רגש
|
עיינו גם בפורטל
פורטל פסיכולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפסיכולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים לערכים על תחומי המשנה של הענף, על מושגי יסוד בתחום, על תאורטיקנים ועל גישות בפסיכולוגיה. |
רגש הוא מצב פסיכולוגי שמלווה בשינויים נוירופיזיולוגיים, הקשור למחשבות, תחושות, תגובות התנהגותיות ורמה הדונית של הנאה או סבל[1]. המונח מתאר הן חוויה סובייקטיבית מודעת והן סט של מאפיינים נצפים הכוללים מצב מנטלי, דפוס פעילות של מערכת העצבים והתנהגות אופיינית, המתרחשים במקביל לחוויה הסובייקטיבית. שני התיאורים מכוונים לאותה התופעה הנקראת רגש.
תאוריות פסיכולוגיות ופילוסופיות רבות נבנו על מנת לתאר את טיב הקשר בין הגורמים השונים הנצפים לבין החוויה המודעת[2]. עם זאת ישנם חולקים על הגדרה זו, ואין קונצנזוס בקהילה המדעית לגבי ההגדרה הנכונה לרגש[2]. נוסף למחקר הפסיכולוגי והפילוסופי הרגש נידון גם בתאולוגיה, כאשר ישנם זרמים המייחסים לרגש חשיבות מרכזית[3].
סיווג רגשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רגשות שונים מרכיבים את החוויה היום יומית של בני האדם, כאשר ישנם רגשות אשר ניתן לסווגם כקרובים יותר אחד לשני על סמך דמיון בביטוי שלהם. לדוגמה הרגשות שמחה, אושר והתלהבות ייחשבו כרגשות קרובים אחד לשני כיוון שאדם החווה אותם לרוב יפגין סט ביטויים דומה. מודלים המתארים את המרחק והסדר של הרגשות השונים נקראים מודלים לסיווג רגשות. בטרם בואם לבחון את האינטראקציה בין הרגשות השונים, מודלים אלו נדרשים לשאלה היסודית – האם רגשות הם תופעה קיימת בעולם או שהפרשנות שלנו כבני אדם לגורמים בסיסיים יותר בעצם יוצרת את מושג הרגש.
רגשות כדבר טבעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]גישות הרואות ברגשות דבר הקיים בטבע המציאות מניחות כי לפחות חלק מהרגשות נמצאים באופן הטבוע באורגניזם מלידתו, והם אינם דבר הנלמד ומושפע מהסביבה החיצונית לאורגניזם. כמו כן לפי גישות אלו ניתן יהיה להבחין או בסט תגובות אופייני לרגש או במקור אחד האחראי לפעילות הרגשית[4]. לפי תומכי הגישה, הרגשות הם כלי הישרדותי אשר התפתח עם מיליוני שנות אבולוציה ולכן הם נפוצים בעולם החי. בהתאם, לרגשות השונים צריכים להיות יתרונות אבולוציונים בהתמודדות עם סביבת האורגניזם. ממובילי הגישה בעת המודרנית ניתן למנות את הפסיכולוג פול אקמן (אנ'), אשר במחקריו הראה כי התגובות האופייניות לרגשות שונים הן אוניברסליות בין תרבויות שונות[5], ואף בני שבטים מבודדים מסוגלים לזהות את הרגשות המובעים בפניהם של בני אדם לבנים[6].
גלגל הרגשות של רוברט פלוצ'יק
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלוצ'יק טען כי קיימת קבוצה מצומצמת של שמונה רגשות בסיסיים. כעס, פחד, עצב, גועל, הפתעה, ציפייה, אמון ושמחה.
פירוק הרגשות לגורמים בסיסיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאוריה של הרגש
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך ההיסטוריה האנושית הוצעו כמה וכמה מודלים שניסו למדל את טיב הקשר בין הסביבה החיצונית לאדם לבין הרגש העולה כתגובה לה.
