לדלג לתוכן

רפאל מערכות לחימה מתקדמות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ביטול גרסה 38967004 של 212.199.215.2 (שיחה)
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית מערכת בדיקת עריכה (הערות שוליים) הופעלה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 20: שורה 20:
[[קובץ:Spyder missile system.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[SPYDER]] – מערכת [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]]]]
[[קובץ:Spyder missile system.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[SPYDER]] – מערכת [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]]]]
[[קובץ:Python5-missile001.jpg|ממוזער|טיל [[פיתון (טיל)|פיתון]] 5 (למטה), וטיל שפריר 1 (למעלה) מוצגים בתערוכה ב[[ראשון לציון]]]]
[[קובץ:Python5-missile001.jpg|ממוזער|טיל [[פיתון (טיל)|פיתון]] 5 (למטה), וטיל שפריר 1 (למעלה) מוצגים בתערוכה ב[[ראשון לציון]]]]
'''רַפַאֵל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ''' (בעבר נקראה "'''רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה'''" וקודם לכן, "'''אמ"ת – האגף למחקר ותיכוּן'''") היא [[חברה ממשלתית]] [[ישראל]]ית, שעוסקת בפיתוח וב[[ייצור]] של [[אמצעי לחימה]] מתקדמים, לרבות [[טיל]]ים ו[[מערכת הגנה אקטיבית|מערכות הגנה אקטיבית]]. מטה החברה הוא ב[[מכון דוד]] ששוכן ב[[קריית ים]].
'''רַפַאֵל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ''' (בעבר נקראה "'''רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה'''" וקודם לכן, "'''אמ"ת – האגף למחקר ותיכוּן'''") היא [[חברה ממשלתית]] [[ישראל]]ית, שעוסקת בפיתוח וב[[ייצור]] של [[אמצעי לחימה]] מתקדמים, לרבות [[טיל]]ים ו[[מערכת הגנה אקטיבית|מערכות הגנה אקטיבית]]. מטה החברה הוא ב[[מכון דוד]] ששוכן ב[[קריית ים]]. המכון הגדול והחשוב של החברה הוא מכון דוד ששטחו הוא למעלה מ-7,500 דונם והוא המכון היחיד שהוא בעל גישה לים.<ref>מכון דוד הוא הגדול החשוב והיחיד שהוא בעל גישה לים מכל מכוני החברה מה שהופך אותו חשוב לחיל הים ועקב שטחו לצה״ל בכללי, המכון מייצר הכי הרבה מערכות ושם שוכן מטה החברה</ref>


ה[[חברה (תאגיד)|חברה]] הוקמה בשנת [[1948]], כיחידת סמך (יחידה עצמאית) של [[משרד הביטחון]].{{הערה|[http://www.rafael.co.il/4324-en/Marketing.aspx אתר החברה, אודות רפאל]}} בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] נקלעה למשבר [[כלכלה|כלכלי]], ובעקבותיו הפכה ל[[חברה ממשלתית]]. בתחילת דרכה עסקה בעיקר במחקר ובפיתוח של אמצעי לחימה, ובמהלך השנים החלה להתמקד גם בייצור, עבור השוק הישראלי והשוק הבינלאומי. מפעלי החברה נבנו באזור [[הגליל]], במטרה לתרום לפיתוחו, ונכון ל-2019 היא המעסיקה הגדולה ביותר באזור הצפון.
ה[[חברה (תאגיד)|חברה]] הוקמה בשנת [[1948]], כיחידת סמך (יחידה עצמאית) של [[משרד הביטחון]].{{הערה|[http://www.rafael.co.il/4324-en/Marketing.aspx אתר החברה, אודות רפאל]}} בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] נקלעה למשבר [[כלכלה|כלכלי]], ובעקבותיו הפכה ל[[חברה ממשלתית]]. בתחילת דרכה עסקה בעיקר במחקר ובפיתוח של אמצעי לחימה, ובמהלך השנים החלה להתמקד גם בייצור, עבור השוק הישראלי והשוק הבינלאומי. מפעלי החברה נבנו באזור [[הגליל]], במטרה לתרום לפיתוחו, ונכון ל-2019 היא המעסיקה הגדולה ביותר באזור הצפון.

