ערים בישראל – הבדלי גרסאות
←ערי ישראל לפי אוכלוסייה: תיקון דירוג |
אין לתקן ללא סימוכין |
||
שורה 59: | שורה 59: | ||
|יהודית, ערבית-מוסלמית,ערבית-נוצרית. |
|יהודית, ערבית-מוסלמית,ערבית-נוצרית. |
||
| 2.4% |
| 2.4% |
||
| |
|1 |
||
| [[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה 10 לפנה"ס]]{{הערה|1=זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי [[דוד המלך]], במקום היה יישוב קבע כבר מ[[המאה ה-14 לפנה"ס]].}} |
| [[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה 10 לפנה"ס]]{{הערה|1=זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי [[דוד המלך]], במקום היה יישוב קבע כבר מ[[המאה ה-14 לפנה"ס]].}} |
||
| [[1863]]{{כ}}{{הערה|1=ירושלים הייתה העיר השנייה ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] בה הוקמה עירייה, לאחר [[איסטנבול]].}} |
| [[1863]]{{כ}}{{הערה|1=ירושלים הייתה העיר השנייה ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] בה הוקמה עירייה, לאחר [[איסטנבול]].}} |
||
שורה 373: | שורה 373: | ||
|ערבית-בדווית |
|ערבית-בדווית |
||
| 2.9% |
| 2.9% |
||
| |
|19 |
||
| [[1972]] |
| [[1972]] |
||
| [[1994]] |
| [[1994]] |
גרסה מ־03:57, 3 במאי 2016
שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא בין הגבוהים בעולם. 75% מתושבי המדינה מתגוררים ב-76 ערים, ועוד 15% ביישובים עירוניים אחרים במדינה. מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. לדוגמה, ב-2012 קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל.
בישראל ניתן לזהות ארבעה מטרופולינים עיקריים: גוש דן, בו מתגוררת כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרע משני צידי הקו הירוק ומתגוררת בו כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה והקריות, בו מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטן מבין הארבעה, בו מתגוררת כ-6% מאוכלוסיית המדינה.
היסטוריה
בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בהן כ-11 אלף, רובם ערבים. שאר הערים היו חאן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר[1]. במפקד נמנו תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי[2].
בעקבות מלחמת העצמאות, נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן 7 ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.
בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 1958-1962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, נצרת עילית וקריית שמונה בצפון.
בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל פאחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות, ונכון לשנת 2014, יש בישראל 76 ערים.
ערי ישראל לפי אוכלוסייה
מעל 90% מתושבי ישראל מתגוררים ב-76 ערים, מאילת בדרום, עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות שמונה ערים בהן מתגוררים למעלה מ-200,000 איש - הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; ראשון לציון ופתח תקווה, מהמושבות הראשונות שהוקמו בארץ; עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון, נתניה ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות שש ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן חולון. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, אור עקיבא.
ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע ב-2014 הן בעיקר ערים במגזר הערבי, והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ כנס ציונה, יבנה וקריית אונו. לעומתן, אוכלוסייתן של חלק מערי ישראל דווקא פחתה במהלך 2014, כגון בת ים, נצרת עילית וכרמיאל.
הנתונים נכונים לדצמבר 2014, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[3]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2008.
מספר | שם העיר | מחוז | מספר תושבים | שטח תחום השיפוט (בדונמים) | צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר) | כינויים | דמוגרפיה, סוג אוכלוסייה | גידול האוכלוסייה | דירוג חברתי-כלכלי[4] | שנת הקמה | שנת הכרזה כעיר |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ירושלים | ירושלים | 849,800 | 125,156 | 6,803 | "קריה למלך רם" ועוד כינויים רבים נוספים | יהודית, ערבית-מוסלמית,ערבית-נוצרית. | 2.4% | 1 | מאה 10 לפנה"ס[5] | 1863[6] |
2 | תל אביב-יפו | תל אביב | 426,100 | 51,809 | 8,233 | "עיר ללא הפסקה" | יהודית,ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית. | 1.8% | 8 | 1909[7] | 1934[8] |
3 | חיפה | חיפה | 277,100 | 63,666 | 4,292 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית.
