רכבת מהירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רכבות מהירות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רכבת מהירה היא רכבת שנעה במהירות גבוהה, בדרך כלל מעל 160 קמ"ש. רוב הרכבות המהירות היום בעולם נעות במהירות שבין 230 ל-350 קמ"ש, אולם בניסויים הצליחו רכבות להגיע עד ל-581 קמ"ש. רכבות מהירות מונעות כמעט תמיד באמצעות חשמל, ובנויות כקרונועים - קרונות משולבים במנוע, בניגוד לרכבות הרגילות שבהן הקטר גורר את הקרונות.

רכבת ICE הגרמנית
שלט מהירות מציג מהירות הרכבת הבינעירונית בייג'ינג-טיאנג'ין במהלך הנסיעה

בעולם נתפסות הרכבות המהירות כאלטרנטיבה למטוסים, בניגוד לרכבות הרגילות שמשמשות כאלטרנטיבה בעיקר למכוניות פרטיות ואוטובוסים. הן מקשרות בין ערים ראשיות שמרוחקות בין 150 ל-1,000 קילומטר. בין היתרונות של רכבות מהירות על מטוסים נמנים תהליך בידוּק (check-in) מהיר, חיבור בין מרכזי הערים ולא שדות התעופה שלהן ונוחות נסיעה משופרת הכוללת מרחב רב, קרון מסעדה, חיבור סלולרי ועוד. בנוסף לכך, הרכבות הללו נועדו להיות זולות באופן משמעותי מטיסות, אם כי הופעתן של חברות-תעופה זולות מהווה תחרות קשה לרכבות המהירות.

כדי לספק שירות במהירות ותדירות טובה הרכבת המהירה נעה על מסילות מיוחדות שמאופיינות בהפרדה מלאה ממסילות אחרות ומכבישים, בשיפועים נמוכים, במסלולים ישרים ובדיוק טכני רב. סלילה של נתיב כזה דורשת בדרך כלל חפירה של מנהרות רבות וגשרים ארוכים. מנהרת הרכבת הארוכה ביותר וגשר הרכבות הגדול ביותר נבנים בימים אלו באירופה עבור מסילות מהירות כאלו. מסיבות אלו, קווי רכבות מהירות יקרים מאוד לבנייה.

הרכבת המהירה הראשונה בעולם, השינקָנְסֶן, נחנכה ביפן בין טוקיו לאוסקה לכבוד האולימפיאדה של שנת 1964. מאז, מדינות רבות, בעיקר באירופה, פרסו רשת רכבות מהירות.

מיזמים של רכבות מהירות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינקנסן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שינקנסן

שינקנסן (יפנית 新幹線) היא רשת רכבות מהירות ביפן המופעלת על ידי חברת הרכבות של יפן. מאז שנפתחה מסילת טוקאידו שינקנסן, בשנת 1954, התפתחה הרשת והיא מחברת היום את רוב הערים הראשית על האיים הונשו וקיושו ברכבות שמהירותן מגיעה ל-300 קמ"ש וזאת בסביבה הנתונה תמיד לסכנות של רעשי אדמה וסופות טייפון. בנסיעות מבחן הגיעה השינקנסן למהירות של 443 קמ"ש לרכבת על גלגלים ו-580 קמ"ש לרכבת ריחוף מגנטי.

פירושו המילולי של השם "שינקנסן" ביפנית הוא "קו ראשי חדש" ובמובנו הצר מתייחס למסילה בלבד, בעוד ששמן הרשמי של הרכבות ביפנית הוא "סופר מהירה", יחד עם זאת לעתים נדירות ההבחנה הזו נעשית אפילו ביפן. בניגוד לקווי הרכבת הישנים ביפן, השינקנסן נוסעת על מסילה ברוחב סטנדרטי (1,435 מ"מ), והיא עוברת במנהרות ובגשרים כדי לחצות מכשולים, במקום להתפתל סביבם.

TGV[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – TGV

TGV, (מבוטא: טֶה-זֶ'ה-וֶה, בצרפתית: train à grande vitesse - רכבת במהירות גבוהה) הוא מיזם הרכבות המהיר הראשון והמפותח ביותר באירופה. במרכזו רשת מסילות שיוצאת מפריז לכיוון דרום (לליון ומרסיי), מזרח (סטרסבור), מערב וצפון (בריסל ולונדון). למרות שהעבודות על הרשת החלו כבר בסוף שנות השישים, קטעים ממנה עדיין לא גמורים. בעתיד הרשת צפויה לעבור את הגבול הצרפתי לעבר ברצלונה, מדריד, פרנקפורט ובזל. רכבות ה-TGV נעות במהירות של 300 קמ"ש באופן סדיר. בניסוי שנערך ב-3 באפריל 2007 שבר ה - TGV את שיא העולם במהירות לרכבות על פסים עם מהירות של 574.8 קמ"ש.

