יורם יאיר
 | |
| יורם יאיר, 2018 | |
| לידה |
29 באוגוסט 1944 (בן 80) י' באב ה'תש"ד עין הנצי"ב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| כינוי | יָה-יָה |
| השכלה | תואר ראשון בפסיכולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1963–1998 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מבצע שלום הגליל המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה הראשונה | |
| עיטורים | |
מדליק משואה (2022)  | |
| תפקידים אזרחיים | |
| יו"ר "יחד למען החייל" (לשעבר האגודה למען החייל וקרן לב"י), ראש ועדות חקירה, יו"ר פרויקט אחריי!, מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה | |
  | |
יורם שמואל (יָה-יָה) יאיר (נולד ב-29 באוגוסט 1944) הוא איש צבא ישראלי, אשר שירת בצה"ל 35 שנים עד לשחרורו בדרגת אלוף, בשנת 1998. לאחר שחרורו, הוא עוסק בפעילות בתחום החברתי חינוכי בהתנדבות ועובד בתחום העסקי. משמש כיושב ראש ויועץ אסטרטגי של מספר חברות בישראל ומחוצה לה, ומכהן כיו"ר "האגודה למען החייל", יו"ר עמותת "אחריי!"[1][2] ויו"ר עמותה המפעילה כפרי גמילה מסמים ואלכוהול. יאיר בנה ועומד בראש תוכנית רבין למנהיגות במרכז הבינתחומי הרצליה[3].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יורם יאיר נולד בקיבוץ עין הנציב לאדריכל רפאל יאיר יליד גרמניה ולרחל, עובדת סוציאלית ילידת לודז' שבפולין, ממקימות מטב עמותה לשרותי טיפול ורווחה[4]. הוא גדל בצפון תל אביב ולמד בתיכון עירוני ד' בעיר, היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד.
קריירה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאיר התגייס לצה"ל באוגוסט 1963 במסגרת גרעין נח"ל. בסיום הטירונות, נשלח למורת רוחו לקורס מ"כים בשבטה. הוא סיים את הקורס כחניך מצטיין פלוגתי, ואף נשאר כמדריך בבסיס. בסיומו של קורס קצינים, חזר לשמש כמפקד מחלקה בבית הספר למ"כים. כאשר התבקש לחתום לשירות קבע, ביקש ואף התנה זאת במעבר לחטיבת הצנחנים. דרישתו התקבלה, והוא שירת כמפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה בגדוד הנח"ל המוצנח, גדוד 50. בחלוף שמונה חודשים התמנה למפקד פלוגה[5].
במלחמת ששת הימים שימש יאיר כמפקד פלוגת החוד[6], שפרצה ראשונה למתחמי רפיח, בראש גדוד 50 אשר הוביל את חטיבת הצנחנים, בפיקודו של רפול. יאיר לחם בראש פלוגתו והצליח, באמצעות זחל"ם בודד ועליו עשרה חיילים, לפרוץ כקילומטר וחצי ללב המתחם, כשהם לוחמים במאות חיילי אויב. התקדמותם נעצרה כאשר הזחל"ם נפגע והתפוצץ, ושלושה מעשרת החיילים נהרגו, והשאר נפצעו. יאיר נפצע באורח קשה מאוד, אך נלחם יחד עם חייליו בחיילים המצרים המסתערים עליהם. חילוצו משדה הקרב התרחש כעבור שעות רבות[7].
בשנת 1968 החל את לימודיו האקדמאיים בחוג לפסיכולוגיה. בשנת 1971 סיים את לימודי התואר הראשון, והחל את לימודי התואר השני. באותה השנה חזר לשירות פעיל, והיה מדריך בבה"ד 1. במסגרת תפקיד זה, זיהה בעיה מרכזית בבית הספר לקצינים, והיא נשירה של מעל 50% מהצוערים בקורס קצינים. יאיר בחר לשמש כפסיכולוג בה"ד 1. כפסיכולוג בית הספר, המציא ופיתח את שיטת הגיבושים למיונם של הצוערים בכניסה לבה"ד 1. בשלב מאוחר יותר, שיטתו הועברה לחטיבת הצנחנים ולסיירות השונות. מאז ועד היום, שיטתו של יאיר משמשת כמערכת המיון הצהלית לקבלה ליחידות מובחרות[8].
