לדלג לתוכן

מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל
מערכה: החזית המזרחית במלחמת חרבות ברזל
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל
תאריכים 14 באפריל 2024 – הווה (188 ימים)
מקום ישראל
תוצאה מתמשך
הצדדים הלוחמים

איראןאיראן איראן
סוריהסוריה סוריה
חות'יםחות'ים חות'ים
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
מיליציות פרו-איראניותמיליציות פרו-איראניות מיליציות פרו-איראניות

ישראלישראל ישראל


בתמיכת:
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
בריטניהבריטניה בריטניה
ירדןירדן ירדן
צרפתצרפת צרפת

מנהיגים
איראןאיראן עלי ח'אמנאי  ישראלישראל בנימין נתניהו 
מפקדים

אבראהים ראיסי (2023–2024)
מסעוד פזשכיאן (2024–)

כוחות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המעורבות האיראנית במלחמת חרבות ברזל מתארת את הלחימה הישירה והעקיפה שבין ישראל לאיראן במסגרת מלחמת חרבות ברזל ומהווה גם חלק מהסכסוך האיראני-ישראלי.

המעורבות החלה על ידי כוחות הפרוקסי של איראן בלבנון, סוריה ותימן, והגיעה לשיאה במתקפה האיראנית על ישראל באפריל 2024 בה נשלחו מאיראן מאות טילים וכטב"מים ששוגרו מאדמת איראן על ישראל.

בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.

במלחמה בא לידי ביטוי ציר ההתנגדות בהובלת איראן, וישראל התמודדה, נוסף על הזירה העזתית, גם עם איומים מכיוון לבנון, וסוריה, ולראשונה אף נאלצה להתמודד גם עם איומים מכיוון תימן, על ידי החות'ים.

העימות הישיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי, ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries, המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024), התפוצצות זימוניות חזבאללה, מבצע סדר חדש, המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)

ב-25 בדצמבר 2023 דווח כי צה"ל תקף את ביתו של סייד רזי מוסאווי, בתקיפה סייד רזי מוסאווי חוסל, זה היה החיסול הכי חשוב מאז החיסול של קאסם סולימאני.[5]

ב-20 בינואר 2024, דווח כי בתקיפה ישראלית בסוריה נהרג סאדג' אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה, יחד עם ארבעה קצינים נוספים של משמרות המהפכה.[6]

ב-1 באפריל 2024 הופצצה הקונסוליה האיראנית בדמשק. בתקיפה, שיוחסה לישראל, נהרג מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון.

איראן בתגובה השתלטה ב-13 באפריל 2024 על אוניית המכולות MCS Aries, הנמצאת בבעלותה של חברת גורטל ספנות, ואשר הושכרה לחברת MSC. חברת גורטל ספנות קשורה לחברת הספנות זודיאק מריטיים, הנמצאת בבעלות חלקית של איש העסקים הישראלי אייל עופר. ולאחר מכן תקפה לראשונה את ישראל ישירות משטחה ב-185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110 טילי קרקע-קרקע ו-36 טילי שיוט. רובם המכריע של כלי הטיס והטילים יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מערכות ההגנה האוויריות ועל ידי מטוסי חיל האוויר והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהם ארצות הברית, בריטניה וצרפת. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים עם נזק קל לתשתית, וילדה אחת נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.

ב-19 באפריל 2024 אירעה תקיפת ישראל באיראן, והותקף בה בסיס של חיל האוויר האיראני שנמצא ליד העיר אספהאן. לפי דיווחי איראן, הייתה פגיעה בבסיס ללא לנפגעים. ישראל אישרה שהיא התוקפת ולא מסרה מידע על התקיפה, אך בתקשורת הבין-לאומית התקיפה יוחסה לישראל, כפעולת תגמול לתקיפה האיראנית על ישראל, ופורסמו פרטים על אופן ביצועה. התקיפה כללה גם תקיפה בא-סווידא שבדרום סוריה.

בליל 31 ביולי 2024 נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן. הנייה הגיע לטהראן לטקס השבעת הנשיא החדש של איראן ושם גם נועד עם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ובכירים נוספים בציר האיראני. אף שישראל לא קיבלה אחריות על החיסול, חמאס ואיראן האשימו את ישראל ואיימו בנקמה.

