אברהם ב. יהושע
אברהם גבריאל יהושע (שם עט: אברהם ב. יהושע, כינויים: בולי, א. ב. יהושע, נולד ב-9 בדצמבר 1936) הוא סופר, מסאי ומחזאי ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות ושירה לשנת תשנ"ה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
יהושע נולד, גדל והתחנך בירושלים. מצד אביו, יעקב יהושע, הייתה משפחתו ספרדית ותיקה מירושלים. מצד אמו, מלכה לבית רוזיליו, הייתה משפחתו יוצאת מרוקו. לימים תיאר יהושע את חילוקי הדעות בין הוריו על חינוכו. בעיני אמו "הקהילה הספרדית הישנה של אבי לא הייתה זרה פחות מהיישוב האשכנזי הציוני אשר היה כאן רוב, ובוודאי לא הרגישה כלפי העדה הספרדית מחויבות רגשית מיוחדת. שפתה הייתה צרפתית ולאדינו לא ידעה."[דרוש מקור] שאיפתה הייתה להתחבר אל "לבה של הארץ שהיה העולם הציוני אשכנזי ולא אל משהו שראתה בו שולי הרבה יותר." לעומת זאת היה אביו קשור למורשת הספרדית-ירושלמית. בסופו של דבר התחנך יהושע בחינוך החילוני-ציוני בזיקה סוציאליסטית. למד בתיכון הגימנסיה העברית רחביה. לאחר מכן שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים. למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
לימד בבתי-ספר תיכוניים ובאוניברסיטה. כיום משמש כפרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. הוא לימד סופרים רבים וביניהם את מרדכי הרטל. חיפה היא גם עיר מגוריו ומופיעה רבות בספריו, כמו גם האוניברסיטה על היבטיה השונים.
[עריכה] יצירתו
יצירתו של יהושע זוכה להכרה רחבה, בישראל ובעולם. על מגוון יצירותיו זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובכללם פרס ביאליק, פרס ברנר ופרס ישראל לספרות. העיתון ניו יורק טיימס תיאר אותו כ-"מין פוקנר ישראלי", בשל יכולתו המיוחדת לבטא ולהעלות על הכתב את "הלך הרוח" הישראלי העכשווי. ספרו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" בתרגומו האנגלי "The Woman from Jerusalem" נכלל ברשימת מאה הספרים הטובים של השנה של הניו יורק טיימס ושל ה"פאבלישרס ויקלי" לשנת 2006. באפריל 2007 זכה בפרס הלוס אנג'לס טיימס על ספרו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"[1]. בשנת 2010 עובד הספר לסרט קולנוע בבימויו של ערן ריקליס ובעיבודו של נח סטולמן.
סגנונו מתואר כ"נוגד את זרם התודעה", ובעזרתו הוא מבקש להגיע לחקר מצבים שבהם היצריות האנושית מאיימת על אנשי תרבות מן היישוב.
[עריכה] פעילות פוליטית
יהושע הביע ביקורת רבה על מדיניותה של ישראל ביהודה, שומרון ועזה מאז 1967 והוא נמנה עם החותמים על יוזמת ז'נבה. לקראת סוף מלחמת לבנון השנייה, השתתף במסיבת עיתונאים עם דויד גרוסמן ועמוס עוז בה קראו לממשלת ישראל להסכים להפסקת אש ולא להרחיב את הלחימה בלבנון כפי שהחליטה לאחר מכן. במאמריו תיאר את עצמו כ"סופר מגויס", בעל מחויבות ואחריות למתרחש. את חשיפת דעותיו בעניינים חברתיים ומדינתיים החל בספר המסות "בזכות הנורמליות", שעורר הדים בישראל ובעולם, ובמאמרים ובספרים נוספים שפרסם מאז.
בשנת 2002 אמר ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני: "הפלסטינים נמצאים כיום במצב טירופי, שמזכיר את זה בו נמצא העם הגרמני בתקופת הנאצים. הפלסטינים הם לא הראשונים שהעם היהודי גרם להם לטירוף הדעת. זה לא העם הראשון שהכנסנו לטירופים, ראינו כבר מה קרה עם הגרמנים". בעקבות הביקורת שעוררו דבריו, בין השאר על ידי הנהלת "יד ושם", הסביר יהושע את כוונתו: "לא עשיתי השוואה בין יחסי ישראל והפלסטינים למעשיהם של הנאצים, אבל אני שואל את עצמי שאלה שאנחנו חייבים לשאול: מה יש באינטרקציה בינינו לבין עמים אחרים, היוצר כזאת שנאה אירציונלית? מה הביא את הגרמנים ומה מביא את הפלסטינים לשנאה כזאת כלפינו? אני מסתכל בחרדה באיזו שנאה התאבדותית מתייחסים אלינו הפלסטינים. גם הגרמנים התייחסו אלינו באותו סוג של שנאה. זה דבר שצריך לברר אותו, מה קורה בינינו לבין עמים אחרים שבתוכם אנחנו חיים".[2]
[עריכה] ספריו
- מות הזקן (1963) - סיפורים.
