, כי יכבד ממנו להבין איש את שפת רעהו, יען אשר אין לנו עוד שפה אחת המדוברת בפי כל העם. הן לא נוכל היום לדבר עברית, מי מאתנו יש לאל ידו לדרוש פתקא למסעו במסילת הברזל בשפת עבר?" הרצל, "מדינת היהודים", פרק שפת הארץ, 1896 |
_%D7%9E%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%AA,_%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%94.jpg)
אֶשְׁנָב לְמִמְכַּר כַּרְטִיסִים
אֶשְׁנָב לְמִמְסַר הַמִּטְעָן
סֵדֶר הַמַּסָּעוֹת
לוח אמצעי התחבורת מתוך "חוברת מונחי הלשון" בהוצאת ברית עברית עולמית, ורשה, 1935
הַנּוֹסֵעַ רוֹכֵב בָּרָכֶּבֶת
|
|---|
|
בעקבות התפתחות התחבורה המסילתית נולד הצורך בשפה העברית לטבוע מונחים חדשים.
להלן מקבץ 'מונחי רכבת' בעברית ארכאית, על פי העיתונות העברית משלהי המאה ה-19 ומראשית המאה ה-20.
רכבת
- מסילת ברזל - "ובלבד שלא ירדו ממסלת הברזל או מן האניה על האדמה הקדושה האונגרית.", קול מחזיקי הדת, 08-03-1901
- מרכבת ברזל - "מה זאת? צעק, ויור באצבעו אל מרכבת ברזל גדולה שעופפת מעל לעצי תמרים, ובעד חלונותיה נשקפו היושבים בה." דבר, 31-10-1933
- מרכבת קיטור - "ויבקש כי יכינו בשבילו מסע מיוחד [...] לכן הכינו למענו מרכבת קיטור." היום, 04-09-1886
- עגלת קיטור - "וכמו עגלת קיטור, תשרוק תריע לפני מקום תחנותה טרם תגיע, להודיע לנוסעים, כי פה יעמדו." המגיד, 15-09-1875
- מסע קיטור - "מסע קיטור אשר הוביל מאה ותשעים בני צבא מסאלוניק לאיסקייופ, נטה מהמסילה ויהפכו שלש עגלות ויהרגו שלשה מהנוסעים." חבצלת, 20-11-1896
קטר
- עגלת מכונה - "אחז בידו האחת באחת העגלות ויהי תלוי באוויר ובידו השנית פתח את השלשלאות המחברות את העגלות לעגלות המכונה." הצבי, 03-05-1889
- מכונת קיטור - "קול שופרה של ההשכלה, הוא קול צפירת מכונת הקיטור. מסלת הברזל מיפו לירושלם נפתחה." הצבי, 15-09-1893
- קיטור - אמנם כן, בא הקטור. ביום הראשון בשבוע הזה באה מכונת הקטור על מסלת הברזל עד עיר דוד ושלמה.", הצפירה, 18-09-1892
קרון רכבת
- עגלת מסילת ברזל - "שם השמיע הפעמון והודיע העת לצעוד על עגלת מסלת הברזל [...] וכארי התנשא לעלות העגלה.", חבצלת, 10-10-1872
- עגלת רכבת - "נתקבלו ידיעות שבכל יום תסע עם הרכבת עגלת רכבת מיוחדת אשר תוביל את החבילות הקטנות.", דואר היום, 20-03-1921
- עגלה - "אחת חברות מסילות הברזל נשפטה בימים האלה לשלם לנער בן י"א שנה אשר אבד אחת מרגליו בעבור עליו עגלה מעגלות המסילה הזאת.", חבצלת, 09-03-1900
- מרכבה - "בנסוע המרכבות על מסלת הברזל בדרך ווארשא-פעטרסבורג, קפצו ויתְּרו המרכבות ממטילי הברזל...", הכרמל, 23-05-1862
- מרכבת הכבודה - "אחת המרכבות היא מרכבת הכבודה (באגאז) ושתים ההולכות אחריה מהקלאס השלישי.", הכרמל, 23-05-1862
מסילת ברזל, פסי רכבת
- נתיבי ברזל - "חברת הטרמואי החליטה לפתח נתיבי ברזל חדשים בעיר, על פי אשר דרשה מהם פקודת הבלדיה.", הצבי, 01-12-1899
