מנהרות הכרמל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
מידע מיותר וגם אין מקור
תומר (שיחה | תרומות)
מ ←‏מחירי הנסיעה: עדכנתי את מחירי הנסיעה, והוספתי גם מידע על תחבורה ציבורית שעוברת במנהרות
שורה 52: שורה 52:
==מחירי הנסיעה==
==מחירי הנסיעה==
[[קובץ:Carmel Tunnels 2011 (4).JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למנהרה מכיוון חוף הכרמל]]
[[קובץ:Carmel Tunnels 2011 (4).JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למנהרה מכיוון חוף הכרמל]]
הנסיעה במנהרות כרוכה ב[[כביש אגרה|אגרה]], שאת גובההּ קבעה [[ועדת הכלכלה של הכנסת]]. המחיר שנקבע הוא 6.50 שקלים לנסיעה ברכב פרטי של מחצית הדרך ותשלום של 13 שקלים עבור נסיעה למלוא אורכן של המנהרות. בעלי רכב דו-גלגלי יחויבו במחיר הזהה למחיר מכונית פרטית. התשלום מתבצע בשני מסלולים: מסלול מהיר למנויים ומסלול ובו קופות ללקוחות מזדמנים. במסלול המהיר למנויים השער פתוח בכל עת והרכב מזוהה על ידי צילום לוחית הרישוי הקדמית, או באמצעות התקן אלקטרוני ייעודי לכלי רכב דו-גלגליים שבהם מותקנת לוחית אחורית בלבד.
הנסיעה במנהרות כרוכה ב[[כביש אגרה|אגרה]], שאת גובההּ קבעה [[ועדת הכלכלה של הכנסת]]. המחיר נכון לחודש <nowiki>[[ינואר]] [[2014]]</nowiki><ref>[http://www.carmeltunnels.co.il/?CategoryID=178&ArticleID=145 מחירון עלות נסיעה במנהרות הכרמל] (אתר מנהרות הכרמל)</ref> הוא 7.50 שקלים לנסיעה ברכב פרטי של מחצית הדרך ותשלום של 14.90 שקלים עבור נסיעה למלוא אורכן של המנהרות. בעלי רכב דו-גלגלי יחויבו במחיר הזהה למחיר מכונית פרטית. התשלום מתבצע בשני מסלולים: מסלול מהיר למנויים ומסלול ובו קופות ללקוחות מזדמנים. במסלול המהיר למנויים השער פתוח בכל עת והרכב מזוהה על ידי צילום לוחית הרישוי הקדמית, או באמצעות התקן אלקטרוני ייעודי לכלי רכב דו-גלגליים שבהם מותקנת לוחית אחורית בלבד.


תעריפי הנסיעה לרכב ציבורי ולמשאית גבוהים יותר: מחיר הנסיעה ל[[משאית|משאיות]] עומד על פי חמישה ממחיר הנסיעה לרכב פרטי. דבר זה נועד להרתיע משאיות מלהשתמש במנהרות, וכך להשאיר את המנהרות פנויות. לצורך השוואה, היחס ב[[כביש 6]] הוא בממוצע 2.5 (תלוי בתוכנית).
תעריפי הנסיעה לרכב ציבורי ולמשאית גבוהים יותר: מחיר הנסיעה ל[[משאית|משאיות]] עומד על פי חמישה ממחיר הנסיעה לרכב פרטי. דבר זה נועד להרתיע משאיות מלהשתמש במנהרות, וכך להשאיר את המנהרות פנויות. לצורך השוואה, היחס ב[[כביש 6]] הוא בממוצע 2.5 (תלוי בתוכנית).


