ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 139

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



תוכן עניינים

בבקשה תגידו לי שאני טועה[עריכת קוד מקור]

בפרק האחרון בסדרה היה היה - האדם נאמר שהאוכלוסיית העולם בשנת 2010 תמנה כ-7 מיליארד איש. [1] (בדקה החמש וחצי של הסרטון)ולפי הערך דמוגרפיה של העולם זה נכון! הבעיה היא שבהמשך אותו פרק ישנן נבואות שחורות...--שלום1234321אפצישיחה • א' בסיוון ה'תשע"ט 17:24, 4 ביוני 2019 (IDT)

אתה (כנראה) טועהFace-smile.svg. התחזית של הפרק (משנות ה-70) טוענת לזמן הכפלה של כ-35 שנה שהיה נכון אז. בינתיים האטנו לכדי הכפלה כל 52 שנה לערך. כלומר האוכלוסיה עדיין גדלה, אבל בקצב איטי יותר ויותר. למעשה במדינות המפותחות האוכלוסיה כבר לא גדלה משמעותית ולפעמים אפילו קטנה. בהנחה שהעולם השלישי יצטרף למגמה הזו, האו"ם חוזה התייצבות עד סוף המאה על 11 מיליארד בערך. לעומת זאת הסדרה חוזה 7 מיליארד ב-2010, 14 מיליארד כבר ב-2040 ו-28 מיליארד ב-2070 (היינו זמן הכפלה של 30 שנה בלבד). ע"ע אדם#בית גידול, תפוצה ואוכלוסייה. H. sapiens - שיחה 09:11, 5 ביוני 2019 (IDT)
https://amp.theguardian.com/commentisfree/2014/sep/02/limits-to-growth-was-right-new-research-shows-were-nearing-collapse Yshaveh - שיחה 17:09, 7 ביוני 2019 (IDT)
H. sapiens אוכלוסיית העולם הוכפלה מ-1 מיליארד ב-1804, ל-2 מיליארד ב-1927. מ-1927 ל-1974 היא הוכפלה ל-4 (37 שנים). מ-1960 ל-1999 היא הוכפלה מ-3 ל-6 (39 שנה). מ-1974 (4 מיליארד) היא תוכפל קרוב לוודאי ב-2023 ל-8 מיליארד כלומר 49 שנה. בקצב הנוכחי היא מוכפלת כל 65-70 שנה, אבל הקצב נמצא בירידה ולכן לא נראה ב-2090 16 מיליארד. איתן - שיחה 10:29, 9 ביוני 2019 (IDT)
קשה לעשות תחזיות לתקופות כל כך ארוכות, אבל בהסתמך על כך ששיעור הפריון העולמי הוא סביב 2.4, נמצא בירידה וגדול אך מעט משיעור התחלופה הדמוגרפי העולמי, ניתן בשקט להעריך שב-2035 נגיע ל-9 מיליארד, וסביב 2050 ל-10 אבל אז הקצב יהיה הרבה יותר איטי. איתן - שיחה 10:34, 9 ביוני 2019 (IDT)
ולסיום אני ממליץ לקרוא על תומאס מלתוס שסיפק תחזיות שחורות כבר ב-1798. איתן - שיחה 10:35, 9 ביוני 2019 (IDT)
המתמטיקה של הדמוגרפיה מסובכת (בנוסף לוויכוחים על הנתונים עצמם) ויש דרכים שונות לחשב זמן הכפלה (Doubling time). אני בד"כ מסתכל על אחוז הגידול השנתי, אבל כדי לקבל מספר יותר אינטואיטיבי אני לפעמים מחשב זמן הכפלה = אחוז גידול שנתי/70. אפשר גם לחשב זמן הכפלה ישירות מתוך אוכלוסיית העולם ואז מקבלים גרף כזה.
בכל צורות החישובים מגיעים למסקנה דומה, והיא שאוכלוסיית העולם גדלה אבל בקצב הולך וקטן, וכנראה תתיצב לקראת סוף המאה. למתעניינים, אי הוודאות המוצהרת בתחזית המעודכנת של האו"ם לשנת 2100 היא רווח בר-סמך של 95% מ-9.6 מיליארד נפש ועד 13.2 מיליארד נפש.
זו אולי אי-ודאות קטנה ממה שהאינטואיציה של רובנו אומרת. אבל כפי שכתב איתן למעלה, כבר כיום האשה הממוצעת בעולם מולידה פחות מ-2.5 ילדים, וזה קרוב מאוד לשיעור הפריון הנדרש ליציבות (בערך 2.3, תלוי באחוז הילדים שלא יולידו ילדים בעצמם). לכן העלייה באוכלוסיה שעדיין ישנה היא בעיקר תוצאה של תהליכי "מומנטום". למשל, תוחלת החיים ממשיכה לעלות, ומספר הנשים בגיל הפוריות עדיין עולה למרות שבממוצע כל אחת מהן מולידה פחות ילדים. המומנטום הזה צפוי להמשך עד סוף המאה לערך.
ברור שיכולות להיות הפתעות, אבל הן תצטרכנה להיות בקנה מידה שלא ראינו באלפי השנים האחרונות כדי לגרום חריגה משמעותית מהתחזית הנ"ל. משהו כמו שואה אקולוגית/מלחמת עולם שלישית שיהרגו אחוז ניכר מאוכלוסיית העולם, דת עולמית שתקדש פוריות מירבית, או תגליות מדעיות שיכפילו את תוחלת החיים. H. sapiens - שיחה 13:51, 9 ביוני 2019 (IDT)
אולי אחדש לך משהו, ללא אפריקה כבר היום שיעור הפריון העולמי הוא 2. כלומר, העולם שמחוץ לאפריקה על מסלול של ירידה, כמובן בגודל הדורות. שיעור הפריון של התחלופה לא ידוע כי יותר מדי נעלמים (מספיק שבהודו ובסין עשים הפלות כדי לא ללדת בנות) ולכן 2.3 זה אומדן. איתן - שיחה 22:50, 9 ביוני 2019 (IDT)
אהבתי את הגרף שצירפת - הוא מתאים למה שכתבתי על 65-70 שנה להכפלה מ-5 ל-10... איתן - שיחה 22:56, 9 ביוני 2019 (IDT)
תהיה חריגה אם שיעור הפריון יעלה שוב. זה לא סביר, אבל אני לא חושב שזה קיצוני כל-כך או שזה יחייב דת עולמית שתקדש פוריות מירבית. מספיק שיעלו ל-3+ ילדים לאשה, לא צריך לחזור לדפוסי ילודה של איכרים במאה ה-19. תרחיש שבו נשים חוזרות ללדת בקצב של שנות החמישים או השישים במערב הוא לא דבר קיצוני במיוחד בעיניי. הוא יכול לנבוע לא מאיזו חזרה המונית בתשובה או גל גואה של שוביניזם, אלא דווקא משיפור במעמד האשה - חלוקה שווה יותר של נטל גידול הילדים, הפחתת הפגיעה בקריירה של אמהות ושל הורים בכלל (דפוסי עבודה שמקדמים איזון בין העבודה לחיי המשפחה והחיים הפרטיים לעומת המצב הנוכחי). דב ט. - שיחה 09:35, 10 ביוני 2019 (IDT)
אוסיף גם ששיעור הפריון הוא נתון שקשה יותר להעריכו במדויק מכפי שחושבים, ואם מסתכלים על תחזיות מהעבר רואים שהטעויות הן גדולות. הטענה התמימה "אשה יולדת בממוצע 2.4 ילדים בחייה" מחביאה אי-ודאות גדולה. אנו יודעים לומר בדיוק כמה ילדים ילדה אישה שעברה את גיל הפוריות, ובת כמה היתה כאשר ילדה אותם. אנו יודעים כמה ילדים כבר ילדה אשה בת 30, איננו יודעים כמה ילדים תביא לעולם אשה שטרם עברה את גיל הפוריות. שינויים בדפוסי הגיל של הבאת ילדים לעולם יכולים לגרור טעויות גדולות בהערכת הפיריון הכולל. דב ט. - שיחה 09:43, 10 ביוני 2019 (IDT)
חזרה ל-3 ילדים לאשה ומעלה תהיה שינוי עצום כאשר מדובר בממוצע על פני העולם כולו (בגלל זה אמרתי דת עולמית). זה אומר שיהיו הרבה נשים ומגזרים עם הרבה יותר ילדים מזה. אילו היינו רואים מדינות מפותחות שבהן כבר מתרחש תהליך כזה הייתי אומר שזה לפחות אפשרי. האינדיקציה ממאות השנים האחרונות היא שרוב האזורים עוברים אותם תהליכים עולמיים, אבל בהפרשי זמן של לפחות עשרות שנים: האירופים ירדו לאזור ה-2 ילדים לאשה כבר לפני כמה עשורים, האסייתים קרובים ליעד הזה והאפריקאים רק התחילו. H. sapiens - שיחה 12:08, 10 ביוני 2019 (IDT)
דב ט. לצערי אני פסימי. העולם הולך לכיוון של פחות ופחות, והבעיות הכלכליות והחברתיות כבר בפתח. צעירים בחלקים גדלים והולכים רוצים מעט ילדים, אם בכלל, כדי להעניק להם את החינוך והעתיד האופטימליים. הירידה בילודה משנות השבעים נקראת התמורה הדמוגרפית השנייה, והיא לא מבשרת טובות. איתן - שיחה 09:20, 11 ביוני 2019 (IDT)
H. sapiens האירופאים כבר ב-1.6 בממוצע. אסיה לא הרחק מהם. למעשה סין , עם 1.6, אבל יש האומרים שזה נתון מפוברק. הודו עם 2.2 והמגמה נמשכת. יפן וקוריאה במיוחד כבר הרבה מתחת. איתן - שיחה 09:23, 11 ביוני 2019 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אגב, כשאני אומר לצערי, זה לא בגלל שאני חושב שהעולם צריך עוד אוכלוסייה, אלא שהתכווצות רעה לו. איתן - שיחה 09:24, 11 ביוני 2019 (IDT)

זה לא עניין של פסימיות או אופטימיות, אלא של הכרה בדינמיות של המציאות ובמגבלות יכולת החיזוי לטווח הבינוני והארוך. לכל כיוון. שיעור הילודה במערב יכול בהחלט להמשיך לרדת, גם זאת מבלי שתוכרז איזו דת חדשה, יכול להתייצב בערכים הנוכחיים ויכול גם לעלות. הייתי פוסל כמאד לא סבירה את האפשרות שיעלה לרמות של רהט ומאה שערים (כדי שזה יקרה צריך באמת שינוי יסודי מאד בתרבות ובחברה) אבל תנודה של המטוטלת לכיוון 3+ - אפשרית בחלט. דב ט. - שיחה 10:07, 11 ביוני 2019 (IDT)
דב ט., סביב ממוצע יש שונות. אם הממוצע יתנודד בחזרה ל-3+ אנחנו אמורים לראות לפחות כמה מדינות שאכן חוזרות לרמת רהט ומאה שערים, ועושות זאת כבר כיום. איתן, כפי שכתבתי למעלה מספר הילדים לאשה אמנם יורד, אבל מספר הנשים בגיל הפוריות עדיין גדל (וגיל הפוריות מתארך) ולכן בעשרות השנים הקרובות לא צפוי שנראה פחות ילדים. לא שזה ידאיג אותי: פחות ילדים אומר יותר מבוגרים ויותר הכנסה פר ילד, מה שאומר חינוך טוב יותר. H. sapiens - שיחה 11:02, 11 ביוני 2019 (IDT)
רמת הפיריון במערב ירדה בעשורים האחרונים פחות בגלל שינויים בקצוות (נשים ללא ילדים, או נשים עם 5 ילדים ומעלה) ויותר בגלל תזוזה של הנורמה, במובן החברתי, מ 2-3 ילדים למשפחה ל 1-2. זה בהחלט יכול להתהפך, גם ללא דרמות גדולות. כאמור, תחזיות עבר לא לגמרי דייקו, לא בגלל שלא ידעו סטטיסטיקה לפני 40 שנה אלא מפני שלא קל לחזות התנהגות אנושית לטווחי זמן בינוניים וארוכים. תחזיות שנעשו בשנת 1960 בקירוב על גודל האוכלוסייה בשנת 2000 למשל לא צפו את הירידה בשיעור הפריון או המעיטו בהערכתה. לא הייתי שולל את האפשרות לטעות הפוכה. דב ט. - שיחה 11:15, 11 ביוני 2019 (IDT)
הערה 1: גיל הלידה הפוטנציאלית מתקצר. גיל הלידה הראשונה הולך ומתאחר. נכון שנשים יולדות יותר מאוחר אבל זה קצה זניח של הילודה. 2. לגבי מספר הנשים בגיל הפוריות, גם זה כבר לא נכון, למעט באפריקה. בסין יש כבר כיום הרבה פחות נשים בגיל הפוריות (למעשה התחזית היא שבסין האוכלוסייה תפסיק לגדול ב-2030) ובהודו (שאותה אגב אני חוקר) יש נטייה ברורה להמשך ירידה בפריון שעדיין לא מתבטאת בירידה של ממש במספר הלידות. (בהודו אגב יש תוכנית מובנית לתכנון המשפחה, ורוב הנשים שם מביאות סביב 2 ילדים ומפסיקות שם. יש מדינות רבות בהודו עם שיעור ילודה אירופי). העולם נמצא היום במהלך של שינוי גדול, ולמעשה, ללא אפריקה אנחנו כבר בפחות מ-2. איתן - שיחה 11:17, 11 ביוני 2019 (IDT)
אגב, בסין קיוו שהעלייה מחוק הילד האחר לשני ילדים תשנה משהו. בפועל זה היה שינוי קצר טווח והסיניות מביאות פחות או יותר אותו מספר כמו קודם. החוק הקודם אפשר לחקלאים להביא 2 ילדים בתנאים מסוימים (מדיניות ילד וחצי). איתן - שיחה 11:26, 11 ביוני 2019 (IDT)
כבר שמעתי פעם על --שלום1234321אפצישיחה • ח' בסיוון ה'תשע"ט 11:39, 11 ביוני 2019 (IDT)
איתן, תעקוב שוב אחרי כל שלושת הגרפים כאן. ולהוציא את אפריקה מהחשבון זה נחמד מתודית בשביל להראות מגמה, אבל בעולם האמיתי אי-אפשר לנתק את אפריקה. H. sapiens - שיחה 12:04, 11 ביוני 2019 (IDT)
/סאפיינס, זה תחום עיסוקי. אני מכיר את המספרים כמעט בעל פה. אל תסתמך יותר מדי על תחזיות האו"ם (אני מסתמך על המספרים שלהם, וגם זה לא תמיד. תחזיות זה סיפור אחר). באפריקה המגמה תימשך עד שהאפריקאים יבינו שלא יהיה להם מה לאכול אם הם ימשיכו, ואז הירידה בפריון תהיה תלולה (אם כי לא מיד בילודה). בהודו ובסין הבינו את זה מזמן ולכן הירידה התלולה בילודה. גיל הילודה כבר מזמן אינו 15-49 ולכן הנתון הזה מטעה. להוציא את אפריקה מהחשבון מאוד לגיטימי . זה מראה את המגמה העולמית ביתר היבשות. זה בדיוק כמו להציג את ישראל בנפרד. איתן - שיחה 12:35, 11 ביוני 2019 (IDT)

Mobile toolbar - עורך חזותי לנייד[עריכת קוד מקור]

אנא סייעו בתרגום הדף

Hello, all, and especially משתמש:Matanya  משתמש:Wikiped201820 משתמש:Yuval12345678910yuval משתמש:YoavRabi משתמש:Amirosan משתמש:Le Comte משתמש:RonyH73 משתמש:לחיים 2 משתמש:סטבו

Remember https://he.wikipedia.org/wiki/ויקיפדיה:כיכר_העיר/ארכיון_135#Mobile_toolbar_-_עורך_חזותי_לנייד ?

The mw:Editing team says mw:VisualEditor on_mobile/Edit cards will be ready on Tuesday, 18 June 2019.  An update should be posted there soon.  I think it will have a link to a prototype.  Would you all please put that page on your watchlists?   Whatamidoing (WMF) - שיחה 19:03, 5 ביוני 2019 (IDT)

Update: This was delayed, but will probably happen in a few more hours. Whatamidoing (WMF) - שיחה 22:59, 20 ביוני 2019 (IDT)

How are things going? User:Wikiped201820, I see you have both removed and added links in this new system. Is it working for you? If it's worse, please tell me now, so we can fix it before the team does anything else.

By the way, if anyone wants to test it without editing on a real Wikipedia page, then https://www.mediawiki.org/wiki/Topic:V1mw6555sgyvt74l has instructions for a prototype at a test wiki. Whatamidoing (WMF) - שיחה 23:48, 25 ביוני 2019 (IDT)

כביש 90 באנגלית[עריכת קוד מקור]

ב-4 בינואר 2019 שינתה Huldra את שם הערך מ-Highway 90 (Israel ל-Highway 90 (Israel–Palestine בנימוק בתקציר השינוי: more correct, as large part of this is not in Israel
אורך הכביש הוא 480 ק"מ, ולפי הערך בעברית רק 118.5 ק"מ עוברים ביהודה ושומרון, כלומר פחות מרבע – בניגוד לטענת Huldra.

גם בפתיח באנגלית כתוב:

while it passes near the city of Jericho, it runs through Area C and does not enter areas controlled by the Palestinian Authority.

אני מקווה שיש כאן עורך שיוכל להחזיר את שם הערך באנגלית לשמו המקורי. בכל מקרה, יש דף הפניה מהשם הקודם לשם החדש. דוריאןDGW – Talk 00:53, 7 ביוני 2019 (IDT)

למה אתה לא כותב את זה בדף השיחה של הדף ההוא? מעבר לכך: רבע או חמישית הם עדיין חלק גדול. או לפחות חלק לא מבוטל. Tzafrir - שיחה 09:22, 7 ביוני 2019 (IDT)
Huldra כתבה הכי ברור שאפשר:

בפתיח:
Route 90 is the longest Israeli and Palestinian road. (נא שימו לב לקישור הפנימי השני שהכניסה)

במקום:
Route 90 has two checkpoints.
כתבה:
Route 90 has two permanent checkpoints.

In addition, Palestinians are often stopped and turned back at the Beit Ha'arava checkpoint leading to the Dead Sea. This happen mainly but not only on weekends and Jewish holidays; in order "to appease Israeli settlers operating concessions along the Dead Sea's northern shore."[1]

במקום:
In April 2011, a group of people attempted to cycle from Nablus to Jericho.
כתבה:
In April 2011, a group of extreme right-wing activists attempted to cycle from Nablus to Jericho.

את העריכה שלה הגדירה כ-sligt expansion. דוריאןDGW – Talk 17:04, 7 ביוני 2019 (IDT)

גבולי. הולדרה מנועת עריכה בסכסוך הערבי-ישראלי לחודשיים הבאים. אציין שבאנגלית מתייחסים לCanvassing ברצינות (והולדרה ואחרים יודעים להסתכל בעברית...) - אז כל מי שבדיון פה די מנוע מפעולה כלשהי באנגלית.Icewhiz - שיחה 22:28, 7 ביוני 2019 (IDT)
גם לא בתור דן הפלישתי. Tzafrir - שיחה 11:52, 11 ביוני 2019 (IDT)

הערת שוליים[עריכת קוד מקור]

צנזורה בדף האישי[עריכת קוד מקור]

היי, משתמש צינזר ומחק פיסקה שלמה מהדף האישי שלי משתמש:טבעוני 1.

האם אפשר לשחזר ולהגן על הדף ממשתמשים אחרים?