בשנת 1972 חזר יאיר לחטיבת הצנחנים והתמנה לסגן מפקד גדוד הנח"ל המוצנח עד לחודש אוגוסט 1973 ויצא לפו"מ.
באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, היה יאיר חניך במכללה לפיקוד ומטה בדרגת רס"ן. בבוקר יום הכיפורים, התבקש על ידי מפקד חטיבת הצנחנים לחזור לגדוד 50, שחייליו איישו את מוצבי קו הגבול, בחציה הדרומי של רמת הגולן. יאיר נשלח לשמש כסמג"ד בגדוד 50[9]. מפקד הגדוד נפצע בצניחת אימונים שבועיים קודם לכן, ומנחם זטורסקי הסמג"ד מילא את מקומו. יאיר הגיע אל מפקדת הגדוד באל-על, תחת ההפגזה הסורית הקשה שפתחה את המלחמה. שם התחוור לו שהקשר עם זטורסקי וקצין המבצעים שיצאו לשטח אבד. יאיר נטל את הפיקוד על הגדוד. הגדוד השתתף בקרב הבלימה הקשה מול המתקפה הסורית בדרום רמת הגולן.
כבר במוצאי יום הכיפורים, נשארה הגזרה הדרומית ללא טנקים מול המתקפת הדיוויזיה הסורית. בשחר יום המחרת - יום ראשון, לאחר שהסורים כבשו את תל סאקי ורמת מגשימים והגיעו עד לטווח 3 קילומטרים ממפקדת הגדוד, קיבל יאיר פקודה לסגת עם כל הלוחמים שנמצאו במפקדה לכנרת. יאיר, פקד על חייליו לסגת לכיוון עין גב, בעוד הוא החליט להישאר לבדו, בעמדת התצפית שלו, הממוקמת סמוך לקו הקדמי, וצפה בדיוויזיה הסורית המתכוננת לחדש את התקפתה דרומה. יאיר שמר על קשר עם לוחמיו הלכודים במוצבים בתוך השטח הכבוש על ידי הסורים. כאשר הגיעו ראשוני טנקי המילואים לגזרה, יאיר מיקם אותם לבלימת המתקפה הסורית שהגיעה עד כ־700 מטר מעמדתו ונבלמה. למחרת הוביל יאיר את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116, והצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. יאיר הצליח לאושש את הגדוד אשר נפגע קשות, בעזרת דרישתו מהפיקוד העליון של צה"ל לאפשר לגדוד לחזור ולהשתתף בלחימה.
לאחר העברת הגדוד לפיקוד הדרום חצה יאיר בראש הגדוד את תעלת סואץ והוביל את התקדמות שלוש חטיבות השריון של אוגדת ברן ("עוצבת הפלדה") כנגד יחידות הקומנדו המצרי והמוצבים באזור החיץ החקלאי לאורך תעלת המים המתוקים והאגמים. הגדוד לחם לאורך יותר ממאה קילומטרים, עד לפאתי העיר סואץ[10]. יאיר הקפיד לנצל את יתרונות הגדוד וניהל את כל הלחימה במתחמים המצריים לאורך עשרות הקילומטרים בלחימה רגלית, שהפתיעה את המצרים שהמתינו לטנקים עם טילי נ"ט (נגד טנקים)[11]. בכל הימים הארוכים של הלחימה מצדה השני של תעלת סואץ לא היה לגדוד אף הרוג.
בשנת 1975 התמנה יאיר למפקד קורס מפקדי פלוגות ונשלח לארצות הברית להשתתף בקורס פיקוד ומטה של צבא ארצות הברית, הנמשך שנה.
עם שובו מארצות הברית הועלה יאיר לדרגת אלוף-משנה ושימש כראש תורת לחימה במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. במבצע ליטאני פיקד יאיר על צוות קרב חטיבתי משולב שכלל שני גדודי חי"ר מבית הספר למ"כים - גדוד 906 וגדוד 17 - וגדוד שריון 53, מחטיבה 188. צוות הקרב פעל תחת פיקוד אוגדת קצח"ר, תא"ל אורי שמחוני. הכוחות בפיקודו של יאיר כבשו את תל שעלבון, תל 850 וצומת צ'אף - אל הווא, והרגו כ־55 מחבלים. לאחר מכן, פיקד יאיר על חטיבת הנ"ט, עוצבת חצי האש ועל בית הספר לקצינים.
