לדלג לתוכן

הבשורה למרים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 34737820 של 200.8.50.145 (שיחה)
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 12: שורה 12:
==הברית החדשה==
==הברית החדשה==
הבשורה מתוארת ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] ב[[הבשורה על-פי לוקס|בשורה על-פי לוקס]], פרק א'. על פי המתואר הופיע ה[[מלאך]] [[גבריאל]] בפני מרים בעיר [[נצרת]], אשר הייתה [[אירוסים|מאורסת]] באותו זמן ל[[יוסף הקדוש]]. גבריאל מבשר לה על [[הולדת ישו]] וכן על העובדה כי [[אלישבע, אם יוחנן המטביל|אלישבע]], אמו של [[יוחנן המטביל]], אף היא ב[[היריון]]:
הבשורה מתוארת ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] ב[[הבשורה על-פי לוקס|בשורה על-פי לוקס]], פרק א'. על פי המתואר הופיע ה[[מלאך]] [[גבריאל]] בפני מרים בעיר [[נצרת]], אשר הייתה [[אירוסים|מאורסת]] באותו זמן ל[[יוסף הקדוש]]. גבריאל מבשר לה על [[הולדת ישו]] וכן על העובדה כי [[אלישבע, אם יוחנן המטביל|אלישבע]], אמו של [[יוחנן המטביל]], אף היא ב[[היריון]]:
בחודש השישי נשלח המלאך גבריאל מאלוהים לעיר בגליל הנקראת נצרת, לבתולה מאורסת לאיש בשם יוסף, מבית דוד. שמה של הבתולה היה מרי. והוא נכנס למקום שבו היא הייתה ואמר לה: "שלום, מלאת חסד, ה' איתך ." היא הייתה מוטרדת מהמילים הללו, ושקלה את משמעות הברכה הזו. ויאמר לה המלאך: "אל תפחדי, מרים, כי מצאת חסד לפני אלוהים: תתעבר ברחמך ותלד בן, ותקרא לו ישוע." הוא יהיה גדול ויקרא בן העליון; ה' אלהים יתן לו את כסא דוד אביו, הוא ימלוך לעולם על בית יעקב ולמלכותו לא תהיה ו. אמרה מרים למלאך: - כיצד ניתן לעשות זאת, כי איני מכיר אדם?ענה המלאך ואמר לו: "רוח הקודש תרד עליך, ועוצמתו של עליון יאפיל עליך; לכן, מי שיוולד קדוש ייקרא בן אלוהים. ושם יש לך את אליזבת, קרובתך, אשר בזקנתה הרתה גם בן, וזה שהם קראו עקרה כבר בחודש השישי, כי אין דבר בלתי אפשרי לה' . מרים אמרה אז: "הנה עבד ה', יעשה לי כדברך." והמלאך יצא מפניו. [ 4 ] על-פי לוקאס]], 1, 26-38}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים אֶת-גַּבְרִיאֵל הַמַּלְאָךְ גָּלִילָה אֶל-עִיר אַחַת וּשְׁמָהּ נְצָרֶת׃ אֶל-בְּתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ אֲשֶׁר-שְׁמוֹ יוֹסֵף מִבֵּית דָּוִד וְשֵׁם הַבְּתוּלָה מִרְיָם׃ וַיָּבֹא הַמַּלְאָךְ הַחַדְרָה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שָׁלוֹם לָךְ אֵשֶׁת-חֵן ה' עִמָּךְ בְּרוּכָה אַתְּ בַּנָּשִׁים׃ וְהִיא בִּרְאוֹתָהּ נִבְהֲלָה לִדְבָרוֹ וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ מָה הַבְּרָכָה הַזֹּאת׃ וַיֹּאמֶר לָהּ הַמַּלְאָךְ אַל-תִּירְאִי מִרְיָם כִּי-מָצָאתְ חֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃ וְהִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאתְ אֶת-שְׁמוֹ יֵשׂוּעַ׃ וְהוּא גָּדוֹל יִהְיֶה וּבֶן-עֶלְיוֹן יִקָּרֵא וַ-ה' אֱלֹהִים יִתֶּן-לוֹ אֶת-כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו׃ וּמָלַךְ עַל-בֵּית יַעֲקֹב לְעוֹלָם וָעֶד וּלְמַלְכוּתוֹ אֵין קֵץ׃ וַתֹּאמֶר מִרְיָם אֶל-הַמַּלְאָךְ אֵיךְ יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה וַאֲנִי אֵינֶנִּי יֹדַעַת אִישׁ׃ וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תָּבוֹא עָלַיךְ וּגְבוּרַת עֶלְיוֹן תָּצֵל עָלָיּךְ עַל-כֵּן קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לַיִּלוֹד בֶּן-הָאֱלֹהִים׃ וְהִנֵּה אֱלִישֶׁבַע קְרוֹבָתֵךְ אֲשֶׁר קָרְאוּ-לָהּ עֲקָרָה גַּם-הִיא הָרָה לָלֶדֶת בֵּן בְּזִקְנָתָהּ וְזֶה לָּהּ הַחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי׃ כִּי לֹא-יִפָּלֵא מֵאֱלֹהִים כָּל-דָּבָר׃ וַתֹּאמֶר מִרְיָם הִנְנִי שִׁפְחַת ה' יְהִי-לִי כִּדְבָרֶךָ וַיֵּצֵא מֵאִתָּהּ הַמַּלְאָךְ׃|מקור=[[הבשורה על-פי לוקאס]], 1, 26-38}}
[[הבשורה על-פי מתי]] מציינת מלאך אשר מופיע בפני יוסף ומניא אותו מגירושה של מרים ההרה. המלאך מצטט נבואה הלקוחה מ[[ספר ישעיהו]] פרק ז', 14: "כי הנה העלמה הרה ויולדת בן קראת שמו עמנואל".
[[הבשורה על-פי מתי]] מציינת מלאך אשר מופיע בפני יוסף ומניא אותו מגירושה של מרים ההרה. המלאך מצטט נבואה הלקוחה מ[[ספר ישעיהו]] פרק ז', 14: "כי הנה העלמה הרה ויולדת בן קראת שמו עמנואל".