הרגש בעת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוון הקדומה, העלה קלאודיוס גלנוס את תאוריית ארבע הליחות הטוענת כי לרגשות יש ביטויים פיזיולוגים. גלנוס איבחן כי לאדם ישנם 4 נוזלי גוף (מרות) בסיסיים. לכל מרה הוא ייחס תכונות משלה, כך שכאשר רמה של נוזל מסוים נמצאת בכמות גבוהה יחסית, הוא אמור לפי גלנוס לחוש רגשות מסוג מסוים, בהתאם לתכונות שיוחסו למרה הספציפית. למשל, אדם בעל מרה צהובה (רמה גבוהה של נוזל צהוב) יהיה אדם כועס. ביטוי שכיח שמקורו בתאוריה זו הוא "מרה שחורה" כביטוי לרגשות עצב, צער, דיכאון, יגון.
התאוריה של ג'יימס ולאנג
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוקרים ויליאם ג'יימס וקרל לאנג (אנ') היו מראשוני החוקרים בעת המודרנית של הרגש. לדידם מקור החוויה המודעת של הריגוש נעוץ בתגובה הפיזיולוגית לגירוי מעורר הריגוש[7][8]. לדוגמה במקרה של רעש מפחיד, לפי התאוריה קודם נשמע את הרעש, בעקבותיו תתרחשנה תגובות גופניות שונות כגון עליה בלחץ הדם, ובעקבות ניתוח הפעילות הפיזיולוגית יעלה לחוויה המודעת הרגש המתאים. תימוכין לתאוריה נמצא במחקר אשר הראה כי פגיעה במערכת העצבים האוטונומית פוגעת ביכולת לחוות חוויה רגשית, על אף שהפגיעה אינה מונעת התנהגות התואמת למצב הרגשי האמור לעלות מגירוי רגשי[9]. עם זאת לתאוריה הושמעו ביקורות רבות. טיעון מרכזי, שלימים יכונה "פרדוקס הרגש", הוא העובדה שאנו חשים רגשות שונים, אך לא נמצאת שונות חדה בתגובות הפיזיולוגיות בפריפריה[10]. ביקורת נוספת היא שהשינויים הפיזיולוגים בחלקם הם איטיים מכדי שיוכלו להוות את הבסיס לחוויה הרגשית אשר נחווית סמוך מאוד לאירוע מעורר הרגש[10].
התאוריה של קנון ובארד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתגובה לחסרונות שבשיטתם של ג'יימס ולאנג, הציע פיזיולוג אשר התמחה בחקר וויסות הומאוסטאטי בשם וולטר קנון[11] תאוריה חלופית שטוענת לסימולטניות בין התגובה הפיזיולוגית לתגובה החווייתית. את התאוריה של קנון פיתח וחקר תלמיד המחקר שלו באותה העת פיליפ בארד[12][11], והיא נקראת יחדיו על שם שניהם[10]. לפי התאוריה בתגובה לגירוי מעורר רגש חלק במוח הנקרא תלמוס מעצבב באופן סימולטני הן את קליפת המוח המעורבת ביצירת חוויה מודעת, והן את האזורים המפעילים את המערכת האוטונומית האמונה על העלאת רמת העוררות. התחושה האמוציונאלית היא תוצאה של העצבוב הכפול[13]. עם התפתחות הנוירואנטומיה התפקודית נחשף כי האזורים האחראיים על תגובה לגירוי רגשי הם אזורי המערכת הלימבית[10], אך דבר זה אינו גורע מחלקה הארי של תאוריה זו.
התאוריה הדו גורמית של הרגש
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוקרים סטנלי שכטר וג'רום זינגר (אנ') העלו בשנת 1962 הצעה חדשה למנגנון התהוות הרגש[14]. התאוריה, שלימים תיקרא התאוריה הדו גורמית של הרגש, תולה את יצירת הריגוש בשני מרכיבים. הראשון העוררות הגופנית בה נמצא האדם לאחר הגירוי, השני הכרה שקיים מצב המעורר את הריגוש[15]. המצב המעורר הוא כפי שצוין לעיל אמורפי, ולכן יש צורך במרכיב נוסף אשר יבצע את המעבר מן המצב הפיזיולוגי לרגש. המרכיב שהוצע הוא אפוא התיוג, הדבקת תווית למקור העירור הפיזיולוגי בסיטואציה הסובבת את האורגניזם[15].
