השומר הצעיר

השומר הצעיר

כינוי	השומר, השוה"צ, השמו"צ
תאריך ייסוד	1913
השתייכות פוליטית	ציונות סוציאליסטית, ציונות, סוציאליזם, סוציאל-דמוקרטיה שמאל, שמאל ציוני
מספר חניכים (על פי משרד החינוך)	10,497 (בישראל)
אישים בולטים	מרדכי אנילביץ' מרדכי שנהבי חביבה רייק מאיר יערי יעקב חזן אבא קובנר חייקה גרוסמן אבא חושי חיים אורון מישל קישקה עליזה עמיר-זהר עמליה כהנא-כרמון דן שכטמן שאנן סטריט יענקל'ה רוטבליט אריק איינשטיין אילן גילאון דניאל הגרי
מזכיר כללי	רונית שניר
מוטו	חזק ואמץ
תלבושת
חולצה שומרית
http://www.hashomer-hatzair.org

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה. התנועה הוקמה בשנת 1913 על ידי קבוצת נערים ונערות יהודים שביקשו למצוא דרך חדשה לחבריהם ולשאר בני עמם בגלות. התנועה פועלת במאות מוקדים בישראל וברחבי העולם, ומקיימת פעילות חינוכית שבסיס רעיונה הוא "תיקון אדם – תיקון עולם".

תולדות התנועה

רקע

בשנת 1913 הוקמה תנועת השומר הצעיר, הראשונה לתנועות הנוער הציוניות. ראשיתה בגליציה שבדרום-מזרח פולין ומערב אוקראינה (חלק מהאימפריה הרוסית באותם ימים), בה נאספו צעירות וצעירים יהודים לקבוצות, נפגשו לפעולה ולמדו מפיו של מדריך על ציונות, שיתוף והגשמה. תוך שנים מספר התפשטה התנועה לעשרות ומאות קנים ברחבי פולין ומשם ל-35 מדינות. ערב השואה עמד מניינה על 70,000 חברים ברחבי תבל.

בארץ הקימה תנועת השומר הצעיר 85 קיבוצים והייתה לתנועת הגשמה. במרוצת השנים יצרה מפעלים חברתיים וחינוכיים אשר תרמו לבניין המפעל הציוני והחברה הישראלית. בתנועה מתקיימים תחומי העשייה הבאים: תנועת הנוער בארץ, המונה למעלה מ-100 קנים בהם מתחנכים כעשרת אלפי בני נוער; תנועת הנוער בעולם, המונה 42 קנים ב-21 מדינות; פעילויות חברתיות במסגרת קבוצת חבצלת ותנועת הבוגרים של השומר הצעיר המונה מאות חברים.

ראשית: 1913–1919

הקן בעיר דומברובה, פולין. בתמונה מפקד שומרי ליד הקן

תנועת השומר הצעיר הוקמה ב-1913 בלבוב שבגליציה (כיום מערב אוקראינה). שנותיה הראשונות היו שנים של תסיסה וגיבוש דרך. בתחילה הייתה זו תנועת נוער צופית מעיקרה שטיפחה בחניכיה חיי קבוצה, זיקה לטבע, גאווה לאומית, והיכרות עם השפה העברית והארץ. מקור השפעה נוסף לצופים, היוותה תנועת הוואנדרפוגל (פירוש השם: ציפור נודדת) הגרמנית, בין היתר, בהשראתה ניתן הכינוי 'קן' לסניפי התנועה. שמה הראשון, "השומר", נבחר בהשראת חברי אגודת "השומר" בארץ שהיו מופת לחניכיה.

עם התבהרות דרכה הרעיונית והחינוכית של התנועה, היא התאחדה ב-1916 עם תנועת "צעירי ציון" בעלת הדגש הרעיוני-תרבותי. האיחוד בין שתי התנועות הוליד את שיטת החינוך הייחודית שפיתחה תנועת השומר הצעיר. שיטה זו מתבססת על שילוב בין חינוך חווייתי וצופי לבין העשרה תרבותית ורעיונית רחבת אופקים.

בארץ ישראל: 1919–1931

משנותיה הראשונות רעיון ההגשמה היה מהותי לתנועה. עם ראשית העלייה השלישית, ב-1919, עלו לארץ ראשוני הבוגרים בכוונה להגשים בה את ערכיהם. כעבור שנה התמקמה על גבעה חשופה מעל הכנרת הקבוצה השומרית הראשונה בארץ – קבוצת ביתניה עילית. אותה קבוצה היוותה בסיס להתנסויות, לרעיונות ולשאיפות של אנשי וקיבוצי השומר הצעיר באותן שנים בארץ.

כחלק מרעיון ההגשמה סביב התקופה המדוברת, צמחה מתוך התנועה מפלגת השומר הצעיר המרקסיסטית, שהתמקדה בקידום הרעיון הסוציאליסטי והקיבוצי, תמיכה במשטר הסטליניסטי, וכינון מדינה דו-לאומית בשטחי ארץ ישראל המנדטורית. מאוחר יותר, מפלגת השומר הצעיר המשיכה את דרכה אל מפלגת הפועלים המאוחדת ואחריה למרצ, והתנועה המשיכה לתמוך במרצ באופן רשמי עד לבחירות לכנסת השמונה עשרה.

ועידת טרנוב

באביב 1920 נערכה ועידת השומר הצעיר בטרנוב. מסר מפורש אשר הועבר מראשוני השומרים בארץ ישראל אל השומרים בגולה, באמצעות מרדכי שנהבי החלוץ הראשון לארץ ישראל מהתנועה אשר הגיע במיוחד לוועידה, שיש לעלות עלייה מידית תוך התעלמות מן המדיניות של ההנהלה הציונית שקבעה שאין לעודד עלייה של צעירים חסרי אמצעים לפני הכנת תשתית לקליטתם בארץ. לדבריו, "התנאים בארץ שונים לחלוטין מהתנאים בגולה ויש ללמוד את החקלאות בארץ".^{[דרוש מקור]} ועידת טרנוב נתנה זריקת מרץ ובעקבותיה החלו חלק מבוגרי התנועה לעלות לארץ כקבוצות (עד אז עלו כבודדים).