גרסה מ־22:58, 3 ביולי 2023

המונח "הבשורה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו הבשורה (פירושונים).
הבשורה, בפרט מחזית קתדרלת אמיין
הבשורה (1313 - 1342), מאת סימונה מרטיני
הבשורה (1430–1432), מאת פרה אנג'ליקו
הבשורה מאת לאונרדו דה וינצ'י
הבשורה למרים מאת ג'ובאני ד'אמברוג'ו במוזיאון הדואומו
מערת הבשורה בקריפטה שבבזיליקת הבשורה בנצרת
באר מרים

"הבשורה" היא, על פי הנצרות, ההודעה שהביא המלאך גבריאל למרים, אם ישו מאת האל, ובה נמסר לה כי היא הרה, וכי בעוד תשעה חודשים היא תלד בן, שאביו הוא האל. חלק מן הכנסיות הנוצרים חוגג אירוע זה ב-25 במרץ, הנקרא "חג הבשורה". התאריך מציין גם את תשעה החודשים שלפני לידת ישו, המצוינת על ידי חג המולד. במקומות שונים נתפש האירוע כמציין תחילת שנה חדשה, כמו באנגליה עד שנת 1752, שם נקרא החג "חג הבשורה". "הבשורה" היא המועד בו מתחילים לספור את לוח השנה האתיופי.

