יחסי ישראל-צ'כיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי ישראל-צ'כיה
ישראלישראל צ'כיהצ'כיה
Czech Republic Israel Locator.png
ישראל צ'כיה
שטחקילומטר רבוע)
20,770 78,867
אוכלוסייה
8,174,527 10,644,842
תמ"ג (במיליוני דולרים)
297,000 350,900
תמ"ג לנפש (בדולרים)
36,332 32,964
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

בין מדינת ישראל והרפובליקה הצ'כית מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1948, אשר החלו עם הכרתה של צ'כוסלובקיה במדינת ישראל, והמשיכו להתקיים ביתר שאת עם התפרקותה של צ'כוסלובקיה והפיכתה של צ'כיה למדינה עצמאית בתאריך 1 בינואר 1993. היחסים בין ישראל לצ'כוסלובקיה, ובהמשך עם צ'כיה, עברו שינויים גדולים במהלך השנים, כאשר מאז קבלת עצמאותה של צ'כיה בתחילת שנות ה-90 שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה הדוק בתחומי מדיניות חוץ, כלכלה, מסחר ותרבות. בעיני ישראלים רבים, נכון לעשור השני של המאה ה-21, צ'כיה נחשבת לאחת מידידותיה הגדולות של ישראל באירופה.[1]

נכון לשנת 2013, לישראל יש שגרירות רשמית בפראג, בעוד שלצ'כיה יש שגרירות רשמית בתל אביב, וכן 3 קונסוליות כבוד בערים ירושלים, רמת גן וחיפה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת הוקרה לצ'כוסלובקיה על תרומתה לישראל במלחמת העצמאות במוזיאון הצבאי בז'יז'קוב שבעיר פראג

לעם הצ'כי יחס קרוב לעם היהודי מזה שנים רבות. הנוכחות היהודית בלטה במיוחד בפראג. בין היתר, גדול הסופרים הצ'כיים, פרנץ קפקא, היה אף הוא יהודי. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בה שררה בצ'כוסלובקיה דמוקרטיה יציבה וליברלית, זכו יהודי צ'כוסלובקיה לשוויון זכויות מלא, בניגוד למצב שהתקיים ברבות משכנותיה. בתקופה זו חיו בצ'כוסלובקיה למעלה מ-300 אלף יהודים, מתוכם 118,000 שהתגוררו בשטח צ'כיה של היום. בתגובה על היחס החם מטעם הממשל הצ'כוסלובקי, קראו יהודים יוצאי צ'כיה לקיבוץ שהקימו בארץ כפר מסריק, על שם הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה, פרופסור תומאס גאריג מסריק.[2] במסגרת מדיניותו הליברלית של הנשיא מסריק (שכונה בפי העם " האבא המשחרר" או "הנשיא המשחרר"), התאפשרה הקמתה של מפלגה פוליטית יהודית ציונית, שיוצגה בפרלמנט הצ'כי על ידי ד"ר קרל זינגר. עם פטירתו של ד"ר זינגר בשנת 1931, נבחר על ידי המפלגה ד"ר אנג'לו גולדשטיין ליצג אותה בפרלמנט, וביחד עם ד"ר חיים קוגל (לימים ראש העיר של חולון) ובשיתוף עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הצ'כית, ייצג ד"ר גולדשטיין את האינטרסים של יהודי צ'כוסלובקיה ונלחם כנגד גילויים של ניצני אנטישמיות במדינה. ד"ר גולדשטיין היה חבר בפרלמנט הצ'כוסלובקי עד לשנת 1939, ולכיבושה של צ'כוסלובקיה על ידי כוחותיה של גרמניה הנאצית.

במהלך ימיה של מלחמת העולם השנייה, סבלו הצ'כים רבות מכיבוש המדינה על ידי גרמניה הנאצית, כאשר בעבור יהודי המדינה המצב היה אף חמור יותר. במהלך המלחמה, מוערך כי כשלוש מאות אלף מיהודי המדינה נספו בשואה.

יחסי ישראל-צ'כוסלובקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגן תמיכה בישראל בעיר פראג שבצ'כיה ב-2009
שגרירות צ'כיה בתל אביב

צ'כוסלובקיה הייתה אחת מ-33 המדינות אשר תמכו בהצבעה באו"ם על החלטת החלוקה, והייתה אחת המדינות הראשונות והיחידות שתמכו במדינת ישראל שבדרך, כמו גם בתקופה שלאחר הקמתה, על ידי אספקת כלי נשק בזמן מלחמת השחרור. אספקה זו הייתה חשובה במספר שלבים, בפרט לקראת מבצע נחשון (מכאן הכינוי "רובה צ'כי" למאוזר K98)[3]. כן סיפקה צ'כוסלובקיה לישראל את רוב מטוסי הקרב שהיו ברשותה באותה התקופה, והכשירה טייסים ישראליים בשטחה בקורס טיס.[4] כמו כן, סייעה בהכשרת צנחנים.[5] בסוף 1948 התארגנה "הבריגדה הצ'כית", קבוצת יהודים מצ'כוסלובקיה שהתנדבו להלחם לצד צה"ל, ואלה נקלטו בצה"ל כיחידים. בנוסף, איפשרה צ'כוסלובקיה לחיל האוויר הישראלי להחזיק את מטוסיו בשדה תעופה בז'אטץ (Žatec), עד שניתן היה להעבירם לישראל. ז'אטץ שימשה למעשה כבסיס של חיל האוויר הישראלי, עד שזה נסגר בלחץ אמריקני באוגוסט 1948.[6]