גרסה מ־20:40, 13 ביולי 2024

רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ממשלתית
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)
מיקום המטה קריית ביאליק עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°52′06″N 35°05′35″E / 32.8684°N 35.0931°E / 32.8684; 35.0931
משרד ראשי ישראלישראל קריית ים, ישראל
ענפי תעשייה תעשיית הנשק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מערכות נשק, אמצעי לחימה ומערכות הגנה אקטיבית
הכנסות

מכירות בהיקף של כ-14 מיליארד ש"ח (2023)

הזמנות בהיקף של כ-30 מיליארד ש"ח (2023)
רווח 588,000,000 שקל חדש (נכון ל־2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר יובל שטייניץ
מנכ"ל יואב תורג'מן
עובדים כ-8,500 (2023)
 
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמל החברה בעברית
סמל החברה הקודם
ספייק (דורבן) טיל נגד טנקים
SPYDER – מערכת טילי קרקע-אוויר
טיל פיתון 5 (למטה), וטיל שפריר 1 (למעלה) מוצגים בתערוכה בראשון לציון

רַפַאֵל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (בעבר נקראה "רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה" וקודם לכן, "אמ"ת – האגף למחקר ותיכוּן") היא חברה ממשלתית ישראלית, שעוסקת בפיתוח ובייצור של אמצעי לחימה מתקדמים, לרבות טילים ומערכות הגנה אקטיבית. מטה החברה הוא במכון דוד ששוכן בקריית ים. המכון הגדול והחשוב של החברה הוא מכון דוד ששטחו הוא למעלה מ-7,500 דונם והוא המכון היחיד שהוא בעל גישה לים.[1]

החברה הוקמה בשנת 1948, כיחידת סמך (יחידה עצמאית) של משרד הביטחון.[2] בסוף שנות ה-80 נקלעה למשבר כלכלי, ובעקבותיו הפכה לחברה ממשלתית. בתחילת דרכה עסקה בעיקר במחקר ובפיתוח של אמצעי לחימה, ובמהלך השנים החלה להתמקד גם בייצור, עבור השוק הישראלי והשוק הבינלאומי. מפעלי החברה נבנו באזור הגליל, במטרה לתרום לפיתוחו, ונכון ל-2019 היא המעסיקה הגדולה ביותר באזור הצפון.

היסטוריה

חיל המדע

ערך מורחב – חיל המדע

עוד לפני קום המדינה הציב דוד בן-גוריון את המחקר המדעי הביטחוני בראש מעייניו. באמצע 1947, כיושב ראש הסוכנות היהודית, הקים את המחלקה למדע במפקדת ההגנה בראשות שלמה גור. למחלקה היה תקציב שנתי גדול מכפי שיכלו אנשיה להוציא. במרץ 1948 הכיר מטכ"ל ההגנה (שעתיד היה להפוך בתוך כחודשיים למטכ"ל צה"ל) במחלקת המדע כיחידה באגף המבצעים המתאמת את פעילות חיל המדע (חמ"ד), שהוקם זה עתה כמעבדת המחקר והפיתוח הביטחונית הלאומית של ישראל. בשנים 1949–1951 עסקה יחידה מיוחדת של חמ"ד – חמ"ד ג', בפיקודו של רס"ן ד"ר ישראל דוסטרובסקי (לימים פרופ' ויו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית) – בחיפוש אחר שדות נפט ומרבצי עפרות אורניום בנגב, זמן קצר לאחר שצה"ל השתלט על הנגב במלחמת העצמאות. על אף שלא נמצאו באזור כמויות אורניום משמעותיות, פעילות זאת הייתה תחילתו של מיזם הגרעין הישראלי.

האגף למחקר ותיכוּן

ג'נקה רטנר בעת ניסוי, באתר הניסויים 'שדמה' שבנגב

ב־1951 החלה תקופה של שידוד מערכות נרחב בצה"ל ובמשרד הביטחון, ועם קיצוץ תקציבו הוחלט להיפטר מנטל מימונו של חמ"ד – שתרומתו הצבאית לא הייתה מובנת מאליה לאנשי המטכ"ל, וממילא רוב אנשיו היו אזרחים. הצבא היה מעוניין ברכישת אמצעי לחימה מוגמרים מן המוכן, ולא להשקיע את כספיו המוקצבים במחקר לטווח ארוך שתוצאותיו אינן ודאיות. על רקע זאת החליט בן-גוריון על הרחבת המחלקה המדעית הקטנה לאגף אזרחי במשרד הביטחון, וקבע את שמו – האגף למחקר ותיכוּן (אמ"ת). בראש האגף החדש הוצב מאיר (מוניה) מרדור, איש הרכש הוותיק של ההגנה, ולאגף הוכפפו כל יחידות חמ"ד (כולל היחידות שעסקו, לפי פרסומים שונים, במיזם הגרעין).

הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)

ב־1958 הוטל על מרדור להכשיר את אמ"ת לקראת "עידן הפרויקטים החדשים" (ע"פ הגדרתם של בן-גוריון ומנכ"ל משרד הביטחון שמעון פרס). ביצוע שינוי ארגוני, הכולל התרחבות, ושונה שמו ל"הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל)", כשמרדור בראשה.

החל משנות ה-60 של המאה ה-20 נראה כאילו התמקדה "רפא"ל" בטכנולוגיית טילים, ועובדיה שקדו בין היתר על פיתוח טילי השפריר. במשך השנים, פיתחה "רפא"ל" מערכות לכל זרועות צה"ל.

רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ

בדצמבר 2001, נחתם הסכם שהפך את "רפא"ל" לחברה בע"מ בבעלות ממשלתית בשם רפא"ל – רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ. במסגרת ההסכם לקחה על עצמה ממשלת ישראל התחייבויות כספיות בסך כ-7.5 מיליארד ש"ח, שכללו את עלות הפרישה המוקדמת של עובדי החברה והשתתפות בשכר בין השנים 2010-2001.[3][4]

רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ

באוקטובר 2007 שינתה החברה את שמה לרפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ ובכך השמיטה סופית משם החברה את ההתייחסות להיותה רשות ממשלתית בעבר. עם זאת, מבנה החברה נשאר זהה וכן השליטה הממשלתית בה, כאשר 50% מרווחיה השנתיים מועברים למדינת ישראל, והיתר נשאר בידי החברה (לצורכי גדילה, מחקר וכולי).

בשנת 2011 רשמה רפאל שתי הצלחות פומביות גדולות כאשר מערכות "מעיל רוח" (מערכת הגנה אקטיבית לטנקים ורק"ם) ו"כיפת ברזל" (מערכת הגנה אווירית וטיל נגד טילים המיירט רקטות וטילים בינוניים) רשמו יירוטים מבצעים ראשונים והיסטוריים, והוכיחו את יעילותן וכשירותן המבצעית. הצלחות אלה הזניקו את המוניטין של החברה והחברה זכתה על כך בפרס ביטחון ישראל לשנת 2012 עבור פיתוח "כיפת ברזל"[5] ולשנת 2014 עבור פיתוח "מעיל רוח".[6]

ב-2018 חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת ROMAERO מרומניה, במסגרתה החברה הרומנית תייצר מערכות הגנה ונשק של רפאל ברישיון, בהן כיפת ברזל. תמורת ההסכם תקבל רפאל מאות מיליוני דולרים ותמלוגים.[7]

ב-13 באוגוסט 2019 הקבינט המדיני-ביטחוני אישר את עסקת הרכישה של חברת "אירונאוטיקס" על ידי חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו בסכום של כ-850 מיליון ש"ח,[8] סטולרו מחזיק ב-50% מ"אירונאוטיקס" ורפאל ב-50% נוספים. עם השלמת תהליך הרכישה, "אירונאוטיקס" נמחקה מהמסחר בבורסה.

בספטמבר 2019 רכשה רפאל 50% מחברת "כנפית" ממגדל העמק, המייצרת חלקי מבנה לכטמ"מים. 50% הנותרים נותרו בידי מייסדי "כנפית", שי ושולה פיין.[9]

בספטמבר 2022 רכשה רפאל את חברת פירסון אנג'ינירינג הבריטית, המייצרת ציוד גישור והנדסה קרבית.[10]

מנהלים כלליים

שם תקופת כהונה כמנכ"ל
מאיר מרדור 1958–1968
ישעיהו לביא 1968–1970
זאב בונן 1970–1978
בן ציון נוה 1978–1982
זאב בונן 1982–1987
משה פלד 1987–1992
יצחק גת 1992–1998
גיורא שלגי 1998–2004
ידידיה יערי 2004–2016
יואב הר אבן 2016–2024
יואב תורג'מן 2024–

