מעלות דפנה – הבדלי גרסאות

מעלות דפנה
	רחבה בשכונת מעלות דפנה
מידע
עיר	ירושלים
מדינה	ישראל
תאריך ייסוד	1972
מייסדים	משרד השיכון
קואורדינטות	31°47′46″N 35°13′32″E / 31.796209°N 35.225687°E
	(למפת ירושלים רגילה) מעלות דפנה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־05:27, 28 באפריל 2024

מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הוקמה כחלק משכונות הבריח בשנות ה־70; גובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח. גבולה הדרומי של השכונה מוגדר על ידי רחוב שמעון הצדיק ושדרות בר-לב.

היסטוריה

הקמת השכונה

שכונת מעלות דפנה נבנתה החל משנת 1971 כחלק ממערך שכונות הבריח שנבנו בצפון מזרח העיר מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כדי ליצור רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית לבין הר הצופים^[1]. השכונה הוקמה על שטח ההפקר שהיה חלק מהקו העירוני. השם "מעלות דפנה" ניתן לשכונה על שם השיפוע בו היא בנויה ועל שם צמח הער אציל, ובדרך עקיפה זו חוגג השם את איחוד העיר בשנת 1967, מאחר שהיוונים והרומאים נהגו לקשט בעלי ער אציל (עלי דפנה) את ראשיהם של הקיסרים המנצחים כמעשה האל היווני אפולו^[^{דרוש מקור]}. בחלקה הדרומי של השכונה ממוקם מתחם הידוע בשם "ארזי הבירה", על שם החברה שבנתה אותה. במתחם הוקמו שיכונים לעולים חדשים, בחלקם על קרקע פרטית שהופקעה בשנת 1968^[2].

תכנון ועיצוב השכונה

מעלות דפנה תוכננה כשכונה קטנה לכ-4,000 תושבים וכמעט ללא רזרבות קרקע לבנייה עתידית. לשכונה אפיונים ארכיטקטוניים ייחודיים, הכוללים שימוש באלמנטים חיצוניים צורניים על המבנים כגון קשתות, זוויות, בליטות החורגות מקו הבניין ושיפועים, וזאת על מנת ליצור דו-שיח ארכיטקטוני עם מסורת הבנייה הירושלמית בכלל, וזו של העיר העתיקה בפרט. פרטים תכנוניים ייחודיים (לתקופת התכנון) כוללים שטחים ציבוריים נרחבים, מרכז מסחרי אינטגרלי במבני המגורים של השכונה, כנהוג בשכונות ותיקות, חצרות פנימיות לשימוש התושבים ולמעבר נוח בין בתי השכונה ולהולכי הרגל, ומשטחי דשא למשחקי ילדים. כן נבנו שני גשרים להולכי רגל ומגרשי החניה הוקמו בריחוק מה מהבניינים, על מנת למנוע תנועת כלי רכב ממונעים בתוך השכונה. תכנון ייחודי זה, הנוגד את התכנון של שכונות סמוכות (ובניגוד לרמת אשכול הסמוכה), זיכה את המתכננים בפרס רכטר^[3].

תמורות דמוגרפיות

בעשור הראשון של המאה ה-21, במסגרת מגמה הניכרת בשכונות רבות בצפון ירושלים, התרחשה תחלופת אוכלוסייה במסגרת התחרדות. במקום התושבים שאכלסו את השכונה עם הקמתה - חילוניים ובעלי מקצועות חופשיים, נכנסה אוכלוסייה חרדית, חלקם משפרי דיור מהשכונות הסמוכות שמואל הנביא, בית ישראל ושכונת הבוכרים וחלקם עולים חדשים מארצות הברית^[4]^[5].

גנים בשכונה

גן וי רובינס - ברחוב קרל (יעקב שארל) נטר, הגן גדול ורחב ומשתרע ומתחבר לרחוב ארץ חפץ הסמוך לו. גן מחל - ברחוב מחל פינת רחוב קרל נטר בתחילת רחוב מח"ל.

