קארין אלהרר – הבדלי גרסאות

קארין אלהרר
	קארין אלהרר, 2012
	קארין אלהרר, 2012
לידה	9 באוקטובר 1977 (בת 46); כ"ז בתשרי ה'תשל"ח; חולון, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	המסלול האקדמי המכללה למינהל, אמריקן יוניברסיטי
מפלגה	יש עתיד
סיעה	יש עתיד, כחול לבן, יש עתיד – תל"ם
	5 בפברואר 2013 – מכהנת; (11 שנים)
כנסות	ה־19–23
	3 ביוני 2015 – 24 באוקטובר 2017; (שנתיים)
	→ אמנון כהן שלי יחימוביץ' ←
פרסים והוקרה
	פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (17 ביולי 2017)

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־08:51, 16 בפברואר 2021

קארין אלהרר-הרטשטיין (נולדה ב-9 באוקטובר 1977, כ"ז בתשרי ה'תשל"ח) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד. עורכת דין במקצועה, שימשה כמנהלת מערך הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת בר-אילן וכיו"ר הוועדה לביקורת המדינה.

ביוגרפיה

ראשית חייה

אלהרר נולדה וגדלה בחולון למוטי וקולט אלהרר, ילידי מרוקו. בוגרת תיכון קוגל. היא סיימה תואר ראשון במשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל, ותואר שני במשפטים עם התמחות בזכויות אדם בבית הספר למשפטים של אמריקן יוניברסיטי (אנ') (Washington College of Law, American University), בוושינגטון די. סי. שבארצות הברית, במסגרת תוכנית המשפטנים של הקרן החדשה לישראל.^[1] במהלך לימודי התואר השני התמחתה במסגרת ארגונים אמריקאיים העוסקים בזכויות אנשים עם מוגבלות: AAPD – ארגון הגג של אנשים עם מוגבלות; ו-MDRI, העוסק בזכויות ובשילוב בקהילה של אנשים עם מוגבלות נפשית בארצות מתפתחות.

לאחר סיום לימודיה, בשנת 2005, שבה לישראל, והחלה לעבוד בקליניקה המשפטית לזכויות אנשים עם מוגבלות בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. ב-2008 מונתה לתפקיד מנהלת מערך הקליניקות המשפטיות של הפקולטה. בתקופת ניהולה הוקמו במסגרת המערך, קליניקה למשפט עברי וקליניקה לזכויות קשישים וניצולי השואה, והמערך גדל לשמונה קליניקות משפטיות.

אלהרר פעילה בתחום החקיקה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות. היא הגישה מספר עתירות עקרוניות בתחום זה, שתרמו לשינויים בנושא העסקת סייעות אישיות והסעות במסגרות החינוך המיוחד ובפעילות מול המוסד לביטוח לאומי באשר לתשלום גמלת ילד נכה לילדים עם לקות בתחום הקשת האוטיסטית.^[2]

פעילות ציבורית

הייתה ממייסדי התנועה למלחמה בעוני בישראל, בה פעלה בתחום הסיוע המשפטי למעוטי יכולת כלכלית. נמנית עם מקימי התוכנית שכר מצווה, המאפשרת סיוע משפטי חינם לנזקקים. ניהלה את התוכנית "הלכה למעשה" בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שנועדה להגביר את מעורבותם של סטודנטים בקורסים במשפט ציבורי במסגרת הקהילה. חברה בוועדה המייעצת לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ובוועדת הסיוע המשפטי של לשכת עורכי הדין בישראל; חברה בוועד המנהל של ארגון קשר, המסייע למשפחות של ילדים ובוגרים עם מוגבלות; חברת המועצה הציבורית של ארגון כל-זכות; חברת המועצה הציבורית של ארגון מידות לבדיקת היעילות של עמותות בישראל.

פעילות פוליטית

הבחירות לכנסת ה-19

באוקטובר 2012 הצטרפה אלהרר למפלגת יש עתיד והוצבה במקום העשירי ברשימת מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת ה-19.^[3]^[4] היא נבחרה לכנסת לאחר שמפלגתה זכתה ב-19 מנדטים, ושימשה כחברה בוועדת הכספים, בוועדת הכלכלה, בוועדת החוקה, חוק ומשפט ובוועדת האתיקה. שימשה כראשת קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-מונקו וכיושבת-ראש השדולה למען שילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך.

ביוני 2014 החלה לכהן כיו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי. הוועדה הכינה לקריאה שנייה ושלישית את חוק השידור הציבורי החדש, שקבע כי ב-2015 תיסגר רשות השידור ותחתיה יקום תאגיד שידור ציבורי חדש. פעילות הוועדה עוררה מחאה מצד ועדי העובדים ברשות השידור ומצדם של חברי כנסת מהאופוזיציה.^[5]^[6] עובדי הרשות אף הפגינו מול ביתה של אלהרר.^[7] ביולי 2014 סיימה הוועדה את הדיונים בהצעת החוק. שבועיים לאחר מכן אושר החוק במליאת הכנסת. ביום תחילת החוק פוטרה ההנהלה הבכירה ברשות השידור וסמכויות הניהול עברו לידיו של הכונס הרשמי במשרד המשפטים עד ליום הקמתו של תאגיד השידור החדש, במסגרת הרפורמה ברשות השידור.

הבחירות לכנסת ה-20 וה-21

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הוצבה במקום השמיני ברשימת יש עתיד לכנסת, ונבחרה לכהונה שנייה לאחר שמפלגתה זכתה ב-11 מנדטים. עם הרכבת הקואליציה, והישארותה של מפלגתה באופוזיציה, מונתה לכהן כראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת עד ל-24 באוקטובר 2017, אז החליפה אותה בתפקיד שלי יחימוביץ'.