קצת דרוזית. |
1.4% | 7 | 1761[9] | 1873 | |
4 | ראשון לציון | מרכז | 240,700 | 58,704 | 4,099 | יהודית | 1.3% | 6 | 1882 | 1950 | |
5 | פתח תקווה | מרכז | 225,400 | 35,868 | 6,316 | "אם המושבות" | יהודית | 2.8% | 6 | 1878 | 1937 |
6 | אשדוד | דרום | 218,000 | 47,242 | 4,720 | יהודית | 0.7% | 5 | 1956[10] | 1968 | |
7 | נתניה | מרכז | 202,400 | 28,954 | 6,962 | "בירת השרון" | יהודית | 2.7% | 5 | 1928 | 1948 |
8 | באר שבע | דרום | 201,100 | 117,500 | 1,712 | "בירת הנגב" | יהודית | 0.9% | 5 | האלף ה-4 לפנה"ס | 1950[11] |
9 | חולון | תל אביב | 187,300 | 18,927 | 9,882 | "עיר הילדים" | יהודית | 0.5% | 5 | 1940[12] | 1950 |
10 | בני ברק | תל אביב | 178,300 | 7,343 | 24,214 | יהודית | 3.4% | 3 | 1924[13] | 1950 | |
11 | רמת גן | תל אביב | 150,900 | 13,229 | 9,190 | יהודית | 0.9% | 7 | 1921 | 1950 | |
12 | בת ים | תל אביב | 128,500 | 8,167 | 15,651 | יהודית | -0.3% | 5 | 1926 | 1958 | |
13 | רחובות | מרכז | 128,900 | 23,041 | 5,574 | "עיר המדע והתרבות" | יהודית | 3.1% | 6 | 1890 | 1950 |
14 | אשקלון | דרום | 126,800 | 47,788 | 2,754 | יהודית | 2.7% | 5 | 1949 | 1950[14] | |
15 | בית שמש | ירושלים | 98,100 | 50,500 | 2,810 | יהודית | 4.3% | 3 | 1950 | 1991 | |
16 | כפר סבא | מרכז | 94,200 | 14,169 | 6,501 | "העיר הירוקה" | יהודית | 2.7% | 8 | 1903 | 1962 |
17 | הרצליה | תל אביב | 90,700 | 26,585 | 4,177 | יהודית | 1% | 8 | 1924 | 1960 | |
18 | מודיעין-מכבים-רעות | מרכז | 87,000 | 50,176 | 1,799 | יהודית | 1.9% | 8 | 1996[15] | 2001[16] | |
19 | חדרה | חיפה | 86,800 | 49,359 | 1,712 | יהודית | 1.6% | 5 | 1891 | 1952 | |
20 | נצרת | צפון | 74,600 | 14,123 | 5,258 | ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 0.2% | 3 | תקופת בית שני | 1875 | |
21 | רמלה | מרכז | 72,300 | 11,854 | 6,029 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 4.8% | 4 | המאה ה-8 | 1877 | |
22 | לוד | מרכז | 72,200 | 12,226 | 5,966 | יהודית, ערבים-מוסלמים.
קצת ערבית-נוצרית |
0.8% | 4 | האלף ה-6 לפנה"ס | 1877 | |
23 | רעננה | מרכז | 70,200 | 14,878 | 4,751 | יהודית | 1.3% | 8 | 1922 | 1982 | |
24 | מודיעין עילית | יהודה ושומרון | 63,200 | 4,746 | 12,953 | יהודית | 5.3% | 1 | 1990 | 2008 | |
25 | רהט | דרום | 60,400 | 19,586 | 3,091 | ערבית-בדווית | 2.9% | 19 | 1972 | 1994 | |
26 | גבעתיים | תל אביב | 56,800 | 3,246 | 17,589 | יהודית | 1% | 8 | 1922 | 1959 | |
27 | קריית אתא | חיפה | 54,300 | 16,706 | 3,324 | יהודית | 1.7% | 5 | 1925 | 1969 | |
28 | הוד השרון | מרכז | 54,100 | 19,236 | 2,811 | יהודית | 3.2% | 8 | 1964[17] | 1990 | |
29 | נהריה | צפון | 53,900 | 10,233 | 4,851 | יהודית | 0.9% | 5 | 1935 | 1961 | |
30 | אום אל-פחם | חיפה | 51,400 | 22,253 | 1,979 | ערבית-מוסלמית | 1.6% | 2 | 1265[18] | 1984 | |
31 | קריית גת | דרום | 50,600 | 16,302 | 3,345 | יהודית | 2.4% | 4 | 1954 | 1972 | |
32 | אילת | דרום | 48,900 | 84,789 | 496 | יהודית | 1.7% | 5 | 1951 | 1959 | |
33 | עכו | צפון | 47,500 | 15,533 | 3,362 | "עיר תרבויות הים התיכון" | יהודית, ערבית-מוסלמית,ערבית-נוצרית.
