לדלג לתוכן

יוסף משאש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכה של 213.137.71.230 (שיחה) לעריכה האחרונה של Gilgamesh
אין תקציר עריכה
שורה 44: שורה 44:
היה בן דודו של אביו של הרב [[שלום משאש]], רבה של ירושלים.
היה בן דודו של אביו של הרב [[שלום משאש]], רבה של ירושלים.


לרב משאש היה חוש אמנותי רב, וביטוי לזה ניתן לראות בעיטורים הגרפיים שעל שערי ספריו, אותם צייר בעצמו. כמו כן בספריו השונים, ובעיקר בספרו "נר מצווה", פזורים שיריו השונים; כגון שירו לכבוד [[יום העצמאות|חג העצמאות]] (נר מצווה, עמ' קעו) ושירו לכבוד ה[[רמב"ם]] (נר מצווה, עמ' רד).
לרב משאש היה חוש אמנותי רב, וביטוי לזה ניתן לראות בעיטורים הגרפיים שעל שערי ספריו, אותם צייר בעצמו. כמו כן בספריו השונים, ובעיקר בספרו "נר מצווה", פזורים שיריו השונים; כגון שירו לכבוד [[יום העצמאות|חג העצמאות]] (נר מצווה, עמ' קעו) ושירו לכבוד ה[[רמב"ם]] (נר מצווה, עמ' רד), וכן ל[[יום ירושלים]]{{הערה|
פיוט '''אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל - מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ מִי דוֹמֶה לָּךְ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ''' הוא פיוט לכבוד ניסי [[יום ירושלים]] ליום [[כ"ח באייר]] שהתחבר על ידי הרב [[יוסף משאש]] [[הרב הראשי|רבה הראשי]] של [[חיפה]] בעל [[אוצר המכתבים]] שאר בשרו של הרב [[שלום משאש]] [[הרב הראשי|רבה הראשי]] של [[ירושלים]] והמנהג לאומרו בליל יום ירושלים ולמחרת בבוקר לאחר [[תפילת שחרית]], ואם יש [[קריאת התורה]] באותו יום ירושלים שחל בימי [[שני וחמישי]] אומרים אותו לפני [[הוצאת ספר תורה]] ולפני [[פתיחת ההיכל|פתיחה דהיכל]]. ב[[אקרוסטיכון]] חתום כל אותיות ה[[אלף בית]] ולאחר מכן שמו של מחבר הפיוט הרב המכונה '''היו"מ''' (הצעיר [[יוסף משאש|יוספ משאש]]) '''[[יוסף משאש]]''' "חזק ואמץ"{{הערה|על פי [[ספר דברים]] ב[[תנ"ך]] "וַיִּקְרָ֨א [[משה|מֹשֶׁ֜ה]] לִ[[יהושע|יהוֹשֻׁ֗עַ]] וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כׇל־יִשְׂרָאֵל֮ '''חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒''' כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃"}} '''אמן'''.

{{חלונית
| כותרת =אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל - מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ מִי דוֹמֶה לָּךְ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ
| תוכן = אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל-מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ מִי דוֹמֶה לָּךְ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ;

'''אָ'''דוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל.
אֲמִתְּךָ מִבְצָר עֹז וּמִגְדָּל.
כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל.
וּמָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ ([[ישעיהו]] פרק כ"ה, פסוק ד');

'''אֱ'''לוֹהַ בָּרָא [[ישראל|יִשְׂרָאֵל]] לְמוֹפֵת.
אֲפְפוּהוּ כָּל יִסּוּרֵי הַתּוֹפֵת.
אוֹתוֹ כָּל אֶגְרוֹף רֶשָׁע תּוֹקֶפֶת.
בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ ([[שיר השירים]] פרק ח');

'''בְּ'''כָל דּוֹר עוֹמְדִים לְהַשְׁמִידוֹ.
בְּנֵי יִשְמְעֵאלִים וְעֵשָׂו דוֹדוֹ.
בָּרוּך עוֹשֶׂה נִפְלְאוֹת לְבַדוֹ.
צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ ([[יונה]] פרק ד פסוק ו);

'''גְּ'''בוּרוֹת אֱלֹהִים אֲגִּידָה.
גִּלָּה לְעֵינֵינוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה.
גְּדוּשִׁים פְלָאִים בְּלִי מִדָּה.
בְנֵבֶל עֲשׂוֹר זָמְּרוּ לוֹ (תהלים ל"ג);

'''דּ'''וֹב אוֹרֵב נִתְעַב.
דָּאָה בְּגַאֲוָתוֹ לְהָגִּיעַ עַד נֵצֶר עָב.
[[דגל ישראל|דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל]] הוּא לוֹ לְלַעַג כְּמֵזֶי רַעַב.
מֵאֵפֶס וְתוֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ (ישעיה מ"ז);

'''הָ'''[[רוסיה|רוּסִים]] גּוֹי הָאוֹהֵב עֶלָבּוֹן.
הֵם חָשְׁבוּ בַּמִּזְרַח הָתִּיכוֹן יְנוּבוּן וְיִהְיוּ רִיבּוֹן.
הֵרִימוּ לִשְׂחֹק (בּוֹ) [בַּנוּ] כְּמוֹ סְבִיבוֹן.
וִיְפָתּוּהוּ בְּפִיהֵם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְבוּ לוֹ (תהלים ע"ח);

'''וְ'''עוֹד הִגְדִּלוּ הַמְדוּרָה.
וְחוּבְּרוּ לָטַמֵּא [[סוריה|סוּרְיָה]] הָאָרוּרָה.
וְ[[חוסיין מלך ירדן|חוּסֵין]] [[ירדן|הַיָרְדֵּנִי]] נֶאֱזַר בִּגְבוּרָה.
וְשַׂרֵי הַחַיָּלִים אֲשֶׁר לוֹ. ([[מלכים]] א' ט"ו);

'''זָ'''רְעוּ [[רוסיה|הָרוּסִים]] אֵיבָה בְּלִבָּם יַחַד.
זֶרַע [[ישראל|יְשְׂרָאֵל]] כָּלִיל יִהְיֶה נִכְחַד.
זֶרַע מְרֵעִים הֶחְלִטוּ פֶּה אֶחַד.
כַּמִּשְׁפָּט הַזֶה יֵעָשֶׂה לוֹ. (שמות כ"א);

'''חָ'''רְתוּ עַל לוּחוֹת בְּיָד בָּנֶימוֹ.
חָקְקוּ עַל קִירוֹת בָּתֵימוֹ.
חַסְּלוּ יִשְׂרָאֵל וְאֵת שְׁמוֹ.
עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ (במדבר כ"א);

'''טְ'''מֵאִים הָגוּ כָּל עַם בִּשְׂפָתוֹ.
טוֹבֵחַ יְהוּדִי אָחַת דָּתוֹ.
טוֹב הָצָפוּן יֹאכָל וְכָל חָטָּאתוֹ.
אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ (ויקרא ד');