בישיבתה של הוועדה לביקורת המדינה, באולם הסנאט של אוניברסיטת חיפה, בנושא זיהומי האוויר בחיפה, ח"כ אלהרר הזהירה בדברה על הזיהומים בחיפה: "מדובר בפצצת זמן מתקתקת". לדבריה, "כולם מודעים - וכמעט לא עושים דבר. זו סכנה יומיומית לאזרחי הצפון, ואסור למדינה להפקיר את תושבי מפרץ חיפה, מבחינה ביטחונית ובריאותית. לא ניתן לעוד ועוד דו"חות לחלוף בלי לעשות דבר".^[8]

אלהרר יזמה את חקיקתו של חוק אומנה לילדים, שאושר בכנסת ב-23 בפברואר 2016.^[9]

הבחירות לכנסת ה-22 וה-23

בשנת 2019, לאחר השתלבותה של מפלגת יש עתיד ברשימת כחול לבן, הוצבה במקום ה-16, ונבחרה לכהונה שלישית בכנסת כשהרשימה קיבלה 35 מנדטים.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הוצבה במקום הרביעי ברשימת יש עתיד לכנסת.

חקיקה

בין החוקים שנחקקו ביוזמת אלהרר לאורך שנות כהונתה כחברת כנסת,

תיקון לחוק שירותי רווחה, (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) נכנס לתוקף בדצמבר 2013 הקובע כי קבלת המענק לא תאוחר מ-60 יום מהגשת הבקשה.^[10]
תיקון לחוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8) אושר ונכנס לתוקף במרץ 2014, הקובע כי החייב ימסור למי שמגיעים לו מזונות הודעה על מתן צו הכינוס ועל זכותו להגיש בקשה לבית המשפט, אם לא ימסור הודעה כאמור, ימסור הכונס הרשמי את ההודעה.^[11]
תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית (מס' 13), אושר ונכנס לתוקף באוגוסט 2014 (יחד עם עדי קול).^[12]
חוק אומנה לילדים, אושר ונכנס לתוקף במרץ 2013, הקובע את זכויותיהם של ילדים שהושמו באומנה ועקרונות למימוש זכויותיהם, ובראשם שמירת טובת הילד. כמו כן, את הדרכים להבטחת זכויות אלה, בין היתר, באמצעות קביעת הצורך בקבלת רישיון אומנה והתנאים לקבלתו, ומנגנונים לפיקוח על משפחות האומנה ועל הגופים המפעילים, שמפעילים את מערך האומנה.^[13]
תיקון לחוק חניה לנכים (מס' 6), אושר ונכנס לתוקף במרץ 2017 (יחד עם מיקי רוזנטל). הקובע כי רשות תימרור מקומית תקצה מקומות חניה לכלי רכב הנושאים תג נכה בשטח פריקה וטעינה, במועדים שאינם מיועדים לפריקה וטעינה, ובלבד שלא מדובר בנתיב נסיעה. מספר מקומות החניה שיוקצו כאמור יהיה מספר המקומות שניתן לכלול במחצית משטח הפריקה והטעינה ובלבד שמדובר במקום חניה אחד לפחות. במועדים שמיועדים לפריקה וטעינה החניה תהיה אסורה.^[14]
תיקון לחוק זכויות החולה (מס' 9) אושר ונכנס לתוקף באפריל 2016 (יחד עם עליזה לביא ויואל רזנוזוב). הקובע כי, אם הובא לידיעתו של מטפל כגון: רופא, אחות או פסיכולוג, כי הורה הורשע בביצוע עבירת מין או אלימות כלפי ילדו הקטין, או הוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה כאמור וכל עוד מתנהל ההליך הפלילי כנגדו, לא תידרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול רפואי באותו ילד ולא יימסר לאותו הורה מידע לגבי טיפול רפואי באותו ילד. בית המשפט לענייני משפחה רשאי, לבקשת ההורה, להורות אחרת, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד.^[15]
תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מס' 15) אושר ונכנס לתוקף באוגוסט 2018. הקובע את שיעור הייצוג המינימלי של אנשים עם מוגבלות לגבי גופים ציבוריים כגון משרדי הממשלה ויחידות הסמך, הכנסת, צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, רשויות מקומיות ותאגידים וגופים ציבוריים אחרים. בגוף ציבורי שמעסיק 100 עובדים לפחות, 5% מקרב עובדיו יהיו אנשים עם מוגבלות משמעותית.^[16]
תיקון לחוק עבודת נשים (מס' 62) אושר ונכנס לתוקף בדצמבר 2020 (יחד עם תמר זנדברג), הקובע כי מי שהעסיק עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות 150 ימים לאחר תום ימי היעדרותה יהיה זכאי בתום תקופת העסקתה למענק חד־פעמי בסכום של 5,000 שקלים חדשים.^[17]
תיקון לחוק המכינות הקדם-צבאיות אושר ונכנס לתוקף ביולי 2017 (יחד עם עמר בר לב), הקובע כי הגדרת "מכינה קדם צבאית" מוגדרת כך שבין תלמידי המכינות נכללים גם צעירים עם מוגבלות המיועדים להתנדבות לשירות ביטחון ופטורים משירות סדיר מסיבות רפואיות. עוד קובע החוק כי המיועדים להתנדבות כאמור מוגדרים כחניכי המכינות הקדם צבאיות לכל דבר ועניין, וכך הם נמנים עתה במספר החניכים הקובע לעניין השתתפות אוצר המדינה בתקצוב המכינות.^[18]
תיקון לחוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר אושר ונכנס לתוקף במרץ 2018, הקובע כי כל מחזיק שבהחזקתו בית ספר שלומדים בו מעל 500 תלמידים, יציב מכשיר החייאה אחד לפחות במקום מרכזי ונגיש בבית הספר, וידאג לכך שבבית הספר תהיה ערכת עזרה ראשונה אחת לפחות. עוד נקבע בחוק כי מחזיק שלא הציב בבית ספר מכשיר החייאה או שלא דאג לתקינותו בהתאם להוראות החוק, דינו קנס.^[19]
תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מס' 18), אושר ונכנס לתוקף ביולי 2018, הקובע כי אדם עם מוגבלות מקצרת חיים יהיה זכאי לקבל לדיור הלוואה מגוף פיננסי בסכום שלא יעלה על מיליון שקלים חדשים, אם הוא אדם עם מוגבלות מקצרת חיים שרכש ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים למטרת הלוואה לדיור, והכיסוי הביטוחי לעניין זה לא יעלה על 500,000 שקלים חדשים.^[20]
תיקון לחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (מס' 8) אושר ונכנס לתוקף ביולי 2018 המרחיב את ההגדרה של "עבריין מין" כך שתכלול גם מי שביצע עבירת מין בהיותו קטין והורשע בביצועה, אם נידון למאסר בפועל או אם בית המשפט ציווה על החזקתו במעון נעול או על אשפוזו, והוא שוחרר מהם לאחר גיל 19. בנוסף, קובע כי בית המשפט יימנע, ככל האפשר, מפגיעה בצרכים הייחודיים הנוגעים לשיקומו של עבריין מין כאמור. ההסדר יחול לגבי עבריין שביום פרסומו של חוק זה טרם שוחרר ממאסר, מהחזקה במעון או מאשפוז שציווה עליהם בית המשפט.^[21]
תיקון לחוק אומנה לילדים אושר ונכנס לתוקף באוגוסט 2016, הקובע כי ההגנה על התשלומים המשולמים לאומן כהחזר הוצאות מפני עיקול, העברה או שיעבוד תחול על התשלומים גם אם הופקדו כבר בחשבון הבנק של האומן, למשך 30 ימים. שנית, ההגנה תחול גם אם התשלומים כבר הופקדו כבר בחשבון הבנק של האומן, למשך 30 ימים. ההגנה תחול גם מפני עיקול בשל חוב מזונות. בנוסף, התיקון קובע שילד במשפחת אומנה יובא בחשבון בהרכב אותה משפחה לעניין קביעת הסכום משכר העבודה המוגן מפני עיקול.^[22]

