שלמה אבינר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגית: שוחזרה
אין תקציר עריכה
תגית: שוחזרה
שורה 26: שורה 26:
}}
}}


הרב '''שלמה חיים הכהן אבינר''' (נולד בשנת תש"ג - [[1943]]) הוא נשיא [[עטרת ירושלים]] ב[[ירושלים]] ו[[רב]] היישוב [[בית אל]] לשעבר. עורך שיחותיו של רבו [[הרב צבי יהודה קוק]]. נודע גם בספרים הרבים (למעלה מ-200 בשפות שונות) שיצאו על פי שיעוריו ובתשובות ההלכתיות הרבות במסגרת [[שו"ת סמ"ס]]
הרב '''שלמה חיים הכהן אבינר''' (נולד בשנת תש"ג - [[1943]]) הוא נשיא [[עטרת ירושלים]] ב[[ירושלים]] ו[[רב]] היישוב [[בית אל]] לשעבר. עורכו של חלק גדול משיחות רבו [[הרב צבי יהודה קוק]]. נודע גם בספרים והחוברות הרבים (למעלה מ-200 בשפות שונות) שיצאו על פי שיעוריו ובתשובות ההלכתיות הרבות במסגרת [[שו"ת סמ"ס]]


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־22:19, 24 בנובמבר 2021

הרב שלמה אבינר
לידה 1943 (בן 81 בערך)
ה'תש"ג
הרובע השישי של ליון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות ציונות דתית, חרדים-לאומיים
תחומי עיסוק ארץ ישראל, עם ישראל, הלכה, חינוך, גאולה, מדינת ישראל, אמונה, זוגיות
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב צבי ישראל טאו, הרב יהודה ליאון אשכנזי
תלמידיו ראה בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שלמה חיים הכהן אבינר (נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא נשיא עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר. עורכו של חלק גדול משיחות רבו הרב צבי יהודה קוק. נודע גם בספרים והחוברות הרבים (למעלה מ-200 בשפות שונות) שיצאו על פי שיעוריו ובתשובות ההלכתיות הרבות במסגרת שו"ת סמ"ס

ביוגרפיה

הרב אבינר במכינה הקדם-צבאית שעל יד ישיבת עטרת ירושלים

נולד בעיר ליון, בצרפת של וישי, לזאב הכהן ודבורה לנגנאור. כרבים מיהודי צרפת השתמשו הוריו בשנות מלחמת העולם השנייה בזהות בדויה כדי להינצל משליחתם למחנות ההשמדה. סבו מצד אמו, הרב מאיר לוי פלאם, היה מפעילי המזרחי בפולין ובצרפת, ומצאצאי המגיד מלוצק, שעל שמו נקרא הרב אבינר.

בצעירותו היה חבר בתנועת הנוער בני עקיבא בצרפת כחניך וכמדריך, ומאוחר יותר גם כאחד מחברי הנהלת התנועה בצרפת[1] . כיוון שדילג על כיתות א' ו-ב'[2] סיים את התיכון בגיל 16 והתחיל ללמוד בבית הספר הגבוה לחשמל (Supélec) בפריז, והוסמך כמהנדס חשמל ואלקטרוניקה. סיים השתלמות במרכז לחקר גרעיני בצרפת[דרושה הבהרה], ולאחר מכן גויס לחיל האוויר הצרפתי, שבו שירת ביחידת מחשוב.

בשנת 1966, ביום שבו סיים את שירותו הצבאי, עלה עם גרעין בני עקיבא לקיבוץ שדה אליהו שבעמק בית שאן, כדי ליישם את רעיון חיי העבודה והחקלאות בארץ ישראל. בעקבותיו לאחר זמן עלו בני משפחתו.

בשנת 1967 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הרגלים. במלחמת ששת הימים לחם בחזית הדרומית ובמלחמת יום הכיפורים לחם בגבול הצפון. הוא הגיע בשירותו הסדיר לדרגת סגן ובמילואים לדרגת רב-סרן.

למד בישיבת מרכז הרב, וכאשר חודש היישוב היהודי בחברון, עבר ללמוד בישיבה שם. בחברון פגש את מי שלימים תהיה אשתו. גם כשלמד בחברון, וגם בשנים מאוחרות יותר שבהן כיהן כרב בצפון הארץ, המשיך להגיע לשיעורים בישיבת מרכז הרב, של ראש הישיבה הרב צבי יהודה קוק. בהוראת הרב צבי יהודה הוא ערך חוברות של שיחותיו, שהפכו מאוחר יותר לספרים בשם "שיחות הרב צבי יהודה"[3].

בשנות לימודיו בישיבה נמנע מקבלת מלגה מהישיבה, ועבד לפרנסתו בהוראת מתמטיקה בישיבת נתיב מאיר ובישיבת ירושלים לצעירים. בראשית לימודיו כתלמיד ישיבה הוזמן על ידי "המוסד" לעבוד בשורותיו, אך הוא דחה את ההצעה עקב רצונו להמשיך בלימוד בישיבה. עם זאת, נשלח מאוחר יותר פעמיים לשליחויות קצרות באיראן שלאחר ימי המהפכה האיראנית[4][5]. שימש גם כר"מ אמונה בישיבת מרכז הרב.

בשנת 1971 החל לכהן, בהמלצת הרב צבי יהודה קוק, כרב הקיבוץ לביא שבגליל התחתון, במקום הרב משה לוינגר[6]. בשנים הראשונות בתפקיד עבד במשק חצי יום מתוך הזדהות עם הרעיון הקיבוצי. יותר מאוחר הוא הוסמך לרבנות בידי הרבנים הראשיים הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף.

בשנת 1977 עבר לכהן כרב מושב קשת ברמת הגולן. בשנת 1981, עבר לשמש כרב היישוב בית אל (כ-4 שנים לאחר הקמתו). באותה שנה הקים את ישיבת עטרת כהנים ברובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים, שבראשה עמד. בשנת ה'תשס"ה שונה שמה של הישיבה ל"עטרת ירושלים".

בשנת 1980 פרסם ספר שבו בירר את החובה ב"בני עקיבא" להפריד בין בנים לבנות בפעילות ולפעול לפי גדרי צניעות מחמירים יותר מכפי שהיה מקובל עד אז, הן בלבוש והן בהתנהגות. מזכ"ל "בני עקיבא", אמנון שפירא, יצא בחוברת נגד, ובה כתב שהיו רבנים שהתירו ואף חייבו את התערובת[7]. בסופו של דבר ספרו זה תרם ליצירת הציבור החרדי לאומי. מספר סניפים של בני עקיבא אכן עברו לפעול בהפרדת בנים ובנות, ולאחר מכן הוקמה גם תנועת הנוער "אריאל".