'''יַ'''חָד רִשְׁעָם כָל גְּבוּל עָבַר.
יַעַרְיכוּנוּ כְּזוֹחֲלֵי הַמִּדְבָּר.
יָשִּׂיגוּנוּ עִם הַשֶׁקֵץ וְהָעַכְבָּר.
וְכָל הַשֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ (ויקרא כ"ב);

'''כָּ'''ל הַחַיָּלִים פִּתּוּ לְהִתְגָּבֵּר.
כָּבוֹד יִעַטְרוּם וְכֶסֶף עוֹבֵר.
כֵּן רָחֵם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גָּבֶר.
נְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה לוֹ (במדבר ג');

'''לָ'''קְחָה רוּסְיָה לִבָּם בְּתַחְמֹשֶׁת.
לְחֵיל הָאֲוִיר וְיָם וְיַבֶּשֶׁת.
לָ"[[גמאל עבד אל נאצר|בֵן נָצֵר]]" נִתְעַב אָמַר לָרֵשֵׁת.
מִשְׁכְּנוֹת לֹא לוֹ ([[חבקוק]] א');

'''מְ'''אֹד נֵשֶׁק עָצוּם וְרָב.
מָסְרָה רוּסְיָה לְ[[מדינות ערב|אָרְצוֹת עָרָב]].
מִלֵּל אוֹיֵב אַכֵּם בַּקְּרַב.
פַּעַם אַחַת וְלֹא אֶשְׁנֵה לוֹ. (שמואל א' כ"ו);

'''נ'''וֹסָף עוֹד כִי הָרוּסִים אוֹתָם לִמְּדוּ.
נִכְלֵי מִלְחָמוֹת וְלָהֶם עוֹדְדוּ.
נָתְנוּ צַו גּוֹי אֶחָד הִשְׁמִידוּ.
וְהֵחֲרַמְתֶּם כָּל אֲשֶׁר לוֹ ([[שמואל]] א' מ"ו);

'''סִ'''כְסְכוּ גַּם מֶמְשֶׁלֶת [[צרפת|צָרְפָת]] בָּנוּ.
סֵרֵב [[שארל דה גול|דּוגּוֹל]] (נשיא צרפת בזמנו) לָתֵת [[אוירון|אֲוִירוֹנִים]] קָנִינוּ.
סָר צִלּוֹ וְנוֹסָף עַל שׂוֹנְאֵינוּ.
עוֹבֵר וּמִתְעַבֵּר עָל רִיב לֹא לוֹ (משלי כ"ו);

'''עָ'''צְמוּ מַצְמִיתַי אוֹיְבִי שֶׁקֶר.
עָלֵינוּ פָצוּ פֶּה לְעַקֵּר.
עָצְבוּ חֵרְפוּ גִּדְפוּ בְּלִי חֵקֶר.
הָעָם בַּחָר לְנַחֲלָה לוֹ (תהלים ל"ג);

'''פְּ'''רָאִים הִקִּפוּנוּ מִכָּל עַבָרִים.
פְּתִיל צְמִיד בִּשְׁפֵלָה וְהָרִים.
פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת בֶּהָרִים עִם עָם הַסּוּרִים.
תּוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ (תהלים צ"ה);

'''צִ'''בְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְכָל פִּקוּדָם.
צְבוּרִים כִּשְׁנֵי חֲשִּׂפֵי עִזִים נֶגְדָּם{{הערה|על פי [[ספר מלכים]] א, פרק כ פסוק כז}}.
צוּר יִשְׂרָאֵל מֻעֻזָם וּכְבוֹדָם.
כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ (ויקרא כ"ד);

'''ק'''[[קול ישראל|וֹל יִשְׂרָאֵל]] יוֹם יוֹם שָׁלוֹם מְבַקֵּשׁ.
[[אל ג'זירה|קוֹל אוֹיֵב]] רַק מִלְחָמָה וּמוֹקֵשׁ.
קוֹל יְהוָה עִם עִקֵּשׁ תִּתְעֲקֵּשׁ.
כָּאֲשֵׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ ([[ויקרא]] כ"ד);

'''רָ'''בּוּ הַיָּמִים עֶשְׂרִים בִמְצוּקָה.
רוֹבְצִים עַל הָגְּבוּלוֹת בְּיָד חֲזָקָה.
[[רחמים|רַחֲמִים]] מְבָקְּשִׁים בְּצוֹם וּצְדָּקָה וּצְעָקָה.
כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עוֹזֵר לוֹ (תהלים עב יב);

'''שָׁ'''מַע שַׁוְעַת עָמּוֹ אֵל שׁוֹכֵן רוּמָה.
שִׁרְיוֹן עִטֵּר בְּרוּחַ בִינָה וְחָכְמָה.
שָׂם בַּהֵם רוּחַ גְּבוּרָה וְעָצְמָּה.
כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם לוֹ ([[במדבר]] כ"ה);

'''תִּ'''מְרוֹת עֲשַׁן הַמִּלְחָמָה פִתְאֹם עָלוּ.
תָּקְפוּ יִשְׂרָאֵל אֵת הָאוֹיֵב וְלֹא חָמְלוּ.
[[תותח|תּוֹתָחָיו]] וַאֲוִירוֹנָיו בָּאֵשׁ כִּלּוּ.
גַּם פְּלֵטָה לֹא הָיְתָה לוֹ ([[יואל]] ב');

'''יַ'''[[הלגיון הירדני|רְדֵנִים]] הֻכּוּ מַכָּה מְאֹד קָשָׁה.
[[העיר העתיקה|יְרוּשָׁלָיִם הָעָתִיקָה]] מֵהֵם נִתְפְּשָׂה.
יַחַד עִמָּה כָּל חֶלְקָה קְדוֹשָׁה.
כִּי בָּחַר יְהוָה בְּצִיוֹן אִוָּה לְמוֹשָׁב לוֹ (תהלים קל"ג);

'''וְ'''[[חוסיין מלך ירדן|חוּסֵיין]] מַלְכָּם בָּא בְּלִבּוֹ קָרֶץ.
וְעָרַיו נִפְרְצוּ פֶּרֶץ עַל פֶּרֶץ.
וְהוּא נַע וְנָד בְּאָרֶץ.
הוֹלֵך חֲשֵׁכִים וְאֵין נוֹגַהּ לוֹ (ישעיה ו');

'''סִ'''לוֹן מַמְאִיר הָיָה לָנוּ עַם הַסּוּרִים.
סָמַך לִבּוֹ בְּחֹזֶק מִבְצְרֵי הֶהָרִים.
סַלְעֵי מְגוֹר וָעֲמָקִים נִסְתָּרִים.
חֹקָקִי בַּסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ. (ישעיה כ"ד);