נתונים כספיים

ביקור נשיא המדינה יצחק הרצוג, בחברת רפאל שבצפון. את הנשיא ליוו מנכ״ל רפאל אלוף במיל׳ יואב הר אבן, יו״ר רפאל הד״ר עוזי לנדאו, חברי ההנהלה הבכירה ועובדי ייצור ופיתוח. בפתח הביקור צפה הנשיא במיצג מערכות הגנה ייחודי, אשר במסגרתן דגמים של המערכות כיפת ברזל, שרביט קסמים, טילי גיל, נשק אנרגיה, מעיל רוח ועוד ב-21 בפברואר 2022

בשנת 2009 דיווחה החברה על מכירות שהסתכמו בכ־6.3 מיליארד ש"ח (כ־1.6 מיליארד דולר), ורווחיה באותה השנה – כ־441 מיליון ש"ח.[11] מעל ל־50% מההכנסות וההזמנות של החברה מגיעות מלקוחות מחוץ לישראל, ולפי דיווחי החברה כ־8% מההכנסות מושקעות במחקר ופיתוח (מו"פ).

בשנת 2013 דיווחה החברה על מכירות שהסתכמו בכ־2 מיליארד דולר.

בשנת 2014 מכירות החברה הסתכמו בכ-7 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 322 מיליון ש"ח.[12]

בשנת 2015 מכירות החברה הסתכמו בכ-7.8 מיליארד ש"ח ורווח נקי 459 מיליון ש"ח.[13]

בשנת 2016 מכירות החברה הסתכמו ב-8.32 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 473 מיליון ש"ח.[14]

בשנת 2017 מכירות החברה הסתכמו ב-8.1 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 446 מיליון ש"ח.[15]

בשנת 2018 מכירות החברה הסתכמו ב-9.3 מיליארד ש"ח ורווח נקי של 479 מיליון ש"ח.[16]

בשנת 2019 מכירות החברה הסתכמו בכ-9.7 מיליארד ש"ח ורווח נקי של כ-397 מיליון ש"ח.

בשנת 2020 מכירות החברה הסתכמו בכ-9.5 מיליארד ש"ח ורווח נקי של כ-322 מיליון ש"ח.[17]

גרף התפתחות המכירות לאורך השנים במיליארדי ש"ח:

1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020

מבנה ארגוני

מבנה ארגוני העדכני לשנת 2017

מנכ"ל החברה (מאז 2024) הוא יואב תורג'מן, ויו"ר הדירקטוריון הוא ד״ר יובל שטייניץ. החברה מעסיקה מעל ל-8,000 עובדים, רובם מהנדסים וטכנאים, ונחשבת למעסיקה הגדולה ביותר בצפון הארץ.

בשנת 2013 בוצע שינוי במבנה הארגוני של רפאל, שכלל בין היתר בפיצול סמכויות "חטיבת הטילים", וכיום כוללת מספר חטיבות שאחראיות על פיתוח כל אחד ממוצריה:

  • חטיבת מערכות לעליונות אווירית – מתכננת, מפתחת ומייצרת מגוון של טילים מונחים לרבות טילי א"א (אוויר-אוויר), אוויר-קרקע, טילי נ"ט (נגד-טנקים) ומערכות אלקטרואופטיות.
  • חטיבת אוויר ומודיעין – מתכננת, מפתחת, מייצרת ומשלבת מערכות אוויר, ים, ויבשה מקיפות, הכוללות תקשורת, לוחמה אלקטרונית (ל"א), אמצעי נגד אלקטרו־אופטיים, פיקוד ושליטה (פו"ש), בקרה וניהול שדה קרב, קישורי נתונים, מערכות הגנה על גבולות וחופים, פתרונות להגנת העורף, מערכות לפריצת שדות מוקשים, מערכות מעקב, מערכות הדרכה והדמיה.
    • מִנְהֶלֶת אוויר-שטח ונשק מנגד – מנהלה העוסקת במכלול יכולות התקיפה.
    • מִנְהֶלֶת אלקטרואופטיקה – בין מוצריה מערכות איכון אלקטרואופטיות ומערכות איסוף ומודיעין כמו 'טופלייט', ‘רקהלייט’ ו’לייטנינג’.
    • מִנְהֶלֶת תקשוב – מפתחת את כל התשתית התקשובית ומערכות קשר (כולל מערכת ‘בינט’ של רדיו מבוסס תוכנה).
    • מִנְהֶלֶת המודיעין והסייבר – משווקת מערכות מודיעין, אחיזת שטח וסייבר.
  • החטיבה למערכות יבשה וים – הוקמה ב-2013. מרכזת פיתוח וייצור מערכות יבשה הכוללות, בין השאר, עמדות נשק, מיגון לרק"ם, מערכות משוגרות-כתף ומערכות לחימה ימיות. בנוסף לאלה תעסוק החטיבה בתחום הגנת התשתיות והמתקנים האסטרטגיים בים וביבשה.
  • חטיבת מנור וטכנולוגיות (מנועים וראשי קרב) – מפתחת מנועי טילים, מערכות הנעה בחלל, ראשי נפץ ופירוטכניקה, התקני פריצה בשלט רחוק ואמצעי הטעייה ימיים חד-פעמיים. מוצרי המפתח של חטיבה זו כוללים מערכות הנעה שנעשה בהן שימוש בלווייני "אופק" ו"ארוס" ובטיל האנטי-בליסטי "חץ", ומגוון של פריטי ציוד לפריצת דלתות וקירות.
  • חטיבת מו"פ והנדסה ("מפ"ה") – מאגדת בתוכה מגוון פעילויות, בתוכן בין היתר[18] שטח אלקטרוניקה, שטח מכניקה, שטח אלקטרואופטיקה, שטח תוכנה ושטח מו"א (מערכות אווירונאוטיות).[19]
  • חטיבת חימוש ותשתיות לאומיות – אחראית על שטח הניסויים הלאומי בשדמה, מרכז המחקר הצבאי, מרכז הדמיית לוחמה אלקטרונית (סמל"א - סייבר מודיעין ולוחמה אלקטרונית)[20][21][22][23] העוסק במחקר מערכות RF, אלגוריתמי עיבוד אות, מערכות אלקטרואופטיות, סייבר, GPS, תקשורת, ניווט הנחיה ובקרה.

