אביתר

אביתר

אב	אחימלך בן אחיטוב
צאצאים	יונתן בן אביתר
עיסוק	כהן דת

אֶבְיָתָר פרידמן הוא דמות מקראית, היה כהן גדול בירושלים בימי דוד המלך, בנו של אחימלך בן אחיטוב ומצאצאי בית עלי. בנו, אחימלך בן אביתר, שימש גם כסגנו לכהונה הגדולה.

דמותו

אביתר הכהן היה הניצול היחיד מהטבח בנוב עיר הכהנים שערך שאול המלך בבני משפחתו, כהני נוב. הרקע לטבח היה חשדו של שאול באבי אביתר, אחימלך, כי סייע בידו של דוד הנס מפניו. אחימלך נשבע שלא ידע שדוד נס מפניו, וכי לא ידע מאומה על קלקול היחסים שבין שאול לדוד. שבועתו של אחימלך לא הועילה לו, ושאול ציווה על דואג האדומי להשמיד את כל כהני נוב, ובתוכם את כל בית אחימלך. (הטבח והרקע לו, מופיעים בשמואל א, כב, ו-יט; הסיוע של אחימלך לדוד, מופיע שם, כא, א-יא).

אחרי הטבח הנורא בבני משפחתו, הצטרף אביתר הכהן לדוד (שם, כב, כ-כג). בימי מלכותו של דוד שימש ככהן בירושלים, יחד עם צדוק הכהן (שמואל ב, ח, יז). אביתר, בנו יונתן וצדוק נשארו נאמנים לדוד, גם בזמן מרד אבשלום (שם, טו, כד-יז, כ).

בזמן המרד דוד ברח מירושלים. זאת על מנת שלא ייאלץ להילחם באבשלום בנו, המנסה להשתלט על כס המלכות בעיר, ומישהו משניהם ייהרג. לאחר השתלטותו של אבשלום על העיר, שלח דוד את אביתר וצדוק הכהן לחזור לירושלים, כדי שיוכלו לרגל עבורו אצל אבשלום. תוצאת ריגול זה היא הפרת עצת אחיתופל הידועה, ותבוסתו ומותו של אבשלום.

בניגוד לנאמנותו המוחלטת של אביתר לדוד בימי מרד אבשלום, הוא לא נשאר נאמן לו בערוב ימיו, בעת מרד אדוניהו. אביתר קשר קשר עם אדוניהו בן דוד וצידד בו במאבק הירושה מול שלמה, למרות הבטחתו המפורשת של דוד לבת שבע, להמליך את שלמה תחתיו (מלכים א, א, ה-כז).

אחרי מות אדוניהו (שם, ב', כ"ג–כ"ה) והמלכת שלמה (שם, שם, יג-מו), שלמה לא גזר על אביתר עונש מוות על מרידתו במלכות דוד אביו, "כִּי נָשָׂאתָ אֶת אֲרוֹן ה' אלהים לִפְנֵי דָּוִד אָבִי וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי" (שם, שם כ"ו). כעונש פחות, שלמה סילק אותו מכהונה במקדש והגלה אותו לעיר ענתות. ספר מלכים רואה את שלמה כשליח ה', בכך שהוא מסלק את אביתר מהשירות במקדש כדי לקיים את הנבואה-גזרה נגד עלי וצאצאיו, שלא ישרתו במקדש- "וַיְגָרֶשׁ שְׁלֹמֹה אֶת אֶבְיָתָר מִהְיוֹת כֹּהֵן לַה', לְמַלֵּא אֶת דְּבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל בֵּית עֵלִי בְּשִׁילֹה" (שם, שם כ"ז).

אביתר בספרות חז"ל

לפי דברי חז"ל, שילם אביתר מחיר כבד על כך שערער על קביעתו של דוד, כי שלמה יהיה יורשו. לא רק שאיבד את תפקיד הכהונה בירושלים, אלא שאף רוח הקודש חדלה מלצלוח עליו, ומעתה לא היה יכול לשאול ב"אורים ותומים".

חז"ל מזהים נקודה מסוימת במהלך מרד אבשלום, בה נדחה אביתר, וצדוק החל לשמש ככהן גדול תחתיו. חז"ל מזהים נקודה זו, מתוך הבחנה בפניה "הסדרתית" של דוד לצדוק במקום לאביתר, במהלך מרד אבשלום, והקדמת צדוק לאביתר במהלך תיאור מאורעות המרד (שמואל ב, פרק טו, פסוקים כד, כה, כז, כט, לה; פרק יז, פסוק טו). דברי חז"ל:

כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו, אין שואלין בו, שהרי שאל צדוק (באורים ותומים) ועלתה לו, אביתר, ולא עלתה לו...

— תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ג, עמוד ב'

קישורים חיצוניים

• אביתר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)