- מטילי ברזל - "תקיעה! תקיעה! תקיעה! וכדורי אש ומשאת עשן ורעש אפן על מטילי ברזל, וקול צפירה, וקול תרועת העם... הקטור בא! הקטור בא!", הצפירה, 18-09-1892
- שביל ברזל - "בראשית ימי הבציר הבא יבנו שביל ברזל בסיביר התיכונה עד אירקוטסק אשר על ידי תחוברנה המסלות.", המליץ, 27-01-1898
- מטילי מסילה - "קרה אסון: ערבי ילד בן עשר שנים ישן על מטילי מסלת הברזל ותעבור עליו הרכבת ותרמסהו בין האופנים לחתיכות.", השקפה, 24-07-1908
- מוטות - "קרה מקרה אסון במסה"ב בין התחניות באראמלא וסמאראדינא, כי סר מסע משאות ואורחים מן המוטות, תשע מרכבות נפצו.", הצפירה, 04-06-1903
נהג קטר
- מנהל מכונה - "להיהודים הנושאים משרת מנהל מכונה במסלת הברזל יש הרשות לשבת בכל רחבי הממלכה.", הצפירה, 20-11-1904
- מיכאניק - "משרת מנהל מכונה במסלת הברזל על פי מדרגתה נכללת במושג מיכאניק." הצפירה, 20-11-1904
- העושה במכונה - "בשתי שעות אחרי הצהרים שבה להתחנה המכונה אשר נתקה מהעגלות. גם העושה במכונה וגם המנהיג בעגלות היו חיים וקימים.", הצבי, 17-05-1889
- מנהיג הקיטור - "ויהי כעמוד המכונה, ותצא מרת אאודה מהתחנה ותגש למנהיג הקטור ותשאל: הפליג תפליגו מפה מהרה? ויען המנהיג: לא אוכל לאחר עוד את מהלך הקטור, כבר אחרנו שלש שעות." הצבי, 17-05-1889
כרטיסן
- קונדוקטור - "בטורקיה העליב קונדוקטור אנטישמי אחד של מרכבת הטראם את אחת היהודיות הנוסעות באופן גס מאד.", הזמן, 25-03-1910
- המנהיג בעגלות - "בשתי שעות אחרי הצהרים שבה להתחנה המכונה אשר נתקה מהעגלות. גם העושה במכונה וגם המנהיג בעגלות היו חיים וקימים.", הצבי, 17-05-1889 (מתוך תרגום של אליעזר בן-יהודה לספר "מסביב לעולם בשמונים יום").
אוצר מילים תחבורתי מודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונחי רכבת חדשים
|
|---|
הדוגמאות על פי מילון תחבורה מסילתית (1998) בהוצאת האקדמיה ללשון העברית |
בשנת תשנ"ה פנה שר התחבורה ישראל קיסר לאקדמיה ללשון העברית, כדי שתכנס ועדה למונחי תחבורה. הוועדה החלה את עבודתה בישיבה חגיגית במשכן הכנסת בהשתתפות שר התחבורה ובכירי משרדו, נשיא האקדמיה משה בר-אשר, נציגי ענפי התחבורה וחברים מן האקדמיה. הוועדה הקימה תת-ועדות, כשאחת מהן עסקה בתחום תחבורה יבשתית. על מנהל התנועה והמסחר באותו זמן, ארנסט ענבל, הוטל להכין רשימה של מילים מוצעות, כאשר מתוך רשימתו נבחרו כ-600 מונחים, הרשימה אושרה במליאת האקדמיה בז' בטבת תשנ"ח (5 בינואר 1998; ישיבה רל"ח)[48].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרכבת הישראלית הראשונה נכנסת לתחנת הרכבת בירושלים, 7 באוגוסט 1949. הקלטת שידור רדיו מתוך אוסף תקליטי קול ישראל באתר הספרייה הלאומית
