הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נאום ירושלים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נאום ירושלים
סרטונים נאום טראמפ - וידאו
תאריך 6 בדצמבר 2017
שפה אנגלית
נואם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ
חשיבות הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת מדינת ישראל
מקום ארצות הבריתארצות הברית הבית הלבן, וושינגטון די.סי., ארצות הברית
משך 11:26 דקות
כרזת ברכה לנשיא טראמפ על גבי בניין בנחלת שבעה, במרכז ירושלים. על השלט נכתב באנגלית: "אלוהים ברך את טראמפ מירושלים (בירת דוד) לוושינגטון די.סי."

ב-6 בדצמבר 2017 הצהיר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על ההכרה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל[1] והורה על תכנון המעבר של שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים[2][3]. הצהרתו נקראה בתקשורת הישראלית "נאום ירושלים" או "הכרזת ירושלים".

ההכרה התקבלה בברכה בישראל; בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, בירך על ההחלטה ושיבח את ההצהרה. מנגד, ההצהרה התקבלה בכעס מצידה של הרשות הפלסטינית. רוב הקהילה הבינלאומית דבק בהתנגדות להכרה בירושלים, ומעט פחות משני שלישים מהמדינות תמכו בגינוי להצהרה האמריקאית בעצרת הכללית של האו"ם. גואטמלה ופרגוואי הלכו בעקבות ארצות הברית, והעבירו את שגרירויות מדינותיהם לירושלים.

טקס העברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים נערך ב-14 במאי 2018, יום למחרת יום ירושלים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מעמדה הבינלאומי של ירושלים

ב-5 באפריל 1920 אושר בועידת סן רמו כתב המנדט על ארץ ישראל, על פיו המנדט הבריטי יהיה אחראי ליצור בארץ ישראל בשטח שבין הירדן לים (ובכלל זה ירושלים) תנאים אשר יבטיחו את הקמת בית לאומי לעם היהודי ויבטיח שלא תינתן שליטה בשטח לאף גורם מדיני אחר[4]. ההחלטה אומצה על ידי חבר הלאומים לאחר כשנתיים, ב-24 ביולי 1922. החלטות אלו עוגנו במגילת האו"ם בסעיף 80 פרק 12, והקנו להם תוקף מחייב במשפט הבינלאומי.

תוכנית החלוקה (אשר אין לה תוקף מחייב ולא מומשה) קבעה כי ירושלים תהיה חלק מאזור בשליטה בינלאומית (שאמור היה לכלול גם את בית לחם), באמצעות מושל זר שימונה על ידי האו"ם, ומועצה שתורכב מנציגי התושבים של האזור. כעבור שנתיים חזרה עצרת האו"ם והחליטה על בינאום ירושלים, גם להחלטה זו אין תוקף מחייב.

הדיון הציבורי בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית היא המדינה הגדולה והמשמעותית, מבחינה כלכלית ותרבותית, מבין מדינות המערב. מדינת ישראל נתמכת בה רבות, כלכלית ומדינית, ולעמדתה השפעה רבה על מעמדה הבינלאומי של העיר ירושלים. מאז הקמת מדינת ישראל נמנעו נשיאי ארצות הברית מלהביע במפורש את עמדתם בנוגע למעמדה של ירושלים, בכוונה להשאיר את הסוגיה לדיונים בהסכמי שלום עתידיים בין ישראל לפלסטינים. שגרירות ארצות הברית בישראל, כמו מרבית יתר השגרירויות הזרות בישראל, הייתה עד מאי 2018 ממוקמת בתל אביב ולא בירושלים.

לאורך השנים הצהירו מועמדים לנשיאות ארצות הברית במהלך מסע הבחירות שלהם כי יכירו בירושלים כבירת ישראל. כך נהגו כל הנשיאים שנבחרו מראשית שנות התשעים[5], חלקם אף התחייבו להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים. עם זאת, איש מהם לא קיים הבטחות אלו. במקביל נעשו פעולות חקיקה והצהרות שונות של הקונגרס במטרה לקדם את הכרתה של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, אך הממשל האמריקאי דבק בהימנעותו ממהלך כזה.

  • במהלך הבחירות לנשיאות ב 1992 הצהיר המועמד הדמוקרטי דאז ביל קלינטון כי ממשלו "יתמוך בירושלים כבירת מדינת ישראל" וביקר את הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש בשל "ערעור חוזר ונשנה על הריבונות הישראלית בירושלים המאוחדת". למרות זאת, לאחר חתימת הסכמי אוסלו ב-1993 וגם לאחר כניסת חוק השגרירות לתוקף ב-1995, ממשל קלינטון הקפיא זאת, כדי לא להפריע למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים[6].


