נובי גוד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 37771887 של אלעדב. (שיחה)
תגיות: ביטול שוחזרה
מ חזרה על עריכה
שורה 14: שורה 14:
== רקע ==
== רקע ==
[[קובץ:Petr I Order (Ukase) No.1736 20 december 1699.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הצו המלכותי על חגיגות בין [[31 בדצמבר|31 דצמבר]] ל[[ינואר]]]]
[[קובץ:Petr I Order (Ukase) No.1736 20 december 1699.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הצו המלכותי על חגיגות בין [[31 בדצמבר|31 דצמבר]] ל[[ינואר]]]]
בדומה לשורשי החגים היהודיים אשר [https://schechter.ac.il/article/hanukkah-paganism/ קיבלו השראה מחגים וטקסים מתרבויות אחרות], שורשי הנובי גוד נטועים בחגים אחרים ובעיקר ב[[חג המולד]] הנחוג ב[[הכנסייה הפראבוסלאבית|כנסייה הפראבוסלאבית]] ב-[[25 בדצמבר]] כ[[חגי הנצרות|חג נוצרי]] בעל תכנים נוצריים. כשבוע אחריו, ב-[[1 בינואר]] נחוג חג "[[ברית מילה|ברית המילה]] של [[מושיע העולם|המושיע]]", גם הוא חג בעל אופי נוצרי. בשל העובדה שהכנסייה חוגגת את החגים לפי לוח השנה הביזנטי (הזהה ללוח השנה היוליאני), הרי שב[[לוח השנה הגרגוריאני]] חלים כיום החגים 13 יום מאוחר יותר, כלומר ב-[[7 בינואר]] וב-[[14 בינואר|14 בו]], בהתאמה.
[[חג המולד]] נחוג ב[[הכנסייה הפראבוסלאבית|כנסייה הפראבוסלאבית]] ב-[[25 בדצמבר]] כ[[חגי הנצרות|חג נוצרי]] בעל תכנים נוצריים. כשבוע אחריו, ב-[[1 בינואר]] נחוג חג "[[ברית מילה|ברית המילה]] של [[מושיע העולם|המושיע]]", גם הוא חג בעל אופי נוצרי. בשל העובדה שהכנסייה חוגגת את החגים לפי לוח השנה הביזנטי (הזהה ללוח השנה היוליאני), הרי שב[[לוח השנה הגרגוריאני]] חלים כיום החגים 13 יום מאוחר יותר, כלומר ב-[[7 בינואר]] וב-[[14 בינואר|14 בו]], בהתאמה.