טבעוני 1 - שיחה 21:04, 10 ביוני 2019 (IDT)

מדובר במפעיל, הוא עשה את זה במסגרת תפקידו, וטוב עשה. ככל שתילחם בזה כך תחזק את הרושם שמטרתך אינה השתלבות במיזם משותף. נרו יאירשיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ט • 21:12, 10 ביוני 2019 (IDT)
למה טוב עשה? אסור לי להעתיק לדף שלי מה שכתוב בויקיפדיה על הטרלה הפוכה? טבעוני 1 - שיחה 21:19, 10 ביוני 2019 (IDT)
העתקת את זה אחרי שציינת שמות ספציפיים בהקשר ברור. נרו יאירשיחה • ז' בסיוון ה'תשע"ט • 21:28, 10 ביוני 2019 (IDT)
אסור לי לכתוב מי כינה אותי "טרול"?
ולכתוב מי צינזר ומחק דברים מהדף שלי, זה מותר?
בינתיים שיחזרתי את הפיסקה שנמחקה אבל לא את השמות של האנשים שכינו אותי "טרול".
טבעוני 1 - שיחה 21:52, 10 ביוני 2019 (IDT)
וגם כתבתי בדף שלי שבעבר עזבתי את האתר הזה למספר שנים אחרי שערך שיצרתי (על ירדן הראל) נמחק. טבעוני 1 - שיחה 21:54, 10 ביוני 2019 (IDT)
טבעוני, עכשיו אני מבין שזה אתה שכתבת לי לא מעט פעמים אותו פוסט ארוך בדף השיחה שלי, שאחרים הקפידו למחוק. הבנתי את המסר, לא צריך לכתוב זאת שוב. אתה גם לא צריך להודות לי על שהוספתי תוכן וסייעתי להציל את הערך החדש שלך, אלה דורון, ממחיקה :)אגסי - שיחה 22:11, 10 ביוני 2019 (IDT)
משתמש:אגסי, ה"פוסט הארוך" שאותו "אחרים הקפידו למחוק" כלל קישור מזוויע לאתר ויקי מצחין שכל תכליתו היא השוואת דוד שי ומשפחתו להיטלר ולנאצים. ה"דיאלוג" שאתה מנהל כאן עם הטרול הזה הוא מחפיר ופושע. יש לחסום את המנוול מיידית ולדוד ומשתמש:Gilgamesh אני ממליץ לפנות לסעד משפטי, יש סבירות לא רעה לפיצוי כספי לא רע בכלל. דגש — 22:24, 10 ביוני 2019 (IDT)
תודה לדגש. אכן הקישור שאליו מתייחס דגש מצדיק תביעת לשון הרע, ובוודאי מצדיק חסימה לצמיתות של טבעוני 1. דוד שי - שיחה 22:41, 10 ביוני 2019 (IDT)
אגסי הטבעוני שכתב לך שם זה טבעוני אחר ואין לי מושג מי זה ואם הוא בכלל טבעוני. אני רק כתבתי את הערך אלה דורון וערכים כמו ירדן הראל.
יש פה משתמשים שכתוב בדף שלהם "נא להתנהג יפה ובנימוס" אבל הם לא מתנהגים לא יפה ולא בנימוס בלשון המעטה.
אני לא יודע מה דוד שי רוצה ממני. יש לו משהו נגד טבעונים?
טבעוני 1 - שיחה 22:51, 10 ביוני 2019 (IDT)
ברגע שראיתי שכתבת כאן שעזבת לאחר שהערך שכתבת על ירדן הראל נמחק, נזכרתי שזה מה שכתבת לי לא מעט פעמים בדך השיחה שלי. אז קשה להאמין להכחשה שלך שזה לא אתה שכתבת בדף שיחתי...
דגש, כבר קיבלת ממני תודה על המחיקה שעשית בדף שיחתי, ביומן תודות כתוב: 09:15, 10 ביוני 2019 אגסי הודה ל־דגש חזק אגסי - שיחה 23:13, 10 ביוני 2019 (IDT)
מי זה ומה הוא כתב לך? הוא קישר לאתרים אחרים? לא הצלחתי להכנס לקישורים שבפוסט שלו. נראה לי שהוא מתחזה.
אכן הראיה שאגסי סיפק היא חד משמעית, מדובר ב"טרול התחת", שאחראי לאתר ספידפדיה. מציע למחוק את כל הערכים שכתב ולשחזר את עריכותיו. כמו כן יש לרכז את כל הכתובות והמשתמשים שלו בדף אחד. Amiroשיחה 07:37, 11 ביוני 2019 (IDT)
אתם מנבלים את הפה ומקללים. אז למה אתם מתפלאים שמשתמשים אחרים גם מנבלים את הפה ומקללים אותכם? טבעוני 1 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה
טבעוני 1, אזרחית ותיקה או איך שתקרא לעצמך. אנחנו לא מתפלאים על כלום. החזרתי אותך לסטאטוס חסום. --Assayas - שיחה 08:47, 11 ביוני 2019 (IDT)

Amiro, ראה משתמש:אלי גודין/יוני האזרח. דגש — 12:14, 11 ביוני 2019 (IDT)

תודה, דגש, בדיוק חיפשתי דף כזה. האם אתה מכיר מקום בו מרוכזים השמות של כל המשתמשים שהוכרזו רשמית כטרולים? Dovno - שיחה 12:26, 11 ביוני 2019 (IDT)
dovno, כאן. Amiroשיחה 12:52, 11 ביוני 2019 (IDT)
תודה. לא מקום בולט במיוחד, והרשימה בוודאות אינה מלאה. (למשל הטרול מהדיון הנוכחי חסר בה למרות שהוא ותיק למדי, וכן כמה אחרים בולטים) Dovno - שיחה 12:56, 11 ביוני 2019 (IDT)
העברתי לויקיפדיה:התמודדות עם טרולים#טרולים מוכרזים. Amiroשיחה 13:05, 11 ביוני 2019 (IDT)

כתבי העת "משפטים" ו"דווקא"[עריכת קוד מקור]

כתב העת המשפטי החשוב "משפטים", שמאמריו היו גנוזים באתר למנויים בלבד, העלה לאתר חופשי את כל 48 כרכיו, שבהם מאות מאמרים. כ-170 מאמרים מוזכרים אצלנו בפרק "לקריאה נוספת" ובהערות שוליים, וכעת ניתן לקשר אליהם, באמצעות תבנית:משפטים.

גם כתב העת "דווקא" לתרבות יידיש עלה לאינטרנט, אצור לו תבנית בהזדמנות קרובה. דוד שי - שיחה 07:56, 11 ביוני 2019 (IDT)

תודה רבה דוד. דב ט. - שיחה 10:44, 11 ביוני 2019 (IDT)
תודה דוד, בשורות טובות. ביקורת - שיחה 10:46, 11 ביוני 2019 (IDT)
דוד, בהזדמנות זו, האם יש מקום בוויקיפדיה, שבו מרכזים מקורות מידע איכותיים ופתוחים לכל, שניתן לחפש בהם (איני יודע אם ב"משפטים" קיימת אפשרות לחפש)? לדוגמה: אנציקלופדיה אירניקה. זה יכול להיות מועיל מאד. דב ט. - שיחה 10:48, 11 ביוני 2019 (IDT)
תודה רבה. ניסיתי למצוא את המאמר של קרמניצר בעבירה, ולא הצלחתי. ייתכן שחסר להם חלק מהמאמרים. עדירל - שיחה 10:58, 11 ביוני 2019 (IDT)
דב ט. יש את מיזם ויקי ספרייה. יש שם פירוט של כמה מאגרי מידע שנפתחו על ידי המיזם העולמי, ועוד כמה מאגרים שאני הכרתי, אבל המיזם זקוק לעוד מתנדבים ועוד מאגרים... דריה - שיחה 10:19, 12 ביוני 2019 (IDT)
יצרתי גם את תבנית:דווקא. דוד שי - שיחה 19:25, 14 ביוני 2019 (IDT)

מפעיל מערכת בוויקיאנגלית נחסם לשנה[עריכת קוד מקור]

כשבעיני רבים הוא המפעיל הטוב ביותר שם אי פעם. סתם שתדעו. אם מישהו מתעניין למה, תוכלו לנסות להתעמק ב-w:en:special:diff/895438118. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:05, 11 ביוני 2019 (IDT)

אפשר תקציר מנהלים? Amiroשיחה 15:07, 11 ביוני 2019 (IDT)
הבחור קילל את הוועדה החזקה ביותר בוויקיפדיה, משהו כמו סופר-ביורוקרטים. תפקיד כזה לא קיים אצלנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:13, 11 ביוני 2019 (IDT)
הסתבך עם הסופר-אליטות :) אגסי - שיחה 15:36, 11 ביוני 2019 (IDT)
הסיפור שם נראה קצת מוזר. הוא קילל את ועדת הבוררים הזו של ויקיאנגלית בתחילת מאי. והוא נחסם אתמול לשנה ישירות ע"י קרן ויקימדיה (כלומר, לא ע"י מישהו מוויקיאנגלית, גם לא ע"י אותם ביורוקרטים / ועדת בוררים), וזאת ללא אפשרות ערעור. והוא לא נחסם גלובלית אלא רק בוויקיאנגלית, וזה יותר מוזר, כי כל קהילת ויקי אמורה לנהל את עצמה. Dovno - שיחה 17:28, 11 ביוני 2019 (IDT)
עבירת העלבת עובד ציבור - "הדבר הנכון לעשותו הוא להסירה מספר החוקים". עוזי ו. - שיחה 16:57, 11 ביוני 2019 (IDT)
פחח... אצלנו בוויקישיתוף נחסם מפעיל שהיה בעברו גם ביורוקרט בוויקישיתוף וגם מתנדב OTRS. החסימה שלו הייתה גלובלית. הדיון בעניין חסימתו של המפעיל מוויקיאנגלית מתנהל כאן מי שחסם זה המשרד הראשי והעילה - הפרת תנאי האתר. Geagea - שיחה 21:40, 11 ביוני 2019 (IDT)

תקדים בוויקיפדיה העברית: הופעלה שיטת שולצה בגלל מעגלים[עריכת קוד מקור]

בהצבעה זו. וראו גם את זה. בברכה, גיברס - שיחה 00:56, 12 ביוני 2019 (IDT)

האם החרדים אשמים בקריסת פניציה?[עריכת קוד מקור]

מתוך הערך מעשה שבת: "ההלכה אוסרת על יהודי ליהנות מתוצר של חילול שבת". אם כך לא הבנתי מה העליהום נגד הציבור החרדי שנמנע להשתמש בבקבוקים שיוצרו בשבת. כשם שהציבור החרדי ברובו המכריע לא צורך מוצרים בהכשר הרבנות, מתוך עקרון הלכתי, כך גם עליו להמנע משימוש במעשה שבת. בברכה, גיברס - שיחה 01:09, 12 ביוני 2019 (IDT)

ובכלל, אתה מצליח להבין למה יש צורך בתוצרת כחול לבן אם האופציות החלופיות (ייבוא) זולת יותר? גם מי שלא מבין בכלכלה מבין שמדינה שיש לה עתיד בתחומי ההיי-טק לא ממשיכה לייצר מוצרים לצריכה מקומית בעלות אסטרונומית כשיש חלופות, התשובה פשוטה, הפוליטיקאים רוכבים על הגל ומספקים לעיתונאים את הסחורה, הכה בחרדים והצל את עורך... חסר תקנה :-)שיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 09:30, 12 ביוני 2019 (IDT)
העניין הוא שאנחנו לא תאוקרטיה ואנחנו לא חיים לפי חוקי ההלכה באופן רשמי. אני מציית לחוקי מדינת ישראל ולא לחוקי ההלכה, וכמוני עוד מיליונים. מיעוט של חרדים ודתיים הולך בקו נוקשה אחר חוקי ההלכה וחיים לפיו באופן מוחלט. החרם החרדי על פניציה הוא כפייה דתית מכוערת ומטומטמת. מה אכפת לחרדים שאני שותה מבקבוק זכוכית שיוצר בשבת? מה אכפת להם שהמפעל פועל בשבת? האם זו סיבה להחרים את מוצרי החברה ולהוביל לקריסתה ולפיטור של מאות עובדים? הרי לא ניתן להשבית את התנור בשבת כי להשבית תנור לייצור זכוכית כמו שיש בפניציה זה תהליך בן שבוע ויותר. אני מייחל ליום שבו הדת תופרד מהמדינה. ניב - שיחה 12:23, 12 ביוני 2019 (IDT)
אבל מה הקשר? זכותו של כל אחד לקנות ממי שהוא רוצה. אנחנו דמוקרטיה. זה כמו שתגיד שגם מי שלא אוהב סופרדרינק חייב לקנות מהם כדי שלא ייקרסו. זו שטות מוחלטת. אין כאן כפייה דתית, מכיוון שהם לא מכריחים אף אחד לא לקנות, אלא רק מי שרוצה מצטרף לחרם. מיכאל.צבאןשיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 12:26, 12 ביוני 2019 (IDT)
אין פה כפייה דתית? באמת? עצם חרם הצרכנים הנלוז של חסידות גור הוא ייצור מוצרי החברה בשבת. והחרדים הרי יסירו את החרם אם פניציה יחדלו מלייצר בשבת, מכאן שבעקיפין החרדים דורשים מהמפעל להתיישר לפי חוקי הדת לפיהם "ההלכה אוסרת על יהודי ליהנות מתוצר של חילול שבת". כפייה דתית או שאני מדמיין? ניב - שיחה 12:30, 12 ביוני 2019 (IDT)
אתה מדמיין. כפייה דתית היא הטלת חיוב דתי על יחיד או על קבוצה.(מתוך ויקיפדיה). אף אחד לא מחייב אותך או את החברה שלא לייצר בשבת. אם אני לא מעוניין לקנות מוצר כי הוא מיוצר על ידי יהודים בשבת זו זכותי. אני לא אומר לך לקנות או לא. אם מפעל מעוניין לייצר בשבת והוא לא יכול להחזיק כלכלית ללא מכירה לציבור שאינו מעוניין להשתמש במוצרים שמיוצרים בשבת יש לחברה בעיה. אבל זה לא כפייה דתית. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 13:18, 12 ביוני 2019 (IDT)
ניב, אני באמת לא מבין את טענתך. אִלּוּ היה מדובר בחרדים שאים למפעל עם רובים ומכריחים באיומים את המפעל להשבית את פעילותו בשב, זו אכן היתה כפיה דתית, גם אלו היו באים ומכריחים אותך לא לקנות את תוצרת המפעל היה מדובר בכפיה דתית (הפעם, כפייה שלך ולא של בעלי המפעל). אבל אם הם בוחרים שלא לקנות איך זו כפיה? אין הבדל בין המפעל הזה למפעל תיאורטי שמייצר בשר טרף. האם לדעתך גם המנעות של חרדים מקניית בשר טרף היא כפיה דתית כי בכך הם יגרמו לבעל המפעל לייצר בשר כשר ולא טרף? בן עדריאלשיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט 13:55, 12 ביוני 2019 (IDT)

למיטב הבנתי כל הבד"צים מתירים שימוש בבקבוקים של פניציה, כולל בד"ץ העדה החרדית המחמיר, בגלל צירוף של כמה ספקות, ולכן אי אפשר לומר שההלכה אוסרת שימוש בבקבוקים האלה. אמנם מותר לחסידי גור להחמיר בעניין הזה ולהחרים את תוצרת המפעל, אבל חרם הוא עניין מסוכן שיכול להתגלגל חזרה לפתחו של המחרים. על גבי זה נשמעות טענות שבכל מקרה המפעל מתקשה להתמודד עם המחירים של תוצרת טורקיה, שבה שכר העובדים נמוך הרבה יותר, איני יודע עד כמה זה נכון. נרו יאירשיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 13:58, 12 ביוני 2019 (IDT)

ברור שלאדם יש זכות שלא לקנות מוצר שלא נראה לו. אבל השאלה איזה מין חרם זה, מה גבולותיו. האם מפעילים לחץ על חנויות שלא לרכוש בקבוקים מתוצרת פניציה? גם בחרם צרכנים יש כמה גוונים.
לגבי התחרות מטורקיה, להבנתי המפעל שורד איכשהו אבל בדוחק, ולכן הוא פגיע במיוחד לחרמות מסוג זה וגם יכולתו לשאת בעלויות של השבתת התנור בשבת והפעלתו שוב נמוכה מאד. כללית יש בישראל מקום גם לתעשייה שאינה היי-טק. אין להנשים תעשיות מפסידות בכוח אבל גם לא למהר לסגור כל מפעל ייצור שרווחיותו גבולית. דב ט. - שיחה 15:00, 12 ביוני 2019 (IDT)
השבתה מוחלטת כל שבוע כנראה בלתי אפשרית. כמדומני נטען שהמפעל מסרב להעסיק בשבת גויים בלבד. גם כאן לא לוקח אחריות שזה נכון. נרו יאירשיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 16:59, 12 ביוני 2019 (IDT)
יש מספר מפעלים בארץ (מפעלי ים המלח, לדוגמה) שהמכונות בהן חייבות לעבוד בשבת. למיטב ידיעתי בחלק מהם יש מערכות אלקטרוניות שגורמות לכך שהמפעל מנוהל במהלך השבת ממדינות שבהן עוד לא נכנסה השבת/כבר יצאה. מעריך שסיפור כזה הוא יקר מדי בשביל מפעל קטן כמו זה. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 18:46, 12 ביוני 2019 (IDT)
ראו בעניין זה מאמר של הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת. עד כמה שהבנתי, הפתרון שעליו הוא מדבר "אם היינו מוכנים לשלם יותר" הוא האכלת התנור בשברי זכוכית, כך שלא באמת ייצר בשבת.david7031שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ט • 18:04, 13 ביוני 2019 (IDT)

זוכרים את הנופלים[עריכת קוד מקור]

הייתי רוצה לתעד תאונות בניה בישראל (יש בינתיים רק ערך כללי על תאונת עבודה שעיקרו הוא פרק גדול על ישראל). בפרט לקשר ביניהן לבין הקבלנים שאחראים לאתרי הבניה שבהם התרחשו התאונות. לדוגמה, האם סביר להזכיר בערך של אלקטרה (חברה) מידע על תאונות בניה שאירעו במיזמים שהחברה בונה? Tzafrir - שיחה 15:11, 12 ביוני 2019 (IDT)

אירועים נקודתיים - רק אם הם בולטים במיוחד כמו קריסת החניון ברמת החייל. כן יש מקום לנתונים סיכומיים (בשנים 2010-2018 אירעו 21 תאונות עבודה באתרי עבודה של החברה שבהן נהרגו 8 פועלים ונפצעו 50) אם בנמצא. דב ט. - שיחה 15:27, 12 ביוני 2019 (IDT)
זוכרים את הנופלים - תרתי משמע. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 16:56, 12 ביוני 2019 (IDT)
הקרדיט מגיע לפינה בשם זה שהייתה בתוכנית עד כאן! (או לפחות: שם ראיתי את זה לראשונה). Tzafrir - שיחה 18:18, 12 ביוני 2019 (IDT)

שנאת חרדים בישראל[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף ויקיפדיה:מזנון

בישראל אולי הקונצנזוס הרחב ביותר בחברתנו השסועה הוא שנאת החרדים. ממדי התופעה מרשימים, ביטויי השנאה בכל קשת התקשורת עסיסיים, וחומר הגלם רב ומגוון. גם הסקרים שנעשים, על מגוונם, מצביעים על כך בבהירות.
מכיוון שאנכי נוגע בדבר איני יכול לכתוב ערך כזה.
מאידך אני יכול לעורר כאן דיון על ערך כזה ואופיו הרצוי מבחינתנו. Tshuva - שיחה 15:07, 5 ביוני 2019 (IDT)

אורי אורבך ז"ל אמר פעם על הטרדות מיניות שיש שני סוגי אנשים שנוגעים בדבר ולכן אינם יכולים לדון בו: גברים, ונשים. ואידך זיל גמור. עמית - שיחה 22:48, 5 ביוני 2019 (IDT)
תשובה, אני מציע שחרדים ישקיעו את האנרגיה בשאלה איך לא לשנוא חילונים, וחילונים ישקיעו את האנרגיה בשאלה איך לא לשנוא חרדים, כי הפוך זה לא ילך. מעבר לזה, גם זה נושא לכיכר העיר ולא למזנון. נרו יאירשיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ט • 23:50, 5 ביוני 2019 (IDT)
כמדומני שהנושא אינו "היכן להשקיע את האנרגיה", אלא "האם יש מקום לערך בוויקיפדיה על התופעה, ואיך אפשר לייצר ערך כזה". למרבה הצער, תשובתי היא שיש מקום לערך כזה בוויקיפדיה, אבל למרות זאת, עדיף בלעדיו - הסיכוי לערך טוב, שעומד בקריטריונים של NPOV, קרוב לאפס, והסיכוי לערך נפיץ, שיגזול מהקהילה זמן, וימשיך בדלדול עתודות הרצון הטוב, שכבר אינן במצב מזהיר, עד תחתית המיכל ולמטה מכך, קרוב לוודאות. עמית הזכיר את דברי אורבך על הטרדה מינית, ואנוכי אזכיר את משל קרילוב על העכברים, החתול, והפעמון (כנראה "מועצת העכברים" בתרגום של רייכמן): ההצעה לקשור פעמון לצווארו של החתול, כדי שלא יוכל להתגנב אחרי העכברים ולצודם הייתה מצוינת, אבל לך תמצא עכבר שיבצע את מעלל הענידה... קיפודנחש 00:57, 6 ביוני 2019 (IDT)
"מועצת העכברים" של קרילוב (עמ' 255 בספר בתרגומו של רייכמן) דנה בשאלה אחרת: איך חדר למועצה עכבר נטול זנב, על אף התקנות הברורות: "מי שזנבו יותר ארוך - גדול שכלו לאין ערוך"? ותשובתו של עכבר אחד הייתה: "אני יודע את החוק - אך זה דודי, הבנת? שתוק!" וזה, כמובן, רלוונטי לנושא נפוץ אחר במקומותינו... המשל היפה על העכברים והחתול שהביאו הקיפוד והנחש, הוא של איזופוס, וכנראה לא עבר את עיבודו הנהדר של קרילוב. על אף שגם אני הייתי בטוחה שהוא מופיע בספר. אשר לנושא הנדון, אני בדעתו של נרו יאיר הפעם. Tmima5 - שיחה 09:32, 6 ביוני 2019 (IDT)
בנצרות היה פעם פולמוס קשה בנושא מספר המלאכים, שיכולים לרקוד בו זמנית על ראש סיכה. למתפלמסים לא הפריעה העובדה, שלא הוכח קיומם של מלאכים. כך גם כאן, השנאות המדוברות הן מדומיינות - חילונים לא שונאים חרדים, אלא שונאים ניסיונות לכפות עליהם אורחות חיים. כך גם במהופך, חרדים לא שונאים חילוניים, הם רק מנסים לגרום להם לשנות את אורחות חייהם. הסבים והסבתות שלי היו חרדים ואני לא שונא אותם. אני מניח שכמעט כל החילונים מוצאם באבות חרדים ולא סביר שישנאו את אבותיהם. בברכה. ליש - שיחה 09:43, 6 ביוני 2019 (IDT)
אפשר לכתוב את שנאת חרדים מוצדקת בישראל. עוזי ו. - שיחה 15:47, 6 ביוני 2019 (IDT)
עוזי המשכיל, אנא השכל אותנו, פרט את ההצדקות לשנאה... Tshuva - שיחה 13:50, 10 ביוני 2019 (IDT)
פו פה. Tzafrir - שיחה 14:14, 10 ביוני 2019 (IDT)
אהה, וגם אולי פה Tshuva - שיחה 14:21, 10 ביוני 2019 (IDT)
גם גזענות בישראל והומופוביה בישראל רחוקים מלהיות ערכים טובים שעומדים בקריטריון כלשהו של NPOV, ובכל זאת הצליחו לכתוב אותם. עוזי ו. - שיחה 10:11, 6 ביוני 2019 (IDT)
הייתי מוותר גם על עליהם, וגם על ביטויי שנאה בישראל. כולם ערכים מיותרים ומזיקים. נרו יאירשיחה • ג' בסיוון ה'תשע"ט • 10:24, 6 ביוני 2019 (IDT)
בתקשורת אין שנאה רבה לחרדים עצמם, אלא בעיקר ביקורת על הפוליטיקאים החרדים, על רקע מחלוקות שונות ובהם גיוס בני ישיבות וכפייה דתית בישראל, כמו שיש ביקורת על הח"כים הערבים. אני לא בעד ערכים שנויים במחלוקת למגזרים כמו אלימות מינית, או שנאה או אפלייה, למעט ערכים רחבים וכלליים יותר מהסוג השסע העדתי בישראל, מעמד האישה בישראל וכד' או בסוגיות שנויות במחלוקת כמו חוק הגיוס, הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת וכד'. אגסי - שיחה 12:19, 6 ביוני 2019 (IDT)
אני בהחלט חושבת שיש מקום לערך זה בוויקיפדיה, אך השאלה היא האם מחבר הערך יצליח לשמור עליו נייטרלי, דבר שלא קל יהיה לעשות עבור שני צידי המטבע. כי ללא ספק יש שנאת חרדים בישראל, וללא ספק לא כל החילונים שונאים חרדים, אבל מי יכתוב ערך שיציין את שתי העובדות האלו באופן הראוי לשתיהן? //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 12:31, 6 ביוני 2019 (IDT)
מוטב להתחיל בסעיף בערך חרדים, בכותרת ניטרלית "היחס לחרדים בחברה הישראלית", ולכתוב אותו על בסיס מחקרים ולא סתם ליקוט של התבטאויות. על בסיס ליקוט התבטאויות שנאה אפשר ליצור אינספור ערכים מסוג "שנאת X ב-Y" ("שנאת העולים מרוסיה בחברה החרדית", "שנאת הבדואים בחברה הערבית העירונית" וכו' וכו'). דב ט. - שיחה 12:52, 6 ביוני 2019 (IDT)
מצטרף לדבריי דב ט. איש השום (Theshumai) - שיחה 01:10, 8 ביוני 2019 (IDT)