מוסדות בשכונה

בתי ספר וישיבות

ישיבת אור שמח – ישיבה לחוזרים בתשובה שבסיסה בירושלים, עם סניפים במקומות רבים בעולם. הישיבה נקראת על שם ספרו של הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק. מהרעיון להקמת הישיבה נהגה בידי הרב נח וינברג, שהיה גם ממקימי ישיבת התפוצות ובהמשך גם ישיבת אש התורה. הישיבה נוסדה בשנת 1970 בשם ישיבת "שמע ישראל".
בית הספר רנה קסין – בית הספר התיכון השש-שנתי על שם רנה קסין, מיסודה של חברת אליאנס (כי"ח), פועל ברוח ההומניזם שייצג פרופ' קסין. בית הספר נחנך בספטמבר 1974 בנוכחות פרופ' קסין^[6]. החל משנת 2013, בית הספר שייך לרשת "דרכא"^[7]. במקום לומדים תלמידים יהודים חילונים וערבים מהשכונות הצפוניות של ירושלים. מתוך עמדה כי האדם נמצא במרכז, וכי לכל אדם הזכות לשוויון הזדמנויות, בית הספר אינו מסנן תלמידים ואין בו הנשרה עד לסיום הלימודים.
בית הספר בית מרגלית – בית ספר יסודי לכיתות א' עד ח'. בית הספר שייך לחינוך העצמאי בירושלים, נוסד בשנת 1999. נקרא "בית מרגלית", על שמה של הרבנית מרגלית יוסף, רעייתו של נשיא מועצת חכמי התורה מרן הרב עובדיה יוסף.

ספרייה עירונית

בסמוך לבית הספר רנה קסין שוכנת ספרייה עירונית על שם יוסף מאירהוף.

בתי כנסת

בית הכנסת "משאת בנימין" – בית כנסת הקרוי על שם ספרו של רב העיר פודהייצה רבי בנימין אהרן סלניק שמקורות משפחתו מיהדות סלוניקי. התפילות הם בנוסח אשכנז, בית הכנסת מנציח את עולי הגרדום פעילי המחתרות האצ"ל והלח"י ואת קהילת פודהייצה באוקראינה שנספתה בשואה.
בית הכנסת "יד שלום" – נוסח הספרדים ועדות המזרח, המנציח את רבי שלום צדיק ואשתו בתיה צדיק. שלום צדיק עלה לארץ ישראל מאיראן והיה התורם העיקרי לבניית בית הכנסת עם עזרת נשים ואולם שמחות ועל שמו הפרטי נקרא בית הכנסת, כמו כן תרם רבות לבניית קמפוס לחיילי צה"ל ולבית החייל וכן על שמו המרכז הקהילתי בית שלום צדיק בבת ים. בית הכנסת החל ממנין מתפללים שהתפללו במקלט אחד הבניינים. עם הזמן המקלט לא הכיל את כמות המתפללים בעיקר בשבתות ובחגים ובמועדי ישראל והתפילות עברו לבית הספר רנה קסין שנהגו באדיבות עם המתפללות והמתפללים שיהיה להם מקום זמני בריווח ונחת להתפלל, כשבמקביל החלה התארגנות לבניית בית הכנסת.
בית הכנסת "משכן יחיאל" – בית כנסת חדש וגדול שנחנך בשנת 2022 תשפ"ב.
בית הכנסת בית שמואל – מיקומו בקצה שכונת מעלות דפנה ובסמיכות לשכונת שמואל הנביא ברחוב ארץ חפץ 113 נוסח התפילה כנוסח קהילות יהדות מרוקו ושנים רבות בימי ט"ו באדר חג הפורים היה מגיע להתפלל שם ולקרוא בה מקרא מגילה של מגילת אסתר ראב"ד ורבה של ירושלים הספרדי הרב שלום משאש בעל סדרת הספרים שמש ומגן.
בית מרים גיטל – מרכז תורני בשלבי סיום הבניה. התורם העיקרי לבניית בית הכנסת הוא הרב יעקב ווינרעב מניו יורק אשר הנציח את חמותו הרבנית מרים גיטל שטרנבוך. זהו בית מדרש לכלל מקהלות האשכנזים, קומפלקס גדול ומפואר הכולל בית מדרש כמנהג הישיבות, בית מדרש חסידי התפילות בו כמנהג קהילות החסידים, אולם קידושים בשבתות ומקוה טהרה כמנהגי קהילות החסידים, בית מדרש זה שוקק חיים משך כל היממה. רב בית הכנסת הוא הרב משה וייס.
בית הכנסת טעמעשווער – כמנהג קהילות החסידים ושמו הנוסף קהילת חת"ם סופר על שם הרב משה סופר, בית כנסת חסידי. בית כנסת והיכל התורה פתוח בכל שעות היום לכל אדם. משתייך עקרונית לקהילת הקנאיים בירושלים, נוסח התפילה כמהרי"ץ דושינסקי או חסידי.
בית הכנסת אור שמח – המשתייך לקהילת ליטאים אמריקאים בעיקר לבחורי ישיבה צעירים.

