משתמש:Sokuya/הכנסת העשרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הכנסת העשרים, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-17 במרץ 2015, הושבעה ב-31 במרץ באותה שנה. יושב ראש הכנסת ה-20 הוא חבר הכנסת יולי אדלשטיין. יושב ראש האופוזיציה הוא חבר הכנסת יצחק הרצוג, חבר הכנסת דוד ביטן הוא יו"ר הקואליציה .

חלוקת מושבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים
מפלגה מנהיג/ה סימן מושבים קולות
אחוז ± אחוז
הליכוד בנימין נתניהו מחל 30 25.0%
30 / 120
Increase12 985,408 23.4%
המחנה הציוני יצחק הרצוג אמת 24 20.0%
24 / 120
Increase3‏א 786,313 18.67%
הרשימה המשותפת איימן עודה ודעם 13 10.83%
13 / 120
Increase2‏ב 446,583 10.61%
יש עתיד יאיר לפיד פה 11 9.17%
11 / 120
Decrease8 371,602 8.82%
כולנו משה כחלון כ 10 8.33%
10 / 120
חדש 315,360 7.49%
הבית היהודי נפתלי בנט טב 8 6.67%
8 / 120
Decrease4 283,910 6.74%
ש"ס אריה דרעי שס 7 5.83%
7 / 120
Decrease4 241,613 5.74%
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ל 6 5.0%
6 / 120
Decrease7 214,906 5.1%
יהדות התורה יעקב ליצמן ג 6 5.0%
6 / 120
Decrease1 210,143 4.99%
מרצ זהבה גלאון מרצ 5 4.17%
5 / 120
Decrease1 165,529 3.93%
אחרים 0 0.00% 378,569 8.99%
קולות פסולים/פתק לבן 43,854
סך הכל 120 4,254,738 100%
בעלי זכות בחירה 5,881,696 72.34%
מקור: ועדת הבחירות המרכזית
א. בהשוואה לסך הכל של העבודה והתנועה ב-2013.
ב. בהשוואה לסך הכל של חד"ש, בל"ד והרשימה הערבית המאוחדת ב-2013.

גושים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוש רשימות מושבים בכנסת
גוש הימין הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו 44 מושבים
גוש השמאל המחנה הציוני (העבודה + התנועה + התנועה הירוקה), מרצ 29 מושבים
גוש המרכז יש עתיד, כולנו 21 מושבים
חרדים ש"ס, יהדות התורה 13 מושבים
ערבים הרשימה המשותפת (רע"מ + תע"ל + בל"ד + חד"ש) 13 מושבים

חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – לרשימת חברי הכנסת המלאה ראו את רשימת חברי הכנסת העשרים
יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת

חלוקת מושבים לפי מפלגה

  הליכוד (25%)
  המחנה הציוני (20%)
  הרשימה המשותפת (10.8%)
  יש עתיד (9.2%)
  כולנו (8.3%)
  הבית היהודי (6.7%)
  ש"ס (5.8%)
  ישראל ביתנו (5%)
  אחדות התורה (5%)
  מרצ (4.2%)

חברי כנסת חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל הכנסת העשרים נכנסו בהיבחרה 40 ח"כים חדשים[1], ונוסף עליהם 5 ח"כים שלא כיהנו בכנסת התשע עשרה אך כיהנו בעבר כחברי הכנסת (בני בגין, משה כחלון, אבי דיכטר, איוב קרא ויואל חסון) וכן חבר כנסת אחד שכיהן בכנסת ה-19 אך התפטר במהלך הקדנציה ונבחר בשנית (אריה דרעי).

במשך כהונתה נכנסו 6 ח"כים חדשים ואחד פרש; כך שמספר הח"כים החדשים המכהנים הגיע ל־45.

הליכוד: דוד ביטן, ז'קי לוי, יואב קיש, דודי אמסלם, מיקי זוהר, ענת ברקו, נאוה בוקר, אברהם נגוסה, נורית קורן, ירון מזוז, אורן חזן, שרן השכל, אמיר אוחנה, יהודה גליק.

