מרכז רפואי אסף הרופא
| מרכז רפואי אסף הרופא | ||
|---|---|---|
|
המרכז המסחרי "אסף" ובית המלון "שדות" המהווים חלק ממרחב בית החולים |
||
| גיאוגרפיה | ||
| מיקום | ראשון לציון ובאר יעקב | |
| מאפייני הארגון | ||
| סוג | בית חולים כללי, מרכז למחקר רפואי | |
| בית חולים אוניברסיטאי | אוניברסיטת תל אביב | |
| בעלים | מדינת ישראל | |
| שם המנכ"ל | ד"ר בני דוידזון | |
| היסטוריה | ||
| נוסד | 1948 | |
| שמות קודמים | סרפנד | |
| שירותים | ||
| המרכז הרפואי אסף הרופא | ||
המרכז הרפואי אסף הרופא הוא בית חולים בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב. נקרא ע"ש אסף בן ברכיהו. זהו המרכז השלישי בגודלו במערכת הממשלתית, משרת את תושבי ראשון לציון, נס ציונה, רמלה, לוד, באר יעקב, בית דגן המועצות האזוריות: גזר, עמק לוד, מודיעין-מכבים-רעות וכן כל היישובים לאורך הכביש לירושלים, מבית דגן עד מבואות בית שמש, סה"כ כ-500,000 נפש.
בבית החולים היו בשנת 2010 797 מיטות, מהן 666 מיטות אשפוז, 126 מיטות לאשפוז יום ובנוסף 64 עריסות יונקים ו-80 מיטות גריאטריות. במרכז, המשתרע על שטח של כ-300 דונם, מערכת ענפה של עשרות מחלקות, מכונים, יחידות ומרפאות חוץ. בבית החולים ניתנים כל השירותים, למעט ניתוחי לב והשתלת איברים. למרכז הרפואי מסונף המכון לרפואה משפטית, הפועל באבו כביר.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות המרכז
ב-1912 הקימו העות'מאנים בית חולים במחנה הצבאי סרפנד. בתום מלחמת העולם הראשונה, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים עברו בית החולים והמחנה לשליטת הבריטים. בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל שימש בית החולים את חיל האוויר המלכותי הבריטי והיו בו 100 מיטות. ב-1948 בית החולים נסגר בהוראת מפקד הכוחות הרפואיים בצבא הבריטי בארץ ישראל. ב-22 בינואר 1948, מיד עם הפינוי, נתפסו בית החולים והמחנה על ידי יחידות הפלמ"ח.
ב-14 ביולי 1948 ביקש מטה השרות הרפואי מהמטכ"ל את פינוי הפלמ"ח מסרפנד, לשם הקמת בית חולים. ב-9 בספטמבר 1948 יחידה מבית החולים הארעי פתח-תקוה, אשר נסגר, הועברה לסרפנד לשם הכנת בית החולים והתאמתו לקבלת חולים. ב-24 בספטמבר 1948 לפי הוראת ד"ר חיים שיבר (שיבא), קצין רפואה ראשי, הועברו בסיס האימונים ומחנה המעבר של השירות הרפואי, לרבות בית הספר לחובשים, ממחנה תל-ליטווינסקי (תל-השומר) למחנה סרפנד (צריפין). ב-20 באוקטובר 1948 מונה ד"ר ליאו זידנברג כמפקד בית החולים. ב-22 באוקטובר 1948 הודיע ד"ר שיבר על פתיחת בית החולים מס' 13, בסרפנד (צריפין) עם 100 מיטות. בסוף אותו חודש נוספו עוד 150 מיטות ובהן 30 עבור בנות הח"ן. בית החולים היה מיועד לחולים היכולים לשרת את עצמם, לרבות חולי קדחת (מלריה) לשם המשך טיפול, וכן למטופלים בשלבי החלמה במיקרים אורטופדיים וכירורגיים אשר פונו מבתי חולים אחרים.
ב-13 בפברואר 1949 נפתח על יד בית החולים סרפנד בית החולים פ/2 לטיפול בחולים פסיכוטיים. ב-1 במרץ 1949 התמזג בית החולים מס' 8 (ביל"ו) עם בית החולים סרפנד. רב-סרן ד"ר משה (מכס) לינדנפלד מונה למנהל ראשי.
ב-16 בספטמבר 1949 אימץ משרד הבריאות את בית החולים ומאז הוא פועל כבית חולים ממשלתי. ב־1952 נקרא בית החולים על־שם אסף הרופא[1], כחלק ממגמה לקרוא לבתי חולים על שמות אנשי רפואה מההיסטוריה של העם היהודי.
בשנות האלפיים הוקמו ברחבת הכניסה, כמו בבתי חולים רבים אחרים בישראל, מרכז מסחרי ("קניון אסף") ובית מלון לנוחות משפחות המתאשפזים והיולדות.
המרכז עוסק במחקר קליני ובסיסי ומפרסם כ-150 עבודות מחקר מקוריות בשנה בעיתונות המדעית המקצועית בארץ ובחו"ל. במרכז פועלות ועדת הוראה ומחקר, ועדת אוניברסיטה, ועדת סטאג'רים, ועדת התמחות, ועדת הלסינקי, ועדה לניסויים בבעלי חיים וועדה לבקרת איכות וניהול סיכונים.
[עריכה] בתי ספר אקדמיים
המרכז הרפואי מסונף לפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, באוניברסיטת תל אביב ולומדים בו דרך קבע סטודנטים לרפואה מאוניברסיטת תל אביב. במרכז הרפואי פועלים שלושה בתי ספר בתחומים פרא-רפואיים, בהם מלמדים רופאי המרכז הרפואי ובהם מסלולי לימוד ייחודיים ומסלולי הסבה לאקדמאים. בתי הספר הם:
- ביה"ס לסיעוד, שהוקם בשנת 1949 וקיים מסלול לימודים של שלוש שנים בתוספת שנה של עבודה מעשית. את המחזור הראשון סיימו 24 אחיות[2], ובית הספר התקשה לגייס תלמידות כדי למלא את התקן הרצוי של 50 תלמידות בכל מחזור[3]. כיום מסונף בית הספר לאוניברסיטה העברית.
- ביה"ס לפיזיותרפיה, שנפתח בדצמבר 1953 [4]. במשך שנים רבות נוהל בית הספר על ידי יוספה דנציגר. כיום הוא מסונף לאוניברסיטת תל אביב.
- ביה"ס לרנטגן, מסונף לאוניברסיטת בר-אילן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 24 במרץ 1952
- ^ מחזור אחיות בבית החולים אסף הרופא, דבר, 15 בספטמבר 1952
- ^ בית ספר לאחיות, דבר, 16 במאי 1952
- ^ מרכז לשיקום חולי שיתוק יפתח כנראה באפריל ב"אסף הרופא", דבר, 6 בנובמבר 1953
הופעל המרכז לשיקום ילדים, דבר, 5 באוגוסט 1954