יהדות אלג'יריה

איור של יהודי אלג'יראי

יהדות אלג'יריה היא אחת מהקהילות היהודיות במגרב, צפון-אפריקה.

היסטוריה

היהודים הראשונים הגיעו לאלג'יריה בימי האימפריה הרומית. כאשר ניסו המוסלמים לפלוש לאלג'יריה במאה ה-7, בלמו אותם כוחות ברברים שבראשם עמדה המלכה אל-קהינה. בשנת 1492 הגיעו לאלג'יריה פליטים יהודים מגירוש ספרד, ובמאה ה-17 וה-18 הגיעו אליה בניהם של אנוסים מאיטליה.

בשנת 1830 מנו יהודי אלג'יריה כ-30,000 נפש, שהתרכזו בעיקר בשלושה ערים: אלג'יר קונסטנטין ואוראן, הם היו מעורבים בחיי המסחר, וזכו ייחס הוגן של האוכלוסייה המקומית. בשנת 1870 קיבלו יהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית עם פרסום פקודת כרמיה. החוק החדש עורר את זעם האוכלוסייה המקומית והניע התנכלויות אנטישמיות שנמשכו עשרות שנים.

בזמן מלחמת העולם השנייה בוטלו כל זכויותיהם ואזרחותם הצרפתית נשללה מהם. משטר וישי רדף את 117,000 יהודי אלג'יריה. אף לא אחד מיהודי אלג'יריה נשלח למחנות ההשמדה או נרצח על ידי הנאצים, אך אלפים מהם נשלחו למחנות כפייה במחנות שהוקמו בדרום המדינה, סמוך לגבול עם מרוקו. ב-1942 פלשו בנות הברית לאלג'יריה, והגנרל הצרפתי פרנסוא דרלאן מונה לעמוד בראש הכוחות הצרפתיים באלג'יריה ובצפון אפריקה. זמן קצר לאחר מינויו נרצח בידי מתנקש, ויהודי אלג'יריה הואשמו כי הייתה להם יד בהתנקשות, והחל מסע אנטישמי שגרר מעצרם של מנהיגים יהודיים. בתום המלחמה, עם מינויו של שארל דה-גול כנשיא צרפת, הושבו זכויותיהם של היהודים על פי פקודת כרמיה.

בזמן מלחמתה של אלג'יריה על עצמאותה (מלחמת אלג'יריה) נערכו פוגרומים בכל ריכוזי היהודים באלג'יריה, בעקבותיהם החלה עזיבה המונית של היהודים, רובם לישראל וצרפת. העזיבה הגיעה לשיאה ב-1962 כשאלג'יריה השיגה עצמאות, אז עזבו 99% מהיהודים שנשארו בה‏. בסך הכל עזבו את אלג'יריה מעל 160 אלף יהודים. רובם הגדול - כ-90 אחוזים - עזבו לצרפת ומימשו את אזרחותם הצרפתית, ורק כ-10 אחוזים עלו לישראל.

נכון ל-2005, לפי ההערכה, יש בין 100 ל-200 יהודים בכל אלג'יריה

יישובים שהוקמו על ידי בני התפוצה במדינת ישראל או שהיו בין המקימים או התושבים הראשונים ביישוב

• אשדוד (אז: "אשדוד-ים") - יושב במשפחות שעלו מאלג'יריה בשנת 1956
• עין הוד - יושב בעולים מאלג'יריה בשנת 1949
• זוהר - הוקם על ידי עולים מאלג'יריה ותוניסיה בשנת 1956
• פתחיה - צורפו ליישוב עולים מאלג'יריה והודו
• צרופה - הוקם על ידי עולים מאלג'יריה בשנת 1949
• יושיביה - הוקם על ידי עולים מאלג'יריה בשנת 1950
• בית גמליאל - צורפו ליישוב עולים מאלג'יריה ותוניסיה

ראו גם

• שמעון בן צמח דוראן
• שלמה בן שמעון דוראן

לקריאה נוספת

• יוסף שרביט, יהודי אלג'יריה בעידן הצרפתי 1962-1830, אוניברסיטה משודרת, 2010.