מעט מקורות במדיה לנפש החפצה[עריכת קוד מקור]

לכאורה התופעה מדוברת וההתייחסות אליה (אף כי בד"כ אמוציונאלית משני הכוונים) אינה קטנה או שולית, מצ"ב מעט ליקוטים:

ונקנח במעט היסטוריה:

בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים מדרגה שנייה. לא ניתן להם זכות בחירה

זאב ז'בוטינסקי, הארץ 20.10.1919

Tshuva (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

לא הרחקת עדותך מספיק. זה לא כבר, הנגיש אתר "עיתונות יהודית היסטורית" את הגיליונות הישנים של עיתון "הארץ", ואחרי חפירה ארוכה בגיליון "הארץ" מה-20 באוקטובר 1919 (לפני שהלינוטייפ הראשון הגיע לפלשתינה, גיליונות העיתונים היומיים הכילו ארבעה עמודים בלבד, וקשה לי להאמין שהחמצתי את הכתבה - אם כן, אודה להוראות איך למצאה), לא הצלחתי למצוא כל כתבה או מאמר פרי עטו של ז'בו, קל וחומר מאמר בו נכתבו הדברים המצוטטים. ניסיתי למצוא איפה כן נכתבו דברים אלו, ומתברר שזה ציטוט שמרבים לצטט, אבל נראה שאיש טרם מצא את הדברים "מפי הסוס" (אולי כן - אם מישהו מוצא מקור, אנא רשמו כאן - יהיה מעניין לקרוא את הדברים בהקשרם, ולא מחוץ להקשר כפי שהובאו).
לעצם העניין: ז'בו דיבר על חרדים מ"היישוב הישן", שלא לקחו חלק במה שנקרא "המפעל הציוני", ואף התנגדו לו. דבריו לא ביטאו "שנאה", ולא קראו לגרום לחרדים כל רע, להתנפל עליהם בחשכת הליל, לגלח זקניהם ולעולל את קפוטותיהם בעפר - מה שהוא אמר, בהזדמנויות שונות, זה שמי שלא נוטל חלק במפעל הציוני, לא צריך שתהיה לו יכולת להשפיע (="זכות בחירה", או במינוח המקובל כיום, "זכות הצבעה") על דרכו של המפעל הזה. אם לקחת את הדברים אד אבסורדום, שווה בנפשך שמישהו אומר משהו כזה, בערך: "עד שחניכי "גן שושנה" יגיעו לגיל גיוס, אין לתת להם זכות הצבעה". האם תראה בדברים אלו "שנאת עוללים"? כנראה שלא.
גילוי נאות: מעולם לא נמניתי עם חסידי ז'בו, ולמעשה ההפך הוא הנכון, אבל מצאתי שהבאת הדברים המצוטטים (שספק רב אם בכלל נאמרו/נכתבו על ידו) כסוגשל "שנאת חרדים", זו דמגוגיה גרידא (תשובה אינו בהכרח הדמגוג במקרה זה - סביר יותר שהוא משמש בבלי דעת שופרו של איזה דמגוג אחר, אולי מכלי שני, שלישי, או רביעי).
ועוד גילוי נאות: אישית, נוכחתי לא אחת ולא שתיים בתופעה של "שנאת חרדים" בקרב הציבור הישראלי. למרבה הצער, החרדים הם רק אחת הקבוצות מולן ניצבת שנאה כיתתית: אזכיר כמה דוגמאות: שנאת הקיבוצניקים שליבה מנחם בגין והמשיכו אחריו ממשיכי דרכו, הומופוביה (אותה אפשר למצוא גם בוויקיפדיה), שנאת ערבים (עד כדי קריאות וגרפיטי בהן מככבת המילה "מוות"), שנאת זרים - כמה מאיתנו עוד זוכרים את מצעד הפוגרומצ'יקים על התחנה המרכזים הישנה בתל אביב לפני כמה שנים אחריו כינתה חברת כנסת את הפליטים "סרטן", וכמובן, לא נפקד חלקה של שנאת הססססססמולנים, בהנהגת פושטקים כמו "הצל" וחומי חולצות אחרים. קיפודנחש 01:06, 11 ביוני 2019 (IDT)
משתמש:Tshuva, גם אני כמו קיפודנחש לא הצלחתי למצוא את הציטוט שהבאת בארכיון הארץ שבעיתונות עברית היסטורית, ולא באתר בית ז'בוטינסקי. מצאתי אזכורים שלו, ודיונים שבהם מתחבטים היכן נאמר, אבל לא את הדברים עצמם. נתקלתי בהרבה מקרים שבהם ציטוטים פשוט פוברקו - יש להזהר. דב ט. - שיחה 12:25, 11 ביוני 2019 (IDT)
סעיף אחר בלקט מתייחס למקרה של אלימות משטרתית נגד צעיר חרדי בעל מוגבלויות. מקרים של אלימות משטרתית, חמורה לא פחות, תועדו גם נגד כל מגזר אחר במדינה. דב ט. - שיחה 12:25, 11 ביוני 2019 (IDT)
נראה כי קיפודנחש ודב ט. (בכוונה או שלא) עושים כדי לגמד את התופעה. על פי המקורות לעיל (וכפי שכל בר דעת יודע) החרדים הם קבוצה שנואה במיוחד ולא "אחת מהקבוצות" הזוכות לשנאה. לגבי הציטוט מסכים שיש להיזהר. Tshuva - שיחה 12:57, 11 ביוני 2019 (IDT)
עוד אתייחס לכך שבעוד שקידום המודעות למה שמכונה "הומופוביה" הוא בראש מעייניה של ויקיפדיה כמו גם כל מדיה קורקטית, המודעות לשנאת חרדים מודחקת די ביד רמה, כפי שנעשה אולי במעלה דיון זה. Tshuva - שיחה 13:05, 11 ביוני 2019 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

קיפודנחש, חיפשתי גם אני וראיתי הפניה אי שם לכתבת "מחוץ למחנה" אך גם שם לא מצאתי את מבוקשנו... מאידך חלפו עיני על פנינה אחרת באותו מאמר מ-1919 אולי טובה הימנה, מאותו שונא חרדים: "אין כל גשר בינינו (לבין החרדים) חוץ מן הבטחון שהזקנים שבו יכנעו לנו או מות ימותו. וצעיריו יעזבוהו, אם לא היום אז מחר" - איזה יופי שהמציאות יצאה הפוך Face-smile.svg... Tshuva - שיחה 14:36, 11 ביוני 2019 (IDT)

עברתי כעת על הכתבה מה 22 לחודש, שציטטת עתה. אין שם שום סממן של שנאה, אך ניכר שמעמדו תואם את האומר "מאי אהנו לן רבנן" תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ט, עמוד ב'.אבי84 - שיחה 20:42, 11 ביוני 2019 (IDT)
תגובתו של תשובה משונה מאד. בוויקיפדיה, "הערכים העליונים" הם אמת, אמינות, ומקורות. תשובה הביא ציטוט שהתברר כלא אמת, לא אמין, והחמור מכל - עם "מקור" שקרי. באתוס הוויקיפדי זה כמעט החטא החמור ביותר האפשרי (עם "נסיבות מקלות": לפחות זה במזנון ולא במרחב הערכים). כשהועמד על הטעות, במקום "מודה ועוזב", הוא חוגג עם "המציאות יצאה הפוך". אם לצטט את ירון לונדון ("כולם חכמים"), נראה שאפשר לומר גם על תשובה "כשמו כן לא הוא".
בנוסף, הוא האשימני שבכוונתי "לגמד את התופעה" - זה ממש לא כך, ובמקרה הטוב ביותר זה כשל חמור בהבנת הנקרא. הוא מאשים גם את ויקיפדיה כאילו "המודעות לשנאת חרדים מודחקת די ביד רמה" - שקר ודמגוגיה.
לעצם העניין: שנאת חרדים היא תופעה אמתית, ממשית, ומתגברת בישראל. למרבה הצער היא חלק מתופעה רחבה יותר של שנאת זרים, שמתגברת בשנים האחרונות לא רק בישראל, אלא מהווה גל עכור ששוטף את העולם - מברזיל, דרך ארה"ב, חלקים גדולים מאירופה, רוסיה, טורקיה, הודו, מיאנמר, הפיליפינים, ועוד ועוד. האנטישמיות הגוברת בעולם היא חלק מהגל העכור הזה, ואנטישמיות זו לובשת צורה של "שנאת חרדים" כשהיא מגיעה לכאן. קיפודנחש 21:24, 11 ביוני 2019 (IDT)
ולעצם העניין בעצם, קיפודנחש מגמד את שנאת החרדים כאילו היא סתם ככל שנאת זרים "רגילה" ואולם המחקרים, והמקורות הרבים מראים מה שכולנו יודעים, שזה לא המצב. וגם לאבי84, מעניין אם היית אומר שאין שנאה אילו המשפט של ז'בו היה נאמר כך לדוגמא על ידי חרדי: "אין כל גשר בינינו לבין החילונים חוץ מן הבטחון שזקני החילונים שבו יכנעו לנו או מות ימותו. וצעיריו יעזבוהו, אם לא היום אז מחר", ממש נוטף אהבה ורעות, המממ... Tshuva - שיחה 07:09, 12 ביוני 2019 (IDT)
למעשה בוויקיפדיה, כמו גם במרחב הציבורי בארץ יש הלכה למעשה הדרת חרדים קשה. עליהם להתנהג על פי כללי החילונות כדי שלא לעורר מהומה ולהצניע את אמונתם ודרך חייהם שאינה נחשבת לגיטימית. Tshuva - שיחה 07:12, 12 ביוני 2019 (IDT)
הציטוט של ז'בוטינסקי החוגג את יום הולדתו ה-100 הרבה פחות חמור מציטוט טרי בהרבה, של ישראל פרידמן ביתד נאמן משנות התשעים: "בהתנדבות, לכו מכאן. אינני מדבר על גירוש המוני יהודים מארצם. הקריאה הבוטה – עופו מכאן, אינה אלא הצעה ידידותית. אין כאן כפייה, הכל ייעשה בהתנדבות. אז קומו, ידידינו החילונים. תארזו. לכו מכאן... . גם הפשע האמריקני לא יתקשה לקלוט את הנוער הישראלי, הנתון למקסמי השווא של הכימיקלים, הלום האלכוהול, העגיל באוזן הרצועה, ישתלב היטב בנוף... לא אנחנו העלוקות על גבם (של החילונים). להפך, הם עלוקות על גבנו. אנחנו צינור החמצן שזורם בעורקיהם... הם מוצצים את דמנו, חיים על חשבוננו. מתגוררים פה בחשבון מזויף, הרשום על שמנו". מקור לציטוט ולפנינים יפות נוספות [2]. הציטוטים המחרידים שם יהיו לך לעזר בכתבך את שנאת חילונים בישראל ושנאת קיבוצניקים בישראל. דב ט. - שיחה 10:13, 12 ביוני 2019 (IDT)
דב, חייב לציין כי הציטוטים שהבאתה אינם משקפים את הלך הרוח בציבור החרדי, וגם לא בעיתונות (אולי אי שם בשנות התשעים), אדרבה הלך הרוח הוא ל"קירוב" וכאלה, מה שלא כל כך קיים בצד השני.
לגבי ז'בוטינסקי, אני עדיין מזועזע מאותו רשע שהמציא משפט מרושע כל כך, הכרתי את המשפט וכך חשבתי מבלי לבדוק . אבי84 - שיחה 11:07, 12 ביוני 2019 (IDT)
תשובה, לדבריך "כולנו יודעים" שאתה צודק, וגם כל המחקרים בעולם חושבים כמוך, אז אין צורך לשכנע אותנו במה שאנחנו יודעים. בסוף אנחנו עוד עלולים לחשוב מחדש על מה שכולנו יודעים. נרו יאירשיחה • ט' בסיוון ה'תשע"ט • 13:45, 12 ביוני 2019 (IDT)
נרו, אם אין לך מה לומר, אז איך אומרים ... הכי טוב, תתרכז במקורות ובמשתמע מהם, ואל תחשוב יותר מדי. Tshuva - שיחה 14:31, 12 ביוני 2019 (IDT)

לא נראה שתשובה קורא את מה שהוא כותב, ואם כן, אז כנראה אין לו מושג באיזה עולם הוא חי. אדם שעיניו בראשו יכול לדבר על "סתם שנאת זרים רגילה" רק אם הוא ציני במידה שאינה מתקבלת על הדעת. המדהים הוא שמאד יתכן שהוא, ואולי גם אחרים, מאמינים שמנת חלקם של החרדים בישראל אכן נוראית יותר ממנת חלקו של כל מיעוט נרדף ושנוא אחר בעולם. קשה לדון ברצינות אחרי אמירה כזו, בין אם היא מבטאת ציניות מזעזעת או בורות מדהימה. קיפודנחש 15:14, 12 ביוני 2019 (IDT)

- סוף העברה
זה קריטריון משונה. האם הומופוביה בישראל היא הגרועה בעולם? האם גזענות בישראל היא הנוראית בעולם? ובכל זאת הערכים הצליחו להכתב. עוזי ו. - שיחה 17:37, 12 ביוני 2019 (IDT)
קיפו"נ, שנאת זרים + שנאת דת, זה בוודאי ערך מוסף. שנאת דת לא יושבת על אותו מקום של שנאת זרים. אבי84 - שיחה 18:03, 12 ביוני 2019 (IDT)
כל המשתתף בדיון זה "בוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם", אל תגידו שלא הזהרתי אתכם. דוד שי - שיחה 19:33, 12 ביוני 2019 (IDT)
עבורי הסיכון לא גדול - כנראה הגיהנום ממתין לי (בסבלנות או בלעדיה) עם או בלי הדיון הזה. אבי: אין הבדל. המינוח מעט מטעה - לא מדובר על "שנאת זרים", אלא על "שנאת האחר". זה לא משנה הרבה אם ה"אחרות" מתבטאת בדת (או אפילו פלג דתי), צבע העור, צבע הדרכון, שפה, שם משפחה, או הצד בו נוהגים לשבור את הביצה. זה כמו ההבדל בין אותו הדבר להיינו הך. קיפודנחש 20:02, 12 ביוני 2019 (IDT)
קיפודנחש וכי למה זה ממתין לך הגיהנום? איתן - שיחה 20:32, 13 ביוני 2019 (IDT)
הסבר לאיתן: לא סייגתי, אבל השתמע: אם יש גיהנום, ואם מי שצוטט על ידי דוד יודע על מה הוא מדבר. הסיבה, או אחת מהן, היא ש"לבטול מדברי תורה" זה לחם חוקי (או באמריקאית: "בּוֹטֵל/ת מִדִּבְרֵי תוֹרָה" הוא שמי האמצעי), וזה עוד לפני שמדברים על חילולים למיניהם - החל משבת וכלה בשם, ועוד כהנה וכהנה. קיפודנחש 23:47, 13 ביוני 2019 (IDT)
נו, במשנה אחרת נאמר "ואַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמָךְ", ובנימה של צחוק, סע לאומן ואתה מסודר.אבי84 - שיחה 10:29, 14 ביוני 2019 (IDT)
קיפודנחש אל תיעלב, אבל אתה לא כזה חוטא גדול... ויש לך גם מידות טובות איתן - שיחה 15:01, 14 ביוני 2019 (IDT)
זה לא הוצע כקריטריון אלא עלה בהמשך הדיון בתופעה עצמה - שהדעות עליה נעות בין "לא קיים" לבין "כולם יודעים שזו השנאה הכי שונאת שיש". אני לא חושב שיש התנגדות מיוחדת לעצם קיומו של הערך, ובלבד שיעמוד בקריטריונים המקובלים של אמינות ואובייקטיביות. דב ט. - שיחה 09:53, 13 ביוני 2019 (IDT)

לדעתי יש לכתוב קודם כל ערך על חרדים בישראל שירחיב את הפסקה הקצרה הקיימת בערך על יהדות חרדית. לאחר שיהיה ערך כזה, תהיה בו פסקה בשם "פשעים ואפליה כלפי חרדים" ובו יהיה תיאור תמציתי של המקרים שהוזכרו כאן. -- ‏גבי‏ • שיח 17:40, 13 ביוני 2019 (IDT)

מנהיגת הונג קונג[עריכת קוד מקור]

מופלא בעיני כי עד עתה אין ערך על מנהיגת הונג קונג קארי לאם בויקיפדיה העברית. בעוד הפמיניסטיות והאנטי פמיניסטיים רבים על ערכים זוטרים וניסוחים עדינים. נגרעה מנהיגת הונג קונג מהדיון -- הלל יערישיחה • י' בסיוון ה'תשע"ט • 23:16, 12 ביוני 2019 (IDT)

לא ברור לאיזה דיון זה אמור להיות קשור, מה שבטוח שאם כבר פתחת את הערך מומלץ שיהיה יותר משתי שורות. יחיאל - שיחה 01:22, 13 ביוני 2019 (IDT)
עדיף מעט מלא כלום-- הלל יערישיחה • י' בסיוון ה'תשע"ט • 09:49, 13 ביוני 2019 (IDT)
כדאי באותה הזדמנות לכתוב על המחאה בהונג קונג נגד חוק ההסגרה (2019) (2019 Hong Kong anti-extradition bill protests). -- ‏גבי‏ • שיח 16:59, 13 ביוני 2019 (IDT)

הידעת?[עריכת קוד מקור]

בויקיפדיה העברית ישנם 243,324 ערכים ו-75,465 קטגוריות. ממוצע של קטגוריה אחת לכל 3.25 ערכים. מיכאל.צבאןשיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ט • 13:18, 14 ביוני 2019 (IDT)

