לדלג לתוכן

משרד המשפטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרד המשפטים
בניין משרד המשפטים
בניין משרד המשפטים
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 14 במאי 1948
ממשלה ממשלת ישראל
שר יריב לוין
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל איתמר דוננפלד
מטה מרכזי רחוב צלאח א-דין, ירושלים
תקציב 6.1 מיליארד ש"ח (2024)
justice.gov.il

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.

המשרד אמון על שורה ארוכה של נושאים ותחומי פעילות משפטיים ומקצועיים שונים, ובין תפקידיו העיקריים:

  • ארגון מערכות בתי המשפט, בתי הדין וההוצאה לפועל
  • הכנת נוסח החקיקה הממשלתית, ליווי החקיקה הפרטית ופרסום הרשומות
  • ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדיה
  • אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית
  • ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות ומעיין שיפוטיות
  • ביצוע חוקים ששר המשפטים ממונה על ביצועם, ובכלל זה מתן שירותים משפטיים ואסדרה בתחומים משפטיים ומקצועיים מגוונים

במשרד המשפטים נכללים, בין היתר, היחידות והמערכים הבאים: הייעוץ המשפטי לממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, האגף לסיוע משפטי אזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האגף לרישום והסדר מקרקעין, אגף שומת מקרקעין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, רשות הפטנטים, רשות התאגידים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, בתי הדין השרעיים בתי הדין הדתיים הדרוזיים, מחלקת החנינות, מערכת ה"רשומות", בתי הדין לביקורת משמורת, מינהל הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, היחידה לענייני העדות הנוצריות, המרות דת וברית הזוגיות, היחידה הממשלתית לחופש המידע, יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם, יחידת הממונה על העזרה המשפטית מול המועצה הפלסטינית וכן יחידות מטה הנהלת המשרד.

המשרד אמון על אסדרה ורישוי מקצועות בתחומים משפטיים ומקצועיים שונים ובהם רואי חשבון מועצת רואי החשבון, מתווכים במקרקעין רשם המתווכים, מועצת שמאי מקרקעין, המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, נוטריונים, עורכי פטנטים וטוענים שרעיים.

שר המשפטים אחראי על־פי חוק על מינהל בתי המשפט באמצעות הנהלת בתי המשפט, על מינהל בתי הדין הרבניים באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, וכן על רשות האכיפה והגביה הפועלת כיחידת סמך במסגרתה פועלת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

במסגרת תפקידו שר המשפטים כיהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני.

מטה המשרד שוכן ברחוב צלאח א־דין 29.

בניין משרד המשפטים בירושלים מואר לכבוד חגיגות עשור למדינת ישראל בשנת 1958.
טקס השבעת שופטי בית משפט השלום ומחוזי בישראל שהתקיים בבית נשיא מדינת ישראל, בתמונה יושבים: איילת שקד שרת המשפטים, הנשיא ראובן ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, אוקטובר 2015. מינוי שופטים הוא חלק מתפקידיו של שר המשפטים באמצעות הוועדה למינוי שופטים.
בניין משרד המשפטים בגבעת רם טרם אכלוסו, יולי 2024.

המשרד הוקם עם כינון הממשלה הזמנית ב־1948. השר הראשון שעמד בראשו היה פנחס רוזן, ובראשית דרכו היו בו שלושה עובדים בלבד. מטרתו הראשונה של המשרד הייתה ליצור רצף בפעילותם של מוסדות המשפט החיוניים בתקופת המעבר מהשלטון הבריטי. במיוחד התעורר צורך באיוש תפקידי שופטים בבתי המשפט, שכן השופטים הבריטים והערבים עזבו. מינוי השופטים הראשונים של בית המשפט העליון בגלגולו כבית משפט ישראלי אושר בידי הממשלה הזמנית ומועצת המדינה הזמנית ביולי אותה שנה. כן אויש ב־1948 משרד האפוטרופוס הכללי.

