משה פיינשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:23, 6 באפריל 2014

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 1986) היה תלמיד חכם, פוסק הלכה נודע ומשפיע ביותר וראש ישיבה. מחשובי הרבנים האורתודוקסים בארצות הברית במאה ה-20, ראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק ויושב ראש מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

ביוגרפיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נולד ברוסיה בשנת תרנ"ה (1895) אביו הרב דוד - רבה של העיירה אוזדה וסטארבין מצאצאי הגר"א, ופייא גיטל שהייתה מצאצאי השל"ה. נולד ביום הולדתו ופטירתו, של משה רבנו - ז' באדר, ונקרא על-שמו. בילדותו למד אצל הרב איסר זלמן מלצר בישיבת סלוצק, וכשהתבגר החליף את אביו ברבנות העיירה אוזדא וליובאן שברוסיה, עד הגירתו לארצות הברית בשנת תרצ"ז (1937). בארצות הברית שימש כראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק וכנשיא ארגון עזרת תורה.

הרב פיינשטיין נפטר בניו-יורק בשנת תשמ"ו (1986). בניגוד לדעתו שאין לקבור תושבי חו"ל בארץ ישראל ("ארץ ישראל איננה בית קברות"^[^{דרוש מקור]}), החליטו צאצאיו להשתמש בפסקו שלו בהתייחס לרב אחר, שלגביו פסק שאם לא יקבר בארץ ישראל עלול להיגרם ביזיון המת, מכיוון שנהוג בארצות הברית שגדולי תורה נקברים בארץ ישראל. בהלוויתו שהתקיימה בשושן פורים בירושלים השתתפו מאות אלפים. נקבר בהר המנוחות סמוך לקברו של רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז.

היה מגדולי הדור ונערץ על כל החוגים, על מצבתו נכתב בין היתר : עמוד ההוראה גדול הדור אב לחכמים ראש המדברים לכל דבר שבקדושה, נשא משא הדור בחכמה ותבונה באומץ וגבורה ובסבלנות אין קץ, בכל אשר פעל ועשה, הדריך הנהיג הורה ולימד, מסר נפשו להעמדת האמת שעלתה לו מעמלו כל ימיו אצר אוצרות של תורה בספריו אגרות משה ודברות משה והעלה אור חדש בלמוד התורה ובהבנתה. מקור ההלכה לכל המבקש תורת חיים משענת ומבטח להם בעבודת השי"ת השפיל והמציא עצמו לכל נזקק ונדכא לשמוע לצרכיהם להשתתף בצערם ולסעדם ונקש על דלתי רחמים בתפילתו לישועתם אמיץ לב בגבורים להציל כל עשוק. קדוש וטהור חכם ועניו אהוב למעלה ואהוב למטה ומקובל לכל".

משפחתו

משפחתו מיוחסת לגר"א, השל"ה, הרב יום-טוב ליפמן הלר והרב יחיאל היילפרין.

הרב דוד פיינשטיין - ממלא מקומו כראש ישיבת תפארת ירושלים בלואר איסט סייד ניו יורק, נחשב אחד מחשובי הפוסקים של היהדות האורתודקסית בארצות הברית.
הרב ראובן פיינשטיין - מכהן כראש ישיבת תפארת ירושלים בסטטן איילנד שבניו יורק.
חתנו הרב אליהו משה שיסגל, מגדולי תלמידי הרב שלמה היימן, ומחשובי תלמידי החכמים בארצות הברית, שימש ר"מ בישיבת תורה ודעת בברוקלין, ונפטר בצעירותו עוד בחיי חותנו.
חתנו הרב ד"ר משה דוד טנדלר - רב במונסי ניו יורק, בעל משרה בישיבה יוניברסיטי, ומגדולי המומחים בתחום רפואה והלכה. שניים מחתניו הם הרב שבתי רפפורט, ראש ישיבת שבות ישראל לשעבר, והרב אברהם אורן, ר"מ בישיבת מקור חיים.

משנתו

הרב פיינשטיין היה מוכר כפוסק החרדי הבולט והמשפיע ביותר בארצות הברית. אלפי תשובותיו בהלכה הופצו בעולם היהודי כולו ורוכזו בסדרת הספרים אגרות משה. בין היתר הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות, רפואה והלכה, ואף בעיקרי היהדות.

כמו כן היה פעיל בענייני ציבור וחינוך בקהילה היהודית. התנגד בחריפות לתנועה הרפורמית ולקונסרבטיבית, אך מדבר זה יצאה קולא, שכן לא החשיב לעניין ממזרות נישואים שנערכו בטקס רפורמי או קונסרבטיבי ונישואים אזרחיים.

