אמיר דרורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמיר דרורי
AMIR DRORI.jpg
נולד 5 באוגוסט 1937
תל אביב Flag of Israel.svg  ישראל
נפטר 12 במרץ 2005 (בגיל 67)
השתייכות IDF new.png צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1955 - 1988
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מבצע קדש  מבצע קדש
פעולות התגמול
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון

עיטורים

עיטור העוז  עיטור העוז

תפקידים אזרחיים

מנכ"ל רשות העתיקות

אמיר דרורי (5 באוגוסט 193712 במרץ 2005) היה אלוף בצה"ל, ראש אג"ם וסגן הרמטכ"ל. מייסד רשות העתיקות ומנהלהּ הראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרורי, בן אלה ואמנון דרורי, גדל בפרדס חנה. סיים את לימודיו במחזור הראשון של הפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה כחניך המצטיין‏[1]. בשנת 1955 התגייס לצה"ל ובחר לשרת בחטיבת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בשנת 1956 במהלך מבצע קדש, לחם כמפקד מחלקת החבלה בגדוד 12 (ברק) בקרבות רפיח ובסיני.

על חלקו במבצע חרגול, במהלכו פיקד על כוח חסימה, הוענק לו צל"ש‏[2] שהומר בהמשך לעיטור העוז[3]. במלחמת ששת הימים לחם כסגן מפקד גדוד 51 (הבוקעים הראשון) של חטיבת גולני בקרבות רמת הגולן, בין היתר בכיבוש תל עזזיאת, מוצב פלוגתי סורי מבוצר ברמת הגולן[4]. במלחמת ההתשה היה דרורי מפקד גדוד 13, שלחם ברמת הגולן, בעמק בית שאן, בבקעת הירדן ובתעלת סואץ. בהמשך שימש קצין אג"ם בפיקוד הדרום בשנים 1970–1972, בשלהי מלחמת ההתשה, בסיני ובערבה, ובמהלך הלחימה בטרור ברצועת עזה, אותה הוביל באותה עת אלוף הפיקוד, אריאל שרון[5].

בשנים 19741972 פיקד על חטיבת גולני[6] והוביל אותה בפעולות בלבנון, ובהן מבצע קלחת 4, ושנה לאחר מכן, במלחמת יום הכיפורים. דרורי פיקד על החטיבה בקרבות ההגנה והבלימה נגד הצבא הסורי בצפון רמת הגולן ובמרכזהּ ועל כוחות החטיבה שהשתתפו בהבקעה ובפריצה מעבר לקו הגבול. פיקד על החטיבה בקרב על החרמון[7] ונפצע באורח קשה בחזהו‏[8]. בתדרוך לפני הקרב, אמר את המשפט: "יש חשיבות עליונה לכבוש מחדש את מוצב החרמון הישראלי משום שהוא העיניים של המדינה". למרות פציעתו חזר לפקד על החטיבה במלחמת ההתשה במובלעת הסורית וברמת הגולן עד סמוך להסכם הפרדת הכוחות במאי 1974. בשנת 1976 מונה למפקד אוגדה 36 (עוצבת געש) ברמת הגולן, בדרגת תא"ל.

אמיר דרורי היה ראש מחלקת מבצעים באגף המטה הכללי (1977) וראש מחלקת ההדרכה (19811978) בדרגת אלוף. בשנת 1981 מונה לאלוף פיקוד הצפון ונשא בתפקיד זה בעת מלחמת שלום הגליל, שבה פיקד על כוחות צה"ל בלחימה בכוחות אש"ף ובצבא הסורי. בתפקידו זה פיקד על 2 גייסות, 9 אוגדות ועוצבות נוספות, ובין היתר פיקד על כיבושם של ביירות, הרי השוף, ג'בל ברוך והבקאע. דרורי המשיך בתפקידו כאלוף הפיקוד למעלה משנה אחרי טבח סברה ושתילה, לאחר שוועדת כהן, שחקרה אירוע זה, לא מצאה לנכון להגיש נגדו מסקנות אישיות.