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים
  • ב-1995 נחקק בקונגרס של ארצות הברית חוק שגרירות ארצות הברית בירושליםאנגלית: Jerusalem Embassy Act of 1995, בתרגום חופשי לעברית: חוק השגרירות בירושלים של 1995), שעבר ברוב דו-מפלגתי בשני הבתים ונחתם על ידי הנשיא ביל קלינטון, שבו נאמר כי יש להכיר בירושלים כבירת ישראל, וכי שגרירות ארצות הברית בישראל תועבר לירושלים לא יאוחר מסוף מאי 1999. עם זאת, החוק עבר על רקע שיחות הסכמי אוסלו שהיו בשיאן דאז ומאפשר לנשיא לדחות את ביצוע מעבר השגרירות בחצי שנה בכל פעם דרך חתימת צו. במשך השנים חתמו כל הנשיאים על הצו הדוחה את יישום החוק, ונכון לדצמבר 2017 הצו עדיין נחתם.
  • במהלך הבחירות לנשיאות בשנת 2000 ביקר ג'ורג' ווקר בוש את הנשיא קלינטון על שלא העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים כפי שהבטיח, ואמר כי הוא מתכנן ליזום את המהלך בעצמו מיד עם בחירתו. למרות ההבטחה, עם ניצחונו בבחירות הוא נסוג ממנה[6][7].
  • בשנת 2002 קבע הקונגרס, בהחלטה של רוב חברי הבית הרפובליקאים ושל דמוקרטים תומכי ישראל, כי על ארצות הברית לרשום בדרכון האמריקאי את המילה "ישראל" כמקום הולדתו של מי שנולד בירושלים. החלטת הקונגרס באה בעקבות מדיניות השלטונות האמריקנים להשאיר את רישום המדינה ריק בדרכון של מי שנולד בירושלים, ולציין רק את שם העיר. עם זאת, בפועל, מחלקת המדינה, שהיא הגוף האמריקאי האחראי על הנפקת דרכונים, סירבה לאכוף את החוק מ-2002 והמשיכה את מדיניותה הקודמת בטענה כי החלטת הקונגרס מפרה את עקרון הפרדת הרשויות בין הזרוע המבצעת לבין הזרוע המחוקקת.
  • ב-2008, כינה המועמד הדמוקרטי ברק אובמה את ירושלים "בירת ישראל". ב 4 ביוני 2008 אמר אובמה לוועידת איפא"ק, בנאומו מדיניות החוץ הראשון שלו מאז זכייתו במועמדות הדמוקרטית יום לפני כן כי "ירושלים תישאר בירת ישראל והיא צריכה להישאר בלתי מחולקת" אך חזר בו כמעט מיד כשהבהיר למחרת בראיון לערוץ ה-CNN ש"הכוונה לעולם לא הייתה לסגת מהעקרון הבסיסי שעל שני הצדדים יהיה לנהל את המשא ומתן בעצמן, עם המחויבות העמוקה של ארצות הברית"[8].
  • בהחלטה תקדימית של בית המשפט העליון של ארצות הברית בחודש יוני 2015, אימץ בית המשפט את עמדת מחלקת המדינה, והבהיר כי הסמכות על ההחלטה המדינית לגבי מעמדה של ירושלים נתונה לנשיא ולרשות המבצעת, ממשלתו, ולא לקונגרס[9] פרשנים התייחסו להחלטה זו כמכה הסברתית קשה לממשלת ישראל, ובעלת השפעה משמעותית על מעמדה של ירושלים, הן במזרח ירושלים והן במערבה[10].
  • במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 הצהיר דונלד טראמפ על כוונתו להעביר את שגרירות ארצות הברית מתל אביב לירושלים, אם יבחר לנשיאות. בדצמבר 2016, לאחר שנבחר לנשיאות, נאם בכנס איפא"ק והכריז שיעביר את השגרירות לירושלים, בירת ישראל. ב-1 ביוני 2017 חתם הנשיא טראמפ על הצו הדוחה את העברת השגרירות בחצי שנה, כפי שנהגו כל הנשיאים לפניו מאז 1995. הבית הלבן הצהיר כי פעולה זו תסייע לנשיא לשאת ולתת על עסקה בין ישראל והפלסטינים, וכי ההבטחה להעברת השגרירות תתקיים במועד מאוחר יותר. ב-28 בנובמבר, בעת אירוע לציון 70 שנים להחלטת כ"ט בנובמבר, אמר סגן הנשיא מייק פנס שהנשיא טראמפ 'שוקל באופן פעיל' את העברת השגרירות לירושלים, והחל גל פרסומים בתקשורת אודות ההצהרה שהולך לשאת הנשיא. בעקבות פרסומים אלו החל יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, במאמצים למנוע את הכרזתו של טראמפ בעניין ירושלים ואיים כי הכרזה זו תשים סוף לתהליך המדיני[11]. ב-6 בדצמבר 2017, לפני שנשא את הנאום, אמר טראמפ כי "ההחלטה שלי בנוגע לירושלים הייתה צריכה להתקבל מזמן"[12].

הצהרת טראמפ (נאום ירושלים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקרי תוכן "נאום ירושלים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנכנסתי לתפקידי הבטחתי להביט באתגרי העולם בעיניים פקוחות וחשיבה רעננה. איננו יכולים לפתור את הבעיות שלנו תוך חזרה על אותן הנחות כושלות ואסטרטגיות כושלות של העבר. ההכרזה שלי היום מסמנת את תחילתה של גישה חדשה לסכסוך בין ישראל לפלסטינים.