תאוריית הבניית הרגש
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת סוף המאה העשרים, עם הצטברות עדויות רבות שסתרו את גישת הרגשות כדבר טבעי[16][17][18], בנתה החוקרת ליסה פלדמן בארט תאוריה בשם "תאוריית הבניית הרגש"(אנ') המבוססת על מודל המעגל המורכב של הרגשות של ג'יימס ראסל, שפתר את העדויות הסותרות כפי שתוארו לעיל[19]. אליבא דבארט מוחנו מבצע בכל רגע נתון אינטרוספקציה, התבוננות עצמית על התגובות הפיזיולוגיות שלנו. עד כמה אנחנו מעוררים אל מול נינוחים, ועד כמה הסביבה שלנו חיובית ונעימה[20][19]. בעקבות תהליכי למידה, המושפעים בין היתר מחינוך, מתרבות ומשפה, אנו מבצעים עיבוד קוגניטיבי לא מודע לאינטרוספקציה זו. בעיבוד מתבצע קטלוג של סך המרכיבים הפיזיולוגים לכדי תובנה רגשית המועלית למודעות. תובנה זו מהווה את חוויית הרגש המוכרת שמבחינה בין רגשות שונים[19][20].
השפעות של הרגש
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרגש כתופעה מרכזית ישנן השתקפויות רבות בתהליכים פסיכולוגים רבים. הן בהשפעות על דרכי החשיבה של האורגניזם הן על התנהגותו בחברת אחרים והן על תהליכים מוטיבציוניים.
היבטים קוגניטיביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה
קיים קשר בין רגשות וזיכרון, כך שהרגש יכול להשפיע על תהליך הקידוד והשליפה של מידע מהזיכרון[21]. רגשות קשים ביותר שאינם מעובדים ואינם ניתנים להכלה יכולים לגרום לשיבושים חמורים בחשיבה ובזיכרון (כמו במקרים של פוסט טראומה ועקה קיצונית). סביבה מהנה ובריאה רגשית בשלבים המוקדמים של ההתפתחות תאפשר יכולות למידה וקוגניציה גבוהים יותר.
בנוסף, קיים קשר הדדי בין הרגש לחשיבה[21]. תגובות רגשיות יכולות להצביע על תועלת או נזק אפשריים לרווחתו של האדם ובכך משמשות לתעדוף של פעולות ותהליכים קוגניטיביים מסוימים[22]. הרגש יכול לשמש כרמז היוריסטי שממנו ניתן לפרש את התגובה לגירוי, אדם או אירוע מסוימים[21]. משום שהתחושה של הרגש יכולה להיות מעורפלת ישנה נטייה לפרש את משמעותה על פי ההקשר. באופן זה עוררות רגשית בתגובה לנהג שנדחף למסלול יכולה להתפרש ככעס בעוד שעוררות רגשית בתגובה למפגש עם אדם מושך יכולה להתפרש כאהבה[21].
השפעה נוספת של החשיבה על הרגש יכולה לבוא לידי ביטוי בהפעלה של סכמה בעלת אופי רגשי. כגון סטריאוטיפ שיכול להוביל לדעה קדומה[21].
רגשות שמבטא האדם יכולים להשפיע לא רק על עצמו אלא גם על האחרים הצופים בו. בנושא זה עוסק המודל רגשות כמידע חברתי של ואן קליף[23].
למרות כל אלו אנשים רבים מדווחים שהם מתקשים לשים לב למצבם הרגשי, עד שאדם אחר מציין זאת בפניהם, באופן שמפנה את תשומת לבם לרגשותיהם הנוכחיים[24].
היבטים חברתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – רגשות באינטראקציה חברתית
האדם מנסה לגבש התרשמות מדויקת אודות האנשים בסביבתו על ידי תהליכים שונים של תפיסה חברתית. כחלק מתהליך זה נעשה ניסיון תמידי להבין את רגשותיו של האחר[21]. עם זאת במקרים רבים אנשים מנסים להימנע מלחשוף את רגשותיהם. לא רק זאת, אלא שבמצבים מסוימים אנשים ינסו להביע רגשות מוגזמים או כוזבים כדי לשרת את מטרותיהם. ניתן לראות זאת בתהליכים חברתיים רבים כמו ניהול משא ומתן או שיווק ומכירה[21].
