משרד הביטחון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Rweinst (שיחה | תרומות)
112 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 900: שורה 900:
* {{כלכליסט|[[שאול אמסטרדמסקי]]|חשיפת כלכליסט התקציב הסודי של משרד הביטחון נחשף|3659234|14 במאי 2015}}
* {{כלכליסט|[[שאול אמסטרדמסקי]]|חשיפת כלכליסט התקציב הסודי של משרד הביטחון נחשף|3659234|14 במאי 2015}}
*[https://next.obudget.org/i/budget/0015/2019?li=0 תקציב משרד הביטחון] בפרויקט מפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
*[https://next.obudget.org/i/budget/0015/2019?li=0 תקציב משרד הביטחון] בפרויקט מפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי
*[https://www.sync.co.il/משרד-הביטחון רישום ספק משרד הביטחון]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־16:24, 11 באפריל 2021

פירוש נוסף ערך זה עוסק במשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו משרד ההגנה.
משרד הביטחון
לוגו המשרד
בניין משרד הביטחון והמטכ"ל במחנה רבין. על גג הבניין נראה מנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית
בניין משרד הביטחון והמטכ"ל במחנה רבין. על גג הבניין נראה מנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
סוכנות בת צבא הגנה לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1948
ממשלה ממשלת ישראל
שר בני גנץ
תאריך כניסה 17 במאי 2020
מנכ"ל אמיר אשל
מטה מרכזי מגדל המטכ"ל
תקציב 72.7 מיליארד ש"ח (2019)
http://www.mod.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעל התקציב הגדול בישראל (כולל סיוע אמריקאי)[1], מטה המשרד ממוקם במחנה רבין (הקריה) בתל אביב-יפו.

מערכת הביטחון

דגלו הרשמי של שר הביטחון

מערכת הביטחון מורכבת משלושה אורגנים:

דרג מדיני - שר הביטחון

שר הביטחון ממונה מטעם הממשלה על מערכת הביטחון. לידו פועלים יועצים, ויחידות מטה, המסייעים לו לנהל את מערכת הביטחון בשם הממשלה. בנוסף לשר הביטחון, הדרג המדיני במשרד הביטחון כולל את סגן שר הביטחון, את השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון (שיהיה אמון על נושאים כגון ביטחון העורף והאזרחים, המכינות, שירות משמעותי בצה"ל ונושא המשפחות השכולות, לצד נושאים נוספים בתחום החברתי-ביטחוני)[2] ואת עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות.

גופים נוספים הכפופים לשר הביטחון הם מתאם הפעולות בשטחים, מבקר מערכת הביטחון ונציב קבילות החיילים.

מערכת צבאית - צבא הגנה לישראל

צבא ההגנה לישראל הוא צבאה של מדינת ישראל. צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי ולחוקי המדינה. בראש המערכת הצבאית עומד המטה הכללי של צה"ל (המטכ"ל) ובראשו הרמטכ"ל, שהוא דרג הפיקוד העליון בצבא. מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין. חיילי צה"ל מחויבים להילחם, להקדיש את כל כוחותיהם, ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה.

מערכת אזרחית

המערכת האזרחית כוללת את משרד הביטחון, יחידות הסמך והתאגידים הביטחוניים (כגון: רפא"ל, תומר והתעשייה האווירית). בראש מערכת הביטחון האזרחית עומד המנהל הכללי של משרד הביטחון אשר כפוף לשר הביטחון. מטרת משרד הביטחון להגשים את יעדי הביטחון הלאומי אשר בתחום אחריותו, ולבנות את בניין כוח צה"ל, תוך חיזוק יכולת ההרתעה והעצמת יתרונו האיכותי בשדה הקרב. בנוסף אחראי המשרד על הטיפול בנכי צה"ל ובאלמנות ויתומים של חללי צה"ל.

שני גופי ביטחון גדולים, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה.

