נאום ירושלים (2017)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נאום ירושלים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נאום ירושלים
וידאו של נאום טראמפ
תאריך 6 בדצמבר 2017
שפה אנגלית
נואם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
חשיבות הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת מדינת ישראל
מקום ארצות הבריתארצות הברית הבית הלבן, וושינגטון די.סי., ארצות הברית
משך 11:26 דקות
כרזת ברכה לנשיא טראמפ על גבי בניין בנחלת שבעה, במרכז ירושלים. על השלט נכתב באנגלית: "אלוהים ברך את טראמפ מירושלים (בירת דוד) לוושינגטון די.סי."

נאום ירושלים או הכרזת ירושלים (מכונה גם הצהרת טראמפ כפרפרזה להצהרת בלפור[1]) הוא נאומו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מ-6 בדצמבר 2017 בבית הלבן, בו הכריז על הכרה דיפלומטית רשמית של ארצות הברית, בירושלים כבירת ישראל והורה על התחלתו של תהליך להעברת שגרירות ארצות הברית בישראל, מתל אביב לירושלים[2].

הצהרתו של הנשיא טראמפ התקבלה בברכה בישראל, ובכעס מצידה של הרשות הפלסטינית, שניסתה למנוע את המהלך. רוב גדול בקהילה הבינלאומית דבק בהתנגדות להכרה בירושלים ואף תמך בגינוי להצהרה האמריקאית בעצרת הכללית של האו"ם. מנגד, מנהיגי גואטמלה, צ'כיה, פנמה והונדורס הודיעו גם על כוונתם להעביר את השגרירות לירושלים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – מעמדה החוקי של ירושלים, הכרזת ירושלים כבירת ישראל, חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל

תוכנית החלוקה שהתקבלה באו"ם ב-כ"ט בנובמבר 1947 קבעה שארץ ישראל תחולק בין היהודים לערבים, ושירושלים תהיה תחת משטר בינלאומי מיוחד. למחרת ההחלטה תקפו ערביי ארץ ישראל את היישוב היהודי בארץ ישראל כדי למנוע את יישומה של התוכנית, והחלה מלחמת העצמאות. אחרי הכרזת העצמאות ב-ה' באייר, ה'תש"ח 1948 פלשו צבאות סדירים של מדינות ערב לשטח מדינת ישראל שזה עתה קמה. ישראל הצליחה להדוף את הצבאות הפולשים, ולכבוש שטחים מעבר לגבולות החלוקה. בין השטחים שנכבשו היו מערב ירושלים. ירדן כבשה את מזרח ירושלים כולל העיר העתיקה והר הבית, ובעקבות הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן נותרה ירושלים מחולקת בין ישראל לכיבוש הירדני. ביום 13 בדצמבר 1949 הכריזה ישראל על ירושלים כבירתה.

במלחמת ששת הימים שיחררה ישראל את ירושלים, והשיגה שליטה בכל שטחי העיר, לרבות העיר העתיקה. בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל ב-1980 החילה ישראל ריבונות על כל ירושלים וסיפחה את שטחה לישראל. האו"ם ומדינות רבות גינו את ההחלטה וסירבו להכיר בריבונות ישראל בירושלים ובהיותה בירתה. בעקבות קבלת ההחלטה העבירו כל השגרירויות שהיו בירושלים את מקום מושבן מירושלים לתל אביב ולערים אחרות.

הדיון הציבורי בארצות הברית בנוגע לריבונות הישראלית בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית היא המדינה הגדולה והמשמעותית, מבחינה כלכלית ותרבותית, מבין מדינות המערב. מדינת ישראל נתמכת בה רבות, כלכלית ומדינית, ולעמדתה השפעה רבה על מעמדה הבינלאומי של העיר ירושלים. מאז הקמת מדינת ישראל נמנעו נשיאי ארצות הברית מלומר במפורש את עמדתם בנוגע למעמדה של ירושלים, בכוונה להשאיר את הסוגיה לדיונים בהסכמי שלום עתידיים בין ישראל לפלסטינים. שגרירות ארצות הברית בישראל, כמו מרבית יתר השגרירויות הזרות בישראל, ממוקמת בתל אביב ולא בירושלים.

במהלך הבחירות לנשיאות ב 1992 הבטיח ביל קלינטון כי ממשלו "יתמוך בירושלים כבירת מדינת ישראל" וביקר את הנשיא בוש האב בשל "ערעור חוזר ונשנה על הריבונות הישראלית בירושלים המאוחדת". למרות זאת, לאחר חתימת הסכמי אוסלו ב 1993, הממשל של קלינטון לא המשיך בתוכניותיו כדי לא להפריע למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.[3]

ב-1995 נחקק בקונגרס של ארצות הברית חוק שגרירות ארצות הברית בירושליםאנגלית: Jerusalem Embassy Act of 1995, בתרגום חופשי לעברית: חוק השגרירות בירושלים של 1995), שעבר ברוב דו-מפלגתי בשני הבתים ונחתם על ידי הנשיא ביל קלינטון, שבו נאמר כי יש להכיר בירושלים כבירת ישראל, וכי שגרירות ארצות הברית בישראל תועבר לירושלים לא יאוחר מסוף מאי 1999. עם זאת, החוק עבר על רקע שיחות הסכמי אוסלו שהיו בשיאן דאז ומאפשר לנשיא לדחות את ביצוע מעבר השגרירות בחצי שנה בכל פעם דרך חתימת צו. במשך השנים חתמו כל הנשיאים על הצו הדוחה את יישום החוק, ונכון לדצמבר 2017 הצו עדיין נחתם.