ב-1985, בשובו משנת השתלמות בארצות-הברית, מונה דרורי למפקד המפח"ש. 5 שנים קודם לכך, ב-1979, כשהוצע להקים את מפח"ש, היה דרורי מהמתנגדים הבולטים לכך‏[9] ועל רקע זה אף הגיש אז את התפטרותו, שלא התקבלה.‏ לטענתו ב-1979, מחלקת ההדרכה בנויה לבצע את התפקיד המיועד למפח"ש וכי הזעזועים שיתלוו להקמתו מיותרים‏[10] ב-1986 מונה לכהונת סגן הרמטכ"ל.

אמיר דרורי בחפירות מצדה 1963‏

דרורי היה המועמד המועדף על ידי הרמטכ"ל משה לוי כמחליפו, כנגד מועמדותו של דן שומרון שהועדפה על ידי שר הביטחון יצחק רבין. לוי שכנע את דרורי להשאר בצבא כמפקד חילות השדה (מפח"ש) החל מינואר 1985, לאחר שדן שומרון הועדף על פניו לתפקיד סגן הרמטכ"ל ובאוגוסט 1986 דאג לוי למנות את דרורי לראש אג"מ וסגן הרמטכ"ל כדי להשאיר אותו בתמונת ההתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל‏[11]. אולם דרורי לא זכה בתפקיד הרמטכ"ל ובכך הגיעה דרכו בצה"ל לקיצה. כאשר הוחלט על מינויו של שומרון הביע דרורי בפני כתבים צבאיים ביקורת חריפה על הליך המינויים בצבא‏[12] ובעקבות זאת ספג משר הביטחון רבין נזיפה‏[13] וביקורת מצד חברי כנסת‏[14]. דרורי סיים את שירותו בצה"ל ב-6 באפריל 1987, שבועיים לפני כניסת שומרון לתפקיד הרמטכ"ל‏[15].

פעילותו בתחום הארכיאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט לזכרו של אמיר דרורי במבנה התיאטרון הרומי בטבריה שנקרא על שמו

בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 למד דרורי ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, לימודים שסיים בהצטיינות. בשנת 1961 הוביל קבוצה במשלחת שיצאה לסרוק את מערות מדבר יהודה[16]. בשנת 1963 השתתף במשלחות ארכיאולוגיות בראשות יגאל ידין למדבר יהודה ולמצדה. בחפירות במצדה היה אחראי על המדרגה האמצעית בארמון הורדוס ובמבנה העגול‏[17].

בקיץ 1988, לאחר סיום שירותו הצבאי ותקופת לימודים בבריטניה, התמנה דרורי לתפקיד ראש אגף העתיקות במשרד החינוך[18]. הוא שייסד את רשות העתיקות, שהחלה בפעולתה בשנת 1990, וכיהן כמנהלה הראשון עד שנת 2000. דרורי נודע בעימותיו עם גורמים חרדיים בשאלת חפירות באתרי קבורה עתיקים, ומשום כך היה נתון לאיומים על חייו. עימותים אלו אף הובילו למשבר קואליציוני. דרורי התפטר במפתיע מתפקידו בשנת 2000, ודווקא לאחר שאושרה הארכת כהונתו.

נפטר ב-12 במרץ 2005 מדום לב במהלך טיול בנגב עם חברים. היה נשוי ואב לשלושה. אמיר דרורי הוא נכדו של העתונאי והעסקן יששכר-דב בר-דרורא ונכדהּ של ד"ר אסתר גוברקובסקי-שולריכטר.