משרד הביטחון ואגפיו

למשרד הביטחון כפופים גופי המטה ויחידות הסיוע השונות:

קשרי חוץ, יצוא ביטחוני וביטחון:

הרכשה, פרויקטים, מחקר ופיתוח:

גופי מטה וסיוע:

תחומי שיקום, חברה ומורשת:

גופים בכפיפות לשר הביטחון:

מערך המשלחות והנציגויות בחו"ל

אגף התקציבים

אגף התקציבים (את"ק)[4] אחראי לתכנון, ניהול ובקרה של תקציב הביטחון. האגף פועל כגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל. החל מ-2011 עומד בראשו היועץ הכספי לרמטכ"ל.

האגף אחראי לבצע הערכת מצב תקציבית שנתית ורב-שנתית וכן לקבוע את המדיניות הכלכלית של רכישות משרד הביטחון. האגף מייצג את מערכת הביטחון מול הכנסת ומשרדי הממשלה, ובפרט מול משרד האוצר. ב-2011 מוזג עם אגף היועץ הכלכלי למערכת הביטחון.

אגף הכספים

אגף הכספים (אכ"ס)[5] מופקד על תכנון, ניהול וביצוע הפעילויות הכספיות של מערכת הביטחון בארץ ובחו"ל. האגף הוקם בשנת 1948, יחד עם הקמת משרד הביטחון. ראש האגף כפוף למנכ"ל המשרד, ומשמש גם חשב משרד הביטחון.

בין תפקידיו העיקריים של אגף הכספים: להקצות את המשאבים המימוניים ולפרוס אותם על פי שיקולי תזרים המזומנים ולבצע פיקוח, בקרה וביקורת על השימוש במשאבים הכספיים במערכת הביטחון.

מינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר)

מינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) הוא אגף המטפל ברכש הביטחוני של ישראל, בארץ ובחו"ל, ובטיפוח התעשייה הביטחונית. האגף הוקם בשנת 1967, איחוד של שני אגפים - חימוש ואספקה. הרכש נערך על פי הצרכים המבצעיים והלוגיסטיים של צה"ל ומערכת הביטחון. מול כל זרוע בצה"ל פועלת יחידת רכש המספקת מענה לצרכים הייעודיים של הזרוע, ובאמצעות מערכות מתמחות פועל מנה"ר לריכוז הרכש בנושאים טכנולוגיים המשותפים לכל הזרועות. מפברואר 2017 עומד בראש האגף אל"ם (מיל') אבי דדון[6].

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמו"ן)

אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (בראשי תיבות: אמו"ן) עוסק בריכוז את הטיפול ברכישת מוצרי שירות עבור צבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון, באספקת שירותים ישירים לאגפים ויחידות במשרד הביטחון, בניהול נכסים ומקרקעין במערכת הביטחון, בניהול תביעות וביטוח במערכת הביטחון, ומרכז את הטיפול בפרויקטים, מבצעים ומשימות ייעודיות. האגף עוסק בהנחיה מקצועית, תיאום והכוונה של משלחות הרכש בחו"ל, ובטיפול בכל שלבי הייבוא לאמצעי לחימה וציוד.

תפקידי האגף

  • רכישת מוצרי שירות שונים עבור צה"ל ומשרד הביטחון (היקף הרכש הוא כ-3 מיליארד ש"ח בשנה).
  • ניהול ואספקת שירותי לוגיסטיקה לאגפי משרד הביטחון וליחידותיו .
  • ניהול נכסי צה"ל ומשרד הביטחון.
  • פינוי ומכירת שטחי מחנות צה"ל שנסגרו, והעתקת מחנות צה"ל לנגב.
  • ניהול תביעות של מערכת הביטחון ונגדה, וקביעת מדיניות בסוגיות ביטוח מרכזיות.
  • מתן שירותי תקשורת לגורמי משרד הביטחון ונציגויות ביטחוניות בארץ ובעולם.
  • מתן מעטפת לוגיסטית, מנהלתית וארגונית לפרויקט מרחב התפר ואזרוח מעברי גבול.
  • ניהול וריכוז פרויקטים ומשימות לאומיות.
  • מתן שירותי מגנזה וארכיון, וריכוז מידע בנושאי צבא וביטחון לפונים ממערכת הביטחון ומקרב הציבור הרחב.