מטרה נוספת שעמדה לנגד עיניהם של ראשי המשרד בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה גיבוש דינים ישראליים שיחליפו את מערכות הדינים העות'מאנית והמנדטורית. עם זאת, הזיקה לדין הבריטי נותקה רק ב־1980, עם חקיקתו של חוק יסודות המשפט, שביטל סעיף בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל שקבע כי מקום שלא נקבעו הוראות בחוק המקומי, יפסקו בתי המשפט לפי המשפט המקובל ודיני היושר. כמו כן, גם בימינו, יותר מ־70 שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, עומדים בתוקפם חוקים שנחקקו בידי המחוקק המנדטורי או נסחים חדשים של חוקים כאלה (כגון פקודת הנזיקין, פקודת הראיות או פקודת העיריות). דבר החקיקה העות'מאני האחרון, המג'לה, בוטל ב־1984.

בשנת 1949 כלל המשרד שלוש מחלקות ראשיות: ייעוץ, חקיקה ופרקליטות. כן כלל המשרד את המחלקות המנהליות: רשם קרקעות, האפוטרופוס הכללי והרשם הכללי. במשרד עבדו 506 עובדים.[1] באפריל 1949 עברו הפרקליטות והרשם הכללי לירושלים.[2]

במהלך שנת 2024 צפויים לעבור יחידות המשרד לגבעת רם. המתחם החדש כולל שלושה מבנים, שהגבוה מביניהם בן 17 קומות. המתחם צפוי לכלול מקום לכ-1,800 עובדים. הוא ממוקם סמוך לבניין ג'נרי 1, לבנק ישראל ולמשרד ראש הממשלה.[3]

באפריל 2024 נודע שבמתקפת סייבר על שרתי המשרד הועתקו ממנו מסמכים רגישים רבים מאוד.[4]

תחומי אחריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך המשרד קיימות כ־70 יחידות משנה, בתחומים מגוונים:

הייעוץ המשפטי לממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – היועץ המשפטי לממשלה, אגף ייעוץ וחקיקה

היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש התביעה הכללית ומעניק ייעוץ משפטי לממשלה על יחידותיה. בעשור הראשון של המאה ה־21 התנהל פולמוס ציבורי בסוגיית פיצול תפקידים אלה לשניים.

באמצעות מחלקת ייעוץ וחקיקה ו־6 המשנים ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ, חקיקה, פלילי, אזרחי, כלכלי – פיסקלי, והסכמים בינלאומיים):

פרקליטות המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרקליטות המדינה

בין תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, הוא מכהן גם כראש התביעה הכללית. כפוף לו פרקליט המדינה שהוא ראש הפרקליטות. הפרקליטות מחולקת ללשכה ראשית ומחוזות: ירושלים, תל אביב, חיפה, צפון, מרכז ודרום. בכל הפרקליטויות, פרט למחוזות הצפון והמרכז, מחולקות הפרקליטויות לפרקליטות אזרחית ופרקליטות פלילית. במחוז תל אביב פרקליטות נוספת, למיסוי וכלכלה. כמו כן, בפרקליטות המדינה פועלת מחלקת הבג"צים, המייצגת את המדינה בעתירות לבג"ץ.

רישום, ניהול רכוש ושומה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשויות מיוחדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרת עיסוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי המשפטים לדורותיהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר המשפטים, כחבר הממשלה, ממונה על משרד המשפטים מבחינה מנהלית ותקציבית ומבחינה מקצועית. בתחומי אחריותו של שר המשפטים מצויים כל מערכות בתי המשפט ובתי הדין וכן משרדי ההוצאה לפועל. שר המשפטים נוהג להוציא סקירות על פעולות משרד המשפטים, בהתייחס גם לנקודת המבט של המשפט העברי.[5]

שר המשפטים ממונה על יוזמות החקיקה של משרד המשפטים והגשתן לכנסת ולוועדותיה.