הקמת הקיבוץ הארצי

בשנת 1927 הקימו חברי התנועה את "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר", לימים תנועת האם והגוף המיישב של תנועת הנוער. בוועידה העולמית השלישית שהתקיימה בשנת 1930 בוורוטקי שבצ'כוסלובקיה (Vrútky, בסלובקיה של ימינו), הוחלט שהצטרפות לקיבוץ הארצי מהווה דרך ההגשמה היחידה והמחייבת עבור כל חניכי התנועה. לאחר הקמת הקיבוץ הארצי עברה למעשה הנהגתה של התנועה מהגולה (בעיקר פולין) לארץ. פלג "השומר הצעיר ס.ס.ס.ר" (מייסדי קיבוץ אפיקים) בהנהגת אלעזר גלילי, וחלק מסניפי התנועה במדינות הבלטיות ובארצות נוספות לא הסכימו עם החלטות הוועידה, פרשו מהתנועה והקימו את תנועת נצ"ח.

85 הקיבוצים החברים ב"קיבוץ הארצי" השתתפו בהתיישבות, בהגנה, בחקלאות, בתעשייה, בחינוך ותרבות של היישוב שבדרך ושל מדינת ישראל.

הקמת תנועת הנוער בישראל

קן השומר הצעיר בפתח תקווה

בשנת 1929 קמו שלושה קינים בחיפה, רחובות ובמקווה ישראל. בחודשים הראשונים פעלו כל אחד מהקנים באופן עצמאי ללא כל קשר ביניהם. המפגש הראשון נערך בנס ציונה ב-1930 ונכחו בו נערים גם מהערים: תל אביב, ראשון-לציון, עפולה ונס ציונה. מפגש זה התחיל את תהליך יצירת התנועה הארץ ישראלית. במפגש נבחרה הוועידה המרכזית שניהלה את התהליכים המרכזיים בתנועה באותם ימים.

בשנת 1931 הוקם בקיבוץ משמר העמק המוסד החינוכי הראשון של השומר הצעיר, שומריה שבו למדו כל הילדים והילדות הגרים בקיבוצי התנועה.

עם החזרה ממחנה ארצי בחופשת הקיץ, אשר התקיים בקיבוץ מרחביה, דרשו גם נערים ונערות אשר נולדו וגדלו בקיבוצים להקים קנים בקיבוציהם.

צמיחה בגולה: 1931–1939

הסלידה מאורח החיים היהודי בגולה והמאורעות ההיסטוריים, דחפו רבבות של בני נוער אל קני התנועה, שהציעה אלטרנטיבה אישית ולאומית. היה זה מרד מתוך אחריות כוללת על העם היהודי, שמדריכה אותו האמונה בהיתכנותו של עולם אנושי אחר. בעשרות הקנים נוסדה חברת נעורים תוססת, אשר לא ראתה עצמה כמסגרת לחינוך משלים בלבד, אלא הקיפה את חיי הנוער בכוליותם והציעה פתרון חיים מלא: עלייה ארצה והגשמה בקיבוץ. החוליה המחברת בין הקן לבין ההגשמה החלוצית בארץ הייתה ההכשרה. בכל עיר ועיירה הוקמו חוות ההכשרה בהן התגבשו הקבוצות לקראת עלייה לארץ. תנועות נוער חלוציות-ציוניות שונות (כגון "השומר קדימה" בצ'כוסלובקיה) התמזגו במהלך שנות השלושים עם השומר הצעיר.

שואה ומרד: 1939–1945

ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין ואימת הנאצים ירדה על אירופה כולה. בתחילה נסגרו קני התנועה, ורבים מבוגריה ברחו לווילנה ("הריכוז הווילנאי") בניסיון לעלות ארצה, אך עד מהרה הוחלט לחזור לפולין על מנת לשקם את פעילות התנועה. ראשונה לחזור הייתה טוסיה אלטמן. לאט ובתנאי מחתרת חודשה התנועה החינוכית, נוסדה עיתונות מחתרת ומפעלי עזרה עצמית והחל להתגבש רעיון המרד.

עם תחילת מבצע ברברוסה ותחילת ההשמדה של יהדות אירופה חל מפנה בהתנהלות התנועה. ב-1 בינואר 1942 פרסם אבא קובנר, מראשי התנועה בווילנה, את כרוז המרד אשר בעקבותיו קם ארגון המחתרת בווילנה:

היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה. על יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים בתור. אל נלך כצאן לטבח!

ב-19 באפריל 1943 פרץ מרד גטו ורשה בפיקודו של מרדכי אנילביץ', מנהיג השומר הצעיר.

קוממיות: 1946–1949

המפגש עם ארץ ישראל דרש מחברי התנועה להיענות לאתגר ההגנה והלחימה על זכותנו לבית לאומי, כמו גם להשקיע מאמצים כבירים בהתיישבות, בקליטת עלייה ובפיתוח הארץ. במלחמת העצמאות ולפניה מילאו חברי וחברות השומר הצעיר תפקיד חשוב בלחימה ובפיקוד בשורות ההגנה והפלמ"ח ובעמידה העיקשת של קיבוצים מול צבאות ערב. רבים שילמו בחייהם במערכה.

עם סיום הקרבות פנו חברי השומר הצעיר לאתגר התקומה. הם הקימו עשרות קיבוצים, חינכו רבבות בני נוער עולה, קלטו רבים והקימו מפעלים חברתיים שונים. המתח בין הכורח להכשיר דור של לוחמים ובין השאיפה הבוערת והחיונית לא פחות לחנך דור של בעלי מצפון ומבקשי שלום, הוא אחד מתווי ההיכר של תנועת השומר הצעיר, אז כהיום.