על שמו רחוב בחולון וכיכר בפרדס חנה. רשות העתיקות קראה על שמו את ‏חפירות התיאטרון הרומי בטבריה.‏‏[19]. לזכרו נקבעה "מלגת אמיר דרורי" המוענקת לתלמידי-מחקר מאנשי רשות העתיקות‏[20].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמואל סולר, בן פרדס חנה צויין על ידי הרמטכ"ל, מעריב, 11 בפברואר 1960
  2. ^ שני קצינים צויינו לשבח, דבר, 9 בפברואר 1960
    הוענק הציון לשבח לכהן ודרורי, מעריב, 10 בפברואר 1960
  3. ^ אורי שגיא, היד שקפאה, ידיעות ספרים, תל אביב, 2011, עמודים 101-102: "אמיר עלה לשם עם הכוח, ובסופו של דבר דווקא שם התנהל הקרב היחיד בגזרה; קרב שבסופו אמיר קיבל כאמור צל"ש, לאחר שהסתער על כוח סורי שניסה להגיע לאזור הפעולה".
  4. ^ אורי שגיא, אורות בערפל, תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998, עמ' 56
  5. ^ שגיא, אורות בערפל, עמ' 100
  6. ^ אביחי בקר, אגדת דרורי, ידיעות אחרונות, ‏ 18.03.2005, עמ' 25, כפי שהועלה באתר פרש.
  7. ^ עמית נבון, גולני היה חייב לכבוש את החרמון, באתר nrg‏, 2 באוקטובר 2011, "'שתיים בלילה התחילה הלחימה. קשה מאוד. באויב סך הכל גדול, שקשה היה לאתר אותו. היו נפגעים'. איפה אתה היית? 'עם פלוגת החוד של גדוד 51. הסיירת שהלכה מצפון כבשה את הרכבל העליון, אנחנו הפנינו אותם לבוא מצפון לסייע לגדוד 51, היו לו קשיים גדולים מאוד, אבל היא נתקלה באש ומפקד הסיירת נפצע קשה ואחר כך נהרג. קצת לפני אור ראשון, בחמש בבוקר, גם אני נפצעתי, העברתי את הפיקוד ליודקה, אחרי כמה דקות יודקה נפגע גם הוא'."
  8. ^ נבון, "גולני היה חייב לכבוש את החרמון", אמיר דרורי: "בשמונה בבוקר העסק התחיל קצת להתייצב. יואב, קצין האג"ם החטיבתי שהיה חדש בחטיבה והיה חדש בצפון, קיבל את הפיקוד. בחור על הכיפאק. זה לא מצב אידאלי שמפקדים, אפילו טובים מאוד, לא בדיוק מכירים את היחידות. אבל העסק היה תחת שליטה ולמעשה עד השעה שמונה, עם לחימה, עם עוד ארבעה הרוגים ועוד כעשרה פצועים, נכבש הרכס כולו, כולל החרמון הישראלי. בשעה תשע הונף הדגל על המוצב, וקראו ל תחנות כל העולם שישמעו שגולני כבש את החרמון. זה הסיפור של החרמון. היו לנו חמישים הרוגים ושבעים פצועים".
  9. ^ יוסף ולטר, אפורים בחאקי, מעריב, 20 בספטמבר 1985,; המשך
  10. ^ יוסף ולטר, האלוף דרורי: קפץ מספר המתנדבים לקצונה מאז יציאת צה"ל מלבנון, מעריב, 28 באוגוסט 1986.
  11. ^ כיסאות מוסיקליים במטכ"ל, מעריב, 14 באוגוסט 1986
  12. ^ יוסף ולטר, האלוף אהוד ברק מספר 2 בצה"ל, מעריב, 12 בפברואר 1987; המשך
  13. ^ יוסף ולטר, מעולם לא נזף שר ביטחון, מעריב, 13 בפברואר 1987
  14. ^ יוסף צוריאל, טוב שהאלוף דרורי לא נבחר לכהונת הרמטכ"ל, מעריב, 18 בפברואר 1987
  15. ^ יוסף ולטר, אלוף דן שומרון התחיל ללמוד, מעריב, 19 במרץ 1987
  16. ^ אבן נעה במערת האגרות, מעריב, 19 במאי 1961
  17. ^ חפירות מצדה מתחילות היום, דבר, 15 באוקטובר 1963
  18. ^ יואל רפלאמיר דרורי מנהל אגף העתיקות, מעריב, 24 ביוני 1987
  19. ^ החפירות בתיאטרון הרומי בטבריה ע"ש אלוף (מיל') אמיר דרורי ז"ל, מייסד רשות העתיקות הודעת דובר רשות העתיקות מה-18 במרץ 2009
  20. ^ מלגת אמיר דרורי לעובדי רשות העתיקות באתר רשות העתיקות.