ב-21 באוגוסט הרג צה"ל את ח'ליל אל-מַ֫קְדַח, איש כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית, שהכווין פיגועים באזורי יהודה ושומרון.

ב-9 בספטמבר חיל האוויר תקף במערב סוריה ב-4 מרחבים שונים מבנים של משמרות המהפכה ובמרחב חמאת מרכז מחקר האחראי על פיתוח אמצעי לחימה של משמרות המהפכה, בתקיפות נהרגו 25 אנשים, 12 מהם איראנים ונפצעו עוד עשרות.

ב-12 בספטמבר דווח בתקשורת הזרה כי במהלך התקיפה הישראלית בליל 9 בספטמבר במסיאף, פשטו כוחות מיוחדים ישראלים על מתקן של משמרות המפכה האיראניים. דווח כי המבצע החל בתקיפות אוויריות על המרחב. מסוקים צבאיים הנחיתו כוחות מיוחדים ישראלים שהשתלשלו ממסוקים באמצעות חבלים במקום, בהגנת מסוקי קרב וכטב"מים שמנעו מכוחות צבא סוריה להתקרב לאזור. הפעולה נמשכה כשעה, שבמהלכה הכוחות לקחו בשבי בין 2 ל-4 קצינים איראנים ואספו ציוד ומסמכים חשובים איראניים במתקן ולאחר מכן מיקשו אותו מבפנים – והשמידו אותו.[7]

ב-17 בספטמבר, בהתפוצצות הביפרים בסוריה ובלבנון, לפחות 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו.[8]

ב-20 בספטמבר, לפי ערוץ התקשורת 'סקיי ניוז' בערבית, בעת ההתנקשות באבראהים עקיל בדאחייה, נהרג גם סגן מפקד כוח קודס האיראני מוחמד רדא.[9]

ב-27 בספטמבר תקף צה"ל את מפקדת חזבאללה בביירות. בתקיפה נהרגו חסן נסראללה ובכירים נוספים בחזבאללה, ונהרג גם האלוף עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.[10]

ב-1 באוקטובר 2024, בתגובה להתנקשות באסמאעיל הנייה ולהתנקשות בעבאס נילפורושאן ובחסן נסראללה, ירתה איראן 181 טילים בליסטיים אל עבר מדינת ישראל. רוב הטילים יורטו אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים.[11]

ב-4 באוקטובר הרג צה"ל את האשם ספי א-דין בתקיפה בביירות. לפי מספר דיווחים גם מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, חוסל בתקיפה. באיראן הכחישו שהוא חוסל בתקיפה אבל גורמים איראניים דיווחו כי הם איבדו קשר עם קאאני. כאשר ביקשו מאיראן להוכיח שהוא חי, איראן טענה שאין סיבה לעשות כך.[12][13][14] לאחר שבועיים, דווח כי קאאני הגיע לטהרן, שם נחקר בחשד לריגול עבור ישראל ולקה בליבו.[15]

ב-8 באוקטובר תקף צה"ל בדמשק מבנה של משמרות המהפכה באזור ליד שגרירות איראן, בתקיפה חוסלו 4 אנשים.[16]

בין 8 ל-9 באוקטובר תקף צה"ל דירה בדמשק, בזמן שהתקיימה בדירה פגישה בין בכירים איראניים לבכירי חזבאללה. לפחות שלושה בכירים איראניים ושישה בכירים בחזבאללה חוסלו בתקיפה.[17]

ב-11 באוקטובר משמרות המהפכה מינו את מוחמד רזא פלאח זאדה, קצין במשמרות המהפכה, למזכ"ל החדש של חזבאללה לאחר שנסראללה והיורש שלו חוסלו.[18]

העימות העקיף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן היא התומכת הכלכלית העיקרית של חמאס והג'יהאד האסלאמי.[19] נשיא איראן אבראהים ראיסי נשא ב"יום ירושלים" באפריל 2023 נאום שהופנה לתושבי עזה, ובעיקר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. בנאום קרא לפלסטינים להאיץ את מאבקם נגד ישראל, ואמר: "יוזמת ההגדרה העצמית נמצאת כיום בידי הפלסטינים".[20] לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל שראיין בכירים של חמאס וחזבאללה, מחודש אוגוסט קצינים במשמרות המהפכה סייעו לחמאס לתכנן את המתקפה המשולבת נגד ישראל.[21]

דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.[22]

בשבועות שלפני המתקפה הם גיבשו את פרטיה בפגישות בביירות עם נציגי חמאס, חזבאללה וארגונים פרו־איראניים נוספים. לפי העיתון, איראן גם נתנה את האישור הסופי למתקפה. איראן מצידה הכחישה מעורבות במתקפה, וארצות הברית טענה כי אין לה מידע על מעורבות כזאת. ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני המתקפה, הזהיר עלי ח'אמנאי את סעודיה מנורמליזציה עם ישראל ושיבח את הצעירים הפלסטינים. על פי ד"ר ירון פרידמן, ולפי הערכות של עיתונאים סעודים וקטרים, עיתוי המתקפה קשור לרצונה של איראן לחבל בניסיונות ההתקרבות בין סעודיה לבין ישראל.[19][23] דברים ברוח דומה אמר הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן.[24]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
  2. ^ עמית סגל, ‏הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר ‏מאקו‏, 26 בפברואר 2024
  3. ^ אלון חכמון, ‏הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  4. ^ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
  5. ^ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, איראן: מפקד בכיר במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה ישראלית בסוריה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2023
  6. ^ Death toll update | Ten individuals including three commanders of IRGC killed in Israeli airstrikes on building in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, ‏20 בינואר 2024
  7. ^ ליאור בן ארי, התקיפות בסוריה, והדיווח הדרמטי: "כוחות ישראליים השתלשלו עם חבלים לקרקע, נלכדו איראנים", באתר ynet, 12 בספטמבר 2024
  8. ^ ליאור בן ארי, דיווח סעודי: 19 אנשי משמרות המהפכה נהרגו בפיצוץ הביפרים במזרח סוריה, באתר ynet, 18 בספטמבר 2024
  9. ^ מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה חוסל; באיראן מכחישים, באתר מעריב אונליין, 20 בספטמבר 2024
  10. ^ האלוף עבאס נילפורשן, מפקד כוח קודס בלבנון, נהרג בהפצצה בביירות, באתר מעריב אונליין, 28 בספטמבר 2024
  11. ^ יואב זיתון, המתקפה האיראנית: תמונות הלוויין חושפות את הנזק בבסיס נבטים, באתר ynet, 3 באוקטובר 2024
  12. ^ ליאור בן ארי, מפקד כוח קודס נעלם בדאחייה: "הקשר נותק אחרי ההפצצה נגד יורש נסראללה", באתר ynet, 6 באוקטובר 2024
  13. ^ שמעון הללי, בניגוד לדיווחים: מפקד כוח קודס איסמעיל קאאני לא חוסל, באתר עכשיו 14, 7 באוקטובר 2024
  14. ^ קאאני חי? באיראן טוענים: מפקד כוח קודס לא נפגע בתקיפה בביירות, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
  15. ^ הסוף לשמועות: בקטאר חשפו לאן נעלם קאאני והתשובה מפתיעה ביותר I דיווח, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2024
  16. ^ שחר קליימן, דיווחים: חמישה הרוגים בתקיפה בדמשק, שכוונה לאזור ליד שגרירות איראן; יעד התקיפה: בכיר ביחידת ההברחות 4400 בחיזבאללה, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2024
  17. ^ אבי אשכנזי, ‏דיווח: דירה הותקפה בדמשק; היעד: מפקד בכיר בחיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2024
  18. ^ מתחת לאף: איראן מינתה מחליף לנסראללה בחיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2024
  19. ^ 1 2 דיווח: איראן עזרה לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע, ונתנה את האישור הסופי, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  20. ^ דן ארקין, ‏נשיא איראן קרא לתושבי עזה להגביר מאבק נגד ישראל, באתר "IsraelDefense‏", 17 באפריל 2023
  21. ^ אמיר בוחבוט‏, הפתיע גם אותם? כך שלל חמאס מחזבאללה את אפקט ההפתעה, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2023
  22. ^ Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon,Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks, The Wall Street Journal, 25 October 2023 (באנגלית)
  23. ^ The Wall Street Journal, ‏איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
  24. ^ הפסגה בורשה: קטאר העבירה לישראל מסר מחמאס, ראש המוסד לא נשאר חייב, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2023