המחנה הציוני: מנואל טרכטנברג, רויטל סויד, דני עטר, זוהיר בהלול, איתן ברושי, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס-ורבין, יוסי יונה, איל בן ראובן, יעל כהן פארן.

הרשימה המשותפת: איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עבד אל-חכים חאג' יחיא, יוסף ג'בארין, אוסאמה סעדי, עבדאללה אבו מערוף.

יש עתיד: חיים ילין.

כולנו: יואב גלנט, אלי אלאלוף, מייקל אורן, רחל עזריה, טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, אלי כהן, רועי פולקמן, מירב בן-ארי.

הבית היהודי: ינון מגל, בצלאל סמוטריץ'.

ש"ס: יגאל גואטה, מיכאל מלכיאלי.

ישראל ביתנו: שרון גל, עודד פורר,יוליה מלינובסקי.

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיא במספר הנשים שמכהנות כחברות הכנסת, שנקבע בבחירות לכנסת ה-19 (27 ח"כיות), נשבר, ולאחר כניסתן של יעל כהן-פארן ויוליה מלינובסקי עלה מספר החברות בכנסת לראשונה ליותר מרבע מסך החברים - 33 חברות כנסת.

במהלך הכנסת ילדו חברת הכנסת וסגנית השר ציפי חוטובלי, חברת הכנסת מירב בן-ארי וחברת הכנסת קארין אלהרר, המשך מגמה שהחלה בכנסת השמונה עשרה ונמשכה בכנסת התשע עשרה, בהן ילדו חברות כנסת מכהנות, לראשונה מאז ילדה אסתר וילנסקה בתחילת הכנסת השנייה (1951). בן-ארי הייתה הח"כית הראשונה שילדה שלא במסגרת נישואין.

להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו מכהנים שני חברי כנסת שהצהירו על עצמם כהומוסקסואלים. בעקבות רצח שירה בנקי כתב איציק שמולי, שקהילת הלהט"ב היא "הקהילה שלי".[2] הוא חבר הכנסת הראשון במפלגת העבודה שהצהיר על היותו הומוסקסואל, והיחיד שהודיע זאת במהלך כהונתו בכנסת. חבר הכנסת אמיר אוחנה שנכנס לכנסת בעקבות פרישתו של סילבן שלום, הוא פעיל להט"ב וחבר הכנסת ההומוסוקסואל המוצהר הראשון בליכוד.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דתיים יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו ירד כוחן של המפלגות החרדיות והדתיות. מפלגת ש"ס זכתה ב-7 מנדטים לעומת 11 בכנסת היוצאת, יהדות התורה ב-6 לעומת 7 והבית היהודי ב-8 לעומת 12 מנדטים, נראה שאחת הסיבות לכך היא התמודדותה של מפלגת יחד - העם איתנו (בראשות ח"כ אלי ישי), שכללה מועמדים חרדים ודתיים-לאומיים כאחד. היא קבלה 125,158 קולות (בערך 3.5 מנדטים), אך לא עברה את אחוז החסימה.

ש"ס: אריה דרעי, יצחק כהן, יעקב מרגי, דוד אזולאי, יואב בן צור, יצחק וקנין, יגאל גואטה. 100%

הבית היהודי: נפתלי בנט, אורי אריאל, אלי בן דהן, ניסן סלומינסקי, מוטי יוגב, בצלאל סמוטריץ', שולי מועלם-רפאלי. 88%

יהדות התורה: יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר. 100%

הליכוד: זאב אלקין, יולי אדלשטיין, ציפי חוטובלי, אברהם נגוסה, ז'קי לוי, ירון מזוז, יהודה גליק. 20%

יש עתיד: אלעזר שטרן, עליזה לביא. 18%

כולנו בראשות משה כחלון: רחל עזריה. 10%

דתיים מוסלמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת העשרים יש שלושה חברי כנסת דתיים-מוסלמים.