בשנת 1981, לקראת פינוי סיני, נמנה עם האישים הבולטים בהובלת התנועה לעצירת הנסיגה מסיני שהובילה להקמת מפלגת התחיה. הוא נסע ברחבי הארץ והרצה בפני תלמידי ישיבות תיכוניות ואולפנות, ושכנע רבים מהם לעבור ולהיות בסיני בעת הפינוי. הוא עצמו התיישב בעצמונה (סיני). עמדתו הייתה שיש להמשיך ולשתול עגבניות עד הרגע האחרון, כי "לא תהיה נסיגה, אלא אם כן ה' רוצה אותה".

בשנת 1990 החל לשדר באופן קבוע את דברו ברדיו ערוץ 7. עם התקדמות הסכמי אוסלו ובייחוד בגבור פיגועי ירי נגד ישראלים ביהודה שומרון ועזה ב-1994, קרא לתושבי יהודה שומרון ועזה להתאזר בסבלנות ולהאמין שהמצב ישתנה. בגבור הלחץ הציבורי נגד הממשלה ומפלגות השמאל, הוציא פסק כתוב, בו הוא קובע שראש הממשלה אינו ערב רב ועל כן אין לפגוע בו. כפי שעולה מחקירת המשטרה, וממשפטה של מרגלית הר-שפי, לפני הרצח, היא ביקשה מהרב פסק דין לגבי ראש הממשלה יצחק רבין, ונענתה שאסור לפגוע, לא בראש הממשלה ולא באף אחד אחר מנציגי השמאל.

בעת ההתנתקות מגוש קטיף ב-2005 היה הרב אבינר אחת הדמויות המובילות בעד ממלכתיות, בקראו לאזרחים שלא לפעול באלימות נגד החיילים, ולחיילים שלא לסרב פקודה, אך להשתמט מן המשימה בדרכים אחרות. הרב עצמו עבר לגור בנווה דקלים. תלמידיו טוענים כי הוא היה מהגורמים הממתנים בעת המחאה בכפר מימון, ומנע אלימות לפני פינוי היישוב נווה דקלים ובעת הפינוי, הן מצד חיילים והן מצד תושבים ומפגינים.

בשנת 2013, עם הגיעו לגיל 70, סיים באופן פורמלי את תפקידו כרב היישוב בית אל[8].

בקיץ 2021 (ה'תשפ"א) ביקש לסיים את תפקידו בראשות ישיבת עטרת ירושלים אותה ייסד, ומינה במקומו שני ר"מים וותיקים – הרב אבישי צרויה והרב אביב צוברי. הוא ימשיך לכהן כנשיא הישיבה.[9]

פועלו

הרב אבינר מעביר שיעור

מלבד תפקידיו בבית אל ובישיבת עטרת ירושלים, הוא עוסק גם בהוראה, העברת שיעורים שבועיים בנושאים שונים ביהדות בישיבות, מכינות, אולפנות, תנועות נוער, יישובים ועוד.

במסגרת הישיבה יזם הוצאת חוברת חודשית, בה מאמרים בתחומי מחשבה והלכה, בשם "עיטורי כהנים", בה הוא מפרסם באופן קבוע תשובות קצרות שלו ושיחות של הרב צבי יהודה שנערכו על ידו. נוהג לכתוב מדי שבוע גם בעלוני פרשת השבוע כמו "מעייני הישועה" והעלון השבועי של מכון מאיר - "באהבה ובאמונה". בנוסף תשובותיו מפורסמות גם באתר "ספריית חוה"[10], והוא ענה למאזינים בשתי תוכניות רדיו שבועיות ברדיו קול חי וברשת "מורשת" של קול ישראל (במקום תוכניתו זו שודרה בעבר בערוץ שבע). בסוף שנת תש"ע החל לכתוב מדורי יהדות באתרי יהדות כגון סרוגים וכיפה.

הוא מייעץ ליחידים ולבני זוג הפונים אליו בעל פה או בכתב, בכל נושא, משאלות הלכתיות ועד לשאלות בנושאים ציבוריים ומדיניים. רבים פונים אליו, גם בשל נגישותו. ב-2019 פורסם כי הוא מקבל כ-400 שאלות ביום בשגרה, כ-600 ביום בתקופת החגים וכ-800 שאלות בזמן מלחמה. הוא מספיק לענות על כמאתיים מהן[11]. לאחרונה החל אף לענות בוידאו לשאלות באינטרנט באתר שו"ת הווידאו של מעלה.

הוא מרבה לעסוק בעניינים חברתיים, ובפינותיו בעלוני פרשת השבוע ובהרצאותיו הוא מרבה לדבר על נושאים כמו אלימות במשפחה, צדקה, יחסים שבין אדם לחברו, פמיניזם ועוד. הוא יזם את הקמת ארגון עצת נפש[12], נמנה בעבר עם קבוצת הרבנים המלווה את הארגון החברתי "במעגלי צדק" באופן פעיל, וקשור בארגון "צדק", המרכז פעילות עבור נוער דל אמצעים המאגדת ובו אלפי בני נוער מכל הזרמים, דתיים וחילוניים.

בנוסף לפעילותו בישראל, נוסע הרב אבינר מספר פעמים בשנה לחו"ל, בעיקר לצרפת, על מנת לארגן גרעיני עלייה במסגרת עמותה לעלייה קהילתית. בנוסף מטפלת העמותה גם בליווי המשפחות בארץ ובסיוע לקליטתן. מאמריו ושיעוריו מתורגמים לצרפתית, אנגלית, רוסית, ספרדית, פורטוגזית וגרמנית. כך צבר קהל תלמידים גדול גם בצרפת.

עמדותיו ההלכתיות והציבוריות

בשאלה מה קודם למה, עיסוק בשאלת ארץ ישראל או בעניינים החברתיים, הרב אבינר טוען שהדברים משלימים זה את זה ונובעים זה מזה. יסוד גישתו טמון בין היתר בצורה בה הוא לומד ומלמד את "מאמר הדור" שכתב הרב קוק. לשיטתו, הדור של היום, כמו דורו של הרב קוק, הוא אידיאליסט ותובע הבנה. לכך שתי השלכות: ראשית, הנוער ביקורתי ואינו מקבל דברים מאליהם רק בשל סמכות האומר; כאשר ערכים אינם מוצגים לו ברמת העומק שהוא דורש, הוא מפנה להם גב. שנית, הנוער מחפש משהו שלא יהיה רק אמת כללית מופשטת, אלא אמת בשבילי, מה שהוא מכנה "חיפוש האותנטיות".