קו חדש לרכבת ישראל מתל אביב לחיפה, מרץ 1949, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- רכבת ישראל עולה לירושלים עם שר התחבורה דוד רמז, יולי 1949, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- חנוכת תחנת רכבת חדשה "תל אביב הצפון", במעמד גולדה מאיר, יוסף שפרינצק ודוד רמז. יומני כרמל ספטמבר 1949 (התחלה 6:57)
- חנוכת מסילת רכבת חדשה בין חדרה לתל אביב, יומני כרמל מאי 1953 (התחלה 4:42)
- סרטו של חיים חפר על הקטר 70414, מינהל ההסברה, 1957
- צור שיזף, מסע בעקבות הפסים, סרט על ההיסטוריה של הרכבות בארץ ישראל לערוץ הנשיונאל ג'אוגרפיק 2001
- מורשת המערך הרכבתי בישראל, מחקר ומדיניות, 2012-2015, אדריכלית רות ליברטי-שלו, אדריכלית עדי הר-נוי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יחודש קו הרכבת חיפה - נהריה, מעריב, 24 במאי 1950
- ^ נחנך קו רכבת חיפה־נהריה, הַבֹּקֶר, 5 במאי 1958
- ^ נחנכה מסילת הרכבת החופית, דבר, 15 במאי 1953
- ^ מחר תפתח תחנת הרכבת, הַבֹּקֶר, 2 בנובמבר 1954
- ^ הלל בירגר, קטרי דיזל, על המשמר, 11 באוגוסט 1952
- ^ 3 קטר דיזל הגיעו מארה"ב, על המשמר, 7 באפריל 1958
- ^ היום־חנוכת תחנת הרכבת בבאר־שבע, קול העם, 29 במרץ 1956
- ^ שלמה ריזמן, לקול צפירה נוגה יצא קטר הקיטור האחרון ל "בית הקברות", הַבֹּקֶר, 1 במרץ 1959
- ^ יהודה הגדרתי, חודש מהלך הרכבת לעזה, הַבֹּקֶר, 14 בנובמבר 1956
- ^ 8 קטרים ו־600 קרונות מצריים נוספו לרכבת ישראל, על המשמר, 22 ביוני 1967
- ^ משקמים מסילת הרכבת עד לקנטרה, למרחב, 26 ביוני 1967
- ^ יאיר שטרן, "מתכנני "המטרו" של תל־אביב רבתי בשנת 2000 מחכים ל"אור ירוק, מעריב, 28 במאי 1972
- ^ עזרא ינוב, בית הקולנוע לחיילים הוקם באל עריש - מאדני רכבת, מעריב, 13 באוקטובר 1971
- ^ מפרקים המסילה בין רפיח לאל-עריש, דבר, 29 בדצמבר 1981
- ^ יוסף צוריאל, הכנסת אישרה איחודן של רכבת ישראל ורשות הנמלים, מעריב, 27 ביולי 1988
- ^ י אבנון, נתיבי איילון פרויקט התחבורתי הגדול בישראל, דבר, 1 באוקטובר 1973
- ^ דניאל מולד, חשמלית ושמה תקווה לתל אביב, מעריב, 24 במרץ 1987
זאב אופירי, רכבת הפרברים דוהרת לתל אביב, חדשות, 26 בינואר 1987 - ^ איתן לוין, בלב הפרדסים תחנה ניצבת, מעריב, 16 במאי 1988
- ^ שלמה פרידמן, להוסיף מסילות גם בקטע נתניה-תל-אביב, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2001
- ^ יוחאי רפאלי, ת"א - הרצליה, חדשות, 22 באוקטובר 1989
- ^ יוסי ריבלין, בתקווה לחילוץ הפקקים, חדשות, 11 במרץ 1991
- ^ שרון שדה, רכבת ישראל: החל מהשבוע הבא יבוטל הקו רחובות אשדוד, חדשות, 15 ביוני 1993
- ^ מאת דוד חיון, לוח זמנים חדש ברכבת ממוצ"ש: 150 רכבות נוסעים ביום, באתר גלובס, 17 במרץ 1999
- ^ שרון קדמי, תוקנה התוכנית להכפלת מסילת הברזל בקו רחובות-אשדוד, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2001
- ^ קו הרכבת ת"א-ראשל"צ ייפתח ב-15 בספטמבר; משך הנסיעה - 20 דקות, באתר הארץ, 13 ביוני 2003
- ^ יוסי ריבלין, הוזמנו 30 קרונועים מדנמרק לרכבת ישראל, חדשות, 27 בפברואר 1991