אתרים סמוכים

בית ספר לשוטרים – נמצא בצמוד לשכונה נמצא ומשנות האלפיים, משמש כמטה אדמיניסטרטיבי של סוכנות האומות המאוחדות לפליטים אונר"א (UNRWA - United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East).
גבעת התחמושת – בצמוד לשכונה, שוכן אתר הנצחה לנופלים בקרבות מלחמת ששת הימים בירושלים בכלל ובגבעת התחמושת בפרט. האתר הוקם בשנת 1975, והמוצב הירדני שהיה במקום שולב בו כמוזיאון פתוח, על קיר המוזיאון חקוקים שמות 182 הנופלים במערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים, ובמקום ניטעו 182 עצי זית לזכר הנופלים על הקרב בירושלים.
בסמוך לגבעת התחמושת נמצא שבט "העֹמר" של תנועת הצופים.

תחבורה

השכונה גובלת בשני קווי רכבת קלה: הקו האדום מצידה הדרום מזרחי, העובר לאורך רחוב בר לב; והקו הירוק, הנמצא בשלבי סלילה והקמה ועובר ברחובות שרגאי ושדרות אשכול.

גלריה

אחד ממוסדות ישיבת אור שמח הנמצא בשכונה.
בתי השכונה כפי שצולמו משדרות חיים בר לב.
תותח גבעת התחמושת בשכונת מעלות דפנה ברקע ניתן לראות את הבניין המפואר והגדול של בית המדרש וישיבת בעלזא.
בתי מעלות דפנה והגשר הראשון של מעלות דפנה. הגשר נהרס לטובת הרכבת הקלה שאמורה לעבור ברחוב שרגאי
בתי מעלות דפנה עם התותח הסמוך לשכונה, 2013.
מבט אווירי מהלווין על שכונות מעלות דפנה גבעת המבתר רמת אשכול ושמואל הנביא, 2015.
בית הספר לשוטרים בשכונת מעלות דפנה ברחוב מח"ל.
רחוב פנימי בשכונה.
מבט על מעלות דפנה ממוזיאון קו התפר הבתים הקיצוניים בתמונה מצד שמאל.
מבט על בית בשכונה.
רחוב צדדי בשכונה בסמיכות לגן מחל.
רחוב בשכונה, משמאל המרכז המסחרי.
שכונת מעלות דפנה, מבט אל החלק האחורי של המרכז המסחרי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מעלות דפנה בוויקישיתוף

שכונת מעלות דפנה, באתר עיריית ירושלים

הערות שוליים

^ נעמי בן גור, הבניה צריכה לעצב נופים חדשים, למרחב, 28 בפברואר 1971
^ צע"ת בעניין הפקעת קרקע לשיכון עולים, דבר, 30 ביוני 1972
^ חולק פרס רכטר לאדריכלות, דבר, 31 בינואר 1975
^ דוד ויצטום, ‏העיר שאיבדה את לבה, באתר גלובס, 10 במאי 2007
^ נטע סלע, "ירושלים צריכה להיות חרדית", באתר ynet, 24 במאי 2006
^ רנה קאסן הגיע לחנוכת בית ספר על־שמו במז' ירושלים, דבר, 9 בספטמבר 1974
^ דרכא רנה קסין: הכירו את בית הספר המשלב למידה מעולה ותרבות ברמה הגבוהה בארץ, באתר כל העיר, 29 בדצמבר 2018