פריסה גאוגרפית

משרדי החברה פרוסים במקומות שונים ברחבי-הארץ, ובעיקר בגליל:

חברות בת

לרפאל מספר חברות בת בבעלות מלאה או חלקית[29][30][31]:

  • R-jet - פיתוח מנועי סילון זעירים
  • Vision map - פיתוח מערכות מיפוי
  • SMART - חברה יצרנית
  • אופגל - יצור שיווק ומכירת מערכות אלקטרואופטיות
  • RUSA - שיווק, אחזקות, טיפול ברכש בארצות הברית.
  • אמפרסט מערכות - פיתוח פרויקטי תוכנה בתחום המכ"ם, התקשורת והשו"ב, ובכלל זה מערכת השו"ב של "כיפת ברזל"
  • בקר הנדסת מערכות טורבו - חברה ליצור מנועי סילון קטנים בעלי נצילות גבוהה
  • שפיר מערכות ייצור - פיתוח ויצור מערכות ממוחשבות, פתרונות אוטומציה, פיתוח מערכות ממוחשבות.
  • CATS - סיוע בעבודות הממומנות מתקציבי הסיוע האמריקאי (FMS)
  • PAP - לצורך שיפור יכולת זכייה בהזמנות מול משרד הביטחון הספרדי
  • קונטרופ טכנולוגיות מדויקות
  • Rafa Latino - חברה ברזילאית[32]
  • Dynamit Nobel Defence - חברה גרמנית, יצרנית מטול רקטות נגד טנקים ידוע בשם Panzerfaust לטווחים קצרים של מאות מטרים. נרכשה על ידי רפאל ב-2004[33] ובהמשך פיתחו ומייצרות ביחד את ה-MATADOR (רקטת מפצח).
  • ERCAS - חברת בת הולנדית, מרכזת את פעילות רפאל באירופה
  • כנפית ממגדל העמק, המייצרת חלקי מבנה לכטמ"מים, בספטמבר 2019 רכשה רפאל 50% מהחברה
  • פירסון[34] - חברה בריטית לציוד מכני הנדסי לשדה הקרב. נרכשה בספטמבר 2022 תמורת 100 מיליון ליש"ט.[35]
  • Pine Telecom - חברת תקשורת דרום קוריאנית[36]
  • גרין סיטי
  • גל-אל
  • אל סיאלו פתרונות אינרציאליים[37]
  • מרכז טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת
  • DIR
  • RFE - חברת שיווק
  • אקיוביט - פיתוח ובייצור של שעונים אטומיים[38]
  • RAFSEC
  • אמרל - שירותים מקצועיים בתחומי תיעוד הנדסי, כתיבה טכנית, אחזקה ותחזוקה, ייעוץ לניסויים, הטמעה ופיתוח הדרכה ומערכות מידע[39]
  • שילת אופטרוניקה[40]
  • DSIT - פיתוח ציוד לגילוי עצמים תת-מימיים.[41]
  • SCD – התקנים מוליכים למחצה
  • חברת אירונאוטיקס ליצור כטמ"מים. נרכשה באוגוסט 2019 במשותף עם אביחי סטולרו. רפאל שילמה על 50 אחוז מהחברה 425 מיליון ש"ח.[42]
  • PVP – יצרנית אלקטרו-אופטיקה מקליפורניה,[43] שנרכשה ביוני 2022.[44]