יחידות סמך ותאגידים ממשלתיים

תחת אחריות המשרד ומשרד האוצר פועלים מספר חברות ממשלתיות ויחידות סמך

בניין

בראשית המדינה שימש מחנה מקלף (נקרא אז 'מחנה גנים') ברמת גן כמטה משרד הביטחון. ב־1954 נחנך 'מבנה 22' במחנה הקריה, ששימש כמבנה העיקרי של משרד הביטחון, ובו שכנו לשכות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים וראש אמ"ן. הרמטכ"ל הראשון שאכלס אותו היה מרדכי מקלף, ושר הביטחון הראשון שישב בבניין היה פנחס לבון. החלק המערבי שלו שימש את המטה הכללי של צה"ל, והחלק המזרחי את צמרת משרד הביטחון. הקומה השנייה של הבניין תוכננה כך שבחלק המערבי הייתה לשכת הרמטכ"ל, ובקצה מסדרון ארוך, בחלק המזרחי – לשכת מנכ"ל משרד הביטחון. בנוסף למבנה זה, התפרסו יחידות שונות של משרד הביטחון במבנים אחרים בקריה.

בשנות ה-90 החלו להתרקם תוכניות למעבר לבניין חדש. המגדל שנחנך ב־2005 נקרא מגדל המטכ"ל, והוא משמש מאז את יחידות משרד הביטחון[7].

תקציב משרד הביטחון

ישראל היא בעלת תקציב הביטחון ה-15 בגובהו בעולם[8]. ושיעור תקציב הביטחון מהתמ"ג גבוה בישראל מאשר במדינות אירופה וארצות הברית. בשנת 2017 היוו הוצאות הביטחון כ-5.74% תוצר[9]. יחד עם זאת, תקציב הביטחון במונחים של אחוז מהתוצר נמצא בירידה מתמדת: ב-1975 הוא עמד על 31% מהתוצר. ב-1985 הוא עמד על 22%. ב-1995 על 13%, וב-2014 עמד על 6.5%[10].

הוצאות הביטחון הגבוהות בישראל הן פועל יוצא של האיומים הביטחוניים הניצבים בפניה.

לתקציב הביטחון שלושה יעדים מרכזיים:

מוכנות - הכנת הצבא למלחמה. התקציבים המופנים למוכנות נועדו לממן בין השאר רכש של חלקי חילוף, שמירת כשירותן של הזרועות על ידי אימונים, מלאי תחמושת וכיוצא בזה.

התעצמות - השקעה במלאי ההון הביטחוני העתידי. מטרתה לתת מענה לאיומים נחזים קיימים ועתידיים באמצעות מחקר ופיתוח, וכן להצטייד באמצעים שיעמדו לרשות המערכת בטווח של מספר שנים.

פעילות שוטפת וביטחון שוטף - אלו מתבטאים בעלויות התחזוקה, בפעילות הביטחון היומיומית של מערכת הביטחון וכן בהוצאות שכר, הגמלאות, ואגפי השיקום והמשפחות השכולות.

בקרה תקציבית

תקציב משרד הביטחון הוא באופן מסורתי תקציב המשרד הממשלתי גדול ביותר בתקציב השנתי (ושני רק לתקציב המופנה להחזר חובות). באופן מסורתי ישנה הסתרה לגבי מרכיבי התקציב, והנתון הגלוי היחיד המפורסם לציבור הוא גודל התקציב הכללי. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו הן על ידי גורמים שונים בממשלה — משרד האוצר, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-הביטחוני), מבקר המדינה והמועצה לביטחון לאומי — והן על ידי הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון (וועדות המשנה שלה) והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בכלל זה נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא מסווג וקביעת כללים מגבילים על ניהולו, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב-שנתיים ונושאים נוספים.
ב-8 בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה 4088 המגדירה מהלכים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון בתחום התקציב והשכר. בהמשך לכך הועמד לרשות משרד האוצר מסוף תקציב המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון. בהתאם לכך ממשיך ממשיכים משרד הביטחון ומשרד האוצר לפעול יחד ובתיאום, על פי הסכמים והחלטות, לקידום נושא השקיפות והבקרה ואף מקדמים את הרחבת שיתוף הפעולה בנושא.[11]