ב-1995 אימץ הקונגרס את חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים שמעודד את הממשל הפדרלי להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים ולהכיר בעיר זו כבירת מדינת ישראל. חוק זה עבר ברוב עצום בקונגרס ואושר מחדש בהצבעה פה אחד בסנאט אך לפני שישה חודשים...

ישראל היא מדינה ריבונית עם זכות, כמו כל מדינה ריבונית אחרת, לקבוע את בירתה. הכרה בעובדה הזאת היא תנאי הכרחי להשגת שלום. לפני 70 שנה, ארצות הברית, בהנהגת הנשיא טרומן, הכירה במדינת ישראל. מאז קבעה ישראל את בירתה בעיר ירושלים - הבירה שהעם היהודי ייסד בזמנים קדומים. כיום, ירושלים היא מושב הממשלה של ישראל המודרנית. היא ביתו של הפרלמנט הישראלי, הכנסת, וכן של בית המשפט העליון. בה נמצאים המעונות הרשמיים של ראש הממשלה והנשיא. בעיר נמצאים המטות הראשיים של משרדי ממשלה רבים... לכן קבעתי שהגיע הזמן להכיר רשמית בירושלים כבירת מדינת ישראל. בעוד נשיאים קודמים הבטיחו זאת בקמפיינים שלהם אך כשלו במימוש הבטחתם, היום אני מממש זאת.

ירושלים היא לא רק הלב של שלוש דתות גדולות, היא כעת גם הלב של אחת הדמוקרטיות המצליחות ביותר בעולם. במשך שבעת העשורים האחרונים, עם ישראל בנה מדינה שבה יהודים, מוסלמים ונוצרים, ואנשים בני כל האמונות, חופשיים לחיות ולסגוד לפי מצפונם ואמונתם. ירושלים היא כיום, וחייבת להישאר, מקום שבו יהודים יכולים להתפלל בכותל המערבי, מקום שבו הנוצרים יכולים ללכת בתחנות הצליבה ומוסלמים לסגוד במסגד אל-אקצא...

תרגום לעברית של נאום ירושלים, 6 בדצמבר 2017

תגובות מנהיגים לנאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין עיריית ירושלים עם דגלי עיריית ירושלים וארצות הברית בעקבות הנאום

ישראל, הפלסטינים ומדינות שפעלו בעקבות הכרת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראלישראל ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את ההצהרה "יום היסטורי", וקרא למדינות נוספות להכיר בירושלים וללכת בעקבות ארצות הברית. הוא הוסיף כי כל הסכם שלום יתבסס על ההכרה כי ירושלים היא בירת ישראל[13]. נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בירך על ההכרזה ואמר ש"אין מתנה יפה וראויה מזו במלאת 70 שנים להקמת מדינת ישראל"[14]. ההכרזה התקבלה בברכה ובשמחה בכלל המערכת הפוליטית, למעט מרצ והרשימה המשותפת.
  • הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הגיב להחלטה ואמר כי "הממשל האמריקני, בהחלטתו בעניין ירושלים, החליט להפר את כל ההחלטות הבינלאומיות ולהתעלם מהקונצנזוס הבינלאומי. הצעדים המגונים האלה למעשה ממוטטים את כל המאמצים של תהליך השלום. ארצות הברית למעשה הודיעה על נסיגתה מתפקידה כנותנת חסות למשא ומתן. הצעדים האלה תורמים לארגונים הקיצוניים שמעוניינים לגרור את האזור למלחמת דת. זה יוביל למלחמות שלא יהיה להן סוף. אנו מזהירים מפני כך כבר זמן רב"[15].בהמשך השווה בין הנאום להצהרת בלפור, הגדיר אותו כ"סטירת המאה" לפלסטינים והצהיר כי לארצות הברית לא יהיה תפקיד בתהליך השלום[דרוש מקור]. סאיב עריקאת, מבכירי הרשות הפלסטינית ומי שאחראי מטעמה על ניהול המשא ומתן עם ישראל הגיב להחלטה באופן חריף וטען כי "הכרזת טראמפ סיימה את תפקידה של ארצות הברית בתהליך השלום"[16][17].
חמאסחמאס ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה טען כי "ההכרה בירושלים היא הכרזת מלחמה נגד הפלסטינים" וקרא "לפתיחתה של אינתיפאדה חדשה נגד הכיבוש והאויב הציוני"[18]. למחרת הנאום מחבלים פלסטינים שיגרו מספר רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל.
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני סגן מנהיג ארגון הג'יהאד האסלאמי טען ש"החלטת ארצות הברית היא הכרזת מלחמה. מדובר ביום אבל לאומה ועלינו לפעול נגד היהירות האמריקנית. עלינו לסמוך רק על אחדותנו"[19].
  • גואטמלהגואטמלה שרת החוץ של גואטמלה סנדרה חוב אמרה כי גואטמלה תומכת בהצהרת טראמפ בכך שירושלים היא בירת ישראל[20]. ב-16 במאי, יומיים לאחר העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, העבירה גואטמלה את שגרירותה לירושלים[21]