עם זאת, היחסים בין שתי המדינות הצטננו במידה ניכרת החל משנות ה-50 ועד סוף שנות ה-80, וזאת בשל היותה של צ'כוסלובקיה חלק הומוגני מהגוש המזרחי בהנהגת ברית המועצות. בשל תכתיביה של ברית המועצות באותן השנים, תמכה צ'כוסלובקיה באופן רשמי במדינות ערב, ואף סיפקה להן נשק. במיוחד התפרסמה עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית ב-1955, אשר זכתה להדים רחבים בקרב הציבור הישראלי. ב-1975 הצביעה צ'כוסלובקיה בעד החלטה 3379 שקבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". ב-1991 הצביעה צ'כוסלובקיה בעד החלטה 4686, אשר הפכה את החלטה 3379.

מאז התפרקותה של צ'כוסלובקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהתפרקותה של צ'כוסלובקיה, וקבלת עצמאותה של צ'כיה בתאריך 1 בינואר 1993, מביעה צ'כיה באופן עקבי יחס חם ואוהד כלפי מדינת ישראל.[7] במשרד החוץ הישראלי מגדירים אותה כמדינה האירופית האוהדת ביותר לישראל. בשנת 2002 אף השווה מילוש זמאן, ראש ממשלת צ'כיה דאז, בראיון לעיתון "הארץ" בין יאסר ערפאת לאדולף היטלר ורמז להיסטוריה הצ'כית: "היטלר היה אז הטרוריסט הגדול ביותר בעולם. לא היה צריך לנהל איתו משא ומתן, כשם שכיום אין לנהל משא ומתן עם טרוריסטים". הצ'כים אף משווים בין זכות השיבה של הפלסטינים שרוצים לחזור לשטחי מדינת ישראל למיעוט הגרמני שהוגלה מצ'כיה בתום מלחמת העולם השנייה ודורש כיום לחזור.

עם תחילת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל בחודש אפריל 2009, ועל רקע החשש כי תחילת כהונתו של אביגדור ליברמן כשר החוץ של ישראל עשויה לפגוע ביחסים בין ישראל למדינות אירופה, הדגיש ראש ממשלת צ'כיה, מירק טופולנק, כי "צ'כיה תפעל לכך שהקולות הנשמעים באירופה הקוראים להאטת או הקפאת שידור היחסים עם ישראל לא ישיגו את מבוקשם". הדברים נאמרו במהלך פגישה רשמית שהתקיימה בין ראש ממשלת צ'כיה לנשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, במשכן הנשיא בירושלים.[8][9]

במהלך מבצע עופרת יצוקה בשנת 2009 הדגישה צ'כיה, בתפקידה כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, כי הפעולה הישראלית ברצועה איננה 'התקפית' כי אם 'הגנתית'. בהמשך, ובעקבות אירועי המשט לעזה בשנת 2010, הדגיש נשיא הפרלמנט הצ'כי, פרמיסל סובוטקה, כי "החמאס הוא ארגון טרור וכל חברה דמוקרטית צריכה להילחם בטרור. אתם חיים את המציאות הזו כל יום אבל גם אנחנו בצ'כיה עלולים למצוא את עצמנו באותו המצב".[10] ב-29 בנובמבר 2012, צ'כיה הייתה מבין ה-9 מדינות היחידות (והמדינה האירופאית היחידה) שהצביעו לצד ישראל נגד קבלתה של הרשות הפלסטינית לאו"ם כמדינה משקיפה.[2]

בחודש אוקטובר 2013, הגיע נשיא צ'כיה, מילוש זמאן, לביקור ממלכתי בישראל, וזאת בליווי משלחת פרלמנטרית מארצו, לרבות שר ההגנה, סגן ראש הממשלה, שר האוצר, שר החוץ, שר התחבורה וסגן שר התעשייה והמסחר. במסגרת הביקור, אשר נועד להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני בין שתי המדינות, מסר נשיא צ'כיה, כי "ברצוני להביע את תמיכתה המלאה של צ'כיה בישראל כאי של דמוקרטיה במזרח התיכון, ובמלחמה נגד הטרור העולמי...". עוד אמר הנשיא, כי "...הייתי חבר של ישראל ונשארתי חבר קרוב, תמיכת צ'כיה נתונה לכם"[11].

יחסי תיירות, מסחר ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בביקור רשמי בארמון הנשיאות של צ'כיה, מתקבל על ידי נשיא צ'כיה מילוש זמאן, אוקטובר 2015

החל משנות ה-90, משקיעים ישראליים רבים פעילים בצ'כיה, בין היתר בתחומי הנדל"ן, ומחזיקים בנכסי מקרקעין רבים במדינה.