בשנת 1981 מונה יאיר למפקד חטיבת הצנחנים[12]. באותה שנה, כמח"ט הצנחנים, הוביל יאיר שני מבצעי פשיטה בעומק לבנון, כתגובה לירי הארטילרי בין אש"ף לצה"ל[13]. יאיר פיקד על מבצע "צלצל" בעומק של יותר מארבעים ק"מ בעומק לבנון[14]. במהלך המבצע ספג כוחו של יאיר הרוג ושבעה פצועים[15], אך הוא הצליח, תחת אש עזה מכל הגבעות והמבנים מסביב, לאחר סיומה של המשימה, לחלץ את הכוח בעזרת שני מסוקי יסעור, השבים ארצה מנוקבי כדורים[16].
במלחמת לבנון הראשונה שימש יאיר כמפקד חטיבת הצנחנים[17]. בהתאם להצעתו של יאיר, ביצעה חטיבת הצנחנים איגוף אנכי - נחיתה אמפיבית מן הים מצפון לצידון בעומק שטח לבנון, כ־70 ק"מ מהגבול, החטיבה המשיכה והובילה את כוחות צה"ל עד פרברי ביירות[18]. בשלושת הימים הראשונים, התקדמה ולחמה החטיבה כשהיא מבודדת משאר כוחות צה"ל, הנעים מכיוון הגבול ישראל צפונה. עם החבירה לאוגדות השריון בחר יאיר להוביל את חטיבת הצנחנים בציר ההררי הקשה, העולה לקבר שמעון ומשם לפאתי ביירות. אף על פי שלכאורה, הבחירה בציר ההררי - 70 ק"מ אורכו, הייתה אמורה לעכב את כוחות החטיבה, לעומת כוחות צה"ל המתקדמים בציר החוף הקצר, 12 ק"מ בלבד לכיוון ביירות, הרי שבמבחן התוצאה, החלטתו של יאיר הייתה נכונה, והצנחנים היו לכוח הראשון שהגיע לביירות וחבר לכוחות הנוצרים בציר ביירות-דמשק. במהלך הקרבות נפצע יאיר באורח קל.
לאחר טבח סברה ושתילה[19], שביצעו הפלאנגות הנוצריות, נכנס יאיר בראש קבוצת חיילים למחנה הפליטים, כדי להרגיע את תושביו המבועתים. בעקבות הרוחות הסוערות בקרב לוחמיו, שהיו עדים לאירועי סברה ושתילה, דרש יאיר להיפגש עם ראש הממשלה מנחם בגין, תחת זאת נפגש עם שר הביטחון אריאל שרון. ממנו דרש יאיר, לקחת אחריות על ההתרחשויות בביירות, כדי שהאשמה לא תיפול על כתפי לוחמי צה"ל.
לאחר המלחמה התמנה יאיר למפקד אוגדה 98. לאחר שעבר הסבה לשריון פיקד על אוגדת שריון במילואים, עוצבת עמוד האש, ועל קורס מג"דים. בתקופה זו חזר לספסל הלימודים במטרה להשלים את התואר השני בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ובמקביל למד לתואר שני במנהל עסקים MBA, באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1987, בטרם הספיק לסיים את לימודיו, נקרא לתפקיד מפקד גזרת לבנון, אוגדה 91 כאשר צהל נמצא בתוך שטח לבנון. בתפקיד זה, ביצע יאיר שינוי מהותי בנושא תכנון הפעילות והמבצעים בגזרה, במקום שהיוזמה והתכנון יתבצעו ברמת הפיקוד והאוגדה ומשם יורדו לחטיבות הגדודים והפלוגות, החליט יאיר, שהמפקדים בשטח יהיו אלו אשר יזמו ויתכננו את הפעילות, ויביאו זאת לאישור החטיבות והאוגדה. שינוי זה הכפיל את כמות הפעילות והמבצעים וייעל אותם. כאשר הוא משמש כמפקדה, מבצעת האוגדה כשמונים מבצעים ופשיטות מעבר לקווים.
בשנת 1988 הועלה יאיר לדרגת אלוף והתמנה לתפקיד מפקד הגיס המטכ"לי, שפיקד על חמש אוגדות כשמשימתו לחימה בחזית הסורית.
בשנת 1992 התמנה יאיר לראש אגף כוח האדם (אכ"א) במטה הכללי.