מפעלות השומר הצעיר

לאורך השנים, הקימה תנועת השומר הצעיר מפעלות חינוך, חברה ותרבות ברוח ערכיה. ביניהם:

• צוותא – מרכז לתרבות מתקדמת.
• מרכז הסמינרים גבעת חביבה.
• עיתון על המשמר.
• הוצאת הספרים – ספרית פועלים.
• מפלגת השומר הצעיר.
• אג'יאל – חטיבה ערבית בשומר הצעיר.
• מורשת – בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'.
• ארכיון יד יערי.
• כלל קיבוצי הקיבוץ הארצי.

פעילות התנועה

מבנה התנועה

בשומר הצעיר חברים אלפי חניכים בלמעלה מ-100 קנים ומוקדי פעילות בארץ. הקנים בארץ מחולקים ל-9 אזורים, בכל אזור פועלים עשרות קנים ומוקדי פעילות שונים של התנועה. האזור מובל על ידי צוות האזור שבו חברים רכזי הקנים ורכזי האזור.

ההנהגה הראשית, מטה התנועה בישראל, פועל מבנימינה, ובו אגף שטח, אגף מטה, אגף הגשמה והדרכה, אגף קן עירוני, אגף קן קיבוצי, מחלקת הדרכה, מחלקת מפעלים, מחלקת נח"ל, מחלקת חוות ההכשרה, ומחלקת בטיחות.

ההנהגה העליונה, מטה התנועה העולמית, פועל אף הוא מבנימינה וכולל מדור בוגרים ועולים, מדור שנת פעילות בישראל, מדור צפון אמריקה, מדור אירופה ואוסטרליה ומדור אמריקה הלטינית.

רשימת קני השומר הצעיר ובתי הנחשונים בארץ

אזור צפון מערבי	אזור גליל עליון	אזור כרמל	אזור מנשה	אזור שרון	אזור החוף	אזור שפלה	אזור דרום	אזור שורק
יסעור כרמיאל נהריה נהריה אלי כהן עברון עין המפרץ מנור יחיעם כפר מסריק שמרת געתון נס עמים	שמיר שדה נחמיה להבות הבשן ברעם ייראון מלכיה שניר כפר בלום	חיפה נווה שאנן חיפה מרכז כרמל קריית חיים נאות פרס חיפה עין הים מסילות ניר דוד בית אלפא שריד מזרע מרחביה עין דור גזית שער העמקים היוגב	מבואות עירון גן שמואל להבות חביבה חריש שומריה דליה רמות מנשה עין השופט רמת השופט	העוגן מקורות כפר סבא מרום יקום געש המעפיל מעברות עין החורש הרצליה	חולון קריית שרת (בית השומר) חולון ג'סי כהן חולון בן-גוריון (בנג'י) תל אביב צפון אשדוד העוגן אשדוד צפון אשקלון עתיקות אשקלון אפרידר אשקלון שפירא	כפר מנחם הראל גלאון גת בית ניר בית גוברין נחשון רבדים חצור שדה יואב נגבה פלמחים	מעלה הבשור בית קמה שובל להב שקמה דביר	ירושלים – בקעה מרכז ירושלים – קריית יובל ירושלים – גונן אליאב מודיעין ראשון מרכז ראשון מזרח ראשון המקלט רחובות השומרים רחובות קמ"ש

רשימת קני השומר הצעיר בעולם

אירופה	צפון אמריקה ואוסטרליה	דרום אמריקה
בלארוס: מינסק בולגריה: סופיה צרפת: פריס, ליון גרמניה: ברלין הולנד: מאסטריכט הונגריה: בודפשט איטליה: רומא, מילאנו, טורינו, ג'נובה ספרד: ברצלונה פולין: וורשה שווייץ: ציריך אוקראינה: חארקיב בלגיה: בריסל	אוסטרליה: מלבורן קנדה: טורונטו, מונטריאול ארצות הברית: ניו ג'רזי, ניו יורק	ארגנטינה: בואנוס איירס ברזיל: ריו דה-ז'ניירו, סאו-פאולו, פלוריאנאפוליס, ברזיליה צ'ילה: סנטיאגו וונצואלה: קאראקס אורוגוואי: מונטווידאו

מבנה הקן

הקנים מחלוקים ל-3 גופים. לכל גוף אחריות ומעורבות שונה בהובלת הקן:

• גו"צ – גוף צעיר. חניכי שכבות ד'–ו'.
• צב"ר – צעירים בוגרים. חניכי שכבות ז'–ח'.
• גו"ב – גוף בוגר. חניכי שכבות ט'–י"ב.

שמות השכבות

בכיתה ז', שכבת החניכים מקבלת שם. נהוג שהשכבה מקבלת את שמה במפעל הקיץ השכבתי, ואולם החל משנת 2014 החניכים מקבלים את שם שכבתם במחנה הקיץ.

ראוי להזכיר כי בשנת 2020 שם השכבה התקבל ברשתות החברתיות (בעקבות משבר הקורונה), ובשנת 2021 שם השכבה לא התקבל במחנה הקיץ, אלא רק מאוחר יותר, במפעל הפסח השכבתי, כשחניכי השכבה היו בכיתה ח'.

