פירמידת המזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפירמידה מ-2005 של ממשלת ארצות הברית. לראשונה נעשה ניסיון להציג את הקבוצות כפסים מקבילים, במקום אבני הבניין המסורתיות של הפירמידה.
פרמידת מזון
פירמידת המזון של הרווארד מ-2005
מודל צלחת המזון מ-2011

פירמידת המזון הינה תצוגה גרפית המבטאת את כמות המזון היחסית אשר מומלץ לאכול מכל קבוצות המזון. פירמידה זו פורסמה לראשונה בשנת 1992 בארצות הברית. בשנת 2005 פרסם בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד פירמידה חדשה שמשנה במעט את מינון המזון המומלץ. הפירמידה בנויה מקבוצות מזון המסודרות בקומות, כשכל קומה מתאימה ברוחבה לחלק היחסי שצריך להיות לכל קבוצה בתזונה יומית נכונה.

ב-2011 עברו משרדי הממשלה האמריקאיים והרווארד למודל חדש יותר שמבוסס על צורת צלחת.

פירמידת המזון הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירמידת המזון הישראלית מבוססת על עקרונות הפירמידה של ה-ADA האמריקאי, בהתאמה לישראל (על ידי המחלקה לתזונה במשרד הבריאות). הפירמידה מורכבת משש קבוצות מזון, כאשר חמש הראשונות (התחתונות יותר) הן חיוניות, השישית אינה חובה. בעתיד, ניתן יהיה לבנות תפריטים על בסיס כמות קלוריות מתאימה לכל מטרה, לפי גודל המנות ומספר המנות המומלצות מכל קבוצה. דבר זה אינו אפשרי במלואו כרגע מכיוון שנכון להיום עדיין אין בישראל הגדרה מבוססת של גודלי המנות לסוגי המזון השונים.

סוגי המזון מוינו לקבוצות לפי רכיבי התזונה העיקריים בהם. בחירת סוגי מזון שונים ומגוונים בכל קבוצה תבטיח אספקה טובה של כל רכיבי התזונה הדרושים.

בתחתית הפירמידה - דגנים ומוצרי מאפה - קבוצה זו מכילה פחמימות מורכבות כרכיב תזונה עיקרי ותורמת גם חלבון, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. לדוגמה: לחם, אטריות, אורז, פתיתים, תפוח אדמה, תירס, עוגות ללא קרם, קמח מדגנים שונים.

בקומה הראשונה - שתי קבוצות מזון : קבוצת הירקות וקבוצת הפירות. מומלץ לצרוך משתיהן כמות שונה ביחס של 2/3 ירקות ו-1/3 פירות. מזונות אלו מספקים ויטמינים (לדוגמה ויטמין A, ויטמין C) מינרלים וסיבים תזונתיים.

בקומה השנייה – קבוצת מזונות עשירים בחלבון המתחלקת לשלוש תתי-קבוצות:

  1. קבוצת מוצרי הבשר - מכילה דגים, עוף, בשר בקר ובשר הודו (גם ביצה שייכת). מזונות אלו עשירים בברזל - פרט לביצה, אשר ספיגת הברזל ממנה נמוכה.
  2. קבוצת מוצרי החלב - מכילה חלב, גבינה, יוגורט, מעדני חלב ולבן (עשירים בסידן).
  3. קבוצת הקטניות, המכילה אפונה יבשה, שעועית יבשה, עדשים, פולי חומוס, פולי סויה ופול (מהווים מקור לפחמימות, סיבים תזונתיים ולברזל).

בקומה השלישית - קבוצת מזונות עשירים בשומן: מכילה בעיקר מזונות שומניים שמקורם בצומח. לדוגמה: אגוזים, שקדים, בוטנים, אבוקדו, שומשום וטחינה. סוגי מזון אלו עשירים מאוד באנרגיה ומספקים ויטמינים מסיסים בשומן (A,D,E,K).

בראש הפירמידה - קבוצת ממתקים ומשקאות ממותקים בסוכר. סוגי מזון אלו עשירים מאוד באנרגיה (בשל תכולת סוכר גבוהה) אך דלים ברכיבי תזונה אחרים. אין הכרח לצרוך מזון מקבוצה זו ולמעשה רצוי לצמצם את צריכתם. לדוגמה: סוכר, ריבה, חלבה, עוגות עם קרם/מילוי, עוגיות, גלידות, ושתייה ממותקת בסוכר.

ישנם סוגי מזון אשר לא ניתן לשייכם לקבוצת מזון מסוימת. אלו הם המזונות המורכבים. הם בנויים משתי קבוצות מזון או יותר. נמנים עליהם למשל פיצה, פלאפל, מג'דרה, מנת המבורגר או נקניקיה בלחמנייה.

פירמידת המזון החדשה של הרווארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 פרסם בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, פירמידה מזון חדשה, שכוללת מידע שהצטבר בעקבות מחקרים שנעשו מאז פורסמה פירמידת המזון המקורית בשנת 1992. הפירמידה החדשה משנה את הרכב המזון הרצוי, ובעיקר מציעה להפחית משמעותית את כמות הדגנים הנצרכת, ובעיקר את אלו שאינם מדגנים מלאים. כמו כן היא מדגישה את חשיבות האימון הגופני והשמירה על המשקל התקין.

צלחת המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 ביוני 2011 החליפו משרד הבריאות ומשרד החקלאות האמריקאים את המלצתם למודל חדש בשם "הצלחת שלי"[1]. השינויים העיקריים במודל הצלחת הם הגדלת כמות הפירות והירקות לחצי מהתזונה, והחלפת המוצרים מהחי ב"חלבון" כללי, ללא תלות במקורו[2].
בעקבות משרדי הממשלה, זנחה גם הרווארד את מודל הפירמידה ועברה למודל הצלחת, בשינויים דומים לאלה של משרדי הממשלה. הרווארד ממליצה אף יותר בפירוש על הגבלת המזון מהחי, כגון החלפת כוס החלב בכוס מים[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]