מדינות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האיחוד האירופיהאיחוד האירופי שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, הביעה את דאגתה מהצהרתו של טראמפ והביעה חשש כי ההכרזה "עלולה להחזיר אותנו לימים אפלים"[22]
  • רומניהרומניה יו"ר הפרלמנט הרומני הצהיר על תמיכתו בהעברת השגרירות לירושלים[23].
  • רוסיהרוסיה משרד החוץ של רוסיה הזהיר לפני הנאום שהחלטת ארצות הברית להכיר בירושלים כבירת ישראל עלולה להוביל להסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני[24].
  • צ'כיהצ'כיה ממשלת צ'כיה הודיעה כי היא מכירה בירושלים המערבית כבירת ישראל, ונשיאה מילוש זמאן הודיע על תמיכתו בנאום ובצעד העברת השגרירות ואמר כי גם צ'כיה תפעל כך[25]. לעומתו, ראש ממשלת צ'כיה אנדריי באביש אמר כי "רעיון העברת השגרירות לא טוב"[26]. בחודש מאי 2018, הייתה צ'כיה, בין המדינות האירופיות שהתנגדו ליוזמה הצרפתית לפרסום הודעת גינוי מטעם כל 28 המדינות החברות באיחוד האירופי נגד העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. ובכך סוכלה הכוונה להוציא את הודעת גינוי[27].
  • צרפתצרפת נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר כי "ההחלטה הזו היא החלטה מצערת שהולכת נגד החוק הבינלאומי ונגד מועצת הביטחון של האו"ם" וכי "הסטטוס של ירושלים הוא עניין של ביטחון בינלאומי שישפיע על הקהילה הבינלאומית כולה."[13]
  • גרמניהגרמניה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל אמרה שהיא מתנגדת להחלטתו של טראמפ, ושמעמדה של ירושלים צריך להיקבע כחלק ממשא ומתן בין ישראל לפלסטינים[19].
  • הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי טענה כי אנחנו לא מסכימים עם ההחלטה האמריקנית להעביר את השגרירות לירושלים ולהכיר בירושלים כבירת ישראל לפני הסכם קבע[28]
  • הונגריההונגריה ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, אמר כי האפשרות להעביר את השגרירות בישראל "כלל לא עלתה על הפרק". עם זאת הונגריה הייתה בחודש מאי 2018, בין המדינות האירופיות שהתנגדו ליוזמה הצרפתית לפרסום הודעת גינוי מטעם כל 28 המדינות החברות באיחוד האירופי נגד העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. ובכך סוכלה הכוונה להוציא את הודעת גינוי[27].

העולם הערבי והמוסלמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות מוסלמיות רבות, ובהן גם אינדונזיה ומלזיה, הביעו מחאה על הודעתו של טראמפ.

מדינות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הונדורסהונדורס הונדורס כי היא מתכוונת להעביר את השגרירות שלה לירושלים[29].
  • פנמהפנמה פנמה הודיעה כי היא מתכוונת להעביר את השגרירות שלה לירושלים[29].

מדינות שהעבירו את השגרירות שלהן לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארצות הבריתארצות הברית בפברואר 2018 הודיעה מחלקת המדינה האמריקנית כי השגריר יעביר את מושבו למתחם הקונסוליה בירושלים ב-14 במאי 2018, לכבוד יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל[30] כפי שאכן קרה.
  • גואטמלהגואטמלה גואטמלה, ב-24 בדצמבר 2017 הודיע נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס, כי הורה להעביר את השגרירות בישראל מתל אביב לירושלים[31]. ב-1 במאי 2018 עברו צוות השגרירות מתל אביב לירושלים[32] וב-17 במאי התקיים הטקס הרשמי לקביעת השגרירות במעמד נשיא גואטמלה ובכירי ממשלתו.
  • פרגוואיפרגוואי  פרגוואי, נשיא פרגוואי הוראסיו קארטס הודיע שבכוונתו להעביר את שגרירות פרגוואי לירושלים עד סוף כהונת ממשלתו[33]. הנשיא הגיע לישראל לטקס חניכת השגרירות בירושלים[34]. וב-21 במאי התקיים הטקס הרשמי לקביעת השגרירות במעמד נשיא פרגוואי.

מדינות שהודיעו על העברת השגרירות שלהן לירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  מדינת ישראל
  מדינות שהודיעו על העברת השגרירות שלהן לירושלים הבירה.
  • הונדורסהונדורס הונדורס הודיעה לרשות הפלסטינית כי היא מתכוונת להעביר את השגרירות שלה לירושלים[29].
  • פנמהפנמה פנמה הודיעה לרשות הפלסטינית כי היא מתכוונת להעביר את השגרירות שלה לירושלים[29].
  • רומניהרומניה רומניה. יו"ר הפרלמנט הודיע לתקשורת כי ארצם תעביר את השגרירות לירושלים[23]. בעקבות כך האשים נשיא רומניה קלאוס יוהאניס את ראשת ממשלת רומניה ויקטוריה דנסילה והאשים אותה ב"עסקה סודית עם היהודים"[35].
  • צ'כיהצ'כיה  צ'כיה, הנשיא מילוש זמאן התחייב לרגל יום העצמאות ה-70 להעביר את השגרירות לירושלים. הוא הודיע שיעשה זאת בשלבים מחמת בעיה כלכלית[36].
  • סלובקיהסלובקיה  סלובקיה, יו"ר הפרלמנט הסלובקי, אמר במהלך ביקורו בישראל כי מדינתו מתכננת להעביר את שגרירותה לירושלים[37].