במהלך הבחירות לנשיאות בשנת 2000 ביקר ג'ורג' בוש הבן את הנשיא קלינטון על שלא העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים כפי שהבטיח, ואמר כי הוא מתכנן ליזום את המהלך בעצמו מיד עם בחירתו. למרות ההבטחה, עם ניצחונו בבחירות הוא נסוג ממנה.[4][5]

בשנת 2002 קבע הקונגרס, בהחלטה של רוב חברי הבית הרפובליקאים ושל דמוקרטים תומכי ישראל, כי על ארצות הברית לרשום בדרכון האמריקאי את המילה "ישראל" כמקום הולדתו של מי שנולד בירושלים. החלטת הקונגרס באה בעקבות מדיניות השלטונות האמריקנים להשאיר את רישום המדינה ריק בדרכון של מי שנולד בירושלים, ולציין רק את שם העיר. עם זאת, בפועל, מחלקת המדינה, שהיא הגוף האמריקאי האחראי על הנפקת דרכונים, סירבה לאכוף את החוק מ-2002 והמשיכה את מדיניותה הקודמת בטענה כי החלטת הקונגרס מפרה את עקרון הפרדת הרשויות בין הזרוע המבצעת לבין הזרוע המחוקקת.

ב-2008, כינה המועמד הדמוקרטי ברק אובמה את ירושלים "בירת ישראל". ב 4 ביוני 2008 אמר אובמה לוועידת איפא"ק, בנאומו מדיניות החוץ הראשון שלו מאז זכייתו במועמדות הדמוקרטית יום לפני כן כי "ירושלים תישאר בירת ישראל והיא צריכה להישאר בלתי מחולקת" אך חזר בו כמעט מיד כשהבהיר למחרת בראיון לערוץ ה-CNN ש"הכוונה לעולם לא הייתה לסגת מהעקרון הבסיסי שעל שני הצדדים יהיה לנהל את המשא ומתן בעצמן, עם המחויבות העמוקה של ארצות הברית".[6]

בהחלטה תקדימית של בית המשפט העליון של ארצות הברית בחודש יוני 2015, אימץ בית המשפט את עמדת מחלקת המדינה, והבהיר כי הסמכות על ההחלטה המדינית לגבי מעמדה של ירושלים נתונה לנשיא ולרשות המבצעת, ממשלתו, ולא לקונגרס[7] פרשנים התייחסו להחלטה זו כמכה הסברתית קשה לממשלת ישראל, ובעלת השפעה משמעותית על מעמדה של ירושלים, הן במזרח ירושלים והן במערבה[8].

במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 הצהיר דונלד טראמפ על כוונתו להעביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, אם יבחר לנשיאות. בדצמבר 2016, לאחר שניצח בבחירות לנשיאות, נאם בכנס איפא"ק והכריז שיעביר את השגרירות לירושלים, הבירה הנצחית של העם היהודי. ב-1 ביוני 2017 חתם הנשיא טראמפ על הצו הדוחה את העברת השגרירות בחצי שנה, כפי שנהגו כל הנשיאים לפניו מאז 1995. הבית הלבן הצהיר כי פעולה זו תסייע לנשיא לשאת ולתת על עסקה בין ישראל והפלסטינים, וכי ההבטחה להעברת השגרירות תתקיים במועד מאוחר יותר. ב-28 בנובמבר, בעת אירוע לציון 70 שנים להחלטת כ"ט בנובמבר, אמר סגן הנשיא מייק פנס שהנשיא טראמפ 'שוקל באופן פעיל' את העברת השגרירות לירושלים. והחל גל פרסומים בתקשורת אודות ההצהרה שהולך לשאת הנשיא, בעקבות פרסומים אלו החל יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, במאמצים למנוע את הכרזתו של טראמפ בעניין ירושלים ואיים כי הכרזה זו תשים סוף לתהליך המדיני[9]. ב-6 בדצמבר 2017, לפני שנשא את הנאום, אמר טראמפ כי "ההחלטה שלי בנוגע לירושלים הייתה צריכה להתקבל מזמן"[10].

הנאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן הנאום:

כשנכנסתי לתפקידי הבטחתי להביט באתגרי העולם בעיניים פקוחות וחשיבה רעננה. איננו יכולים לפתור את הבעיות שלנו תוך חזרה על אותן הנחות כושלות ואסטרטגיות כושלות של העבר. ההכרזה שלי היום מסמנת את תחילתה של גישה חדשה לסכסוך בין ישראל לפלסטינים.

ב-1995 אימץ הקונגרס את חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים שמעודד את הממשל הפדרלי להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים ולהכיר בעיר זו כבירת מדינת ישראל. חוק זה עבר ברוב עצום בקונגרס ואושר מחדש בהצבעה פה אחד בסנאט אך לפני שישה חודשים.

עם זאת, במשך יותר מעשרים שנה כל נשיא קודם מימש את זכותו שבחוק, וסירב להעביר את השגרירות לירושלים או להכיר בירושלים כבירת ישראל.

נשיאים דחו החלטה זו מתוך אמונה שדחיית ההכרה בירושלים תקדם את השלום. יש שאמרו שהם חסרו אומץ, אך הם הפעילו את מיטב שיקול הדעת שלהם בהתבסס על עובדות כפי שהבינו אותן באותה עת. עם זאת, לאחר יותר משני עשורים של דחיות, אנחנו לא קרובים יותר להסכם שלום בר קיימא בין ישראל לפלסטינים. זו תהיה איוולת להניח שחזרה על אותה נוסחה בדיוק תוביל כעת לתוצאה שונה או טובה יותר.