להלן סדר שמות השכבות, יחד עם שנת קבלת השם:

גדודים (1929–1973)		שכבות (1974 – היום)
שם	שנת קבלת השם	שם	שנת קבלת השם
גדוד א'	1929	שכבת כרמל	1974
גדוד צבר	1930	שכבת שומריה	1975
גדוד מרחביה	1932	שכבת גשור	1976
גדוד עין-שמר	1934	שכבת סמר	1977
גדוד משמר-העמק	1936	שכבת שלום	1978
גדוד השדה	1938	שכבת נטור	1980
גדוד ניר	1940	שכבת חריש	1981
גדוד תל-עמל	1942	שכבת כרמים	1982
גדוד אילון	1944	שכבת אליפז	1983
גדוד גבולות	1946	שכבת פלך	1984
גדוד להבות	1947	שכבת כישור	1985
גדוד יחיעם	1948	שכבת צבעון	1986
גדוד נירים בוגר	1949	שכבת תל עמל	1987
גדוד נירים צעיר	1950	שכבת נגב	1988
גדוד רבדים בוגר	1951	שכבת ראשונים	1989
גדוד רבדים צעיר	1952	שכבת עלייה	1990
גדוד סער	1953	שכבת בית ודרך	1991
גדוד הראל	1954	שכבת מגוון	1992
גדוד ברעם	1955	שכבת אמיתי	1993
גדוד שדה	1956	שכבת השלום	1994
גדוד נחשון	1957	שכבת ירדן	1995
גדוד דביר	1958	שכבת קיבוץ תמיד	1996
גדוד להב	1959	שכבת ביתניה	1997
גדוד חורשים	1960	שכבת רעות	1998
גדוד ניר-עוז	1961	שכבת חזון	1999
גדוד בית-ניר	1962	שכבת אחווה	2000
גדוד היובל	1963	שכבת פלך	2001
גדוד אדמית	1964	שכבת הפועל	2002
גדוד שומריה	1965	שכבת שומריה	2003
גדוד שדה-יואב	1966	שכבת דרור	2004
גדוד כרם-שלום	1967	שכבת למרד	2005
גדוד ערבה	1968	שכבת צוותא	2006
גדוד שניר	1969	שכבת פסיפס	2007
גדוד צופר	1970	שכבת נחשון	2008
גדוד גלבוע	1971	שכבת יהב	2009
גדוד עצמאות	1972	שכבת דורות	2010
גדוד העמק	1973	שכבת החלוץ	2011
		שכבת במאבק	2012
		שכבת שומריה	2013
		שכבת לשלום	2014
		שכבת עמל	2015
		שכבת ואהבת	2016
		שכבת עוז	2017
		שכבת אדם	2018
		שכבת למשמר	2019
		שכבת לפיד	2020
		שכבת מצפן	2021
		שכבת בחזית	2022
		שכבת שומריה	2023
		שכבת להבות	2024

טיולים ומפעלים

לכל שכבה בתנועה יש טיולים ארציים ואתגרים המותאמים לה:

• חניכי שכבות הגו"צ משתתפים בחופשים בקייטנות המאורגנות על ידי הקנים – החנוכיף, הפסחייה והקייצת. בחופש הגדול יוצאים למחנה קיץ הכולל לינה בשטח. נוסף על כך, החניכים יוצאים – אם החליט בכך רכז האזור – למחנה פסח, במקום לפסחייה.
• חניכי שכבות הצב"ר משתתפים בפסח בטיול חוצה גליל, אתגר הכרמל או ים אל ים. וכמו כן במחנה הקיץ.
• חניכי שכבות הגו"ב מדריכים ומובילים את הטיולים האזוריים והארציים לחניכי הגו"צ והצב"ר. בחופשת חנוכה משתתפים כחניכים בטיול חנוכה המסורתי לדרום, בחופשת הקיץ במד"צופי (קורס ההכשרה להדרכה של התנועה לשכבות ט' המתקיים ביער כפר סאלד), ב"מסע המרד" (אשר מיועד לשכבות י' וסובב סביב המרד הגדול), ב"פרויקט קייצות" (י"א), במסע לפולין (י"א) וב"קבוצות המשך" (י"ב) ובוועידה הארצית (לכל הגו"ב).

הוועידה הארצית

מאז שנותיה הראשונות מקיימת השומר הצעיר ועידה ארצית פעם בשנה כדי לקבל החלטות על דרכה של התנועה. לוועידה מוזמנים כל חניכיה הבוגרים של התנועה (החל מכיתה ט') ודנים בה בנושאים הנקבעים מראש על ידי מנהיגות חניכים הארצית.

מאז הוועידה הארבע-עשרה (2007) החלה הוועידה פועלת במתכונת "מגילת השומרים". על פי מתכונת זו, הוועידה מהווה את שיאו של תהליך ארוך שקודם לה בקני התנועה, במסגרתו קם צוות "נושא שנתי" מחניכי יב' ומשלחת הקומונרים. צוות הנושא השנתי, בשיתוף עם מחלקת הדרכה, מכין את הקנים לקראת הוועידה ומדריך באירוע עצמו.

בזמן הוועידה, המגילה עומדת לביקורת ושינסוחים על ידי חניכי התנועה, ובסופו של תהליך הניסוח מקבל צוות הניסוח את הערות החניכים והמדריכים, ומשנסח את המגילה בהתאם להן. מגילת השומרים מהווה מסמך רשמי המעיד על דרכה של התנועה במסגרת זו מתבטלת ההצבעה שחתמה באופן מסורתי את הוועידה, ומוחלפת בטקס חתימה של חניכים מהשכבה המובילה בתנועה על המגילה.

בשנת 2019 לא התקיימה הוועידה, אלא התנועה קיימה אירוע אחר בשם "קונגרס החניכים השומרי" שעסק בנושא "מנהיגות חניכים", וערך יומיים בגבעת חביבה. במהלך הקונגרס החניכים דנו ב-5 נושאים עיקריים המעסיקים את התנועה, ולכל נושא החניכים מצאו פתרון באירוע האקתון שבוצע. הנושאים היו: מנהיגות חניכים בקינים, מנהיגות חניכים מחוץ לקן והשפעה על הסביבה, מנהיגות חניכים אזורית, הקמת קינים חדשים, ופעילות פוליטית בבחירות לכנסת העשרים ואחת (ב-9 באפריל 2019). כל קן היה מוגבל ל-15 חניכים, וכן בסוף הקונגרס החניכים קיבלו סיכות לציון האירוע.