משום ששאלה ישירה אודות רגשותיו של הזולת לא תמיד תניב תשובות המשקפות את רגשותיו כפי שהוא תופס אותם, נוצר הצורך להיעזר ברמזים השייכים לתקשורת בלתי מילולית. רמזים אלו כוללים שפת גוף והבעת פנים[21].
מעבר לרגשות אותם חווה כל אדם באופן נפרד, רגש קבוצתי מתייחס לרגשות המשותפים לקבוצה חברתית.
ניתן לקבל מידע חברתי רב מהבעת הרגשות שלנו ושל אחרים בסביבתנו לפי הערכת רגשות. לפי יוסף פורגאס[25], מצב רוח חיובי אצל אדם יכול להשפיע על קבלת ההחלטות שלו לחיוב. לדוגמה, כאשר אדם נמצא במצב רוח טוב, הוא מפרש את ההשלכות של לקיחת סיכונים בצורה יותר חיובית. כמו כן, ישנה השפעה על קבלת החלטות גם במצב רוח שלילי הגורם לתפיסה שהעולם יותר מאיים. במצב זה, האדם יתרחק מלקחת סיכונים ויהיה יותר מחושב בקבלת ההחלטות שלו על מנת למנוע הפסדים. בנוסף, אנשים יכולים להשתמש בידע הרגשי שלהם כדי להבין מה קרה לבנאדם ומה תפקידו במצב מסוים כתוצאה מההבעות הרגשיות שלו. לדוגמה, כעס נוצר כתוצאה מהערכה של חוסר צדק, אדם יכול להבין מהבעת הכעס של אדם אחר כי הוא קיבל יחס לא הוגן ובנוסף לכך ניתן גם להבין מי הסיבה לחוסר הצדק, על ידי ההבחנה כלפי מי מכוון רגש הכעס[26].
ניתן לקבל מידע רב מרגשות המובעים גם במשא ומתן. לפי וואן קליף ועמיתיו[27], בניסוי המורכב מכמה שלבים בדקו כיצד הבעת רגשות של כעס ושמחה דרך טקסט משפיעה על ההצלחה או הכישלון של משא ומתן. מצאו כי כאשר אדם מביע כעס בטקסט כלפי המשא ומתן, היריב מבין לפי הבעתו כי הוא עלול לפרוש כל רגע ובכך בא יותר לקראתו. עם זאת, כאשר אדם מביע שמחה כלפי המשא ומתן, היריב מבין מהבעתו כי הוא שמח בחלקו וכתוצאה מכך משאיר את הרף של המשא ומתן גבוה ולא בא לקראתו. כלומר, אנשים אשר מביעים כעס בתהליך של משא ומתן הורידו בצורה משמעותית את הדרישות של היריבים שלהם כתוצאה מהפחד שיוותרו, יותר מאשר אנשים אשר מביעים שמחה. נמצא לפי וואן דורן ועמיתיו[28] על ההשפעות החברתיות של הרגש, כי ביטוי הרגשות על ידי אנשים לא רק נותן מידע על אותו אדם ומצבו, אלא גם על מצבים חברתיים שונים. בין היתר, נמצא כי רגש יכול להביע לאדם האם מדובר במצב חברתי של תחרות או שיתוף פעולה. נמצא גם כי מצבים חברתיים בין שני גברים נתפסים כיותר תחרותיים, כאשר אותם מצבים עם נשים נחשבים כיותר משתפי פעולה. בהמשך למחקר נמצא כי גם הבעות הפנים משפיעות על התפיסה החברתית. כאשר הבעות הפנים הן חיוביות כמו חיוך, המצב החברתי נתפס כשיתוף פעולה. בהבעות פנים שליליות כמו הבעה של כעס, המצב החברתי נתפס כתחרותי יותר.
היבטים התנהגותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רגשות ומצב רוח יכולים להשפיע על ההתנהגות של האדם[21].
כאשר אדם חש רגש, הדבר ימצא לרוב ביטוי בהתנהגות, כגון שינוי בהבעת פנים, דמע, תקיפה, בריחה. ניתן לומר שרגש הוא תבנית המארגנת התנהגויות. לעיתים אנו רוצים לחוות רגש מסוים, כגון השגת תענוג או הימנעות מכאב. במקרים כאלה ניתן לומר כי הרגש מהווה מוטיבציה, אשר מביאה אותנו לתאם סדרה של תגובות והתנהגויות על-מנת להגיע אל הרגש המבוקש.
מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרכיב הבולט ברגש הוא התחושה הסובייקטיבית שאותה אנו "חשים". היות שתחושה זו היא סובייקטיבית, ייתכן כי אותו רגש נחווה שונה אצל בני אדם שונים. המחקר הראה[דרוש מקור] כי לתחושה אישית זו נלוות גם עוררות פיזיולוגית, כלומר פעילות של איברים פנימיים כגון שינויים בלחץ הדם, בלחות העור ועוד. קיימת מחלוקת בין החוקרים בשאלה האם לכל רגש ישנו ביטוי פיזיולוגי נפרד.
בהתאם לכך, ניתן לתאר רגשות כגון אהבה, שנאה, אומץ, פחד, הנאה, עצב, גועל הן במונחים פיזיולוגיים והן במונחים פסיכולוגיים. למשל, רגש יכול להביא מבחינה פיזיולוגית לשינויים בקצב הלב, הזעה או התכווצות שרירים בפנים המביעים רגשות מסוימים. ואילו מבחינה פסיכולוגית, רגש יכול להביא להערכות מסוימות שהאדם עושה לגבי מצבו האישי, ולפעול לפי הערכות אלו, אפשר גם לזהות רגשות על-פי הזזת איברים כמו העיניים הפה ואפילו הגבות.
בעוד שההמיספרה השמאלית של המוח הגדול היא הדומיננטית בתפקודי השפה בקרב כ־90% מהאוכלוסייה, ההמיספרה הימנית מעורבת בשליטה על הפרוזודיה ובהבעה וזיהוי של רגשות בטון הדיבור[29].
הרגש בעולם החי
[עריכת קוד מקור | עריכה]_young_males_eyeballing.jpg)
חוקרים שונים קבעו רשימות שונות של רגשות. שני הרגשות המופיעים בכל הרשימות, ומאפיינים גם רגשות של בעלי חיים באופן כללי, הם כאב והנאה. שני רגשות אלו אינם נלמדים, ומופיעים גם אצל בני אדם הסובלים מלקות שכלית. רגשות נוספים שמיוחסים לבעלי חיים, הם למשל: פחד, שמחה, התרגשות, עצב, קנאה, כעס, תסכול ויאוש. במחקר שנעשה על חולדות, הוכנסו זוגות של חולדות לתוך תאים, כאשר אחת מהחולדות כלואה בתוך כלוב קטן ללא יכולת לצאת והשנייה חופשייה בתא. בניסוי אחד, החולדות למדו לפתוח את דלת הכלוב ועשו זאת מהר יותר (בממוצע כ-7 ימים) ובתכיפות גבוהה יותר (כ-75% מהחולדות), יחסית לניסוי הביקורת בו הכלוב היה ריק או הכיל חפץ בדמות חולדה. בניסוי שני, התא כלל כלוב נוסף שהכיל שוקולד. לאחר 6 ימים, חולדות פתחו דלת הכלוב בו הייתה החולדה הכלואה באותה תדירות שפתחו את דלת הכלוב שהכיל שוקולד[30]. תוצאות המחקר פורשו כעדות להתנהגות אמפתית של החולדות, אך יש החולקים על פרשנות זו[31].
הבחנה בין רגש למושגים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים רבים[דרוש מקור] מבחינים בין תחושות לרגשות, כאשר תחושות מתייחסות למידע הנקלט בחושים. חלקם מאמינים שרגשות יכולים להתעורר באופן לא מודע, ולכן רגש הוא תופעה יותר כללית מהביטוי הסובייקטיבי של התחושות. תחושות יכולות גם להתייחס באופן מצומצם יותר לחוויה של השינויים הגופניים.