את חגיגות השנה החדשה ב-1 בינואר הביא ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] ה[[צאר]] [[פיוטר הראשון]] בשנת [[1699]], כאשר ניסה לקרב את הקיסרות הרוסית ל[[העולם המערבי|עולם המערבי]] בו הוא שהה תקופה ארוכה מחייו. פיוטר הראשון הוציא צו על פיו האימפריה תאמץ את [[ספירת הנוצרים]] בכל הנוגע לתאריך תחילת השנה. שיהא מעתה ב-1 בינואר (לפי הלוח היוליאני) ולא ב-1 בספטמבר כפי שנהגו ברוסיה מאז סוף המאה ה-15{{ביאור|למעשה מראשיתו של הלוח היוליאני בשנת [[45 לפנה"ס]] קבעה האימפריה הרומית את ה-1 בינואר בתור היום המייצג של תחילת לוח השנה. באותה עת הנצרות טרם נוסדה, ולחגיגות בתאריך תחילת השנה ב-1 בינואר היה אופי [[פגניות|פגני]]. לכשנוסדה הנצרות הקתולית (בטרם [[פילוג הכנסייה הנוצרית|התפלגותה]]), אימצה ה[[נצרות]] את [[הלוח היוליאני]], אך ניסתה לבטל את חגיגות ה-[[1 בינואר]], כדי להימנע מהחגיגות ה[[פגניות]] שהיו אופייניות לו, למשל על ידי קביעת ראש השנה הנוצרי בספטמבר. אבל מאחר שהנוהג העממי היה כה מושרש, הכנסייה הקתולית ויתרה בסופו של דבר. כשקבעה את [[הלוח הגרגוריאני]] ב-[[1622]] נקבע ה-1 בינואר באופן רשמי כיום הראשון בלוח השנה. למעשה כבר במהלך [[המאה ה-16]] הוכרז 1 בינואר ברוב מדינות אירופה המערבית כתחילתה הרשמית של השנה החדשה, וזאת עוד לפני המעבר ללוח השנה הגרגוריאני. כשמדינות נוצריות נוספות אימצו את הלוח הגרגוריאני, גם הן קבעו כך באופן רשמי. עם זאת האימפריה הרוסית לא אימצה את הלוח הגרגוריאני במקביל לצו של הצאר פיוטר ה-1 לקביעת הנובי גוד ב-1 בינואר, אלא עשתה זאת רק לאחר הקמת הרפבוליקה הסובייטית ומטעמים אזרחיים. בעוד שבלוח השנה ה[[ליטורגיה|ליטורגי]] של הכנסייה הפרוסלבית ראש השנה הכנסייתי עדיין חל ב-[[1 בספטמבר]] המתייחס לנקודת הציון של מניין השנים לבריאת העולם.}}. כלומר לציין את יום תחילת השנה לפי זמני הולדת [[ישו]]{{ביאור|הנוצרים מציינים את התאריך לתחילת השנה לפי יום מילתו של ישו. וכך הסביר במפורש פיוטר עצמו בצו המלכותי שנתן.}}.
את חגיגות השנה החדשה ב-1 בינואר הביא ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] ה[[צאר]] [[פיוטר הראשון]] בשנת [[1699]], כאשר ניסה לקרב את הקיסרות הרוסית ל[[העולם המערבי|עולם המערבי]] בו הוא שהה תקופה ארוכה מחייו. פיוטר הראשון הוציא צו על פיו האימפריה תאמץ את [[ספירת הנוצרים]] בכל הנוגע לתאריך תחילת השנה. שיהא מעתה ב-1 בינואר (לפי הלוח היוליאני) ולא ב-1 בספטמבר כפי שנהגו ברוסיה מאז סוף המאה ה-15{{ביאור|למעשה מראשיתו של הלוח היוליאני בשנת [[45 לפנה"ס]] קבעה האימפריה הרומית את ה-1 בינואר בתור היום המייצג של תחילת לוח השנה. באותה עת הנצרות טרם נוסדה, ולחגיגות בתאריך תחילת השנה ב-1 בינואר היה אופי [[פגניות|פגני]]. לכשנוסדה הנצרות הקתולית (בטרם [[פילוג הכנסייה הנוצרית|התפלגותה]]), אימצה ה[[נצרות]] את [[הלוח היוליאני]], אך ניסתה לבטל את חגיגות ה-[[1 בינואר]], כדי להימנע מהחגיגות ה[[פגניות]] שהיו אופייניות לו, למשל על ידי קביעת ראש השנה הנוצרי בספטמבר. אבל מאחר שהנוהג העממי היה כה מושרש, הכנסייה הקתולית ויתרה בסופו של דבר. כשקבעה את [[הלוח הגרגוריאני]] ב-[[1622]] נקבע ה-1 בינואר באופן רשמי כיום הראשון בלוח השנה. למעשה כבר במהלך [[המאה ה-16]] הוכרז 1 בינואר ברוב מדינות אירופה המערבית כתחילתה הרשמית של השנה החדשה, וזאת עוד לפני המעבר ללוח השנה הגרגוריאני. כשמדינות נוצריות נוספות אימצו את הלוח הגרגוריאני, גם הן קבעו כך באופן רשמי. עם זאת האימפריה הרוסית לא אימצה את הלוח הגרגוריאני במקביל לצו של הצאר פיוטר ה-1 לקביעת הנובי גוד ב-1 בינואר, אלא עשתה זאת רק לאחר הקמת הרפבוליקה הסובייטית ומטעמים אזרחיים. בעוד שבלוח השנה ה[[ליטורגיה|ליטורגי]] של הכנסייה הפרוסלבית ראש השנה הכנסייתי עדיין חל ב-[[1 בספטמבר]] המתייחס לנקודת הציון של מניין השנים לבריאת העולם.}}. כלומר לציין את יום תחילת השנה לפי זמני הולדת [[ישו]]{{ביאור|הנוצרים מציינים את התאריך לתחילת השנה לפי יום מילתו של ישו. וכך הסביר במפורש פיוטר עצמו בצו המלכותי שנתן.}}.
שורה 135: שורה 135:


נכון ל-[[2023]], הנובי גוד/ה[[סילבסטר]]/[[ערב השנה האזרחית החדשה]] מוגדרים כ"[[יום בחירה|יום חופשה לבחירה]]" אך ורק לעובדים "[[נוצרים]]" ו"אחרים"<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolzchut.org.il/he/ראש_השנה_האזרחית_(נובי_גוד,_סילבסטר)|כותרת=ראש השנה האזרחית (נובי גוד, סילבסטר) العربية русский|אתר=[[כל-זכות]]|תאריך=27 בנובמבר 2023}}</ref> בהתאם ל[[חגי הנצרות|חגי דת הנצרות]] בהם בחרו ב[[מקום עבודה#בחוקי מדינת ישראל|מקום עבודתם]] על מנת להיות זכאים באופן מובחן לחופשה במועדים הללו, כך על-פי אתר [[כל זכות]] המופעל בסיוע [[משרד המשפטים]] ו[[מערך הדיגיטל הלאומי]].<ref name=":2" />
נכון ל-[[2023]], הנובי גוד/ה[[סילבסטר]]/[[ערב השנה האזרחית החדשה]] מוגדרים כ"[[יום בחירה|יום חופשה לבחירה]]" אך ורק לעובדים "[[נוצרים]]" ו"אחרים"<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolzchut.org.il/he/ראש_השנה_האזרחית_(נובי_גוד,_סילבסטר)|כותרת=ראש השנה האזרחית (נובי גוד, סילבסטר) العربية русский|אתר=[[כל-זכות]]|תאריך=27 בנובמבר 2023}}</ref> בהתאם ל[[חגי הנצרות|חגי דת הנצרות]] בהם בחרו ב[[מקום עבודה#בחוקי מדינת ישראל|מקום עבודתם]] על מנת להיות זכאים באופן מובחן לחופשה במועדים הללו, כך על-פי אתר [[כל זכות]] המופעל בסיוע [[משרד המשפטים]] ו[[מערך הדיגיטל הלאומי]].<ref name=":2" />

==תפיסה ומחלוקת על השנה החדשה (נובי גוד) בישראל ==
[[קובץ:Novy God (New Year in Russia) - Ramat Gan Israel 2023 01.jpg|ממוזער|בובות חגיגיות בלבוש חורפי לכבוד חג הנובי גוד, רמת גן, 2023]]

על אף שלוח השנה היום-יומי בישראל הוא בפועל לוח השנה הגריגוראיני בחיי כלל האוכלוסיות (בשילוב עם מועדים יהודיים), חלק מהישראלים וביחוד בחוגים דתיים אימצו נרטיב שבו חגיגת השנה החדשה נתפסת כחטא או בפגיעה בדתם היהודית.

למעשה, החל משנות ה90 לערך (במקביל לעליה הגדולה מבריה"מ), הונחל בישראל נרטיב פולרי (מקטב) אשר מטרתו להפריד, תודעתית, דתית ותרבותית, בין חגיגות השנה הגריגוריאנית החדשה לבין השנה היהודית החדשה. במרוצת השנים הברכה "'''שנה טובה'''" (המתייחסת לקלנדר היהודי והן לקלנדר הגריגוריאני) נהפכה לברכה מסויגת וקונקרטית יותר עבור חוגגי השנה הגריגוריאנית החדשה: "'''שנה אזרחית טובה'''".

יש לציין - כי מרבית הצעירים בישראל נוהגים לחגוג את ציון השנה החדשה באירועים


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה מ־11:06, 1 בינואר 2024

נובי גוד
Новый Год
עץ השנה החדשה (יולקה) במוסקבה, רוסיה
עץ השנה החדשה (יולקה) במוסקבה, רוסיה
שמות נוספים "Новый год в России" - תרגום מילולי: השנה החדשה ברוסיה רוסיהרוסיה
מדינה רוסיה, מדינות ברית המועצות לשעבר, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג חג עממי
סיבה תחילתה של השנה האזרחית
סמלים עץ אשוח, סנגורוצ'קה (נערת השלג), דד מורוז (סבא כפור)
מועד
תאריך 31 בדצמבר 2024
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סנגורוצ'קה ודד מורוז (נערת השלג וסבא כפור)

נוֹבִי גוֹדרוסית: Новый Год, "השנה החדשה") הוא חג המציין את תחילתה של השנה החדשה (בלוח השנה הגרגוריאני המקובל בישראל ובעולם). זהו חג טקסי, עממי שאינו דתי (בדומה לחינה, מימונה וסיגד) של יוצאי ברית המועצות, בלילה שבין 31 בדצמבר ל-1 בינואר. החג נחוג גם בידי מהגרים ממדינות ברית המועצות לשעבר במדינות שונות ברחבי העולם, וכן בקרב רבים מהמשפחות שעלו מברית המועצות בשנות ה-90 לישראל.

רקע

הצו המלכותי על חגיגות בין 31 דצמבר לינואר

חג המולד נחוג בכנסייה הפראבוסלאבית ב-25 בדצמבר כחג נוצרי בעל תכנים נוצריים. כשבוע אחריו, ב-1 בינואר נחוג חג "ברית המילה של המושיע", גם הוא חג בעל אופי נוצרי. בשל העובדה שהכנסייה חוגגת את החגים לפי לוח השנה הביזנטי (הזהה ללוח השנה היוליאני), הרי שבלוח השנה הגרגוריאני חלים כיום החגים 13 יום מאוחר יותר, כלומר ב-7 בינואר וב-14 בו, בהתאמה.