הרכב תקציב משרד הביטחון

על פי נתוני משרד האוצר, הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת הכספים 2019 מסתכמת בכ-72.9 מיליארד ש"ח. מהם כ-55.3 מיליארד ש"ח בהוצאה נטו וכ-17.6 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנת בהכנסה מסיוע אמריקאי, פרויקטים משותפים, והכנסות אחרות[12].

להבדיל מתקציביהם של משרדי הממשלה האחרים הממומנים על ידי מקורות המשק בלבד, תקציב הביטחון מורכב גם מכספי סיוע מארצות הברית המהווה בו נדבך מרכזי. בהתאם להסכם עם הממשל בארצות הברית, היקף הסיוע לשנים 2019–2028 עומד על 38 מיליארד דולר. רובו מיועד לרכש פלטפורמות ואמצעי לחימה נוספים, ואחזקת אמצעי הלחימה הנרכשים בארצות הברית. 26.3% מתקציב הסיוע ניתנים להמרה להוצאה מקומית בישראל.

חלקו הגדול של תקציב משרד הביטחון חסוי. בשנת 2019 עמד התקציב הגלוי על כ-15.3 מיליארד ש"ח. בכללו כ-7.9 מיליארד ש"ח לשכר אנשי קבע ולגמלאות, לשיקום ולנכים כ-3.5 מיליארד, ולמשפחות שכולות ולהנצחה כ-1.5 מיליארד ש"ח. תקציב אמ"ש (אגף משאבי אנוש) במשרד הביטחון עמד על כמיליארד ש"ח[12]

שרי הביטחון

שר הביטחון הוא השר האחראי על משרד זה. תפקיד זה נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, החזיקו לעיתים ראשי הממשלה גם בתיק הביטחון. לשר הביטחון יש סמכויות כבדות משקל (בין השאר הוא יכול להטיל מעצר מינהלי בתחומי מדינת ישראל) והוא חבר קבוע בקבינט הביטחוני מתוקף תפקידו.

שר הביטחון הנוכחי הוא בני גנץ.

התפתחות סמכויות שר הביטחון


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בפרשת העסק הביש נותן ההוראה היה ראש אמ"ן (ג'יבלי) שטען שביצע הוראה ישירה של שר הביטחון, שמצידו הכחיש שנתן כזו הוראה. הפרשה הציפה מספר שאלות: א. מהן גבולות הסמכות של שר הביטחון "הממונה על ביצוע הפקודה" כלפי הרמטכ"ל (שלא ידע) וכלפי הממשלה וראש הממשלה (שלא ידעו)? ב. האם שר הביטחון יכול לקיים קשר ישיר עם קצין בכיר בעניין ביטחוני, ללא ידיעת/מעורבות הרמטכ"ל? ג. האם שר הביטחון רשאי לבצע תוכנית מסוג זה ללא אישור הממשלה או ראש הממשלה?

עד מלחמת ששת הימים לא הוגדרה במדויק חלוקת הסמכויות בין שר הביטחון לבין ראש הממשלה מחד ובין הרמטכ"ל מאידך. כך, כיבוש רמת הגולן נעשה בהחלטת שר הביטחון שנתן הנחיה ישירה לאלוף פיקוד צפון. בעקבות מלחמת ששת הימים נקבע "מסמך הקונסטיטוציה", לפיו כל אירוע עם משמעות אסטרטגית או שעלול להתפתח לכזה, שהב"ט חייב לקבל אישור מרוה"מ והוא מחליט אם לשתף גם את הקבינט. מבחינה משפטית, המסמך מגדיר את גבולות המינוי של שהב"ט מבחינת רוה"מ שמינה אותו.