מאז התפרקותה של צ'כוסלובקיה, נרשמה מגמה מתמדת של עליה משמעותית בכמות התיירים הישראלים בצ'כיה. לתהליך זה סייע שיתוף פעולה הדוק בין המדינות בתחום התיירות, אשר הוביל במהלך שנת 2011 לחתימה על הסכם הבנות בתחום התעופה, אשר הרחיב משמעותית את התנועה האווירית בין שתי המדינות.[12][13] נכון לעשור השני של המאה ה-21, צ'כיה נחשבת כיעד תיירותי פופולרי בישראל, ובמהלך שנת 2013 ביקרו בה למעלה מ-100,000 אזרחים ישראלים.[14]

במהלך חודש ינואר 2011, הוקמה לראשונה לשכת מסחר רשמית המשותפת לשתי המדינות, וזאת בהשקתם של סגן שר החוץ, דני אילון, ושר החוץ של צ'כיה, קארל שוורצנברג. הצעד בא בעקבות התהדקות יחסי המסחר בין שתי המדינות, כאשר בשנת 2010 היקף הסחר השנתי שבין ישראל וצ'כיה עמד על למעלה מ-400 מיליון דולר. הלשכה שמה לה למטרה לקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות, בתחומי המסחר, מיזמים משותפים בענף התרבות, ובתחומי התיירות[15].

בהמשכה של השנה, בחודש ספטמבר 2011, חתמו שרי החינוך של שתי המדינות על הצהרה בדבר כוונה להרחבת שיתוף פעולה בין שתי המדינות בתחום לימודי השואה, חילופי נוער והשכלה גבוהה. ההצהרה נחתמה על ידי שני השרים במסגרת פגישה רשמית שהתקיימה בירושלים[16].

שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל וצ'כיה החל בשנת 1991, עם חתימת הסכם מסגרת בתחום שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל לצ'כוסלובקיה. הסכם המסגרת מהווה בסיס לתוכנית לשיתוף פעולה במדע בין המדינות, ומתחדש מדי מספר שנים. הסכם מחודש נחתם לאחרונה בספטמבר 2011, בעת ביקורו של ראש ממשלת צ'כיה בישראל[17].

בשנים האחרונות נוסעות נשים ישראליות רבות לצ'כיה (וכן למדינות אחרות במזרח אירופה) כדי לעבור טיפולי הפריה חוץ גופית באמצעות תרומת ביציות, בשל הקושי להשיג ביציות לתרומה בישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ישראל-צ'כיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת היחסים המיוחדת של צ'כיה וישראל
  2. ^ 2.0 2.1 טל שלו‏, מפראג באהבה: החברה האירופית הכי טובה של ישראל, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בינואר 2013
  3. ^ סרטון אודות עסקת נשק בין ישראל לצ'כיה, באתר המרכז למורשת המודיעין
  4. ^ בחזרה לליברץ, באתר חיל האוויר
  5. ^ תוכנית צ'כיה. תוכניתו של ראש אג"ם יגאל ידין (יולי 1948)
  6. ^ יגר, משה. צ'כוסלובקיה, הציונות וישראל. גלגולי יחסים מורכבים. הספרייה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית. ירושלים. 1997.
  7. ^ בנימין נתניהו יבקר בפראג, סוכנות הידיעות הצ'כית, 4.4.2011 (באנגלית)
  8. ^ ברק רבידראש ממשלת צ'כיה, מירק טופולנק: נפעל למניעת הקפאת היחסים בין אירופה וישראל, באתר הארץ, 24 באפריל 2009
  9. ^ ראש ממשלת צ'כיה: נמנע הקפאת יחסים עם ישראל, באתר מעריב, 24 באפריל 2009
  10. ^ שירות גלובס, ‏צ'כיה: "תומכים בישראל"; הערב: הפגנה מול שגרירות טורקיה, באתר גלובס, 3 ביוני 2010
  11. ^ נשיא המדינה ערך קבלת פנים ממלכתית לנשיא צ'כיה מר מילוש זמאן, באתר נשיא המדינה, 7 באוקטובר 2013
  12. ^ זוהר בלומנקרנץ, ישראל וצ'כיה חתמו על הסכם תעופה חדש ומורחב, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2011
  13. ^ שדרוג בהסכם התעופה בין ישראל וצ'כיה, באתר משרד התחבורה(הקישור אינו פעיל, 28 בדצמבר 2016)
  14. ^ "צ'כיה נחשבת כיעד תיירותי פופולרי עם מגמה מתמדת של עלייה במבקרים ישראלים"
  15. ^ הידוק ביחסים הכלכליים עם צ'כיה, באתר הרשמי של דני אילון
  16. ^ בן שאול, ‏יורחב שיתוף הפעולה עם צ'כיה בתחום החינוך, באתר ערוץ 7, 15 בספטמבר 2011
  17. ^ צ'כיה, באתר משרד המדע