חיים אישיים

אלהרר מתמודדת עם מחלת ניוון שרירים, ומתניידת באמצעות כיסא גלגלים. היא נשואה ואם לשני ילדים. מתגוררת בראשון לציון.

קישורים חיצוניים

קארין אלהרר, באתר הכנסת
קארין אלהרר, ברשת החברתית פייסבוק
קארין אלהרר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קארין אלהרר, באתר כנסת פתוחה
קארין אלהרר, באתר ערוץ הכנסת
קארין אלהרר באתר מפלגת "יש עתיד"
יאיר טרצ'יצקי, ‏מהפכה? עורכי הדין החברתיים מסתערים על לשכת עוה"ד, באתר גלובס, 18 ביוני 2011
קארין אלהרר, "מסייעים להסיר את המגבלה" - בכתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל- "עורך הדין" גיליון יולי 2011
ניר (שוקו) כהן, כיסא הכבוד של קארין אלהרר, באתר ynet, 8 בפברואר 2013
דוד בן בסט מראיין את קארין אלהרר, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏16 בינואר 2015
מזל מועלם, ח"כ אלהרר: במערכת הביטחון עסוקים בלהתגונן במקום בלהתייעל, באתר אל-מוניטור, 18 באוגוסט 2015
בילי פרנקל, ללא גבולות: אנשים עם מוגבלויות שטיפסו לצמרת, באתר ynet, 4 בדצמבר 2015
צבי זרחיה, טלי חרותי-סובר, ראיון | ח"כ קארין אלהרר: "לא הייתי צריכה לענות לאורן חזן. אמרתי לו מלים שלא הייתי צריכה להגיד", באתר TheMarker‏, 4 במרץ 2016
עפרה לקס, עניין אישי והפעם עם קארין אלהרר, באתר ערוץ 7, 20 ביולי 2016
שרון רופא אופיר, ח"כ קארין אלהרר בהריון שני ולא נותנת לניוון השרירים לעצור אותה, באתר Xnet‏, 6 במרץ 2017
ליאת רון, ‏קארין אלהרר יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, באתר גלובס
אמירה לם, "את יונתן ילדתי לפני הזמן, באמצע החודש השמיני. זה קרה בדיוק אחרי העימות בוועדה בראשותי, בין חברי הכנסת לבין ההורים השכולים. לפרשה הזו היו גלי הדף במשך שבועיים, ואז הפסקתי להרגיש את תנועות העובר. נסענו למיון ואמרו לי: מיילדים אותך עכשיו. דחוף, באתר "ידיעות אחרונות", 9 באוגוסט 2017
דוד בן בסט מראיין את קארין אלהרר, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏1 בספטמבר 2017
קארין אלהרר נואמת בכנסת על הצעת חוק לצעירים חסרי עורף משפחתי, בעמוד הפייסבוק של קארין אלהרר, 9 בנובמבר 2017 (אורך: 10:20)
עדי רובינשטיין, "להתאחד עם גנץ כדי להפיל את נתניהו? זו לא מטרה שמקדשת את האמצעים", באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2019

הערות שוליים

^ בוגרי תוכנית המשפטנים, באתר הקרן החדשה לישראל
^ תומר ולמר, ההורים גרושים? הסעות לילדים יגיעו לשני הבתים, באתר ynet, 15 בנובמבר 2011
^ צביקה ברוט, יש רשימה: הנבחרת הסופית של יאיר לפיד, באתר ynet, 2 בנובמבר 2012
^ בחירות 2013: עו"ד קארין אלהרר מצטרפת ליאיר לפיד, באתר ynet, 23 באוקטובר 2012
^ דוד אברהם‏, ח"כ גילאון בביקורת על ועדת אלהרר: "הדיונים מתקיימים רק בשביל הפרוטוקול", באתר וואלה‏, 18 ביוני 2014
^ נתי טוקר, הוועדה לחוק השידור הציבורי תגביל את נוכחות ועדי העובדים בדיונים, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2014
^ גילי איזיקוביץ, הפגנה של עובדי רשות השידור מול ביתה של ח"כ קארין אלהרר, באתר הארץ, 18 ביוני 2014
^ נעה שפיגל, הוועדה לביקורת המדינה קוראת לבדוק מדוע חיפה לא הוכרזה אזור מוכה זיהום, באתר הארץ, 21 בפברואר 2016
^ לי ירון, חוק האומנה אושר - ללא סעיף הדואג לשיקום המשפחה הביולוגית, באתר הארץ, 23 בפברואר 2016
^ חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון), התשע"ד-2013, באתר main.knesset.gov.il
^ חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8), התשע"ד-2014, באתר main.knesset.gov.il
^ חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 13), התשע"ד-2014, באתר main.knesset.gov.il
^ חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il
^ חוק חניה לנכים (תיקון מס' 6), התשע"ז-2017, באתר main.knesset.gov.il
^ חוק זכויות החולה (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il
^ חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il
^ חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א-2020, באתר main.knesset.gov.il
^ חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון), התשע"ח-2018, באתר main.knesset.gov.il
^ חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון), התשע"ח-2018, באתר main.knesset.gov.il
^ חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 18), התשע"ח-2018, באתר main.knesset.gov.il
^ חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 8), התשע"ח-2018, באתר main.knesset.gov.il
^ חוק אומנה לילדים (תיקון), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il