מיד עם כניסתו לתפקיד, ביצע שינוי מהותי בשיטת הגיוס לצה"ל: כל מלש"ב יעבור את מערכת המיון, ימלא את העדפותיו ורצונותיו ולפי זה ישובץ ליחידות השונות עוד טרם חיולו. שינוי זה הביא לקיצורו של תהליך הגיוס ליום אחד אל מול 4–5 ימים, אפשר התחלת טירונות בתוך יום אחד ומעל 85% מהמתגייסים שובצו על פי העדפתם הראשונה או השנייה. בהמשך שיפר את תנאי השירות של משרתי הקבע והקים את מועדון "חבר" שהיה מועדון הצרכנות הראשון במדינה. במסגרת תפקידו עמד בראש הוועדה, לצידו של פרופסור אסא כשר, ששקדה במשך שלוש שנים על חיבור וכתיבת הקוד האתי לצה"ל - מסמך "רוח צה"ל".
בשנת 1990, פרסם ספר, אתי מלבנון, אודות לחימת חטיבת הצנחנים במלחמת שלום הגליל[20].
בשנת 1995, כשעמד להשתחרר התבקש על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, לשמש כנספח צה"ל בוושינגטון, בתקופת המגעים והשיחות על הסכם עם הסורים, ושירת שם כשלוש שנים.
לאחר השירות הצבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1998 השתחרר יאיר ונרתם לפעילות חברתית וחינוכית, כשהוא משמש כיו"ר, בהתנדבות מלאה, של מספר עמותות הפועלות בתחומים אלו, יאיר משמש כיו"ר העמותה המחזיקה את כפרי הגמילה מסמים ואלכוהול באילנות והרטוב, הוא יו"ר תנועת "אחריי!" - נוער מוביל שינוי תנועה חינוכית חברתית, המכינה אלפי בני נוער וצעירים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית לשירות משמעותי בצה"ל ולתפקידי מנהיגות בקהילה.
משנת 1982, עוד בהיותו בשירות פעיל, סייע יאיר להקים ולקדם את "האגודה לקידום החינוך ביפו" באזור הקשה ביותר ביפו המעורבת, והוא ממשיך בפעילותו זו עד היום. יאיר, שימש 7 שנים כיו"ר הוועד המנהל של הדסה נעורים. משנת 1986, עדיין בשירות פעיל, היה יאיר חבר ההנהלה ופעיל בפורום הישראלי, ארגון מרכזי בקשר בין ישראל ויהדות התפוצות. עיקר פעילותו הייתה כיו"ר פרויקט "עוצמה", תוכנית שהעניקה ליהודים בגילאי 18–24, לרוב בוגרי קולג', הזדמנות לחיות ולהתנדב בישראל במגוון רחב של מסגרות חברתיות[21].
נכון ל-2022 משמש יאיר כיושב ראש "יחד למען החייל" לאחר שמיזג את האגודה למען החייל וקרן לב"י, לארגון אחד, בשנת 2015. עם כניסתו לתפקיד ביצע מספר שינויים מהותיים, בראש ובראשונה קבע ש-100% מכל תרומה ילך לטובת החיילים. קבע שהחייל במרכז היא מטרתו הראשונה של הארגון, צומצמו משמעותית הוצאות הארגון ועלה מספר המתנדבים לארגון.
החל משנת 2009 עומד בראש תוכנית ייחודית למנהיגות - תוכנית רבין במרכז הבינתחומי הרצליה. התוכנית ייחודית באקדמיה, המקבצת סטודנטים מצטיינים מבתי הספר השונים של המרכז הבינתחומי, לתוכנית שנתית המשלבת לצד הרצאות אקדמאיות. הקורס המועבר על ידי יאיר עצמו, ונקרא "מנהיגות הלכה למעשה", המבטא את תפיסת המנהיגות הייחודית אותה פיתח יאיר לפני כ־40 שנים ואותה הוא מלמד בצה"ל ובגופים אזרחיים שונים, והתנסות מעשית של הסטודנטים, ביזום והקמת פרויקטים חברתיים.
במקביל לפעילותו ההתנדבותית בעמותות השונות, יאיר עובד ופעיל בתחום העסקי. יאיר שימש ומשמש כיו"ר וכיועץ אסטרטגי לחברות ומיזמים עסקיים בתחומים שונים. בין השאר של חברת התשתיות שבנתה את כביש עוקף הקריות, צומת יגור ורכבת העמקים, חברת סופרגום, חברות הייטק, פיתוח חקלאי, מיזמי בניה ועוד חברות שונות. מאז שנת 2003, הוא משמש כיועץ אסטרטגי לאחת מחברות עורכי הדין הגדולות בארצות הברית כשהוא נעזר בצוות מומחים שהרכיב.