את חגיגות השנה החדשה ב-1 בינואר הביא לאימפריה הרוסית הצאר פיוטר הראשון בשנת 1699, כאשר ניסה לקרב את הקיסרות הרוסית לעולם המערבי בו הוא שהה תקופה ארוכה מחייו. פיוטר הראשון הוציא צו על פיו האימפריה תאמץ את ספירת הנוצרים בכל הנוגע לתאריך תחילת השנה. שיהא מעתה ב-1 בינואר (לפי הלוח היוליאני) ולא ב-1 בספטמבר כפי שנהגו ברוסיה מאז סוף המאה ה-15[א]. כלומר לציין את יום תחילת השנה לפי זמני הולדת ישו[ב].

חגיגות תחילת השנה (בספטמבר) ברוסיה לפני המאה ה-18

כשאימצה האימפריה הרוסית את הנצרות לפני כאלף שנה, היא השתמשה בלוח הביזנטי (הזהה ללוח היוליאני-רומי).

אף על פי שבלוח היוליאני שימש 1 בינואר כיום הראשון של לוח השנה כבר עם ראשיתו של הלוח בשנת 45 לפנה"ס עם זאת היו תקופות שדווקא 1 במרץ שימש בתור היום הראשון של הלוח. כך גם ברוסיה עד שלהי המאה ה-15 ציינו את יום תחילת השנה ב-1 במרץ.

משנת 1492 החלו לציין ברוסיה את יום תחילת השנה ב-1 בספטמבר. ונערכו טקסים נוצריים בהשתתפות הצאר ראשי, הכנסייה, הכמרים והאצולה.

האירוע המרכזי התקיים בבירה מוסקבה מול קתדרלת המלאך מיכאל. הטקס נפתח בבוקר כאשר לקול צלצול מגדל הפעמונים של איוואן הגדול יצאה מקתדרלת העלייה לשמים תהלוכה של הפטריארך מלווה באנשי דת נושאי סמלים. במקביל יצאה תהלוכה של הצאר ופמיילתו. לכשהגיעו הצאר והפטריארך לשבת בבימה. הפסיקו הפעמונים. במקביל תפסו את מקומם אנשי הכמורה והאצולה לפי דרגתם.

במהלך הטקס הנוצרי, הצאר הפנה פניו אל סמלי הדת וקיבל ברכה מהפטריארך. בהמשך ניגשו המכובדים בצמדים לקוד בפני הצאר והפטריארך ולאחר מכן נשא הפטריארך נאום ולאחריו נשא הצאר נאום. ולאחריהם נשא נאום אחד הזקנים מהמכובדים. בנוסף נישאו ברכות קצרות בקול לכבוד הצאר, אשר הסתיימו בתרועת כל הקהל והצבא ובקידה של הצאר בחזרה. בסיום הטקס הלך הצאר למיסה בכנסיית הבשורה בקרמלין.

החג במאות ה-18 וה-19

מראשית המאה ה-18 החלו לציין את תחילת השנה ב-1 בינואר (בלוח היוליאני). ומנהגים וטקסים שאפיינו את ציון תחילת השנה ב-1 בספטמבר עברו בחלקם למועד החדש[1]. במסגרת הצו של פיוטר הראשון נמסרו הוראות כיצד לציין את החג בפרהסיה וניתנה חופשה של שבוע ימים לכבוד החג. עם הוראות להטמיע סממני חג חדשים בהם גם סממנים הדומים לסממני חג המולד באירופה המערבית. בין ההוראות היה להציב בכניסה לבתים והחצרות עצים מחטניים או ענפים לקישוט ולהדליק מדורות. מהקרמלין נורו בכל ערב מטחי תותחים וזיקוקים. לאחר מותו של הצאר פיוטר ה-1 הפסיקו חלק מהמנהגים שיזם. ואף התעוררה התנגדות מקרב הכנסייה הפרוסלבית וגורמים שמרניים נוספים לשימוש בעץ האשוח בטענה שהוא מנהג זר, פגאני ושיש בו פגיעה בטבע. עם זאת במאה ה-19 החל המנהג להתפשט יותר. תחילה היה נהוג להציב את העץ יום אחד בלבד. ולאחר מכן לאורך כל ימי החג.

בתקופתה של יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה, מסורת השנה החדשה כללה החלפת מתנות ושולחן חגיגי מיוחד. קישוטי חג המולד, ברכות בגלויות מיוחדות. בשנת 1852, עץ חג המולד הציבורי הראשון הותקן בבניין תחנת הרכבת בסנט פטרבורג.