'''פּ'''וֹצְצוּ הַכָּל בִּגְבוּרָה נוֹרָאָה.
פּוֹרְרוּ מִבְצָרָיו מִכָּל פֵּאָה.
פֶּלֶא נִשְׂגָּב מִי עָשָׂה זֹאת הָהַכָּאָה.
זֶה יְהוָה קִוְיִּנוּ לוֹ (ישעיה כ"ה);

'''מִ'''[[מלחמת סיני|לְחֶמֶת סִינַי]] הָיְתָה לְמוֹפֵת.
[[מצרים|מִצְרַיִם]] כָּל כֹּחָה שְׁם אוֹסֶפֶת.
מַלְכָּם [[גמאל עבד אל נאצר|נֵצֶר]] נִתְעָב עֵינוֹ רָם נִשְׁקֶפֶת.
וְכָל שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ ([[מלכים]] א' כ"ב);

'''שָׂ'''ם בְּעֹצֶם [[נשק|נִשְׁקוֹ]] מִבְטָחוֹ.
שָׂשׂ כִּי רֶגַע יְמַהֵר נִצְחוֹנוֹ.
שֻׁלְחָן יַעַרְכוּ בְּ[[תל אביב|תֵל-אָבִיב]] לְמַעֲנוֹ.
הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ ([[בראשית]] י"ב);

'''אֱ'''לֹהִים בִּקֵּר עֶדֶר צֹאנוֹ בְּחֶמְלָה.
אוֹיְבָיו הִכָּה וְעָשָׂה בָּהֵם כָּלָה.
אֵת [[סיני|סִינַי]] וְעָרַיו לְעַם סְגֻלָּה.
הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ (תהלים ל"ג);

'''שָׁ'''לַל עָצוּם מְאֹד מְאֹד לָקְחוּ.
שָׂרִים גְּדוֹלִים בַּשֶׁבִי נִלְקְחוּ.
שָׁמַע "[[גמאל עבד אל נאצר|נְצֵר]]" חֶבְלֵי מָוֶת מֵעָיו הִקְדִּיחוּ.
חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ ([[הושע]] י"ג);

'''חַ'''סְדּוֹ גְּבַר אֵל חֵי הָעוֹלָמִים.
חִסֵּל [[מלחמת ששת הימים|הָמִלְחָמָה בְּשֶׁשֶׁת יָמִים]].
[[כ"ח באייר|חי"ת כָּ"ף אִיָּר]] לֹא [[ה'תשכ"ח|תִּשְׁכָּ"ח]] עוֹלָמִים.
קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ ([[ישעיה]] ד');

'''זֶ'''רַע קֹדֶשׁ בָּרְכוּ לְאֵל עֶלְיוֹן.
זָרַח אוֹר לִיְשָׁרִים יוֹשְׁבֵי צִיוֹן.
זִבְחוּ אִכְלוּ שַׂמְּחוּ דָּל וְאֶבְיוֹן.
וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ ([[נחמיה]] ח');

'''קָ'''רְבָּנוֹת צִיבּוּר חַלָלֵי מִלְחָמָה.
קִדְּשׁוּ זִכְרַם בְּהִידוּר וְקִימָה.
קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל [[ברכי נפשי|יָעַטֵם אוֹר כַּשַׂלְמָה]].
לִקְרָאתוֹ וְיִשְׁתַּחוּ לוֹ ([[מלכים]] ב' ג');

'''וְ'''תָחַת כִּסְאוֹ יָמְצִיא לָהֶם מְנוּחָה.
וּמֵאֲבְלֵיהֶם יָסִיר יְגוֹן וַאֲנָחָה.
וְאַלְמְנוֹתֵיהֶם יַשִּׂישׂ בְּשִׂמְחָה.
וְיָתוֹם וְאֵין עוֹזֵר לוֹ (איוב כ"ט);

'''אֵ'''ת [[נכה צה"ל|פְצוּעֵי הַמִלְחָמָה]] יַחְלִים.
אֵיתָנִים יִהְיוּ כְּמֵאָז הָיוּ [[חיילי צבא הגנה לישראל|חָיָּלִים]].
אֵת [[ברכת הגומל|הָגּוֹמֵל]] כָּל אֶחָד יְבָרֵך בְּמִקְהָלִים.
וּגְמוּלוֹ יְשַׁלֵם לוֹ ([[משלי]] י"ט);

'''מִ'''תְנַדְּבִים וְעוֹזְרִים חַיִים כֻּלְכֶם.
מִלֵּב טָהוֹר נְתוּנָה נִדְבָתְכֶם.
מֶלֶך עוֹלָם יְבָרֵך כָל מִתְנַדְּבְכֶם.
הַחַיִים וְהַשָׁלוֹם וְאֶתְּנָם לוֹ ([[מלאכי]] כ');

'''צָ'''[[צה"ל|הָ"ל]] מִכָּל נֶזֶק אֵל הַצִּילָה וְשָׁמְרָה.
צִלְּך עָלָיו תָּמִיד צִנָּה סוֹחֵרָה.
צַר לוֹ תָּמִיד יְאַבֵּד מְהֵרָה.
מְחַשֵׁב לְהָרַע לוֹ ([[משלי]] כ"ד);

'''אֲ'''נִי [[תפילה|תְּפִלָּה]] לְאֵל אֵין בִּלְעֲדוֹ.
אֵת עַמּוֹ יִשְׁמֹר וְיַגְבִּיר עָלָיו חַסְדּוֹ.
אֲבוֹתָיו יִזְכֹּר וְיָסֵך תָּמִיד בַּעֲדוֹ.
וּבְעַד בֵיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ ([[איוב]] א');

'''מַ'''לְכִּי שִׂים עָלָיו שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה.
מִכָּל מַחֲלוֹתָיו מַרְפֵּא וַאֲרֻכָּה.
מִדַּת שְׁנוֹתָיו תִהְיֶה מְאֹד אָרֻכָּה.
[[חיים|חַיִּים]] שָׁאַל נָתַתָּ לוֹ (תהלים כ"א);

'''נֶ'''אֱמָן תָּמִיד יִהְיֶה לְדָתוֹ וְ[[תורה|תוֹרָתוֹ]].
נֵרוֹ יָאִיר תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וְיִרְאָתוֹ.
נֶאֹם יִנְאָם כָּל עָם בִּשְׂפָתוֹ.
אָשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ ([[תהלים]] קכ"ד);
| ניקוד = כן
}}}}


נפטר בב' בשבט ה'תשל"ד, ונטמן ב[[בית הקברות שדה יהושע]].
נפטר בב' בשבט ה'תשל"ד, ונטמן ב[[בית הקברות שדה יהושע]].