אתה יודע נתונים על ויקיפדיות אחרות? כי אין לי מושג מה המשמעות של הנתון הזה. david7031שיחה • י"א בסיוון ה'תשע"ט • 17:14, 14 ביוני 2019 (IDT)
זה פשוט דבר שהבחנתי בו בדרך אגב, נראה שיש לנו מדי קטגוריות. מיכאל.צבאןשיחה • י"ב בסיוון ה'תשע"ט • 18:12, 14 ביוני 2019 (IDT)
כמה דברים: (1) הרבה קטגוריות מיועדות לדברים שאינם במרחב הערכים. לא ספרתי ולא ידוע לי כמה קשה לספור, אבל החשבון שהציג מיכאל שגוי ומטעה. אם בכלל יש לסטטיסטיקה הזו איזו משמעות, אז צריך לספור רק קטגוריות ששייכות למרחב הערכים, לדוגמה, כל מיוחד:דפים המתחילים ב/קטגוריה:ויקיפדיה וקטגוריות נוספות רבות לא צריכות להימנות, כמו הקטגוריות שמופיעות ב"מסדר הניקיון" של יגאל, ועוד. לחילופין, צריך לספור הרבה יותר דפים בוויקיפדיה מאשר רק ערכים - יש לספור את כל הדפים ששייכים לקטגוריה אחת או יותר: כמעט לכל הדפים במרחבי התבניות, עזרה, ויקיפדיה, הקטגוריות עצמן, ועוד, יש לפחות קטגוריה אחת, ואפילו במרחב המשתמש דפים רבים מקוטרגים. (2) (נניח לרגע שכל הקטגוריות "כשרות" לענייננו ועוסקות בערכים): משתמע מה"סטטיסטיקה" כאילו ממוצע הערכים בקטגוריה הוא 3.25, וזה מטעה: אם, למשל, ערך ממוצע שייך ל-4 קטגוריות, אז בעצם יש בממוצע פי ארבע יותר ערכים בקטגוריה מהמספר הזה (3) אחרי כל זה, אולי לא נכון לומר ש"יש לנו יותר מדי קטגוריות", אבל בהחלט נכון לומר ש"מדיניות הקיטרוג של ויקיפדיה בעברית שגויה, באופן שהופך את הקטגוריות לכמעט חסרות ערך", ואם זה מה שמיכאל התכוון לומר, אז (הפתעה!) אני בהחלט מסכימה. קיפודנחש 20:15, 14 ביוני 2019 (IDT)
לטעמי הקטגוריות בוויקיפדיה העברית מועילות, ואשמח לקבל הסבר ונימוקים לטענה האחרונה שלך.
אני משער שברבות הימים גם נושא השיוך לקטגוריות יעבור לוויקינתונים, שהרי מתמטיקאים ישראלים הם כאלה בכל השפות, וגם ירקות הם כאלה בכל השפות, אין טעם לקטלג בכל שפה בנפרד. דוד שי - שיחה 08:54, 15 ביוני 2019 (IDT)
יש המוני קטגוריות דלילות מאד, למשל קטגוריות של נולדים ונפטרים לפי שנה (קטגוריה:ילידי 146 נניח). רק קטגוריות הנולדים והמתים והנולדות והמתות לפי שנה מהוות למעלה מ-5% מכלל הקטגוריות, וברובן יש 0 או 1 ערכים, ראו למשל את תת-הקטגוריות בקטגוריה:ילידי המאה ה-11.
כללית אני חושב שהשיטתיות הנדרשת מבנייה של עץ קטגוריות מתנגשת התנגשות חזיתית באופיו המבוזר וההתנדבותי של המיזם. כל פעם שניסיתי לעשות סדר בקטגוריה מסוימת גיליתי פינה קטנה של כאוס. דב ט. - שיחה 18:49, 19 ביוני 2019 (IDT)
ניקח לדוגמה את הקטגוריה קטגוריה:ספרים. מתחתיה נמצאת הקטגוריה קטגוריה:ספרים לפי נושא. אין בה ערכים אלא קטגוריות משנה בלבד, ואלו הן: "גרמניה הנאצית בספרות", "ספרי בישול", "ספרי כדורגל", "עבדות", "צבא ומלחמה", "השואה" ו"תכנון עירוני". האם אין בוויקיפדיה ספרים על נושאים אחרים? יש כנראה מאות, אבל לך חפש אותם בקטגוריות ספרים אחרות וסדר עכשיו את כל הערכים על ספרים בוויקיפדיה לפי נושא.
מה יש עוד בספרים? יש למשל ספרים לפי מדינה, ויש קטגוריה:ספרים ארץ ישראליים שכוללת לפי הגדרתה העצמית "ספרים שנכתבו בארץ ישראל". רוב הספרים בה הם ספרי דת והלכה, כגון התלמוד הירושלמי והשולחן ערוך, אך יש בה ערך על כתב יד ספציפי (כתר ארם צובא) וגם כמה ספרים מודרניים יחסית - מדריך לסוריה וארץ ישראל מ-1890, וכמה ספרים ישראלים חדשים יחסית כמו מלכת היופי של ירושלים וצוללים קדימה. עכשיו לך תעשה סדר. נשמע הגיוני להעביר את מלכת היופי לקטגוריה של ספרים ישראלים שבוודאי תימצא בקטגוריה:ספרים לפי מדינה לצד קטגוריה:ספרים דניים או קטגוריה:ספרים מקסיקניים. כלומר היה אפשר לצפות שתהיה שם, אבל אין כזו. יש קטגוריה:ספרות ישראלית ויש קטגוריה:ספרים עבריים. בשלב זה נוטש גם בעל הרצון הטוב ביותר את היומרה לסדר משהו. וזו סתם דוגמה אקראית לגמרי שנפלתי עליה. דב ט. - שיחה 19:19, 19 ביוני 2019 (IDT)
אבהיר שהפעולות שיצרו את המצב המבלבל הזה היו הגיוניות, כל אחת כשלעצמה. כל מקטלג התכוון לטובה והיתה לו במחשבתו איזו תמונה הגיונית של הקטלוג האידאלי. דב ט. - שיחה 19:29, 19 ביוני 2019 (IDT)
מש:דוד שי סליחה על התגובה המאוחרת - ביקורי בכיכר העיר ספורדיים. הקטגוריות בוויקיפדיה בעברית לא מועילות בעיקר בגלל ההתעקשות לחיסול קיטרוג כפול. כך, יש לנו קטגוריה:נעמי שמר, קטגוריה:שירי נעמי שמר, וקטגוריה:לחני נעמי שמר. כל ערך ב"שירי נעמי שמר" וב"לחני נעמי שמר" צריך להיות מקוטרג גם ב"נעמי שמר", אבל המדיניות הביזארית של ויקיפדיה בעברית אומרת שזה סוגשל גילוי עריות או משהו, וכך מגיעים לאבסורד שיש לנו קטגוריה "נעמי שמר", אבל ירושלים של זהב לא נמצא בקטגוריה הזו. מעבר לחוסר ההיגיון הקיצוני של העובדה הזו, היא הופכת את הקטגוריות בוויקיפדיה בעברית כל כך הרבה פחות מועילות ממה שיכלו והיו צריכות להיות, שהן על גבול חוסר תועלת מוחלט. בעיה נוספת היא שעורכי ויקיפדיה בעברית מתייחסים לקטגוריות כמשהו ש"מסמן" את הערכים בהם הן מופיעות כ"משהו". במקרים מסוימים (כלומר עבור קטגוריות מסוימות) זה נכון ורצוי, ובמקרים אחרים זה בעייתי ומביא תוצאות לא רצויות (כוונתי למשל לכך ש"מותר" לקטרג מישהו בקטגוריה "להטב" רק אם יש מקור אמין לפיו הוא הומו, בעוד שמה שנראה לי הגיוני יותר זה לקטרג כך אנשים שיש להם קשר לנושא, בלי לראות בקיטרוג "סימון": למשל פובליציסטים שכתבו על הנושא בהתמדה, או בהרחבה, או בכתבה שיש לה חשיבות, מחוקקים שחוקקו חוקים הנוגעים לעניין, או אפילו (אם יש עליו ערך) רוצח שדקר למוות אחד המפגינים במצעד גאווה, בלי לראות בקיטרוג "להטב" כאילו בכך ויקיפדיה בעברית "מסמנת" את המקוטרגים כהומוסקסואליים. (אולי הדוגמה לא טובה, אבל תקוותי שהכוונה ברורה)
אם לחזור למלחמת החורמה שהוכרזה על קיטרוג כפול: קטגוריה עם עשרות, מאות או אלפי ערכים אינה דבר רע כלעצמו, ולא משהו שדורש תיקון. לא היה נגרם כל נזק אם כל פיזיקאי היה מקוטרג גם ב"פיזיקאים", וגם בקטגוריות משנה רבות ("פיזיקאים ממוצא רוסי", "פיזיקאים של מצב מוצק", "פיזיקאים בוגרי הטכניון", "פיזיקאים ששמם הפרטי יוסי" וכן הלאה). נכון שקטגוריה "פיזיקאים" הייתה מתמלאת באלפי ערכים (לפחות תקוותי היא שמדובר באלפים. היום קשה להגיד כמה ערכים על פיזיקאים יש בוויקיפדיה בעברית - נחש למה?), אבל זה לא היה הופך אותה פחות מועילה מאשר היום, אלא להפך, ועל הדרך זה היה מאפשר חיפושים וחיתוכים מועילים, שהיום אפשריים רק בכלים חיצוניים כמו פטסקן, וגם שם לא תמיד. לא עקבתי בקפדנות אחרי הדוגמה של מש:דב ט., אבל אקח גם עליה טרמפ: כל ספר היה צריך להיות מקוטרג, בנוסף ל"ספר בישול", "ספר בצרפתית", או "ספר מהמאה ה-19", גם בפשטות כ"ספר". שוב, משמעות הדבר היא קטגוריה עם כמה אלפי ערכים - זה טוב, לא רע. לפני לא מעט שנים החילותי לכתוב מאמר שהיה אמור להיות מקיף ומשכנע - קיפודנחש/קיטרוג בוויקיפדיה בעברית. כמו עוד כמה דברים, גם הפרויקט הזה לא הגיע לבשלות. קיפודנחש 01:05, 20 ביוני 2019 (IDT)

ייצוג ראשון לקהילה בוועד המנהל של ויקימדיה העולמית[עריכת קוד מקור]

ברכות לבביות לשני אבנשטיין, שנבחרה (יחד עם נטליה טימקיב), לוועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית, כנציגת ארגוני ויקימדיה (affiliates). (תוצאות הבחירות - כאן). נעם דובב - שיחה 23:51, 14 ביוני 2019 (IDT)

בחירה מוצלחת במיוחד. ברכות לשני! דוד שי - שיחה 08:55, 15 ביוני 2019 (IDT)
וואו. כל הכבוד. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 10:10, 15 ביוני 2019 (IDT)
ברכות לשני. זה הישג מכובד מאוד. נראה לי שבמצטבר, בחירה זו מקנה לה חשיבות אנציקלופדית. היא עורכת ראשית ב"פרויקט בן-יהודה" מעת הקמתו של המיזם ועוד. אפשר להתרשם מהרקורד שלה בטיוטה שטרם הושלמה. אגסי - שיחה 11:26, 15 ביוני 2019 (IDT)
ברכות לשני, ובהצלחה! – ד"ר MathKnight (שיחה) 12:21, 15 ביוני 2019 (IDT)
תודה רבה לכולם! מעריכה מאוד את התמיכה.3>
אשר להצעתו של אגסי, משאירה את עניין החשיבות לקהילה, אך מציעה להמתין לפחות עד המינוי הרשמי, שיקרה רק בוויקימניה, בעוד כחודשיים, באמצע אוגוסט. Shani - שיחה 16:32, 15 ביוני 2019 (IDT)
כל הכבוד! בהצלחה :) שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 23:41, 15 ביוני 2019 (IDT)

Biologists Plan to Bring the Woolly Mammoth Back to Life by 2019[עריכת קוד מקור]

אני מבין שהידיעה הזו משנת 2017 מקושרת כאן בגלל שכבר 2019 והממותה המובטחת לא סופקה? H. sapiens - שיחה 15:00, 16 ביוני 2019 (IDT)

רגע, מה?![עריכת קוד מקור]

בהשראת המד"ב, מטוס ללא חלקים נעים וזוהר יוני כחול, באתר "הידען"--שלום1234321אפצישיחה • י"ג בסיוון ה'תשע"ט 14:30, 16 ביוני 2019 (IDT)
מישהו יודע אם זה אפשרי טכנית?--שלום1234321אפצישיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ט 10:43, 17 ביוני 2019 (IDT)

שאלה טובה. ערכים רלוונטיים באנגלית: w:Ion wind, w:MIT EAD Airframe Version 2 ו־w:Ion-propelled aircraft‏. Tzafrir - שיחה 12:05, 17 ביוני 2019 (IDT)

נשיא ארה"ב נגד ראש עיריית לונדון[עריכת קוד מקור]

נשיא ארה"ב תקף את ראש עיריית לונדון בגלל הפשיעה האלימה שם. שתי בעיות קטנטנות: ראשונה - ראש עירייה באנגליה, בשונה מראש עירייה בארה"ב, אינו ממונה על המשטרה ואין לו אחריות למעשיה ולמחדליה. שניה - בערים הגדולות בארה"ב המצב הרבה יותר גרוע. בוושינגטון הבירה, למשל, יש בערך פי 11 מעשי רצח לכל מאה אלף תושבים (17 בהשוואה ל-1.5 בלונדון). נתונים בקישור. --א 158 - שיחה 22:24, 16 ביוני 2019 (IDT)

אל תבלבל את טראמפ עם עובדות. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 22:29, 16 ביוני 2019 (IDT)
תשווה את לונדון לשאר ערי בריטניה ואירופה. ראש עיריית לונדון לא יכול להגיד שאין לו שום אחראיות לביטחון התושבים, אלא רק לפינוי הזבל. בערך ראש עיריית לונדון, כתוב "הוא האחראי על תקצוב ותכנון אסטרטגי של השלטון המקומי בלונדון, לרבות: רשויות המשטרה". אגסי - שיחה 14:07, 17 ביוני 2019 (IDT)
עניין הכפיפות שם הרבה יותר מסובך ממה שהצלחתי להבין, או ממה שויקיפידיה העברית מתארת כרגע. מי שהחליטה על מינוי המפקדת הייתה שרת הפנים, אחרי התיעצות עם ראש העירייה. פורמלית זה מינוי של המלכה. מי שמקצץ בתקציבים הוא משרד האוצר, וראש העירייה נאבק נגד הקיצוץ. --א 158 - שיחה 08:21, 18 ביוני 2019 (IDT)

יצירת ספר[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

מאונס ועד רצח: 43% מהמחוקקים החדשים שנבחרו לפרלמנט ההודי נאשמים בפלילים[עריכת קוד מקור]

חומת התשלום של "הארץ"[עריכת קוד מקור]

אולי כולם כאן יודעים את זה חוץ ממני, אבל מסתבר ש"הארץ" השאירו בכוונה דרכים פשוטות מאוד לעקוף את חומת התשלום שלהם באופן מזדמן. הפשוטה ביותר: להכנס מקישור של גוגל. הרציונל: לאפשר לקוראים מזדמנים להחשף לתוכן של האתר. ויש מגבלה: "הארץ" עוקב אחרי הכניסות ולא יאפשר לזה להפוך למשהו קבוע עבורכם. ניתן לקרוא על זה כאן. מתאים מאוד לאנשים שלא רגילים לקרוא הארץ, אבל מעוניינים מדי פעם לראות כתבה ספציפית שמעניינת אותם. משה פרידמן - שיחה 20:06, 17 ביוני 2019 (IDT)

מהנסיון שלי, אין כל מגבלה על כניסות באמצעות גוגל. כל מה שצריך זה להעתיק את כותרת הכתבה המבוקשת לשורת החיפוש של גוגל והתוצאה הראשונה תהיה בדרך כלל הכתבה המבוקשת ודרך הקישור ניתן לקרוא את הכתבה בשלמותה. בעיות נפוצות: הכתבה לא התגלתה עדיין על ידי גוגל - ניתן להמתין מספר שעות והיא בדרך כלל תופיע; ניסיתי להכנס דרך קישור רגיל לכתבה (למשל קישור מכתבה שכן קיבלתי במלואה או מאתר אחר), קיבלתי רק את הפסקה הראשונה וכאשר ניסיתי להכנס דרך גוגל קיבלתי שוב רק את הפסקה הראשונה + דרישה לעשות מנוי - חפש שוב בגוגל באמצעות דפדפן אחר מזה שהשתמשת קודם; הכתבה עולה, אבל מיד מוסתרת על ידי דף שמסביר למה נורא כדאי לי לעשות מנוי - לחץ על כפתור חזור ומיד כשהכתבה עולה, לחץ על כפתור עצור. אין באמור לעיל כדי להמליץ על צריכת התכנים של עיתון "הארץ" בפרט או של רשת שוקן בכלל. בברכה, Easy n - שיחה 22:44, 17 ביוני 2019 (IDT)
עכשיו אחרי שגיליתם את הסוד הגדול, יקראו את זה שומרי הסף של הארץ ויחסמו את העתון. צחי לרנר - שיחה 08:27, 18 ביוני 2019 (IDT)
"הארץ", בעבר ואולי גם כיום, חוסמים כניסה מדפדפן במצב incognito. וגוגל מקשרים אליהם. וזה בניגוד גמור לתנאי השימוש המוצהרים של גוגל. אבל אני לא בטוח אם זה המצב גם כיום.
ואגב, אם אותו קישור - כשנכנסים אליו מגוגל הוא קריא, ולא מגוגל הוא לא קריא, לדעתי זה גם בניגוד לתנאי השימוש המוצהרים של גוגל.
ולא, הם לא יחסמו שום דבר שיביא להסרתם מגוגל. גלובס עשו את זה ולפני כמה זמן פניתי לגוגל בגלל עניין משפטי עם כתבה בגלובס שהופיעה בגוגל ואחרי כמה ימים ראיתי שגלובס שינו את זה. כי אני מניח שגוגל איימו עליהם שהם יסירו את האתר גלובס מגוגל.
"הארץ", גלובס וכל אלה הם רוצים שאנשים ישלמו אבל הם לא יעשו שום דבר שיביא להסרתם מגוגל. הסרה מגוגל מבחינתם זה כמו לסגור את כל האתר.
והקישור באתר שקישרת פה הוא מלפני 6 שנים. זה עדיין רלוונטי? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
צחי, בכתבה שקישרתי מתראיין בנושא איש "הארץ" ומסביר שזה אפשרי. הם לא צריכים "לגלות" את זה. הם עושים את זה בכוונה. משה פרידמן - שיחה 15:56, 18 ביוני 2019 (IDT)
אני ממליץ על רשימה יפה של עידו הרטוגוזון בענייני קריאה בעידן הדיגיטלי בכלל, וקריאת חדשות בפרט. אצטט פסקה רלוונטית:

"על רקע הציניות והספקנות שרבים מצרכני החדשות בני זמננו מתהדרים בה, די מדהים להשוות את האדיקות שבה אנשים מנסים לא להיות פראיירים ולקמץ בכל שקל כשהם נותנים לכותבים (כמו למצוא דרכים יצירתיות להגיע לתוכן וחלילה לא לשלם אף שקל לחומת התשלום של איזשהו עיתון או מגזין) לקלות שבה הם מעניקים בנדיבות מתשומת הלב היקרה שלהם לגורמים מניפולטיביים ועוינים. אנחנו אוחזים היטב בכסף שלנו אבל מאפשרים לאנשים ממאירים (טראמפ, ביבי, מירי רגב) או צורות מדיה ממאירות (קליקבייטס, ידיעות צהובות, ספינים פוליטיים) לחטוף מאיתנו את תשומת הלב שלנו ולמקד אותה בהתאם לרצונם. אנחנו מקמצים בהשקעה בתודעה שלנו ונדיבים כלפי מי שחפצים להשתלט עליה למטרות עוינות."

הרשימה המלאה: איך לקרוא: עקרונות לקריאה מזינה, משמחת וחכמה בעידן הדיגיטלי דב ט. - שיחה 09:47, 18 ביוני 2019 (IDT)