הברית החדשה

הבשורה מתוארת בברית החדשה בבשורה על-פי לוקס, פרק א'. על פי המתואר הופיע המלאך גבריאל בפני מרים בעיר נצרת, אשר הייתה מאורסת באותו זמן ליוסף הקדוש. גבריאל מבשר לה על הולדת ישו וכן על העובדה כי אלישבע, אמו של יוחנן המטביל, אף היא בהיריון: בחודש השישי נשלח המלאך גבריאל מאלוהים לעיר בגליל הנקראת נצרת, לבתולה מאורסת לאיש בשם יוסף, מבית דוד. שמה של הבתולה היה מרי. והוא נכנס למקום שבו היא הייתה ואמר לה: "שלום, מלאת חסד, ה' איתך ." היא הייתה מוטרדת מהמילים הללו, ושקלה את משמעות הברכה הזו. ויאמר לה המלאך: "אל תפחדי, מרים, כי מצאת חסד לפני אלוהים: תתעבר ברחמך ותלד בן, ותקרא לו ישוע." הוא יהיה גדול ויקרא בן העליון; ה' אלהים יתן לו את כסא דוד אביו, הוא ימלוך לעולם על בית יעקב ולמלכותו לא תהיה ו. אמרה מרים למלאך: - כיצד ניתן לעשות זאת, כי איני מכיר אדם?ענה המלאך ואמר לו: "רוח הקודש תרד עליך, ועוצמתו של עליון יאפיל עליך; לכן, מי שיוולד קדוש ייקרא בן אלוהים. ושם יש לך את אליזבת, קרובתך, אשר בזקנתה הרתה גם בן, וזה שהם קראו עקרה כבר בחודש השישי, כי אין דבר בלתי אפשרי לה' . מרים אמרה אז: "הנה עבד ה', יעשה לי כדברך." והמלאך יצא מפניו. [ 4 ] על-פי לוקאס]], 1, 26-38}} הבשורה על-פי מתי מציינת מלאך אשר מופיע בפני יוסף ומניא אותו מגירושה של מרים ההרה. המלאך מצטט נבואה הלקוחה מספר ישעיהו פרק ז', 14: "כי הנה העלמה הרה ויולדת בן קראת שמו עמנואל".

המקום

המסורת הנוצרית ממקמת את הבשורה בנצרת, עיר מגוריהם של מרים ויוסף הקדוש. הקתולים ממקמים את האירוע בביתם של מרים ויוסף, שלפי המסורת שכן במקום בו ניצבת בזיליקת הבשורה במרכז העיר; ואילו האורתודוקסים מעדיפים הגרסה לפיה התרחשה הבשורה במעיין מרים שבצפון העיר במקום בו ניצבת בימים אלה כנסיית גבריאל הקדוש.

גוף ואלוהות בבשורה ובעיבור

רגע הבשורה נתפש לעיתים גם כרגע העיבור או ההתעברות. ייתכן כי התפיסה הזו הושפעה מן המסורת האריסטוטלית, אשר תארה את היחס שבין הגבר, המעניק את הרוח, לבין האישה, המעניקה את המימוש הגופני והחומרי בתהליך הרבייה. תפיסה פוסט-מודרנית של רעיון זה משתקפת גם בסרטו "שלום עליך מרים" (Je vous salue, Marie, 1984), שבו מרמז במאי הקולנוע ז'אן-לוק גודאר על תפיסה על פיה גופה של מריה, באפשרו את הלידה, גם הופך באמצעותה לנראה.[1]

הבשורה היא תחילת המימוש של ישו בגוף אנושי. בנצרות הקדומה נתפשת מרים כ"אם האלוהים או "יולדת האל" (ביוונית: Θεοτόκος; בתעתיק לטיני: Theotokos). תפיסה זו כוננה על רקע של דיונים על מעמדו של ישו אל מול האלוהים האב. נושא זה הוכרע בוועידת ניקיאה אשר קבעה את ה"קְרֶדוֹ", היא הצהרת האמונה הנוצרית, ובוועידת כלקדון, אשר דנה במחצית מאה ה-5 בסוגיית אלוהותו של ישו ובשאלה אם היה בעל טבע אלוהי בלבד, או שהיה בעל טבע כפול - אלוהי ואנושי. ועידת כלקדון קבעה בהחלטתה כי: "לפי אלוהותו נולד מן האב לפני העולמות, לפי אנושותו [נולד] בימים האחרונים בעבורנו ובעבור ישועתו ממרים הבתולה, אם האלוהים."

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: דאמיש, איבר, זיכרון ילדות על ידי פיירו דלה פרנצ'סקה, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2008, עמ' 80.