מתוך כך, נובע סגנונו הייחודי הכולל דיבור בגובה העיניים בד בבד עם עיסוק בנושאים פילוסופיים מורכבים. הוא עצמו מתאר את הדור כמחפש "תשובות גדולות בלשון פשוטה" וצריך לפנות אל בני הנוער ואל הדור כולו מתוך הבעיות שמטרידות אותם ודרך הבירור המאפיינת אותם. הוא משלב גם הומור וסיפורים להמחשת רעיונותיו בשיעוריו, יחד עם תוכן רוחני ברמה גבוהה.

לאחר עיון במאמרו של הרב אבינר, המתייחס לפרשנותו של הרב קוק לעקידת יצחק, טען אבי שגיא בספרו "יהדות בין דת למוסר" כי הרב אבינר הוא מהבודדים בהגות היהודית לדורותיה שביטא את חשיבות המוסר הטבעי. שגיא התייחס לעובדה כי לפי פרשנותו מובן לכאורה שהציווי האלוהי קובע את המוסר וממילא אין עימות. לעומת שגיא, אחרים (כמו הרב אורי שרקי) לא הבינו כך. לטענתם, כוונתו של הרב אבינר, המובעת במאמרים רבים, היא שאלוהים הוא מקור המוסר הטבעי שאמנם יש לו חשיבות גדולה, ולכן במקום שבו יש עימות בין רצון ה' למה שנראה כמוסר הטבעי, יש לפעול לפי דבר אלוהים.

עמדותיו בעניינים המדיניים

יחסו לארץ ישראל

גישתו ביחס לארץ ישראל, בנויה על ארבעה יסודות:

  1. היסוד האמוני - יסוד זה טוען שעם ישראל קם לתחייה, על פי פקודת ריבונו של עולם. עם ישראל נולד מחדש, חוזר לארצו ובונה אותה, מקים את מדינתו, ועתה זהו הצו ההיסטורי האלוהי להתמסר בין השאר לארצו.
  2. היסוד המוסרי - בבסיסו טענה שהארץ הזאת אינה רכוש פרטי של הממשלה או הכנסת, היא שייכת לעם ישראל, כולו, ולכל דורותיו, בצדק וביושר, ואין לומר שבגלל שהעם גורש מארצו בעל כורחו, הוא איבד את זכותו על ארצו. וממילא כל הפקרה של חלק מן הארץ היא מעשה בלתי מוסרי ביחס לעם הנצחי.
  3. היסוד הדתי - בסיסו בהלכה, המחייבת במסגרת מצוות יישוב ארץ ישראל, לעלות לארץ, ליישב את הארץ, ולהבטיח ריבונות על הארץ, ולא להפקיר אותה לידי הגויים או לשממה (על פי הרמב"ן בהוספות לספר המצוות לרמב"ם).
  4. היסוד הלאומי - בבסיסו הציונות, ועליו טוען הרב אבינר שעם צריך להיות נאמן לארצו, וחוסר נאמנות הוא גם בושה וחרפה וגם סכנה.

עם היותו אידאולוג בנושא ארץ ישראל, הוא מדגיש, כי המטרה אינה מקדשת אמצעים המבוצעים בדרכים פסולות. לכן הוא מקפיד לדרוש שהמאבקים הציבוריים לא יחצו את הקווים האדומים שעוברים בפגיעה באהבת ישראל. גם בעניין זה הוא ממשיך את דעת רבו, הרב צבי יהודה קוק, שהתייחס למאבקים בין פלגים לפני קום המדינה והגדיר שלושה תנאים למאבק: בלי הרמת יד, בלי ביזוי ובלי שנאה. עמדתו זו, הבלתי מתפשרת, הביאה פעמים רבות לביקורת כלפיו מצד החולקים על גישתו.

יחסו לסכסוך הישראלי-פלסטיני

לפני תקופת הסכמי אוסלו, הרב אבינר הרבה להתבטא שאין בין בני ישראל לערבים בני ישמעאל כל ויכוח דתי. הוויכוח הוא רק לגבי בעלות על שטח. לאחר הסכמי אוסלו, ובמיוחד עם התגברות החמאס ובראשו השייח' יאסין, חזר והדגיש כי זו אמנם מלחמה בה קמים עלינו להרגנו, אך ביסודו לא מדובר כאן במלחמת דת, אלא במלחמה על שליטה וטריטוריה, וכן מלחמה נגד עם ישראל ספציפית, כחלק מ"התגברות המניעות, דווקא כשמתקרבים לגאולה".

בשנת תשנ"ב פרסם חוברת בשם "שו"ת אינתיפאדה" בעניין התקוממות הערבים אז. הרב יוסף קאפח מתח על החוברת ביקורת חריפה[13].

צבא וסרבנות

הרב אבינר נחשב כממלכתי ומתון במחנה הדתי-לאומי, ולמרות היותו בעל דעות נחרצות בנושא ארץ ישראל והתנגדותו לפינוי יישובים, הוא מתנגד לצורת מאבק אלימה ולסרבנות לפינוי יישובים. לאחר רצח כמה מתלמידיו בישיבת עטרת כהנים הרגיע את תלמידיו, וקרא להם לא לקחת את החוק לידיים, אלא לנהוג בגישה ממלכתית ולתת לשב"כ ולמשטרה לעשות את עבודתם. חבר בועד רבני יש"ע.

עמדה זו, שלדעתו היא דעתו של רבו הרב צבי יהודה, שייכת להשקפת עולמו הרחבה על ערכו של צה"ל ומדינת ישראל. הוא רואה בצבא ערך מקודש, לא ככלי לחימה בלבד, אלא כתשובה למציאות המדינית/ביטחונית בישראל. כל תלמידיו, בשלב זה או אחר של לימודיהם, משרתים בצה"ל, ומהם שהפכו לקצינים בכירים.

לקראת תוכנית ההתנתקות פרסם הרב אבינר מאמר הקובע כי תוכנית זו היא פקודת רשע וטירוף. עם זאת הוא הדגיש כי אין לסרב פקודה, מפני שהאיסור לפנות חל על הממשלה ולא על החייל. הוא המשיך ואמר כי הוא מצפה מן החיילים שלא למלא את פקודת הפינוי - לא מתוך סירוב הפגנתי, אלא מתוך היעדר יכולת מוסרית ונפשית למלאה: "סירוב פקודה - לא! מוטיבציה - גם לא!"[14].