אני מנוי משלם למהדורה הדיגיטלית. וחומת התשלום מפריעה לי. אני מעדיף דרכים שבהן התוכן זמין ככל היותר. יש מקרים נדירים (כמו LWN.net, שעליו אני מנוי גם כן) שבהם זה אפשרי. Tzafrir - שיחה 12:03, 18 ביוני 2019 (IDT)
לא יודע, הטענה של הרטוגוזון (זה השם?!) נשמעת לי כמו קושי להתאפק מלהכניס גם כאן את התסכול על כך שרוב הציבור חושב אחרת ממנו. נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ט • 12:10, 18 ביוני 2019 (IDT)
חשוב להזכיר מדי פעם שביבי, טראמפ ומירי רגב הם ברשימת האנשים שמותר להגיד עליהם "ממאירים". אחרת אנשים עלולים לשכוח ולהזדעזע. עוזי ו. - שיחה 15:17, 18 ביוני 2019 (IDT)
זה עניין של אהבת אדם, פתיחות והכלה של האחר. נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ט • 15:32, 18 ביוני 2019 (IDT)
דב, אם הייתי חושב שהמידע שמגיע לי דרך "הארץ" הוא איכותי יותר, אולי הייתי מוכן לשלם עבורו. אילו הייתי חושב שאינציקלופדיה בתשלום נותנת מידע אמין יותר, אולי הייתי רוכש אחת. אבל אני לא רואה את הרווח שמגיע לי מלשלם להארץ או לאינציקלופדיה בתשלום, ולכן אני צורך תוכן חופשי. זה לא אומר שאני מזלזל בתוכן של הארץ, ולכן זה משמח אותי לדעת שיש דרך חוקית לצרוך באופן אקראי את הכתבות שלהם ללא תשלום. משה פרידמן - שיחה 15:56, 18 ביוני 2019 (IDT)
איכותי יותר ממה? ביחס לוינט, מעריב או וואלה, הארץ ודה-מארקר טובים יותר מכל בחינה. גלובס ומקור ראשון הם בסדר יחסית.
המחיר הוא זול למדי, ויש לזכור שגם למודל של פרסומות יש מחיר (לאו דווקא לקורא. התלות של העיתון במפרסמים היא בעייתית). אני מסכים עם הרטוגוזון שהמחיר לא צריך שיקול עיקרי בקריאה, פחות מהזמן והאיכות. קריאה, מכל סוג - ספר מודפס או אתר חדשות בתשלום - היא עסק די זול. בכל אופן אין פה ביקורת על האפשרות שהבאת להיכנס לכתבות ללא תשלום, אני לא רואה בזה פסול. דב ט. - שיחה 19:29, 18 ביוני 2019 (IDT)
ביחס לצריכת חדשות וכתבות ממכלול האפשרויות שמוצבות בפני. בעבר הייתי רוכש עיתון מנייר, והייתי צריך להחליט במכולת איזה עיתון לבחור. היום אני צורך את המידע שלי מהרבה מקורות, בעברית ובאנגלית, ובאופן משתנה בהתאם לתוכן שאני מחפש. זה יכול להיות ערוץ שבע, וזה יכול להיות אלג'זירה. הערך המוסף שאני אקבל מגישה ל"הארץ" הוא מאוד קטן, ולא שווה לי לשלם עבורו. זה גם לא מתאים לסגנון צריכת החדשות והכתבות שלי. גם אם אני אשלם ל"הארץ", אני לא אתחיל לקרוא את הכתבות שלהם אחת-אחת כפי שהייתי נוהג בעבר עם עיתונים מודפסים. זה פשוט לא מתאים לקונספט. משה פרידמן - שיחה 19:40, 18 ביוני 2019 (IDT)
"הארץ" עיתון אייכותי, למעט התחום הפוליטי, שבו הם מוטים ובלתי אמינים כמו "ישראל היום" ואחרים. אגסי - שיחה 20:15, 18 ביוני 2019 (IDT)
אמת, אם כי "ישראל היום" לפחות קרוב יותר למיין סטרים הישראלי. נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ט • 21:05, 18 ביוני 2019 (IDT)
גם בתחום הפוליטי, אין מה להשוות (בדיקה של סיקור מערכת הבחירות בכלי תקשורת ראשיים שונים. הארץ היה הכי פחות גרוע, בפער ניכר. ישראל היום היה הכי גרוע). לעצם העניין, אני גם נמנה על התורמים לעין השביעית.Tzafrir - שיחה 06:22, 19 ביוני 2019 (IDT)
"העין השביעית" כמובן גם מוטה, וכך גם הבדיקה שלהם, שכמובן מתעלמת מכך ש"ארץ" נותן סיקור חיובי ואוהד למפלגות הערביות. אגסי - שיחה 16:20, 19 ביוני 2019 (IDT)
איזו חוצפה. מישהו העז לאמר משהו טוב על הערבושים. אבל זו כלל אינה הנקודה: פיספסת לחלוטין את דרך הבדיקה. הבדיקה התמקדה בכותרות הראשיות ובדקה שלוש קטגוריות:
  • מירוץ סוסים: עד כמה כלי התקשורת מסתכל על הבחירות כתחרות, במקום על המהות: שמועות, איושים, וכדומה. ישראל היום היה הכי גרוע (לפניו: חדשות 12). הארץ היה הכי פחות גרוע (וחדשות 13 קצת אחריו).
  • תעמולה: עד כמה כלי התקשורת מהדהד תעמולה של גופים שונים. הארץ היה הכי סביר. אחריו חדשות 13. הכי גרוע בהפרש ניכר היה ישראל היום (לפניו: חדשות 12).
  • עיסוק במהות: כאן כל העיתונים ניצבו לפני ערוצי הטלוויזיה. במקום הראשון: שוב הארץ. במקום השני: דווקא ישראל היום. מבין ערוצי הטלוויזיה: במקום הראשון: 13 ואחרון: 12.
המדד התקיים לאחר פרסומו הראשון ולא השתנה בצורה משמעותית לאורך הזמן שבו הוא נמדד (סוף מערכת הבחירות). Tzafrir - שיחה 16:36, 19 ביוני 2019 (IDT)
לפי דבריך המדד כלל לא בודק הטיה פוליטית. הוא בודק תעמולה לגופים פוליטיים (מפלגות?), אבל לא לעמדות. למשל, באיזה היקף מיוצגות בטורי הדעה או במאמרי המערכת עמדות של הימין האידאולוגי ביחס לעמדות השמאל האידיאולוגי, ובאיזה אופן מתייחסים אליהם. איך נראית התפלגות המאמרים ביחס לסוגיות של דת ומדינה, קפיטליזם מול סוציאליזם וכדו'. משה פרידמן - שיחה 17:42, 19 ביוני 2019 (IDT)
כמו שכתוב בידיעה המקושרת וכמו שכתבתי כאן: המדד הזה לא מתייחס כלל לעמודי הדעות אלא לכותרות הראשיות. Tzafrir - שיחה 17:53, 19 ביוני 2019 (IDT)
זה מדד תפור כדי להגיע לתוצאה הרצויה. באמת זו חוצפה של "הארץ" לעולם לא לכתוב ביקורת על זועבי טיבי ודומיהם. הם צדיקים גמורים. לשיטתם הערבים כולל הפלסטינים מושלמים, ואין אצלם בעיה של פגיעה זכויות אדם, נשים ולהט"ב. אגסי - שיחה 17:57, 19 ביוני 2019 (IDT)
"הארץ" ממש לא איכותי. הם מפרסמים שקרים וטעויות חבל על הזמן וגם כשהם מגלים את זה הם לא טורחים לתקן. והם לא מבקשים תגובה מכל אדם שהם כותבים כתבה עליו, אלא אם כן הוא ראש הממשלה או איזה פוליטיקאי בכיר או איש עסקים בכיר (כמו נוני מוזס או בנימין נתניהו).
בעבר רכשתי מנוי בתשלום ב"הארץ" וקיבלתי הנחה של משהו כמו 6 שקלים לחודש הראשון (אני לא זוכר בדיוק כמה שילמתי), ביטלתי אחרי חודש (כי בנוסף גם היו פרסומות בתשלום) וגם על ה-6 שקלים האלה ששילמתי להם אני מצטער. פשוט, הייתה כתבת שלהם מאוד נחמדה שהנחתה איזה פאנל בקונגרס טבעוני ורציתי לקרוא כתבות שלה באתר. הכתבות שלה אישית הן סבבה אבל האתר "הארץ" על הפנים.
וכתבות שלהם, מצאתי למשל כתבה אחת שלהם שמופיעה פעמיים באתר "הארץ" בשני קישורים שונים (אבל עם כותרת שונה) ופעם נוספת באתר "וואלה". 3 פעמים הכתבה הזאת מופיעה בשני אתרים עם כותרות שונות כשזאת בדיוק אותה כתבה מילה במילה ואפילו אותו תאריך ושעה, רק הכותרת שונה.
לצפריר: זה בכלל לא משנה האם מדובר בעמוד הראשי או במאמרים. להיפך, זה רק הופך את המדד לעוד פחות רלוונטי. תת-הדיון עסק בטענה ש"הארץ" מוטה פוליטית, והמדד שהבאת כלל לא עוסק בשאלה הזו. משה פרידמן - שיחה 19:31, 19 ביוני 2019 (IDT)
זה היה דיון על איכות (או אולי: תמורה למחיר) ואתה ניסית להסיט אותו לכיוון של הטיה. הביקורת של אגסי ושלך לא עניינית: לטעמכם כל פעם שמסקרים ערבים (שמיוצגים כמובן על ידי הקיצונית חנין זועבי, כמו באמירתו של יאיר לפיד: „הזועביז״) חייבים להזכיר את כל הבעיות שלהם. לדוגמה: אסור לכתוב כתבה על אביגדור ליברמן או על זאב אלקין (עד לפני שנה) בלי להזכיר שהם כובשים (ושלא לדבר על כל האמירות הבעייתיות של ליברמן). אסור לכתוב על גלעד ארדן בלי להזכיר את בעיותיו (בחור הוגה, מקורי, אילו נגמל מחסרונו לא לומר אמת בדיווחיו, היה מנהיג למופת), ועוד. אבל לא, על ערבים (טפו!) חייבים להתמקד בכל הבעיות. ולא, זה לא שבהארץ חסר דיווח על הבעיות וביקורת על החברה הערבית. וביקורת על המנהיגות שלה (מכיוונים שונים. שהרי הם לא עשויים מקשה אחת). אבל בשבילך יש כאן חטא בהתנחמדות לערבים (כלומר: מחסור בביקורת קיצונית שלהם). קצת פרופורציה (מהעיתונות המשודרת: מדד הייצוג של העין השביעית. יש שם אמנם התמכרות יתר למספרים, ולכן מומלץ להתעלם מהדיווחים השבועיים. אבל המספרים מאוד ברורים).
וחזרה לנושא המקורי: המדד הזה הוא רק מדד אחד. יש לך דוגמה אחרת למדד דומה? Tzafrir - שיחה 22:24, 19 ביוני 2019 (IDT)
אני לא ניסיתי להסיט את הדיון לכיוון של הטייה. כמדומני שלא עקבת היטב אחרי מהלך הדיון. אני גם לא העברתי ביקורת על עתון הארץ, ולכן קצת קשה להאשים אותי שהביקורת שלי על עתון הארץ לא עניינית. מכיוון שבשום שלב בדיון לא הטלתי דופי באיכותו של עיתון הארץ, ומכיוון שאין לי שום בעיה עם איכותו של העיתון, אני מתקשה להבין את הביקורת שאתה מטיח בפני. קל וחומר שלא הבנתי מהיכן צצו האמירות הגזעניות שלך כלפי ערבים שאתה משום מה מייחס לי. אגסי אכן העלה טענה ביחס להטיה פוליטית, ואני לא הסכמתי איתו ולא התנגדתי לעמדתו. אבל אתה בחרת להביא סקר שאין לו דבר או חצי דבר עם הנקודה שאגסי העלה, ואני בסך הכל הצבעתי על חוסר הרלוונטיות של הסקר שהבאת. אני מוכרח לציין שאני מופתע מהתגובה שלך לדברי. משה פרידמן - שיחה 22:42, 19 ביוני 2019 (IDT)
נאמר זאת כך: מדור ביקורת ספרים איכותי לא מטהר קו מערכת אוטואנטישמי וכותרות וידיעות (בעיקר במהדורה באנגלית) שיש בהן סילופי עובדות ושקרים כדי לשרת את הקו המערכתי הנ"ל כשהוא פסול לכשעצמו. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:46, 19 ביוני 2019 (IDT)
נראה כי Tzafrir לא ממש מתעמק בעיתון. הם לא מפרסמים ביקורת משמעותית על איראן הרש"פ וחמאס וכד', וגם לא מפרסמים ידיעות שליליות נגדם, שלא פורסמו לפני כן בשאר כלי התקשורת. אגסי - שיחה 00:32, 20 ביוני 2019 (IDT)
אה, והנה הגיע מי שכהרגלו זורק אוסף טענות חסרות בסיס (להארץ יש מדור ספרים משובח?) אבל אם חוזרים עליהם מספיק פעמים הת תופסות. לא היו דינוזאורים. מדובר סתם על פלאואורניסים. מצטער לפגוע בציפור נפשך.
איראן? מי דיבר על איראן? הם אפילו לא ערבים (חוץ ממיעוט קטן). הרשות הפלסטינית סופגת שוב ושוב גינויים בהארץ. לדוגמה: מפי עמירה הס (כי היא חיה שם, ולכן יכולה לבקר בצורה מועילה). אתה שוב נכנס למשחק של מי לא גונה? מה עם הונגריה? קל מאוד לשלוף שמות. אבל זה גם לא רלוונטי. קל מאוד להעביר ביקורת על גורמי חוץ. זה זול ופשוט. ביקורת פנימית היא דבר מעניין יותר כי יש יותר סיכוי שהיא תגיע ליעדה. וכי מקרוב רואים את הדברים ברור יותר, עם פחות צקצוקים. אגסי, אתה פעם אחרי פעם כותב כאן אמירות שגויות. אף אחד לא מכריח אותך לקרוא את הארץ. אבל ביקורת טובה על הארץ צריך כנראה להעביר מבפנים, כקוראים. כי אז רואים את הדברים מקרוב ולא דרך פילטר של ידיעות בודדות שמועברות אליך. Tzafrir - שיחה 08:19, 20 ביוני 2019 (IDT)
בקשר לסיקור אנטי-ישראלי, סילוף עובדות ופרסום כתבות שקריות נגד ישראל ב"הארץ" אני מפנה אותך לספר "תעשיית השקרים" של בן-דרור ימיני. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:11, 22 ביוני 2019 (IDT)
ולסיום: משה, התייחסתי ישירות לנקודה שהעלה שם אגסי. ישראל היום הוא לא סתם עיתון מוטה. הוא שופרו של נתניהו. הוא מקריב הרבה ערך חדשותי של ידיעות לטובת הדברור. בכך הוא גרוע יותר לא רק מהארץ אלא אפילו מידיעות אחרונות (שמאוד לא חף מאינטרסים, אבל בדרך כלל מטה פחות מהמקפצה). הסקר שהראיתי הוא רק דוגמה אחת לכך. Tzafrir - שיחה 08:19, 20 ביוני 2019 (IDT)
אכן "ישראל היום" הוא שופרו של נתניהו, ולא עיתון רגיל. ידיעות אחרונות מוטה מאוד נגד נתניהו. "הארץ" מוטה לטובת האג'נדה של ערביי ישראל הפלסטינים והשמאל הרדיקאלי, והגרסה שלו באנגלית, היא כלי תעמולה אנטי ישראלי, שמוטה לטובת הפלסטינים. אגסי - שיחה 10:51, 20 ביוני 2019 (IDT)
[דרוש מקור]. דרך אגב, מאז התפוצצות תיק 2000, ידיעות אחרונות התמתן. כמובן שבהשוואה לישראל היום, כל כלי תקשורת די שונא את נתניהו. Tzafrir - שיחה 15:58, 20 ביוני 2019 (IDT)
ידיעות/ynet לא מוטה רק נגד נתניהו, אלא יש לו רשימה ארוכה של הטיות, אנשים שהוא חפץ ביקרם ואנשים שמתוייגים כאוייבים, הכל על סמך האינטרסים של העיתון והמו"ל. הכוונה אינה לטורי דעה ופרשנויות, אלא גם לכתבות החדשותיות. את מי מסקרים ואיך. מרמת כתבת הרכילות ועד על איזה הצעת חוק ידווחו ואיך יציגו אותה. [3][4]. ישראל היום הוא גרוע ומוטה בפני עצמו, אבל אין גרוע ממוזס וחבורתו. דב ט. - שיחה 18:16, 20 ביוני 2019 (IDT)
לצפריר: התנצלותך על שהדבקת לי עמדות שלא אמרתי ותקפת אותי על דברים שלא כתבתי התקבלה. משה פרידמן - שיחה 17:59, 20 ביוני 2019 (IDT)
יומון טוב יותר או יומון טוב פחות - בסך הכול מדובר בהשוואה בין יומונים/אתרי חדשות ולא יותר מכך. צחי לרנר - שיחה 21:07, 20 ביוני 2019 (IDT)
לדעתי אם עמוס שוקן היה מפטר חלק מכתבי ועורכי הארץ ולוקח במקומם חלק מכותבי ויקיפדיה, הם היו עושים עבודה טובה הרבה יותר. צחי לרנר - שיחה 09:46, 22 ביוני 2019 (IDT)
Face-smile.svg יש בזה משהו... Tmima5 - שיחה 13:30, 22 ביוני 2019 (IDT)

פרויקט הכניסה לירושלים[עריכת קוד מקור]

עופר ברקוביץ הציג את פרוייקט הכניסה לירושלים.
בנייני האומה נעלמו (הם שם, ובקושי רואים אותם), וכך גם מלון קראון פלזה (הילטון לשעבר), גשר המיתרים והתחנה המרכזית.
ספרתי לפחות 12 מגדלים חדשים בפרוייקט, בלי לכלול את תשעת המבנים הנמוכים יותר, אם אין טעות בספירה. דוריאןDGW – Talk 04:44, 19 ביוני 2019 (IDT)

איני מבין מה הבעיה כאן. בנייני האומה והגשר קיימים בבירור, אני רואה את בניין התחנה המרכזית שנראה שנותר ללא שינוי, תחנת נבון מוסתרת ככל הנראה על ידי שלישיית גורדי השחקים שצמודים למסילת של הרכבת הקלה, קראון פלאזה נמצא בערך במרכז התמונה למעלה. הם נמוכים יחסית כי הבניינים החדשים אמורים להיות גבוהים יחסית. Mbkv717שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשע"ט • 07:17, 19 ביוני 2019 (IDT)
הבעיה כאן היא כמות המגדלים. ואולי אף עצם קיומם. ירושלים אמורה להיות מאופיינת בקו רקיע מאופק יותר עם מעט מגדלים (ואיפה זה מופיע בערכים שלנו?) Tzafrir - שיחה 08:20, 19 ביוני 2019 (IDT)
אני מסכים עם Tzafrir. לטעמי עדיף למקם את הפרוייקט במלחה או בתלפיות, ולא בכניסה לעיר. מי שמסוגל לבצע פרוייקט בהיקף כזה, יכול לנסוע עוד מספר קילומטרים כדי להגיע ליעדו. נכון שהגשר, בנייני האומה והמלון קיימים, אך הם הפכו לננסים. יש הצדקה להפוך גשר שנבנה על ידי אדריכל ספרדי לננס? דוריאןDGW – Talk 09:09, 19 ביוני 2019 (IDT)
כירושלמי אני תמיד תמה כמה אנשים מוכנים לשמור על קו הרקיע של ירושלים בכל מחיר. לעיר הגדולה בישראל כבר אין הרבה לאן להתרחב, ועל הרבה מההרחבות יש קרבות סביבתיים או משפטיים. גם על הגשר ממש לא היה קונצנזוס (לעניות דעתי הוא תוספת נפלאה לעיר והפך תוך שנים ספורות לאחד מהסמלים שלה), שלא לדבר על הולילנד באזור מלחה. אם אפילו בבנייני האומה אסור לגעת, אין יותר מדי מקומות שכן אפשר. אני רואה היגיון גדול ביצירת מרכז גדול במקום שלפחות בעתיד יהיה הכי נגיש בעיר לבאים מחוצה לה, גם אם עכשיו יראו את הגשר רק מחצי מהעיר ולא מכל העיר. Mbkv717שיחה • ט"ז בסיוון ה'תשע"ט • 11:49, 19 ביוני 2019 (IDT)
אני לא ירושלמי, אבל מאד אוהב לבקר בעיר, ובכל פעם שאני מגיע אליה, אני מרגיש כאילו מתחו חבל לרוחב הכניסה, נמוך מאד, בגובה הצוואר שלי, ואני צריך להתכופף לריקוד לימבו. ככה לא צריכה להרגיש כניסה לעיר הראשה של ישראל, עם גשר נמוך שתלוי מול הפרצוף. לגבי הולילנד, עוד לפני שנים, כשהייתי נוסע בבגין, בכל פעם שהייתי עובר מול הפרויקט, הייתי תוהה מי המושחת שאישר את הפרויקט הנוראי הזה. תהיתי גם איך זה שהתקשורת לא תוהה בדיוק את אותה תהייה. רק מאוחר יותר נחשפה פרשת הולילנד. ירושלים לא צריכה גורדי שחקים. היא צריכה כבישים ומסילות בתוך מנהרות מתחת לאדמה (לפחות מנהרה אחת רוחבית ממערב למזרח), שיחברו את הכניסה הראשית לעיר אל האזורים המרכזיים שלה. כמובן, מיד אחרי שיבנו מחלף שיחבר את כביש 1 בכניסה הראשית, ישירות לבגין דרום. Liad Malone - שיחה 12:40, 19 ביוני 2019 (IDT)
לא ברור לי עם מה אתה מסכים. מבחינת המגדלים, הם היו מפריעים לקו הרקיע של העיר גם ממלחה או מתלפיות. אבל עוד יותר לא ברור לי זה מה בדיוק קרה לרשימת המעקב. רק אצלי החל מהבוקר העדכונים של הדפים הנקראים לא מופיעים כמו שצריך? Tzafrir - שיחה 13:17, 19 ביוני 2019 (IDT)
גם אצלי עכשיו מדי פעם דפים נתקעים וברשימת המעקב נשארים דפים מודגשים למרות שאני עצמי הייתי האחרון שערך בהם. Liad Malone - שיחה 13:50, 19 ביוני 2019 (IDT)
הסגנון שבו צריכה להיראות ירושלים הוא עניין סובייקטיבי מאוד, חבל להתווכח עליו. נרו יאירשיחה • י"ז בסיוון ה'תשע"ט • 12:48, 20 ביוני 2019 (IDT)
תכנון עיר נלמד בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. יש כתבה מקיפה על הנושא. דוריאןDGW – Talk 19:19, 20 ביוני 2019 (IDT)

דירוג בינלאומי: האוניברסיטאות בסעודיה עקפו את הישראליות[עריכת קוד מקור]

נראה לי מוזר. ייתכן שזה בגלל שהאוניברסיטאות הסעודיות עשירות יותר ולכן יכולות לקבל ניקוד גבוה יותר במדדים כמותיים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:49, 19 ביוני 2019 (IDT)
בדירוג שנגחאי הטכניון והעברית במאיה הראשונה, ויצמן 101-150, תל אביב 151-200, בר אילן ובן גוריון 401-500. לסעודים יש שתיים במקומות 101-150, אחת ב 201-300 ואחת ב 301-400. משה פרידמן - שיחה 23:30, 19 ביוני 2019 (IDT)
מעניין מה דירוג ויקיפדיה לאוניברסיטאות, על איזה אוניברסיטאות נכתב הכי הרבה בוויקיפדיה ואיזה חוקרים הכי מצוטטים ומה השוני בכך בין הוויקיפדיות השונות ? צחי לרנר - שיחה 18:22, 20 ביוני 2019 (IDT)
באמת מעניין. לצערי האוניברסיטה שתזכה תהיה כנראה ynet. משה פרידמן - שיחה 18:58, 20 ביוני 2019 (IDT)
משה פרידמן, הצלחת להעלות חיוך על דל שפתיי, אבל אני כמובן התכוונתי לאיזו אוניברסיטה ישראלית מוזכרת הכי הרבה בוויקיפדיה העברית, מי הבאה אחרי וכן הלאה וכך כמובן גם לגבי האוניברסיטאות הזרות ולבדוק אותה סטטיסטיקה לגבי חוקרים. צחי לרנר - שיחה 21:06, 20 ביוני 2019 (IDT)
קח בחשבון שעיקר התוצרת של האוניברסיטה לא מפורסמת באתר האוניברסיטה אלא בהרבה מאוד כתבי עת ללא שיוך מוסדי, ורבים מכתבי העת הללו לא נגישים ללא תשלום (יקר) ולכן מאוד קשה לצטט אותם בוויקיפדיה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:39, 20 ביוני 2019 (IDT)
MathKnight, כלל איני מתכוון לכך, אלא לאילו אוניברסיטאות הכי מוזכרות בוויקיפדיה ואילו חוקרים הכי מוזכרים בוויקיפדיה, ניתן לבדוק זאת בקלות. צחי לרנר - שיחה 11:27, 21 ביוני 2019 (IDT)
אה, זה יכול להיות מעניין. – ד"ר MathKnight (שיחה) 09:55, 27 ביוני 2019 (IDT)

‏לידיה ממראוף-מאונטפורד[עריכת קוד מקור]

Lydia Mamreoff von Finkelstein Mountford.jpg

נתקלתי בתמונה שלה כשעסקתי בצלם גאראבד קריקוריאן. אני בדרך כלל מוסיף תמונות כאלה לדף ויקיפדיה:תמונה מחפשת ערך. במקרה הזה אולי יהיה מישהו שירצה לקחת את הכפפה ליצור ערך עליה. אישה מתקופת היישוב שהמירה את דתה לנצרות (הייתה כפי הנראה יהודייה לפני כן). דמות מעניינת. פתחתי לה כרטיס בוויקינתונים - ‏לידיה ממראוף-מאונטפורד‏ (Q64707927) וצרפתי לשם שפע של מקורות מפורטים על חייה. Geagea - שיחה 16:47, 19 ביוני 2019 (IDT)

כדאי לפרט כאן מדוע היא חשובה אנציקלופדית. אגסי - שיחה 14:02, 21 ביוני 2019 (IDT)
אגסי, לדעתי עוברת את רף החשיבות בקלות. המקורות שמופיעים בוויקינתונים: הארץ, על ספר שכתבה, מוזכר במאמר, באנגלית. אגב כל התמונות המופיעות הן PD-Israel ואפשר להעלות אותן. Geagea - שיחה 13:00, 24 ביוני 2019 (IDT)
תיוג לא עבד אגסי. Geagea - שיחה 13:05, 24 ביוני 2019 (IDT)

מה עם מפגש הקיץ 2019[עריכת קוד מקור]

הגיע הזמן להתחיל לתכנן את המפגש - הצביעו והשפיעו דרור - שיחה 12:05, 7 ביוני 2019 (IDT)