החל מ-19 בדצמבר 2010 מפעילה "[[אגד]]" קווי אוטובוס עירוניים העוברים במנהרות הכרמל ובאופן זה, מתקצר משך הנסיעה. התעריף שנקבע כמחיר הנסיעה בשני הקווים זהה למחיר נסיעה עירונית רגילה בחיפה.
החל מ-19 בדצמבר 2010 מפעילה "[[אגד]]" מספר קווי אוטובוס עירוניים שמסלולם עובר במנהרות הכרמל ובאופן זה, מתקצר משך הנסיעה. התעריף שנקבע כמחיר הנסיעה בקווים אלו הוא תעריף לנסיעה עירונית רגילה בחיפה, וניתן למעשה לשלב מעבר בין מספר קווים באמצעות כרטיס <nowiki>[[רב-קו]]</nowiki> בעלות של נסיעה בודדת.


[[חברת כביש חוצה ישראל]] מפקחת על פעילותו של הזכיין במנהרות הכרמל, גביית האגרות (כולל ועדות ערר על גובה החיוב), התפעול, התחזוקה ועוד.{{הערה|1=[http://www.carmeltunnels.co.il/?CategoryID=156 אודות מנהרות הכרמל], באתר של מנהרות הכרמל}}
[[חברת כביש חוצה ישראל]] מפקחת על פעילותו של הזכיין במנהרות הכרמל, גביית האגרות (כולל ועדות ערר על גובה החיוב), התפעול, התחזוקה ועוד.{{הערה|1=[http://www.carmeltunnels.co.il/?CategoryID=156 אודות מנהרות הכרמל], באתר של מנהרות הכרמל}}

גרסה מ־20:42, 22 בינואר 2014

סמליל מנהרות הכרמל
סמליל מנהרות הכרמל

תבנית:פרויקטים הנדסיים מנהרות הכרמל (מסומנות ככביש 23) הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל בחיפה. הן מחברות בין מחלף חיפה דרום בכביש 2 לצ'ק פוסט (מחלף הקריות) בכניסה המזרחית לעיר. המנהרות נפתחו לתנועת כלי רכב ב-1 בדצמבר 2010.

המנהרות נבנו בידי שותפות "כרמלטון", אשר הוקמה במיוחד לצורך הקמת המיזם. הפעלת המנהרות נעשית עבור "כרמלטון" בידי חברת נתיבי הכרמל מערכות ותפעול, שהיא חברה-אחות של "דרך ארץ", מפעילת כביש 6.

מאפייני הפרויקט

פתחה של המנהרה המערבית ממוקם בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה והוא מאפשר גישה מכביש 2 וממישור חוף הכרמל (כביש 4). המנהרה מסתיימת בנווה שאנן, במחלף רופין. מחלף זה הוא גם הפתח המערבי של המנהרה המזרחית, שממשיכה עד לצ'ק פוסט, ביציאה לכביש 4, כביש 75 וכביש 752. התכנון כולל כביש חדש העתיד להסלל עד לשנת 2015 על ידי חברת "יפה נוף", וליצור חיבור ישיר מהמנהרות אל כביש 22. מהירות הנסיעה המרבית המותרת במנהרות הכרמל היא 80 קילומטר לשעה.

סך אורך הכבישים בפרויקט מנקודת הכניסה אל נקודת היציאה הוא 6.5 קילומטרים, מהם כ-4.7 קילומטרים במנהרות. המנהרה המערבית, שאורכה 3,200 מטרים, היא הארוכה ביותר בישראל כיום לנסיעת כלי רכב. אורכה של המנהרה המזרחית הוא 1,643 מטרים. כל אחת משתי המנהרות היא בגובה של 6.5 מטרים וברוחב 10 מטרים, מספיק כדי לאפשר לשתי משאיות "פול-טריילר" לנסוע זו לצד זו. המנהרות אינן מיועדות לכניסת הולכי רגל. המחלף שהוקם בנווה שאנן הוא המחלף הגדול בישראל, עם שבעה גשרים בארבעה מפלסים.

היסטוריה

הצעה ראשונה לכריית מנהרות מתחת לכרמל עלתה בתקופת המנדט. בסוף שנות ה-80 הוצע הרעיון לראש עיריית חיפה, אריה גוראל, אך לא התממש. בתחילת שנות ה-90 קידם את הרעיון ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע, והוביל צעדים שהביאו למימושו.