קצת דרוזית |
0.2% | 4 | מאה 15 לפנה"ס | 1877 |
34 | ביתר עילית | יהודה ושומרון | 46,900 | 4,834 | 9,703 | "עיר התורה בהרי יהודה" | יהודית | 4.5% | 1 | 1988 | 2001 |
35 | נס ציונה | מרכז | 45,800 | 15,579 | 2,919 | "העיר הירוקה בישראל" | יהודית | 2.2% | 7 | 1883 | 1992 |
36 | כרמיאל | צפון | 44,600 | 19,188 | 2,046 | יהודית | 0.2%- | 5 | 1964 | 1986 | |
37 | רמת השרון | תל אביב | 44,000 | 16,792 | 2,646 | יהודית | 0.4% | 9 | 1923 | 2002 | |
38 | עפולה | צפון | 43,800 | 26,909 | 1,498 | "בירת העמק" | יהודית | 2.3% | 5 | 1925 | 1972 |
39 | אלעד | מרכז | 43,600 | 2,756 | 12,511 | יהודית | 2.3% | 2 | 1998 | 2008 | |
40 | טבריה | צפון | 42,300 | 10,872 | 2,634 | יהודית | 0.7% | 4 | 20 | 1877 | |
41 | ראש העין | מרכז | 42,200 | 24,390 | 2,691 | "ראש המעיינות" | יהודית | 1.7% | 6 | 1949 | 1994 |
42 | נצרת עילית | צפון | 40,300 | 32,521 | 1,229 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | -0.5% | 5 | 1957 | 1974 | |
43 | טייבה | מרכז | 40,200 | 18,662 | 2,058 | ערבית-מוסלמית | 1.5% | 3 | המאה ה-17[19] | 1990 | |
44 | יבנה | מרכז | 39,700 | 16,371 | 2,425 | יהודית | 8.7% | 5 | 1949 | 1986 | |
45 | קריית מוצקין | חיפה | 39,600 | 3,778 | 10,323 | יהודית | 1% | 6 | 1934 | 1976 | |
46 | שפרעם | צפון | 39,200 | 19,766 | 1,999 | ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזים | 1.3% | 3 | תקופת התנאים | 1910 | |
47 | קריית ביאליק | חיפה | 39,000 | 8,176 | 4,855 | יהודית | 1% | 6 | 1934 | 1976 | |
48 | קריית ים | חיפה | 38,900 | 4,590 | 8,474 | יהודית | 0.5% | 5 | 1941 | 1976 | |
49 | מעלה אדומים | יהודה ושומרון | 37,400 | 49,177 | 806 | יהודית | 0.8% | 5 | 1977 | 1991 | |
50 | קריית אונו | תל אביב | 36,600 | 4,503 | 8,128 | יהודית | 3.1% | 8 | 1939 | 1992 | |
51 | אור יהודה | תל אביב | 35,900 | 5,141 | 6,665 | יהודית | 1.1% | 5 | 1949 | 1988 | |
52 | דימונה | דרום | 33,200 | 29,877 | 192 | יהודית | 0% | 4 | 1955 | 1969 | |
53 | צפת | צפון | 32,900 | 29,248 | 1,109 | "בירת הגליל העליון" | יהודית | 0% | 4 | ימי בית שני | 1877 |
54 | טמרה | צפון | 31,700 | 29,259 | 1,084 | ערבית-מוסלמית | 1.9% | 3 | תקופת האמוראים[20] | 1996 | |
55 | נתיבות | דרום | 30,300 | 10,130 | 2,991 | יהודית | 2.7% | 3 | 1956 | 2000 | |
56 | סח'נין | צפון | 28,600 | 9,816 | 2,938 | ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 1.7% | 2 | התקופה הכנענית, | 1995 | |
57 | יהוד-מונוסון | מרכז | 28,500 | 5,014 | 5,689 | יהודית | 1% | 7 | 1948 | 1995[21] | |
58 | באקה אל-גרבייה | חיפה | 27,500 | 16,392 | 2,046 | ערבית-מוסלמית | 1.5% | 3 | לא ידוע | 1996 | |
59 | אופקים | דרום | 25,300 | 10,273 | 2,471 | יהודית | 0.8% | 3 | 1955 | 1995 | |
60 | מגדל העמק | צפון | 24,800 | 7,637 | 3,258 | יהודית | 0% | 5 | 1953 | 1988 | |
61 | גבעת שמואל | מרכז | 24,700 | 2,579 | 9,735 | יהודית | 2.5% | 8 | 1944 | 2007 | |