[1] בוגרי תוכנית המשפטנים, באתר הקרן החדשה לישראל

[2] תומר ולמר, ההורים גרושים? הסעות לילדים יגיעו לשני הבתים, באתר ynet, 15 בנובמבר 2011

[3] צביקה ברוט, יש רשימה: הנבחרת הסופית של יאיר לפיד, באתר ynet, 2 בנובמבר 2012

[4] בחירות 2013: עו"ד קארין אלהרר מצטרפת ליאיר לפיד, באתר ynet, 23 באוקטובר 2012

[5] דוד אברהם‏, ח"כ גילאון בביקורת על ועדת אלהרר: "הדיונים מתקיימים רק בשביל הפרוטוקול", באתר וואלה‏, 18 ביוני 2014

[6] נתי טוקר, הוועדה לחוק השידור הציבורי תגביל את נוכחות ועדי העובדים בדיונים, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2014

[7] גילי איזיקוביץ, הפגנה של עובדי רשות השידור מול ביתה של ח"כ קארין אלהרר, באתר הארץ, 18 ביוני 2014

[8] נעה שפיגל, הוועדה לביקורת המדינה קוראת לבדוק מדוע חיפה לא הוכרזה אזור מוכה זיהום, באתר הארץ, 21 בפברואר 2016

[9] לי ירון, חוק האומנה אושר - ללא סעיף הדואג לשיקום המשפחה הביולוגית, באתר הארץ, 23 בפברואר 2016

[10] חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון), התשע"ד-2013, באתר main.knesset.gov.il

[11] חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8), התשע"ד-2014, באתר main.knesset.gov.il

[12] חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 13), התשע"ד-2014, באתר main.knesset.gov.il

[13] חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il

[14] חוק חניה לנכים (תיקון מס' 6), התשע"ז-2017, באתר main.knesset.gov.il

[15] חוק זכויות החולה (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il

[16] חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il

[17] חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א-2020, באתר main.knesset.gov.il

[18] חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון), התשע"ח-2018, באתר main.knesset.gov.il

[19] חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון), התשע"ח-2018, באתר main.knesset.gov.il

[20] חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 18), התשע"ח-2018, באתר main.knesset.gov.il

[21] חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 8), התשע"ח-2018, באתר main.knesset.gov.il