גרסה מ־22:55, 25 במאי 2024

הרב יוסף משאש
הרב יוסף משאש
הרב יוסף משאש
הרב יוסף משאש
לידה 1892
י"ב בסיוון ה'תרנ"ב
מקנס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 בינואר 1974 (בגיל 82 בערך)
ב' בשבט ה'תשל"ד
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי היו"ם (הצעיר יוסף משאש)
מקום קבורה מתחם בתי הקברות בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מקנס, תלמסאן, חיפה
תקופת הפעילות ? – 25 בינואר 1974 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, אגדה, שירה
תפקידים נוספים רבה של תלמסאן, אב"ד מקנס, רב העיר חיפה
רבותיו הרב יוסף אלקובי, הרב רפאל אלקובי
בני דורו רבי יצחק סבאג, רבי מימון משאש, רבי רפאל ברוך טולדנו
חיבוריו שו"ת מים חיים, אוצר המכתבים, נר מצוה, ויזכור יוסף, נחלת אבות , פירוש ההושענות, זבח תודה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רבי יוסף משאש בביתו במקנס

הרב יוסף מְשָׂאשׂ (י"ב בסיוון ה'תרנ"ב, 7 ביוני 1892 – ב' בשבט ה'תשל"ד, 25 בינואר 1974) היה רבה של תלמסאן שבאלג'יריה, דיין במקנס ואב בית הדין הרבני לערעורים במרוקו, ורבה הספרדי של חיפה. כיהן כדיין במקנס[1] והיה פוסק, משורר, היסטוריון[2], ואיש ציבור.

תולדותיו

נולד בעיר מקנס שבמרוקו לרבי חיים משאש. בצעירותו למד אצל רבי חיים בירדוגו בישיבת "בית אל ועץ חיים" (שהקים הרב זאב הלפרין) במקנס, וכן בישיבה בראשות האחים הרב יוסף והרב רפאל אלקובי. מכתבים ששלח בגיל 16 (1907) התפרסמו מאוחר יותר באוצר המכתבים (בחתימתו היו"ם, ראשי תיבות של הצעיר יוסף משאש).

רבה של תלמסאן

בשנת תרפ"ד, שנים ספורות לאחר פטירת הרב חיים בלייח, רבה של תלמסאן, בנו רבי אברהם שלח לרבי יהושע בירדוגו ממקנס שישלח לו רב לכהן תחת אביו. רבי יהושע המליץ על רבי יוסף משאש.[3] רבי יוסף קיבל כתב מינוי מרבי רפאל אנקווה, ובכך קיבל את תפקיד הרבנות.[4] בגיל 31 (1924) נבחר לכהן כרבה הראשי של העיר תלמסאן שבאלג'יריה; תפקיד בו כיהן במשך 17 שנה.

דיין במקנס

בהמשך, לאחר פטירת הרב יעקב טולידאנו, חזר לעיר מקנס כדי לשמש כדיין. כמו כן כיהן כאב בית הדין לערעורים במרוקו במשך 18 שנה.[5] הרב יוסף משאש היה בעל מהלכים במסדרונות השלטון, תוך שהוא זוכה לכבוד ממלך מרוקו. הוא זכה לאות כבוד מהמלך ומשר החינוך. קשריו אלו הועילו לו לצורך פעילות לטובת היהודים.

רבה של חיפה

בשנת תשכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר חיפה. בתחילה סירב לכהן כרב בחיפה, למרות מעמדו הרם במרוקו; אך לחץ של ראש העיר (אבא חושי) וההסכמה שהוא ייבחר ללא התנגדות, הובילו להסכמתו והוא מונה לתפקידו בשנת תשכ"ח והחזיק בו עד לפטירתו. מאבק חרדי נגד מינויו, אשר כלל פרסום רשימה של פסקים שנחשבו בעיני מתנגדיו כחריגים, לא צלח.[6]

היה בן דודו של אביו של הרב שלום משאש, רבה של ירושלים.

לרב משאש היה חוש אמנותי רב, וביטוי לזה ניתן לראות בעיטורים הגרפיים שעל שערי ספריו, אותם צייר בעצמו. כמו כן בספריו השונים, ובעיקר בספרו "נר מצווה", פזורים שיריו השונים; כגון שירו לכבוד חג העצמאות (נר מצווה, עמ' קעו) ושירו לכבוד הרמב"ם (נר מצווה, עמ' רד), וכן ליום ירושלים[9]

נפטר בב' בשבט ה'תשל"ד, ונטמן בבית הקברות שדה יהושע.

גישתו ההלכתית

לצד נאמנותו המוחלטת לעקרונות ההלכה השמרנית, הדגיש בשיקוליו ההלכתיים את השיקול של השתנות הזמנים ולפיהם ביסס מנהגים חדשים בהלכה. כך הצדיק את המנהג לאחר את תפילת שחרית כדי לקיים חגיגת בר מצווה.[10] כך למשל בסוגיית כיסוי ראש לנשים לימד זכות על נשים שאינן מכסות את ראשן במקום בו מקובל שנשים נשואות אינן רגילות לכסות את ראשן[11]. כמו כן פסק שכיום מכיוון שחילול שבת הפך להיות דבר רגיל (לעומת מכירת בשר טרף), הרי גם מחללי שבת באיסורי תורה ובציבור נאמנים על כשרות.[12] וכן לדעתו מכיוון שבטל טעם תקנת חזרת הש"ץ, כיום ראוי שלא לאומרה, מחשש ברכות לבטלה.[13] בעניין קיום יחסי אישות לאור הנר, הֵקֵל בדרך אקראי, בעקבות המציאות וקביעת הרופאים כיום שמחלת הנכפה איננה קשורה לתשמיש לאור הנר אלא למחלת עצבים[14].

בנוסף ניתן להצביע על מקוריות בסברות שאותן מעלה הרב משאש, ובעקבות כך יוצאות פסיקות ייחודיות. כך משער הרב יוסף משאש[15] שבעתיד יש להדליק את המנורה בבית המקדש בעזרת חשמל, וכך הוא גם מתיר בפשיטות שימוש בחשמל לצורך הדלקת נר בחנוכה. (פסיקה זו מבוססת אף על תפיסתו לעניין חשמל, המתבטאת בהיתר להשתמש בחשמל בהבדלה, ובאיסור בפעולת חשמל בשבת מהתורה; אף שהוא התיר לדבר בטלפון ביום טוב למרות איסורו בשבת)[16]. המקוריות בסברות של הרב יוסף משאש, נובעת אף מתוך העובדה שהרב יוסף משאש לעיתים מוכיח עניין הלכתי מתוך לשון המקרא. כך לדוגמה לעניין כיסוי ראש לגבר, כותב הרב יוסף משאש[17] "ועוד מקרא מפורש.. 'ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם' [בראשית ג] ואלו מגבעות לא עשה להם, כי אינם צריכים לכסות ראשן כלל..".