ב-2020 התקיימה בפעם האחרונה הוועידה הארצית ה-26 העומדת בסימן הנושא השנתי ׳צדק סביבתי׳. בשנתיים שלאחר מכן לא התקיימה ועידה ארצית, בין היתר בעקבות התפרצות מגפת הקורונה.

בשנת 2022, לכבוד חגיגות ה-110 של התנועה, הוחלט להחזיר את הוועידה הארצית. הוועידה הארצית ה-27 תעמוד בסימן, ייעודה של התנועה.

נושאים שנתיים

• חזון שומרי-ליבת הערכים – הוועידה הארצית ה-10 – 2001
• צדק חברתי – הוועידה הארצית ה-11
• הקן השומרי-הגשמה-הקיבוץ – הוועידה הארצית ה-12 – 2004
• ציונות – הוועידה הארצית ה-13 – 2005
• יהדות שומרית – הוועידה הארצית ה-14 – 2007
• מדינה יהודית ודמוקרטית – הוועידה הארצית ה-15 – 2008
• חינוך פוליטי – הוועידה הארצית ה-16 – 2009
• אחוות עמים – הוועידה הארצית ה-17 – 2010
• ציונות בדרכי שלום – הוועידה הארצית ה-18 – 2011
• סוציאליזם – הוועידה הארצית ה-19 (מועצה) – 2012
• הקן השומרי במאה השנים הבאות – הוועידה הארצית ה-20 – 2013
• שוויון בין המינים – הוועידה הארצית ה-21 – 2014
• הדמוקרטיה הישראלית במבחן – הוועידה הארצית ה-22 – 2015
• נוער יוצר תרבות – הוועידה הארצית ה-23 – 2016
• "בקש שלום ורדפהו" – הוועידה הארצית ה-24 – 2017
• "להיות עם חופשי בארצנו" (70 שנה למדינת ישראל) – הוועידה הארצית ה-25 – 2018
• ״צדק סביבתי״ – הוועידה הארצית ה-26 – 2020
• "דרור לנפש" – נושא שנתי שהועבר בקנים בשנת 2021 אך ללא קיום הוועידה הארצית עקב התפרצות מגפת הקורונה
• "תנועה עם ייעוד" – הוועידה הארצית ה-27 – 2022

השומריה

השומריה היא האירוע הגדול ביותר בתנועת השומר הצעיר. אחת לעשור מוזמנים כל חניכי ובוגרי התנועה בישראל ומחוץ לה לחגוג את הולדת התנועה. באירוע נבנים מבנים צופיים גדולים וכל קן בונה מחנה גדול ומרשים. לאורך השומריה מתקיימות תחרויות שונות בין הקנים ומתקיים אירוע מרכזי אליו מוזמנים כל החניכים, ההורים והבוגרים. אחרי מספר ימים של מחנה, השומריה מסתיימת במצעד ברחובות של עיר מרכזית ובמופע הפתוח לכלל בני ובנות הנוער.

רשימת השומריות

• השומריה הראשונה – התקיימה ביולי 1945 על הר הכרמל בהשתתפות 1,550 שומרים ושומרות מ-40 קנים. השומריה נערכה בסימן 25 שנה לעליה השומרית ארצה

  

  סמל שנת המאה

• השומריה השנייה – התקיימה ביולי 1949 בסיום מלחמת השחרור. השתתפו בה 4,500 חניכים, למרות חוסר רב של שכבה בוגרת ומדריכים (בעקבות המלחמה). כמו קודמתה גם השומריה השנייה התקיימה מורדות הר הכרמל בשם "מחנה יחיעם".
• השומריה השלישית – התקיימה בקיץ 1956 בהר הכרמל. בין הנואמים בטקס פתיחת השומריה היה אבא חושי, ראש עיריית חיפה באותו זמן.
• השומריה הרביעית – התקיימה בין ה-7 ל-11 ביולי 1966 בגבעות שער העמקים. בשומריה השתתפו כ-7,000 חניכים.
• השומריה החמישית – התקיימה בין ה-14 ל-18 ביולי 1976 ביער "הראל" ליד קיבוץ נחשון. הייתה זו השומריה הגדולה ביותר ונבנו בה מבני ענק של עד 26 מטר גובה ללא מסמרים – דבר שנאסר בשומריות הבאות. האורחים הבולטים היו ראש הממשלה יצחק רבין ונשיא המדינה אפרים קציר
• השומריה השישית – התקיימה ב-1980 באזור תפן. השומריה הייתה קטנה וארכה רק יום אחד, כל זאת בצל המשבר שעבר על השומר הצעיר באותן שנים.
• השומריה השביעית – התקיימה בשנת 1983 במלאת 70 שנה לשומר הצעיר ביער אחיהוד. בין האורחים בערב המרכזי היו נשיא המדינה חיים הרצוג, שר החינוך זבולון המר והרמטכ"ל משה לוי.
• השומריה השמינית – התקיימה באוגוסט 1993 במלאת 80 שנה לשומר הצעיר ביערות מנשה. השומריה עמדה בסימן השלום בעקבות חתימת הסכם אוסלו.
• השומריה התשיעית – התקיימה בשנת 2003 במלאת 90 לשומר הצעיר ביערות מנשה.
• השומריה העשירית – התקיימה ב-17–20 ביולי 2013 ביער הקיבוצים, ליד משמר העמק, ועמדה בסימן 100 שנה לשומר הצעיר ולתנועות הנוער הציוניות. בין האורחים היו נשיא המדינה שמעון פרס, שי פירון (שר החינוך), שלי יחימוביץ' ואילן גילאון. בשומריה השתתפו אלפי חניכים מהארץ ומחו"ל. השומריה נסגרה בתהלוכה ברחובות חיפה לציון 100 שנים לתנועות נוער ציוניות ובהופעה של להקת הדג נחש (בוגרי התנועה).
• השומריה האחת עשר – התקיימה בשנת 2023 לציון 110 שנים לשומר הצעיר ביער כפר סאלד, בשומריה השתתפו אלפי חניכים מהארץ ומחו״ל. השומריה הסתיימה בהופעה, בהיכל הספורט רוממה, של הראפר ג'ימבו ג'יי והזמרת והראפרית אקו. בין האורחים היו חברת הכנסת נעמה לזימי, חבר הכנסת לשעבר ניצן הורביץ, המשורר יענקל'ה רוטבליט וברכה מוקלטת של נשיא המדינה יצחק הרצוג.