שרי הביטחון

פער בין כהונותיהם של שרים שונים, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
מס' דיוקן שם
(תקופת חיים) 		מפלגה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
1 דוד בן-גוריון

רה"מ ושר הביטחון
(1886–1973)

מפא"י ה' באייר ה'תש"ח כ"ב בשבט ה'תשי"ד 14 במאי 1948 26 בינואר 1954 הממשלה הזמנית
ממשלת ישראל הראשונה
ממשלת ישראל השנייה
ממשלת ישראל השלישית
ממשלת ישראל הרביעית
2 פנחס לבון

(1904–1976)

כ"ב בשבט ה'תשי"ד כ"ט בשבט ה'תשט"ו 26 בינואר 1954 21 בפברואר 1955 ממשלת ישראל החמישית
(1) דוד בן-גוריון

רה"מ ושר הביטחון
(1886–1973)

כ"ט בשבט ה'תשט"ו ד' בתמוז ה'תשכ"ג 21 בפברואר 1955 26 ביוני 1963
ממשלת ישראל השישית
ממשלת ישראל השישית
ממשלת ישראל השביעית
ממשלת ישראל השמינית
ממשלת ישראל התשיעית
ממשלת ישראל העשירית
3 לוי אשכול

רה"מ ושר הביטחון
(1895–1969)

ד' בתמוז ה'תשכ"ג כ"ג באייר ה'תשכ"ז 26 ביוני 1963 2 ביוני 1967 ממשלת ישראל האחת עשרה
ממשלת ישראל השתים עשרה
המערך
מפא"י
ממשלת ישראל השלוש עשרה
4 משה דיין

(1915–1981)

רפ"י כ"ג באייר ה'תשכ"ז י"ג בסיוון ה'תשל"ד 2 ביוני 1967 3 ביוני 1974
העבודה
המערך
העבודה
ממשלת ישראל הארבע עשרה
ממשלת ישראל החמש עשרה
ממשלת ישראל השש עשרה
5 שמעון פרס

(1923–2016)

י"ג בסיוון ה'תשל"ד ד' בתמוז ה'תשל"ז 3 ביוני 1974 20 ביוני 1977 ממשלת ישראל השבע עשרה
6 עזר ויצמן

(1924–2005)

הליכוד
חרות 		ד' בתמוז ה'תשל"ז י"א בסיוון ה'תש"ם 20 ביוני 1977 26 במאי 1980 ממשלת ישראל השמונה עשרה
7 מנחם בגין

רה"מ ושר הביטחון
(1913–1992)

י"א בסיוון ה'תש"ם ה' באב ה'תשמ"א 26 במאי 1980 5 באוגוסט 1981
8 אריאל שרון

(1928–2014)

ה' באב ה'תשמ"א א' באדר ה'תשמ"ג 5 באוגוסט 1981 14 בפברואר 1983 ממשלת ישראל התשע עשרה
9 משה ארנס

(1925–2019)

לא היה חבר כנסת י' באדר ה'תשמ"ג ט"ז באלול ה'תשמ"ד 23 בפברואר 1983 13 בספטמבר 1984
ממשלת ישראל העשרים
10 יצחק רבין

(1922–1995)

המערך
העבודה 		ט"ז באלול ה'תשמ"ד י"ח באדר ה'תש"ן 13 בספטמבר 1984 15 במרץ 1990 ממשלת ישראל העשרים ואחת
ממשלת ישראל העשרים ושתיים
ממשלת ישראל העשרים ושלוש
11 יצחק שמיר

רה"מ ושר הביטחון
(1915–2012)

הליכוד י"ח באדר ה'תש"ן י"ח בסיוון ה'תש"ן 15 במרץ 1990 11 ביוני 1990
(9) משה ארנס

(1925–2019)

י"ח בסיוון ה'תש"ן י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים וארבע
(10) יצחק רבין

רה"מ ושר הביטחון
(1922–1995)

העבודה י"ב בתמוז ה'תשנ"ב י"ב בחשוון ה'תשנ"ו 13 ביולי 1992 4 בנובמבר 1995 ממשלת ישראל העשרים וחמש
(5) שמעון פרס