Rafael Development Corporation

RDC ‏– Rafael Development Corporation‏ – הממוקמת במגדלי עזריאלי בתל אביב, היא חברה להשקעות בחברות הזנק המוחזקת בשותפות עם אלרון. החברה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 במטרה למסחר טכנולוגיות צבאיות שפותחו ברפאל לשימושים אזרחיים. בין השאר השקיעה ב:

  • חברת "גיוון אימג'ינג" שהוקמה בשנת 1998 ופיתחה גלולה שכוללת מצלמת וידאו זעירה לאבחון אי סדירויות במעי הדק על בסיס פטנט רשום של רפאל.[45] בשנת 2013 נמכרה לחברת "קובידיאן" תמורת כמיליארד דולר.[46]
  • חברת "אורמיר (Oramir)" שנמכרה ליצרנית ציוד ייצור השבבים האמריקאית "אפלייד מטיריאלס".[47]
  • חברת "מדינגו", שפיתחה משאבת אינסולין ממוזערת לחולי סוכרת ונמכרה בשנת 2010 לחברת "הופמן לה רוש", תמורת 170 מיליון דולר.[48]
  • חברת "3DV Systems" שפיתחה טכנולוגיה למצלמות וידאו המאפשרת לכידה של ממד העומק בחפצים בזמן אמת, המיושמת במצלמה שפיתחה הקרויה ZCam. נמכרה בשנת 2009 לחברת "מיקרוסופט" תמורת כ-35 מיליון דולר.[49]
  • חברת "אוונטרי", הוקמה במקור בשם "וויטקום" בשנת 1997 וגייסה כ-20 מיליון דולר, בין השאר מקרן הון הסיכון של ג'ורג' סורוס.[50] נמכרה בשנת 2006 לחברת "יוניטי" הקנדית.[51]

מוצרים בולטים

טילי פופאי, ספייק, דרבי וברק 1
קלע דוד - מערכת הגנה אווירית
משגר CARPET מותקן על פומ"ה של צה"ל
"מעיל רוח" על גבי טנק מרכבה סימן 4מ