יאיר, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.
בשנת 2009 הצטרף לסגל בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה[22].
ב-2022 נבחר להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-74 למדינת ישראל.
ועדות ציבוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאיר עמד בראשותן של מספר ועדות ציבוריות;
- ראש הוועדה לצד פרופסור אסא כשר, לכתיבת הקוד האתי רוח צה"ל[23]
- הוועדה לחקירת אירועי קבר יוסף בשכם[24]
- הוועדה לחקירת אירועי הר עיבל – 2000
- הוועדה לקביעת הזכאות לפיצויים לפדויי השבי - 2001[25]
- הוועדה לחקר הלחימה והפקת הלקחים והמסקנות באוגדה 91, במלחמת לבנון השנייה – 2006[26]
- הוועדה לבדיקת התנהגותם של מפקדי צה"ל במלחמת לבנון השנייה על פי ערכי צה"ל.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאיר נשוי לעדנה, אב לארבעה ילדים וסב ל־13 נכדים[27]. בנו יפתח נשוי לפסיכולוגית והמוזיקאית שירלי יובל-יאיר.
ב-13 בדצמבר 1990 שכל יאיר את בתו, סרן שלומית יאיר, שהייתה קצינת המבצעים של טייסת 113 ("הצרעה") (אז טייסת מסוקי בואינג AH-64 אפאצ'י בהקמה) ונהרגה בתאונת מטוס ססנה, יחד עם ארבעה מחבריה הטייסים[28].
מתגורר בהוד השרון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלישיב שמשי, בהם יותר מכול - על סוד ההצלחה של צה"ל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2005, פרק שביעי: האדומים מנקים את השטח הירוק, עמודים 93–106
- יורם יאיר, אתי מלבנון - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990
- מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול - קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 298–323
- אלישיב שמשי, ולא אשוב עד כלותם - על מפקדי פלוגות בשדה הקרב, הוצאת מערכות, 2005, פרק שלישי: התמחות בטיהור שטח, סרן אריק מורן- מ"פ חי"ר בקרב התקפה, עמודים 35–44
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חייו, מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים
- יונתן סלינגר, אלוף הפורום, מעריב, 22 באוגוסט 1988
- עדות סא"ל יורם יאיר, מפקד גדוד 50, ישיבה נ' 08/01/1974 בפני ועדת אגרנט, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- יורם יאיר, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- ליאור שליין ונועם אופיר, צניחה לשום מקום, ביטאון חיל האוויר, אפריל 1999
- אמיר בוחבוט, "לימוד עקרונות קרב יבשתי - לא בשמיים", באתר nrg, 11 בספטמבר 2006
- אפרת גואטה, מלחמה במבצע, במחנה, 2007
- ירון שילדקרוט, הקצינים החדשים, במחנה, 18 באפריל 2008
- אמיר בוחבוט, אלופים במיל' כותבים למעריב: כך נגיב בעזה, באתר nrg, 25 בדצמבר 2008
- האלוף במיל' יורם יאיר: "אסור לצה"ל להפסיק לנוע", באתר מאקו, 11 בינואר 2009
- בעז זלמנוביץ ועוזי בן-שלום, להיות מפקד בחי"ר, ביטאון ביבשה גיליון 12, 22 בדצמבר 2009
- יעל לבנת ורותם פסו, אתר צה"ל, הלוחמים במיל' מספרים על מלחמת ששת הימים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 7 ביוני 2012
- אמיר בוחבוט, "הטנק הראשון חטף שלושה טילים. היו צרחות בקשר", באתר וואלה, 8 ביוני 2012
- אייל לוי, האלוף יאיר: "אין מצב שמחבל שוכב מנוטרל ובמקום לטפל יורים בו", באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2016
יורם יובל בשיחה עם יורם יאיר, בערוץ החינוכית, מאי 2017
ליאת רגב משוחחת עם יורם יאיר בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018- 🔊 יורם יאיר בשיחה עם שירלי יובל יאיר "גם מנהיג, גם בגובה העיניים" בפודקאסט להנות מהדרך, 6 במאי 2019
- מפקד נערץ, אב שכול ואגדה מהלכת: יורם יאיר (ייה) מדליק משואה, כתבה של כאן חדשות באתר יוטיוב, 29 באפריל 2022
- מאמריו
- "הוא היה חייל משובח, יחד עם השורשיות של איש האדמה", באתר ישראל היום, 15 באפריל 2018
- מפעל חיים של איש אחד, ישראל היום, 30 בדצמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הנהגת אחריי!, באתר עמותת אחריי!