- ^ דוד חיון, במוצ"ש ייפתחו 2 תחנות רכבת נוספות: בחיפה וביבנה, באתר גלובס, 6 ביולי 1999
- ^ מיכל שדה, רכבת ישראל בקמפיין פרסום וקידום מכירות מפולח, לרגל פתיחת תחנת האוניברסיטה, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2000
- ^ [28]
- ^ תחנת רכבת חדשה: באר שבע מרכז, באתר גלובס, 24 בספטמבר 2000
- ^ ענת ג'ורג'י, ועדת שרים אישרה הפרדת הרכבת מרשות הנמלים; תיהפך לחברה ממשלתית, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2002
צבי זרחיה, היום ההצבעה על הפיכת רכבת ישראל לחברה ממשלתית במסגרת חוק ההסדרים, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2002 - ^ ענת ג'ורג'י, נחנך קו הרכבת בין ראשון לציון לתל אביב, באתר TheMarker, 15 בספטמבר 2003
- ^ המכרז לחשמול מערך הרכבות בהיקף של 1.6 מיליארד שקל - בתוך חודשיים, באתר TheMarker, 7 במרץ 2004
גיא ימין, הקמת קווים, שידרוגים וחישמול - בתוכנית הפיתוח של הרכבת, באתר גלובס, 17 באוקטובר 2004
ענת ג'ורג'י, רכבת ישראל תפרסם בתוך כמה שבועות את עיקרי מכרז החשמול - כדי לקבל הערות המתמודדים, באתר הארץ, 14 במאי 2004 - ^ שרון קדמי, התעשיינים על מכרז חשמול הרכבת: יש להעדיף קבוצה שתתחייב להשתמש באחוז גבוה יותר בקבלנות משנה ישראלית, באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2006
- ^ הארץ, למרות פרסום המכרז: האוצר והתחבורה שוקלים לבטל פרויקט החשמול של הרכבת, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2007
- ^
דניאל שמיל, מכרז חשמול המסילות פורסם באיחור - חשש לדחיית הקו לירושלים, באתר TheMarker, 18 בפברואר 2015
- ^ שרון קדמי, רכבת ישראל פתחה לתנועה את המסילה השלישית באיילון, באתר TheMarker, 4 בספטמבר 2006
- ^ מירב ארלוזורוב, 30 מיליון נוסעים לא מעניינים את משרד התחבורה, באתר TheMarker, 28 ביוני 2006
- ^ דניאל שמיל, שיא לרכבת ב-2012: כ-40 מיליון נוסעים, באתר TheMarker, 13 בינואר 2013
- ^ חלק מהנתונים מתוך העמוד נתונים סטטיסטיים באתר רכבת ישראל
- ^ נהרגו הרב קוק מרחובות רעייתו, שני בניהם וקרובם, מעריב, 16 בדצמבר 1971
- ^ יעל פישביין, אבי קרטין, יום שישי קטלני - הנהג חזה תאונה בצומת בה נהרג, חדשות, 4 באוגוסט 1985
- ^ חדשות nana10, הסדר טיעון: רכבת ישראל הורשעה בגרימת מוות ברשלנות בשל התאונה ברבדים, באתר nana10, 13:50 29 בפברואר 2012
- ^ הרוגי תאונת הרכבת בבית יהושע, באתר הארץ, 13 ביוני 2006
- ^ רענן בן צור ואביאל מגנזי, כ-60 פצועים בהתנגשות שתי רכבות בנתניה, באתר ynet, 7 באפריל 2011
- ^ שרון קדמי, בעקבות תאונת הרכבת: מושב בית יהושע ומעצ סיכמו על ביצוע הפרדה מפלסית, באתר הארץ, 3 ביולי 2006
- ^ רכבת ישראל חנכה את קו ב"ש-ת"א החדש: 55 דקות נסיעה, באתר גלובס, 15 ביולי 2012
- ^ מילון תחבורה מסילתית (תשנ"ח), באתר האקדמיה ללשון העברית