החג לאחר המהפכה הקומוניסטית

בול דואר סובייטי משנת 1970 המברך את האזרחים בשנה אזרחית חדשה

בשנת 1916, נאסר השימוש בעצי חג מולד[2] (בעקבות מלחמת העולם הראשונה). לאחר עליית הקומוניסטים לשלטון במהפכת אוקטובר 1917, יצאה הוראה מהמפלגה הבולשביקית לאסור את כלל החגיגות והמועדים על רקע דת, כולל זאת כחלק ממלחמתה בדת ובמנהגים שונים שנפוצו עקב כך בקרב בני עמם הסובייטים. במקביל, בוטל השימוש הרשמי של המדינה בלוח השנה הליטורגי הכנסייתי ובכלל זה גם את הצמדת התאריכים ללוח היוליאני, ועברו לשימוש רשמי בלוח השנה הגרגוריאני.

כך נוצרה הפרדה בין הציון האזרחי של השנה החדשה ב-1 בינואר, לבין החג הנוצרי שחל באותו יום לפי הלוח היוליאני הכנסייתי וצוין כעת (לפי הלוח הגרגוריאני) על ידי הכנסייה ב-14 בינואר. ציון החג ב-14 בינואר (1 בינואר היוליאני) קיבל בהתאם את השם "שנה חדשה ישנה" (ברוסית: Старый Новый год).

לאחר מלחמת העולם השנייה, איסורים על חגיגות חג המולד התפשטו גם לשאר מדינות הגוש המזרחי, כאשר בשנת 1960 החג היה אסור ברומניה, בולגריה, ואלבניה[3].

מסורת חג הנובי גוד הוחזרה לברית המועצות בשנות השלושים המאוחרות כפשרה בין המשטר הקומוניסטי, שביקש לטשטש סממנים של דתות במדינה מחד, לבין העם, שהיה מורגל בחגים הנוצרים והפולקלור הפגאני-סלאבי מאידך[4]. בעקבות כך צומצם הפער בין החגיגות שאושרו וקיבלו עידוד מטעם השלטון הסובייטי, לבין החג הנוצרי. במקביל המשיכה הכנסייה האורתודוקסית הרוסית לציין את חג המולד וחג מילת ישו 13 יום מאוחר יותר בהתאמה.

בשנת 1936[2][5], שלח אחד מראשי המפלגה הקומוניסטית של אוקראינה, פבל פוסטישב, מכתב לעיתון המפלגה פראבדה, שבו הציע להציב עצי יולקה (אורן, אשוח או אשוחית) במוסדות חינוך, בבתי-קולנוע ובאולמות תיאטרון, על מנת לאפשר לבני מעמד הפועלים לחגוג. עד אז לא היה כל יום חופש רשמי, פרט לאחד במאי, שגם הוא צוין באורח ממלכתי ולא כחג משפחתי. פוסטישב (שהיה למעשה שופר של המפלגה) נימק את הצעתו בכך, שמקורותיו של חג תחילת השנה, חשובים פחות מתרומתו לילדי ברית המועצות[2]. מהלך זה בסופו של דבר הביא להחזרת חגיגות הנובי גוד ב-1937 ולהפיכתו של החג ליום חופש ב-1947. החג שאב גם סממנים פולקלוריסטיים מן המיתולוגיה הסלאבית (כמו דד מורוז וסנגורוצ'קה). הרחובות קושטו על ידי השלטונות ונוצרה אווירה חגיגית, שונה מאוד משאר הימים בברית המועצות. בשל יום החופש יכלו משפחות להתכנס יחדיו ולהעניק מתנות זה לזה.

סממני החג השתנו בברית המועצות. כוכב בית לחם הוחלף בכוכב אדום מחומש, ונרות השעווה הוחלפו בזרים חשמליים. במקום אגוזים מוזהבים, פירות ודמויות חג המולד, היו על עץ חג המולד מגדלי קרמלין, ספינות אוויר, דמויות של קוסמונאוטים, לוויינים, אלומות חיטה, קלחי תירס וכו'.

מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 החלה להתגבש מסורת לציין את הגעת השנה החדשה בהרמת כוסית שמפניה ובצפייה בנאום הנשיאותי המשודר בכל הערוצים רגע לפני כניסת השנה. גם בשלהי העשור השני של המאה ה-21, כל ערוצי הטלוויזיה משדרים בליל זה תוכניות מיוחדות, המשלבות הופעות של זמרים ושל קומיקאים פופולריים.

בשנת 1986 התרחש אירוע תקדימי בו בשידור בטלוויזיה איחל הנשיא מיכאיל גורבצ'וב לארצות הברית שנה טובה, והנשיא האמריקני רונלד רייגן בירך על השנה החדשה את תושבי ברית המועצות[6].

החג לאחר התפרקות ברית המועצות

דד מורוז על בול אוקראיני

החל משנת 1992 גם 2 בינואר הפך ליום חופש בפדרציה הרוסית, וב-2005 הוארכה החופשה עד ל-9 בינואר (היא כוללת גם את חופשת חג המולד הפראבוסלאבי). רוסים רבים לוקחים חופש של שבוע ימים לכבוד החג, בין חג המולד והנובי גוד.