השומריה השנייה 1949

סמלי וערכי התנועה

סמל השומר הצעיר

סמל השומר הצעיר עד 2013

סמל השומר הצעיר הנוכחי

מאפיינים

• מגן דוד – מסמל את הקשר ליהדות, לעם היהודי ולמדינת ישראל.
• שלושת הקווים הלבנים במשולשי מגן דוד – מסמלים את שלושת ערכי התנועה המרכזיים – ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.
• פלר דה ליס – מסמל את הצופיות, שהיא עמוד-תווך ברוח התנועה.
• עלי עץ האלון – מסמלים את הטבע, ואת השורשיות הארץ ישראלית.
• עלי עץ הזית – מסמלים את השלום.
• הצבע האדום – מסמל את השקפת העולם השמאלית, ואת הקשר לסוציאליזם הבינלאומי.
• הקשר – מסמל את איחודם של כל הערכים לכלל השקפת עולם אחת.
• חזק ואמץ – סיסמת התנועה.

החולצה השומרית

סמלי טיולים וסמינרים נעוצים בכיס החולצה השומרית, בעוד שסמל הבוגרים נעוץ שתי אצבעות מעליו, וסיכת ההדרכה בדש הצווארון

החולצה השומרית (החולצה הכחולה, או 'השומרית' לקיצור) היא חולצת התנועה והיא נלבשת בתנועה הישראלית מאז הקמתה בשנת 1929 ובתנועה העולמית שלאחר השואה, עד אז החולצה הייתה בגוון אפור. את החולצה נוהגים חניכי התנועה ללבוש בטיולים, סמינרים וטקסים, מדריכי התנועה לובשים אותה בכל מפגש עם חניכיהם וקומונרים ואנשי הנהגת התנועה לובשים אותה בכל זמן פעילותם.

• השרוך הלבן והחולצה הכחולה יוצרים יחדיו את שילוב הצבעים של דגל הלאום ומבטאים את הזיקה העמוקה אליו.
• החולצה הכחולה היא בראש ובראשונה חולצת עבודה, כסמל למעמד הפועלים. החולצה הכחולה היא סממן משותף של תנועות הנוער הציוניות סוציאליסטיות.
• השרוך מסמל את העמלנות והצופיות, וצבעו הלבן מסמל טוהר ואחווה. בשני קצותיו של השרוך קושר קשר את כל סיבי השרוך, לסימול קיבוץ גלויות.
• נהוג למתוח את השרוך השמאלי כדי שיהיה ארוך יותר מהשרוך הימני ובכך לסמל את ערכי השמאל של התנועה.
• בתנועה העולמית השרוך שרוך בצורת האות H, המרמזת על שמה של התנועה באנגלית (Hashomer Hatzair).
• שלושת זוגות החורים שדרכם משתרג השרוך מסמלים את שלושת ערכי היסוד של התנועה: ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים.
• הצווארון והחפתים מסמלים טקסיות ורשמיות. בנוסף, הצווארון מסמל את צווארון הפועלים.
• עשרת החורים בחולצה (שישה בשרוך, שניים בכיסים ושניים בשרוולים) מסמלים את עשרת הדיברות של התנועה.
• השרוולים ארוכים – להגנה מפני קור, קרינת השמש, קוצים ואיתני טבע נוספים. הם ניתנים לקריעה לשימוש כתחבושת או כחוסם עורקים.
• הכיסים והכפתורים מסמלים יעילות.
• על כיסויי הכיסים נוהגים החניכים לנעוץ את העיטורים שניתנים בתום טיולי התנועה.
• על דש הצווארון נהוג לנעוץ את סיכת ההדרכה שניתנת בתום קורס ההדרכה לפני עליית החניכים לכתה י'. לעומת סיכת ההדרכה את סיכת הבוגרים שניתנת ליוצאים לשנת שירות בתנועה נהוג לענוד במרחק של שתי אצבעות מעל לכיס השמאלי.

עשרת דיברות השומר הצעיר בגבעת חביבה

עשרת דיברות השומר הצעיר

הדיבר הראשון בעיצובו של שרגא וייל, 1946

ערכיו של השומר הצעיר מתבטאים בעשרה דיברות (על משקל עשרת הדיברות). מאז שנוסדה התנועה עברה התנועה תמורה רבה רעיונית וחברתית, ובהתאמה השתנו גם הדיברות, במיוחד בעשור הראשון לתנועה. תמורות נוספות התחוללו בשנות החמישים ואחר כך במהלך שנות השבעים ושנות השמונים, כאשר דור המייסדים הלך לעולמו. השינויים ניתנו מתוך רצון לשקף את ערכיה החדשים.