[1] נעמי בן גור, הבניה צריכה לעצב נופים חדשים, למרחב, 28 בפברואר 1971

[2] צע"ת בעניין הפקעת קרקע לשיכון עולים, דבר, 30 ביוני 1972

[3] חולק פרס רכטר לאדריכלות, דבר, 31 בינואר 1975

[4] דוד ויצטום, ‏העיר שאיבדה את לבה, באתר גלובס, 10 במאי 2007

[5] נטע סלע, "ירושלים צריכה להיות חרדית", באתר ynet, 24 במאי 2006

[6] רנה קאסן הגיע לחנוכת בית ספר על־שמו במז' ירושלים, דבר, 9 בספטמבר 1974

[7] דרכא רנה קסין: הכירו את בית הספר המשלב למידה מעולה ותרבות ברמה הגבוהה בארץ, באתר כל העיר, 29 בדצמבר 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 | עיר = {{דגל|ירושלים||+}}
 | מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
-| תאריך ייסוד =
+| תאריך ייסוד = 1972
 | מייסדים = [[משרד השיכון]]
-| כיתוב = רחבה בשכונת מעלות דפנה
+| כיתוב = רחבה ב'''שכונת מעלות דפנה'''
 | מפה = {{ממי}}
 {{מפה דינמית|זום=14}}
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 [[קובץ:יד_שלום.jpg|טקסט=בית הכנסת יד שלום|ממוזער|250px|בית הכנסת יד שלום]]
 === בתי ספר וישיבות ===
-* '''[[ישיבת אור שמח]]''' – [[ישיבה]] ל[[חזרה בתשובה|חוזרים בתשובה]] שבסיסה ב[[ירושלים]], עם סניפים במקומות רבים ב[[כדור הארץ|עולם]]. הישיבה נקראת על שם ספרו של הרב [[מאיר שמחה הכהן]] מ[[דווינסק]]. מהרעיון להקמת הישיבה נהגה בידי הרב [[נח וינברג]], שהיה גם ממקימי [[ישיבת התפוצות]] ובהמשך גם [[ישיבת אש התורה]]. הישיבה נוסדה בשנת [[1970]] בשם "שמע ישראל".
+* '''[[ישיבת אור שמח]]''' – [[ישיבה]] ל[[חזרה בתשובה|חוזרים בתשובה]] שבסיסה ב[[ירושלים]], עם סניפים במקומות רבים ב[[כדור הארץ|עולם]]. הישיבה נקראת על שם ספרו של הרב [[מאיר שמחה הכהן]] מ[[דווינסק]]. מהרעיון להקמת הישיבה נהגה בידי הרב [[נח וינברג]], שהיה גם ממקימי [[ישיבת התפוצות]] ובהמשך גם [[ישיבת אש התורה]]. הישיבה נוסדה בשנת [[1970]] בשם ישיבת "[[שמע ישראל]]".
 * '''[[בית הספר רנה קסין]]''' – [[בית ספר תיכון|בית הספר התיכון]] השש-שנתי על שם [[רנה קסין]], מיסודה של חברת [[אליאנס]] ([[כי"ח]]), פועל ברוח ה[[הומניזם]] שייצג פרופ' קסין. בית הספר נחנך בספטמבר 1974 בנוכחות פרופ' קסין{{הערה|{{דבר||רנה קאסן הגיע לחנוכת בית ספר על־שמו במז' ירושלים|19740909|21}}}}. החל משנת 2013, בית הספר שייך לרשת "[[דרכא]]"{{הערה|{{כל העיר||consumption/77216|דרכא רנה קסין: הכירו את בית הספר המשלב למידה מעולה ותרבות ברמה הגבוהה בארץ|29 בדצמבר 2018}}}}. במקום לומדים תלמידים יהודים [[חילונים]] וערבים מהשכונות הצפוניות של ירושלים. מתוך עמדה כי האדם נמצא במרכז, וכי לכל אדם הזכות ל[[שוויון הזדמנויות]], בית הספר אינו מסנן תלמידים ואין בו הנשרה עד לסיום הלימודים.
 * '''בית הספר בית מרגלית''' – בית ספר יסודי לכיתות א' עד ח'. בית הספר שייך ל[[חינוך העצמאי]] בירושלים, נוסד בשנת 1999. נקרא "בית מרגלית", על שמה של הרבנית [[מרגלית יוסף]], רעייתו של נשיא מועצת חכמי התורה מרן הרב [[עובדיה יוסף]].
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 === בתי כנסת ===
 * '''בית הכנסת "משאת בנימין"''' – [[בית כנסת]] הקרוי על שם ספרו של רב העיר [[פודהייצה]] רבי [[בנימין אהרן סלניק]] שמקורות משפחתו מ[[יהדות סלוניקי]]. התפילות הם בנוסח [[אשכנז]], בית הכנסת מנציח את [[עולי הגרדום]] פעילי ה[[מחתרות עבריות בארץ ישראל|מחתרות]] ה[[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] וה[[לוחמי חרות ישראל|לח"י]] ואת [[הקהילה היהודית|קהילת]] פודהייצה ב[[אוקראינה]] שנספתה ב[[שואה]].