מעורבות פוליטית

במשך השנים תמך בגלוי במפד"ל, ואף המליץ להצביע בעדה בבחירות, למרות החלופות הימניות השונות שעלו.

בשנת ה'תשס"ה-2005 פרש מתמיכתו במפד"ל והצטרף כיועץ למפלגת אח"י (סיעת התחברות) שהקימו אפי איתם והרב יצחק לוי שפרשו מהמפד"ל. בכנס היסוד של התנועה הפתיע כשאמר שצריך לשמור על קשרים טובים עם המפד"ל מכיוון שבעתיד יתחברו מחדש. כמו כן אמר כי יש להתנהג בענווה כלפי המפד"ל מכיוון שיש לה הרבה זכויות ואילו התנועה החדשה היא רק בחיתוליה. ואכן, בבחירות שהתקיימו בשנת ה'תשס"ו-2006, הורה להצביע עבור הרשימה המאוחדת של המפד"ל והאיחוד הלאומי ("ציונות דתית לאומית מתחדשת" הייתה אז אחד ממרכיבי האיחוד הלאומי).

בשנת ה'תשע"ב פרסם בעלוני השבת קריאה להתפקד למפלגת הבית היהודי והביע תמיכה בנפתלי בנט[15]. עם זאת, לקראת הבחירות לכנסת העשרים פרסם חוברת שבה מתח ביקורת על "הבית היהודי" והביע תמיכה במפלגת יחד (אלי ישי)[16]. מאז הקמת מפלגת נעם ב-2019 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים תומך הרב אבינר במפלגה זו[17] וב-2020 התפקד רשמית למפלגה[18].

ביוני 2021, לקראת הקמת ממשלת בנט ולפיד, שהייתה בשותפות רשימה ערבית, נמנה עם הרבנים שחתמו על עצומה לפיה אין לקבל "שתקום ממשלה בישראל שתפגע בדברים היסודיים ביותר בענייני דת ומדינה (...) ייפגעו גם ענייני הביטחון, ששייכים לעצם קיומנו, כאשר היא נשענת על תומכי טרור"[19].

עלייה להר הבית

הרב אבינר אוסר את העלייה להר הבית בימינו. לדבריו, מלבד הספקות ביחס לגבולות מקום המקדש, אין לעלות גם מחמת קדושתו הרבה של ההר שעם ישראל עדיין אינו ראוי לה. הוא מוסיף כי מאותה סיבה "גם היה צורך לאסור לערבים להיכנס להר הבית", משום שחל עליהם עונש שמימי של "הזר הקרב יומת". את סמכות הקביעה בעניינים אלו הוא מוסר לרבנות הראשית לישראל שאוסרת את העלייה[20]. את העלייה להר הוא רואה כשיבוש חמור, ואוסר לימוד תורה מרבנים התומכים בה ולימוד בחברותא עם העולים, אם יש חלופה אחרת. עם זאת כתב שאין לבטל שידוך עם מי שעולה[21].

תרומת איברים

הרב אבינר נמנה עם הרבנים התומכים באופן פעיל בתרומת איברים ובחתימה על כרטיס אדי (בהתניה של סימון קבלת אישור מסמכות רבנית בכרטיס). שיטתו מבוססת על הפסיקה ההלכתית כי מוות מוחי, כולל גזע המוח, נחשב למוות, והתרומה מהווה פתרון יחיד להצלת חייהם של חולים רבים הממתינים להשתלת איברים. הרב אבינר פרסם מאמרים רבים בנושא ומפעם לפעם "המרכז הלאומי להשתלות איברים" מפנה אליו משפחות המתלבטות בעניין.

בענייני צניעות

הרב אבינר נחשב למחמיר בענייני צניעות יחסית לפוסקים דתיים לאומיים. פרסם שלושה ספרים וכן מאמרים בנושא. הוא מתנגד לחברה מעורבת של בני נוער והיה מראשוני הרבנים שקראו להפריד את הפעילות של תנועת "בני עקיבא". פסק שאין לנשים להרצות לפני קהל של גברים, הוא מסתייג משימוש בשמות חיבה אצל בני זוג מאורסים וממליץ שלא יתארחו בשבתות זה בביתו של זו. בספר "גן נעול" קבע בין השאר כי המרפק צריך להיות מכוסה בכל עת ואסור ללבוש בגדים בצבעים בולטים. עם זאת, בעניין גרביים לאשה, נקט בעמדה מקלה שלא לחייב, בעקבות "החפץ חיים".

הרב אבינר מבסס את עמדתו בענייני צניעות על כבוד האישה והתנגדות להפיכתה לאובייקט המיועד לסיפוק צורכי הגבר. עם זאת, פסיקותיו ואמירותיו בנושאים אלה מעוררות לעיתים התנגדות חזקה, גם מאת רבנים בציבור בדתי לאומי, בטענה שהן מנוגדות לתפיסה המקובלת ביהדות את הצניעות, את הנשיות ואת היופי.

הרב אבינר קורא לבנות דתיות שלא להתגייס לצה"ל. לדבריו זהו איסור, כמו איסורי שבת או צניעות[22], רוב מוחלט של הרבנים וכל גדולי הדור אוסרים זאת, וכל רגע שבו אישה משרתת בצבא היא עוברת עבירה. במקרים של גיוס בכפייה עליה לסרב גם במחיר מאסר[23]. בינואר 2018 פורסמה המלצתו לבחור ישיבה שהתלבט אם להתגייס, כי נכון למצב בצבא בשנים האחרונות, שבו לדבריו ישנה מגמה לערבב ככל האפשר גברים ונשים, עליו "לבקש יחידה בה אין נשים, כגון יחידות קרביות ממש, או יחידות של חרדים", ובהיעדר אפשרות כזו לא להתגייס[24].

הרב אבינר מביע חשש מפני התפרקות המסגרות המשפחתיות, בשל חיפוש הרפתקאות מחוץ לנישואים ובגידות ומהמחיר הגבוה שגובה תופעה זו, המתבטא באחוז גירושין גבוה. על פי עמדתו, שמירת האינטימיות של בני הזוג מחזקת את הזוגיות ואת התא המשפחתי.