לכל אורך תכנונו וביצועו היה המיזם שנוי במחלוקת.[1] מתנגדיו טענו כי הוא יעודד את מגמת הפירוור כתוצאה מעקיפת מרכז העיר ועידוד השימוש ברכב פרטי. לטענתם הוא יביא ל"ייבוש" של מרכז העיר הישן, ועצם תכנונו שם לאל כל מאמץ מקביל של התחדשות תוך-עירונית.

בשנת 1997 זכתה קבוצת כרמלטון במכרז לביצוע הפרויקט במשך ארבע שנים וגביית האגרה במשך 31 שנים, בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT). קבוצת כרמלטון הייתה מורכבת מחברת דרגדוס (Dragados) - חברת תשתיות ספרדית, אשטרום, פ.י.ב.י. אחזקות, ו"נכסים ובניין" מקבוצת דיסקונט השקעות. במסגרת המכרז, התחייבה כרמלטון לשלם למדינה תמלוגים בסך 266 מיליון שקלים. בשנת 1999 נחתמו הסכמי המימון לביצוע הפרויקט ונחתם הסכם סופי עם הממשלה.

הקבוצה התכוונה להתחיל את העבודות, אולם עיכובים באישורים החוקיים של התוכנית לא אפשרו את התחלת העבודות עד שנת 2002. אז התעוררה בעיה חדשה, כאשר בנק דיסקונט נסוג מהסכמתו לספק אשראי למימון פעולות הבנייה. לאחר התדיינות משפטית ארוכה בה נפסק כי על בנק דיסקונט לעמוד בהתחייבויותיו הותנע הפרויקט מחדש. הבעלות על הזכיינית כרמלטון שונתה וכיום היא בבעלות של אשטרום (50% בעלות) ו"שיכון ובינוי" (50% בעלות). שינוי זה דרש אישור מיוחד של הממונה על ההגבלים העסקיים מאחר ששתי החברות פועלות באותו התחום.

לאחר שהוקמה גם קבוצת מימון חדשה, ביולי 2005 נחתם חוזה מחודש עם הממשלה. בהסכם המחודש התחייבה הממשלה להעניק לזכיינית "רשת ביטחון" במקרה שיסעו בכביש פחות כלי רכב מהתכנון, בדומה להסכם עם זכיינית כביש חוצה ישראל. כרמלטון תשתף את המדינה ברווחיה אם התנועה במנהרות תהיה גבוהה מהצפוי.

ההערכה היא שעלות ביצוע הפרויקט היא כמיליארד ורבע‏‏ שקל במימון פרטי וכרבע מיליארד שקל נוספים לסלילת דרכי גישה שבוצעה על ידי חברת "יפה נוף".

שלבי ההקמה

בינואר 2007 החלו העבודות בשטח. שנתיים לאחר מכן, בינואר 2009‏‏‏,[2] הסתיימה חפירתה של המנהרה הראשונה באורך 1,643 מטרים, מהצ'ק פוסט למחלף רופין בנווה שאנן. זו אחת מזוג מנהרות מקבילות המוליכות במסלול זה, כל מנהרה חד-סטרית בכיוון אחר. את המנהרה חפרו משני הכיוונים: מצד אחד חברת CCECC הסינית ומהצד השני חברת "י. לרר (הנדסה) בע"מ"[3] הישראלית. כאשר הגיעו שני הצוותים האחד מול משנהו, בוצע פיצוץ מבוקר שהסיר את המכשול האחרון. חפירת המנהרה המקבילה הסתיימה ב-25 בפברואר 2009‏.[4] חפירת המנהרה השלישית הסתיימה ב-5 במאי 2009‏‏‏[5] וב-21 ביולי 2009 הסתיימה חפירת המנהרה הרביעית. טקס חנוכת המנהרות התקיים במעמד ראש הממשלה ב-30 בנובמבר 2010‏,[6] ובבוקר המחרת נפתחו המנהרות לתנועת כלי רכב.

