מאה ברכות
תקנת מאה ברכות היא תקנה קדומה המחייבת לברך בכל יום לפחות מאה ברכות. התקנה מיוחסת לאישים שונים למשה רבנו, לדוד המלך, לאנשי כנסת הגדולה ולרבי מאיר.
הגאונים מייחסים תקנה זו לדוד המלך, שתיקן תקנה זו לעצירת מגפה שהייתה הורגת בכל יום מאה אנשים.
מקור התקנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקנה זו הוזכרה בתלמוד אמנם לא נתבאר שם מי תיקנה ועל מה תיקנה:
אף שלמדו דבר זה מפסוק, לדעת רבים מהראשונים חיוב זה אינו מדאורייתא, אלא מתקנת חכמים, והלימוד מהפסוק אינו אלא אסמכתא.
בראשונים כתבו מספר דרכים לבאר האיך למדו דבר זה מהפסוק הנ"ל:
לדעת רש"י הלימוד הוא מלשון הפסוק "מה ה' אלהיך דורש מעמך". ובמקום "מה" יש לקרוא "מאה".
בפירוש התוספות כתבו שמספר האותיות בפסוק בצירוף אות האל"ף במילה "מה" הוא מאה, ובזה נרמז שיש לברך מאה ברכות בכל יום.
תקנת דוד המלך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בטור[1] כתב על פי תשובת רב נטרונאי[2] שדוד המלך הוא זה שתיקן לברך 'מאה ברכות' בכל יום, בעקבות מגפה שהתחוללה בירושלים, וגבתה את חייהם של מאה אנשים בכל יום, ולא היו יודעים על מה התרגשה עליהם צרה זו. דוד המלך חקר, ונודע לו ברוח הקודש, שעל ידי תקנת 'מאה ברכות' תעצר המגפה, וכך היה.
במחזור ויטרי[3] נכתב שנראה שלאחר שתיקנה דוד המלך, נשתכחה התקנה, וחזרו תנאים ואמוראים ותיקנו תקנה זו בשנית[2][4].
בקבלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעל ספר "שערי צדק" ר' יוסף ג'יקטיליה, כותב כי לתקנה זו של מאה ברכות בכל יום משמעות פנימית. לשיטתו, הדרך להכיר את אלוהים עוברת דרך קניין מידת "צדק" (מקבילה למידת "מלכות") ועליה הוא כותב כך:
"והנה המדה הזאת יש לה מאה פינות.. ומכל פינה ופינה נובעת מעיינות ברכה לעולם, ומשם ינק יצחק אבינו עליו השלום מאה ברכות .. ואלו מאה שערים שמצא יצחק במה שנתברך… שמשם יוצא ברכה ושפע ואצילות לכל הנבראים על ידי ישראל… ולכן צריך כל אחד מישראל לברך בכל יום מאה ברכות, כלומר כל ברכה וברכה יש לה מעיין ומקור ממה שמהיא נשפעת ונאצלת, ואם ח"ו יחסר לאדם אחד ממאה ברכות בכל יום הוא פוגם את כל התורה כולה ונמצא מקלקל כל הצנורות… ועל דרך זה אנו אומרים כי כל אדם שאין משלים בכל יום מאה ברכות פוגם צורתו ומקצץ בנטיעות נפשו, ואוי לו על חסרונו, ואינו נכנס בשערי צד"ק…[5]
עניין זה מתכתב עם משחק המילים בין המילה "ברכה" לבין הפועל "הברכה". משחק מילים זה מצביע על הקשר (על פי חסידים ומקובלים) בין פעולת הברכה עצמה לבין הבאת שפע לעולם (הברכה - "שיטה לריבוי צמחים שבה משרישים ענפים המחוברים לצמח"[1], כך הברכה היא הכנסת שפע לעולם).[6]
מנין הברכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימות החול ניתן בקלות לברך מאה ברכות, מאחר שבכל תפילה יש 19 ברכות, מלבד שאר ברכות השחר ועוד, פירוט הברכות ליום חול הוא כדלהלן:
- ברכות קריאת שמע (ערבית) = 4[7]
- תפילת שמונה עשרה (ערבית) = 19
- ברכת המפיל = 1
- ברכת על נטילת ידיים = 1
- ברכת אשר יצר = 1
- ברכת אלוהי נשמה = 1
- ברכות השחר = 15[8]
- ברכות התורה = 2 (לדעת הרמ"א = 3)
- ברכת הציצית = 1
- ברכת התפילין = 1 (לדעת הרמ"א = 2)
- ברוך שאמר וישתבח = 2
- ברכות קריאת שמע (שחרית) = 3
- תפילת שמונה עשרה (שחרית) = 19
- תפילת שמונה עשרה (מנחה) = 19
סך כל הברכות = 89, (ולדעת הרמ"א = 91, או אפילו 93). בצירוף ברכות נטילת ידיים המוציא וברכת המזון ושאר ברכות הנהנין, ניתן בקלות להגיע למאה ברכות בכל יום.