הבחנה נוספת מתמקדת בהבדל שבין רגש והגורם לרגש. למשל, האם מחשבות על אדם אהוב הן הגורמות לרגש האהבה או שמחשבות אלה הן חלק מהרגש עצמו? דרך אחת לפתור נושא זה[דרוש מקור] היא לראות האם הרגש יכול לקרות באופן שאינו תלוי במחשבות אלה. לכן, מחשבות לגבי אדם או מצב מסוים יכולות שלא להיות חלק מרגש האהבה, היות שאדם יכול לחוות את אותו הרגש לגבי דברים רבים אחרים. אולם, האם ניתן לחוש אהבה ללא מחשבה כלשהי על מושא האהבה? אם התשובה לכך היא שלילית, נציין כי מחשבות על אובייקט נאהב הן חלק מהרגש עצמו. יש תאורטיקנים הטוענים שלפחות מספר רגשות יכולים להיגרם ללא כל מחשבה, או למעשה ללא פעילות קוגניטיבית כלל. הם מצביעים על תגובות מיידיות וגם על רגשות משוערים של תינוקות ובעלי חיים כהצדקה לטיעון זה. הוויכוח לגבי נקודה זו עדיין מתקיים והוא מייצג הבחנה מהותית בין מה שקרוי תאוריות "קוגניטיביות" של רגשות ותאוריות "שאינן קוגטיניביות" של רגשות, כאשר תאוריות שאינן קוגניטיביות של רגשות מתייחסות למרכיבים אחרים של רגשות, דוגמת תגובות גופניות, כמרכיבים מהותיים.
הבחנה נוספת וקשורה היא בין רגש ותוצאות הרגש, בעיקר התנהגויות וביטויים רגשיים. אנשים בדרך כלל מתנהגים בדרכים מסוימות כתוצאה ישירה של מצבם הרגשי, כמו בכי, רצון להילחם או לברוח. אך אם אדם יכול להרגיש רגש ללא ההתנהגות הנלווית, ניתן להתייחס להתנהגות כאל חלק שאינו מהותי ברגש עצמו. יש חוקרים[דרוש מקור] המאמינים בגישה פונקציונליסטית לרגשות והם מצביעים על כך שרגשות התפתחו לצורך תפקוד מסוים, למשל לשמור על ביטחונו של האדם. אם ההתנהגויות המשויכות לרגש הן הגורם הקובע לעצם קיומו של הרגש, הרי שהתנהגות מוכוונת מטרה צריכה להיחשב כמהותית לרגש עצמו. אך משום שאנו מכירים בכך שההתנהגות אינה צריכה בהכרח לקרות, אנו יכולים להסיק שרגשות מערבים מה שאנו קוראים "נטיות התנהגותיות". כך למשל, פחד מערב את הנטייה לברוח, והכוונה היא לכך שהסבירות לכך שאדם יברח ממצב מסוים גדלה כאשר הוא חווה פחד.
שיטות מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השורש ר.ג.ש. מופיע בתנ"ך שלוש פעמים בעברית, כולן בספר תהילים[32], ושלוש פעמים נוספות בארמית בספר דניאל[33]. פרשני המקרא בדרך כלל פירשו את המילה במשמעות אספה והתקבצות[34]. בתלמוד מוזכרת המילה גם במשמעות שימת לב[35], או זעזוע והשתנות[36].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ספר: רגשות |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
| |
- אינטליגנציה רגשית
- דחק
- הדבקה רגשית
- מנהיגות
- עבודת רגשות
- רגשנות
- רגש קבוצתי
- רגשות ותרבות
- תשישות רגשית
- רגשון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רגש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רגשות, דף שער בספרייה הלאומית
- בית ספר לרגשות 19 קטעים קצרים בהם פרופ' יורם יובל מדבר על מגוון נושאים הקשורים לרגשות. אתר פסיכולוגיה עברית
- רגשות – מה זה רגש ותפקיד רגשות בחיינו? פרופ' יורם יובל. אתר פסיכולוגיה עברית
- פרופ' גל ריכטר לוין משוחח עם פרופ' יק פנספק, מהו בסיס הרגשות?, הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה, 14 בנובמבר 2007
- ד"ר ברנה בראון: על העוצמה שבפגיעות
– הרצאה באנגלית (עם אפשרות לכתוביות בעברית) על החשיבות של כל טווח הרגשות האנושי. - על רגשות, אוניברסיטת ג'יימס מדיסון (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Cabanac, Michel (2002). What is emotion? Behavioural Processes, Volume 60, Issue 2, Pages 69–83, ISSN 0376-6357, https://doi.org/10.1016/S0376-6357(02)00078-5
- ^ 1 2 Barrett, L. F., Mesquita, B., Ochsner, K. N., & Gross, J. J. (2007). The experience of emotion. Annu. Rev. Psychol., 58, 373–403.