רה"מ ושר הביטחון
(1923–2016)

י"ב בחשוון ה'תשנ"ו א' בתמוז ה'תשנ"ו 4 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996
ממשלת ישראל העשרים ושש
12 יצחק מרדכי

(1944–)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד 		א' בתמוז ה'תשנ"ו ח' בשבט ה'תשנ"ט 18 ביוני 1996 25 בינואר 1999 ממשלת ישראל העשרים ושבע
(9) משה ארנס

(1925–2019)

לא היה חבר כנסת י' בשבט ה'תשנ"ט כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 27 בינואר 1999 6 ביולי 1999
13 אהוד ברק

רה"מ ושר הביטחון
(1942–)

ישראל אחת
העבודה 		כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט י"ב באדר ה'תשס"א 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 ממשלת ישראל העשרים ושמונה
14 בנימין בן אליעזר

(1936–2016)

י"ב באדר ה'תשס"א כ"ז בחשוון ה'תשס"ג 7 במרץ 2001 2 בנובמבר 2002 ממשלת ישראל העשרים ותשע
העבודה-מימד
העבודה
15 שאול מופז

(1948–)

לא היה חבר כנסת כ"ט בחשוון ה'תשס"ג ו' באייר ה'תשס"ו 4 בנובמבר 2002 4 במאי 2006
ממשלת ישראל השלושים
16 עמיר פרץ

(1952–)

העבודה-מימד
העבודה 		ו' באייר ה'תשס"ו ב' בתמוז ה'תשס"ז 4 במאי 2006 18 ביוני 2007 ממשלת ישראל השלושים ואחת
(13) אהוד ברק

(1942–)

העבודה[13] ב' בתמוז ה'תשס"ז ז' בניסן ה'תשע"ג 18 ביוני 2007 18 במרץ 2013
ממשלת ישראל השלושים ושתיים
העצמאות
17 משה יעלון

(1950–)

הליכוד - ישראל ביתנו
הליכוד 		ז' בניסן ה'תשע"ג י"ד באייר ה'תשע"ו 18 במרץ 2013 22 במאי 2016 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
הליכוד
ממשלת ישראל השלושים וארבע
18 אביגדור ליברמן

(1958–)

ישראל ביתנו כ"ב באייר ה'תשע"ו י' בכסלו ה'תשע"ט 30 במאי 2016 18 בנובמבר 2018
19 בנימין נתניהו

רה"מ ושר הביטחון
(1949–)

הליכוד י' בכסלו ה'תשע"ט י"ד בחשוון ה'תש"ף 18 בנובמבר 2018 12 בנובמבר 2019
20 קובץ:Naftali-Bennett.jpg נפתלי בנט

(1972–)

הימין החדש י"ד בחשוון ה'תש"ף כ"ג באייר ה'תש"ף 12 בנובמבר 2019 17 במאי 2020
21 בני גנץ

(1959-)

כחול לבן
חוסן לישראל 		כ"ג באייר ה'תש"ף מכהן 17 במאי 2020 מכהן ממשלת ישראל השלושים וחמש

שרים נוספים במשרד הביטחון

דיוקן שם
(תקופת חיים) 		מפלגה יחד עם השר תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
מיכאל ביטון

(1970-)

כחול לבן
חוסן לישראל 		בני גנץ כ"ג באייר ה'תש"ף מכהן 17 במאי 2020 מכהן ממשלת ישראל השלושים וחמש

סגני שרים במשרד הביטחון

דיוקן שם
(תקופת חיים) 		מפלגה סגן לשר תחילת כהונה סוף כהונה ממשלה
שמעון פרס

(1923–2016)

מפא"י דוד בן-גוריון 21 בדצמבר 1959 25 במאי 1965 ממשלת ישראל התשיעית
ממשלת ישראל העשירית
לוי אשכול ממשלת ישראל האחת עשרה
ממשלת ישראל השתים עשרה
המערך
מפא"י
קובץ:Dinstein zvi.jpg צבי דינשטיין