באוקראינה חגיגת הנובי גוד מהווה חג ממלכתי ו-1 בינואר הוא יום חופש. עם זאת, במערב המדינה נותנים עדיפות לחג מולד.

גם לאחר התפרקות ברית המועצות, המשיך החג להיות פופולרי בקרב מדינות חבר העמים, כולל מדינות בעלות רוב מוסלמי.

ישנה התנגדות לחג מצד מוסלמים במדינות מרכז אסיה שהיו חלק של ברית המועצות[7].

מאפייני החג

יולקה (עץ אשוח)
הצבעים המסורתיים בלבושו של דד מורוז הם כחול או אדום המשולב עם לבן
השעה חצות כפי שמבשרים מדי שנה פעמוני הקרמלין שבמוסקבה

בנובי גוד ישנם גם סממנים הדומים לחג המולד, כגון קישוט עץ יולקה (אדרה, אשוחית או דומה), הנחת מתנות למרגלותיו ודמותו של דד מורוז (סבא כפור) כמין מקבילה לדמותו של סנטה קלאוס.

דד מורוז

ערך מורחב – דד מורוז

עד להגעת הנצרות במאה התשיעית והעשירית לאזור רוסיה התקיימו מספר אמונות סלאביות באזור. אחד השדים במיתולוגיה היה מורוזקו[8]. מורוזקו היה עוזר לילדים טובים ואנשים עובדי כפיים ולפעמים אף חילק מתנות, ולעומת זאת העניש ילדים חצופים (באגדת ילדת השלג הוא מקפיא למוות את הילדה החצופה בעוד נותן מתנות יקרות ערך לילדה טובת הלב).

במהלך המאה ה-19 לאחר מספר מחזות שפורסמו ברבים[9], התעצבה דמותו של דד מורוז בדומה למה שמקובל לראות היום.

במהלך החג מחלק דד מורוז מתנות בחשאי בליל השנה החדשה ומניחן למרגלות העץ בעזרת נכדתו סנגורוצ'קה (נערת השלג). דד מורוז רוכב על סוס או על טרוייקה (כרכרה הרתומה לשלושה סוסים)[10] מלווה בנכדתו.

מנהגי החג

  • מסיבות תחפושות לילדים
  • חלוקת מתנות
  • הצבת יולקה
  • ארוחת חג והכנסת אורחים
  • צפייה בתוכניות החג המיוחדות ונאום המנהיג לאומה (בקרב צעירים - באופן אירוני)
  • צפייה בזיקוקין די-נור (במדינות בהן נחוג החג באופן רשמי)
  • שתיית שמפניה בחצות
  • נהוג לסלוח למי שרבו איתו להחזיר חובות לפני החג מתוך אמונה כי בצורה שבה מתחילים את השנה כך גם מעבירים אותה
  • לובשים בגדים חדשים ורוכשים מוצרים חדשים מתוך אמונה כי אם מתחילים את השנה בלבוש חדש, נהנים ממוצרים חדשים במהלכה
  • נמנעים משינה ככל האפשר בליל הנובי גוד מתוך אמונה כי אחרת מחמיצים זמן במהלך השנה
  • ממלאים את שולחן החג באוכל - שולחן מלא מסמל רווח והצלחה בשנה החדשה
  • נפטרים מכל החפצים השבורים והמיותרים שבבית

ארוחת החג

נהוג למלא את השולחן במאכלים המתאימים לעונה במדינת המוצא. הארוחה מתוכננת להימשך מספר שעות, ובנויה בהתאם (מזון בכמויות רבות, שתייה חריפה). בין היתר, אפשר למצוא את המנות הבאות:

דד מורוז בעיר וליקי אוסטיוג (Вели́кий У́стюг) שהוכרזה כעירו של דד מורוז

נובי גוד בישראל

בובות חגיגיות בלבוש חורפי לכבוד חג הנובי גוד, רמת גן, 2023

בישראל, חלק מהעולים ממדינות ברית המועצות, וילדיהם שנולדו בישראל, נוהגים לחגוג בקרב המשפחה והחברים את הנובי גוד.

בשלהי שנות ה-90 של המאה ה-20, אפשר צה"ל לראשונה לחיילים יוצאי ברית המועצות לשעבר לקבל יום חופשה כדי לחגוג את נובי גוד עם משפחותיהם בביתם[11].

ב-2011 אישרה הכנסת את הוספת 1 בינואר כיום בחירה, במסגרת תיקון חוק חופשה שנתית בתאריכים ייחודיים[12].

במספר ערים בישראל הועלו הצעות שונות לייסד חגיגות נובי גוד בצורה רשמית בכל שנה, ולהכיר בחג כנכס תרבותי של יוצאי ברית המועצות, אך ההצעות לא התקבלו[13][14][15][16].