בפסיקות רבות נחשב למקל:

התיר במקרים מסוימים הפריה מלאכותית של אישה מזרע של גבר לא יהודי,^[1] דבר שאחרים ראו בו ניאוף לכל דבר והתקיפוהו על כך.^[2]
התיר לצרף מחלל שבת למניין בתנאים מסוימים, כאשר הוא מביא ראיה מהמרגלים.^[3]
בניגוד לאיסור המקובל על חלב נוכרי, התיר חלב נוכרי (בארצות הברית בלבד) בשל הפיקוח הקפדני של הממשלה על חלב.^[4]

מדבריו

בר מצווה ובת מצווה

"והצערעמאניע (ceremony, טקס) של בת מצווה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת … ואי איישר חילי (לו היה לי הכוח) הייתי מבטל במדינתנו גם סדר בר המצווה של הבנים".^[5]

הפלה מלאכותית

"בין לתוספות, בין להרמב"ם ואף לרש"י … איסור רציחה מ"לא תרצח" גם על עובר … ואסור להורגו אף לפיקוח נפש … ורק להצלת אמו שלא תמות בלידתו הוא ההיתר …"^[6]

הומוסקסואליות

טען שאין בידינו להועיל להומוסקסואלים המבקשים לעצמם היתר. את דברי חז"ל (תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף נ"א, עמוד ב') על כינוי התורה "תועבה" ("תועה אתה בה"), פירש הרב: "במשכב זכר אין כלל תאווה מצד הטבע, וכל המתאווה לזה הוא רק תועה מהטבע..."^[7]

ארצות הברית

"מלכות של חסד שכל מטרתה הוא להטיב לכל תושבי המדינה" (בתשובה בה הוא מזהיר למנהלי מוסדות תורה לא לנסות לקבל תמיכה יותר ממה שקבעה הממשלה)^[8]

מדינת ישראל

(בהתייחסות לעניין תליית דגל ישראל בבית הכנסת) "ולכן אף שודאי לא מן הראוי הוא להכניס בבית הכנסת שהוא מקום קדושה, וכל שכן שאין להניחו שם בקביעות וכל-שכן לא אצל ארון הקודש, אבל איסור ממש לא שייך לומר על זה אלא שהוא עניין הבל ושטות, ואם אפשר באופן של שלום לסלקם מביהכ"נ היה זה דבר טוב אבל לעשות מחלוקת בשביל זה אסור. ואם היה כח בלא מחלוקת לעקור עניין הדגל כדי שלא יהיה זיכרון למעשה הרשעים היה ג"כ אולי נכון לעשות,אבל חס-ושלום לעשות מחלוקת בזה."^[9] אמנם, הוכח שבמשך הזמן, גישתו כלפי מדינת ישראל נעשתה יותר חיובית^[10].

ספריו

החיבור החשוב ביותר שהוציא לאור בחייו היה "אגרות משה" (שמונה כרכים) המכיל מכתבי תשובות הלכתיות שמהוות אבן דרך בפסיקה הלכתית, ובהתייחסות ההלכתית לבעיות החדשות. הכרך השמיני של "אגרות משה" יצא לאור לאחר פטירתו, על ידי חתנו, הרב משה דוד טנדלר, וחתנו של הרב טנדלר, הרב שבתי רפפורט. יש שטענו כי כרך זה כולל דברים שהרב לא רצה להדפיס והיו בגדר הוראת שעה.^[11]

כמו כן הוציא לאור ספר בשם "דרש משה" בענייני דרוש ואגדה, וכמה כרכים של "דברות משה" הכוללים שיעורים על המסכתות הישיבתיות בתלמוד, אך אלו פחות התקבלו בציבור הלומדים יחסית לספרי השו"ת בשל האריכות והעמקות הרבה בה הוא מעיין בכל נושא.

לקריאה נוספת

הרב שבתי רפפורט, זכרו תורת משה עבדי - לדרכו של הגר"מ פיינשטיין בפסיקה בשאלות זמננו, בתוך: "ממלכת כהנים וגוי קדוש", עמ' 384-366, ירושלים תשמ"ט.
דניאל אידנסון, יד משה - מפתח לכל חלקי האגרות משה, ירושלים תש"ס.
יואב שורק, הרב משה פיינשטין: חלב גוי, הוצאת ראובן מס, תשס"ז.

קישורים חיצוניים

מנשה ביינפלד, ‏משנתו החינוכית של הרב משה פיינשטיין, באתר "דעת"
הרב משה דוד טנדלר, ‏עמדת הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בעניין מוות מוחי, באתר "דעת"
יוסף יצחק ליפשיץ, ‏רבי משה פינשטיין ודרכו בהלכה, באתר "דעת", פרק מתוך הספר "חלב גוי"
תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י, עמוד 98
הראל גורדין, מעצב קהילת ההלכה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 29 במרץ 2011, 29 במרץ 2011

ספריו

אגרות משה א, ניו יורק תשי"ט, באתר היברובוקס
אגרות משה ב, ניו יורק תשי"ט, באתר היברובוקס
אגרות משה ד, ניו יורק תשכ"ד, באתר היברובוקס
אגרות משה ה, ניו יורק תשל"ג, באתר היברובוקס
אגרות משה ו, בני ברק תשמ"ב, באתר היברובוקס
אגרות משה ז, בני ברק תשמ"ה, באתר היברובוקס
אגרות משה ח, ירושלים תשנ"ו, באתר היברובוקס
דברות משה, באתר היברובוקס