לכן קבעתי שהגיע הזמן להכיר רשמית בירושלים כבירת מדינת ישראל.

בעוד נשיאים קודמים הבטיחו זאת בקמפיינים שלהם אך כשלו במימוש הבטחתם, היום אני מממש זאת. אני מעריך שצעד זה יהיה הטוב ביותר מבחינת האינטרסים של ארצות הברית ולרדיפת השלום בין ישראל לפלסטינים. זה צעד שהיה צריך לעשותו מזמן כדי לקדם את תהליך השלום ולחתור הסכם בר קיימא.

ישראל היא מדינה ריבונית עם זכות, כמו כל מדינה ריבונית אחרת, לקבוע את בירתה. הכרה בעובדה הזאת היא תנאי הכרחי להשגת שלום.

לפני 70 שנה, ארצות הברית, בהנהגת הנשיא טרומן, הכירה במדינת ישראל. מאז קבעה ישראל את בירתה בעיר ירושלים - הבירה שהעם היהודי ייסד בזמנים קדומים. כיום, ירושלים היא מושב הממשלה של ישראל המודרנית. היא ביתו של הפרלמנט הישראלי, הכנסת, וכן של בית המשפט העליון. בה נמצאים המעונות הרשמיים של ראש הממשלה והנשיא. בעיר נמצאים המטות הראשיים של משרדי ממשלה רבים.

במשך עשורים רבים, נשיאים אמריקניים, מזכירי המדינה וראשי הצבא פגשו את מקביליהם הישראליים בירושלים, כפי שעשיתי אני בביקורי בישראל מוקדם יותר השנה.

ירושלים היא לא רק הלב של שלוש דתות גדולות, היא כעת גם הלב של אחת הדמוקרטיות המצליחות ביותר בעולם. במשך שבעת העשורים האחרונים, עם ישראל בנה מדינה שבה יהודים, מוסלמים ונוצרים, ואנשים בני כל האמונות, חופשיים לחיות ולסגוד לפי מצפונם ואמונתם. ירושלים היא כיום, וחייבת להישאר, מקום שבו יהודים יכולים להתפלל בכותל המערבי, מקום שבו הנוצרים יכולים ללכת בתחנות הצליבה ומוסלמים לסגוד במסגד אל-אקצא.

ברם, במשך כל אותן שנים, נשיאים המייצגים את ארצות הברית סירבו להכיר רשמית בירושלים כבירת ישראל. למעשה, הם סירבו להכיר בבירה ישראלית בכלל. אבל היום, אנו סוף סוף מכירים במובן מאליו: שירושלים היא בירת ישראל. זה לא יותר, ולא פחות, מהכרה במציאות. זה גם הדבר הנכון לעשות. זה מה שהיה צריך לעשות.

זאת הסיבה, ובהתאם לחוק שגרירות ירושלים, שאני גם מורה למחלקת המדינה להתחיל בהכנות להעביר את השגרירות האמריקאית מתל אביב לירושלים. זה יתחיל באופן מיידי את התהליך של שכירת אדריכלים, מהנדסים ומתכננים, כדי שהשגרירות החדשה, כשתושלם, תהיה מחווה מפוארת לשלום.

בהכריזי זאת, אני רוצה להבהיר נקודה אחת: החלטה זו אינה מיועדת, בשום צורה, לשקף נסיגה ממחויבותנו החזקה להשיג הסכם שלום בר-קיימא. אנו רוצים בהסכם שהוא עסקה מצוינת עבור הישראלים ועסקה מצוינת עבור הפלסטינים. איננו נוקטים עמדה לגבי אף אחד מהנושאים הסופיים, כולל הגבולות של הריבונות הישראלית בירושלים, או הקביעה של גבולות שנויים במחלוקת. נושאים אלה הם באחריות הצדדים המעורבים. ארצות הברית נשארת מחויבת עמוקות לסייע להשיג הסכם שלום שמקובל על שני הצדדים. אני מתכוון לעשות כל שביכולתי כדי לסייע ליצור הסכם כזה. אין שאלה בכלל שירושלים היא אחד הנושאים הרגישים בשיחות אלו. ארצות הברית תומכת בפתרון שתי המדינות אם שני הצדדים יסכימו לכך.

בינתיים, אני קורא לכל הצדדים לשמור על הסטטוס קוו במקומות הקדושים של ירושלים, כולל הר הבית, שידוע גם כחרם אל-שריף.

מעל הכל, תקוותנו הגדולה ביותר היא לשלום, השאיפה האוניברסלית בכל נפש אנושית. עם ההצהרה מהיום, אני מאשר מחדש את מחויבותו של הממשל שלי לעתיד של שלום וביטחון באזור.

יהיו, כמובן, חוסר הסכמה וסירוב בנוגע להודעה זו. אך אנו בטוחים שבסופו של דבר, כשנתגבר על אי-הסכמות אלו, נגיע לשלום ולמקום גדול יותר של הבנה ושיתוף פעולה. העיר הקדושה צריכה לדרוש את הטוב ביותר של האנושות, להרים את מבטנו למה שאפשרי; לא למשוך אותנו אחורה ולמטה למריבות הישנות שהפכו לכה צפויות. שלום הוא לעולם לא מעבר להישג ידם של אלה המוכנים לנסות.

אז היום, אנו קוראים לרגיעה, למתינות, ולקולות של סבלנות להתגבר על מחרחרי השנאה. ילדינו צריכים לרשת את אהבתנו, ולא את העימותים שלנו.