בענייני חינוך

שיטתו החינוכית מבוססת על הפסוק "חנוך לנער על פי דרכו", גישתו סוברת כי בכל ילד יש נפש ייחודית ולה צרכים ייחודיים, ועל ההורים והמחנכים יש לשים לב אליו באופן אישי ופרטני. בספרו חינוך באהבה (2 כרכים), בונה הרב אבינר את יסודות החינוך.

היסוד הראשי אותו הוא מדגיש הוא אהבה. על ההורה לאהוב את הילד ללא תנאי, ללא קשר למעשיו הטובים או הרעים. מעבר לאהבה שבלב צריך לגלות את האהבה על ידי מעשים כמו אמירה, חיבוק וכדומה. אהבה, לדברי הרב, היא צורך חיוני של הילד ממש כאוויר לנשימה. כמובן מהצד השני אין לבלבל בין אהבה לבין פינוק שיכול להשחית את נפש הילד.

היסוד השני לשיטתו הוא הערכה. לילד יש "אני" (שזיגמונד פרויד והפסיכולוגיה הכללית מכנים "אגו") ואותו צריך לבנות בצורה מאוזנת. על פי שיטתו, מחד אסור לחנך את הילד להתנפח מגאווה, ולכוונו להעצמת ה"אני" בצורה שאינה אמיתית כי הדבר יזיק לו בחייו, אך מאידך צריך ללמד את הילד שלא להשפיל עצמו ולא להתרגל לתודעה עצמית נמוכה. ההערכה שמוענקת על ידי ההורה או המחנך נותנת לו מדד כיצד הוא נתפס בעיני האנשים סביבו, מה מקומו בעולם וכו' ולכן כה חשוב לבטאה. במילים אחרות, הערכה היא הבעת הכבוד לילד על מקומו והישגיו.

על בסיס קומת ההערכה בונה הרב את יסוד האמון. על המחנך להאמין כי הילד ביסודו הוא טוב וכי כוונותיו טובות, אך הוא מסתבך במערבולת החיים והיצרים ולכן שוגה לעיתים בהתנהגותו. המחנך צריך לעזור לו להוציא אל הפועל את טבעו הטוב. ככלל, שיטת הרב אבינר היא שהמחנך הוא כמו גנן ששותל שתילים ותפקידו הוא לסייע להם לגדול כפי טבעם הטבוע בהם.

הרב אבינר קובל על כך שבעידן המודרני אין להורים די זמן לשהות עם ילדיהם למרות שהדבר קריטי להתפתחות הילד. צריך להקשיב למה שהילד אומר, להאזין לו ללא ביקורת או הטפות מוסר. ההורה צריך לגלות אהדה ואמפתיה אל הילד, וכך יפתח הילד ויחשוף רגשותיו. מצד שני צריך לדעת לדבר אל הילד בשפה פתוחה וברורה ללא כיסויים והסתרות. ההורה צריך לדבר אל הילד לא כשופט או חוקר אלא כסנגור, מישהו מהצד שלו. שנינו מאותו הכפר, עם אותם אינטרסים.

אלו יסודות כלליים התואמים את כלל הגילאים, אך הוא מתייחס בשיטתו גם להפרדה ביחס בין הגילאים השונים.

  • גיל הינקות (3-1): בגיל זה, עיקר החינוך הוא אהבה. צריך לחבק ולנשק את הילד ככל שאפשר, כי אהבה מופשטת אינה נתפסת אצלו. אצל תינוק יונק, תתורגם אהבה זו גם ליניקה עצמה, שבה הוא נמצא קרוב אל אמו, חש בחום גופה ומקבל את צרכיו הגופניים והנפשיים כאחד. מעבר לאהבה צריך לתת לילד בגיל זה הרגשה שהוא "בעל ערך" ושהוא מצליח והדרך הנכונה לעשות זאת היא על ידי נתינת אתגרים בהם הוא יוכל להצליח. ריבוי כישלונות בגיל זה, יטביע בילד דימוי עצמי נמוך שיכול להרוס כל חלקה טובה באישיות.
  • הגיל הרך (6-3): הגיל הרך מאופיין, לדעת הרב אבינר, ברכות פיזית ונפשית של הילד, דבר הגורר הדרכות חינוכיות מיוחדות לגיל זה. הילד צריך לגדול בשמחה, תוך נתינת חופש ליצירה ובניין עצמי. מצד שני צריך להעמיד לו גבולות ברורים, אך לא מתוך ענישה, כי הילד בגיל זה אינו מסוגל להבין את עניין העונש והדבר רק פוצע את נפשו הרכה. צריך לפנק את הילד בצורה נכונה, היינו מילוי כל צרכיו מבחינה גופנית ונפשית.
הוא מתנגד להפעלת לחץ על הילד שילמד בגיל הרך. לדעתו, יש לתת לילד להתענג על הלמידה בגיל זה ולא לכפותו בכך. לשם כך חשוב לבחור גן ילדים שיתאים לכך, בהיותו בבואה של המשפחה, בה יקבל הילד אהבה ללא תנאי, מקום משחק וחינוך אשר יבנו אותו לפי יכולותיו והתפתחותו.

יחסו למדעים

לרב אבינר הערכה גדולה לכל המקצועות והמדעים, הן בזכות עברו המדעי והתעניינותו המדעית המתמדת והן בגלל השקפת עולמו, הסוברת שבניין האומה בארצה מצריך גם אנשי תורה וגם אנשי מדע.

פרסם מאמר הקורא לנוער הרואה עצמו מתאים לכך ללמוד מתמטיקה ושאר מדעים תאורטיים שאינם מושכים את הצעירים. המאמר הכה גלים בקהילה האקדמית בישראל שהרבתה לצטטו במקומות שונים.

עם זאת הוא רואה בלימוד תורה ערך עליון, ואף סובר כי האידיאל, למי שמסוגל לכך, הוא ללמוד תורה בלבד ללא לימודי חול ולהשלים את הבגרויות באופן עצמאי לקראת סוף התיכון.

על ברוך גולדשטיין

לאחר טבח מערת המכפלה כתב הרב אבינר תשובה הלכתית מפורטת. 15 שנה לאחר מכן תימצת את גישתו בתשובה שנתן בשו"ת "מעלה": "ברור שברוך גולדשטיין לא פעל מתוך רגשי נקמה פרטיים", ו"דווקא בגלל זה הוא היה צריך לבקש רשות מהאומה, כי אחר כך מי שיצטרך לקחת את המעמסה של האחריות זו האומה כולה. אם הוא היה שואל אותנו היינו אומרים לו לא לעשות את זה. ככה לא פועלים. אבל הוא לא שאל אותנו. והוא נהרג. הרי הוא ידע שמה שהוא עושה זה מסוכן, לכן ודאי שהוא זכר צדיק לברכה, זכר קדוש לברכה, אבל המעשה היה מעשה לא נכון"[25].