שבת יום טוב ויום כיפור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשבתות וימים טובים שבהם תפילת שמונה עשרה אינה מכילה 19 ברכות אלא רק שבע ברכות, נזקקים להשלים את המאה ברכות על ידי ברכות הנהנין השונות כפי שמתואר בתלמוד[9]: "רב חייא בריה דרב אויא בשבתא וביומי טבי טרח וממלי להו באיספרמקי ומגדי" (איספרמקי – בשמים; מגדי – מיני מגדים, שטעונים ברכה [רש"י]).
ביום כיפור, ישנו קושי להגיע למניין מאה ברכות, מאחר שאי אפשר להוסיף ברכות על ידי ברכות הנהנין ואף בתפילות העמידה יש רק שבע ברכות.
דיני התקנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיוב ה'מאה ברכות' הוא חיוב נפרד לכל יום ויום, ובפוסקים כתבו שחשבון 'יום' לעניין זה הוא כדין יום לפי התורה, היינו שהלילה קודם ואחר כך היום.
- בפוסקים נחלקו אם מותר לגרום לברכה שאינה צריכה על מנת להגיע למאה ברכות. הדעה המתירה סוברת שמכיוון שצריך להגיע למאה ברכות, אין כאן דין של ברכה שאינה צריכה[10]
- בעניין חיוב נשים בחיוב זה, נחלקו בפוסקים, יש שפטרו נשים מחמת שהמצווה היא מצוות עשה שהזמן גרמא[11]. ויש שכתבו לחייבם בן השאר מאחר שהתקנה הייתה מחמת שמתו במגפה, ובתלמוד מצינו במקרה דומה שחייבו נשים במצוות מזוזה מחמת שאף נשים "בעו חיי" (=צריכות חיים).
מנין המצוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם מספרי המצוות שמנו את מצוות 'מאה ברכות' בכלל התרי"ג מצוות, כגון בספר הלכות גדולות, שמנאה במצוות עשה כה: "מאה ברכות בכל יום".
הרמב"ם תמה על דבריהם, שהרי חיוב זה אינו מהתורה כלל:
"והתמה מפני מה מנו מצות עשה שהם מדרבנן... מאה ברכות בכל יום והלל... והכלל כי כל מה שהוא דרבנן לא ימנה בכלל תרי"ג מצוות. כי הכלל הזה הוא כולו כתוב בתורה אין בו דבר דרבנן כמו שנבאר. ואמנם היותם מונים קצת הדברים שהם דרבנן ועוזבים קצתם בבחירה מהם הוא ענין אי אפשר לקבלו בשום פנים, אמרו מי שאמרו
— ספר המצוות לרמב"ם, סוף שורש א'
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אליעזר מלמד, הלכות מאה ברכות, באתר פניני הלכה
- מאה ברכות - שיעור באתר עולמות
- פירוט מאה הברכות בכל יום באתר פרשת יהדות
- הערך "מאה ברכות", באתר המכלול
חיבורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבאב, יצחק הספרדי, מאה ברכות, אמשטרדם תמז, באתר היברובוקס
- תפילות. ברכות, סדר מאה ברכות, ונציה תק"ם, באתר אוצר החכמה
- פוטאש, מרדכי בן שמעון, מצות המאה ברכות כהלכתה, ירושלים, תשס"ו, באתר היברובוקס ; מצות המאה ברכות כהלכתה, באתר אוצר החכמה
- וקסלר, אברהם, נוטרי ברכה, תשס"ט, באתר היברובוקס
- שושן, איתן בן אליהו, ברכת איתן - מצות מאה ברכות, בני ברק תש"ע, באתר אוצר החכמה
- מרקוביץ, שמואל, מאה ברכות, שיחות, בני ברק, תשע"א, באתר היברובוקס
- סודרי, אברהם ישראל בן יעקב, קונטרס בירור הלכה בעניין מאה ברכות, ירושלים, תשע"ב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורח חיים, מו.
- ^ 1 2 מופיע גם בסדר רב עמרם גאון, ברכות השחר.
- ^ בסימן א.
- ^ כפי הנראה נצרך לומר כך, מפני שבתלמוד לפנינו מוזכר חיוב זה מפי רבי מאיר.
- ^ יוסף ג'קטילה, שערי צדק, ספריא, עמ' חלק א' פסקה טו
- ^ ראה בערך "ברכה"
- ^ ועוד ברכה אחת לנוהגים לברך יראו עינינו
- ^ ועוד ברכה אחת לרוב מתפללי נוסח אשכנז שחותמים "מקדש את שמך ברבים" בשם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ג, עמוד ב'
- ^ הרב מנשה קליין, שו"ת משנה הלכות, חלק ט"ו סימן ס'.
- ^ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה ברכות, י"ב ה'.