-* '''בית הכנסת "יד שלום"''' – נוסח ה[[יהדות ספרד|ספרדי]]ם ו[[עדות המזרח]], המנציח את ר' שלום צדיק ואשתו בתיה צדיק. שלום צדיק עלה ל[[ארץ ישראל]] מ[[איראן]] והיה התורם העיקרי לבניית בית הכנסת.
+* '''בית הכנסת "יד שלום"''' – נוסח ה[[ספרדי]]ם ו[[עדות המזרח]], המנציח את רבי [[שלום צדיק (נדבן)|שלום צדיק]] ואשתו [[בתיה צדיק]]. שלום צדיק עלה ל[[ארץ ישראל]] מ[[איראן]] והיה התורם העיקרי לבניית בית הכנסת עם [[עזרת נשים]] ו[[אולם שמחות]] ועל שמו הפרטי נקרא [[בית הכנסת]], כמו כן תרם רבות לבניית קמפוס ל[[חיילי צה"ל]] ול[[בית החייל]] וכן על שמו [https://www.facebook.com/profile.php?id=100064672452556&mibextid=ZbWKwL המרכז הקהילתי בית שלום צדיק] ב[[בת ים]]. בית הכנסת החל ממנין מתפללים שהתפללו במקלט אחד הבניינים. עם הזמן המקלט לא הכיל את כמות המתפללים בעיקר ב[[שבת]]ות וב[[חג]]ים וב[[מועד]]י ישראל והתפילות עברו ל[[בית הספר רנה קסין]] שנהגו באדיבות עם ה[[בנות|מתפללות]] וה[[בנים|מתפללים]] שיהיה להם מקום זמני בריווח ונחת להתפלל, כשבמקביל החלה התארגנות לבניית בית הכנסת.
 * '''בית הכנסת "משכן יחיאל"''' – בית כנסת חדש וגדול שנחנך בשנת [[2022]] [[תשפ"ב]].
+*'''בית הכנסת בית שמואל''' – מיקומו בקצה שכונת [[מעלות דפנה]] ובסמיכות ל[[שכונת שמואל הנביא]] ברחוב [[משה נחמיה כהנוב|ארץ חפץ]] 113 נוסח התפילה כנוסח קהילות [[יהדות מרוקו]] ושנים רבות בימי [[ט"ו באדר]] [[חג הפורים]] היה מגיע להתפלל שם ולקרוא בה [[מקרא מגילה]] של [[מגילת אסתר]] ראב"ד ורבה של [[ירושלים]] הספרדי הרב [[שלום משאש]] בעל סדרת הספרים '''[[שמש ומגן]]'''.
-* '''בית מרים גיטל''' – מרכז תורני בשלבי סיום הבניה. התורם העיקרי לבניית בית הכנסת הוא הרב [[יעקב ווינרעב]] מ[[ניו יורק]] אשר הנציח את חמותו הרבנית [[מרים גיטל שטרנבוך]]. זהו בית מדרש לכלל מקהלות האשכנזים, קומפלקס גדול ומפואר הכולל בית מדרש כמנהג הישיבות, בית מדרש [[חסידות|חסידי]] התפילות בו כמנהג קהילות החסידים. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב משה וייס.
+* '''בית מרים גיטל''' – מרכז תורני בשלבי סיום הבניה. התורם העיקרי לבניית בית הכנסת הוא הרב [[יעקב ווינרעב]] מ[[ניו יורק]] אשר הנציח את חמותו הרבנית [[מרים גיטל שטרנבוך]]. זהו בית מדרש לכלל מקהלות האשכנזים, קומפלקס גדול ומפואר הכולל בית מדרש כמנהג הישיבות, בית מדרש [[חסידות|חסידי]] התפילות בו כמנהג קהילות החסידים, אולם קידושים ב[[שבת]]ות ו[[מקווה|מקוה טהרה]] כמנהגי קהילות החסידים, בית מדרש זה שוקק חיים משך כל היממה. רב [[בית הכנסת]] הוא הרב משה וייס.
-* '''בית הכנסת טעמעשווער''' – בית כנסת חסידי.  משתייך עקרונית לקהילת הקנאיים בירושלים, נוסח התפילה כ[[יוסף צבי דושינסקי|מהרי"ץ דושינסקי]] או חסידי.
+* '''בית הכנסת טעמעשווער''' – כמנהג קהילות החסידים ושמו הנוסף קהילת [[חת"ם סופר]] על שם הרב [[משה סופר]], בית כנסת חסידי. בית כנסת והיכל התורה פתוח בכל שעות היום לכל אדם. משתייך עקרונית לקהילת הקנאיים בירושלים, נוסח התפילה כ[[יוסף צבי דושינסקי|מהרי"ץ דושינסקי]] או חסידי.
-*'''[[ישיבת אור שמח]]''' – המשתייך לקהילת ליטאים [[אמריקאי]]ם בעיקר לבחורי ישיבה צעירים.
+*'''בית הכנסת אור שמח''' – המשתייך לקהילת ליטאים [[אמריקאי]]ם בעיקר לבחורי ישיבה צעירים.
 == אתרים סמוכים ==