- מול היערות (1968) -סיפורים, כולל בתוכו את שלושה ימים וילד.
- מאי - ערב, לילה ושחר (מחזה - 1969)
- בתחילת קיץ - 1970 (1971)
- לילה במאי (1975) - 2 מחזות: לילה במאי, טיפולים אחרים.
- עד חורף 1974 - (1975) סיפורים.
- המאהב (1977)
- גירושים מאוחרים (1982)
- חפצים (מחזה - 1986)
- מולכו (1987)
- מר מאני (1990)
- קנטטת הגירושים (1991) - נוסח חדש של "גירושים מאוחרים"
- כל הסיפורים (1993)
- השיבה מהודו (1994)
- מסע אל תום האלף (1997)
- הכלה המשחררת (2001)
- שליחותו של הממונה על משאבי אנוש (2004)
- העכבר של תמר וגאיה (2005): ספר ילדים
- אש ידידותית (2007)
- גירושים מאוחרים: מהדורת 2010 בתוספת פרק עשירי (2010)
- חסד ספרדי (2011)
- הילכו שניים יחדיו (מחזה, הוצאת הקיבוץ המאוחד) (2012)
חומר עיון
- שלוש קריאות בתהילה לש"י עגנון. הטלוויזיה הלימודית.
- בזכות הנורמליות: חמש מסות בשאלות הציונות, הוצאת שוקן, ירושלים, 1980.
- הקיר וההר: מציאותו הלא-ספרותית של הסופר בישראל, הוצאת זמורה ביתן, תל אביב, 1989.[3]
- כוחה הנורא של אשמה קטנה: ההקשר המוסרי של הטקסט הספרותי, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, 1998.
- אחיזת מולדת: עשרים מאמרים ורישום אחד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2008.
[עריכה] עיבודים לספריו
חלק מספריו עובדו לקולנוע, ביניהם "שלושה ימים וילד", "המאהב", "השיבה מהודו", "מר מאני" ו"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". ספרו מסע אל תום האלף היה הבסיס לאופרה שהועלתה באופרה הישראלית החדשה, יהושע כתב את הליברית.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אברהם בלבן, מר מולכו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992.
- ניצה בן-דב, בכיוון הנגדי - קובץ מחקרים על מר מאני של א"ב יהושע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995.
- ניצה בן-דב, והיא תהילתֶךָ: עיונים ביצירות ש"י עגנון, א"ב יהושע ועמוס עוז, הוצאת שוקן, 2006.