אני חוזר על המסר שהעברתי בפסגה ההיסטורית והיוצאת מגדר הרגיל בערב הסעודית מוקדם יותר השנה: המזרח התיכון הוא אזור עשיר בתרבות, רוחניות והיסטוריה. העמים בו מבריקים, גאים, ומגוונים, מלאי חיים וחזקים. אבל העתיד המדהים המחכה לאזור זה מעוכב על ידי שפיכות דמים, בורות וטרור. סגן הנשיא פנס יבקר באזור בימים הקרובים כדי לאשר את מחויבותנו לעבוד עם שותפים בכל המזרח התיכון להביס את הרדיקליות שמאיימת על התקוות והחלומות לדורות העתיד. זהו הזמן לרבים שחושקים בשלום לגרש את הקיצוניים מביניהם. זה הזמן לכל האומות המתורבתות, והעמים, להגיב לחוסר הסכמה בוויכוח מנומק – ולא באלימות. וזה הזמן לקולות הצעירים והמתונים לכל אורך המזרח התיכון לדרוש ולהשיג לעצמם עתיד מזהיר ויפה.

אז היום, הבה נקדיש עצמנו לדרך של הבנה הדדית וכבוד. הבה נחשוב מחדש על ההנחות הישנות ונפתח את ליבותינו וראשינו לאפשרי ולאפשרויות. ולבסוף, אני מבקש ממנהיגי האזור – פוליטיים ודתיים; ישראלים ופלסטינים; יהודים ונוצרים ומוסלמים – להצטרף אלינו במסע האצילי לשלום בר-קיימא.

תודה רבה. אלוהים יברך אתכם. אלוהים יברך את ישראל. אלוהים יברך את הפלסטינים. ואלוהים יברך את ארצות הברית. תודה רבה. תודה.

תרגום לעברית של נאום ירושלים, 6 בדצמבר 2017

תגובות מנהיגים לנאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין עיריית ירושלים עם דגלי עיריית ירושלים וארצות הברית בעקבות הנאום

ישראל והפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראלישראל ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את ההצהרה "יום היסטורי", וקרא למדינות נוספות להכיר בירושלים וללכת בעקבות ארצות הברית. הוא הוסיף כי כל הסכם שלום יתבסס על ההכרה כי ירושלים היא בירת ישראל[11]. נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בירך על ההכרזה ואמר ש"אין מתנה יפה וראויה מזו במלאת 70 שנים להקמת מדינת ישראל"[12]. ההכרזה התקבלה בברכה ובשמחה בכלל המערכת הפוליטית, למעט מרצ והרשימה המשותפת.
  • הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הגיב להחלטה ואמר כי "הממשל האמריקני, בהחלטתו בעניין ירושלים, החליט להפר את כל ההחלטות הבינלאומיות ולהתעלם מהקונצנזוס הבינלאומי. הצעדים המגונים האלה למעשה ממוטטים את כל המאמצים של תהליך השלום. ארצות הברית למעשה הודיעה על נסיגתה מתפקידה כנותנת חסות למשא ומתן. הצעדים האלה תורמים לארגונים הקיצוניים שמעוניינים לגרור את האזור למלחמת דת. זה יוביל למלחמות שלא יהיה להן סוף. אנו מזהירים מפני כך כבר זמן רב"[13].בהמשך השווה בין הנאום להצהרת בלפור, הגדיר אותו כ"סטירת המאה" לפלסטינים והצהיר כי לארצות הברית לא יהיה תפקיד בתהליך השלום[דרוש מקור]. סאיב עריקאת, מבכירי הרשות הפלסטינית ומי שאחראי מטעמה על ניהול המשא ומתן עם ישראל הגיב להחלטה באופן חריף וטען כי "הכרזת טראמפ סיימה את תפקידה של ארצות הברית בתהליך השלום"[14][15].
  • חמאסחמאס ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה טען כי "ההכרה בירושלים היא הכרזת מלחמה נגד הפלסטינים" וקרא "לפתיחתה של אינתיפאדה חדשה נגד הכיבוש והאויב הציוני"[16]. למחרת הנאום מחבלים פלסטינים שיגרו מספר רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל.
  • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני סגן מנהיג ארגון הג'יהאד האסלאמי טען ש"החלטת ארצות הברית היא הכרזת מלחמה. מדובר ביום אבל לאומה ועלינו לפעול נגד היהירות האמריקנית. עלינו לסמוך רק על אחדותנו"[17].

מדינות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האיחוד האירופיהאיחוד האירופי שרי החוץ של צ'כיה ושל הונגריה בלמו ניסיון לפרסם גינוי התנגדות של האיחוד האירופי להכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל[18]. עם זאת, שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, הביעה את דאגתה מהצהרתו של טראמפ והביעה חשש כי ההכרזה "עלולה להחזיר אותנו לימים אפלים"[19]
  • רוסיהרוסיה משרד החוץ של רוסיה הזהיר לפני הנאום שהחלטת ארצות הברית להכיר בירושלים כבירת ישראל עלולה להוביל להסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני. בהודעת המשרד נקראו כל הצדדים לנהוג באיפוק[דרוש מקור]
  • צ'כיהצ'כיה ממשלת צ'כיה הודיעה כי היא מכירה בירושלים המערבית כבירת ישראל, ונשיאה מילוש זמאן הודיע על תמיכתו בנאום ובצעד העברת השגרירות ואמר כי גם צ'כיה תפעל כך[20]. לעומתו, ראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש אמר כי "רעיון העברת השגרירות לא טוב"[21]
  • צרפתצרפת נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי "ההחלטה הזו היא החלטה מצערת שהולכת נגד החוק הבינלאומי ונגד מועצת הביטחון של האו"ם" וכי "הסטטוס של ירושלים הוא עניין של ביטחון בינלאומי שישפיע על הקהילה הבינלאומית כולה."[22]
  • גרמניהגרמניה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה שהיא מתנגדת להחלטתו של טראמפ, ושמעמדה של ירושלים צריך להיקבע כחלק ממשא ומתן בין ישראל לפלסטינים[17].
  • הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי הביעה צער על ההחלטה להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר את השגרירות האמריקנית לעיר לפני חתימת הסכם שלום, ושגריר הממלכה המאוחדת באו"ם הודיע כי השגרירות הבריטית תישאר בתל אביב[דרוש מקור]
  • הונגריההונגריה ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, אמר כי מדינתו לא מתכננת להעביר את שגרירותה לירושלים והתייחס להכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל ואמר כי "הונגריה לא רואה שום סיבה לשנות את המדיניות שלה במזרח התיכון", וכי האפשרות להעביר את השגרירות בישראל "כלל לא עלתה על הפרק".