טקס העברת השגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא ארצות הברית בשידור מצולם לטקס - 3 דקות
הקהל בטקס. בשורה הראשונה: ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, המשנה למזכיר המדינה ג'ון סאליבן, מזכיר האוצר של ארצות הברית סטיבן מנוצ'ין, יועצו של טראמפ ג'ארד קושנר ובתו של הנשיא איוונקה טראמפ. בשורה השנייה:

טקס העברת שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים התקיים ב-14 במאי 2018 במשכנה החדש של שגרירות ארצות הברית בישראל, ברחוב דוד פלוסר 14 בירושלים. באירוע השתתפו משלחת רשמית של ארצות הברית, סגל א' של מדינת ישראל וכ-200 דיפלומטים אמריקאים וישראלים.

ראש המשלחת של הממשל של ארצות הברית לטקס היה המשנה למזכיר ההגנה ג'ון סאליבן. המשלחת כללה, בין היתר, את מזכיר האוצר של ארצות הברית סטיבן מנוצ'ין, יועצו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר ובתו של הנשיא איוונקה טראמפ, וחברי הקונגרס של ארצות הברית.

בטקס הוקרנה ברכה מצולמת של הנשיא טראמפ. טראמפ חזר על עיקרי דבריו בנאום ירושלים והדגיש שמועד העברת השגרירות לירושלים נעשה בדיוק ביום השנה ה-70 להקמת מדינת ישראל ולהכרת ארצות הברית בה.

בדיוק לפני 70 שנה, ארצות הברית תחת הנשיא הארי טרומן הפכה לאומה הראשונה שהכירה במדינת ישראל.
היום אנחנו פותחים רשמית את שגרירות ארצות הברית בירושלים. ברכותיי, זה היה צריך לקרות מזמן.

כמעט מיד לאחר הכרזת המדינה בשנת 1948 קבעה ישראל את העיר ירושלים לבירתה, בירת העם היהודי שהייתה כל כך חשובה לו כבר בימי קדם.
כיום ירושלים היא מקום מושבה של ממשלת ישראל. זהו מקום בית המחוקקים הישראלי ובית המשפט העליון ומקום מושבם של ראש ממשלת ישראל ונשיאה.
ישראל היא מדינה ריבונית, עם הזכות כמו כל מדינה ריבונית אחרת לקבוע את בירתה. אבל במשך שנים רבות לא הכרנו במציאות הפשוטה והברורה מאליה - שבירת ישראל היא ירושלים.

ב -6 בדצמבר 2017, בהנחייתי, ארצות הברית הכירה רשמית בירושלים כבירתה האמיתית של ישראל. היום אנו ממשיכים בכך ופותחים את השגרירות שלנו על אדמת ירושלים ההיסטורית והקדושה. אנחנו עושים את זה הרבה שנים לפני מה שתוכנן.

כפי שאמרתי בדצמבר, תקוותנו הגדולה ביותר היא לשלום. ארצות הברית מחויבת באופן מלא להשיג הסכם שלום בר-קיימא ואנו ממשיכים לתמוך בסטטוס קוו באתרים הקדושים של ירושלים, כולל בהר הבית, המכונה גם חראם אל-שריף.

העיר הזאת וכל העם הזה הוא עדות לרוח הבלתי מעורערת של העם היהודי. ארצות הברית תהיה תמיד ידידה גדולה של ישראל, ושותפה למען החופש והשלום.

אנו מאחלים לשגריר פרידמן הצלחה בלשכתו בשגרירות הירושלמית היפה.
שאלוהים יברך את השגרירות הזאת. יברך אלוהים את כל המשרתים שם. ואלוהים יברך את ארצות הברית של אמריקה.
תודה.

המקור באנגלית
Exactly 70 years ago, the United States under President Harry Truman became the first nation to recognize the State of Israel.

Today we officially opened the United States Embassy in Jerusalem.

Congratulations. It's been a long time coming.

Almost immediately after declaring statehood in 1948, Israel designated the city of Jerusalem as its capital. The capital the Jewish people established in ancient times. So Important.

Today, Jerusalem is the seat of Israel's government. It is the home of Israeli legislature and the Israeli Supreme Court and Israel's Prime Minister and President.

Israel is a sovereign nation, with the right like any other sovereign nation to determine its own capital. Yet for many years we've failed to acknowledge the obvious - the plain reality - that Israel's capital is Jerusalem.

On December 6th 2017, at my direction, the United States finally and officially recognized Jerusalem as the true capital of Israel. Today we follow through on this recognition and open our embassy on the historic and sacred land of Jerusalem. And we're opening it many many years ahead of schedule.

As I said in December, our greatest hope is for peace. The United States remains fully committed to facilitating a lasting peace agreement and we continue to support the status quo at Jerusalem's holy sites, including at the Temple Mount, also known as Haram Al-Sharif.