- ^ שמיר, א' (2001). אהבתו של ר' חסדאי קרשקש, מרכזיות רעיון האהבה במשנתו של רח"ק והפולמוס עם הרציונליזם היהודי ורעיון האהבה הנוצרי (עבודה לשם קבלת תואר מוסמך במחשבת ישראל), האוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים.
- ^ Barrett, L. F. (2006). Are emotions natural kinds?. Perspectives on psychological science, 1(1), 28–58.
- ^ Ekman P, Heider E, Friesen WV, Heider K. Facial expression in a preliterate culture. 1972
- ^ Ekman, P., & Friesen, W. V. (1971). Constants across cultures in the face and emotion. Journal of personality and social psychology, 17(2), 124.
- ^ James, W., Burkhardt, F., Bowers, F., & Skrupskelis, I. K. (1890). The principles of psychology (Vol. 1, No. 2). London: Macmillan.
- ^ Lange, C. G. (1922). The emotions (I. A. Haupt, Trans.). In C. G. Lange & W. James (Eds.), A series of reprints and translations. The emotions, Vol. 1, pp. 33–90). Baltimore, MD, US: Williams & Wilkins Co.
- ^ Hohmann, G. W. (1962, October). The effect of dysfunctions of the autonomic nervous system on experienced feelings and emotions. In Conference on Emotions and Feelings at New School for Social Research, New York.
- ^ 1 2 3 4 נדלר א. ווולמר ל. (1990). מבוא לפסיכולוגיה חטיבה שלישית יחידות 7–9. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. עמודים 70–71
- ^ 1 2 Friedman, B. H. (2010). Feelings and the body: The Jamesian perspective on autonomic specificity of emotion. Biological psychology, 84(3), 383–393.
- ^ Timothy S. Harrison. (1977). Archibald Philip bard 1898–1977 A biographical Memoir. National Academies Press washington D.C.
- ^ Cannon, W. B. (1927). The James-Lange theory of emotions: A critical examination and an alternative theory. The American journal of psychology, 39(1/4), 106–124.
- ^ Schachter, S., & Singer, J. (1962). Cognitive, social, and physiological determinants of emotional state. Psychological review, 69(5), 379.
- ^ 1 2 נדלר א. ווולמר ל. (1990). מבוא לפסיכולוגיה חטיבה שלישית יחידות 7–9. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. עמוד 72.
- ^ Gendron, M., Roberson, D., van der Vyver, J. M., & Barrett, L. F. (2014). Perceptions of emotion from facial expressions are not culturally universal: evidence from a remote culture. Emotion, 14(2), 251.
- ^ Barrett, L. F. (2006). Are emotions natural kinds?. Perspectives on psychological science, 1(1), 28–58.
- ^ Phan, K. L., Wager, T., Taylor, S. F., & Liberzon, I. (2002). Functional neuroanatomy of emotion: a meta-analysis of emotion activation studies in PET and fMRI. Neuroimage, 16(2), 331–348.
- ^ 1 2 3 Barrett, L. F. (2006). Solving the emotion paradox: Categorization and the experience of emotion. Personality and social psychology review, 10(1), 20–46.
- ^ 1 2 הרצאת טד שנתנה פרופ' ברט בנושא הבניית הרגשות
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
- ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
- ^ Van Kleef, G. A., De Dreu, C. K., & Manstead, A. S. (2010). An interpersonal approach to emotion in social decision making: The emotions as social information model. Advances in experimental social psychology, 42, 45–96
- ^ By Schooler, Jonathan W.; Mrazek, Michael D.; Baird, Benjamin; Winkielman, Piotr. Mikulincer, Mario (Ed); Shaver, Phillip R. (Ed); Borgida, Eugene (Ed); Bargh, John A. (Ed), (2015). APA handbook of personality and social psychology, Volume 1: Attitudes and social cognition. APA handbooks in psychology., (pp. 179–202). Washington, DC, US: American Psychological Association, xlix, 982 pp.