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רפאל מערכות לחימה מתקדמות

הערות שוליים

  1. ^ מכון דוד הוא הגדול החשוב והיחיד שהוא בעל גישה לים מכל מכוני החברה מה שהופך אותו חשוב לחיל הים ועקב שטחו לצה״ל בכללי, המכון מייצר הכי הרבה מערכות ושם שוכן מטה החברה
  2. ^ אתר החברה, אודות רפאל
  3. ^ מוטי בסוק, הפיכת רפא"ל לחברה ממשלתית עלתה למשלם המסים 7.5 מיליארד ש"ח, באתר הארץ, 17 באפריל 2008
  4. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אמיר טייג, ענבל אורפז, הסודות של רפאל - המעבדה הלאומית של ישראל - נחשפים, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2014
  5. ^ יואב זיתון, האשה הסודית: מי קיבלה את פרס הביטחון?, באתר ynet, 3 בספטמבר 2012
  6. ^ אתר למנויים בלבד אודי עציון ואיתמר אייכנר, ‏מערכת אש, באתר "ידיעות אחרונות", 16 ביוני 2014 (הקישור אינו פעיל)
  7. ^ יואב סטולר, "כלכליסט", רפאל מוכרת לרומניה את כיפת ברזל ומערכות הגנה במאות מיליוני דולרים, באתר ynet, 17 במאי 2018.
  8. ^ גולן חזני, הממשלה אישרה את מכירת אירונאוטיקס לרפאל ואביחי סטולרו - תימחק מהמסחר, באתר כלכליסט, 13 באוגוסט 2019
  9. ^ גולן חזני, רפאל רוכשת 50% מיצרנית רכיבי המל"טים ממגדל העמק, באתר כלכליסט, 10 בספטמבר 2019
  10. ^ אודי עציון, רפאל רכשה את מפעל הטנקים שבריטניה סירבה בעבר למכור לישראל, באתר ynet, 30 בספטמבר 2022
  11. ^ אורה קורן, רפאל: רווח נקי של 441 מיליון ש"ח ומכירות בשווי 6.1 מיליארד ש"ח, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2010
  12. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, רפאל סיימה את שנת 2014 ברווח נקי של 322 מיליון ש"ח, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2015
  13. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, רפאל: רווח נקי של 459 מיליון ש"ח ב-2015, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2016
  14. ^ יובל אזולאי, ‏עוד שנה מוצלחת לרפאל: רווח נקי של 473 מיליון ש"ח, באתר גלובס, 19 במרץ 2017
    אתר למנויים בלבד אורה קורן, רפאל: רווח נקי של 473 מיליון ש"ח ממכירות של 8.3 מיליארד ש"ח ב-2016, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2017
  15. ^ יואב סטולר, רפאל מסכמת את שנת 2017 עם רווח נקי של 446 מיליון ש"ח, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2018
  16. ^ אתר למנויים בלבד חגי עמית, רפאל מסכמת את 2018: המכירות זינקו, הרווח התפעולי התכווץ, באתר TheMarker‏, 31 במרץ 2019
  17. ^ אמיר בוחבוט‏, אמצעי לחימה בקרוב לעשרה מיליארד שקלים: השנה של רפאל, באתר וואלה, 25 במרץ 2021
  18. ^ תביעה במסגרתה מצוינים שמות השטחים, 2015
  19. ^ במקור ראשי התיבות מו"א ציינו "מבנה ואווירודינמיקה"
  20. ^ סמל"א, באתר portal.rafael.co.il (ארכיון)
  21. ^ קטע קול רן לוי, סמל"א – סייבר מודיעין ולוחמה אלקטרונית, ברפאל, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
  22. ^ אמנון ברזילי, המוח של הצבא, באתר הארץ, 7 במרץ 2004
  23. ^ ברושור אודות סמל"א
  24. ^ תביעה במסגרתה תיאור המעמד המוניציפלי של מכון דוד, פברואר 2017
  25. ^ מרכז פיתוח חדש של רפאל הוקם בפארק תעשיות משגב
  26. ^ אזור 51 הישראלי,ISRAEL DEFENSE, פברואר 2014
  27. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, רפאל הולכת בעקבות המהנדסים: חנכה מרכז מחקר ופיתוח ראשון בירושלים, באתר TheMarker‏, 14 ביוני 2017
  28. ^ משי ראובן, מתרחב מעגל התעסוקה בצפון: רפאל חנכה מפעל בשלומי - כלבו, באתר כלבו – חיפה והקריות, ‏2021-11-10
  29. ^ דו"ח אחריות חברתית 2017, אתר רפאל
  30. ^ פירוט חברות בת של רפאל, 2010
  31. ^ חברות בת של רפאל, ידיעות למועמד, עמוד 11, שנת 2010
  32. ^ רכישת החברהRafa Latino, 2012
  33. ^ מטול פנצרפאוסט שמיוצר על ידי חברה בבעלות רפאל - בידיים כורדיות, ISRAEL DEFENSE, יולי 2016
  34. ^ אתר האינטרנט הרשמי של Pearson Engineering
  35. ^ גולן חזני, רפאל רוכשת את פירסון הבריטית ב־100 מיליון פאונד, באתר כלכליסט, 21 בספטמבר 2022
  36. ^ Rafael Enters as Minority Shareholder in South Korean Telecom company PineTelecom, "Defense Update", Oct 30, 2013
  37. ^ אתר האינטרנט הרשמי של אל סיאלו פתרונות אינרציאליים
  38. ^ רפאל קנתה 50 אחוז מ"אקיוביט", "ישראל דיפנס", 14 באוגוסט 2011
  39. ^ אתר האינטרנט הרשמי של אמרל
  40. ^ אתר האינטרנט הרשמי של שילת אופטרוניקה
  41. ^ עמי רוחקס דומבה, רפאל רוכשת חצי מחברת DSIT, "ישראל דיפנס", 31 בינואר 2016
    אתר האינטרנט הרשמי של DSIT
  42. ^ גולן חזני, הממשלה אישרה את מכירת אירונאוטיקס לרפאל ואביחי סטולרו - תימחק מהמסחר, באתר כלכליסט, 13 באוגוסט 2019
  43. ^ אתר האינטרנט הרשמי של Advanced EO Systems, Inc.
  44. ^ אודי עציון, רפאל רכשה חברה אמריקנית ב-50 מיליון דולר, באתר ynet, 3 ביוני 2022
  45. ^ יורם גביזון, לאלרון יש גלולה ששווה יותר מאי.סי.איי וגילת ביחד, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2001
  46. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏קובידיאן האירית תרכוש את גיוון לפי שווי של כמיליארד דולר, באתר גלובס, 8 בדצמבר 2013
  47. ^ עודד חרמוני, איך כמעט התפוצצה עסקת מכירת אורמיר לאפלייד מטיריאלס, באתר הארץ, 1 ביולי 2001
  48. ^ יורם גביזון, רווח ההון של אלרון ממכירת מדינגו: 58 עד 81 מיליון דולר, באתר הארץ, 13 באפריל 2010
  49. ^ שרון שפורר, האקזיט נכשל - אבל באלרון מתעקשים לאשר בונוס לבכירים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2010
  50. ^ נומורה ו-ABN אמרו השתתפו בגיוס של 20 מיליון דולר שערכה וויטקום מיוקנעם, באתר TheMarker‏, 23 בינואר 2001
  51. ^ ערן גבאי, עוד מכה בשוק תשתיות האלחוט הישראלי: אוונטרי נמכרה ליוניטי הקנדית ב-1.75 מיליון דולר בלבד, באתר הארץ, 20 בפברואר 2006
  52. ^ שי לוי, ‏"כיפת רחפן": רפאל חושפת שדרוג ביכולות מערכת DRONE DOME, באתר ‏מאקו‏, 12 בינואר 2023.
  53. ^ ד”ר מיכאל ורנר, “דוד” – מחשב קומפקטי לסוללה ארטילרית – ראשון מסוגו בעולם, באתר "רפאל"
  54. ^ ד"ר דוד הלמן, יעקב מגד וישראל זיירמן, לוחמה אלקטרונית בזירה הימית באמצעות התקנים מתכלים – “אבשלום” ו”אמנון”, באתר "רפאל"