62 | טירה | מרכז | 24,400 | 11,894 | 2,058 | ערבית-מוסלמית | 1.7% | 3 | לא ידוע | 1991 | |
63 | ערד | דרום | 24,200 | 93,140 | 236 | יהודית | 0% | 5 | 1962 | 1995 | |
64 | נשר | חיפה | 23,500 | 12,940 | 1,816 | יהודית | 0.9% | 7 | 1921 | 1995 | |
65 | קריית שמונה | צפון | 23,100 | 14,228 | 1,611 | יהודית | 0% | 5 | 1950 | 1974 | |
66 | שדרות | דרום | 22,500 | 4,722 | 3,545 | יהודית | 2.9% | 4 | 1953 | 1996 | |
67 | קריית מלאכי | דרום | 21,300 | 4,632 | 4,654 | יהודית | 0% | 4 | 1950 | 1998 | |
68 | כפר קאסם | מרכז | 21,400 | 8,745 | 2,441 | ערבית-מוסלמית | 1.9% | 3 | המאה ה-17 | 2008 | |
69 | מעלות תרשיחא | צפון | 21,200 | 9,118 | 2,325 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית, דרוזית | 0.5% | 5 | 1957[22] | 1995 | |
70 | יקנעם עילית | חיפה | 21,100 | 7,390 | 2,576 | יהודית | 1.4% | 6 | 1950 | 2006 | |
71 | קלנסווה | מרכז | 21,000 | 8,417 | 2,503 | ערבית-מוסלמית | 2% | 2 | לא ידוע | 2000 | |
72 | כפר יונה | מרכז | 21,200 | 11,017 | 1,872 | יהודית | 3.6% | 7 | 1932 | 2014 | |
73 | טירת כרמל | חיפה | 18,900 | 5,601 | 3,181 | יהודית | 1.1% | 4 | 1949 | 1992 | |
74 | אריאל | יהודה ושומרון | 18,400 | 14,849 | 1,280 | יהודית | 1.7% | 5 | 1978 | 1998 | |
75 | בית שאן | צפון | 17,300 | 7,330 | 2,359 | יהודית | 0% | 4 | 1949 | 1999 | |
76 | אור עקיבא | חיפה | 16,800 | 5,557 | 3,023 | יהודית | 1.2% | 4 | 1951 | 2001 |
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ^ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931 - ^ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
- ^ אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר ביישובים שמנו 5,000 תושבים ויותר ב-31 בדצמבר 2014, באתר הלמ"ס
- ^ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
- ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
- ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
- ^ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
- ^ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
- ^ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
- ^ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
- ^ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
- ^ ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
- ^ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
- ^ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
- ^ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1987.
- ^ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
- ^ ב-1964 אוחדו ארבע מושבות, שהוקמו בשנות ה-20 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
- ^ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
- ^ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
- ^ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
- ^ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
- ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.