- ^ Forgas P. Joseph (1995), Mood and Judgment: The Affect Infusion Model (AIM), Psychological Bulletin, 117(1), 39–66.
- ^ Hareli S., Hess U. (2010), What emotional reactions can tell us about the nature of others: An appraisal perspective on person perception, Cognition and Emotion, 24(1), 128–140.
- ^ Van Kleef, G., De Dreu, C. & Manstead, A. (2004), The Interpersonal Effects of Anger & Happiness in Negotiations, Journal of Personality and Social Psychology, 86(1), 57–76.
- ^ Van Doorn, E., Heerdink, M., Van Kleef, G., (2012), Emotion and the construal of social situations: Inferences of cooperation versus competition from expressions of anger, happiness, and disappointment, Cognition and Emotion, 26 (3), 442–461.
- ^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
- ^ Inbal Ben-Ami Bartal, Jean Decety Peggy Mason, Empathy and Pro-Social Behavio r in Rats, Science 334; 6061 2011
- ^ Alan Silberberg, Candice Allouch, Samantha Sandfort, David Kearns, Heather Karpel, Burton Slotnick, Desire for social contact, not empathy, may explain “rescue” behavior in rats, Animal Cognition, 2014 doi: 10.1007/s10071-013-0692-1
- ^ ספר תהילים, פרק ב', פסוק א', ספר תהילים, פרק נ"ה, פסוק ט"ו, ספר תהילים, פרק ס"ד, פסוק ג'
- ^ ספר דניאל, פרק ו', פסוק ז', ספר דניאל, פרק ו', פסוק י"ב, ספר דניאל, פרק ו', פסוק ט"ז
- ^ רש"י מצודת ציון רד"ק ועוד.
- ^ לדוגמה תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קט"ו, עמוד ב' "כשהיה עולה בסולם הרגיש בו"
- ^ לדוגמה תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ה, עמוד ב' "רגש עלמא" נזדעזע העולם
| רגשות | |
|---|---|
| |
| מצב רוח • אפקט |
| פסיכולוגיה | ||
|---|---|---|
| פסיכולוג • פסיכותרפיה • פילוסופיה של הפסיכולוגיה | ||
| ענפי מחקר | פסיכוביולוגיה • קוגניטיבית • התפתחותית • חברתית • אישיותית • השוואתית • פסיכופתולוגיה • פסיכופיזיקה • פסיכובלשנות • פסיכולוגיה אבולוציונית • נוירופסיכולוגיה • פסיכולוגיה תרבותית • פסיכולוגיה בין תרבותית • ראו גם: פסיכיאטריה | 
|
| תחומי עיסוק | קלינית • חינוכית • ארגונית/תעסוקתית • שיקומית • רפואית • משפטית • צבאית • ספורט | |
| אסכולות | סטרוקטורליזם • פונקציונליזם • פנומנולוגיה • פסיכואנליזה • אינדיבידואלית • הומניסטית • ביהביוריזם • אקזיסטנציאליזם • גשטלט • פסיכולוגיה חיובית • פסיכודינמיקה | |
| מושגים כלליים | תודעה • תפיסה • לא-מודע • זיכרון • למידה • רווחה נפשית • הפרעה נפשית • טראומה נפשית • מבחני אישיות • אינטליגנציה • מיינד • רגש | |
| הקטגוריה "פסיכולוגיה" במיזמים אחרים של קרן ויקימדיה: ויקימילון • ויקיספר • ויקיציטוט | ||
| המערכת הלימבית | ||
|---|---|---|
| אזורים מוחיים | קליפת המוח הלימבית: פיתול החגורה (פיתול החגורה הקדמי, פיתול החגורה הקדמי העליון), הפיתול הפארהיפוקמפאלי (אנ') • קליפת המוח הארובתית-מצחית • היפוקמפוס • פורניקס • אמיגדלה • גרעין האקומבנס • היפותלמוס • הגופים הדדיים • תלמוס | |
| תפקודים | רגשות • מוטיבציה • זיכרון • למידה • הרחה • תגובת הילחם או ברח • ויסות של מערכת העצבים האוטונומית | |