(1926–2012)

17 בינואר 1966 5 ביוני 1967 ממשלת ישראל השלוש עשרה
משה דיין
מרדכי צפורי

(2017-1924)

הליכוד
חרות 		עזר ויצמן 28 ביוני 1977 10 באוקטובר 1983 ממשלת ישראל השמונה עשרה
מנחם בגין
אריאל שרון ממשלת ישראל התשע עשרה
מנחם בגין
משה ארנס
מיכאל דקל

(1994-1920)

יצחק רבין 3 בדצמבר 1985 22 בדצמבר 1988 ממשלת ישראל העשרים ואחת
ממשלת ישראל העשרים ושתיים
הליכוד
עובדיה עלי

(1945–)

משה ארנס 8 ביולי 1991 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים וארבע
מרדכי גור

(1930–1995)

העבודה יצחק רבין 4 באוגוסט 1992 16 ביולי 1995 ממשלת ישראל העשרים וחמש
אורי אור

(1939–)

שמעון פרס 27 בנובמבר 1995 18 ביוני 1996 ממשלת ישראל העשרים ושש
סילבן שלום

(1958–)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד 		יצחק מרדכי 9 ביולי 1997 13 ביולי 1998 ממשלת ישראל העשרים ושבע
אפרים סנה

(1944–)

ישראל אחת
העבודה 		אהוד ברק 5 באוגוסט 1999 7 במרץ 2001 ממשלת ישראל העשרים ושמונה
דליה רבין

(1950–)

הדרך החדשה בנימין בן אליעזר 7 במרץ 2001 1 באוגוסט 2002 ממשלת ישראל העשרים ותשע
עבודה-מימד
העבודה
ויצמן שירי

(1956–)

12 באוגוסט 2002 2 בנובמבר 2002
זאב בוים

(1943–2011)

הליכוד שאול מופז 5 במרץ 2003 18 בינואר 2006 ממשלת ישראל השלושים
קדימה
אפרים סנה

(1944–)

עבודה-מימד
העבודה 		עמיר פרץ 30 באוקטובר 2006 17 ביוני 2007 ממשלת ישראל השלושים ואחת
מתן וילנאי

(1944–)

אהוד ברק 2 ביולי 2007 19 בינואר 2011
העבודה
ממשלת ישראל השלושים ושתיים
העצמאות
דני דנון

(1971–)

הליכוד - ישראל ביתנו
הליכוד 		משה יעלון 19 במרץ 2013 16 ביולי 2014 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
הליכוד
אלי בן-דהן

(1954–)

הבית היהודי 19 במאי 2015 22 במאי 2016[14] ממשלת ישראל השלושים וארבע
אביגדור ליברמן 30 במאי 2016 3 באוקטובר 2019
בנימין נתניהו
הליכוד
אח"י
אח"י
אבי דיכטר

(1952–)

הליכוד 28 באוקטובר 2019 17 במאי 2020
נפתלי בנט

מנכ"לי משרד הביטחון

מספר דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה הערה
1 לוי אשכול 1948
2 אליעזר פרי (פרלסון) 1948 1949
3 פנחס ספיר 1949 1951
4 זאב שינד 1951 1952
5 שמעון פרס 1952 1959 כיהן כממלא מקום בשנה הראשונה (1952–1953)
6 אשר בן נתן 1959 1965 כיהן כממלא מקום לשנה (1959–1960)
7 משה קשתי 1965 1970
8 ישעיהו לביא 1970 1972
9 יצחק עירוני 1972 1975
10 פנחס זוסמן 1975 1978
11 יוסף מעין 1978 1981
12 אברהם בן יוסף 1981 1982
13 אהרון בית הלחמי 1982 1983
14 מנחם מרון 1983 1986
15 דוד עברי 1986 1996
16 אילן בירן 1996 1999
17 עמוס ירון 1999 2005
18 יעקב תורן 2005 2006
19 גבי אשכנזי 2006 2007
20 פנחס בוכריס 2007 2010
21 אודי שני 2010 2013
22 דן הראל אוגוסט 2013 מאי 2016
23 אודי אדם מאי 2016 מאי 2020
24 אמיר אשל מאי 2020 מכהן