הערות שוליים

^ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, א, עא.
^ כתב העת האמריקאי "המאור" פרסם מספר מאמרים על גישתו המקלה; מ' עמסל "עוד פרטים נחוצים באיסור ההזרעה המלאכותית" המאור טז (1965) 147.
^ שו"ת אגרות משה, אורח חיים, ב, יט.
^ שו"ת אגרות משה, יורה דעה, א, מז.
^ ‏שו"ת "אגרות משה", אורח חים, א, קד.
^ ‏שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ב, סט.
^ שו"ת "אגרות משה", אורח חיים, ד, קטו.
^ ‏שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ד, רמד‏.
^ שו"ת אגרות משה חלק אורח חיים תשובה מו. הובא בספר "A Threat from Within: A Century of Jewish Opposition to Zionism" מאת יעקב מ. רבקין (2006), עמ' 166 ב-Google Books.
^ א' שבט, "דגל ישראל במקורות היהדות", אורשת א (תש"ע), עמ' 313- 315
^ ראו הדיון [\בפורום ספרים וסופרים] ו[בפורום אוצר החכמה]

[1] שו"ת אגרות משה, אבן העזר, א, עא.

[2] כתב העת האמריקאי "המאור" פרסם מספר מאמרים על גישתו המקלה; מ' עמסל "עוד פרטים נחוצים באיסור ההזרעה המלאכותית" המאור טז (1965) 147.

[3] שו"ת אגרות משה, אורח חיים, ב, יט.

[4] שו"ת אגרות משה, יורה דעה, א, מז.

[5] ‏שו"ת "אגרות משה", אורח חים, א, קד.

[6] ‏שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ב, סט.

[7] שו"ת "אגרות משה", אורח חיים, ד, קטו.

[8] ‏שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ד, רמד‏.

[9] שו"ת אגרות משה חלק אורח חיים תשובה מו. הובא בספר "A Threat from Within: A Century of Jewish Opposition to Zionism" מאת יעקב מ. רבקין (2006), עמ' 166 ב-Google Books.

[10] א' שבט, "דגל ישראל במקורות היהדות", אורשת א (תש"ע), עמ' 313- 315

[11] ראו הדיון [\בפורום ספרים וסופרים] ו[בפורום אוצר החכמה]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 הרב פיינשטיין נפטר בניו-יורק בשנת תשמ"ו ([[1986]]). בניגוד לדעתו שאין לקבור תושבי חו"ל ב[[ארץ ישראל]] ("ארץ ישראל איננה בית קברות"{{מקור}}), החליטו צאצאיו להשתמש בפסקו שלו בהתייחס לרב אחר, שלגביו פסק שאם לא יקבר בארץ ישראל עלול להיגרם ביזיון המת, מכיוון שנהוג בארצות הברית שגדולי תורה נקברים בארץ ישראל. בהלוויתו שהתקיימה ב[[שושן פורים]] ב[[ירושלים]] השתתפו מאות אלפים. נקבר ב[[הר המנוחות]] סמוך לקברו של רבי [[אהרן רוקח]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]].
+היה מגדולי הדור ונערץ על כל החוגים, על מצבתו נכתב בין היתר : עמוד ההוראה גדול הדור אב לחכמים ראש המדברים לכל דבר שבקדושה, נשא משא הדור בחכמה ותבונה באומץ וגבורה ובסבלנות אין קץ, בכל אשר פעל ועשה, הדריך הנהיג הורה ולימד, מסר נפשו להעמדת האמת שעלתה לו מעמלו כל ימיו אצר אוצרות של תורה בספריו אגרות משה ודברות משה והעלה אור חדש בלמוד התורה ובהבנתה. מקור ההלכה לכל המבקש תורת חיים משענת ומבטח להם בעבודת השי"ת השפיל והמציא עצמו לכל נזקק ונדכא לשמוע לצרכיהם להשתתף בצערם ולסעדם ונקש על דלתי רחמים בתפילתו לישועתם אמיץ לב בגבורים להציל כל עשוק. קדוש וטהור חכם ועניו אהוב למעלה ואהוב למטה ומקובל לכל".
 ==משפחתו==

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז	רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד	רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל	רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים

פרשני התלמוד הירושלמי
המאה ה-16	רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי • רבי שלמה סיריליו
המאה ה-17	רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב
המאה ה-18	רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (הקרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגלית (הפני משה) • הגאון מווילנה • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים)
המאה ה-19	רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי אברהם אשכנזי (נחמד למראה) • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יוסף שאול הלוי נתנזון • רבי יהושע אייזיק שפירא (נועם ירושלמי) • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב
המאה ה-20	רבי יחיאל בר לב • רבי ישראל חיים דייכס • רבי חיים קניבסקי • רבי יצחק אייזיק קרסילשציקוב • רבי חיים אלעזר שפירא • רבי שאול ליברמן • רבי ישכר תמר • רבי משה פיינשטיין
פירושים אבודים	הרמב"ם • רבי יהודה בר יקר • רבי מנחם זמבה
פירושים שלא פורסמו	רבי משה זכות

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: משה פיינשטיין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה פיינשטיין