חשוב מאד להחליט. דרור - שיחה 13:37, 17 ביוני 2019 (IDT)
התקבלה החלטה - ועכשיו דיון על אופי המפגש כאן. דרור - שיחה 00:08, 20 ביוני 2019 (IDT)

חידה בפיתה: אם הטבעונות מתפשטת, למה צריכת הבשר משתוללת?[עריכת קוד מקור]

https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_meat_consumption
אפשר תקציר מנהלים? – ד"ר MathKnight (שיחה) 11:57, 22 ביוני 2019 (IDT)
זה למנהלים. צחי לרנר - שיחה 12:14, 22 ביוני 2019 (IDT)

יש בערך 4 אחוזים של צמחונים ומספר דומה של טבעונים, מה שמביא את ישראל למקום הראשון בעולם באופן יחסי. אנחנו מדברים על כמה מאות אלפים, אז יש *הרבה* כאלה. אבל 8-10 אחוז הם מיעוט קטן מאוד לעומת 90 אחוז קרניבורים. מספיק שה-90 יעלו את צריכת הבשר שלהם ב-11 אחוז כדי לבטל לחלוטין את אי צריכת הבשר של קבוצת הטבעונים-צמחונים talkback in haaretz

אבל הרושם הסובייטיבי לחלוטין שלי הוא שהם רבים הרבה יותר, אולי בגלל שחלק נכבד מהצמחונים והטבעונים מרבים לדבר ולהטיף להשקפת עולמם, בעוד שקרניבורים אינם עושים זאת, אולי בגלל שאני מתגורר בתל אביב וייתכן שמספר הטבעונים והצמחונים בתל אביב עולה בהרבה על הממוצע הארצי וייתכן שהמעגל החברתי שלי מכיל אנשים רבים שהם צמחונים וטבעונים. צחי לרנר - שיחה 17:53, 22 ביוני 2019 (IDT)
תל אביב נחשבת לבירת הטבעונות העולמית, ובה הטרנד הטבעוני תפס חזק במיוחד. יש בה ריכוז גבוה יחסית של טבעוניים ומסעדות טבעוניות, כמו גם אקטיביזם למען זכויות בעלי חיים. – ד"ר MathKnight (שיחה) 17:58, 22 ביוני 2019 (IDT)
MathKnight, למה דווקא תל אביב ? ישראל הארץ עם אחוזי הצמחונים והטבעונים הגדולים בעולם ? האם היהודים הכי רחמנים ומצפוניים ? צחי לרנר - שיחה 18:53, 22 ביוני 2019 (IDT)
רוב הטבעונים בישראל מרוכזים בתל אביב וכך גם המסעדות הטבעוניות. למה? כנראה בגלל האופי הפרוגרסיבי של העיר והיותה מרכז היפסטרי. האם היהודים הם הכי רחמנים ומצפוניים? ככל הנראה התשובה לכך חיובית, וזה לא רק בגלל אחוז הטבעונים/צמחונים שבהם. דין התורה וההלכה היהודית, כמה שהיא מיושנת, נחשבים עד היום למערכות חוק הוגנות ומלאות חמלה (מרבים לצטט את עונש המוות שיש בהלכה, אך שוכחים לציין שבאותה הלכה נוצרו מנגנונים שבפועל מבטלים את עונש המוות), בטח יחסית לחוקות אחרות בנות זמנם ואפילו כאלו שהיו נפוצות באירופה לפני המאה ה-20. אין זה אומר שצריך לבטל את החוקה הקיימת לטובת מדינת הלכה (כי ההלכה לא מעודכנת ולא מותאמת למדינה ריבונית מודרנית), אלא רק להראות שהדת היהודית היא אחת הדתות הכי פחות אלימות והכי מלאות חמלה. לא סתם, עקרונות המוסר של היהדות עומדים בבסיס רוב אידאולוגיות המוסר החילוניות, הפילוסופיות והדתיות המקובלות בעולם ונחשבים לנאורות. – ד"ר MathKnight (שיחה) 21:19, 22 ביוני 2019 (IDT)
טבעונים לא זקוקים למסעדות טבעוניות. יש להם מגוון של אפשרויות למנות טבעוניות כמעט בכל מקום. המודעות העצומה לטבעונות בישראל קיימת בכל הארץ ולא רק בתל אביב. בפריפריה הכי מרוחקת בישראל יש מודעות גדולה אלפי מונים מזו שבכל מדינה אחרת. אני יודע את זה כי אני נוסע באופן קבוע בכל הארץ ונוסע די הרבה לחו"ל. כשהייתי בברלין אמרתי שאני טבעוני, אז לקחו אותי למסעדה מיוחדת לטבעונים. בטורונטו המלצרית הסתכלה עלי כאילו הגעתי הרגע מכוכב אחר ובקניון הגדול בעיר היה רק מקום אחד (!) לטבעונים. במזרח הרחוק בכלל לא מבינים מה אני רוצה ומה הבעיה עם חזיר בסלט. בהרבה מקומות חשבו שאני לא אוכל בשר מטעמים דתיים, כי אני יהודי. בישראל, לעומת זאת, בפיצריה שכונתית נידחת בחיפה, בעל המקום ידע בדיוק מה זה אומר טבעוני והציע לי אפשרויות נוספות למקרה שאני רגיש לגלוטן וכו'. בכל רשת מסעדות ובתי קפה יש מנות מתאימות או מותאמות לטבעונים. את המנות הללו עושים לי גם בסניפים הכי רחוקים מתל אביב. זה אומר שגם בפריפריה יש הרבה שמבקשים אותן. כל מלצר מתלמד יודע מה זה טבעוני וברוב הגלידריות יש טעמים מסומנים בכף בצבע שונה. אלה לא דברים שניתן למצוא בקלות בחו"ל, גלידה או פיצה לטבעונים. בכל מכולת קטנה בפריפריה ניתן למצוא על המדפים חלב שלא יצא מפרה. זה אומר שגם שם יש מספיק לקוחות שמעונינים להימנע ממנו. ישראל היא גן עדן לטבעונים. וזה אומר הרבה על כלל הישראלים, שרובם המוחלט אינם טבעונים. על הסובלנות שלהם, על הפתיחות שלהם. אם ברשתות ההמבורגרים הכבדים ניתן להזמין מנות טבעוניות, זה אומר הרבה גם על הטבעונים הישראלים, שמוכנים לשבת במסעדה כזאת כדי לאכול עם האנשים שהם אוהבים. עברו כבר כמה שנים טובות מאז הביקור ההיסטורי של גארי יורופסקי בישראל. כבר שכחנו ממנו, כי הטבעונות כאן היא בעלת אופי ישראלי לגמרי ולא סתם חיקוי של איזה טרנד מהמערב. מאז שהתחיל "הטרנד הטבעוני" בישראל, הוא רק התחזק והתקבע. על מוצרים רבים במרכולים ניתן למצוא סימון טבעוני. ניתן עדיין לשמוע את הבדיחה הקבועה על כך שטבעוני כבר ידאג לספר שהוא כזה. האמת היא שזה לרוב להפך. אלה הם הלא-טבעונים ששואלים שאלות ורוצים לדבר על זה. חלק מהם מתוך התענינות לגבי מעבר לתזונה צמחונית וחלק קטן כדי להתנגח. הרוב פשוט סקרנים. Liad Malone - שיחה 00:59, 23 ביוני 2019 (IDT)
לי נראה שהאביר צודק. אני כמעט בטוח שגם בברלין וגם בטורונטו, שלא לדבר על פריז ועל סטוקהולם, תמצא בהרבה מאוד מסעדות מנות לטבעונים, וב-99% מהמכולות חלב סויה, ולו בגלל הרגישים. מן הסתם לא בפיצריות, וגם בארץ, עם כל הכבוד לפיצריה הספציפית בחיפה, לא נראה לי שתמצא בדרך כלל. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 01:18, 23 ביוני 2019 (IDT)
נבדוק את מה שהוא אומר: בערך 4% מאוכלוסיית ישראל טבעונית. כלומר: 360,000. רובה נמצאת בתל אביב לפי האביר. בתל אביב יש 443,000 תושבים. כלומר: בתל אביב יש מעל 180,000 טבעונים ובכל הארץ פחות מ־180,000 טבעונים. בתל אביב יותר משליש מהתושבים טבעונים. לא. זה לא נראה לי הגיוני. מעבר לכך: תל אביב היא גם מרכז תרבותי לכל הארץ. אנשים מגיעים מכל הארץ למסעדות בתל אביב ושומעים הרבה יותר על מסעדות בתל אביב. לכן בפרט שומעים הרבה יותר גם על מסעדות טבעוניות בתל אביב. Tzafrir - שיחה 08:07, 23 ביוני 2019 (IDT)
מנסיוני האישי, אכן כמעט בכל מסעדה יש מנות צמחוניות וטבעוניות, ובפיצריות רבות, גם בפריפריה, יש פיצה טבעונית. ובכל מרכול, קטן או גדול, יש מבחר מאכלים, הן ללא גלוטן והן לטבעונים. זה שינוי ברור שחל בשנים האחרונות, ואני מקווה שימשיך לצמוח ולהתפשט. כצמחונית כל חיי אני יכולה להעיד, שהמגמה השתנתה כליל והיום אין יותר שאלות מתגרות אלא התעניינות כנה מצד אוכלי בשר, שרוצים לנסות .

אגב, גם בחו"ל יש היום מנות צמחוניות בכל מסעדה, וברובן גם אפשרויות בחירה טבעוניות. אינני יודעת איך זה בארגנטינה, למשל - שם לא הייתי וסביר שארוחה לא בשרית נתפסת בעיניהם כחילול קודש. נו מילא. לשם לא אסע.שלומית קדם - שיחה 09:36, 23 ביוני 2019 (IDT)

לדעתי גם בגלל שיקולי כשרות קל יותר למצוא אוכל צמחוני וטבעוני בישראל - מנות או מסעדות שלמות. בחו"ל תמצא לעתים קרובות רכיב בשרי כלשהו (כמו שומן מן החי המשמש בטיגון) במנות שעיקרן מן הצומח. בישראל יש תמריץ כפול להמנע מכך, כשרות וטבעונות/צמחונות. הקונספט של מסעדה חלבית, ששכיח בישראל הרבה יותר מבחו"ל, קם במקור בעיקר מטעמי כשרות, אבל משרת גם צמחונים וטבעונים. דב ט. - שיחה 09:57, 23 ביוני 2019 (IDT)
לא הבנתי איך קונספט של מסעדה *חלבית* משרת *טבעונים*. דגש — 10:00, 23 ביוני 2019 (IDT)
חלבי פירושו שאין בשר, לא שהכל חלבי. למסעדה חלבית קל יותר להגיש מנה על טהרת הטבעונות, ואף הגיוני יותר עסקית שתדאג להציע כמה מנות כאלה מאשר מסעדה לא-כשרה רגילה. דב ט. - שיחה 10:16, 23 ביוני 2019 (IDT)
ואגב, ישראל היתה גם מהחלוצות בייצור מוצרי מזון תעשייתי מן הצומח, כמו שניצל טבעול. גם המוצר הזה משרת את שומרי הכשרות, נוסף על הצמחונים. דב ט. - שיחה 10:20, 23 ביוני 2019 (IDT)
נראה שאתה צודק. צפריר, לא חושב שמישהו אמר שרוב הטבעונים הישראליים בתל אביב, אבל מסתבר שאכן המגמה הזאת חזקה יותר שם. אם יותר לי להכליל על בסיס רושם אישי, נראה שהמגמה חזקה יותר בקרב אשכנזים ואנשי שמאל, ובפרט פעילות אקטיבית בעניין. לפני שמביאים לי דוגמאות ספציפיות סותרות, לא אמרתי שרק הם, אמרתי שנראה שהמגמה חזקה יותר אצלם. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 12:00, 23 ביוני 2019 (IDT)

גדול חוקרי התלמוד בימינו מגלה מדוע היהדות היא מונח מומצא[עריכת קוד מקור]

את פרופ' בויארין, מ--גדולי-- חוקרי התלמוד החיים כיום, כמעט שאין צורך להציג. ב–30 השנים האחרונות הוא שימש סמן דרך מרכזי של כיוונים עכשוויים במדעי היהדות.
במה הוא מתכוון ל"מונח מומצא"? – ד"ר MathKnight (שיחה) 17:56, 22 ביוני 2019 (IDT)
+1 עמית - שיחה 08:34, 23 ביוני 2019 (IDT)
אותי מעניין מי המציא שהוא גדול חוקרי התלמוד. נרו יאירשיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 01:10, 23 ביוני 2019 (IDT)
לא יאומן כיצד אדם הבקי בתחומו יכול לחבר ספר שלם על דבר אווילי כל כך, וכיצד עיתון המכבד את עצמו מקדיש לכך כתבה שלימה תחת כותרת מנופחת: "היהדות היא מונח מומצא", היהדות, בה"א הידיעה - לא השם 'יהדות', אלא המסגרת הדתית של היהדות כולה.
האם באמת כל-כך מפעים לגלות שלפני ה"יהדות" שימשו כ"מסגרת אמונית או תיאולוגית" רק המונחים "דת יהודית", "תורה", או "דת ישראל"? האם באמת יש הבדל ביניהם, והאם זוהי תגלית גדולה שהשורש י.ה.ד המופיע בתנ"ך ("איש יהודי", "וינשל את היהודים") הולבש בתחילה על האדם ולאחר מכן על דתו, שכונתה לפני כן בשמות מקבילים? אבל ל"הארץ" פתרונים: "גדול חוקרי התלמוד" (?) מגיע ו"מצטרף אפוא לשורה של מחקרים שמערערים על התפיסה הנאיבית־פופולרית של היהדות". ומהי אותה תפיסה נאיבית ומגוחכת? ציטוט: "במילים פשוטות, בויארין קובע שכלל לא היתה "יהדות" עד לפני כמה מאות שנים." כמובן. לא הייתה יהדות. תמהני. אבי גדור - שיחה 01:42, 23 ביוני 2019 (IDT)
בתנך זה מופיע בצורה זו למיטב זכרוני רק במגילת אסתר. היהודים שם הם בני ארץ יהודה/יהוד. Tzafrir - שיחה 07:47, 23 ביוני 2019 (IDT)
אפשר למצוא את המאמר גם אצל תומר פרסיקו. החוקר האמור הוא דניאל בויארין. הטענה שלו היא שהמושג יהדות לא היה קיים עד מאות השנים האחרונות כי לא היה בו צורך. Tzafrir - שיחה 07:47, 23 ביוני 2019 (IDT)
אפילו באתרנו האומלל כתוב במפורש שיהדות היא מונח נוצרי שנעשה נפוץ רק מימי טרטוליאנוס ושבמאות ה-18 וה-19 החל המונח "יהדות" לשמש לראשונה בפי יהודים. הערת השוליים היא למאמר של סטיב מייסון, שלמרבה הצער פחות מפורסם מבויארין כי הוא פחות סנסציוני ומתוקשר, אבל הוא חוקר רציני קצת יותר. אגב, בויארין הפסיק לחקור את התלמוד בערך בזמן הדיסרטציה שלו, וספריו הם בעיקר מאמרי דעה מתלהמים המציגים את הפילוג היהודי-נוצרי מבעד לאספקלריה של כפיית זהות מינית חד-מימדית בתרבות המערבית. הוא פרופסור לתרבות תלמודית, לא לתלמוד ממש. AddMore-III - שיחה 09:33, 23 ביוני 2019 (IDT)
מה שלא מובן להדיוט, כמוני, הוא האם החידוש הוא המונח עצמו, או תוכנו. זה לא משנה במיוחד אם היהודים קראו לדתם "דת משה וישראל" נניח, ולא השתמשו במילה "יהדות", אבל זה כן משנה אם לא חשבו שהיא דת בכלל (?), ולא היה להם מונח דומה למדי, לא בהכרח זהה, ל"יהדות" במובן המקובל כיום, אם זה מה שטוען בויארין. אעיר שגם היום אין בדיוק הגדרה אחת, ממצה ומוסכמת לשאלה מהי יהדות. דב ט. - שיחה 10:10, 23 ביוני 2019 (IDT)
AddMore, זה סטיב מייסון ? צחי לרנר - שיחה 10:48, 23 ביוני 2019 (IDT)
אכן "תגלית" לשונית בלבד ולא עניינית. וכפי שניתן לראות בערך יהדות, השורש מופיע לא רק במגילת אסתר אלא כבר הרבה לפני כן. אבי גדור - שיחה 10:53, 23 ביוני 2019 (IDT)
אכן, זהו סטיב מייסון, ואם היה מעניק לספריו שמות מפוצצים כמו Socrates and the Fat Rabbis אולי היה ידוען כמו בויארין. אגב, בניגוד לדעות שהושמעו כאן, בויארין מציב נקודה חשובה (אם כי הוא לא "גילה" אותה): למושג "יהדות" יש הקשר מסוים מאוד, ואימוצו להגדרה עצמית הכניס עמו עולם שלם של הקשרים ודרכי חשיבה (למשל המושג "דת" על כל מובניו האירופאיים) שלא היו מוכרים ליהודים קדם-מודרניים. ולכן, "יהדות" היא אכן קונסטרוקציה מודרנית, ואפשר לראות עד כמה היא כזו כשיהודים מודרניים מחולנים מנסים להתווכח עם חרדים מן היישוב הישן בירושלים, למשל. AddMore-III - שיחה 11:01, 23 ביוני 2019 (IDT)
בהמשך לסקירה, תומר פרסיקו מראיין את בויארין. Tzafrir - שיחה 12:04, 27 ביוני 2019 (IDT)

"ספר? המוצר הכי נמכר אצלנו הוא מטען לפלאפון ב-30 שקל", ריאיון עם אבי שומר, מנכ"ל "צומת ספרים"[עריכת קוד מקור]

ראיון מעניין, אם כי יש לזכור שהאיש הוא בעל עניין.
בהקשר הוויקיפדי מעניין לראות את חלקם של המקורות הכתובים בסעיפי לקריאה נוספת/המקורות החיצוניים, לאורך השנים. דב ט. - שיחה 10:02, 23 ביוני 2019 (IDT)
הצרכנים - ציבור הקוראים כנראה מתמעטים, אבל לעומתז את היצרנים - הכותבים, כנראה מתרבים; כותבי ספרי הפרוזה, השירה, העיון, ספרי הילדים ואפילו כותבי המאמרים האקדמיים וספרי המחקר (אולי הקוראים שלהם דווקא מתרבים במספרים מוחלטים, אם כי הם מאכלסים את מוסדות המחקר בלבד ואלה שמכוונים עצמם למשרות בהם). צחי לרנר - שיחה 10:41, 23 ביוני 2019 (IDT)
מעניין. תודהdavid7031שיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ט • 21:39, 23 ביוני 2019 (IDT)

שואת יהודי ליטא[עריכת קוד מקור]

לאחר שהעליתי את הנושא בדף השיחה של הערך השואה ולא קיבלתי תגובות, אני מעלה את שאלתי כאן.

ובכן שאלתי כדלהלן - המספרים שמופיעים בערך השואה בטבלה, ביחס להרוגים ואחוזי ההרוגים מכלל האוכלוסיה היהודית בליטא, אינם תואמים כלל את המספרים המופיעים בערך שואת יהודי ליטא, ומה שמקובל בדרך כלל במחקר -

בערך השואה כתוב על 168,000 יהודים בליטא ערב המלחמה ומתוכם 140,000 הרוגים, ואילו המספרים המקובלים הם 212,000 הרוגים מתוך אוכלוסיה של 220,000.

אשמח למענה ממומחים ומחובבנים כאחד.