בנושאים נוספים

בפברואר 2011 יצא הרב אבינר להגנתו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, באמרו שלמד את החומר ולדעתו השופטים טעו כאשר הרשיעו אותו באונס[26], ושבכלל שבתי המשפט בישראל נחשבים כערכאות של גויים, ובפרט במקרה זה שבו בחבר השופטים ישב גם שופט גוי[27]. בהתאם לעמדתו זו נמנה עם רבנים ששלחו מכתב תמיכה לקצב, בו הביעו אמון בחפותו וביקרו בחריפות את התקשורת הישראלית[28].

הוויכוח סביב פסיקותיו ופעילותו

בשנת 2002 פורסמה בעיתון "מעריב" כתבת תחקיר של קלמן ליבסקינד ובה הובאו האשמות של שתי נשים, שעל פי הכתבה עברו "מעשי הטרדה מינית לכאורה" כשבאו לייעוץ אצל הרב אבינר[29]. כ-120 רבנים חתמו על עצומת תמיכה ברב אבינר, בהם הרב מרדכי אליהו והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא[30]. הרב אבינר הכחיש את הטענות, ולדבריו ההאשמות האמורות הן שקרים ודמיונות[31]. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט שלא להגיש כתב אישום בפרשה מטעמי חוסר אשמה. בורר שמונה בפרשה מטעם עורך "מעריב" ומקורבי הרב אבינר, הפסיכיאטר פרופ' נתנאל לאור, קבע "שהמאפיין המרכזי בעניין היה ליקויי תקשורת הנובעים מהעדר ליווי מקצועי צמוד בתחום הנפש", ו"שאין להאשימו בהטרדה מינית, אלא לבקרו על כך שנכנס לשדה המקצועי ללא גיבוי"[32].

אחת המתלוננות פנתה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים באומרה שבוצע נגדה מסע הכפשה. בית הדין פסק כי הנשים העלילו עלילה על הרב אבינר וכי "התביעה קנטרנית": "הגענו למסקנה ברורה שאין ממש בתביעה, והיא בנויה כולה על דמיונות של התובעת. השתכנענו שמדובר בתביעת סרק. בנידון דידן ההר לא הוליד אפילו עכבר". המתלוננת ערערה על הפסיקה בבית הדין הרבני הגדול. בפסק דין שניתן בז' בתשרי תשע"א (2010) דחה בית הדין את הערעור. הוא קבע כי דבריה של המערערת הן "דברי השמצה זדונית" וכי היא מונעת "משנאה עמוקה". עוד נפסק כי "צדק ביה"ד האזורי שחייב את המערערים לפרסם התנצלות והבעת צער על הפגיעה בשמו וכבודו של הרב"[33].

בשנת 2005 הועלו טענות בקרב קבוצה בציבור הדתי־לאומי כי הרב אבינר הטעה זוגות נשואים במראות דם נידה. הרב מרדכי אליהו מינה את הרבנים יעקב יוסף, זלמן נחמיה גולדברג ודב ליאור כבית דין לבירור הענין, ואלו הגיעו למסקנה שהרב אבינר מתיר מראות נידה אסורים. בעקבות מסקנתם הורה הרב אליהו לאבינר להפסיק לעסוק בהלכות אלו ולפרסם זאת. כמו כן בד"ץ העדה החרדית זימן את אבינר לבירור והורה לו להימנע מפסיקה עד לבירור; למרות זאת לא פסק אבינר מלהורות[34]. לאחר מכן פורסם מכתבם של הרבנים אברהם אלקנה שפירא, מרדכי אליהו, דוב ליאור, יעקב יוסף, זלמן נחמיה גולדברג ואברהם דב אוירבך, המודיע שבשל כך שאבינר הורה בניגוד להלכה והמשיך בכך תוך התעלמות מבית הדין, אין לסמוך עליו בעניינים אלו[35]. בית הדין הרבני בירושלים פרסם גם הוא מכתב האוסר על הרב אבינר להורות בענייני טהרה[36]. הרב אבינר, מגובה בתמיכתם של רבני ישיבת הר המור ורבנים אחרים[דרושה הבהרה], המשיך לפסוק כרגיל[דרוש מקור]. בשל כך כתב הרב דב ליאור שמאחר שאבינר "לא ציית דינא" (-אינו מציית לבית דין) ו"חשוד לדבר החמור", ההלכה אוסרת לסמוך עליו בשום דבר[37].

מאמרים, אתרים וגילויי דעת המגובים ברשימות של רבנים, פורסמו משני הכיוונים. מאוחר יותר פרסמה קבוצת אברכים חוברת בה הובא שוב סיפור הנשים מ-2002 וסיפורים נוספים, שנאסרו לפרסום על ידי בית הדין הרבני בטענת לשון הרע[דרוש מקור]. לגבי חומר זה, הוציא בית הדין הרבני צו האוסר שנית לתת יד לפרסום ההליכים בבית הדין. בחודש תמוז תשס"ו 2006 פרסמו הרבנים דב ליאור, יעקב יוסף, ניסים קרליץ, שלמה פישר, אברהם יצחק כלאב ועוד גילוי דעת ובו קראו לציבור "שלא לשאול או לקבל מהנ"ל שום הוראה או הדרכה", וכן "לא לסמוך על ספריו ומאמריו"[38]. באתר האינטרנט של המתנגדים לרב אבינר מזדהה היוזם, הרב עידוא אלבה (ראש כולל בחברון), שאשתו הייתה אחת משתי המתלוננות כנגד הרב אבינר, כאחד היוזמים להבאת הדיון בפני בית הדין והרבנים החרדים.

הרב אלבה המשיך לתבוע את הרב אבינר בבתי דין רבניים. בשנת 2009 פסק בית הדין הרבני האזורי ירושלים, בשבתו כבורר, ברוב דעות, כי על הרב אבינר להפסיק להורות בנושאי נשים, נידה, כתמים ומראות דמים, אך ציין שאין ביכלתו לשלול מהרב אבינר את תואר הרבנות כיון שאין זה בסמכותו החוקית[39]. בדעת המיעוט כתב הדיין אברהם שיינפלד כי מדובר ב"עלילה שפלה... בעידודם של גורמים קיצוניים בציבור הדתי לאומי, לצמצם את השפעתו של הרב אבינר"[40].