[22] חוק אומנה לילדים (תיקון), התשע"ו-2016, באתר main.knesset.gov.il

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 == ביוגרפיה ==
-[[קובץ:Karin Elharar wheelchair.jpg|ממוזער|250px|שמאל|קארין אלהרר]]
-אלהרר נולדה וגדלה ב[[חולון]] למוטי וקולט אלהרר, ילידי [[יהדות מרוקו|מרוקו]]. בוגרת [[תיכון קוגל]]. היא סיימה [[תואר ראשון]] ב[[משפטים]] ב[[המסלול האקדמי המכללה למינהל|מסלול האקדמי המכללה למינהל]], ו[[תואר שני]] במשפטים עם התמחות ב[[זכויות אדם]] בבית הספר למשפטים של [[אמריקן יוניברסיטי]] {{אנ|American University}} (Washington College of Law, American University), ב[[וושינגטון די. סי.]] שב[[ארצות הברית]], במסגרת תוכנית המשפטנים של [[הקרן החדשה לישראל]]{{הערה|[http://www.nif.org.il/programs/law-program//בוגרי-תוכנית-המשפטנים בוגרי תוכנית המשפטנים], באתר הקרן החדשה לישראל}}. במהלך לימודי התואר השני התמחתה במסגרת ארגונים אמריקאיים העוסקים בזכויות אנשים עם מוגבלות: AAPD – ארגון הגג של אנשים עם מוגבלות; ו-MDRI, העוסק בזכויות ובשילוב בקהילה של אנשים עם [[הפרעה נפשית|מוגבלות נפשית]] ב[[ארצות מתפתחות]].
+=== ראשית חייה ===
-לאחר סיום לימודיה, בשנת [[2005]], שבה לישראל, והחלה לעבוד בקליניקה המשפטית לזכויות אנשים עם [[מוגבלות]] בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. ב-[[2008]] מונתה לתפקיד מנהלת מערך הקליניקות המשפטיות של הפקולטה. בתקופת ניהולה הוקמו במסגרת המערך, קליניקה ל[[משפט עברי]] וקליניקה לזכויות [[קשיש]]ים ו[[ניצולי השואה]], והמערך גדל לשמונה קליניקות משפטיות{{הבהרה|כמה קליניקות היו לפני שמצוינת גדילה לשמונה}}.
+אלהרר נולדה וגדלה ב[[חולון]] למוטי וקולט אלהרר, ילידי [[יהדות מרוקו|מרוקו]]. בוגרת [[תיכון קוגל]]. היא סיימה [[תואר ראשון]] ב[[משפטים]] ב[[המסלול האקדמי המכללה למינהל|מסלול האקדמי המכללה למינהל]], ו[[תואר שני]] במשפטים עם התמחות ב[[זכויות אדם]] בבית הספר למשפטים של [[אמריקן יוניברסיטי]] {{אנ|American University}} (Washington College of Law, American University), ב[[וושינגטון די. סי.]] שב[[ארצות הברית]], במסגרת תוכנית המשפטנים של [[הקרן החדשה לישראל]].{{הערה|[http://www.nif.org.il/programs/law-program//בוגרי-תוכנית-המשפטנים בוגרי תוכנית המשפטנים], באתר הקרן החדשה לישראל}} במהלך לימודי התואר השני התמחתה במסגרת ארגונים אמריקאיים העוסקים בזכויות אנשים עם מוגבלות: AAPD – ארגון הגג של אנשים עם מוגבלות; ו-MDRI, העוסק בזכויות ובשילוב בקהילה של אנשים עם [[הפרעה נפשית|מוגבלות נפשית]] ב[[ארצות מתפתחות]].
+לאחר סיום לימודיה, בשנת [[2005]], שבה לישראל, והחלה לעבוד בקליניקה המשפטית לזכויות אנשים עם [[מוגבלות]] בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. ב-[[2008]] מונתה לתפקיד מנהלת מערך הקליניקות המשפטיות של הפקולטה. בתקופת ניהולה הוקמו במסגרת המערך, קליניקה ל[[משפט עברי]] וקליניקה לזכויות [[קשיש]]ים ו[[ניצולי השואה]], והמערך גדל לשמונה קליניקות משפטיות.
-אלהרר פעילה בתחום ה[[חקיקה]] לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות. היא הגישה מספר עתירות עקרוניות בתחום זה, שתרמו לשינויים בנושא העסקת סייעות אישיות והסעות{{הערה|{{ynet|תומר ולמר|ההורים גרושים? הסעות לילדים יגיעו לשני הבתים|4148596|15 בנובמבר 2011}}}} במסגרות ה[[חינוך מיוחד|חינוך המיוחד]] ובפעילות מול [[המוסד לביטוח לאומי]] באשר לתשלום [[קצבת ילד נכה|גמלת ילד נכה]] לילדים עם לקות בתחום [[הקשת האוטיסטית]].
+אלהרר פעילה בתחום ה[[חקיקה]] לקידום זכויות אנשים עם מוגבלויות. היא הגישה מספר עתירות עקרוניות בתחום זה, שתרמו לשינויים בנושא העסקת סייעות אישיות והסעות במסגרות ה[[חינוך מיוחד|חינוך המיוחד]] ובפעילות מול [[המוסד לביטוח לאומי]] באשר לתשלום גמלת ילד נכה לילדים עם לקות בתחום [[הקשת האוטיסטית]].{{הערה|{{ynet|תומר ולמר|ההורים גרושים? הסעות לילדים יגיעו לשני הבתים|4148596|15 בנובמבר 2011}}}}
-הייתה ממייסדי [[התנועה למלחמה בעוני בישראל]], בה פעלה בתחום הסיוע המשפטי למעוטי יכולת כלכלית. נמנית עם מקימי התוכנית [[שכר מצווה]], המאפשרת סיוע משפטי חינם לנזקקים. ניהלה את התוכנית "הלכה למעשה" בפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת תל אביב]], שנועדה להגביר את מעורבותם של סטודנטים בקורסים ב[[משפט ציבורי]] במסגרת הקהילה. חברה בוועדה המייעצת ל[[נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], ובוועדת הסיוע המשפטי של [[לשכת עורכי הדין בישראל]]; חברה בוועד המנהל של ארגון קשר, המסייע למשפחות של ילדים ובוגרים עם מוגבלות; חברת המועצה הציבורית של ארגון [[כל-זכות]]; חברת המועצה הציבורית של ארגון [[מידות - שיקוף ודירוג מלכ"רים|מידות]] לבדיקת היעילות של [[עמותה|עמותות]] בישראל.
-===פעילות פוליטית===
+=== פעילות ציבורית ===
+הייתה ממייסדי [[התנועה למלחמה בעוני בישראל]], בה פעלה בתחום הסיוע המשפטי למעוטי יכולת כלכלית. נמנית עם מקימי התוכנית שכר מצווה, המאפשרת סיוע משפטי חינם לנזקקים. ניהלה את התוכנית "הלכה למעשה" בפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת תל אביב]], שנועדה להגביר את מעורבותם של סטודנטים בקורסים ב[[משפט ציבורי]] במסגרת הקהילה. חברה בוועדה המייעצת ל[[נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]], ובוועדת הסיוע המשפטי של [[לשכת עורכי הדין בישראל]]; חברה בוועד המנהל של ארגון קשר, המסייע למשפחות של ילדים ובוגרים עם מוגבלות; חברת המועצה הציבורית של ארגון [[כל-זכות]]; חברת המועצה הציבורית של ארגון מידות לבדיקת היעילות של [[עמותה|עמותות]] בישראל.
-באוקטובר 2012 הצטרפה אלהרר למפלגת [[יש עתיד]] והוצבה במקום העשירי ברשימת מועמדי המפלגה ב[[הבחירות לכנסת ה-19|בחירות לכנסת ה-19]]{{הערה|{{ynet||בחירות 2013: עו"ד קארין אלהרר מצטרפת ליאיר לפיד|4296083|23 באוקטובר 2012}}}}{{הערה|{{ynet|[[צביקה ברוט]]|יש רשימה: הנבחרת הסופית של יאיר לפיד|4300362|2 בנובמבר 2012}}}}. היא נבחרה ל[[הכנסת התשע עשרה|כנסת]] לאחר שמפלגתה זכתה ב-19 מנדטים, ושימשה כחברה בו[[ועדת הכספים]], בו[[ועדת הכלכלה]], בו[[ועדת החוקה, חוק ומשפט]] ובו[[ועדת האתיקה]]. שימשה כראשת קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-[[מונקו]] וכיושבת-ראש ה[[שדולה (הכנסת)|שדולה]] למען שילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך.
+==פעילות פוליטית==