קישורים חיצוניים

• אתר יהדות אלג'יריה.
• יוסף שרביט, יהדות אלג'יריה והמודרנה, הרצאה מצולמת באתר תולדוט
• שלום בר-אשר, קווי יסוד לתולדות יהודי המגרב ועליית המרכז באלג'יר, קנ"א-רנ"ב 1391-1492, פורסם בפעמים 31, תשמ"ז 1987, עמ' 22-39. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• צבי גרונר, המגרב וישיבות הגאונים בבבל בראי ספרות השאלות והתשובות במאות הט'-הי"א, על הפעילות הלימודית הספרותית והתרבותית של קהילות המגרב כפי שזו משתקפת בספרות השאלות והתשובות, פורסם בפעמים 38, תשמ"ט 1989, עמ' 49-57. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• שמעון שורצפוקס, העלייה מצפון-אפריקה לאחר כיבוש אלג'יריה בידי צרפת, פורסם בפעמים 38, תשמ"ט 1989, עמ' 109-123. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• מנחם בן ששון, קשרי מגרב-משרק במאות הט'-הי"א: נאמנות, מחויבות שותפות, פורסם בפעמים 38, תשמ"ט 1989, עמ' 35-47. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• הרווי גולדברג, השולחן הערוך של יהודי אלג'יריה-תרבות המזון במחקר סטרוקטוראלי וסמיוטי, על ספר מאת ג'ואל באהלול בנושא תרבות האוכל של יהודי אלג'יריה, פורסם בפעמים 17, תשמ"ד, עמ' 142-140. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• יוסף שיטרית, היסודות העבריים בערבית-היהודית של שתי קהילות באלג'יריה, על ספר מאת משה בר-אשר בנושא הערבית היהודית של יהודי תלמסאן ועין-תמושנת, פורסם בפעמים 54, חורף תשנ"ג, עמ' 154-149. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• יוסף סדן, אלף לילה ולילה בערבית-יהודית, נוסח אוראן, פורסם בפעמים 17, תשמ"ד, עמ' 87-76. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• אברהם הטל, קריאה לעלייה לארץ הקודש מפי הרב הראשי באלג'יר, תרנ"ט, פורסם בפעמים 55, אביב תשנ"ג, עמ' 149-145. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• אברהם הטל, העיתון היהודי הראשון במגרב, 'היהודי האלג'ירי' (אדזירי), 1870, פורסם בפעמים 17, תשמ"ד, עמ' 95-89. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• מיכאל מ' לסקר, ה"מוסד" והדו-קיום המוסלמי-יהודי באלג'יריה הקולוניאלית-פרשת קונסטנטין,12-13 במאי 1956, פורסם בפעמים 75,אביב תשנ"ח,עמ' 129-143. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• עמנואל סיון, שנאת יהודים באלג'יריה כתולדה של מצב קולוניאלי, פורסם בפעמים 2, קיץ תשל"ט, עמ' 108-92. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• דוד כהן, ההשלכות של המהפכה הצרפתית על יהודי אלג'יריה במאה הי"ט, פורסם בשורשים במזרח, קובץ ד, 1998, עמ' 91-103. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• רישאר איון, ההתאזרחות הקולקטיבית של יהודי אלג'יריה וההתקוממות המוסלמית ב- 1871, עמ' 11-35, פורסם ב שורשים במזרח, קובץ א, 1986. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
• אבינועם רוזנק, בין אשכנז לצפון אפריקה: הלכה, מטה-הלכה וחינוך בכתביו של הרב אברהם חזן, פעמים 109, עמ' 124-95
• יאיר שלג, המחתרת היהודית הנשכחת, באתר הארץ, 19/11/2007

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.