העולם הערבי והמוסלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית[דרושה הבהרה] הגיבה כי היא קיבלה את הכרזתו של טראמפ בצער וכי היא מקווה שהממשל יבטל את ההכרה בירושלים בהתאם לדרישה הבינלאומית. בית הדין המלכותי בריאד הזהיר מפני ההשלכות של העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, ומסר כי ההחלטה משקפת את האפליה האמריקנית כלפי העם הפלסטיני[דרוש מקור].
  • ירדןירדן מממשלת ירדן נמסר שהם מתנגדים להחלטת טראמפ, ושההכרזה תגביר את המתיחות ושהיא מנציחה את הכיבוש.[דרוש מקור]
  • מצריםמצרים מקהיר נמסר שההכרזה אינה משנה את ההגדרה של ירושלים מבחינת מצרים. בהצהרה ממצרים נמסר כי ההחלטה מפרה את החוק הבינלאומי, ושקהיר מודאגת מהשפעתה על יציבות האזור.[דרוש מקור]
  • איראןאיראן איראן גינתה את ההכרזה. משרד החוץ בטהרן אמר שהצעד יסית את המוסלמים ויצית אינתיפאדה חדשה, ויעודד קיצוניות ואלימות[17]. בנוסף אמרו במשרד החוץ של טהרן, שהסיבה העיקרית לחוסר היציבות והביטחון באזור היא הכיבוש המתמשך, והתמיכה המוטה של הממשל האמריקני בישראל[דרוש מקור].
  • טורקיהטורקיה נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, טען שטראמפ התעלם מהחלטת האו"ם והזהיר כי נאום טראמפ "יצית את האזור". הוא תהה "היי טראמפ, מה אתה מנסה לעשות?", וקבע כי "טראמפ רוצה להראות שהוא חזק וצודק, אך בפועל הוא טועה"[23]. ממשרד החוץ של טורקיה נמסר שהם מגנים את ההחלטה חסרת האחריות של הממשל האמריקני להכריז על הכרה בירושלים כבירת ישראל, ולהעביר את השגרירות בישראל לירושלים. הטורקים גם קראו לממשל האמריקני לשקול מחדש את ההחלטה שעלולה להסתיים בתוצאות שליליות במיוחד, והוסיפו שיש להימנע מצעדים לא מחושבים שעלולים לפגוע בזהות הרב-תרבותית של ירושלים ובמעמדה ההיסטורי. בנוסף, התאספו מאות מפגינים זועמים מחוץ לקונסוליה האמריקנית באיסטנבול במחאה על החלטת טראמפ. המפגינים הניפו את דגלי פלסטין והשליכו חפצים, בין היתר מטבעות, לעבר הקונסוליה. הפגנה דומה התקיימה ליד השגרירות של ארצות הברית באנקרה.[דרוש מקור] בהמשך התבטא ארדואן באופן אנטישמי כשאמר ש"אלה החושבים את עצמים כבעלי הבית בירושלים לא ימצאו עץ להסתתר מאחוריו", טקסט הלקוח מחדית' העץ והאבנים הקורא להשמדת כל היהודים.[24] ב-17 בדצמבר 2017 הצהיר ארדואן כי הוא מתכוון לפתוח שגרירות טורקית במזרח ירושלים[25]
  • לבנוןלבנון נשיא לבנון מישל עוון מסר בתגובה שההכרזה מסכנת את שלום האזור. עוד אמר עוון, שהחלטתו של טראמפ מחזירה את תהליך השלום עשרות שנים אחרונית, מאיימת על יציבות האזור – וכנראה גם על יציבות העולם כולו. בנוסף, ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי אמר שלבנון מתנגדת להכרזה ומביעה סולידריות עם הפלסטינים[דרוש מקור].
  • חזבאללהחזבאללה מנהיג חזבאללה חסן נסראללה כינה את ההצהרה "הצהרת בלפור 2" קרא לאינתיפאדה, והצהיר כי "אנו ממשיכים לתמוך בהחלטת האו"ם – שם הבהירו כי הסטטוס של ירושלים צריך להיקבע כחלק ממשא ומתן על פתרון שתי המדינות"[26].
  • סוריהסוריה מלשכתו של נשיא סוריה בשאר אסד נמסר שעתיד ירושלים לא תלוי במדינה או בנשיא, אלא ייקבע על ידי ההיסטוריה שלה ועל ידי "הרצון והנחישות של המטרה הפלסטינית".[דרוש מקור]
  • איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות באיחוד האמירויות הערביות אמרו שהם מביעים דאגה עמוקה מהשלכות ההחלטה על יציבות האזור, בעקבות ערעור רגשות המוסלמים והערבים בשל מעמדה של ירושלים עבורם[דרוש מקור].
  • עיראקעיראק ממשלת עיראק קראה לטראמפ לחזור בו מההכרה בירושלים כבירת בישראל[דרוש מקור].
  • מרוקומרוקו במרוקו זימנו לשיחה את מיופה הכוח בשגרירות האמריקנית ברבאט בעקבות ההכרזה[27]
  • קטר (מדינה)קטר (מדינה) ממשרד החוץ של קטר נמסר כי ההכרזה היא הסלמה מסוכנת, ועונש מוות למי שרוצה בשלום[דרוש מקור].
  • כוויתכווית גורם רשמי במשרד החוץ הכוויתי אמר שאימוץ ההחלטה החד-צדדית להכיר בירושלים כבירת ישראל מנוגד להחלטות הלגיטימציה הבינלאומית בעניין מעמדה המשפטי, ההומניטרי, הפוליטי וההיסטורי של העיר והחלטות העצרת הכללית של האו"ם[דרוש מקור].
  • תוניסיהתוניסיה נשיא תוניסיה, אל-באג'י קאיד א-סבסי, זימן לפגישה את שגריר ארצות הברית במדינה כדי להביע את התנגדותו להחלטה להכיר בירושלים כבירת ישראל[דרוש מקור].
  • אינדונזיהאינדונזיה  נשיא אינדונזיה, ג'וקו וידודו, הורה לשר החוץ לזמן את השגריר האמריקני לשיחה בעקבות הכרזת טראמפ[28].
  • מלזיהמלזיה ראש ממשלת מלזיה, נג'יב רזאק, קרא למוסלמים מכל העולם להתנגד להכרתה של ירושלים כבירת ישראל ואמר כי "טראמפ הפך את המדיניות האמריקנית בעשורים האחרונים. כל המוסלמים צריכים להשמיע את קולם ולהבהיר את התנגדותם להכרה של ירושלים כבירתה הנצחית של ישראל"[23].
  • הליגה הערביתהליגה הערבית מזכ"ל הליגה הערבית אחמד אבו אל-רייט אמר כי ההחלטה של טראמפ היא בושה למדינה שקיבלה אותה ולממשל שאישר אותה, והטיל ספק בתפקיד שארצות הברית תהיה מסוגלת למלא מעתה כמתווכת בתהליך השלום – לא רק במזרח התיכון אלא בעולם כולו. בנוסף אמר שההחלטה הזו פירושה למעשה "מתן הכשר משפטי לכיבוש". בנוסף על כך קרא אבו אל-רייט יחד עם שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מליכי למדינות העולם להכיר במדינת פלסטין ולהכיר במזרח ירושלים כבירתה – בתגובה להחלטת טראמפ[דרוש מקור].
  • המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית ארגון המדינה האסלאמית פרסם ב-17 בדצמבר 2017 הודעה בה איימו כי ראשיהם של בנימין נתניהו ודונלד טראמפ ייערפו. והכריז "הו, היהודים. הו, עובדי הצלב - נשסף את צווארכם ונשפוך את דמכם ברחבת מסגד אל-אקצא ובכל מקום. זו הבטחת אללה. מה שבא יהיה יותר נורא ומר."[29]