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: משרד הביטחון
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: משרד הביטחון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משרד הביטחון

הערות שוליים

  1. ^ עיקרי תקציב המדינה ל-2019
  2. ^ שר במשרד הביטחון: מיכאל ביטון, מתוך אתר כיפה
  3. ^ האגף לייצוא ביטחוני (סיבט), באתר משרד הביטחון
  4. ^ אגף התקציבים באתר משרד הביטחון
  5. ^ אגף הכספים באתר משרד הביטחון
  6. ^ עמי רוחקס דומבה, ראשי אגפים חדשים במשרד הביטחון, ישראל דיפנס, 2 בפברואר 2017
  7. ^ משה רונן ויוסי והושוע, בית חדש למשרד הביטחון בת"א, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
  8. ^ דוד וינברג, ‏"הסיוע לישראל מסייע לארה"ב", השילוח, 13, פברואר 2019
  9. ^ תקציב משרד הביטחון, באתר משרד האוצר
  10. ^ מתוך הרצאה של ירון זליכה ב-"מגש הכסף" פרק 2, הוט, יוטיוב
  11. ^ mof.gov.il/BudgetSite/statebudget/.../MainBudgetFull_2013_2014.doc
  12. ^ 1 2 הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת 2019, באתר משרד האוצר
  13. ^ במהלך כהונתו כשר הביטחון בממשלה ה-31, אהוד ברק היה יו"ר מפלגת העבודה אך לא ח"כ מטעמה.
  14. ^ כהונתו הופסקה עם עזיבתו של יעלון אך הומשכה לאחר כניסתו של ליברמן


משרדי ממשלת ישראל
משרדים נוכחיים משרד ראש הממשלה • משרד האוצר • משרד האנרגיה והתשתיות • משרד הביטחון • המשרד לביטחון לאומי • משרד הבינוי והשיכון • משרד הבריאות • המשרד להגנת הסביבה • משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות • משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה • משרד החוץ • משרד החינוך • משרד החקלאות ופיתוח הכפר • משרד ירושלים ומסורת ישראל • משרד הכלכלה והתעשייה • משרד המורשת • משרד המשפטים • משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי • המשרד לעניינים אסטרטגיים • משרד העבודה • משרד העלייה והקליטה • משרד הפנים • משרד הרווחה והביטחון החברתי • המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה • המשרד לשירותי דת • המשרד לשיתוף פעולה אזורי • משרד התחבורה והבטיחות בדרכים • משרד התיירות • משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות • משרד התקשורת • משרד התרבות והספורט סמל מדינת ישראל
משרדים בעבר המשרד להגנת העורף • המשרד לחיזוק וקידום קהילתי • המשרד לקידום מעמד האישה • משרד האספקה והקיצוב • משרד הדיגיטל הלאומי • משרד ההסברה • משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה • משרד החינוך, התרבות והספורט • משרד הכלכלה והתכנון • משרד המדע, התרבות והספורט • משרד המודיעין • משרד המיעוטים • משרד הפיתוח • משרד משאבי המים • משרד ראש הממשלה החלופי


שרי הביטחון בממשלות ישראל
דוד בן-גוריון • פנחס לבון • דוד בן-גוריון • לוי אשכול • משה דיין • שמעון פרס • עזר ויצמן • מנחם בגין • אריאל שרון • משה ארנס • יצחק רבין • יצחק שמיר • משה ארנס • יצחק רבין • שמעון פרס • יצחק מרדכי • משה ארנס • אהוד ברק • בנימין בן אליעזר • שאול מופז • עמיר פרץ • אהוד ברק • משה יעלון • אביגדור ליברמן • בנימין נתניהו • נפתלי בנט • בני גנץ • יואב גלנט ישראל


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משרד_הביטחון&oldid=31149755"