מסילת חיפה–נצרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מסילת חיפה – נצרת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רכבת קלה נצרת - חיפה
מדינה ישראל
עיר חיפה, נצרת, נוף הגליל, שפרעם, מחלף המוביל, קריית אתא, קריית ביאליק, ביר אל-מכסור, ריינה, משהד
מידע על ההקמה
עלות 7 מיליארד שקל
התחלת בנייה 2020 (משוער)
פתיחת הקו 2027 (משוער)
מידע על הקו
תחילת הקו מרכזית המפרץ, חיפה
סיום הקו נצרת
סוג הקו נוסעים
אורך הקו 41 ק"מ
רוחב המסילה 143.5 ס"מ
מסלולים 2
מספר התחנות 19 (מתוכנן)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רכבת קלה חיפה–נצרת היא מסילת רכבת קלה עתידית שתחבר בין חיפה לנצרת ונוף הגליל ותשפר את הנגישות של "גוש נצרת" למפרץ חיפה בתחבורה מסילתית, ומשם, בשילוב יתר אמצעי התחבורה הקיימים, ליתר חלקי הארץ. התוכנית סומנה כ"תוכנית תשתית לאומית מספר 56" (תת"ל 56).

תיאור המסילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך המסילה הוא 41 ק"מ, כאשר את תוואי המסילה ניתן לחלק לשני מקטעים: קטע פרוורי – ממרכזית המפרץ בחיפה ועד הר יונה בנוף הגליל וקטע עירוני – מהר יונה ועד רח' המוסכים בנצרת.

הקטע הפרברי, באורך של 36 ק"מ, יתחיל במרכז תחבורה "המפרץ" בחיפה, ימשיך במקביל לכביש 22 (כביש עוקף קריות) עד למחלף אתא דרום, משם לאורך דרך 781 ועד מחלף גלעם ויעבור במסלולי כביש 79 ליד שפרעם ומחלף המוביל עד צומת ריינה-משהד, דרך 6400 עד להר יונה בנוף הגליל. קטע זה יעבור בחלקו הגדול לצד או במרכז כבישים קיימים או מתוכננים. לאורך הקטע הפרוורי מתוכננות 11 תחנות, במרחק ממוצע של 4 ק"מ בין אחת לשנייה.

הקטע העירוני, באורך של כ-5 ק"מ יתחיל בתחנת הר יונה בנוף הגליל, יעבור בתוך רחובות הערים נצרת ונוף הגליל, ברובו במרכז הרחוב, כאשר חציית התוואי על ידי כלי רכב והולכי רגל תותר בצמתים ובמקומות שייועדו לכך. לאורך קטע זה מתוכננות 8 תחנות, במרחק של כחצי ק"מ בין אחת לשנייה.

קטע מהמסילה יעבור במרכז כביש 79 בשטח שיועד לכך, במסגרת העבודות לשדרוג הכביש שבוצעו בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, על ידי החברה הלאומית לדרכים.

לאורך התוואי הפרברי, צפויות לקום התחנות חדשות הבאות: לב המפרץ, מחלף אתא, מחלף ביאליק, מרכז תחבורה קריית אתא, שד' בגין (קריית ביאליק), שפרעם, ביר אל-מכסור, המוביל, ציפורי, ריינה - משהד והר יונה, ומשם 8 תחנות בתוואי עירוני בתוך העיר נוף הגליל. סך הכול, מתוכננות לקו 19 תחנות.

ההערכות הן כי העבודות להפיכת המסילה לשימוש בפועל, יהיו קלות ומהירות, היות שאין צורך בתכנון בנייה מסיבית של תחנות רכבת גדולות, אלא תחנות שטח פתוחות, כמקובל בקווי רכבת קלה.[דרוש מקור]

הפעלת קו הרכבת שינוע על מסילה זו לא תבוצע על ידי חברת רכבת ישראל, אלא על ידי חברות פרטיות אחרות כיתר הקוים הקלים הקיימים בישראל.

הקו מתוכנן לכלול כ־19 תחנות איסוף והורדת נוסעים, חניוני חנה וסע, מתחם דיפו ומרכז בקרה. בקו יפעלו כ־32 קרונות בתדירות נסיעה מקסימלית של כל 4 דקות. תחזית הנוסעים המתוכננת בשעת השיא היא כ־11,000 נוסעים לשעה ומהירות הנסיעה המתוכננת במקטע הבינעירוני תעמוד על כ־100 קמ"ש. לפרויקט נבחרה טכנולוגיית Tram-Train, המקלה על הנוסעים שכן היא מאפשרת נסיעה במקטעים בינעירוניים ועירוניים כאחד, ללא צורך בהחלפת מערכת הסעה. מערכת ההפעלה המתוכננת של הרק"ל מושתתת על הזנה חשמלית שמקורה בתחמ"שים של חברת חשמל הממוקמים מחוץ לתוכנית ואשר יספקו את החשמל לפעולה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון הקו החל בשנת 2006[1], אך התעכב כ-10 שנים עקב מחלוקת על תוואי המסילה[2]. ב-2016 קיבלה חברת כביש חוצה ישראל את האחריות לניהול הפרויקט[3].

ב-21 בפברואר 2017 התוכנית אושרה בוועדה לתשתיות לאומיות, ועברה לאישור הממשלה[4]. אישור הממשלה ניתן ב-7 במאי 2018 וב-12 ביולי 2018 פורסם האישור בילקוט הפרסומים[5].

ב-27 במאי 2018, פרסמה חברת כביש חוצה ישראל מכרז לבחירת חברת ניהול לפרויקט[6][7]. בהמשך פרסמה עוד 2 מכרזים בין לאומיים: מכרז תכנון ומכרז לבקרה הנדסית.

בינואר 2019 הוכרזה חברת "דנה הנדסה בע"מ" כזוכה במכרז לניהול הפרויקט בהיקף של כ־160 מיליון ₪. במסגרת ההצעה תשתלב חברת התשתיות הספרדית IDOM כקבלן משנה בפרויקט. לחברת IDOM הספרדית ניסיון של 60 שנים בתחום התשתיות והיא פועלת ב-125 מדינות ברחבי העולם. מסגרת ניהול הפרויקט יסופקו שרותי ניהול מקיפים לרבות: ניהול התכנון, ניהול הביצוע, פיקוח וניהול איכות, כל זאת עד להפעלה מסחרית של הקו[8].

ב-3 בפברואר 2019 פורסם כי הקו נמצא בשלב ה"ייזום", כלומר עדיין בשלבי בדיקה ותכנון ראשוני ועדיין לא פורסם מכרז או הוקצו תקציבים לפרויקט. העלות המשוערת לפרויקט היא 5.9 מיליארד שקלים[9].

ב-24 במרץ 2019 פורסם כי קבוצה המורכבת מחברת Ineco הספרדית וחברת "ינון - תכנון, ייעוץ ומחקר בע"מ", זכה במכרז לתכנון הפרויקט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]