בניגוד לדעה שהעולים מחבר העמים בשנות ה-90 המציבים אשוח בנובי גוד, אינם יהודים. הרי שחלק מהעולים היהודים נוהגים כך בישראל[17].

בישראל, חוגים חרדיים ודתיים יוצאים נגד מכירת היולקה ושאר סממני החג בפרהסיה, בטענה כי מדובר במנהגי גויים ובהתבוללות גרידא[16].

חסידות חב"ד הידועה בפועלה למען יהדות רוסיה לפני נפילת מסך הברזל ולאחריו, מבקרת גם היא את התופעה. הרב מנחם ברוד דובר חב"ד בישראל אמר עליה: ”ה'נובי גוד' הוא חג של לא-יהודים בברית-המועצות, ואין לו שום קשר ליהדות ולעם היהודי. אם יש קשר – הוא בכיוון ההפוך דווקא... התופעה הזאת היא סימפטום של הכישלון שלנו בקליטת העלייה מחבר המדינות... אותם עולים שלא התחברו ליהדותם עדיין מרגישים קשורים לתרבות הזרה, שגזלה מהם את זהותם. וצריך לזכור שיש בקרבם גם שיעור ניכר של לא-יהודים, ואך טבעי שהם מוסיפים לחגוג את החגים שלהם.”[18]

לפי מסורת רבת-שנים של רוסיה, נשיא רוסיה (ולדימיר פוטין מאז 1999), נושא נאום חגיגי קצר שמשודר בטלוויזיה הממלכתית מספר דקות לפני חצות. בישראל נוהג זה אומץ בידי ערוץ 9, שמשדר בדרך כלל נאום ברכה מפי נשיא מדינת ישראל או שר בכיר, כך למשל בשנת 2013 שודרה ברכה מפי שר הכלכלהראש הממשלה לעתיד) נפתלי בנט[19].

עיריות שונות ברחבי המדינה חוגגות את החג בקישוטים שונים (למשל הצבת עץ אשוח) ובארגון אירועים לציונו. בראשון לציון[20], בעיר חריש[21], בחדרה[22], בבת ים[23], באשדוד[24][25], בחיפה[26], ברמת גן[27] ועוד.

החג נחגג גם בתנועות הרפורמיות בישראל,[27], ובחלק ממבסיסי צה"ל. [28][28]

נכון ל-2023, הנובי גוד/הסילבסטר/ערב השנה האזרחית החדשה מוגדרים כ"יום חופשה לבחירה" אך ורק לעובדים "נוצרים" ו"אחרים"[29] בהתאם לחגי דת הנצרות בהם בחרו במקום עבודתם על מנת להיות זכאים באופן מובחן לחופשה במועדים הללו, כך על-פי אתר כל זכות המופעל בסיוע משרד המשפטים ומערך הדיגיטל הלאומי.[29]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נובי גוד בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ למעשה מראשיתו של הלוח היוליאני בשנת 45 לפנה"ס קבעה האימפריה הרומית את ה-1 בינואר בתור היום המייצג של תחילת לוח השנה. באותה עת הנצרות טרם נוסדה, ולחגיגות בתאריך תחילת השנה ב-1 בינואר היה אופי פגני. לכשנוסדה הנצרות הקתולית (בטרם התפלגותה), אימצה הנצרות את הלוח היוליאני, אך ניסתה לבטל את חגיגות ה-1 בינואר, כדי להימנע מהחגיגות הפגניות שהיו אופייניות לו, למשל על ידי קביעת ראש השנה הנוצרי בספטמבר. אבל מאחר שהנוהג העממי היה כה מושרש, הכנסייה הקתולית ויתרה בסופו של דבר. כשקבעה את הלוח הגרגוריאני ב-1622 נקבע ה-1 בינואר באופן רשמי כיום הראשון בלוח השנה. למעשה כבר במהלך המאה ה-16 הוכרז 1 בינואר ברוב מדינות אירופה המערבית כתחילתה הרשמית של השנה החדשה, וזאת עוד לפני המעבר ללוח השנה הגרגוריאני. כשמדינות נוצריות נוספות אימצו את הלוח הגרגוריאני, גם הן קבעו כך באופן רשמי. עם זאת האימפריה הרוסית לא אימצה את הלוח הגרגוריאני במקביל לצו של הצאר פיוטר ה-1 לקביעת הנובי גוד ב-1 בינואר, אלא עשתה זאת רק לאחר הקמת הרפבוליקה הסובייטית ומטעמים אזרחיים. בעוד שבלוח השנה הליטורגי של הכנסייה הפרוסלבית ראש השנה הכנסייתי עדיין חל ב-1 בספטמבר המתייחס לנקודת הציון של מניין השנים לבריאת העולם.
  2. ^ הנוצרים מציינים את התאריך לתחילת השנה לפי יום מילתו של ישו. וכך הסביר במפורש פיוטר עצמו בצו המלכותי שנתן.