מדינות שונות והאו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוסטרליהאוסטרליה שרת החוץ האוסטרלית ג'ולי בישופ אמרה שאוסטרליה לא תנקוט צעדים להעברת השגרירות בישראל. בנוסף מסרה שממשלת אוסטרליה נותרה מחויבת ואופטימית שהדרך להשיג שלום בר קיימא בין הישראלים לפלסטינים היא פתרון של שתי מדינות לשני עמים.[דרוש מקור]
  • מקסיקומקסיקו משרד החוץ של מקסיקו הודיע כי השגרירות המקסיקנית תישאר בתל אביב[17].
  • קנדהקנדה משרד החוץ של קנדה פרסם הודעה שבה נכתב כי המחלוקת על מעמדה של ירושלים תיפתר רק במסגרת הפתרון הכולל למחלוקת הישראלית-פלסטינית, וכי השגרירות הקנדית תישאר בתל אביב[17].
  • צפון קוריאהצפון קוריאה משרד החוץ של קוריאה הצפונית הודיע שהוא מוקיע את הכרזתו של טראמפ שתערער את היציבות במזרח התיכון.
  • גואטמלהגואטמלה שרת החוץ של גואטמלה סנדרה חוב אמרה כי גואטמלה תומכת בהצהרת טראמפ בכך שירושלים היא בירת ישראל[30]. עשרה חברי פרלמנט חתמו על מכתב הקורא לנשיא להעתיק את שגרירות גואטמלה לירושלים[דרוש מקור]. ב-24 בדצמבר הודיע נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, כי הורה להעביר את השגרירות בישראל מתל אביב לירושלים.[31]
  • האומות המאוחדותהאומות המאוחדות מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש התבטא נגד הצהרתו של טראמפ, ואמר כי מדובר ב"צעדים חד צדדיים" שפוגעים בסיכויים לשלום בין ישראל לפלסטינים, והבטיח שהוא יעשה כל שביכולתו כדי לקדם את חזרתם של הצדדים לשולחן המשא ומתן.[דרוש מקור]
  • הונדורסהונדורס הונדורס הודיעה לרשות הפלסטינית כי היא מתכווונת להעביר את השגרירות שלה לירושלים.[32]
  • פנמהפנמה פנמה הודיעה לרשות הפלסטינית כי היא מתכווונת להעביר את השגרירות שלה לירושלים.[32]

בעקבות הנאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשות הפלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן#דצמבר 2017