-ביוני 2014 החלה לכהן כיו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי. הוועדה הכינה לקריאה שנייה ושלישית את [[הרפורמה ברשות השידור|חוק השידור הציבורי החדש]], שקבע כי ב-2015 תיסגר [[רשות השידור]] ותחתיה יקום תאגיד שידור ציבורי חדש. פעילות הוועדה עוררה מחאה מצד ועדי העובדים ברשות השידור ומצדם של חברי כנסת מהאופוזיציה{{הערה|{{וואלה!|דוד אברהם|ח"כ גילאון בביקורת על ועדת אלהרר: "הדיונים מתקיימים רק בשביל הפרוטוקול"|2756469|18 ביוני 2014}}}}{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|הוועדה לחוק השידור הציבורי תגביל את נוכחות ועדי העובדים בדיונים|advertising/1.2352799|18 ביוני 2014}}}}. עובדי הרשות אף הפגינו מול ביתה של אלהרר{{הערה|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|הפגנה של עובדי רשות השידור מול ביתה של ח"כ קארין אלהרר|1.2353201|18 ביוני 2014}}}}. ביולי 2014 סיימה הוועדה את הדיונים בהצעת החוק. שבועיים לאחר מכן אושר החוק ב[[מליאת הכנסת]]. ביום תחילת החוק פוטרה ההנהלה הבכירה ברשות השידור וסמכויות הניהול עברו לידיו של [[הכונס הרשמי במשרד המשפטים]] עד ליום הקמתו של תאגיד השידור החדש, במסגרת ה[[הרפורמה ברשות השידור|רפורמה ברשות השידור]].
+=== הבחירות לכנסת ה-19 ===
+באוקטובר 2012 הצטרפה אלהרר למפלגת [[יש עתיד]] והוצבה במקום העשירי ברשימת מועמדי המפלגה ב[[הבחירות לכנסת ה-19|בחירות לכנסת ה-19]].{{הערה|{{ynet|[[צביקה ברוט]]|יש רשימה: הנבחרת הסופית של יאיר לפיד|4300362|2 בנובמבר 2012}}}}{{הערה|{{ynet||בחירות 2013: עו"ד קארין אלהרר מצטרפת ליאיר לפיד|4296083|23 באוקטובר 2012}}}} היא נבחרה ל[[הכנסת התשע עשרה|כנסת]] לאחר שמפלגתה זכתה ב-19 מנדטים, ושימשה כחברה בו[[ועדת הכספים]], בו[[ועדת הכלכלה]], בו[[ועדת החוקה, חוק ומשפט]] ובו[[ועדת האתיקה]]. שימשה כראשת קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-[[מונקו]] וכיושבת-ראש ה[[שדולה (הכנסת)|שדולה]] למען שילוב ילדים עם מוגבלויות במערכת החינוך.
+ביוני 2014 החלה לכהן כיו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי. הוועדה הכינה לקריאה שנייה ושלישית את [[הרפורמה ברשות השידור|חוק השידור הציבורי החדש]], שקבע כי ב-2015 תיסגר [[רשות השידור]] ותחתיה יקום תאגיד שידור ציבורי חדש. פעילות הוועדה עוררה מחאה מצד ועדי העובדים ברשות השידור ומצדם של חברי כנסת מהאופוזיציה.{{הערה|{{וואלה!|דוד אברהם|ח"כ גילאון בביקורת על ועדת אלהרר: "הדיונים מתקיימים רק בשביל הפרוטוקול"|2756469|18 ביוני 2014}}}}{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|הוועדה לחוק השידור הציבורי תגביל את נוכחות ועדי העובדים בדיונים|advertising/1.2352799|18 ביוני 2014}}}} עובדי הרשות אף הפגינו מול ביתה של אלהרר.{{הערה|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|הפגנה של עובדי רשות השידור מול ביתה של ח"כ קארין אלהרר|1.2353201|18 ביוני 2014}}}} ביולי 2014 סיימה הוועדה את הדיונים בהצעת החוק. שבועיים לאחר מכן אושר החוק ב[[מליאת הכנסת]]. ביום תחילת החוק פוטרה ההנהלה הבכירה ברשות השידור וסמכויות הניהול עברו לידיו של הכונס הרשמי במשרד המשפטים עד ליום הקמתו של תאגיד השידור החדש, במסגרת ה[[הרפורמה ברשות השידור|רפורמה ברשות השידור]].
+=== הבחירות לכנסת ה-20 וה-21 ===
+[[קובץ:Reuven Rivlin in a meeting of «Leadership and Disability», January 2018 (5426).jpg|ממוזער|299x299 פיקסלים|אלהרר יחד עם [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[ראובן ריבלין]], ו[[בן הזוג של נשיא מדינת ישראל|רעייתו]] [[נחמה ריבלין]] במפגש מיוחד למען "מנהיגות ומוגבלות" בשנת [[2018]]]]
 לקראת [[הבחירות לכנסת ה-20]] הוצבה במקום השמיני ברשימת יש עתיד לכנסת, ונבחרה לכהונה שנייה לאחר שמפלגתה זכתה ב-11 מנדטים. עם הרכבת הקואליציה, והישארותה של מפלגתה ב[[אופוזיציה]], מונתה לכהן כראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה ב[[הכנסת העשרים|כנסת]] עד ל-24 באוקטובר 2017, אז החליפה אותה בתפקיד [[שלי יחימוביץ']].
-בישיבתה של הוועדה לביקורת המדינה, באולם הסנאט של [[אוניברסיטת חיפה]], בנושא זיהומי האוויר בחיפה, ח"כ אלהרר הזהירה בדברה על הזיהומים בחיפה: "מדובר בפצצת זמן מתקתקת". לדבריה, "כולם מודעים - וכמעט לא עושים דבר. זו סכנה יומיומית לאזרחי הצפון, ואסור למדינה להפקיר את תושבי [[מפרץ חיפה]], מבחינה ביטחונית ובריאותית. לא ניתן לעוד ועוד דו"חות לחלוף בלי לעשות דבר"{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל|הוועדה לביקורת המדינה קוראת לבדוק מדוע חיפה לא הוכרזה אזור מוכה זיהום|1.2858000|21 בפברואר 2016}}}}.
+בישיבתה של הוועדה לביקורת המדינה, באולם הסנאט של [[אוניברסיטת חיפה]], בנושא זיהומי האוויר בחיפה, ח"כ אלהרר הזהירה בדברה על הזיהומים בחיפה: "מדובר בפצצת זמן מתקתקת". לדבריה, "כולם מודעים - וכמעט לא עושים דבר. זו סכנה יומיומית לאזרחי הצפון, ואסור למדינה להפקיר את תושבי [[מפרץ חיפה]], מבחינה ביטחונית ובריאותית. לא ניתן לעוד ועוד דו"חות לחלוף בלי לעשות דבר".{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל|הוועדה לביקורת המדינה קוראת לבדוק מדוע חיפה לא הוכרזה אזור מוכה זיהום|1.2858000|21 בפברואר 2016}}}}
-אלהרר יזמה את חקיקתו של [[חוק אומנה לילדים]], שאושר בכנסת ב-23 בפברואר 2016{{הערה|{{הארץ|לי ירון|חוק האומנה אושר - ללא סעיף הדואג לשיקום המשפחה הביולוגית|1.2861199|23 בפברואר 2016}}}}.
+אלהרר יזמה את חקיקתו של [[חוק אומנה לילדים]], שאושר בכנסת ב-23 בפברואר 2016.{{הערה|{{הארץ|לי ירון|חוק האומנה אושר - ללא סעיף הדואג לשיקום המשפחה הביולוגית|1.2861199|23 בפברואר 2016}}}}
+=== הבחירות לכנסת ה-22 וה-23 ===
 [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת|בשנת 2019]], לאחר השתלבותה של מפלגת יש עתיד ב[[רשימת כחול לבן]], הוצבה במקום ה-16, ונבחרה לכהונה שלישית בכנסת כשהרשימה קיבלה 35 מנדטים.
 לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים וארבע]], הוצבה במקום הרביעי ברשימת יש עתיד לכנסת.
+== חקיקה ==
-===חייה הפרטיים===
+בין החוקים שנחקקו ביוזמת אלהרר לאורך שנות כהונתה כחברת כנסת,
+* תיקון לחוק שירותי רווחה, (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) נכנס לתוקף בדצמבר 2013 הקובע כי קבלת המענק לא תאוחר מ-60 יום מהגשת הבקשה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=481970|כותרת=חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון), התשע"ד-2013|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+* תיקון לחוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8) אושר ונכנס לתוקף במרץ 2014, הקובע כי החייב ימסור למי שמגיעים לו מזונות הודעה על מתן צו הכינוס ועל זכותו להגיש בקשה לבית המשפט, אם לא ימסור הודעה כאמור, ימסור הכונס הרשמי את ההודעה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=483390|כותרת=חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 8), התשע"ד-2014|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+* תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית (מס' 13), אושר ונכנס לתוקף באוגוסט 2014 (יחד עם [[עדי קול]]).