הערות שוליים

  1. ^ Slavic New Year is celebrated today, Russkiy Mir ‏14 בספטמבר 2017
  2. ^ 1 2 3 איגור יבדוסין, עוז אלמוג, חגיגות ה"נובי גוד" בקרב עולי חבר המדינות, באתר "אנשים ישראל", 25 ביוני 2008(הקישור אינו פעיל, 21.10.2019)
  3. ^ העולם על סף 1961, דבר, 30 בדצמבר 1960
  4. ^ אנקדוטה סובייטית, דבר, 16 בינואר 1936
  5. ^ זכרונות של ניקיטה חרושצ'וב
  6. ^ הרוסים שמעו לראשונה את רייגן ללא צנזורה, מעריב, 2 בינואר 1986
  7. ^ טג'יקיסטן נגד חגיגות השנה החדשה: "מתנות ועצי אשוח אסורים", באתר וואלה‏, 22 בדצמבר 2015
  8. ^ Mike Dixon-Kennedy, Encyclopedia of Russian & Slavic Myth and Legend, ABC-CLIO, 1998. (באנגלית)
  9. ^ Of Russian origin: Ded Moroz, באתר Russia Today (באנגלית)
  10. ^ Of Russian origin: Troika, באתר Russia Today (באנגלית)
  11. ^ אתר למנויים בלבד ימימה כהן אהרוני, למה כדאי לחגוג את נובי גוד, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2015
  12. ^ לילך ויסמן, ‏השתוללתם בסילבסטר? מגיע לכם יום חופש למחרת - כחוק, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2011
  13. ^ ויטלי קטייב, דרישה בנתניה: העירייה צריכה לממן את חגיגות הסילבסטר, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2010
  14. ^ פרוטוקול ישיבת מועצת חיפה
  15. ^ קטע קול'נובי גוד' שמח - ח"כ קסניה סבטלובה: "אריה, איך אתה מדבר כך?!", באתר רדיו ללא הפסקה, 13 בדצמבר 2015
  16. ^ 1 2 אריק בנדר, ‏אל תקרא לי סילבסטר: יוזמה חדשה להפוך את הנובי גוד לאירוע משותף לכל הישראלים, באתר מעריב אונליין, 14 בדצמבר 2015
  17. ^ חב"ד מחליפים את האשוח בחנוכיה, אלי בנדרשטיין, 2009 בעיתון מעריב.
  18. ^ יש לנו החגים שלנו, מנחם ברוד, י' בטבת ה'תשפ"ב (14/12/21). העמדה השבועית באתר חב"ד ישראל.
  19. ^ ברכת נפתלי בנט לנובי גוד, באתר ערוץ 9, 31 בדצמבר 2013
  20. ^ לראשונה בראשון לציון! עיריית ראשון לציון מברכת בשלטי חוצות את דוברי הרוסית בעיר בברכת “נובי גוד“, באתר BE106.NET ראשון לציון
  21. ^ מסיבת נובי גוד: דרישות אבטחה מוגזמות או דרישה לגיטימית של המשטרה?, באתר חריש 24, ‏2021-12-13
  22. ^ קרן אידלזון, ככה חוגגים נובי גוד שמח בחדרה, באתר בלינקר, ‏2019-01-08
  23. ^ אירועי נובי גוד נערכו בבת-ים | פורטל רשויות מקומיות | רשויות - הפורטל הישראלי לרשויות המקומיות, באתר rashuiot.co.il, ‏28/12/2021
  24. ^ דור גפני, ??נובי גוד באשדוד: המדריך המלא לבליינים??, באתר כאן דרום - אשדוד, ‏2018-12-31
  25. ^ חן קריפיצר, שבוע אחרון של 2022: אשדוד חוגגת חנוכה, נובי גוד וסילבסטר, באתר אשדודי - יש לנו חדשות בשבילך, ‏2022-12-24
  26. ^ עיריית חיפה, נובי גוד ישראלי – יומיים של חגיגות - עיריית חיפה : עיריית חיפה, באתר haifa.muni.il, ‏29/12/2022
  27. ^ 1 2 התנועה הרפורמית | זמן יהודי - סנובים גודם! חוגגים נוביגוד עם הקהילות דוברות הרוסית, באתר hagim.reform.org.il
  28. ^ 1 2 חנן גרינווד, "אסור שצה"ל ייתן לכך יד": חיילים וקצינים חויבו להגיע לטקס נובי גוד | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2021-12-10
  29. ^ 1 2 ראש השנה האזרחית (נובי גוד, סילבסטר) العربية русский, באתר כל-זכות, ‏27 בנובמבר 2023

{{