התפתחות עשרת הדיברות במרוצת השנים

גרסת 1916	גרסת 1928	גרסה נוכחית
השומר הוא איש אמת	השומר הוא איש אמת ועומד על משמרה	השומר והשומרת הם אנשי אמת ועומדים על משמרה
השומר הוא נאמן לאלֹהי ישראל, לארץ אבותיו ולעמו	השומר הוא חלוץ התחיה של עמו, שפתו ומולדתו	השומר והשומרת הם חלוצי השחרור הלאומי של עמם ומולדתם ונאמנים לערכי תנועת הפועלים החלוצית
-	השומר הוא מגשים ולוחם לחיי צדק, אחווה וחופש בחברה האנושית	השומר והשומרת לוחמים לשוויון, שלום ואחוות עמים
השומר דרכו לחסכון	השומר הוא פעיל איש עבודה ויודע לחיות מיגיע כפיו	השומר והשומרת הם אנשי עבודה ומגשימים בקיבוץ השומרי
השומר הוא איש חיִל	השומר הוא בעל רצון המשלים את עצמו הגשמה רוחנית וגופנית	השומר והשומרת מחשלים את אופיים וחותרים לשלמות רוחנית וגופנית
השומר הוא אחיעזר ואחיסמך	השומר הוא אחיעזר ואחיסמך	השומר והשומרת הם אחים נאמנים לחברה השומרית וסרים למשמעת מדריכיה
השומר הוא אח לשומרים השומר שומע לפקודת ראשיו	השומר הוא אח נאמן לעדה השומרית וסר למשמעת מנהליה	השומר והשומרת פעילים בחברה ומקיימים יחסי רעות ושיתוף עם חבריהם
השומר הוא עליז ורענן	השומר הוא אמיץ, עליז ורענן	השומר והשומרת אמיצים, עצמאים ומלאי חדוות נעורים
השומר הוא חובב הטבע	השומר הוא חובב הטבע, מכירו ויודע לחיות בחיקו	השומר והשומרת חובבי טבע, לומדים להכירו ומושרשים בנוף מולדתם
השומר הוא טהור במחשבותיו, בדבריו ובמעשיו	השומר הוא טהור במחשבותיו, דבריו ומעשיו (אינו מעשן, אינו שותה כהל ושומר על הטוהר המיני)	השומר והשומרת הם ישרים וטהורים בהליכותיהם, יוצרים ומגשימים סגנון חיים חלוצי

חידוש ההגשמה – הקמת תנועת הבוגרים

ערך מורחב – השומר הצעיר תנועת הבוגרים

באמצע שנות ה-80 פקד את מדינת ישראל משבר כלכלי חריף אשר הוביל את הקיבוצים, כמו את המגזר היצרני כולו, להזדקק להלוואות גדולות. בשנים שבאו אחריו נכנסו הקיבוצים, ובתוכם גם קיבוצי אשר הקימו בוגרי השומר הצעיר, למשבר ערכי עמוק, אשר ממשיך עד ימינו. המשבר הכלכלי הפך למשבר כולל ודחף קיבוצים רבים לבחור בתהליכי הפרטה אשר מובילים לפירוק הסולידריות, השיתוף והשוויון – שלושה מרכיבים שייחדו ובנו את הקיבוץ השומרי כיעד ההגשמה הבלעדי עבור בוגרי תנועת השומר הצעיר.

בסוף שנות ה-90, אחרי שנים של אובדן דרך חינוכית והצטמצמות גדולה באחוזי ההגשמה בקיבוצים, החל תהליך פנימי בתוך תנועת השומר הצעיר של חידוש מסלול ההגשמה. הגרעינים הבוגרים, שבעבר הופנו להשלים בקיבוצים, ביקשו עכשיו דרך חדשה והקימו קומונות שיתופיות בעלות אופן שיתופי-משימתי.

במאי 2001 התקיימה בגבעת חביבה הוועידה הארצית ה-10 בנושא "חזון שומרי". הוועידה סימלה את תחילת היציאה של התנועה מהמשבר המתמשך שפקד אותה ובה הוגדר מחדש החזון בנוגע לשלושת ערכי הליבה – ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. הוועידה גם הגדירה את עצמה מחדש כ'תנועת חיים' והחליטה על חידוש מסלולי ההגשמה. בנוסף, הוועידה הגדירה את קיבוץ פלך כיעד הגשמה וכקיבוץ הבוגרים הראשון של 'תנועת החיים'.

בהמשך השנים התגבש תהליך ההגשמה השומרי המחודש וקמה 'תנועת הבוגרים' של השומר הצעיר. תנועת הבוגרים של השומר הצעיר היא תנועה ציונית-חברתית-חלוצית המונה כ-300 חברים הפרושים בעשרות נקודות ברחבי הארץ. התנועה פועלת למען חברה ישראלית צודקת, שוחרת שלום ובעלת אופי יהודי ודמוקרטי ולטיפוח מבנים שיתופיים חדשים בעת הזו.

אנשי התנועה חברים בקבוצות ובקיבוצי מחנכים הפרושים ב-11 מוקדים ברחבי הארץ, מאשקלון בדרום ועד קיבוץ פלך בצפון. רובם ככולם צמחו כחניכים בתנועת הנוער, התגבשו יחד במסלול חוות ההכשרה בשנת השירות ובשירות משמעותי בנח"ל, ועם שחרורם מהצבא בחרו להצטרף לתנועת הבוגרים ולהגשים אורח חיים חלוצי בחברה הישראלית.

התנועה מפעילה מסגרות חינוכיות רבות ברחבי הארץ, המשמשות במה למפגש עם עשרות אלפי בני נוער ומבוגרים. פעילויותינו מתקיימות במסגרת תנועת הנוער, בתי ספר, פנימיות, מרכזים לנוער עולה ונוער בסיכון, מרכזי הדרכה באתרי מורשת ומוזיאונים, סמינרים לבתי ספר בנושאי מנהיגות, צדק חברתי ויהדות פלורליסטית, מפגשי קבוצות של בני נוער יהודים וערבים ועוד. חברי בוגרי התנועה רואים בשוויון ערך האדם בסיס לחיים משותפים בהם יכול כל אדם לבטא את עצמו מתוך מחויבות לאושרו של הזולת.