ספריו

הרב אבינר הוציא לאור למעלה מ 200 ספרים בשפות שונות. ספריו יוצאים לאור בהוצאת "ספריית חווה" בבית אל. הם עוסקים בנושאים מגוונים ופונים לקהלי יעד מגוונים, הן בגילאים (ילדים, נערים, לקראת נישואים ומבוגרים), והן ברמות דתיות שונות (מסורתיים, דתיים ובחורי ישיבות).

חלק מספריו נערכו מתוך שיעורים מוקלטים שנתן הרב. הרשימה להלן היא חלקית.

מספריו

  • טל אורות - סדרת ספרים בנושאי אמונה למהלך פרשת השבוע
  • שיעורים בשמונה פרקים לרמב"ם
  • משבריך וגליך עלי עברו - בנושא האמונה בשואה
  • טל חרמון - כרך אחד מוקדש לשיחות על פרשת השבוע וכרך נוסף כולל שיחות על המועדים.
  • פירושים על מגילת אסתר, איכה, מגילת רות, קהלת, שיר השירים, יונה, שיר המעלות, יהושע ושופטים, תהילים
  • פירושים על ברכת המזון והגדה של פסח
  • פירושים על מסכת אבות, ספר הכוזרי, שמונה פרקים לרמב"ם, הקדמות הרמב"ם לפירוש המשניות, מסילת ישרים, נפש החיים (ארבעה כרכים)
  • ואהבת לרעייתך כמוך, פרקי אהבה, אשת חיל, בת מלך, רעים אהובים - עוסקים בזוגיות, אהבה, חיי משפחה, ומעמד האשה ביהדות.
  • חינוך באהבה - סדרה מקיפה בת 2 כרכים בנושא חינוך. יסודות החינוך, הגיל הרך, גיל ההתבגרות.
  • חיי עולם - שיטות בלימוד תורה
  • נסיכי אדם - לדמותם של אישים בתנ"ך ועוד
  • גן נעול - הלכות צניעות
  • חסד נעורייך - ענייני צניעות בתנועת הנוער בני עקיבא.
  • על דגלו - ענייני אמונה וצבא לחיילי ישיבת עטרת כהנים
  • מחיל אל חיל, שאל נא, שאילת שלמה, באהבה ובאמונה, משיב הרוח - שו"תים לנוער, לחיילים ולמבוגרים. חלק מהשו"ת "שאילת שלמה" מוצג באתר 'ספריית חוה'.
  • עם כלביא - מאמרים מעת ששימש כרב הקיבוץ לביא. בחלק א' שו"ת הלכתי ובחלק ב' ענייני אמונה.
  • יוצר אור (2 חלקים) - אמונה ופילוסופיה
  • פירורים משולחן גבוה, המאמין והפילוסוף - מתורתו של הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו)
  • נר באישון לילה - ספר העוסק באמונות תפלות וחשיבה ביקורתית על פי התורה והמדע (הודפס עם בין אור לחושך: בין חכמים אמיתיים לאדמו"רים מזויפים - אגרות שנכתבו נגד ניר בן ארצי ואחרים)
  • תמימי דרך - על דרך הדבקות בעבודת ה'
  • והלכת בדרכיו - בניין המידות
  • פנים אל פנים - חיי זוגיות ומשפחה
  • תפילת עמך - פירוש על התפילה
  • עלה נעלה - מענה לספר ויואל משה
  • וגבר ישראל - ענייני תנחומים
  • ישראל והזמנים - חגי תשרי
  • פירוש על קיצור שולחן ערוך, 3 כרכים
  • שו"ת שאילת שלמה, נדפס בתשס"א בשמונה כרכים, ובמהדורה מורחבת בין השנים תשס"ו-תש"ע ובה שני כרכים הכוללים את המהדורה הקודמת ושניים נוספים.
  • פסקי שלמה, שו"תים קצרים, 5 כרכים
  • מוסר אביך, פירוש על ספרו של הרב קוק
  • אדר היקר, פירוש על ספרו של הרב קוק
  • אורות התשובה, פירוש על ספרו של הרב קוק
  • מורה הנבוכים, פירוש על ספרו של הרמב"ם
  • עולמות - על פילוסופיה ויהדות
  • פסקי מרן : מרן הגאון אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל : לימודים, הלכות, הנהגות והדרכות. חלק א - אורח חיים. ירושלים : הוצאת ישיבת עטרת ירושלים, תשפ"א.

ספרי הרב צבי יהודה קוק

משיחותיו בההדרת הרב אבינר:

  • שיחות הרב צבי יהודה - פרשת השבוע, חמישה כרכים
  • שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל
  • שיחות הרב צבי יהודה - מועדים, שני כרכים
  • שיחות הרב צבי יהודה - אורות, שיחות על ספר אורות
  • קודם להופעת הספרים יצאו מאות חוברות ובהן שיחות של הרב צבי יהודה קוק בההדרת הרב אבינר. חלק מהחוברות נכללו בספרים.

הרב אבינר פרסם גם את הספרים:

  • צבי קודש - תולדות חייו של הרב צבי יהודה הכהן קוק
  • רבינו - הרב צבי יהודה - אלבום כרומו הכולל מאות תמונות של הרצי"ה

ספרי ילדים

הרב אבינר כתב כמה ספרי ילדים, בהם:

  • אבא לא ישוב - התמודדות עם אובדן ושכול
  • אני לא שווה - ספר העוסק בדימוי העצמי של הילד והתמודדות עם הילד השונה
  • אברי יוצא ממצרים; אברי בערבות מואב; אברי יהושע - קורותיו של ילד שיוצא ממצרים, סיפורים קצרים הלקוחים מן המקורות ומעובדים לילדים
  • שמשון הגיבור הטהור - על שמשון וסיפור גבורתו
  • המלך רבי שאול ואל - מעשה חסד לנסיך פולין, הוביל את הרב היהודי עד למשרת מלך פולין ליום אחד, שבו ביטל גזירות קשות
  • על כנפי הרוח - מפגש בין טייס יהודי וניצול שואה מוליד מעשה חסד ועידוד ליהודים במחנות ההשמדה בזמן השואה
  • זה לפני הכל - סיפורים קצרים על מידת החסד
  • המורד הגדול - על דונטו מנדוציו
  • סיפורי יעל
  • היער המוזר
  • יצאנו מזה
  • למרות הכל
  • ובכל זאת

משפחתו

הרב אבינר נשוי לשפרה, ולהם 9 ילדים, 5 מהם יצאו בשאלה[41]. אחיו הוא הרב אלישע אבינר.