שר המשפטים איננו מתערב בתיקים ספציפיים, אולם יש בידו לקבוע הנחיות הנוגעות למדיניות כללית של התביעה והפרקליטות, ולהחלטות היועץ המשפטי.


שרי המשפטים בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
1 פנחס רוזן

(1887-1978)

המפלגה הפרוגרסיבית 14 במאי 1948 8 באוקטובר 1951 הזמנית
הראשונה
השנייה
2 דב יוסף

(1899-1980)

מפא"י 8 באוקטובר 1951 25 ביוני 1952 השלישית
3 חיים כהן

(1911-2002)

עצמאי

לא כיהן בכנסת

25 ביוני 1952 24 בדצמבר 1952
(1) פנחס רוזן

(1887-1978)

המפלגה הפרוגרסיבית 24 בדצמבר 1952 2 בנובמבר 1961 הרביעית
החמישית
השישית
השביעית
השמינית
התשיעית
המפלגה הליברלית
(2) דב יוסף

(1899-1980)

מפא"י 2 בנובמבר 1961 12 בינואר 1966 העשירית
האחת עשרה
השתים עשרה
המערך הראשון

מפא"י

4 יעקב שמשון שפירא
(1902-1993)
12 בינואר 1966 1 בנובמבר 1973[6] השלוש עשרה
העבודה
המערך השני

העבודה

הארבע עשרה
החמש עשרה
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה גולדה מאיר 1 בנובמבר 1973 1 בפברואר 1974
5 חיים יוסף צדוק

(1913-2002)

המערך השני

העבודה

10 במרץ 1974 20 ביוני 1977 השש עשרה
השבע עשרה
6 ראש הממשלה

מנחם בגין

(1913-1992)

הליכוד
חרות
20 ביוני 1977 24 באוקטובר 1977 השמונה עשרה
7 שמואל תמיר

(1923-1987)

התנועה הדמוקרטית לשינוי 24 באוקטובר 1977 5 באוגוסט 1980
התנועה הדמוקרטית
סיעת יחיד
משה נסים

(1935-)

הליכוד

המפלגה הליברלית

13 באוגוסט 1980 16 באפריל 1986
8 התשע עשרה
העשרים
העשרים ואחת
9 יצחק מודעי

(1926-1998)

16 באפריל 1986 28 ביולי 1986
10 אברהם שריר

(1932-2017)

30 ביולי 1986 22 בדצמבר 1988
העשרים ושתיים
11 דן מרידור

(1947-)

הליכוד 22 בדצמבר 1988 13 ביולי 1992 העשרים ושלוש
העשרים וארבע
12 דוד ליבאי

(1934-2023)

העבודה 13 ביולי 1992 18 ביוני 1996 העשרים וחמש
העשרים ושש
13 יעקב נאמן

(1939-2017)

עצמאי

לא כיהן בכנסת

18 ביוני 1996 10 באוגוסט 1996 העשרים ושבע
14 צחי הנגבי

(1957-)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד
4 בספטמבר 1996 6 ביולי 1999
הליכוד
15 יוסי ביילין

(1948-)

ישראל אחת
העבודה
6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 העשרים ושמונה
16 מאיר שטרית

(1948-)

הליכוד 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 העשרים ותשע
17 סגן רה"מ

יוסף לפיד

(1931-2008)

שינוי 28 בפברואר 2003 4 בדצמבר 2004 השלושים
18 ציפי לבני

(1958-)

הליכוד 5 בדצמבר 2004 4 במאי 2006
קדימה
19 חיים רמון

(1950-)

4 במאי 2006 22 באוגוסט 2006 השלושים ואחת
מילוי מקום על-ידי השר מאיר שטרית 23 באוגוסט 2006 23 בנובמבר2006
(18) מ"מ רה"מ

ציפי לבני

(1958-)

קדימה 29 בנובמבר 2006 7 בפברואר 2007
20 דניאל פרידמן

(1936-)

עצמאי

לא כיהן בכנסת

7 בפברואר 2007 31 במרץ 2009
(13) יעקב נאמן

(1939-2017)