סגני ראשי המטה הכללי של צה"ל

צבי איילון · מרדכי מקלף · חיים לסקוב · צבי צור · יצחק רבין · חיים בר-לב · ישראל טל · יקותיאל אדם · משה לוי · דוד עברי · דן שומרון · אמיר דרורי · אהוד ברק · אמנון ליפקין-שחק · מתן וילנאי · שאול מופז · עוזי דיין · משה יעלון · גבי אשכנזי · דני חלוץ · משה קפלינסקי · דן הראל · בני גנץ · יאיר נוה · גדי איזנקוט

ראשי מפקדת חילות השדה (מפח"ש) וזרוע היבשה (ז"י) Mazi IDF Symbol.svg

דן שומרון · אמיר דרורי · אורי שגיא · עמנואל סקל · זאב ליבנה · עמוס מלכא · משה עברי סוקניק · יפתח רון-טל · בני גנץ · אבי מזרחי · סמי תורג'מן · גיא צור

מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן)

משה כרמל · יוסף אבידר · משה דיין · אסף שמחוני (ממלא מקום) · משה צדוק · יצחק רבין · מאיר זורע · אברהם יפה · דוד אלעזר · מרדכי גור · יצחק חופי · מרדכי גור · רפאל איתן · אביגדור בן-גל · אמיר דרורי · אורי אור · יוסי פלד · יצחק מרדכי · עמירם לוין · גבי אשכנזי · בני גנץ · אודי אדם · גדי איזנקוט · יאיר גולן · אביב כוכבי

ראשי אגף, מחלקת וחטיבת ההדרכה

אליהו בן חור · חיים לסקוב · מאיר זורע · יצחק רבין · חיים בר-לב · אברהם יפה · מאיר זורע · יוסף גבע · צבי זמיר · ישעיהו גביש · אריאל שרון · יצחק חופי · שמואל גונן · מנחם מרון · אברהם רותם · אמיר דרורי · אורי שמחוני · יוסי פלד · יצחק מרדכי · דורון רובין · יעקב אור · דורון אלמוג · גרשון הכהן · מאיר כליפי · דן ביטון · אלי רייטר · תמיר ידעי · תמיר היימן

מפקדי עוצבת געש Logo-ugda-36.png

·אברהם יפה · צבי זמיר · עוזי נרקיס · אלעד פלד · שמואל גונן · רפאל איתן · אביגדור בן-גל · אמיר דרורי · אורי אור · אורי שגיא · עמרם מצנע · אביגדור קהלני · מתן וילנאי · יהודה פלד · נתי גולן · מאיר דגן · עמירם לוין · יצחק בריק · משה עברי סוקניק · שי אביטל · בני לידור · צבי גנדלמן · אבי מזרחי · גרשון הכהן · אלי רייטר · סמי תורג'מן · אייל זמיר · תמיר היימן · יצחק תורג'מן

מפקדי חטיבת גולני Golani tree color.svg

משה מן · מישאל שחם · נחום גולן · דן לנר · אברהם יפה · מאיר עמית · אסף שמחוני · יששכר שדמי · חיים בן-דוד · בנימין גיבלי · אהרון דורון · אלעד פלד · אהרן יריב · מרדכי גור · אורי בר-רצון · שלמה אלטון · יונה אפרת · יקותיאל אדם · יהודה גולן · אמיר דרורי · אורי שמחוני · חיים בנימיני · אורי שגיא · אמיר ראובני · דוד כץ · אילן בירן · ארוין לביא · עמנואל הרט · צבי פולג · גבי אופיר · גבי אשכנזי · ברוך שפיגל · משה צין · יאיר נוה · משה קפלינסקי · ארז גרשטיין · גדי איזנקוט · שמואל זכאי · משה תמיר · ארז צוקרמן · תמיר ידעי · אבי פלד · אופק בוכריס · יניב עשור · רסאן עליאן