בעקבות הנאום הכריזו הפלסטינים על שלושה ימי זעם ברצועת עזה וביהודה ושומרון בסוף השבוע שלאחר הנאום, בעקבותם ערכו שביתה כללית ביהודה ושומרון והתעמתו עם כוחות הביטחון. ב-7 בדצמבר 2017 הכריז ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, על פתיחת אינתיפאדה חדשה נגד ישראל[33]. במהלך אותו יום נפצעו עשרות פלסטינים בעימותים ברחבי יהודה ושומרון. בנוסף נערכו הפגנות נגד ההכרזה בירדן, מצרים, טורקיה, ברלין ווושינגטון, ופלסטינים התעמתו עם כוחות צה"ל בגבול רצועת עזה. למחרת, ב-8 בדצמבר מאות פלסטינים נפצעו בהפרות סדר ועימותים עם כוחות צה"ל בבית לחם, חברון, רמאללה, נבי סאלח, שכם, ורצועת עזה. בנוסף, נערכו הפגנות במלזיה, פקיסטן, אינדונזיה, סומליה, תימן, סוריה וירדן.

החל מ-7 בדצמבר 2017 החלו ארגוני הטרור ברצועת עזה, בהם חמאס, בשיגור רקטות על יישובי עוטף עזה בהם שדרות ונתיב העשרה. הרקטות שוגרו מדי יום ורובן לא גרמו לנפגעים, חלקן יורטו על ידי כיפת ברזל. בתגובה תקף צה"ל עמדות חמאס ותשתיות טרור באמצעות ירי טנקים והפצצות אוויריות[34].

ב-9 בדצמבר 2017 קראו בארגון הפת"ח להחריף את המאבק נגד "כוחות הכיבוש וכנופיות המתנחלים" והכריז על יום שישי (16 בדצמבר 2017) כיום עימות כולל[35].

ההתפרעויות הפלסטיניות נמשכו במהלך חודש דצמבר, אך לא הפכו לאינתיפאדה בהיקף מלא.[36] במהלכן נהרגו פלסטינים אחדים בגבול רצועת עזה.[37]