31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 השלושים ושתיים
(18) ציפי לבני

(1958-)

התנועה 18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014 השלושים ושלוש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו 4 בדצמבר 2014 4 במרץ 2015
21 ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד 25 במרץ 2015 14 במאי 2015
22 איילת שקד

(1976-)

הבית היהודי 14 במאי 2015 4 ביוני 2019 השלושים וארבע
הימין החדש
23 אמיר אוחנה

(1976-)

הליכוד 5 ביוני 2019 17 במאי 2020
24 אבי ניסנקורן

(1967-)

כחול לבן
חוסן לישראל
17 במאי 2020 1 בינואר 2021 השלושים וחמש
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה החליפי בני גנץ 1 בינואר 2021 1 באפריל 2021
25 רה"מ החליפי

בנימין גנץ

(1959-)

כחול לבן
חוסן לישראל
28 באפריל 2021 13 ביוני 2021
26 סגן רה"מ

גדעון סער

(1966-)

תקווה חדשה 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
27 סגן רה"מ

יריב לוין

(1969-)

הליכוד 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע

שרים נוספים במשרד המשפטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיוקן שם
(תקופת חיים)
סיעה יחד עם השר תקופת כהונה ממשלה
דודי אמסלם

(1960–)

הליכוד יריב לוין 28 במרץ 2023 מכהן השלושים ושבע

מנכ"לי משרד המשפטים לדורותיהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנהל הכללי של משרד המשפטים מופקד על ניהול המשרד ונושא באחריות ניהולית ומקצועית כוללת לעבודתו ולביצוע תפקידיו, בהתאם למדיניות הממשלה, ובאמצעות מנהלי הרשויות, האגפים והיחידות במשרד, תוך שמירה על עצמאותם המקצועית של בעלי התפקידים בהפעלת סמכויותיהם לפי דין. המנהל הכללי מתמנה על ידי הממשלה על־פי הצעת שר המשפטים בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, והוא כפוף לשר המשפטים. המנהל הכללי, כדרג הניהולי הבכיר ביותר במשרד ובאמצעות מטה הנהלת המשרד, נושא באחריות הכוללת לתכנון האסטרטגי של עבודת המשרד; להכשרת ולפיתוח המשאב האנושי, תוך שימת דגש על פיתוח הדרג הניהולי והכשרת העתודה הניהולית; לפיתוח כלים לשיפור תהליכי העבודה, המינהל והשירות לציבור בכל יחידות המשרד, ובכלל זה לשיפור מערכות המידע והכלים הטכנולוגיים.

המנהל הכללי נושא באחריות לטיפוח קשרי החוץ של המשרד עם גורמים שונים, ממשלתיים ושאינם ממשלתיים, בישראל ומחוצה לה.

נוסף על תפקידיו אלה, ובשים לב לתפקידו המרכזי של משרד המשפטים כמשרד מטה של הממשלה, מוביל מנכ"ל המשרד את עבודתן של ועדות מגוונות הפועלות בממשלה ועומד בראשן, ובהן: הוועדות לבחירת מועמדים לכהונת דיינים של בית הדין לביקורת משמורת ושל בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; הוועדה לאישור כשירותו של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. עוד משמשת המנהלת הכללית, לפי חוק, כחברת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין והוועדה לאישור סניגורים צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

כמו כן, מכהן המנכ"ל כיו"ר ועדות בין־משרדיות שונות, ובהן: הצוות הבין־משרדי להסרת חסמים לשילובם של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, הוועדה לאישור העסקתם של יועצים משפטיים חיצוניים במשרדי הממשלה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ולעובדי מדינה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות במדינות זרות, הוועדה לעניין ההסכם בין ממשלת ישראל לבין המרכז הבהאי העולמי, ועדת המנכ"לים הקבועה לתיאום המאבק בסחר בבני־אדם, והוועדה המשפטית המשותפת לישראל ולרשות הפלסטינית. כן המנכ"ל הוא חבר הוועדה העליונה למשק לשעת חירום, ומעת לעת הוא חבר בוועדות איתור למשרות בכירות בשירות הציבורי.