הרשימה המשותפת: מסעוד גנאים (רע"ם), עבד אלחכים חאג' יחיא (רע"ם), טלב אבו עראר (רע"ם). 28%

חברי כנסת לא יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת זו ישנם 17 חברי כנסת לא יהודים - 11 מוסלמים, 4 דרוזים ושני נוצרים, זאת לעומת 12 (מתוכם שני נוצרים ודרוזי אחד) בראשית כהונת הכנסת ה־19. 12 מחברי הכנסת הלא יהודים נמצאים ברשימה המשותפת, שאיחדה את הסיעות הערביות (וכן את חד"ש, הערבית ברובה) מהכנסת הקודמת.

(למעט כאשר נאמר אחרת הח"כים המופיעים ברשימה הם מוסלמים)

הרשימה המשותפת  12 מתוך 13 - 92%  איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן (נוצרייה), עבד אל-חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, באסל גטאס (נוצרי), אוסאמה סעדי, עבדאללה אבו מערוף (דרוזי), ג'מעה אזברגה.
הליכוד 1 מתוך 30- 3% איוב קרא (דרוזי).
המחנה הציוני 1 מתוך 24 - 4% זוהיר בהלול.
ישראל ביתנו 1 מתוך 6 - 17% חמד עמאר (דרוזי).
מרצ 1 מתוך 5 - 20% עיסווי פריג'.
כולנו 1 מתוך 10 - 10% אכרם חסון (דרוזי).

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת העשרים מכהנים 17 בעלי תואר דוקטור לעומת 14 בכנסת הקודמת: יובל שטייניץ, עליזה לביא, בני בגין, אחמד טיבי, דב חנין, ג'מאל זחאלקה, באסל גטאס, נחמן שי, אראל מרגלית, ענת ברקו, אברהם נגוסה, עבדאללה אבו מערוף, מיכאל אורן, יפעת שאשא-ביטון, יוסף ג'בארין, והפרופסורים מנואל טרכטנברג ויוסי יונה, לעומת פרופסור אחד (אבישי ברוורמן) שכיהן בכנסת הקודמת.

ח"כ אכרם חסון הוא בעל תואר דוקטור בהתכתבות מאוניברסיטת באבש-בויאי קלוז' הרומנית שאינה מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל.

קרובי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת העשרים מכהנים אח ואחות - ז'קי לוי מ"הליכוד" ואורלי לוי-אבקסיס מסיעת ישראל ביתנו, ילדיו של הח"כ לשעבר דוד לוי ואחייניו של אחיו מקסים לוי, שאף הם כיהנו במקביל בכנסות ה-14 וה-15.

אחמד טיבי וגיסו אוסאמה סעדי מכהנים שניהם כח"כים מטעם הרשימה המשותפת.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת הפתיחה של הכנסת העשרים, שבה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-31 במרץ 2015[3]. בראשה עמד ותיק חברי הכנסת, עמיר פרץ. בהמשך היום נבחר יולי אדלשטיין לכהונה שנייה כיושב ראש הכנסת.

בנימין נתניהו הרכיב את ממשלת ישראל ה-34 שהייתה ממשלה צרה, אשר נשענה על קואליציה בת 61 ח"כים. מצב זה איפשר לאופוזיציה להביס את הקואליציה במספר הזדמנויות, ביניהן:

חוקים שהכנסת העבירה
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפקיד שם סיעה הערות
נשיאות הכנסת
יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין הליכוד
סגני יושב ראש הכנסת  נאוה בוקר הליכוד ב-1 ביוני 2016 הסתיימה כהונתם של אורן חזן ונורית קורן בתפקיד
ב-8 ביוני 2016 נבחר חמד עמאר לסגן
ב-15 ביוני 2016 נבחרה נאוה בוקר לסגנית
טלי פלוסקוב כולנו
בצלאל סמוטריץ' הבית היהודי
יצחק וקנין ש"ס
חמד עמאר ישראל ביתנו
חיליק בר המחנה הציוני
יואל חסון
אחמד טיבי הרשימה המשותפת
מאיר כהן יש עתיד
ראשות הקואליציה והאופוזיציה
יושב ראש הקואליציה  דוד ביטן הליכוד עד מאי 2016 כיהן בתפקיד צחי הנגבי
ראש האופוזיציה  יצחק הרצוג המחנה הציוני
יושבי ראש הסיעות
יו"ר סיעת הליכוד צחי הנגבי הליכוד
יו"ר סיעת כולנו רועי פולקמן כולנו
יו"ר סיעת הבית היהודי שולי מועלם-רפאלי הבית היהודי
יו"ר סיעת ש"ס יואב בן צור ש"ס
יו"ר סיעת יהדות התורה מנחם אליעזר מוזס יהדות התורה
יו"ר סיעת ישראל ביתנו רוברט אילטוב ישראל ביתנו
יו"ר סיעת המחנה הציוני מרב מיכאלי

יואל חסון

המחנה הציוני
יו"ר סיעת הרשימה המשותפת ג'מאל זחאלקה הרשימה המשותפת
יו"ר סיעת יש עתיד עפר שלח יש עתיד
יו"ר סיעת מרצ אילן גילאון מרצ
יושבי ראש הוועדות הקבועות
ועדת הכנסת יואב קיש הליכוד עד מאי 2016 כיהן בתפקיד דוד ביטן
ועדת הכספים משה גפני יהדות התורה
ועדת הכלכלה איתן כבל המחנה הציוני
ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר הליכוד עד מאי 2016 כיהן בתפקיד צחי הנגבי
ועדת הפנים והגנת הסביבה דוד אמסלם הליכוד
ועדת החוקה, חוק ומשפט ניסן סלומינסקי הבית היהודי
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אברהם נגוסה הליכוד
ועדת החינוך, התרבות והספורט יעקב מרגי ש"ס
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אלי אלאלוף כולנו
ועדה לענייני ביקורת המדינה קארין אלהרר יש עתיד
ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עאידה תומא סלימאן הרשימה המשותפת
ועדת המדע והטכנולוגיה אורי מקלב יהדות התורה
ועדת האתיקה יצחק וקנין ש"ס
יושבי ראש הוועדות המיוחדות
ועדה מיוחדת לפניות הציבור ישראל אייכלר יהדות התורה
הוועדה לזכויות הילד יפעת שאשא-ביטון כולנו
ועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול תמר זנדברג מרצ
ועדת השקיפות סתיו שפיר המחנה הציוני
בעלי תפקידים בכנסת
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ' עד יוני 2016 כיהן בתפקיד רונן פלוט
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
היועץ המשפטי לכנסת איל ינון
קצין הכנסת יוסף גריף

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משרון גל עד יפעת שאשא ביטון: היכרות עם החברים החדשים בכנסת, באתר ynet, 18 במרץ 2015
    הכירו את חברי הכנסת החדשים, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2015
  2. ^ ח"כ איציק שמולי יצא מהארון, באתר ‏מאקו‏, 31 ביולי 2015
  3. ^ זאת בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק הכנסת, ה'תשנ"ד-1994, הקובע כי "הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים"
  4. ^ עמרי נחמיאס‏, מבוכה לקואליציה: הצעת חוק בתמיכת הממשלה נפלה בהצבעה בכנסת, באתר וואלה‏, 4 בנובמבר 2015
  5. ^ אטילה שומפלבי ועומרי אפרים, ח"כים מהבית היהודי יצאו מהמליאה - הקואליציה הפסידה בהצבעה, באתר ynet, 11 בנובמבר 2015
  6. ^ חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ז-2017, ס"ח 2622 מ-30 במרץ 2017


הקודמת:
הכנסת התשע עשרה
20132015
הכנסת העשרים
2015 ואילך
הבאה:

הכנסת ה-20 *