--נפתלי מאיר - שיחה 23:27, 22 ביוני 2019 (IDT)

מתאים לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה. אני מנחש שהפערים נובעים מהגדרה שונה של שטח ליטא, שגבולותיה השתנו. ביקורת - שיחה 23:39, 22 ביוני 2019 (IDT)
רק השערה, כי אינני בקיאה בנושא - האם ייתכן שמספר היהודים בליטא גדל בגלל בריחה של יהודים מפולין לשם? שלומית קדם - שיחה 09:43, 23 ביוני 2019 (IDT)
למיטב זכרוני גרמניה הנאצית העבירה לגטאות ליטאיים יהודים מגרמניה גופא, לפני שחיסלו אותם. בברכה. ליש - שיחה 09:59, 23 ביוני 2019 (IDT)
לא הובא מקור למספר היהודים ערב המלחמה בערך השואה? אעלה השערה שהמונח ערב המלחמה יכול להתייחס ל-1939 ויכול להתייחס ל-1941. בין לבין היו שינויים, יהודים ברחו לליטא מפולין ויהודים עברו מליטא לעומק ברה"מ. דב ט. - שיחה 10:05, 23 ביוני 2019 (IDT)
תודה לכל המגיבים, אחר כך ראיתי שבערך שואת יהודי ליטא באנגלית כתוב שההיסטוריונים העלו כמה מספרים החל מ - 165,000 ועד 254,000 כך שכנראה המספר לא ברור דיו, ויש בזה דעות חלוקות. --נפתלי מאיר - שיחה 02:25, 24 ביוני 2019 (IDT)
באתר יד ושם נאמר שבתחילת הפלישה הגרמנית לברה"מ נמנו בליטא 220,000 יהודים. חלקם לפחות הגיע לשם אחרי 1939. (בדף על וילנה ביד ושם נאמר שברחו אליה 12,000-15,000 יהודים מפולין). דב ט. - שיחה 10:42, 24 ביוני 2019 (IDT)

תהייה א'[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף משתמש:שלום1234321/כמה תהיות
  1. אם לפי הערך מרחב-זמן הזמן הוא יחסי, איך אפשר למדוד את גיל היקום בשנים (כלומר בזמן)?שלום1234321אפצישיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט
    1. ברשותך, תשובה לענ"ד: לא מודדים את גיל היקום במדויק, אלא מעריכים על פי אינדיקטורים שונים, בעיקר: מהירות ההתרחקות של הגלקסיות הרחוקות ביותר, ביחד עם המרחק אליהן (המרחק מחולק במהירות נותן הערכה לזמן שעבר מאז המפץ הגדול, על פי התאוריה); ובנוסף: הטמפרטורה של קרינת הרקע הקוסמית, שמהווה מדד לזמן שעבר מאז המפץ. שתי ההערכות מתיישבות במידה סבירה של דיוק. ספציפית למדידה הזאת, תחום הטעות (שהוא להבנתי כמה מאות מיליוני שנים) גדול בהרבה מהסטיה בגלל התארכות הזמן, שנובעת מתורת היחסות. מקווה שתרמתי משהו ולא בלבלתי.
- סוף העברה

תהייה ב'[עריכת קוד מקור]

- הועבר מהדף משתמש:שלום1234321/כמה תהיות
  1. האם ספורנו הרמבן והרד"ק התכוונו להמפץ הגדול בפירושם ליום ראשון של בריאת העולם? (האם הרמבן התכוון בדבריו:"והאש נקראת "חֹשֶׁךְ", מפני שהאש היסודית חשוכה; ואלו היתה אדומה, היתה מאדימה לנו הלילה." לקרינת הרקע הקוסמית?) (האם ספורנו התכוון בדבריו "בראשית-בתחילת הזמן, והוא רגע ראשון בלתי מתחלק, שלא היה זמן קודם לו." לסינגולריות כבידתית שהיתה במפץ הגדול?) (האם גם הרמבן התכוון ל לסינגולריות כבידתית שהיתה במפץ הגדול בדבריו "והנה בבריאה הזאת, שהיא כנקודה קטנה דקה ואין בה ממש, נבראו כל הנבראים בשמים ובארץ."שלום1234321אפצישיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט
    1. לחכמים שהזכרת (שבעיני באמת היו חכמים מאד, למרות היותי אתאיסט) לא היו באמת אינדיקציות מדעיות למפץ הגדול, כפי שיש היום; אבל אינטואיציה בריאה כנראה הייתה להם בהחלט. מעניין שהרמב"ם כותב במורה הנבוכים (ח"ב פי"ג): "הזמן עצמו גם כן מכלל הנבראים", וזה דווקא מתאים לדעתם של רוב הפיזיקאים כיום, אם כי יש תאוריות רבות ומתנגדות זו לזו. המתנהלאיטושיחהאופניים, זה האוטו שלי בחיים 13:22, 10 במרץ 2019 (IST)
- סוף העברה

יהדות ומדע (ראו בפסקאות מעל)[עריכת קוד מקור]

הנושא טעון...ובכל זאת אני רוצה שנדון בו. האם יש פה סתירה?--שלום1234321אפצישיחה • כ"א בסיוון ה'תשע"ט 07:22, 24 ביוני 2019 (IDT)

לא בהכרח. סתם דוגמה, אורי מקלב מיהדות התורה הוא יושב ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. ניב - שיחה 21:59, 24 ביוני 2019 (IDT)
להרחבה בעניין: עידו אפרתי, השידוך המפתיע בין יהדות התורה לוועדת המדע בכנסת, באתר הארץ, 12 במאי 2015. ניב - שיחה 22:00, 24 ביוני 2019 (IDT)
זו שאלה שהתשובה אליה תלויה בהשקפת עולם. ראשית, מה זו "יהדות", ובאם הכוונה לאמונה היהודית, או הדת היהודית, יש תפיסות שונות ביחס למה שהיא מכילה. מאידך, גם המושג "מדע" הוא מושג רחב. אינה דומה הקוסמולוגיה לארכיאולוגיה, ושתיהן אינן דומות לחקר המקרא. ולבסוף, יש את שאלת היחס ביניהן. בכל אחת מהסוגיות ישנן עמדות שונות. בשורה התחתונה תוכל למצוא אנשים הרואים סתירה, ושוללים את המדע או את האמונה היהודית, ותוכל גם למצוא אנשים שלא רואים סתירה, כולל אנשי מדע דתיים. דוגמא בולטת למה שכתבתי תוכל למצוא באדם כמו חיים סומפולינסקי, שעוסק באחד התחומים המורכבים ביותר ביחס בין האמונה היהודית והמדע, ורואה בעצמו יהודי דתי על אף שהוא מחזיק בעמדות שבעיני רבים לא מתיישבות עם האמונה היהודית. משה פרידמן - שיחה 20:36, 25 ביוני 2019 (IDT)
התכוונתי שהדיון יהיה "המשך" לזוג הפסקאות שמעל--שלום1234321אפצישיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ט 07:44, 27 ביוני 2019 (IDT)

אזרחות התושבים בתקופת המנדט[עריכת קוד מקור]

- הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה#אזרחות התושבים בתקופת המנדט

בנימין נתניהו, התחקיר הראשון[עריכת קוד מקור]

ב-21 ביוני 1996, לפני 23 שנים, התפרסם ב״כל העיר״ הפרופיל המקיף הראשון של בנימין נתניהו, אחרי שנבחר לראשות הממשלה בפעם הראשונה. The Times of Israel מפרסם עכשיו שוב את הכתבה כלשונה (כ-18 אלף מילים!) ובצורתה המקורית. פרספקטיבה. 79.180.48.89 16:04, 25 ביוני 2019 (IDT)

צד את עיני הקטע על הוויתור על האזרחות. מכיוון שאני יודע שגם אבי (עליו השלום) נתקל באותה בעיה לגבי השירות בצה"ל, אני מבין שאין לסמוך על ה"תחקיר" בכתבה הזאת. Liad Malone - שיחה 16:39, 25 ביוני 2019 (IDT)
מה בדיוק לא נכון שם? Tzafrir - שיחה 17:35, 25 ביוני 2019 (IDT)
כתוב "כשהתגייס לצה"ל לא איבד את אזרחותו האמריקאית כפי שטען (החוק בארה"ב שונה חמש שנים קודם לכן), וממילא לא החזירו אותה האמריקאים ביוזמתם, הליך שכלל לא קיים". נתחיל מהסוף. על פי הציטוט בכתבה, נתניהו בכלל לא אמר שזה הליך שנעשה מיוזמתם, אלא פשוט שהם החזירו לו את הדרכון. כתוב בכתבה שהחוק שקבע שאסור לשרת בצבא הישראלי שונה חמש שנים לפני שהתגייס, כלומר בתחילת שנות ה-60. זה בהחלט סותר את מה ששמעתי מאבי בזמנו (אני לא מכיר את החוקים בעבר או בהווה ממקור ראשון). הוא עלה לישראל ב-1962 אבל הפך לאזרח רק כעבור עשר שנים או קצת יותר ורק אז גויס לצה"ל, מתוקף אזרחותו הישראלית. לדבריו, החוק האמריקאי אסר על אזרחי ארה"ב לשרת בצבא זר ולכן נאלץ לוותר על אזרחותו האמריקאית. מאוחר יותר, כאשר שונה החוק, קיבל אותה שוב. Liad Malone - שיחה 19:46, 25 ביוני 2019 (IDT)
מחיפוש מאוד מהיר ראיתי שהאיסור על אמריקאים עם אזרחות כפולה לשרת בצבאות זרים בוטל בתהליך הדרגתי שהחל בשנות ה־60. לא מצאתי פרטים נוספים. לא מן הנמנע היה שבשלבים הראשונים היו מי שהכירו את ביטול האיסור והיו מי שלא הכירו. הערך שלנו על נתניהו לא מתייחס כלל לאזרחותו האמריקאית. Tzafrir - שיחה 22:50, 25 ביוני 2019 (IDT)
ליתר דיוק: כלי התקשורת המפרסם הוא זמן ישראל. זהו כלי תקשורת מאותו בית של The Times of Israel אך אינו מהדורה עברית שלו. Tzafrir - שיחה 17:35, 25 ביוני 2019 (IDT)

סקר בעולם הערבי: הערבים פחות דתיים - וחושבים שישראל היא האיום הגדול ביותר[עריכת קוד מקור]

לא מצאתי אזכור לישראל בכתבה באנגלית. Liad Malone - שיחה 21:50, 25 ביוני 2019 (IDT)
לארץ יש הסכם אגרגציה עם הגרדיאן, ולכן הכתבה התבססה בעיקרון על זו של הגרדיאן. אבל הכתבה נערכה עצמאית ושופרה על פי הנתונים המקוריים של הסקר. הסקר נערך על ידי בי בי סי בערבית ולכן אפשר למצוא את תוצאותיו שם. Tzafrir - שיחה 22:47, 25 ביוני 2019 (IDT)
הסקר הזה מלא בפגמים, קראתי ברשתות החברתיות הרבה ביקורת עליו, מקצועית ועניינית. אין להתייחס אליו כאל מקור אמין. -- ‏גבי‏ • שיח 07:37, 28 ביוני 2019 (IDT)
לדוגמה? Tzafrir - שיחה 10:18, 28 ביוני 2019 (IDT)
היו הרבה טענות של גולשים בדבר אמינות הסקר. הטענות המרכזיות הן:
  • חלק גדול מהשאלות המוצגות בסקר לא נשאלו כלל, אלא נשאלו שאלות "עקיפות" והסוקרים למעשה המציאו את התשובות. מידע זה נאמר במפורש בגרסה הערבית של הסקר, אך הושמט, כנראה במכוון, בגרסה באנגלית.
  • עריכת הסקר נערכת על ידי חברות סקרים שונות בכל מדינה, באופן לא אחיד, ויש התפלגות לא-סבירה באחוזי המשתתפים מכל מדינה.
  • בסקר נטען שהם לא יכולים לראיין את תושבי סוריה בגלל מלחמת האזרחים במדינה, אבל הם כן הצליחו לראיין את תושבי תימן, שגם בה מתחוללת מלחמה קשה. זו טענה שפוגעת באמינות הסקר.
  • הסקר לא כולל את מדינות המפרץ.
  • הסקר ממומן על ידי גוף בשם "הברומטר הערבי" הממומן חלקית על ידי ממשלת ארצות הברית.
  • החברה שנבחרה לערוך את הסקר בלבנון התפרסמה במקרים רבים של פרסומים שגויים שנבעו מהטייה פוליטית ימנית.
--‏גבי‏ • שיח 20:09, 28 ביוני 2019 (IDT)

בגלל הכותרת[עריכת קוד מקור]

עריכה, שנעשתה (כנראה) בגללה הכותרת שאומרת שמשימת בראשית 2 בוטלה, באתר "הידען"--שלום1234321אפצישיחה • כ"ג בסיוון ה'תשע"ט 11:30, 26 ביוני 2019 (IDT)

How the CIA made Google[עריכת קוד מקור]

פוסט משנת 2015. לא ברור לי עד כמה, אם בכלל, הוא נכון. Tzafrir - שיחה 21:42, 26 ביוני 2019 (IDT)
התחלתי לקרוא. אם אני מבין נכון: כבר החל מתחילת שנות ה־90 סוכנויות שונות של ממשלת ארצות הברית החלו להיתקל בצורך של ניתוח כמויות גדולות של מידע. בין השאר הם החלו להשקיע בדרכים שונות בעידוד יצירת טכנולוגיות בתחום. בין השאר הם גם נתנו מענקים שהיו חלק מהמימון לסרגי ברין כשהחל את המחקר שלו על מה שיהפוך בהמשך לגוגל (מנוע חיפוש). המאמר יוצר אווירה של קשירת קשר סביב כל מימון אפשרי מסוכניות אלו. לא נראה לי שיש כאן משהו משמעותי (או: לא מספיק). אפשר לשאוב מכאן מידע על תחילת הדרך של גוגל. אבל מן הסתם יש גם מקורות טובים יותר. Tzafrir - שיחה 22:35, 26 ביוני 2019 (IDT)
Tzafrir, תודה על דעתך המחכימה. צחי לרנר - שיחה 00:03, 27 ביוני 2019 (IDT)
ואם מדברים על פרויקטים במימון הממשלה האמריקאית ובפרט, משרד ההגנה: רבים (אבל אולי לא מספיק) יודעים שהאינטרנט החל כפרויקט של משרד ההגנה האמריקאי, ובגלגוליו הראשונים נקרא DARPANET כאשר DARPA זה "Defense Advanced Research Projects Agency" (המילה הראשונה היא קיצור של משרד ההגנה).
קצת פחות ידועה העובדה ש-PARC, פרויקט של חברת זירוקס שבדרך כלל נהוג לזקוף לזכותו חידושים כמו ממשק המשתמש הגרפי, רשת האתרנט (לא לבלבל עם אינטרנט), תכנות מונחה עצמים, ומדפסת הלייזר (שאמנם הומצאה ב-IBM, אבל הובאה לבשלות ב-PARC), לא בדיוק התחיל מאפס: רבים מהחוקרים והמובילים ב-PARC, ורבים מהרעיונות אותם פיתחו, היו "פליטים" של תכנית בשם SRI(אנ'), ובפרט תת-תכנית בשם NLS(אנ') בראשות דגלאס אנגלברט, (שאם מישהו זוכר אותו היום זה בדרך כלל בתור "ממציא העכבר", שזה בערך כמו לזכור את איינשטיין בתור מי שהגה את עיבוי בוז-איינשטיין). SRI היה פרויקט שאמנם לכאורה רץ באוניברסיטת סטנפורד, אבל למעשה היה במימון מלא של הממשלה האמריקאית, ובעיקר משרד ההגנה האמריקאי. למעשה יש ציטטה ידועה של אחד מהחוקרים המובילים ב-PARC שאמר בערך משהו כזה - "רק אלוהים יודע מה נעשה אחרי שייגמרו לנו הרעיונות של דגלאס". אז אם זוכרים את האינטרנט, GUI, תקשורת מחשבים, video conferencing, ועוד טונות של פיתוחים שהחלו והתנהלו בראשית דרכם בעידוד ומימון הממשלה האמריקאית ומשרד ההגנה האמריקאי (למעשה, במידה לא מעטה, עמק הסיליקון כולו חייב חלק משמעותי מאד מההצלחה המסחררת שלו למימון כבד של משרד ההגנה, NASA, והממשלה האמריקאית בכלל, בשנים הקריטיות שלו), אז לא צריך להתרגש יותר מדי מזה שגם הטכנולוגיות שגוגל מבוססת עליהן ינקו מאותם עטינים.
זה קצת קומי לראות ולשמוע את כל הליברטרינים מפיחים תאוריות כמה כל התערבות ממשלתית זה דבר ממאיר ואיום ואסון, ומביאים בתור דוגמה וראיה לגדולת "היוזמה הפרטית" את עמק הסיליקון והפיתוחים החדשים, בלי שהם יודעים דבר וחצי דבר על ההיסטוריה שלו ועל עומק ההשקעה הממשלתית שאפשרה זאת.
יש מיתוס ידוע שאומר שהחידוש המועיל העיקרי שצמח מתוכנית החלל האמריקאית הוא הוולקרו (צמדן). האמת היא, שכל תעשיית המעגלים המשולבים (או במילים אחרות, עמק הסיליקון) צמחה מתכנית החלל, ומפרוייקטים של משרד ההגנה בשנותיה הראשונות, ולולי אלו, הייתה נמצאת היום בפיגור של עשרות שנים לעומת המצב בפועל. קיפודנחש 01:11, 27 ביוני 2019 (IDT)

המפלגה החדשה של ברק[עריכת קוד מקור]

ברצוני לכתוב עליה ערך יש למשהו מושג מה שמה?-- הלל יערישיחה • כ"ד בסיוון ה'תשע"ט • 21:38, 26 ביוני 2019 (IDT)

זו לא התחלה טובה לכתיבת ערך. אם לא ידוע שמה, זה כנראה מוקדם מדי. Liad Malone - שיחה 21:42, 26 ביוני 2019 (IDT)
מוקדם לדעת. סביר להניח שהבסיס החוקי יהיה מפלגת העצמאות שכרגע מתפקדת כמפלגת מדף, אב צריך לחכות קצת. תוכל לכתוב בינתיים בדף טיוטה כדי לא לאבד מידע ומקורות ולצרף את הפסקאות לערך הרלוונטי בהמשך. ‏DGtal‏ - שיחה 08:51, 27 ביוני 2019 (IDT)
אכן מפלגת העצמאות. אני מוכרחה להגיד שמסקרן אותי איך האיש-עבר-זמנו הזה מתכוון לצלוח את אחוז החסימה. אן שרלי - שיחה 18:56, 27 ביוני 2019 (IDT)
הוא ינסה להקים עוד ישראל אחת עם כמה שיותר מפלגות. ‏DGtal‏ - שיחה 19:14, 27 ביוני 2019 (IDT)
אין שם, עדיין טיפה מוקדם לערך. אני מניח שעוד יום-יומיים השם והמצע יתפרסם. עד אז זאת אפילו לא עובדה שהוא אכן יקים מפלגה, אלא רק הצהרת כוונות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:24, 28 ביוני 2019 (IDT)
יש שמועה שאומרת שלמפלגה יקראו "(מפלגת) הדמוקרטים" או משהו כזה. ניב - שיחה 23:16, 28 ביוני 2019 (IDT)
מצטערת מממממממששששש. תיקון: 'ישראל דמוקרטית'. שם, סליחה על המילה, פשוט מטומטם. כמו 'ימין שפוי' רק הרבה יותר גרוע. עדיף שישראל תהייה מדינה דמוקרטית משוגעת מאשר שתהייה מדינה דקטטורית שפויה. אן שרלי - שיחה 15:12, 7 ביולי 2019 (IDT)

Over 16,000 sound effects from the BBC archive are now available for free[עריכת קוד מקור]

ליתר דיוק: לשימוש לא מסחרי. Tzafrir - שיחה 10:20, 28 ביוני 2019 (IDT)
תודה על היידוע Tzafrir. צחי לרנר - שיחה 10:31, 28 ביוני 2019 (IDT)

Your Professional Decline Is Coming (Much) Sooner Than You Think[עריכת קוד מקור]

מחקר: כך חיו הניאנדרטלים מחוץ למערות[עריכת קוד מקור]

מדובר על האתר עין קשיש (כרגע חלק מהערך תל קשיש). Tzafrir - שיחה 10:18, 28 ביוני 2019 (IDT)
תודה Tzafrir. צחי לרנר - שיחה 10:31, 28 ביוני 2019 (IDT)
למעונינים המאמר המדעי המקורי, חופשי לקריאה בכתב העת המדעי המקוון PLOS ONE. בין המחברים נמצא גם ד"ר ראובן ישורון שכותב אצלנו. H. sapiens - שיחה 10:59, 29 ביוני 2019 (IDT)
מעניין, תודה H. sapiens. צחי לרנר - שיחה 11:32, 29 ביוני 2019 (IDT)

הלהט"ב - מיעוט נרדף או קבוצה כוחנית?[עריכת קוד מקור]

אירועי הגאווה כבר מזמן אינם מחאה נגד קיפוח זכויות, אלא מפגן כוח מאיים של קבוצה חזקה ושתלטנית, באתר ערוץ 7. דעתכם? התו השמיניהבה נשוחחתובנות 00:56, 29 ביוני 2019 (IDT)