- ^ שיחת נפש עונה 6: יורם יאיר, באתר ערוץ שיחת נפש, יוטיוב
- ^ סגל תוכנית רבין למנהיגות, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
- ^ * יורם יובל בשיחה עם יורם יאיר, בערוץ החינוכית, מאי 2017
- ^ יורם יאיר, אתי מלבנון - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמוד 8
- ^ עמוס הראל, אלופים במיל' לחלוץ: צה"ל לא הפגין דבקות במשימה, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2006
- ^ ריאיון עם יורם יאיר (יה-יה) ושמואל ארד ז"ל, באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים
- ^ בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו, באתר nrg
- ^ יורם יאיר, באתר INSS
- ^
גל פרל פינקל, מלחמת יום הכיפורים הייתה מלחמת עולם בזעיר אנפין, בעיתון מקור ראשון, 25 בספטמבר 2020.
- ^
גל פרל, מוכנות לסוגים משתנים של קרבות – תובנות מ"התאוששות", באתר צה"ל, 7 בספטמבר 2023
- ^ עמנואל רוזן, גיא בניוביץ', לשם ובחזרה, באתר ynet, 15 במאי 2009
- ^ אביחי בקר, מלחמות ישראל, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2001
- ^ מבצע "צלצל", באתר סיירת צנחנים
- ^ קובי הלר וגל פרל פינקל, עוצבת הקומנדו – מאוסף יחידות מובחרות ל"אס בשרוול" של צה"ל, כתב העת "בין המערכות", 5 במאי 2022
- ^ גל פרל פינקל, החלטות שמחכות לממשלה הבאה, או למלחמה הבאה, מה שיבוא קודם, באתר זמן ישראל, 6 בנובמבר 2020
- ^ כך הושקעו 10 מיליארד שקל ב"מונית לחיילים", באתר nrg
- ^ גל פרל, "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023, מערכות, 11 באפריל 2024.
- ^ אמיר אורן, איזה אביב, איפה הנעורים, באתר הארץ, 14 ביוני 2007
- ^ אלוף יאיר יורם, סופר, באתר סימניה
- ^ יונתן סלינגר, אלוף הפורום, מעריב, 22 באוגוסט 1988
- ^ בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
- ^ רוח צה"ל וערך הממלכתיות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ ורד לוביץ', ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה", באתר ynet, 13 בנובמבר 2000
- ^ הישיבה המאתיים=ושלוש=עשרה של הכנסת החמש=עשרה, באתר נבו
- ^ זאב שיף, כשהמפקדים הם רק מנהלים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2006
- ^ סבא שלי אלוף, באתר ישראל היום
- ^ דרור מרום, הקורבנות: 4 אנשי צוות אויר וקצינת מבצעים, בטאון חיל האוויר 177, דצמבר 1990, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
| בקרת זהויות |
|
|---|
- מפקדי גייסות בצה"ל
- מפקדי עוצבת הגליל
- מפקדי עוצבת עמוד האש
- מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל
- מפקדי חטיבת הצנחנים
- ראשי אגף כוח אדם
- אלופי צה"ל
- סגל המרכז הבינתחומי הרצליה: ממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה
- סגל אוניברסיטת רייכמן: ממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה
- חברי הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית
- נספחים צבאיים ישראלים בארצות הברית
- בוגרי תיכון עירוני ד' (תל אביב)
- בוגרי הנוער העובד והלומד
- חברי גרעיני נח"ל
- מפקדי גדודים בחטיבת הצנחנים
- ראשי קרן לב"י
- אבות שכולים: חללי צה"ל
- משיאי משואה ביום העצמאות: 2022
- ישראלים שנולדו ב-1944
- מפקדי פלוגות במלחמת ששת הימים
- מפקדי גדודים במלחמת יום הכיפורים
- חיילי חיל הרגלים במלחמת ששת הימים
- חיילי חיל הרגלים במלחמת יום הכיפורים
- מפקדי חטיבות במלחמת לבנון הראשונה
- חיילי חיל הרגלים במלחמת לבנון הראשונה