באו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות יוזמה מצרית התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם ב-18 בדצמבר 2017 לדיון בהחלטה לשלול "כל החלטה ופעולה שמתיימרות לשנות את אופיה, מעמדה או הרכבה הדמוגרפי של ירושלים". 14 מחברות מועצת הביטחון תמכו בהצעה, והיא נפלה בשל וטו שהטילה ארצות הברית.[38] ב-21 בדצמבר התכנסה העצרת הכללית של האו"ם להצביע על הצעת החלטה שהגישו טורקיה ותימן,[39] נגד ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל: 128 מדינות הצביעו בעד, 9 התנגדו, 35 נמנעו ו-21 נעדרו. ההחלטה היא הצהרתית בלבד.[40] בעקבות ההצבעה הודיעה שגרירת ארצות הברית באו"ם ניקי היילי כי ארצות הברית תקצץ מתקציב האו"ם 285 מיליון דולר.[41]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נאום ירושלים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלירן טל, נתניהו: "אמרתי לטראמפ – זו כמו הצהרת בלפור", באתר ערוץ 20, 7 בדצמבר 2017,
    שלמה צזנה, ‏"רגעים גדולים בציונות: הקמת המדינה, שחרור ירושלים, וכעת - הצהרת טראמפ", באתר ישראל היום, 7 בדצמבר 2017.
    רועי קייס, נסראללה: "החלטת טראמפ - הצהרת בלפור 2", באתר ynet, 7 בדצמבר 2017.
  2. ^ ברק רביד, נאום י-ם של טראמפ: נתניהו - "יום היסטורי ואבן דרך חשובה", באתר ערוץ עשר, 6 בדצמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  3. ^ From Bill Clinton to Trump: The Never-ending Story of the Jerusalem Embassy Move, haaretz
  4. ^ From Bill Clinton to Trump: The Never-ending Story of the Jerusalem Embassy Move, haaretz
  5. ^ מאת נתן גוטמן, כתב "הארץ" בארה"ב, בוש דוחה את העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, באתר הארץ, 12 ביוני 2001
  6. ^ גיל קדרון‏, אובמה כבר לא תומך בירושלים מאוחדת, באתר וואלה! NEWS‏, 14 ביולי 2008
  7. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, פסיקה בארה"ב: יליד ירושלים - לא נולד בישראל, באתר ynet, 24 ביולי 2013
  8. ^ חמי שלופסיקת בית המשפט העליון על ירושלים - מכה הסברתית, באתר הארץ, 9 ביוני 2015
  9. ^ ירון אברהם, אבו-מאזן: "טראמפ אמר שיעביר השגרירות לי-ם", mako, ‏5 בדצמבר 2017
  10. ^ חזי סימנטוב וברק רביד, טראמפ: "ההחלטה שלי בנוגע לירושלים הייתה צריכה להתקבל מזמן", באתר ערוץ עשר, 6 בדצמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  11. ^ מערכת כאן, נתניהו: "יום היסטורי", אבו מאזן: "ארצות הברית סיבכה את מאמצי השלום", באתר תאגיד השידור הציבורי, ‏6 בדצמבר 2017
  12. ^ פוסט בפייסבוק של הנשיא ריבלין, 6 בדצמבר 2017
  13. ^ כיכר השבת, ‏היסטוריה: טראמפ הכריז על הכרה בירושלים כבירת ישראל, באתר כיכר השבת, 6 בדצמבר 2017.
  14. ^ ירון שניידר, כתב לענייני ערבים ועמית ולדמן, ‏"טראמפ חסר אחריות". חשש ממהומות, באתר ‏mako‏‏, ‏6 בדצמבר 2017‏
  15. ^ אלעד זיני ונגה הלוי, אבו מאזן על נאום טראמפ: "נסיגה אמריקנית מתיווך בתהליך השלום", באתר ערוץ עשר, 6 בדצמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  16. ^ ניר דבורי, משה נוסבאום, ירון שניידר, ‏בעקבות הכרזת טראמפ: חמאס קורא "לפתוח באינתיפאדה חדשה", באתר ‏mako‏‏, ‏7 בדצמבר 2017‏
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 ynet, ממזרח עד מערב: כך הגיב העולם להכרזת טראמפ, באתר ynet, 7 בדצמבר 2017
  18. ^ ניצן קידר, הונגריה מאכזבת: לא תעביר את השגרירות, באתר ערוץ 7, 11 בדצמבר 2017.
  19. ^ איתמר אייכנר, משרד החוץ לאיחוד האירופי: "כל התכחשות לאמת מרחיקה את השלום", באתר ynet, 7 בדמצבר 2017.
  20. ^ איתמר אייכנר, אחרי הכרזת טראמפ: ישראל תפנה למדינות נוספות שיכירו בירושלים כבירה, באתר ynet, 6 בדצמבר 2017
    אלדד בק, ‏נשיא צ'כיה לישראל היום: "ישראל וגבורתה הם מודל ועידוד עבורנו", באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2017
  21. ^ בת אל בנימין, ראש ממשלת צ'כיה: "רעיון העברת השגרירות לא טוב", באתר ערוץ 20, 9 בדצמבר 2017
  22. ^ מערכת כאן, נתניהו: "יום היסטורי", אבו מאזן: "ארה"ב סיבכה את מאמצי השלום", באתר תאגיד השידור הציבורי, ‏6 בדצמבר 2017.
  23. ^ 23.0 23.1 ynet, מתנגדים בבית הלבן להצהרת טראמפ; ארדואן: "דונלד, מה אתה מנסה לעשות?", באתר ynet, 7 בדצמבר 2017
  24. ^ עדי דניאל, ארדואן: "היהודים לא יוכלו למצוא עץ להסתתר מאחוריו", באתר ערוץ 20, 11 בדצמבר 2017.
  25. ^ חדשות 2, ארדואן: נפתח שגרירות במזרח י-ם, באתר mako, ‏17 בדצמבר 2017
  26. ^ יובל קינג וערן זינגר, נסראללה: הכרזת טראמפ היא "הצהרת בלפור 2", באתר תאגיד השידור הישראלי, ‏7 בדצמבר 2017
  27. ^ Safaa Kasraoui, King Mohammed VI Asks UN Head to Stop Trump From Moving Embassy to Jerusalem, Morocco World News, ‏December 6, 2017
  28. ^ רועי קייס, המחאה נגד טראמפ: רבבות מפגינים בירדן, במצרים, בטורקיה ובלבנון, באתר ynet, 08 בדצמבר 2017
  29. ^ אלי רוטמן, דאע"ש מציג: ראשם של נתניהו וטראמפ ייערף, באתר כיכר השבת, ‏17 בדצמבר 2017.
  30. ^ ארז לין, "גואטמלה תומכת בהצהרת הנשיא טראמפ", באתר nrg‏, 10 בדצמבר 2017.
  31. ^ איתמר אייכנר וסוכנויות הידיעות, בעקבות טראמפ: גואטמלה מעבירה את השגרירות לירושלים, באתר ynet, 25 בדצמבר 2017
  32. ^ 32.0 32.1 דניאל סיריוטי, הונדורס ופנמה צפויות להודיע על מעבר שגרירויותיהן לי-ם, באתר nrg‏, 26 בדצמבר 2017.
  33. ^ יאסר עוקבי, ‏הנייה: "זו הכרזת מלחמה, על הפלסטינים לצאת בזעם לאינתיפאדה", באתר מעריב השבוע, 7 בדצמבר 2017
  34. ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה‏, רקטה התפוצצה בשדרות; צה"ל תקף מטרות חמאס ברצועת עזה, באתר וואלה! NEWS‏, 9 בדצמבר 2017.
  35. ^ גל ברגר ודנה בן שמעון, פת"ח קראו להסלמה; נמשכים העימותים בגדה ובעזה, באתר תאגיד השידור הישראלי, ‏9 בדצמבר 2017.
  36. ^ דני זקן, ‏ההתקוממות שלא הייתה: התלות בישראל חסמה את האינתיפאדה, באתר גלובס, 30 בדצמבר 2017
  37. ^ דוגמאות:
    3 פלסטינים נהרגו בעימותים והפרות סדר בעזה ובגדה, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2017;
    ג'קי חורי, יותם ברגר, שני פלסטינים נהרגו בעימותים עם כוחות הביטחון בגבול רצועת עזה, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2017
  38. ^ איתמר אייכנר, אליאור לוי ויואב זיתון, בזכות הווטו האמריקני: סוכלה החלטה במועצת הביטחון נגד ההכרה בירושלים, באתר ynet, 18 בדצמבר 2017.
  39. ^ Turkey and Yemen: draft resolution - Status of Jerusalem, באתר האו"ם
  40. ^ איתמר אייכנר ואליאור לוי, 128 בעד, 9 נגד, 35 נמנעו: האו"ם גינה את הכרזת ירושלים, באתר ynet, 21 בדצמבר 2017.
  41. ^ יוני הרש, טראמפ איים - ומקיים: 285 מיליון דולר יקוצצו מתקציב האו"ם, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2017.