This city and this entire nation is a testament to the unbreakable spirit of the Jewish people. The United States will always be a great friend of Israel, and a partner in the cause of freedom and peace.

We wish ambassador Freedman good luck as he takes up his office in this beautiful Jerusalem embassy. And we extend a hand in friendship to Israel, the Palestinians, and to all of their neighbors. May there be peace. May God bless this embassy. May God bless all who serve there. And may God bless the United States of America.

Thank you.
הנאום המלא

את הטקס הנחה שגריר ארצות הברית בישראל דייוויד פרידמן. יועצו של הנשיא ג'ארד קושנר נשא דברים כנציג הממשל[38], כנציגי מדינת ישראל נאמו ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ונשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. הרב זלמן וולוביק והכמרים האוונגליסטים ג'ון הייגי ורוברט ג'פרס נשאו אף הם דברי ברכה בטקס[39].

אירועים נלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום לפני הטקס, ב-13 במאי ערך משרד החוץ אירוע לכבוד המשלחת האמריקאית לטקס[40]. באירוע השתתפו נציגי 23 מדינות נוספות, בהם נציגי 4 מדינות האיחוד האירופי: אוסטריה, הונגריה, רומניה וצ'כיה. ראש ממשלת ישראל האיץ בנציגי המדינות הזרות ללכת בעקבות ארצות הברית ולהעביר את שגרירויותיהן בישראל לירושלים[41].

רשימת המדינות שהשתתפו באירוע
ראש ממשלת ישראל נושא דברים בטקס, לצד שגריר ארצות הברית בישראל
Embassy Dedication Ceremony (41251492715).jpg

באותו יום התקיים במלון וולדורף אסטוריה ירושלים כנס מיוחד של ארגון הקהילה היהודית האורתודוקסית בארצות הברית (OU (Orthodox Union לרגל העברת השגרירות[42]. בכנס נכחו גם המשלחת האמריקאית לטקס. הרב הראשי לישראל יצחק יוסף ביטא בכנס את רחשי ליבו: "במשך שנים נלחמת ישראל על הצדק, על האמת, מלחמה לא קלה מול עולם של שנאה ורשע, מול אנטישמיות בלתי פוסקת, אבל סופה של אמת לצאת לאור."[43]

בבוקרו של יום העברת השגרירות התכנסו בירושלים כ-200 בכירים אמריקאים וישראלים, בהם מושל פלורידה ריק סקוט, מגיש פוקס ניוז מארק לוין, השר אורי אריאל וסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, "לחגוג את היום ההיסטורי של העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, בתקווה שיהודה ושומרון יקבלו גם הם הכרה רשמית כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל". מושל פלורידה הכריז על תמיכתו בהעברת השגרירות ועל הידידות העמוקה של מדינת פלורידה ומדינת ישראל[44].

משלחת הקונגרס לטקס, שכללה את הסנטורים לינדזי גרהאם מייק לי דין הלר וטד קרוז, ערכה מסיבת עיתונאים במלון המלך דוד. הסנאטור גרהאם הדגיש כי "העברת השגרירות משרתת אינטרסים ביטחוניים: גבולות מתפוררים סביבנו. על הישראלים לראות זאת כאילו חיל הפרשים מגיע לעזרתם."[45]

סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי העניקה לאחר הטקס לאיוונקה טראמפ "עגילי הלני המלכה" מעיר דוד ומסרה לה מכתב הוקרה על פועלה בהעברת השגרירות לירושלים[46]. שגריר ישראל באו"ם דני דנון העניק לשגרירת ארצות הברית באו"ם ניקי היילי העתק של מטבע מתקופת המרד הגדול עליו הוטבעו המילים "חירות ציון", והודה על תמיכתה בהעברת השגרירות לירושלים[47].

השר לענייני ירושלים, זאב אלקין הכריז לאחר הטקס, בכנסת, כי יוענק לדונלד טראמפ אות "מגן ירושלים"[48].

כעבור יומיים, ב-16 במאי, התקיים בירושלים טקס חנוכת שגרירות גואטמלה לירושלים בהשתתפות נשיא גואטמלה, ג'ימי מוראלס ובכירים בממשלתו.

סיקור תקשורתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמר הכבוד של ארצות הברית, בטקס

בתקשורת הישראלית טקס העברת השגרירות עמד בראש הכותרות. העיתונים "ישראל היום", "ידיעות אחרונות" ומעריב הקדישו לטקס את כותרותיהם הראשיות ביום הטקס[49] ולמחרת הטקס[50].

על סיקור הטקס בישראל ובעולם העיבו המהומות בגבול רצועת עזה, שהגיעו לשיא באותו יום, בו נמנו 61 הרוגים פלסטינים מאש צה"ל. מספר רשתות טלוויזיה ברחבי העולם שידרו משני המוקדים בו זמנית באמצעות מסך מפוצל[51]. גם בעיתונות העולמית הכתובה ציינו מספר עיתונים את שני האירועים בכותרות ראשיות[52].

פוקס ניוז מתח ביקורת על אופן הסיקור של כלי תקשורת אחרים את חנוכת השגרירות והעימותים בגבול רצועת עזה ב-14 במאי[53]. רשת פוקס עצמה שיגרה לירושלים את הכתבת הבכירה ג'נין פירו שסיקרה את התמיכה הרבה של תושבי ירושלים בהעברת השגרירות[54].

שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן התראיין לאחר הטקס לרשת NPR ואמר, בין היתר, כי "העובדות הן שישראל כבשה את השטח מידי ירדן. לא שלטו כאן פלסטינים. גם שליטתה של ירדן בירושלים וביהודה ושומרון הוכרה רק על ידי בריטניה ופקיסטן, כך שמבחינה בינלאומית לא ממש היו לירדן זכויות משפטיות. מבחינה זו, זכויותיה של ישראל בירושלים באותה עת, היו גבוהות לאין ערוך". פרידמן הוסיף ש"הפלסטינים תמיד החזיקו ב'זכות וטו' על החלטות של ארצות הברית ומדינות אחרות להכיר בירושלים כבירת ישראל. הנשיא טראמפ ביטל את המצב הזה, כי הוא פשוט לא נכון ולא הגיוני"[55].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Proclamation 9683 of December 6, 2017, 82 FR 58331
  2. ^ Landler, Mark (6 בדצמבר 2017). "Trump Recognizes Jerusalem as Israel's Capital and Orders U.S. Embassy to Move". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-11 בדצמבר 2017. 
  3. ^ Pappas, Alex (6 בדצמבר 2017). "Trump officially recognizes Jerusalem as Israel's capital, orders embassy move for US". Foxnews.com. בדיקה אחרונה ב-7 בדצמבר 2017. 
  4. ^ כתב המנדט על פלשתינה - ארץ ישראל, באתר ויקיטקסט
  5. ^ ברק אובמה הצהיר כי יירושלים "תישאר בירתה של ישראל...", ראו להלן
  6. ^ 6.0 6.1 From Bill Clinton to Trump: The Never-ending Story of the Jerusalem Embassy Move, haaretz
  7. ^ מאת נתן גוטמן, כתב "הארץ" בארה"ב, בוש דוחה את העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, באתר הארץ, 12 ביוני 2001
  8. ^ גיל קדרון‏, אובמה כבר לא תומך בירושלים מאוחדת, באתר וואלה! NEWS‏, 14 ביולי 2008
  9. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, פסיקה בארה"ב: יליד ירושלים - לא נולד בישראל, באתר ynet, 24 ביולי 2013
  10. ^ חמי שלופסיקת בית המשפט העליון על ירושלים - מכה הסברתית, באתר הארץ, 9 ביוני 2015
  11. ^ ירון אברהם, ‏אבו-מאזן: "טראמפ אמר שיעביר השגרירות לי-ם", באתר ‏mako‏‏, ‏5 בדצמבר 2017‏
  12. ^ חזי סימנטוב וברק רביד, טראמפ: "ההחלטה שלי בנוגע לירושלים הייתה צריכה להתקבל מזמן", באתר ערוץ עשר, 6 בדצמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  13. ^ 13.0 13.1 נתניהו: "יום היסטורי", אבו מאזן: "ארה"ב סיבכה את מאמצי השלום", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 06 בדצמבר 2017
  14. ^ פוסט בפייסבוק של הנשיא ריבלין, 6 בדצמבר 2017
  15. ^ כיכר השבת, ‏היסטוריה: טראמפ הכריז על הכרה בירושלים כבירת ישראל, באתר כיכר השבת, 6 בדצמבר 2017.
  16. ^ ירון שניידר, כתב לענייני ערבים ועמית ולדמן, ‏"טראמפ חסר אחריות". חשש ממהומות, באתר ‏mako‏‏, ‏6 בדצמבר 2017‏
  17. ^ אלעד זיני ונגה הלוי, אבו מאזן על נאום טראמפ: "נסיגה אמריקנית מתיווך בתהליך השלום", באתר ערוץ עשר, 6 בדצמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  18. ^ ניר דבורי, משה נוסבאום, ירון שניידר, ‏בעקבות הכרזת טראמפ: חמאס קורא "לפתוח באינתיפאדה חדשה", באתר ‏mako‏‏, ‏7 בדצמבר 2017‏
  19. ^ 19.0 19.1 ynet, ממזרח עד מערב: כך הגיב העולם להכרזת טראמפ, באתר ynet, 7 בדצמבר 2017
  20. ^ ארז לין, "גואטמלה תומכת בהצהרת הנשיא טראמפ", באתר nrg‏, 10 בדצמבר 2017
  21. ^ איתמר אייכנר, שגרירות גואטמלה בי-ם נחנכה: "אהבה בין אחים", באתר ynet, 16 במאי 2018
  22. ^ איתמר אייכנר, משרד החוץ לאיחוד האירופי: "כל התכחשות לאמת מרחיקה את השלום", באתר ynet, 7 בדמצבר 2017.
  23. ^ 23.0 23.1 ניצן קידר, רומניה: מעבירים את השגרירות לירושלים, באתר ערוץ 7, 19 באפריל 2018
  24. ^ הקרמלין: "הכרזת טראמפ עלולה להחריף את הסכסוך בין ישראל לפלסטינים", באתר ynet, 6 בדצמבר 2017