- אמיר בנבג'י, ניצה בן-דב, זיוה שמיר (עורכים), מבטים מצטלבים - עיונית ביצירת א"ב יהושע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אברהם ב. יהושע באתר המכון לתרגום ספרות עברית
- אברהם ב. יהושע ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אברהם ב. יהושע בלקסיקון הסופרים העברים בהווה
- ספרי אברהם ב. יהושע באתר הספריה החדשה
- אברהם ב. יהושע, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- א.ב יהושע, קטע מתוך הנובלה "גאות הים", nrg , 11/6/2009
- מיה סלע, הרכבת שלא עוצרת, באתר עכבר העיר, 12 ביוני 2009 - ראיון עם א.ב. יהושע
- הרצל חקק, שורשים ומציאות - ראיון עם הסופר א.ב. יהושע
- ניר ברעם, להתקרב אל המציאות, באתר הארץ - ראיון עם א.ב. יהושע
- טלי ליפקין שחק, א.ב של התרבות, באתר nrg מעריב, 12 באוקטובר 2007
- רומי נוימרק, עד מאה ועשרים, באתר nrg מעריב, 2 באוקטובר 2007
- יעל דר, פתאום כולם רוצים לשמוע סיפורי סבתא, באתר הארץ
- גידי וייץ ודרור משעני, אש ידידותית, באתר הארץ
- ארי שביט, הפסיון של יהושע, באתר הארץ
- מיה סלע, 28 שנה אחרי "גירושים מאוחרים" א.ב. יהושע ומנחם פרי מוציאים את הרומן מחדש, באתר עכבר העיר, 29 במרץ 2010
- אלון הדר, צד א', צד ב': ראיון עם א"ב יהושוע, באתר nrg מעריב, 25 בינואר 2011
- - מסע הערב של יתיר, שתיקה הולכת ונמשכת של משורר - ספורי רדיו
- א. ב. יהושע, מולדת, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
על יצירתו
- "הפטיש והסדן: על 'מות הזקן' מאת א.ב. יהושע", מאמר ביקורת של עמוס עוז הצעיר על סיפוריו המוקדמים של יהושע, באתר הספריה החדשה
- אלי אשד, אל קצה העולם הנודע: האופרה "מסע אל תום האלף" מאת א.ב.יהושע
- שבתאי קור, "אחיזת מולדת" החדש של א.ב יהושוע הוא ספר מרתק ומעורר מחשבה שרוח השואה הבאה מרחפת מעליו, nrg
- אבי גיל, הדג והצוללן, באתר הארץ
- לילך וולך, ישראל ביתנו, באתר נענע 10, 28 בפברואר 2007
- יוסף אורן, פיטפוטון משפחתי ומניפסט כנעני, נתיב, מאי 2007
- נוית בראל. "כמוסה קטנה של ההוראה שלי". עתון 77, גל' 332 (אלול תשס"ח, אוגוסט-ספטמבר 2008), עמ' 10־11
- לאה פוקס, ראיון עם א.ב. יהושע על "מר מאני", באתר "סנונית"
- דרור משעני, קריאה מחודשת בסיפוריו של א"ב יהושע: מפלטו של הפטריוט, באתר הארץ, 13/07/09
- דורית הופ, הכאב עודו מתוק, על "מסע הערב של יתיר", באתר הארץ, 31/07/09
- תוכניות מוקלטות עם א.ב. יהושע ועליו, הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה
- כרמלה סרנגה, ה'אחרים' ביצירת א.ב יהושע: קונפליקטים ודיאלוג בין זהויות, באתר הערוץ האקדמי, 03/03/2008

- אוריאל זוהר "הגלגולים אצל א.ב. יהושע כמשחק תפקידים תיאטרוני". מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע', גל' 10 (1996), עמ' 10־18.
- רן יגיל, מוטב מאוחר: על הספר "גירושים מאוחרים", באתר nrg מעריב, 3 במרץ 2010
- מנחם פרי, בין נביחה לנשיכה: על פרק הסיום של 'גירושים מאוחרים', אתר הספריה החדשה, 1/3/2010
- חדש בעם הספר: מסע אל תום האלף, באתר ynet, 16 באפריל 2010
על חסד ספרדי
- א.ב. יהושע, הניצוץ הראשון, טור אישי של יהושע על כתיבת 'חסד ספרדי', אתר הספריה החדשה, 1/1/2011
- ישראל יעקב יובל, לשם ובחזרה: גלות ירושלים אשר בספרד, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
- נסים קלדרון, דרך הלבנים הצהובות, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
- דורית הופ, מדמות לאשה: מגאלאתיאה לרות, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
- ניצה בן-דב, דיוקן האמן כאיש זקן, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
- מנחם בן, קו המשווה: יהושע יונק שד, באתר nrg מעריב, 14 בינואר 2011
- דורון קורן, שיעמומון ספרדי, באתר ynet, 23 בינואר 2011
- עלית קרפ, לעורר את הנפש כדי לגלות דברים חדשים, ראיון עם א.ב. יהושע, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
- אבי עופר, על חסד אשכנזי, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
- דוד גליקסברג, א.ב. נגד פקיד השומה, באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2011
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שירי לב-ארי, פרס "לוס אנג'לס טיימס" לא"ב יהושע, באתר הארץ
- ^ איתי אשר, "אנחנו צריכים להבין למה שונאים אותנו", באתר nrg מעריב, 20 ביוני 2002
- ^ ביקורת: מרדכי בר און, על ספרו של אברהם ב' יהושע, עיונים בתקומת ישראל 1, 1991, עמ' 569-562

| הקודם: נתן שחם |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם אבנר טריינין 1989 |
הבא: ט. כרמי, פנחס שדה, נתן יונתן |