ראו גם

• הקיבוץ הארצי
• תנועת הבוגרים של השומר הצעיר
• בוגרי השומר הצעיר

לקריאה נוספת

מקורות

• לוי דרור וישראל רוזנצווייג, (עורכים), ספר השומר הצעיר, א–ב, מרחביה: הוצאת ספרית פועלים, 1956.
• ס. ש. יריב (דוד בן-גוריון), על הקומוניסם והציונות של השומר הצעיר, הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, 1953 (הספר בקטלוג ULI).
• אלי שדמי (עורך), שלוש ועידות והעלייה הגדולה, 1918–1921, מקורות לחקר תולדות "השומר הצעיר", גבעת חביבה: מרכז תיעוד וחקר של השומר הצעיר, 1984 (הספר בקטלוג ULI).
• דוד זית (עורך), ייסוד הקיבוץ הארצי, חיפה, 1–3 באפריל 1927, מקורות לחקר תולדות "השומר הצעיר", גבעת חביבה: מרכז תיעוד וחקר של השומר הצעיר, 1987.
• מוקי צור (עורך), קהליתנו קובץ תרפ"ב, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ח 1988.
• שלום לוריא (עורך), אנדה, פרקי חיים של חלוצה, מרחביה: הוצאת קיבוץ מרחביה, תשנ"ה 1995.

ספרים

בשנים 1998–2018 התקיים פרויקט מחקרי שעסק בחקר "השומר הצעיר" כתנועת נוער ציונית-חלוצית בפולין ובגליציה. במסגרת פרויקט זה פורסמו שישה ספרים:

• מתתיהו מינץ, חבלי נעורים, התנועה השומרית, 1911–1921.
• צבי לם, המשנה החינוכית של השומר הצעיר.
• דוד זית, האוטופיה השומרית, השומר הצעיר בפולין, 1921–1931.
• אלי צור, לפני בוא האפלה – השומר הצעיר בפולין ובגליציה, 1930–1940, הוצאת מכון בן-גוריון ואוניברסיטת הנגב.
• רות בראודה, ממשפחת יערי לא נשאר איש, שבע השנים של "השומר הצעיר" הפולני 1939–1946.
• אלי צור, לבלוב אחרון, השומר הצעיר בפולין בשנים 1944–1950. הוצאת יד ושם, 2018.
• אביהו רונן, הייני בורנשטיין, ז'אנין (לבנה) פרנק, רונן הרן (עורכים), מכתבים בזמנים אפלים, התכתבות בין אנשי השומר הצעיר באירופה הכבושה ומרכז הקשר בשווייץ, 1942–1945. כרך א': פולין וסלובקיה. כרך ב': הונגריה צרפת ובלגיה. הוצאת מורשת, 2019
• עומר עינב, נישאר פה לעולם, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022

מחקרים נוספים

• אלי צור (עורך), ראשית התנועה העולמית "השומר הצעיר", מקורות לחקר תולדות "השומר הצעיר", גבעת חביבה: מרכז תיעוד וחקר של השומר הצעיר, 1997.
• ישראל גוטמן, מרד הנצורים, הוצאת מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של השומר הצעיר

• השומר הצעיר, ברשת החברתית פייסבוק
• השומר הצעיר, ברשת החברתית אינסטגרם
• השומר הצעיר, סרטונים בערוץ היוטיוב
• אתר תנועת הבוגרים
• השומר הצעיר בארץ ובעולם, באתר קרן חבצלת (על השומר הצעיר)
• מידע מקיף על תנועת השומר הצעיר באתר תנועת הנוער
• ארכיון יד יערי הארכיון הרשמי של השומר הצעיר בגבעת חביבה
• השומר הצעיר, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• השומר הצעיר מתנגד לתוכנית בילטמור, כרזה באתר חינוך של הספרייה הלאומית
• אלבום השומריה הארצית הרביעית מתוך הארכיון ע"ש אבא חושי, האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
• נדב מן, עומדים על המשמר: 100 שנים ל'שומר הצעיר', באתר ynet, 4 בספטמבר 2013
• שומרי מסורת, באתר ynet, 15 במאי 2008 (על השומריה הרביעית בשנת 1966)
• הוועידה החמישית של השומר הצעיר, יומני כרמל 1952 (התחלה 4:23)

מאמרים

• אביבה אופז, ‏עולם הסמלים של קובץ 'קהליתנו', קתדרה 59, מרץ 1991, עמ' 143-126
• יהושע פורת, ‏החזן שעבר לפני המחנה, קתדרה 85, אוקטובר 1997, עמ' 174-171
• יעל ויילר, ‏הקסם של 'השומר הצעיר', קתדרה 88, תמוז תשס"ח, עמ' 94-73
• אביבה אופז, ‏'שאלת האישה' וקולן של נשים בחברה החלוצית – לאור הקובץ 'קהליתנו', קתדרה 95, אפריל 2000, עמ' 118-101
• יעל ויילר, ‏הרעות של 'השומר הצעיר': נפשיות וחלוציות בארץ-ישראל תרע"ט-תרפ"ג, קתדרה 102, טבת תשס"ב, עמ' 96-63
• גבריאל קאבאליון, ‏עלייתו ושקיעתו של החינוך המיני בקיבוצי 'השומר הצעיר', קתדרה 113, ספטמבר 2004, עמ' 82-53
• אביבה חלמיש, ‏השפעתו הדיאלקטית של א"ד גורדון על 'השומר הצעיר', קתדרה 114, ספטמבר 2004, עמ' 120-99
• יעל ויילר (ישראל), ‏תיקון העולם של "השומר הצעיר", ישראל אביב תשס"ב, עמ' 64-33
• אלקנה מרגלית, ‏שרשיה החברתיים והאינטלקטואליים של תנועת "השומר הצעיר" (1920-1913), הציונות א' 1970
• רונית כרמלי, ‏בין אמונה לספק, בין מזרח למערב: צעירי השומר הצעיר והזיקה לברית המועצות בשנות החמישים והשישים, ישראל 23, אביב 2016
• "מתנוסס הנס על תורן" – על דגלי השומר הצעיר במלאת מאה שנים לתנועה, אוגוסט 13, 2012, יד יערי יום יום.