קוים לדוגמה:

  • פריז-ליון: מרחק של 450 ק"מ בפחות משעתיים. כיום, כ- 90% מהתעבורה בקו זה מתבצעת ברכבת.
  • פריז-מרסיי: מרחק של 780 ק"מ בשלוש שעות בלבד. קו זה מומלץ למטיילים המעוניינים לשלב טיול בפריז ובפרובנס (לקו עצירה באביניון).

קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Thalys[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – Thalys
רכבת Thalys

Thalys (מבוטא טאליס - השם חסר משמעות והומצא על ידי מחשב) הנו אחד ממיזמי הרכבות המהירות הבינלאומיים הראשונים. מדובר בשירות רכבות שמרכזו בבריסל ומקשר אותה לאמסטרדם, פריז וקלן. בחורף נוסעת הטאליס גם לאתרי הסקי בצרפת. בכל מדינה נעות הרכבות האדומות של Thalys על מסילות רכבת מהירה של הרשת המקומית. לצד היורוסטאר, ה-Thalys היא בין הגורמים שהביאו להתמוטטות חברת התעופה הלאומית הבלגית סבנה, משום שתושבי בלגיה יכולים להגיע בזמן מאוד קצר לשדות התעופה הגדולים סכיפהול (ליד אמסטרדם) ושארל דה גול (ליד פריז) ומשם לטוס לכל רחבי העולם.

ל-Thalys גם חשיבות לאיחוד האירופי שמשרדיו ממוקמים בבריסל. אין ספק שהקרבה של פריז ובוֹן (הסמוכה לקלן) לבריסל מגבירה את השפעת צרפת וגרמניה על האיחוד.

קווים לדוגמה:

  • פריז-בריסל: הקו העיקרי ברשת שמרכז כמחצית מהנוסעים. את 300 הקילומטר שמפרידים בין הערים חוצות הרכבות בשעה ו-25 דקות. הצלחתו של הקו הביאה לכך שמעל ל-90% מהנוסעים בין פריז ובריסל עושים זאת ברכבת. כיום אין עוד טיסות ישירות בין שתי הערים הללו. את רוב הדרך עושות הרכבות על מסילת TGV Nord שמשמשת גם את היורוסטאר.
  • פריז-אמסטרדם: את המרחק של כ-500 ק"מ עושות הרכבות בארבע שעות ועשר דקות. קו זה מנקז לתוכו 45% מהתעבורה בין הערים. בקרוב יסתיימו העבודות על המסילה המהירה בין בריסל ואמסטרדם, מה שיקצר את זמן הנסיעה בשיעור ניכר.

קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורוסטאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יורוסטאר

שירות ה-יורוסטאר נוצר כדי לנצל בצורה אופטימלית את מנהרת התעלה שנחפרה מתחת לתעלת למאנש ומחברת את בריטניה ליבשת אירופה. הרכבות פועלות מתחנת סנט פנקרס בלונדון לבריסל ופריז. בעבר הרכבות היו פועלות מתחנת ווטרלו בלונדון (שבאופן אירוני נקראת על שם העיירה בבלגיה שבה התחולל הקרב בין אנגליה לצרפת בימי נפוליאון במאה ה-19).

השירות נחשב מצליח מאוד וכ-60% מהתעבורה בין לונדון לפריז מתבצעת באמצעותו. זמני הנסיעה מלונדון לפריז הם שעתיים ו-35 דקות ולבריסל שעתיים ועשרים. 14 רכבות ביום מופעלות לפריז ו-8 לבריסל.

השיפור המשמעותי ביותר לשירות יהיה מיזם ה-CTRL (ראשי תיבות של Channel Tunnel Rail Link) - מיזם תשתיתי בעלות של 7.5 מיליארד אירו לחיבור מהיר של לונדון למנהרת הרכבת שמתחת תעלת למאנש. עם השלמתו תוכלנה הרכבות לעבור את הדרך בין לונדון לפריז בשעתיים ורבע, ותדירותן תוכל לעלות משמעותית. שלב ראשון של הקו נפתח ב-2003. עם סיום המיזם, יצאו הרכבות מתחנת הרכבת המחודשת סנט פַּנְקרס בלונדון.

במנהרה מתחת לתעלת למאנש מופעל גם שירות העברת כלי רכב מצד לצד, באמצעות קרונות רכבת מיוחדים עליהם מועמסים כלי הרכב.

קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ICE[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת מגלב בשאנגחאי

ICE (גרמנית: InterCity Express) הוא מותג הרכבות המהירות של הרכבת הגרמנית (DB - Deutsche Bahn). אף שבגרמניה התחילו לפתח את הרכבות המהירות רק בשנות התשעים, הם הדביקו את הפער לעומת הצרפתים וכיום רכבות ה- ICE3 הן מהמתקדמות והמהירות בעולם. כמו כן, הגרמנים משקיעים רבות בטכנולוגית הרחיפה המגנטית (Magnetic levitation) - רכבת שמרחפת ומונעת באמצעות מגנטים.

קוים לדוגמה:

  • פרנקפורט-קלן: קו זה שנפתח בדצמבר 2002 בהשקעה של מעל שני מיליארד אירו משרת לא רק את קלן אלא גם את בוֹן ודיסלדורף הסמוכות אליה. המהירות של הרכבות בקו היא 330 קמ"ש והן עושות את המרחק בשעה לעומת שלוש שעות וחצי ברכבות מאספות רגילות בנתיב הישן והיפה לאורך הריין. אורך הקו הוא כ- 177 ק"מ, בחמישים קילומטר קצר יותר מהנתיב הישן. קיצור זה הושג הודות לשימוש נרחב במנהרות וגשרים.
  • שטוטגרט-פרנקפורט-הנובר-המבורג: נתיב זה שחוצה את גרמניה מצפון לדרום היה הראשון ברשת ה-ICE. זמן הנסיעה בין פרנקפורט להמבורג הוא שלוש שעות וחצי.

קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנס־אירופה אקספרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טרנס-אירופה אקספרס

רשת רכבות מהירות, אלגנטיות ונוחות שפעלו במדינות הקהילה האירופית ובשווייץ משנות ה־50 עד שנות ה־80.

קו ציריך-מילאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תנועת הרכבות המהירות באירופה עוקפת את הרי האלפים הקשים למעבר. מסיבה זו מנותקים רשת הרכבות האיטלקית וליבה של שווייץ משאר אירופה. כדי לפתור בעיה זו נבנה בימים אלו בעלות של 20 מיליארד אירו קו רכבת שחוצה את האלפים מצפון לדרום, לאורכה של שווייץ. בקו זה שלוש מנהרות גדולות בין ציריך לצוג (באורך של 20 ק"מ), מתחת למעבר ההרים בסן-גוטהארד (באורך של 57 ק"מ) וליד לוגאנו (באורך של 15 ק"מ).

המנהרה בסן-גוטהארד תהיה הארוכה ביותר בעולם, אפילו יותר מהמנהרה שמתחת לתעלת לה-מנש. החפירה מתבצעת מחמישה כיוונים במקביל: משני הקצוות ומשלוש תעלות גישה למנהרה הראשית. מנהרה זו נמצאת 600 מטר נמוך יותר ממנהרות הרכבת והרכב הנוכחיות (מנהרת הרכב היא באורך של 16 ק"מ). הפרש גבהים זה מאפשר קיצור משמעותי של התוואי, הקטנת השיפועים והעלאת המהירות.

אחד המניעים העיקריים של השווייצרים בהקמת הקו הוא הורדת כמות המשאיות הנעה על כבישי ארצם. כבר כיום, משאיות העומדות בקריטריונים מסוימים מוטענות על קרונות רכבת כאשר הן חוצות את שווייץ. כך מפנים השווייצרים את הכבישים ממשאיות ומפחיתים משמעותית את זיהום האוויר.

לכשיסתיים הפרויקט ב- 2011 תארך הנסיעה מציריך למילנו רק שעתיים וארבעים דקות ואילו לוצרן ולוגאנו יהיו מרוחקות רק שעה וחצי.

קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Acela[עריכת קוד מקור | עריכה]

Acela (מבוטא אֵסֶלַה) הנו שירות הרכבות המהירות של חברת אמטראק (Amtrak) שפועל לאורך נתיב המחבר את וושינגטון הבירה, פילדלפיה, ניו יורק, ובוסטון. יעדים נוספים לאורך הנתיב: בולטימור, פרינסטון, ניוארק, ניו-הייבן ופרובידנס. זהו פרויקט הרכבות המהירות היחיד בארצות הברית שפועל כיום. זמני נסיעה לדוגמה: ניו יורק וושינגטון - שלוש שעות ועשר דקות, ניו-יורק בוסטון - שלוש שעות וחצי.

קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

AVE[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – AVE

AVE (ר"ת Alta Velocidad Espanola) הוא מיזם הרכבות הספרדי בעלות של 41 מיליארד אירו שמטרתו העיקרית היא חיבור כל ערי המחוז (סביליה, מאלגה, גרנדה, בילבאו ועוד) למדריד כך שמכל אחת מהן יהיה אפשר להגיע למדריד בפחות מארבע שעות ולברצלונה בפחות משש שעות וחצי. הקו הראשון של AVE נפתח ב-1992 ומקשר את מדריד עם קורדובה וסביליה. הנסיעה ממדריד לסביליה (471 ק"מ) נמשכת שעתיים וחצי. הקו ממדריד לברצלונה מתוכנן להפתח ב-2007.

X2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

X2000 היא רשת הרכבות המהירות השבדית. הרשת מחברת את סטוקהולם עם הערים הראשיות במדינה (גטבורג, מאלמה ועוד) ודרך גשר ארסונד היא מגיעה גם לקופנהגן, בירת דנמרק. בניגוד למיזמי רכבות מהירות אחרות, הרכבות ב- X2000 הן רכבות "נוטות" (Tilting) שנוסעות על רשת המסילות הרגילה. מסיבה זו הן פועלות במהירות של 200 קמ"ש בלבד. (ערך באנגלית)

KTX[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרום קוריאה היא המדינה השנייה במזרח אסיה, לאחר יפן שמרשתת את הערים המרכזיות שלה ברכבות מהירות. רוב הטכנולוגיה הגיעה מחברות צרפתיות שמעורבות בפרויקט ה-TGV. השירות נקרא Korea Train Express - KTX הקוים הראשונים שמחברים את סיאול לערים המרכזיות בדרום המדינה (פוסאן, דיג'ון, דגו ומוקפו) נחנכו ב-31 במרץ 2004. זמן הנסיעה מסיאול לפוסאן (מהקצה הצפון מערבי של המדינה לקצה הדרום מזרחי) התקצר מ-260 ל-160 דקות והוא צפוי להתקצר עד ל-116 דקות עד שנת 2010 כאשר כל המסילות יוחלפו במסילות המיועדות רק לרכבות מהירות.

קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סאפסן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת ספסאן רוסית בנסיעה מסנקט פטרבורג למוסקבה.

סאפסן (ברוסית: Электропоезд «Сапсан») היא רכבת מהירה רוסית שנבנתה בשיתוף פעולה נרחב עם סימנס הגרמנית ומשמשת את קו הרכבת המהיר "נבסקי אקספרס" מסנקט פטרבורג למוסקבה. הרכבת המהירה ברוסיה יצאה לדרך בדצמבר 2009 ונוסעת במהירות של 270 קמ"ש ויותר.

קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבות מהירות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון להיום (2012) בישראל קיימת תוכנית לבניית קוו רכבת מהירה לאילת. בנוסף, מערכת הרכבות הרגילה בישראל פועלת במהירויות הרבה יותר נמוכות (100 עד 160 קמ"ש) ממערכות דומות במדינות אחרות. הקוים החדשים שנבנים, בתוכם הקו החדש לירושלים מאפשרים מהירות של עד 200 קמ"ש בקטעים מסוימים. במהירויות כאלה ובמרחקים קצרים, אין כל כדאיות בבניית ותפעול רכבות מהירות במיוחד.

עקב גודלה של המדינה אין בישראל מרכזים עירוניים שמרוחקים מספיק אחד מהשני. הקו הארוך ביותר בין הערים הגדולות בארץ הוא קו תל אביב - באר שבע באורך של כ- 110 ק"מ (שמשודרג כעת למסילה כפולה בעלת יכולת הסעה של עד 200 קמ"ש). מסיבה זו אין גם כמעט טיסות פנים ארציות בהיקף רחב (למעט לאילת).

בעבר, דובר על רכבת מהירה לאורך הערבה שתוכל לשמש את ישראל וירדן, בשנת 2007 אושרה התוכנית להקמת המסילה. [1]

הצעד העיקרי לשיפור המהירות היה התוכנית להעביר את רוב הרכבות להנעה חשמלית ושדרוג מערכת האיתות והשליטה. מיזם החישמול היה כלול בתוכנית החומש של רכבת ישראל, אך נדחה או בוטל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


תחבורה ציבורית

אוטובוס (אוטובוס ארוךאוטובוס קומתייםאוטובוס נמוך-רצפהמיניבוסאוטובוס בית ספרטרוליבוסדיליז'נס) • רכבת נוסעים (מהירהפרווריתבינעירוניתדו-קומתיתרכבת קלהרכבת תחתיתמונוריילפוניקולררכבל) • מונית שירותמטוס נוסעיםאוניית נוסעים (מעבורתרחפתואפורטו)

אמצעי תחבורה