נוסף על כך מכהן המנכ"ל בוועדות שמתמנות על ידי הממשלה לבחינת עניינים שונים ולהמלצה על מדיניות. בין אלה, ניתן למנות את הצוות לגיבוש תוכנית אופרטיבית לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרדי הממשלה ("ועדת המשילות") וועדת ההיגוי לשיפור וייעול תהליכי עשיית עסקים בישראל. נוסף על ועדות אלה שבהן מכהן מנכ"ל המשרד מכוח תפקידו ("ex officio"), משמש המנכ"ל כיו"ר מועצת רואי חשבון, וכיו"ר ועדת הרישיונות לנוטריונים הפועלות במשרד המשפטים, וכן כחבר המועצה הארצית לתכנון ובניה ומועצת מקרקעי ישראל.

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 יעקב שמשון שפירא 1948 1948
2 חיים כהן 1948 1950
3 יוסף קוקיה 1 באוגוסט 1952 31 בדצמבר 1968
4 צבי טרלו 1 בינואר 1969 31 בינואר 1976
5 מאיר גבאי 1 בפברואר 1976 31 במרץ 1987
6 חיים קלוגמן 1 באפריל 1987 5 ביולי 1996
7 נילי ארד 7 ביולי 1996 20 בפברואר 2000
8 שלמה גור 1 במרץ 2000 28 בפברואר 2002
9 אהרון אברמוביץ' 1 בדצמבר 2002[7] 1 ביוני 2006
10 משה שילה 2 ביוני 2006[8] 25 באוקטובר 2009[9]
11 גיא רוטקופף 26 באוקטובר 2009[10] 31 בינואר 2014
12 אמי פלמור 1 בפברואר 2014[11] 11 בספטמבר 2019[12]
(מ"מ) סיגל יעקבי 11 בספטמבר 2019 27 ביוני 2021
13 ערן דוידי 27 ביוני 2021 ינואר 2023
14 איתמר דוננפלד 3 בינואר 2023 מכהן

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הרפורמה המשפטית בישראל, מעריב, 23 ביוני 1949
  2. ^ חמש מחלקות ממשרד המשפטים לירושלים, דבר, 24 באפריל 1949
  3. ^ בניין משרד המשפטים החדש בירושלים
  4. ^ עמיר קורץ ותומר גנון, רוטמן: "ממשרד המשפטים דלפו 300GB, הכישלון בהגנה על מידע מקביל למחדל 7 באוקטובר", באתר כלכליסט, 8 באפריל 2024
  5. ^ נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", סקירת שרי המשפטים על פעולות משרד המשפטים, כרך ראשון, בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), עמ' 114–151, באתר דעת.
  6. ^ למעט התקופה שבין א' בתמוז ה'תשל"ב, 13 ביוני 1972 לבין ד' בתשרי ה'תשל"ג, 12 בספטמבר 1972.
  7. ^ מאת גדעון אלון, אהרון אברמוביץ' מונה למנכ"ל משרד המשפטים, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2001
  8. ^ נועם שרביט, ‏כפי שפורסם ב"גלובס": משה שילה מונה למנכ"ל משרד המשפטים, באתר גלובס, 25 במרץ 2007
  9. ^ אביעד גליקמן, השר נאמן פיטר את מנכ"ל משרדו, משה שילה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2009
  10. ^ עידן יוסף, ד"ר גיא רוטקופף מונה למנכ"ל משרד המשפטים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 באוקטובר 2009
  11. ^ עו"ד אמי פלמור מונתה למנכ"לית משרד המשפטים, באתר ynet, 28 בינואר 2014
  12. ^ אלה לוי-וינריב, ‏שר המשפטים אמיר אוחנה הדיח את מנכ"לית המשרד אמי פלמור, באתר גלובס, 23 ביולי 2019