יחד עם אלו הונחו פסיקותיו אף מהחשש שפסיקה מחמירה תגרום שהחוטא יחוש שהוא נדחק מחוץ למחנה, ולכן שאף לשמור על קשר בין האדם אשר לא מקפיד על סדר יומו מבחינה הלכתית כשם שהקפידו הוריו, לבין היהדות. זאת כפי שכותב הרב מאיר אביטבול, מייסד ומנהל הספרייה הספרדית "אור המערב"[18]: "בתקופת ההשכלה במרוקו, לא נתנו רבותינו לאף אחד מישראל להרגיש כרשע בפני עצמו... אלא להפך ניסו לתת להם הרגשה שהדבר לא כ"כ נורא ומצאו להם היתרים וסמך לקולות בהלכה על מנת שלא יבעטו בתורה וממילא לא יהיה להם חלק ונחלה בה...".

באופן דומה, בעניין גיור צידד שיש לגייר כל הבאים להתגייר מבלי לבדוק אחר מניעיהם ורמתם הרוחנית, כדי למנוע התבוללות והתנכרות לעם ישראל.[19]

פוסקי ההלכה בני דורו העריכו אותו רבות בגדלותו התורנית, גם בקרב אלו שגישתם ההלכתית הייתה הפוכה משלו.

יחסו למדינת ישראל ולציונות היה חיובי, ויתר על כן התנגד לתוכנית החלוקה ותבע לא לוותר על אף שעל מאדמת ארץ ישראל. בהתאם לתפיסתו זו פסק שיש לחגוג את יום העצמאות בהלל גמור והודאה.[20]

יצירתו התורנית

הרב יוסף משאש חיבר 48 ספרים, ביניהם:

  • שו"ת מים חיים, שני חלקים.

החלק הראשון, העוסק בדיני אורח חיים, נדפס לראשונה בשנת תרצ"ד (1934) במרוקו (פאס), ולאחריו נדפס בירושלים תשכ"ז (1967). לספר צורפו הסכמות של הרב רפאל אנקאווה והרב יצחק מרעלי. בפתיחת הספר מובאות שתי הקדמות, אשר כוללות דיון אודות מוצא השם 'משאש'.

החיבור יוצא לאור מחדש על ידי נין המחבר, הרב אריאל שלום אלקובי, בארבעה חלקים, בתוספת התשובות ההלכתיות המפוזרות בספרי "אוצר המכתבים", ובצירוף מקורות והערות שוליים. (הוצאת טקסט רץ, ירושלים תשע"ח)[21]

  • אוצר המכתבים – מכתבים שכתב הרב יוסף משאש, שאותם הוא איגד לספר. בין המכתבים דיונים בפרשנות המקרא והתלמוד, הלכה, מכתבי נחמה, תיאורים היסטוריים, דיון בנושא הקרבנות לעתיד, סליחות ושירים ומאמרים שונים. הספר יצא לאור בחיפה, בין השנים: תשכ"ח–תשל"ה, בשלושה חלקים; בחלק הראשון עד מכתב תק, בשני עד אלף שח, ובשלישי עד אלף תתקמו.
  • נר מצווה – הספר מחולק לשמונה חלקים. בין השאר הספר עוסק בחג החנוכה מבחינה הלכתית ומחשבתית, ובאירועים יוצאי דופן, מבחינתו של הרב יוסף משאש, כגון מעשה יהודית ואירוע שהתרחש על יהודי מעגאז בשנת 1862. הספר הודפס לראשונה במרוקו (פאס) בשנת תרצ"ט (1939), בשנת תשכ"ט הודפס שנית בירושלים עם כמה תוספות, ולאחרונה יצא על ידי קרן אוצרות המגרב בשנת תש"ס.
  • זבח תודה (חיפה, תשל"ח).
  • ויזכור יוסף, פירוש הגדה של פסח, הכולל ציורים של הרב יוסף משאש (חיפה, תשל"ט).
  • גרש ירחים (ירושלים, תשמ"ט)
  • בגדי ישע (ירושלים, תש"ן)
  • נחלת אבות, על פרקי אבות, 8 כרכים.
  • הוד יוסף חי, לקט פסקיו בארבעה חלקי השולחן ערוך, בעריכת הרב זכריה זרמתי (ראש מכון אמת, ירושלים), [הוצאת ארז, ירושלים, תשס"ח]
  • המגיד ממקנס, 3 חלקים, פסח, ימים נוראים, חנוכה טו בשבת ופורים, הספר מכיל בתוכו אמרות, משלים, ספורים ומליצות מלוקטים מכל ספרי רבי יוסף משאש.

מורשתו

רבים מספריו יצאו לאור על ידי בנו הרב אליהו משאש, בשיתוף עם מכון "אוצרות המגרב – קרן חכמי מרוקו".

על שמו רחובות בערים חיפה, אשדוד וקריית שמונה.

כמה מפיוטיו הולחנו על ידי הרב דוד מנחם.

לקריאה נוספת

  • יצחק שוראקי, מסורת בעידן המודרני: חכמים ספרדים בדורות אחרונים, מבחר מכתביו, עמודים 205-250, סדרת עם הספר, הוצאת משכל, תל אביב, 2009.
  • אלעד פורטל, "והרימו דגל ישראל", בתוך: קול התור: ציונות מסורתית-ספרדית, בעריכת אופיר טובול, הוצאת ידיעות ספרים, 2021. עמ' 105-118.
  • אלישיב רייכנר (מקור ראשון, מוסף שבת, עמודים 10-8, 28 במאי 2021)
  • הרב שלמה משה עמאר, "רב הו"ד יוסף חי - לזכרו של הגאון מופלא שבחכמים רבי יוסף משאש", בתוך מצוקי ארץ, ירושלים תש"פ, (עמ' נו - פז).

אודותיו

קברו בבית העלמין שדה יהושע בחיפה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כמו כן מונה לנשיא בית הדין לערעורים. (הקדמת אלעד פורטל לשו"ת מים חיים)
  2. ^ הקדיש ספר על 'דברי ימי מקנס', וספר על קורות יהדות תלמסאן.
  3. ^ ראו אוצר המכתבים חלק א סימן שצג.
  4. ^ ראו אוצר המכתבים חלק א סימן שפב, שצח.
  5. ^ ראו אוצר המכתבים ג, אלף תתקיב.
  6. ^ לשכת הרבנים הראשיים עוזיאל וניסים - רבנים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 439–441
  7. ^ על פי ספר דברים בתנ"ך "וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כׇל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃"
  8. ^ על פי ספר מלכים א, פרק כ פסוק כז
  9. ^ פיוט אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל - מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ מִי דוֹמֶה לָּךְ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ הוא פיוט לכבוד ניסי יום ירושלים ליום כ"ח באייר שהתחבר על ידי הרב יוסף משאש רבה הראשי של חיפה בעל אוצר המכתבים שאר בשרו של הרב שלום משאש רבה הראשי של ירושלים והמנהג לאומרו בליל יום ירושלים ולמחרת בבוקר לאחר תפילת שחרית, ואם יש קריאת התורה באותו יום ירושלים שחל בימי שני וחמישי אומרים אותו לפני הוצאת ספר תורה ולפני פתיחה דהיכל. באקרוסטיכון חתום כל אותיות האלף בית ולאחר מכן שמו של מחבר הפיוט הרב המכונה היו"מ (הצעיר יוספ משאש) יוסף משאש "חזק ואמץ"[7] אמן.
    אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל - מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ מִי דוֹמֶה לָּךְ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ

    אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל-מִי כָמוֹךָ וְאֵין כָּמוֹךָ מִי דוֹמֶה לָּךְ וְאֵין דּוֹמֶה לָּךְ;

    אָדוֹן חַסְדְּךָ בַּל יֶחְדָּל. אֲמִתְּךָ מִבְצָר עֹז וּמִגְדָּל. כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל. וּמָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ (ישעיהו פרק כ"ה, פסוק ד');

    אֱלוֹהַ בָּרָא יִשְׂרָאֵל לְמוֹפֵת. אֲפְפוּהוּ כָּל יִסּוּרֵי הַתּוֹפֵת. אוֹתוֹ כָּל אֶגְרוֹף רֶשָׁע תּוֹקֶפֶת. בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ (שיר השירים פרק ח');

    בְּכָל דּוֹר עוֹמְדִים לְהַשְׁמִידוֹ. בְּנֵי יִשְמְעֵאלִים וְעֵשָׂו דוֹדוֹ. בָּרוּך עוֹשֶׂה נִפְלְאוֹת לְבַדוֹ. צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ (יונה פרק ד פסוק ו);

    גְּבוּרוֹת אֱלֹהִים אֲגִּידָה. גִּלָּה לְעֵינֵינוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה. גְּדוּשִׁים פְלָאִים בְּלִי מִדָּה. בְנֵבֶל עֲשׂוֹר זָמְּרוּ לוֹ (תהלים ל"ג);

    דּוֹב אוֹרֵב נִתְעַב. דָּאָה בְּגַאֲוָתוֹ לְהָגִּיעַ עַד נֵצֶר עָב. דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל הוּא לוֹ לְלַעַג כְּמֵזֶי רַעַב. מֵאֵפֶס וְתוֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ (ישעיה מ"ז);

    הָרוּסִים גּוֹי הָאוֹהֵב עֶלָבּוֹן. הֵם חָשְׁבוּ בַּמִּזְרַח הָתִּיכוֹן יְנוּבוּן וְיִהְיוּ רִיבּוֹן. הֵרִימוּ לִשְׂחֹק (בּוֹ) [בַּנוּ] כְּמוֹ סְבִיבוֹן. וִיְפָתּוּהוּ בְּפִיהֵם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְבוּ לוֹ (תהלים ע"ח);

    וְעוֹד הִגְדִּלוּ הַמְדוּרָה. וְחוּבְּרוּ לָטַמֵּא סוּרְיָה הָאָרוּרָה. וְחוּסֵין הַיָרְדֵּנִי נֶאֱזַר בִּגְבוּרָה. וְשַׂרֵי הַחַיָּלִים אֲשֶׁר לוֹ. (מלכים א' ט"ו);

    זָרְעוּ הָרוּסִים אֵיבָה בְּלִבָּם יַחַד. זֶרַע יְשְׂרָאֵל כָּלִיל יִהְיֶה נִכְחַד. זֶרַע מְרֵעִים הֶחְלִטוּ פֶּה אֶחַד. כַּמִּשְׁפָּט הַזֶה יֵעָשֶׂה לוֹ. (שמות כ"א);

    חָרְתוּ עַל לוּחוֹת בְּיָד בָּנֶימוֹ. חָקְקוּ עַל קִירוֹת בָּתֵימוֹ. חַסְּלוּ יִשְׂרָאֵל וְאֵת שְׁמוֹ. עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ (במדבר כ"א);

    טְמֵאִים הָגוּ כָּל עַם בִּשְׂפָתוֹ. טוֹבֵחַ יְהוּדִי אָחַת דָּתוֹ. טוֹב הָצָפוּן יֹאכָל וְכָל חָטָּאתוֹ. אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ (ויקרא ד');

    יַחָד רִשְׁעָם כָל גְּבוּל עָבַר. יַעַרְיכוּנוּ כְּזוֹחֲלֵי הַמִּדְבָּר. יָשִּׂיגוּנוּ עִם הַשֶׁקֵץ וְהָעַכְבָּר. וְכָל הַשֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ (ויקרא כ"ב);

    כָּל הַחַיָּלִים פִּתּוּ לְהִתְגָּבֵּר. כָּבוֹד יִעַטְרוּם וְכֶסֶף עוֹבֵר. כֵּן רָחֵם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גָּבֶר. נְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה לוֹ (במדבר ג');

    לָקְחָה רוּסְיָה לִבָּם בְּתַחְמֹשֶׁת. לְחֵיל הָאֲוִיר וְיָם וְיַבֶּשֶׁת. לָ"בֵן נָצֵר" נִתְעַב אָמַר לָרֵשֵׁת. מִשְׁכְּנוֹת לֹא לוֹ (חבקוק א');

    מְאֹד נֵשֶׁק עָצוּם וְרָב. מָסְרָה רוּסְיָה לְאָרְצוֹת עָרָב. מִלֵּל אוֹיֵב אַכֵּם בַּקְּרַב. פַּעַם אַחַת וְלֹא אֶשְׁנֵה לוֹ. (שמואל א' כ"ו);

    נוֹסָף עוֹד כִי הָרוּסִים אוֹתָם לִמְּדוּ. נִכְלֵי מִלְחָמוֹת וְלָהֶם עוֹדְדוּ. נָתְנוּ צַו גּוֹי אֶחָד הִשְׁמִידוּ. וְהֵחֲרַמְתֶּם כָּל אֲשֶׁר לוֹ (שמואל א' מ"ו);

    סִכְסְכוּ גַּם מֶמְשֶׁלֶת צָרְפָת בָּנוּ. סֵרֵב דּוגּוֹל (נשיא צרפת בזמנו) לָתֵת אֲוִירוֹנִים קָנִינוּ. סָר צִלּוֹ וְנוֹסָף עַל שׂוֹנְאֵינוּ. עוֹבֵר וּמִתְעַבֵּר עָל רִיב לֹא לוֹ (משלי כ"ו);

    עָצְמוּ מַצְמִיתַי אוֹיְבִי שֶׁקֶר. עָלֵינוּ פָצוּ פֶּה לְעַקֵּר. עָצְבוּ חֵרְפוּ גִּדְפוּ בְּלִי חֵקֶר. הָעָם בַּחָר לְנַחֲלָה לוֹ (תהלים ל"ג);

    פְּרָאִים הִקִּפוּנוּ מִכָּל עַבָרִים. פְּתִיל צְמִיד בִּשְׁפֵלָה וְהָרִים. פָּרְשׂוּ רֶשֶׁת בֶּהָרִים עִם עָם הַסּוּרִים. תּוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ (תהלים צ"ה);

    צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְכָל פִּקוּדָם. צְבוּרִים כִּשְׁנֵי חֲשִּׂפֵי עִזִים נֶגְדָּם[8]. צוּר יִשְׂרָאֵל מֻעֻזָם וּכְבוֹדָם. כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ (ויקרא כ"ד);

    קוֹל יִשְׂרָאֵל יוֹם יוֹם שָׁלוֹם מְבַקֵּשׁ. קוֹל אוֹיֵב רַק מִלְחָמָה וּמוֹקֵשׁ. קוֹל יְהוָה עִם עִקֵּשׁ תִּתְעֲקֵּשׁ. כָּאֲשֵׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ (ויקרא כ"ד);

    רָבּוּ הַיָּמִים עֶשְׂרִים בִמְצוּקָה. רוֹבְצִים עַל הָגְּבוּלוֹת בְּיָד חֲזָקָה. רַחֲמִים מְבָקְּשִׁים בְּצוֹם וּצְדָּקָה וּצְעָקָה. כִּי יַצִּיל אֶבְיוֹן מְשַׁוֵּעַ וְעָנִי וְאֵין עוֹזֵר לוֹ (תהלים עב יב);

    שָׁמַע שַׁוְעַת עָמּוֹ אֵל שׁוֹכֵן רוּמָה. שִׁרְיוֹן עִטֵּר בְּרוּחַ בִינָה וְחָכְמָה. שָׂם בַּהֵם רוּחַ גְּבוּרָה וְעָצְמָּה. כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם לוֹ (במדבר כ"ה);

    תִּמְרוֹת עֲשַׁן הַמִּלְחָמָה פִתְאֹם עָלוּ. תָּקְפוּ יִשְׂרָאֵל אֵת הָאוֹיֵב וְלֹא חָמְלוּ. תּוֹתָחָיו וַאֲוִירוֹנָיו בָּאֵשׁ כִּלּוּ. גַּם פְּלֵטָה לֹא הָיְתָה לוֹ (יואל ב');

    יַרְדֵנִים הֻכּוּ מַכָּה מְאֹד קָשָׁה. יְרוּשָׁלָיִם הָעָתִיקָה מֵהֵם נִתְפְּשָׂה. יַחַד עִמָּה כָּל חֶלְקָה קְדוֹשָׁה. כִּי בָּחַר יְהוָה בְּצִיוֹן אִוָּה לְמוֹשָׁב לוֹ (תהלים קל"ג);

    וְחוּסֵיין מַלְכָּם בָּא בְּלִבּוֹ קָרֶץ. וְעָרַיו נִפְרְצוּ פֶּרֶץ עַל פֶּרֶץ. וְהוּא נַע וְנָד בְּאָרֶץ. הוֹלֵך חֲשֵׁכִים וְאֵין נוֹגַהּ לוֹ (ישעיה ו');

    סִלוֹן מַמְאִיר הָיָה לָנוּ עַם הַסּוּרִים. סָמַך לִבּוֹ בְּחֹזֶק מִבְצְרֵי הֶהָרִים. סַלְעֵי מְגוֹר וָעֲמָקִים נִסְתָּרִים. חֹקָקִי בַּסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ. (ישעיה כ"ד);

    פּוֹצְצוּ הַכָּל בִּגְבוּרָה נוֹרָאָה. פּוֹרְרוּ מִבְצָרָיו מִכָּל פֵּאָה. פֶּלֶא נִשְׂגָּב מִי עָשָׂה זֹאת הָהַכָּאָה. זֶה יְהוָה קִוְיִּנוּ לוֹ (ישעיה כ"ה);

    מִלְחֶמֶת סִינַי הָיְתָה לְמוֹפֵת. מִצְרַיִם כָּל כֹּחָה שְׁם אוֹסֶפֶת. מַלְכָּם נֵצֶר נִתְעָב עֵינוֹ רָם נִשְׁקֶפֶת. וְכָל שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ (מלכים א' כ"ב);

    שָׂם בְּעֹצֶם נִשְׁקוֹ מִבְטָחוֹ. שָׂשׂ כִּי רֶגַע יְמַהֵר נִצְחוֹנוֹ. שֻׁלְחָן יַעַרְכוּ בְּתֵל-אָבִיב לְמַעֲנוֹ. הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ (בראשית י"ב);

    אֱלֹהִים בִּקֵּר עֶדֶר צֹאנוֹ בְּחֶמְלָה. אוֹיְבָיו הִכָּה וְעָשָׂה בָּהֵם כָּלָה. אֵת סִינַי וְעָרַיו לְעַם סְגֻלָּה. הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ (תהלים ל"ג);

    שָׁלַל עָצוּם מְאֹד מְאֹד לָקְחוּ. שָׂרִים גְּדוֹלִים בַּשֶׁבִי נִלְקְחוּ. שָׁמַע "נְצֵר" חֶבְלֵי מָוֶת מֵעָיו הִקְדִּיחוּ. חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ (הושע י"ג);

    חַסְדּוֹ גְּבַר אֵל חֵי הָעוֹלָמִים. חִסֵּל הָמִלְחָמָה בְּשֶׁשֶׁת יָמִים. חי"ת כָּ"ף אִיָּר לֹא תִּשְׁכָּ"ח עוֹלָמִים. קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ (ישעיה ד');

    זֶרַע קֹדֶשׁ בָּרְכוּ לְאֵל עֶלְיוֹן. זָרַח אוֹר לִיְשָׁרִים יוֹשְׁבֵי צִיוֹן. זִבְחוּ אִכְלוּ שַׂמְּחוּ דָּל וְאֶבְיוֹן. וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ (נחמיה ח');

    קָרְבָּנוֹת צִיבּוּר חַלָלֵי מִלְחָמָה. קִדְּשׁוּ זִכְרַם בְּהִידוּר וְקִימָה. קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל יָעַטֵם אוֹר כַּשַׂלְמָה. לִקְרָאתוֹ וְיִשְׁתַּחוּ לוֹ (מלכים ב' ג');

    וְתָחַת כִּסְאוֹ יָמְצִיא לָהֶם מְנוּחָה. וּמֵאֲבְלֵיהֶם יָסִיר יְגוֹן וַאֲנָחָה. וְאַלְמְנוֹתֵיהֶם יַשִּׂישׂ בְּשִׂמְחָה. וְיָתוֹם וְאֵין עוֹזֵר לוֹ (איוב כ"ט);

    אֵת פְצוּעֵי הַמִלְחָמָה יַחְלִים. אֵיתָנִים יִהְיוּ כְּמֵאָז הָיוּ חָיָּלִים. אֵת הָגּוֹמֵל כָּל אֶחָד יְבָרֵך בְּמִקְהָלִים. וּגְמוּלוֹ יְשַׁלֵם לוֹ (משלי י"ט);

    מִתְנַדְּבִים וְעוֹזְרִים חַיִים כֻּלְכֶם. מִלֵּב טָהוֹר נְתוּנָה נִדְבָתְכֶם. מֶלֶך עוֹלָם יְבָרֵך כָל מִתְנַדְּבְכֶם. הַחַיִים וְהַשָׁלוֹם וְאֶתְּנָם לוֹ (מלאכי כ');