ישראלישראל אמצעי לחימה מתוצרת רפאל מערכות לחימה מתקדמות
טילים ורקטות אנקור (אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור) • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • לוז • מטאדור • סיימון • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • ‏CARPET • ‏Sea Breaker • רוקס
עמדות שליטה מרחוק בנשק טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה
מערכות הגנה אווירית ברק • כיפת ברזל • כיפת מגן • מגן אור • קלע דוד ("שרביט קסמים") • קלע חד • SPYDER • ‏כיפת רחפן
לויינים אביר • ונוס
רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז
שונות אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHY • ספייס • לייטנינג‏ • Sky Shield‏ • THOR – מערכת סילוק פצצות
דגל ישראל
דגל ישראל
חברות ממשלתיות בישראל
אוצר ענבל חברה לביטוח סמל מדינת ישראל
אנרגיה חברת החשמל לישראל • המכון הגיאופיסי לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • תשתיות נפט ואנרגיה • החברה הלאומית לאספקת פחם • חקר ימים ואגמים לישראל • מקורות
ביטחון רפאל מערכות לחימה מתקדמות (SCD) • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • תומר חברה ממשלתית • נצר השרון
בינוי ושיכון האגודה לתרבות הדיור • דירה להשכיר • חלמיש • עמידר • ערים • חברת קרתא
דת המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים
חינוך הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי • הכפר הירוק • מאיר שפיה • מדרשת שדה בוקר • מקוה ישראל • החברה למתנ"סים
ירושלים החברה לפיתוח מזרח ירושלים • החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי
כלכלה אשרא • המועצה הישראלית לצרכנות
סביבה החברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון • החברה הממשלתית להגנות ים המלח • פארק אריאל שרון • החברה לשירותי איכות הסביבה
רווחה המשקם
תחבורה חברת כביש חוצה ישראל • נתיבי איילון • נתיבי ישראל • נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים • רכבת ישראל • נמל אשדוד • חברת נמלי ישראל
תיירות החברה לפיתוח עכו העתיקה • החברה הממשלתית לתיירות
חברות ממשלתיות בעבר אל על • בזק • נמל אילת • נמל חיפה • צים • תעש מערכות • עשות אשקלון • תדמור• דואר ישראל • בנק הדואר
רשות החברות הממשלתיות • הפרטה בישראל
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רפאל_מערכות_לחימה_מתקדמות&oldid=39025722"