מתלמידיו

שיעורים קוליים ווידאו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו בהקדמת "חסד נעורייך", הוצאת ספריית חווה.
  2. ^ כך סיפר אחיו הרב אלישע אבינר בשיחה כללית ב25/05/2020 בישיבת ברכת משה https://youtu.be/e2YoGJTWhWU?t=960
  3. ^ ראו בהקדמת "שיחות הרב צבי יהודה" על התורה.
  4. ^ נטעאל בנדל, ‏חשיפה בלעדית: סיפורו של הרב אבינר בשירות "המוסד" - על אדמת איראן, באתר כיפה, 14 בפברואר 2013
  5. ^ ירעם נתניהו, שליפות עם הרב אבינר, באתר nrg‏, 22 במאי 2007
  6. ^ אהרון דולב, חושנייה בוערת, אך לצעירי אליפלט בוער עוד יותר, מעריב, 5 ביולי 1974
  7. ^ אמנון שפירא, תשובה לחברים השואלים בעניין חברה מעורבת בבני עקיבא, 1981
  8. ^ משה ויסטוך, ‏הרב אבינר ל'כיפה': "מחפש מחליף לתפקיד רב היישוב", באתר כיפה, 21 באוגוסט, 2018
  9. ^ גיא עזרא, ‏הרב אבינר פורש מראשות ישיבת 'עטרת ירושלים', באתר "סרוגים", 8 ביולי 2021
  10. ^ ספריית חוה
  11. ^ הרב מרדכי ציון, ‏מאחורי הקלעים של שו"ת ה-SMS של הרב אבינר, באתר "סרוגים", 13 בספטמבר 2019
  12. ^ דני זקן, הרצאות, סדנאות, קמפינג וספורט "גברי": כך נראית תעשיית טיפולי ההמרה בנטייה מינית, באתר גלובס, ‏2019-07-14
  13. ^ תשובת הרב קאפח לרב דוד דודקבץ'
  14. ^ מנחם רהט, נקרעים בין הרבנים, באתר nrg‏, 25 באוקטובר 2004
  15. ^ הרב אבינר: יש צורך ברענון השורות בבית היהודי באתר מורשת
  16. ^ "חבר אני לכל אשר יראוך: על 'הבית היהודי' ו'יחד'"; "בירורים בעניין מפלגת 'הבית היהודי' ומפלגת 'יחד - העם איתנו'"
  17. ^ ציוץ של דביר עמר ברשת החברתית אקס (טוויטר), 4 במרץ 2021
  18. ^ עדיאל שביט, ‏הרב אבינר התפקד למפלגת נעם, באתר כיפה, 19 בינואר 2020
  19. ^ קובי נחשוני, רבנים קראו "לעשות הכול כדי שהממשלה לא תקום"; הרב דרוקמן: "לא הסתה", באתר ynet, 6 ביוני 2021
  20. ^ הרב שלמה אבינר, ‏הרב שלמה אבינר: "הר הבית אינו הר פרטי של איזו קבוצת צדיקים", באתר "סרוגים", 15 באוקטובר 2015;
    הרב שלמה אבינר, ‏האם מותר לעלות להר הבית למען הכבוד הלאומי?, באתר "סרוגים", 1 בנובמבר 2017.
  21. ^ שו"ת SMS בשבועון עולם קטן, פרשת ויקרא תשע"ח;
    אתר למנויים בלבד ארנון סגל, ‏עלה להתקפה: הרב אבינר נגד רבנים שמתירים עלייה להר הבית, בעיתון מקור ראשון, 18 במרץ 2018
    גיא עזרא, ‏הרב שלמה אבינר: "אסור ללמוד בחברותא עם מי שעולה להר הבית", באתר "סרוגים", כ"ז באדר תשע"ח, 14 במרץ 2018
  22. ^ עינת ברזילי, הרב אבינר: "לעולם אל תתגייסי לצבא, לעולם!", באתר nrg‏, 11 במאי 2008
  23. ^ הרב שלמה אבינר, ‏הרב אבינר: טענות מזוייפות של בנות מתגייסות, באתר "סרוגים", 5 בנובמבר 2017
  24. ^ הרב שלמה אבינר, ‏מצוות צבא הבאה בעבירה, באתר כיפה, 16 בינואר 2018
  25. ^ צופיה הירשפלד, הרב אבינר: ברוך גולדשטיין טעה, אבל הוא קדוש, באתר ynet
  26. ^ שלמה אבינר, גם שופט יכול לטעות, באתר ynet, 28 בפברואר 2011
  27. ^ קובי נחשוני, הרב אבינר על קצב: השופט גוי, התקשורת לחצה, באתר ynet, 28 בפברואר 2011
  28. ^ קובי נחשוני, מכתב רבנים לקצב: חזק ואמץ, האמת תתגלה, באתר ynet, 23 בפברואר 2011
  29. ^ קלמן ליבסקינד, חשיפה: סודו של הרב שלמה אבינר, באתר nrg‏, 1 בנובמבר 2002
  30. ^ הרב יהודה פרומן, תגובת החברה הדתית לסיקור של אלימות מינית בתוכה
  31. ^ מאת יהונתן ליס, יאיר שלג, הרב אבינר: ההאשמות נגדי על הטרדה מינית - שקרים, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2002
  32. ^ מעריב, 20 ביוני 2003, עמוד 5, "לא יצר הרע"
  33. ^ עידן יוסף, בית הדין הגדול: הרב אבינר לא הטריד מינית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 באוקטובר 2010
  34. ^ בד"צ אסר על הרב אבינר לפסוק בענייני טהרה
  35. ^ צילום המכתב
  36. ^ פסק הדין
  37. ^ מכתבו של הרב ליאור בראש העמוד
  38. ^ גילוי הדעת שפרסמו הרבנים דב ליאור, יעקב יוסף וניסים קרליץ
  39. ^ סערה בציבור הדת לאומי בעקבות פסק דין נגד הרב שלמה אבינר, באתר nrg‏, 5 ביולי 2009
  40. ^ יצחק טסלר, הדיין שיינפלד מכנה את פסה"ד נגד הרב אבינר: "עלילה שפלה", באתר nrg‏, 6 ביולי 2009
  41. ^ יאנה פבזנר, ‏סיפור על אהבה וחושך, באתר ‏מאקו‏, 16 באוגוסט 2018
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שלמה_אבינר&oldid=32635404"