    צָהָ"ל מִכָּל נֶזֶק אֵל הַצִּילָה וְשָׁמְרָה. צִלְּך עָלָיו תָּמִיד צִנָּה סוֹחֵרָה. צַר לוֹ תָּמִיד יְאַבֵּד מְהֵרָה. מְחַשֵׁב לְהָרַע לוֹ (משלי כ"ד);

    אֲנִי תְּפִלָּה לְאֵל אֵין בִּלְעֲדוֹ. אֵת עַמּוֹ יִשְׁמֹר וְיַגְבִּיר עָלָיו חַסְדּוֹ. אֲבוֹתָיו יִזְכֹּר וְיָסֵך תָּמִיד בַּעֲדוֹ. וּבְעַד בֵיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ (איוב א');

    מַלְכִּי שִׂים עָלָיו שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה. מִכָּל מַחֲלוֹתָיו מַרְפֵּא וַאֲרֻכָּה. מִדַּת שְׁנוֹתָיו תִהְיֶה מְאֹד אָרֻכָּה. חַיִּים שָׁאַל נָתַתָּ לוֹ (תהלים כ"א);

    נֶאֱמָן תָּמִיד יִהְיֶה לְדָתוֹ וְתוֹרָתוֹ. נֵרוֹ יָאִיר תֵּבֵל בְּחָכְמָתוֹ וְיִרְאָתוֹ. נֶאֹם יִנְאָם כָּל עָם בִּשְׂפָתוֹ. אָשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ (תהלים קכ"ד);

  10. ^ שו"ת מים חיים, סימן כב
  11. ^ שו"ת מים חיים ח"ב, או"ח סימן קי, אוצר המכתבים ח"ג אלף תתפד.
  12. ^ שו"ת מים חיים, סימן קמג
  13. ^ שו"ת מים חיים, סימנים מא, מב.
  14. ^ שות מים חיים חלק א' סימן צ"ז. - הרב עובדיה כתב בתגובה "כל דבריו לא ניתנו להאמר וכל שכן להכתב, שרא ליה מריה". [יביע אומר חלק י' נד,י.]
  15. ^ בספרו נר מצווה (עמוד טו).
  16. ^ שם, קלד, עמ' קיד.
  17. ^ שו"ת מים חיים, סוף סימן כג.
  18. ^ דבר המוציא לאור, שו"ת מים חיים, ירושלים תש"ס.
  19. ^ מים חיים, חלק ג סימן ק"ח
  20. ^ אוצר המכתבים חלק ח"ג איגרת אלף תשס"ט.
  21. ^ הרב יוסף משאש, שו"ת מים חיים באתר טקסט רץ


רבני מרוקו
רבני אסואירה אברהם רפאל קורייאט • חיים פינטו (מרוקו) • אהרן בן חסין • משה ויזגאן
רבני דבדו שלמה הכהן צבאן (ארבי לקביר) • שלמה הכהן צבאן • דוד הכהן סקלי • אברהם בן סוסאן • אברהם הכהן צבאן • שמואל מרציאנו
רבני מקנס יעקב טולידאנו (מהרי"ט) • חיים טולידאנו • משה טולידאנו • יקותיאל בירדוגו • יעקב בירדוגו (השופריה דיעקב) • רפאל בירדוגו • פתחיה מרדכי בירדוגו • מימון בירדוגו • יוסף בירדוגו (מקנס) • יהודה טולידאנו • יהושע בירדוגו • יעקב טולידאנו (בן יוסף) • שמואל עמאר • יעקב טולידאנו (קהלת יעקב) • רפאל ברוך טולידאנו • ברוך אברהם טולידאנו • יוסף משאש
רבני מרקש יצחק דלויה • יצחק קורייאט (הראשון) • יצחק דלויה (המאה ה-17) • שלמה עמאר (מרקש) • אברהם אזולאי (מרקש) • יוסף אוסעדון • דוד בן מאמאן • יעקב פינטו • אברהם קורקוס • יצחק חרוש • אברהם פינטו • שלמה אסבאג • מוסא בן דוד וחיון • משה אסבאג • אברהם פינטו (הקטן) • משה רוזיליו (הראשון) • דוד חיים צבאח • רפאל מסעוד אבן מוחא • אלעזר חזן • יעקב בטאן • שלמה אסבאג (השני) • מרדכי הצרפתי • רפאל יוסף חרוש • שלמה אבן חיים • דוד שלוש • יעקב דהאן • אלעזר הלוי • אברהם אביטבול • מכלוף אבוחצירא • יהושע מאמאן
רבני פאס יהודה הכהן אבן סוסאן • יוסף בן יהודה אבן עקנין • אברהם אדרוטיל • שלמה אבן מלך • יוסף אלמושנינו • אהרן אבן חיים • שמואל אבן דנאן (השלישי) • שאול שמואל סירירו • וידאל הצרפתי (הצוף דבש) • יעקב אבן דנאן • וידאל הצרפתי (השלישי) • מנחם סירירו • אליהו הצרפתי • יצחק הצרפתי השני (פאס) • יהודה בן עטר • יעקב אבן צור • שמואל אבן אלבאז • רפאל עובד אבן צור • רפאל אהרן מונסונייגו • ידידיה מונסוניגו • יצחק אבן דנאן • וידאל הצרפתי (החמישי) • משה אבן דנאן • שלמה אבן דנאן • אהרן בוטבול • יוסף בן נאיים • חיים דוד סירירו •
רבני צפרו שאול ישועה אביטבול • עמור אביטבול • אבא אלבז • יהודה אלבז • רפאל משה אלבאז • עמרם אלבז • דוד עובדיה
רבני קזבלנקה משה מאיר חי אליקים • שלום משאש • משה מלכה • מסעוד בן שבת • יצחק חזן
רבני רבאט וסלא שמואל די אבילה • אליעזר די אבילה • חיים בן עטר (הראשון) • רבי חיים בן עטר • חיים טולידאנו (סאלי) • יוסף בירדוגו (רבאט) • רפאל אנקווה • חיים יקותיאל בירדוגו • דוד צבאח • מיכאל יששכר אנקווה • שאול אבן דנאן • מימון אוחיון
רבני מחוז תאפילאלת מסעוד אבוחצירא • יעקב אבוחצירא • דוד אבוחצירא • משה תורג'מן • יעקב תורג'מן
רבני תטואן יעקב מארג'י • חסדאי אלמושנינו • יעקב אבן מלכא • אפרים מונסונייגו • יצחק קורייאט (השני) • יצחק בן וואליד • שמואל נהון • יעקב כלפון • יהודה ליאון כלפון
רבנים נוספים כליפא בן מלכא • יחייה בן הראש (קניטרא) • רפאל הצרפתי • אברהם דוד ריווח
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יוסף_משאש&oldid=38710148"