טונות העפר הרבות שהוצאו מההר בעת חציבת המנהרות, הועברו לכמה אתרים, בהם שימוש לצורך ייבוש ים במסגרת הקמת רציפי "מסוף הכרמל" בנמל חיפה וסלילת כביש 772 מצומת "דשנים" לצומת יגור. לצורך הוצאת העפר מהמחלף המרכזי, נסלל כביש במרכזו של נחל גיבורים, שחסך את נסיעת המשאיות עמוסות העפר בכבישי חיפה. בתמורה, התחייבה "כרמלטון" להקמת פארק ציבורי רחב-ידיים בנחל הגיבורים.

תקופת ההפעלה

שנתיים וחצי לאחר חנוכת המנהרות, הפרויקט לא עמד ביעדי ההכנסות. נפח התעבורה היה קטן בשליש ממה שציפו, ובשל כך נאלצה המדינה לפצות את המפעילים בסכום של 50 מיליון שקל.[7]

מחירי הנסיעה

הכניסה למנהרה מכיוון חוף הכרמל

הנסיעה במנהרות כרוכה באגרה, שאת גובההּ קבעה ועדת הכלכלה של הכנסת. המחיר נכון לחודש [[ינואר]] [[2014]][8] הוא 7.50 שקלים לנסיעה ברכב פרטי של מחצית הדרך ותשלום של 14.90 שקלים עבור נסיעה למלוא אורכן של המנהרות. בעלי רכב דו-גלגלי יחויבו במחיר הזהה למחיר מכונית פרטית. התשלום מתבצע בשני מסלולים: מסלול מהיר למנויים ומסלול ובו קופות ללקוחות מזדמנים. במסלול המהיר למנויים השער פתוח בכל עת והרכב מזוהה על ידי צילום לוחית הרישוי הקדמית, או באמצעות התקן אלקטרוני ייעודי לכלי רכב דו-גלגליים שבהם מותקנת לוחית אחורית בלבד.

תעריפי הנסיעה לרכב ציבורי ולמשאית גבוהים יותר: מחיר הנסיעה למשאיות עומד על פי חמישה ממחיר הנסיעה לרכב פרטי. דבר זה נועד להרתיע משאיות מלהשתמש במנהרות, וכך להשאיר את המנהרות פנויות. לצורך השוואה, היחס בכביש 6 הוא בממוצע 2.5 (תלוי בתוכנית).

החל מ-19 בדצמבר 2010 מפעילה "אגד" מספר קווי אוטובוס עירוניים שמסלולם עובר במנהרות הכרמל ובאופן זה, מתקצר משך הנסיעה. התעריף שנקבע כמחיר הנסיעה בקווים אלו הוא תעריף לנסיעה עירונית רגילה בחיפה, וניתן למעשה לשלב מעבר בין מספר קווים באמצעות כרטיס [[רב-קו]] בעלות של נסיעה בודדת.

חברת כביש חוצה ישראל מפקחת על פעילותו של הזכיין במנהרות הכרמל, גביית האגרות (כולל ועדות ערר על גובה החיוב), התפעול, התחזוקה ועוד.[9]

מסלול הפרויקט

מסלול המנהרות
מסלול המנהרות

תבנית:כביש

קילומטרים שם סוג מחלף מיקום דרכים מצטלבות/תיאור
מנהרות הכרמל (ממערב למזרח)
0 מחלף חיפה דרום חיפה, תחנה מרכזית ותחנת רכבת חוף הכרמל כביש 4, כביש 2
0.5 שער אגרה חיפה, תחנה מרכזית ותחנת רכבת חוף הכרמל לשני הכיוונים
0.8 מנהרה חיפה 2 מסלולים - אורך 3,200 מטר
4 מחלף רופין נווה שאנן רח' רופין, שדרות גולן
4.2 מנהרה נווה שאנן 2 מסלולים - אורך 1,650 מטר
6.5 שער אגרה חיפה-צ'ק פוסט (אזור) לשני הכיוונים
6.75 מחלף הקריות (צ'ק פוסט) חיפה-צ'ק פוסט (אזור) כביש 4, כביש 752

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנהרות הכרמל בוויקישיתוף

הערות שוליים

‪‬