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=546688|כותרת=חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 13), התשע"ד-2014|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+* חוק אומנה לילדים, אושר ונכנס לתוקף במרץ 2013, הקובע את זכויותיהם של ילדים שהושמו באומנה ועקרונות למימוש זכויותיהם, ובראשם שמירת טובת הילד. כמו כן, את הדרכים להבטחת זכויות אלה, בין היתר, באמצעות קביעת הצורך בקבלת רישיון אומנה והתנאים לקבלתו, ומנגנונים לפיקוח על משפחות האומנה ועל הגופים המפעילים, שמפעילים את מערך האומנה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=482355|כותרת=חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+* תיקון לחוק חניה לנכים (מס' 6), אושר ונכנס לתוקף במרץ 2017 (יחד עם [[מיקי רוזנטל]]). הקובע כי רשות תימרור מקומית תקצה מקומות חניה לכלי רכב הנושאים תג נכה בשטח פריקה וטעינה, במועדים שאינם מיועדים לפריקה וטעינה, ובלבד שלא מדובר בנתיב נסיעה. מספר מקומות החניה שיוקצו כאמור יהיה מספר המקומות שניתן לכלול במחצית משטח הפריקה והטעינה ובלבד שמדובר במקום חניה אחד לפחות. במועדים שמיועדים לפריקה וטעינה החניה תהיה אסורה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=488007|כותרת=חוק חניה לנכים (תיקון מס' 6), התשע"ז-2017|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+* תיקון לחוק זכויות החולה (מס' 9) אושר ונכנס לתוקף באפריל 2016 (יחד עם [[עליזה לביא]] ו[[יואל רזבוזוב|יואל רזנוזוב]]). הקובע כי, אם הובא לידיעתו של מטפל כגון: רופא, אחות או פסיכולוג, כי הורה הורשע בביצוע עבירת מין או אלימות כלפי ילדו הקטין, או הוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה כאמור וכל עוד מתנהל ההליך הפלילי כנגדו, לא תידרש הסכמתו של אותו הורה לטיפול רפואי באותו ילד ולא יימסר לאותו הורה מידע לגבי טיפול רפואי באותו ילד. בית המשפט לענייני משפחה רשאי, לבקשת ההורה, להורות אחרת, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=544618|כותרת=חוק זכויות החולה (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+* תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מס' 15) אושר ונכנס לתוקף באוגוסט 2018. הקובע את שיעור הייצוג המינימלי של אנשים עם מוגבלות לגבי גופים ציבוריים כגון משרדי הממשלה ויחידות הסמך, הכנסת, צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, רשויות מקומיות ותאגידים וגופים ציבוריים אחרים. בגוף ציבורי שמעסיק 100 עובדים לפחות, 5% מקרב עובדיו יהיו אנשים עם מוגבלות משמעותית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=563813|כותרת=חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+* תיקון לחוק עבודת נשים (מס' 62) אושר ונכנס לתוקף בדצמבר 2020 (יחד עם [[תמר זנדברג]]), הקובע כי מי שהעסיק עובדת ששהתה במקלט לנשים מוכות 150 ימים לאחר תום ימי היעדרותה יהיה זכאי בתום תקופת העסקתה למענק חד־פעמי בסכום של 5,000 שקלים חדשים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2139622|כותרת=חוק עבודת נשים (תיקון מס' 62), התשפ"א-2020|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+* תיקון לחוק המכינות הקדם-צבאיות אושר ונכנס לתוקף ביולי 2017 (יחד עם [[עמר בר-לב|עמר בר לב]]), הקובע כי הגדרת "מכינה קדם צבאית" מוגדרת כך שבין תלמידי המכינות נכללים גם צעירים עם מוגבלות המיועדים להתנדבות לשירות ביטחון ופטורים משירות סדיר מסיבות רפואיות. עוד קובע החוק כי המיועדים להתנדבות כאמור מוגדרים כחניכי המכינות הקדם צבאיות לכל דבר ועניין, וכך הם נמנים עתה במספר החניכים הקובע לעניין השתתפות אוצר המדינה בתקצוב המכינות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=578207|כותרת=חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון), התשע"ח-2018|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+* תיקון לחוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר אושר ונכנס לתוקף במרץ 2018, הקובע כי כל מחזיק שבהחזקתו בית ספר שלומדים בו מעל 500 תלמידים, יציב מכשיר החייאה אחד לפחות במקום מרכזי ונגיש בבית הספר, וידאג לכך שבבית הספר תהיה ערכת עזרה ראשונה אחת לפחות. עוד נקבע בחוק כי מחזיק שלא הציב בבית ספר מכשיר החייאה או שלא דאג לתקינותו בהתאם להוראות החוק, דינו קנס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2010735|כותרת=חוק לימוד עזרה ראשונה בבתי ספר (תיקון), התשע"ח-2018|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+* תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מס' 18), אושר ונכנס לתוקף ביולי 2018, הקובע כי אדם עם מוגבלות מקצרת חיים יהיה זכאי לקבל לדיור הלוואה מגוף פיננסי בסכום שלא יעלה על מיליון שקלים חדשים, אם הוא אדם עם מוגבלות מקצרת חיים שרכש ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים למטרת הלוואה לדיור, והכיסוי הביטוחי לעניין זה לא יעלה על 500,000 שקלים חדשים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=564961|כותרת=חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 18), התשע"ח-2018|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+* תיקון לחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (מס' 8) אושר ונכנס לתוקף ביולי 2018 המרחיב את ההגדרה של "עבריין מין" כך שתכלול גם מי שביצע עבירת מין בהיותו קטין והורשע בביצועה, אם נידון למאסר בפועל או אם בית המשפט ציווה על החזקתו במעון נעול או על אשפוזו, והוא שוחרר מהם לאחר גיל 19. בנוסף, קובע כי בית המשפט יימנע, ככל האפשר, מפגיעה בצרכים הייחודיים הנוגעים לשיקומו של עבריין מין כאמור. ההסדר יחול לגבי עבריין שביום פרסומו של חוק זה טרם שוחרר ממאסר, מהחזקה במעון או מאשפוז שציווה עליהם בית המשפט.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=562516|כותרת=חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 8), התשע"ח-2018|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+* תיקון לחוק אומנה לילדים אושר ונכנס לתוקף באוגוסט 2016, הקובע כי ההגנה על התשלומים המשולמים לאומן כהחזר הוצאות מפני עיקול, העברה או שיעבוד תחול על התשלומים גם אם הופקדו כבר בחשבון הבנק של האומן, למשך 30 ימים. שנית, ההגנה תחול גם אם התשלומים כבר הופקדו כבר בחשבון הבנק של האומן, למשך 30 ימים. ההגנה תחול גם מפני עיקול בשל חוב מזונות. בנוסף, התיקון קובע שילד במשפחת אומנה יובא בחשבון בהרכב אותה משפחה לעניין קביעת הסכום משכר העבודה המוגן מפני עיקול.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2003513|כותרת=חוק אומנה לילדים (תיקון), התשע"ו-2016|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-02-16}}</ref>
+==חיים אישיים==
 אלהרר מתמודדת עם מחלת [[ניוון שרירים]], ומתניידת באמצעות [[כיסא גלגלים]]. היא נשואה ואם לשני ילדים. מתגוררת ב[[ראשון לציון]].

חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים וחמש
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים או כסגני שרים בממשלת ישראל השלושים ושבע)
סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים ושבע (64 חברי הכנסת)
הליכוד (32)	נתניהו • לוין • גלנט • אוחנה • ברקת • דיכטר • ישראל כ"ץ • קרעי • דנון • ביטן • אדלשטיין • רביבו • דיסטל-אטבריאן • ואטורי • דנינו • גוטליב • מילביצקי • ביסמוט • סעדה • דלל • גמליאל • אופיר כץ • גולן • אילוז • קלנר • עטייה • הלוי • מלקו • שקלים • שטרית • פסל • גואטה
ש"ס (11)	דרעי • מלכיאלי • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב • בצלאל • מישרקי • מלול • מושיאשוילי
הציונות הדתית (7)	סופר • סטרוק • רוטמן • וולדיגר • טל • סולומון • סוכות
יהדות התורה (7)	גפני • טסלר • אשר • אייכלר • פינדרוס • רוט • ברוכי
עוצמה יהודית (6)	בן גביר • וסרלאוף • אלמוג כהן • פוגל • סון הר-מלך • קרויזר
נעם (1)	מעוז
סיעות האופוזיציה (56 חברי הכנסת)
יש עתיד (24)	לפיד • מאיר כהן • אלהרר • מירב כהן • שטרן • מיקי לוי • בן ארי • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • שיר • רול • להב-הרצנו • בליאק • רון כץ • צרפתי הרכבי • מזרסקי • סאקס פרידמן • דבורה ביטון • טור-פז • דוידסון • שירי • מירון • ירון לוי
המחנה הממלכתי (8)	גנץ • איזנקוט • תמנו • טרופר • מיכאל ביטון • כהנא • פרקש-הכהן • שוסטר
ישראל ביתנו (6)	ליברמן • פורר • סובה • ניר • מלינובסקי • עמאר
רע"מ (5)	עבאס • טאהא • אל-הואשלה • ח'טיב-יאסין • חוג'יראת
חד"ש-תע"ל (5)	עודה • טיבי • תומא סלימאן • כסיף • עטאונה
הימין הממלכתי (4)	סער • שאשא-ביטון • אלקין • השכל
העבודה (4)	מיכאלי • לזימי • קריב • רייטן

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: קארין אלהרר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קארין אלהרר