  25. ^ איתמר אייכנר, אחרי הכרזת טראמפ: ישראל תפנה למדינות נוספות שיכירו בירושלים כבירה, באתר ynet, 6 בדצמבר 2017
    אלדד בק, ‏נשיא צ'כיה לישראל היום: "ישראל וגבורתה הם מודל ועידוד עבורנו", באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2017
  26. ^ בת אל בנימין, ראש ממשלת צ'כיה: "רעיון העברת השגרירות לא טוב", באתר ערוץ 20, 9 בדצמבר 2017
  27. ^ 27.0 27.1 ברק רביד, ישראל סיכלה גינוי של האיחוד האירופי לפתיחת השגרירות בי-ם, באתר ערוץ עשר, 11 במאי 2018
  28. ^ משה ויסטוך, ‏אפקט טראמפ: צ'כיה מכירה בירושלים, בריטניה מגנה, באתר כיפה, 21 באפריל, 2018
  29. ^ 29.0 29.1 29.2 29.3 דניאל סיריוטי, הונדורס ופנמה צפויות להודיע על מעבר שגרירויותיהן לי-ם, באתר nrg‏, 26 בדצמבר 2017
  30. ^ יניר קוזין, ‏מתנה ליום העצמאות ה-70: שגרירות ארצות הברית תעבור לירושלים ב-14 במאי, באתר מעריב השבוע, 23 בפברואר 2018
  31. ^ איתמר אייכנר וסוכנויות הידיעות, בעקבות טראמפ: גואטמלה מעבירה את השגרירות לירושלים, באתר ynet, 25 בדצמבר 2017
  32. ^ אריאל כהנא, ‏הראשונה לעלות: שגרירות גואטמלה החלה לפעול מירושלים, בעיתון מקור ראשון, 1במאי 2018
  33. ^ ארז לין, ‏פרגוואי תעביר את השגרירות לירושלים, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2018
  34. ^ אלירן קרסנטי, פרגוואי תעביר את שגרירותה בישראל לירושלים, באתר ערוץ 20, 7 במאי 2018
  35. ^ אלדד בק, ‏סערה ברומניה בעקבות העברת השגרירות לי-ם, באתר ישראל היום, 27 באפריל 2018
  36. ^ אלדד בק, ‏צ'כיה תעביר את שגרירותה בישראל לירושלים, באתר ישראל היום, 25 באפריל 2018
  37. ^ אריאל כהנא, ‏סלובקיה מתחייבת: השגרירות תועבר לירושלים, באתר ישראל היום, 4 ביולי 2018
  38. ^ ג'ארד קושנר הכריז בטקס "...בהעברת השגרירות לירושלים הראנו לעולם פעם נוספת שאפשר לבטוח בארצות הברית. אנו עומדים לצד ידידינו..."
  39. ^ חרדים 10, "זכרו את היום ההיסטורי הזה": נחנכה שגרירות ארה"ב בירושלים, באתר חרדים10, 14 במאי 2018
  40. ^ ניצן קידר, נתניהו: "טראמפ עשה היסטוריה", באתר ערוץ 7, 13 במאי 2018
  41. ^ נעה לנדאורוב המדינות שבאו בסוף לחגיגה לרגל שגרירות ארה״ב: מאמריקה הלטינית ואפריקה, באתר הארץ, 17 במאי 2018
  42. ^ מערכת ערוץ 20, "העברת השגרירות – הצעד הכי פופולרי שטראמפ עשה", באתר ערוץ 20, 14 במאי 2018
  43. ^ חיים לב, הרב יוסף: ארה"ב - מלכות של חסד, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018
  44. ^ עדו בן פורת, מושל פלורידה: "יום היסטורי", באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018
  45. ^ אלירן אהרון, סנאטור אמריקני: לא ניתן לפלסטינים להרתיע אותנו, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018
  46. ^ ניצן קידר, מתנה לאיוונקה טראמפ: עגילים מעיר דוד, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018
  47. ^ ניצן קידר, דנון להיילי: תודה על תמיכה היסטורית, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018
  48. ^ ניצן קידר, הנשיא טראמפ – זוכה 'מגן ירושלים', באתר ערוץ 7, 14 במאי 2018
  49. ^ שערי העיתונים 14.5.2018, באתר העין השביעית
  50. ^ שערי העיתונים 15.5.2018, באתר העין השביעית
  51. ^ "Violence in Gaza and Ceremony in Jerusalem". Bloomberg.com (באנגלית). 14 במאי 2018. בדיקה אחרונה ב-15 ביוני 2018. 
  52. ^ "טבח" ו"מרחץ דמים": העיתונים בעולם על המהומות בעזה, באתר ynet, 15 במאי 2018.
  53. ^ עמרי נחמיאס‏, "חלום השלום מת ביום שני": כך סיקרו בארה"ב את ההפגנות בעזה, באתר וואלה! NEWS‏, 15 במאי 2018
  54. ^ עקיבא לם, העברת השגרירות לירושלים: "So כל הכבוד!", באתר ערוץ 20, 13 במאי 2018
  55. ^ ניצן קידר, שגריר ארה"ב בישראל: הארץ שייכת לעם היהודי, באתר ערוץ 7, 16 במאי 2018]