זכויות - ראה בין השאר בערכים נישואים חד-מיניים בישראל (עדיין אין), יגאל גואטה (לפני פחות משנתיים התפטר מן הכנסת, בלחץ רבנים, אחרי שנודע שהשתתף בטקס נישואים חד מיניים של אחיינו).--א 158 - שיחה 10:02, 29 ביוני 2019 (IDT)
מאמר של יובל נח הררי בעניין. צחי לרנר - שיחה 11:35, 29 ביוני 2019 (IDT)
מעבר כך, הוא מעלה עוד שתי נקודות:
  • טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט. יש כאן משהו די חלקי בדבריו. ולדעתי גם הערך שלנו טעון שיפור (סביר, אבל טעון שיפור). יש שתי גישות אפשריות לחלוקת קטגוריה במקצועות ספורט בין נשים וגברים: אחת טוענת שנדרשת הפרדה בין נשים לגברים. השנייה טוענת שצריכים ליצור קטגוריה נפרדת לנשים (על בסיס מין ולא על בסיס מגדר) כדי לאפשר גם להן להתחרות. בנוסף יש קטגוריה כללית שמכונה לרוב קטגוריית גברים כי כמעט בכל המקרים רק גברים מתחרים בה, אבל אין מניעה שנשים יתחרו בה. לפי הערך היסטורית יש מקרים רבים שנשים לא הורשו להתחרות כלל או הורחקו לקטגוריה נפרדת, אבל כיום הגישה השלטת היא הקטגוריה הכללית וקטגוריית הנשים. הבעיה העיקרית היא עם מי שהיו עם גוף גברי (ר’ בערך הגדרה מדויקת יותר ואוסף שלם של ניסיונות להגדיר מה זה בדיוק) וכעת באות להתחרות בקטגוריה של הנשים. חלק גדול מהערך מתמקד בבעיות שנוצרות. אפשר גם לבטל כליל את ההבדלה בין גברים לנשים ולהשאיר קטגוריה אחת. אבל אז ככל הנראה יעלם הרוב המוחלט של הספורט ההישגי הנשי (בערך יש טענה ספקולטיבית שבעתיד זה לא הולך לקרות. בינתיים אני לא רואה נשים משתלבות בליגות גבריות. להבדיל ממרוצי מכוניות, משחקי מחשב, ועוד).
  • טיפולי המרה. כאן הקונצנזוס המחקרי כבר ברור שאין בהם ממש. מצד שני, מעניין יהיה לדעת יותר על הבסיס הפיזיולוגי להומוסקסואליות וכדומה. אני לא שולל את זה שעם התקדמות המחקר יימצאו שיטות לביטול אותו בסיס פיזיולוגי (אם זה רצוי, או לא: זה כבר סיפור אחר). אבל ברור שהשיטות שאליהן מתייחס הכותב לא משיגות את התוצאה שהן מכוונות שהשיג באופן כללי.
Tzafrir - שיחה 15:39, 29 ביוני 2019 (IDT)
כותרת המאמר של עמנואל שילה היא "המשפחה המסורתית יוצאת מהארון". אף פעם היא לא היתה בארון, ואף אחד אינו מנסה לפסול אותה או לפגוע בזכויותיה. מכירים, לצידה, גם במשפחות מסוגים אחרים, ושואפים להשוות את זכויותיהן לזכויותיה. --א 158 - שיחה 15:53, 29 ביוני 2019 (IDT)
הביטוי קצת לא מדויק, אבל הרעיון שהוא מנסה להעביר זה בעיקר "הדוגלים במשפחה מסורתית כאופציה יחידה יוצאים מהארון". דהיינו, כיום ישנה סתימת פיות די רצינית מצד החברה החילונית כלפי מי שמביע דעות המכונות "הומופוביות" (אני מאוד לא אוהב את הביטוי, כי הוא מכליל תחת קטגוריה אחת הרבה גוונים של אנשים ברמת התנגדות כזו או אחרת לקהילה הלהט"בית, אבל זה נושא לדיון אחר). מה שיוצא בפועל זה שאם עד היום האידאולוגיה הלהט"בית הייתה מושתקת, היום האידאולוגיה האנטי להט"בית, זו שדוגלת בכך שלא כל יחסים זוגיים בין שני אנשים הם לגיטימיים, ושמרנות ביחסים בין המינים הם דבר הכרחי (ואני אפילו לא מתחיל לדבר על אנשים שמרגישים אחרת מהמין שלהם), מושתקת או מוצגת כלא לגיטימית. עוד נקודה חשובה, היא הלחץ האדיר שמפעילים ארגוני הלהט"ב על כל מיני גופים במטרה לגרור אותם לתמיכה בהם (רק אזכיר לדוגמא את המחאה על חוק הפונדקאות שהתקיימה בקיץ שעבר, בה הארגונים הפעילו לחץ על חברות [ובמקרים מסויימים גם על צה"ל] לשחרר אנשים כדי להשתתף באירועי המחאה, דבר שלא היה קורה בשביל אף מטרה פוליטית–חברתית אחרת).david7031שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 01:20, 30 ביוני 2019 (IDT)
איך אפשר להצדיק עמדה שאומרת "האידאולוגיה האנטי להט"בית, זו שדוגלת בכך שלא כל יחסים זוגיים בין שני אנשים הם לגיטימיים, ושמרנות ביחסים בין המינים הם דבר הכרחי"? למי יש את הזכות לקבוע זאת? הכיצד? בשם איזה תוקף מוסרי? תמהתני.Sima shimony - שיחה 11:09, 30 ביוני 2019 (IDT)
הוא לא דורש מאחרים שיאמינו בזה, הוא מצפה שיכבדו גם את מי שסבורים כך בשל דתם או מסיבות אחרות. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 14:17, 30 ביוני 2019 (IDT)
"הדוגלים במשפחה מסורתית כאופציה יחידה" רוצים למנוע מזוגות חד מיניים את האופציה להקים משפחות, ובכך מונעים מהם שוויון זכויות, או נוקטים נגדם אפליה. לקרוא להם "המשפחה המסורתית" זה לא "ביטוי קצת לא מדויק" אלא עיוות גדול, ובמקרים רבים גם מכוון. --א 158 - שיחה 14:36, 30 ביוני 2019 (IDT)
האם זו אינה המסורת במשך מאות שנים או יותר, ביהדות, בנצרות, באסלאם ועוד? נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 14:38, 30 ביוני 2019 (IDT)
בוא לא נבלבל בין "המשפחה המסורתית" לבין "האפליה המסורתית". --א 158 - שיחה 14:54, 30 ביוני 2019 (IDT)
למה "למנוע להקים משפחה"? הם פשוט מתעקשים על כך שלמשפחה יש מובן מסוים, ובסופו של דבר הוא כולל גבר ואישה. לפיכך שני גברים, גם אם יגורו באותה דירה, לא ייחשבו משפחה.david7031שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 14:58, 30 ביוני 2019 (IDT)
לא ייקראו משפחה, אבל מעבר לזה מקבלים אותן זכויות. 158, לא הבנתי. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 15:02, 30 ביוני 2019 (IDT)
בדרך כלל, מי שדוגל "במשפחה מסורתית כאופציה יחידה" לא מתנגד אך ורק לשימוש במילה "משפחה". הם מתנגדים גם לעוד כמה דברים, כמו נישואים חד מיניים (עדיין אין בישראל), הורות משותפת של זוג גברים או זוג נשים (קיים בישראל מאז 2006/2010 - תלוי בנסיבות), ופונדקאות להומוסקסואלים. --א 158 - שיחה 16:08, 30 ביוני 2019 (IDT)
אז מה תעשה, תאסור עליהם להתנגד? בפועל ישנן כל הזכויות כולן, באדיבות בג"ץ. פונדקאות היא עניין נפרד, גם גבר ואישה נשואים לא מקבלים אותה אלא לאחר ניסיונות קשים ואינטנסיביים מאוד של האישה, הם לא יכולים לקבל סתם כי יותר נוח. בכלל פונדקאות היא עניין בעייתי שמדינות רבות אוסרות וראוי לאסור אותה גם בישראל. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 17:04, 30 ביוני 2019 (IDT)

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── אני הייתי בטוח שנישואים זה הטקס שיוצר "משפחה", כמעט כנ"ל הורות, שנוצרת בצורה ביולוגית על ידי גבר ואישה, ולעיתים מוגדרת גם על ידי בן/בת הזוג של הורה יחידני, אבל גם כחלק ממשפחה.david7031שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 16:22, 30 ביוני 2019 (IDT)

מי שמתנגד לנישואים חד מיניים, או להורות משותפת של זוגות להט"ב, מתנגד לשוויון זכויות ביניהם לבין זוגות של גבר ואישה. התנגדות לשוויון זכויות היא תמיכה באפליה. אסור להתבלבל בין תמיכה במשפחה המסורתית (עבור מי שזה מה שמתאים לו וטוב לו) לבין תמיכה בבלעדיות של המשפחה המסורתית, שמשמעותה תמיכה באפליה נגד זוגות חד מיניים. התמיכה במשפחה המסורתית אינה מונעת תמיכה, בדיוק באותה מידה, גם במשפחות להט"ב. --א 158 - שיחה 17:06, 30 ביוני 2019 (IDT)
אז תשתיק את מי שמאמינים בבלעדיות של המשפחה המסורתית? תצנזר את ספרי התורה? נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 17:08, 30 ביוני 2019 (IDT)
טוב. אז אני תומך באפליה. "שוויון זכויות", הוא ערך, אבל לא הערך הכי נעלה. גם אתה, אני מניח, מוכן להגביל במקרים מוסימים את חופש הפרט, אפילו בתחום המיני. עיין ערך פוליאמוריה, או גילוי עריות. אז אני, חושב שזוגות חד מיניים זה דבר רע, לא פחות אלא הרבה יותר מאשר פוליאמוריה, ולכן אני מוכן לדרוס את זכויות הפרט בנושא הזה. קל וחומר, שאני לא מוכן לקבל את הכפייה המחשבתית שלהם עלי להכיר בכך שהם משפחה. הואיל והם לא משפחה, נגזרות כל שאר הזכויות שנשללות מהם. אני משתתף בכאבו של כל אדם שלא נמשך למין השני, אבל הפתרון לבעייתו אינו הכרה בזוגיות חד מינית. (וזה בלי להיכנס לשאלה האם טיפולי המרה עובדים. גם אם אין שום פתרון, ונגזרו עליו חיי סבל, משפחה תישאר גבר ואישה).david7031שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 17:21, 30 ביוני 2019 (IDT)
אה! אז כשאתה אומר "המשפחה המסורתית", אתה מתכון לאיש, אישה, אחותה, השפחה של האחות הראשונה, והשפחה של האחות השניה? emanשיחה 17:24, 30 ביוני 2019 (IDT)
אני חושב שאנחנו יכולים להסכים על תשובה לשאלה המקורית - המוני ישראלים עדיין תומכים בקול גדול באפליה נגד להט"ב, ולכן יש מקום להמשך המאבק שלהם על שוויון זכויות.--א 158 - שיחה 17:40, 30 ביוני 2019 (IDT)
יפה שסיכמת שכולם מסכימים איתך, עכשו נשאר רק שמי שלא חושב כך יסכים. בהמשך דבריך יש כשל לוגי, מלבד מה שאם יש שוויון זכויות לא נותר על מה להיאבק. לכל היותר אפשר להיאבק נגד הרצון לשנות את המצב הנוכחי. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 18:01, 30 ביוני 2019 (IDT)
איך שוויון זכויות אם עדיין אין לזוגות להט"ב זכות להינשא בישראל?--א 158 - שיחה 18:08, 30 ביוני 2019 (IDT)
זו זכות סמלית יותר מאשר ממשית. מקבלים את כל ההטבות והזכויות שמקבלים נשואים, רק לא קוראים לזה בשם המפורש "נישואין". על זה המאבק הגדול? נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 18:11, 30 ביוני 2019 (IDT)
באמת?! זכות סמלית יותר מממשית?! כמה קל לזלזל בזכויות של אחרים, כשלא אתה צריך לחשוב שאם חו"ח יקרה לך משהו, בת זוגתך תצטרך להתמודד עם בירוקרטיות מתישות דווקא בעת אסון, בשביל דברים שהמדינה בצדק דאגה להקל בהם. [5]. emanשיחה 19:35, 30 ביוני 2019 (IDT)
אתה הוא המזלזל ("באמת?!"). אני שמתי בפרופורציות. נרו יאירשיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ט • 22:18, 30 ביוני 2019 (IDT)
נרו יאיר - רק "שמת בפרופורציות". שמת בפרופורציות סבל אנושי שאתה אפילו לא מסוגל להבחיו בו. התגובה שלך מרתיחה. עוד דוגמה לפרובוקציות שלך. אני ביקשתי את חסימתך. emanשיחה 17:06, 1 ביולי 2019 (IDT)
אני מתנצל שדעתי מרתיחה אותך. נרו יאירשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 21:04, 1 ביולי 2019 (IDT)
אני לא מבינה איך מישהו לוקח לעצמו את הזכות להחליט עבור מישהו אחר מה היא משפחה. באיזה זכות? לאיזה צורך? מי צריך משטרת "יודעי דבר" שכאלה? הקמפיין האגרסיבי הזה פרדוקס הסובלנות ודמגוגיה אנטי-להט"בית Sima shimony - שיחה 21:26, 30 ביוני 2019 (IDT)
הדיון קצת סטה, אסביר את שורש המחלוקת. לכולם ברור שאם קבוצת אנשים יחליטו שלגיטימי לרצוח, אנחנו נילחם בהם מלחמת חורמה, בניגוד גמור לחופש הביטוי. אז המחלוקת פה היא לא על האם לגיטימי או לא לרצוח, אלא על האם לגיטימי לתמוך/להתנגד לרצח. אין כוונתי להמשיל לרצח. תודה. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 21:42, 30 ביוני 2019 (IDT)
הערך של מסורתיות בהקשר זה הוא בעייתי. על פי איזה קריטריון נקבע שזוגיות חד מינית היא אינה ראויה, או שיש בה משהו פסול? אם הדבר נוובע מאמונה באיסור זה או אחר בתורה, אז הרי שהדיון נגמר פה, עבור מי שאינו רוצה לנהל את הדיון במסגרות הלכות ופסיקות, אלא מחוץ לתורה. אם מעוניינים לנהל את הדיון מחוץ לתורה ולמסורתיות שאולי נובעת ממנה, אז יש לקבוע קריטריון - מה מבדיל אהבה חד מינית מאהבה דו מינית? האם זה היעדר היכולת הטבעית להביא ילדים? האם זה מעיד על קושי אחר? מה בעצם הטעם של הפסילה הזו? אביעד‏ • שיחה 21:42, 30 ביוני 2019 (IDT)
ניחוש מאוד לא מבוסס שלי: הערך שמאוים כאן הוא מצוות פרו ורבו. Tzafrir - שיחה 23:29, 30 ביוני 2019 (IDT)
אנשים בורים שתומכים באפליה תוך שימוש בטיעונים מגוחכים והזויים כמו "שימור המשפחה המסורתית" הופכים למיעוט קטן יותר ויותר עם הזמן, וטוב שכך. אם רוצים לשמר את "המשפחה המסורתית", אז יאללה – עד הסוף! בואו גם נחזיר את העבדות ונאסור על נשים לצאת לעבוד משום שתפקידן "המסורתי" הוא להישאר בבית ולטפל בילדים. אולי גם נאסור על אימהות חד־הוריות לגדל ילדים כי הן לא עומדות בהגדרה "המסורתית" של משפחה – אימא, אבא וילדים. למרבה המזל, אותם הבורים שתומכים באפליית להט"בים ומיעוטים בשם ה"מסורתיות" הפסידו בארה"ב, באמריקה הדרומית, באוסטרליה ובאירופה. ישראל היא בין המקומות המערביים היחידים שבהם הבורים הללו עדיין לא הפסידו, וגם זה רק בגלל שקבוצה קטנה בפוליטיקה הישראלית חושבת שמגיע לה הכול וסוחטת את הממשלה במשך שנים עם דרישות הזויות לשימור ה'סטטוס קוו'. אולי לאחר הבחירות הקרובות יתמזל מזלה של החברה הישראלית ותוקם ממשלה ללא קבוצות קטנות וסחטניות, ואז האפליה המכוערת סוף סוף תיפסק. ‏Guycn2 · ☎‏ 16:24, 1 ביולי 2019 (IDT)
אז מה אתה מפחד מהמיעוט הקטן, המכוער והעלוב הזה של הבורים, תן להם את חופש הביטוי, הם עדיין בני אדם ומגיעות להם זכויות. נרו יאירשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 16:29, 1 ביולי 2019 (IDT)
אכן מיעוט קטן, מכוער ועלוב שבדורות הבאים ייעלם. בעוד 30 שנה יסתכלו על תומכי אפליית הלהט"בים כמו שמסתכלים היום על מי שתומך בעבדות של השחורים בארה"ב (ועדיין יש קבוצות לאומניות כאלה). ממי בדיוק נמנע חופש הביטוי? זו סתם התבכיינות שנועדה להציג את הלהט"בים כבריונים, בעוד שמי שתומך באפלייתם הם הבריונים האמיתיים. כשאלי ישי שולל את זכות קיומן של אלפי משפחות עם שני אבות – האם מישהו נוקט נגדו צעד חוקי כלשהו או מנסה למנוע את התמודדותו לכנסת? אין כאן שום סתימת פיות ולא נעליים. להפך. ‏Guycn2 · ☎‏ 16:35, 1 ביולי 2019 (IDT)
קבוצה קטנה עם 38 מנדטים... מיכאל.צבאןשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 16:40, 1 ביולי 2019 (IDT)
מעניין מאוד איך הגעת ל־38 מנדטים. אם תספור את המנדטים של מי שתומך באפליה אל מול המנדטים של מי שמתנגד לאפליה, תגלה שהקבוצה השנייה הרבה יותר גדולה. הליכוד נחשבת ברובה המוחלט לקבוצה שמתנגדת לאפליה, וכך גם מצביעיה. זה שהיא נכנעת לקבוצות הסחטניות הקטנות שהיא זקוקה להן כדי להקים ממשלה – זה כבר סיפור אחר. ‏Guycn2 · ☎‏ 16:42, 1 ביולי 2019 (IDT)
א. אני מסופק אם בוחרי הליכוד מתאימים למה שנחשב בעיניך, ואל תשכח גם את המנדטים של החברה הערבית, גם הם אזרחים שווי זכויות. ב. כפי שתראה בדיון למעלה ה"אפליה" שנותרה כלפי הלהט"ב מצומצמת מאוד. ג. עמנואל שילה מדבר על אפליה הפוכה, איסור לבטא את העמדות המסורתיות בשלטים. זאת אפליה אמיתית ומניעת זכויות אדם, רק כי בעיניך, אביר זכויות האדם, מדובר באנשים מכוערים ועלובים. נרו יאירשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ט • 16:47, 1 ביולי 2019 (IDT)
א. רובם המוחלט של בוחרי הליכוד אינם תומכים באפליית להט"בים. למעשה, חלק גדול מהקהילה הגאה מצביעה לליכוד, וחבר הכנסת ההומוסקסואל הראשון שנבחר בעודו מחוץ לארון הוא מהליכוד. זה לא הופך את הליכוד למפלגה ליברלית או פרו-להט"בית, אבל זו ללא ספק איננה מפלגה אנטי-להט"בית. אני מבין שלא נוח לך שאפילו רובו של המחנה הפוליטי שאתה בעצמך משויך אליו התקדם מזמן בנושא. מה לעשות, גם אם מעצבן אותך שהדעות שלך על להט"בים כבר מזמן לא פופולריות, זה לא ישנה את המציאות שגם הימין כבר לא כל כך אנטי-להט"בי ברובו.
ב. כמה קל להגיד שאין אפליה כשאתה לא שייך לקבוצה המופלית. הומוסקסואלים ולסביות ממלאים את כל חובותיהם למדינה, אך הם אינם יכולים להינשא או להקים משפחה בישראל בעוד שהטרוסקסואלים יכולים. זו אפליה על פי כל ההגדרות האפשריות של המילה. אתה אולי תומך באפליה הזו וחושב משום מה שהיא מוצדקת, אבל אני בטוח שאפילו אתה מבין שיש כאן אפליה למרות שאתה תומך בהמשכהּ. אתה כנראה מעדיף להגיד "אין אפליה" מאשר "יש אפליה ואני תומך בה", כי זה נשמע יותר טוב מבחינה פוליטית. כך גם אמרו פעם השמרנים שלא רצו לתת לנשים את הזכות להצביע בבחירות.
ג. לא ברור על מה אתה מדבר. כפי שהזכרתי למעלה, רק בקמפיין הבחירות האחרונות אלי ישי תלה שלטים בכל המדינה נגד משפחות עם הורים מאותו המין. על איזה "איסור לבטא עמדה" אתה מדבר בדיוק? כאמור, סתם התבכיינות שנועדה להציג את הלהט"בים כבריונים. ‏Guycn2 · ☎‏ 00:45, 4 ביולי 2019 (IDT)
לא אגיב בפירוט כי אתם מתקשים לדון בנחת ועצם השמעת דעות שונות משלכם מגיעה כדי תביעה לחסום את בעל הדעה השונה. למעשה על רוב דבריך כבר עניתי. אסתפק בתשובה לג': עמנואל שילה דיבר על כך שעיריית ירושלים סירבה לתלות שלטים בנוסח "אבא ואמא = משפחה", ובג"ץ, השומר הגדול של חופש הביטוי כביכול, גיבה אותה. אם בעבר אלי ישי כן תלה ללא הפרעה - המסקנה היא שיש מגמת החמרה בהשתקת בעלי דעות מסורתיות בתחום הזה. נרו יאירשיחה • א' בתמוז ה'תשע"ט • 10:43, 4 ביולי 2019 (IDT)
סליחה, לפחות 34. אכן טעות משמעותית, אך עדיין מדובר על כרבע מהאזרחים. מיכאל.צבאןשיחה • כ"ט בסיוון ה'תשע"ט • 22:05, 1 ביולי 2019 (IDT)
גם ל־34 לא ברור איך הגעת. בכנסת הנוכחית, אין יותר מ־22 מנדטים בסה"כ למפלגות שמצען כולל תמיכה באפליית להט"בים. ואפילו אם היה מדובר ברבע מהאזרחים כמו שאתה אומר, האם לדעתך במדינה דמוקרטית רבע מהאזרחים יכולים לכפות את עמדותיהן הלא פופולריות על הרוב, תוך פגיעה בשוויון זכויות של קבוצות מיעוט? ואם במדינה אחרת רבע מהאזרחים יסברו שצריך לגרש את כל היהודים מהמדינה, האם ייתכן שייעשה דבר כזה כדי לרצות את אותו הרבע? ‏Guycn2 · ☎‏ 00:45, 4 ביולי 2019 (IDT)
כתבה עם מלא טענות מגוחכות. לדוגמה לכתוב במדייה שאליה נחשפים מאות אלפי גולשים "אין חופש ביטוי. סותמים לי את הפה!" זה קצת פרדוקס. הטענה שאין שיח בנושא פונדקאות היא הבל מוחלט.
הכותב מהלל ומשבח את המשפחה המסורתית, שזה בפני עצמו אינו בעיה. בעיה היא שהוא מניח שגם האחרים אמורים לראות במסורת הזאת ערך עליון. לשיטתו הומוסקסואלים ישמחו מרצונם החופשי לעבור טיפול המרה, וזאת למרות שהוא מודע לכך שהם מתנגדים לכך...
בנוסף, נראה שהכותב שכח להתייחס כלל לאותם הזכויות עליהם מדברת המחאה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:55, 1 ביולי 2019 (IDT)

התשובה שלי למאמר (ובאופן כללי לכל אלו שחושבים שלהט"בים מאיימים על ההטרונורמטיביות השברירית שלהם) פשוטה: כשיהיו לנו זכויות שוות, אז אולי נקשיב לשטויות שאתם מוציאים מהפה. עד אז, au rovior. (מה גם שמערוץ 7 בכלל כדאי להתעלם.) פשוט וקל. //מי אני: YuvalNehemia - מה עשיתי - בואו נדבר// 01:28, 2 ביולי 2019 (IDT)

תזכורת לשני הצדדים: כל אחד מצליח לראות את עצמו ואת הקבוצה / קבוצות שאליהן הוא שייך כמקופחת: אנחנו מקבלים כמובן מאליו את מה שכבר יש לנו ושמים לב במיוחד למה שחסר (ושעליו נאבקים). זה עלה כמה פעמים בדיון. לכן יש כאן שתי קבוצות שמצליחות לראות כל אחת את עצמה כמקופחת ואת השנייה כחזקה ביותר בחברה הישראלית. Tzafrir - שיחה 01:35, 2 ביולי 2019 (IDT)

Theodore Dalrymple on Elite Medical Journals and the Criminal Underclass[עריכת קוד מקור]

זה סיפור מעניין שנוגע למגוון ערכים. אין לנו ערכים על בני משפחת סאקלר. בארץ הם מהתורמים הנדיבים לאוניברסיטת תל אביב ומוסדות שונים שם נקראים „סאקלר״. המשפחה עשתה את הונה בתעשיית התרופות (והיא גם תורמת חשובה פקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב). החברה של המשפחה היא פרדו פארמה. אחת התרופות הידועות (לשמצה) שלהם היא האוקסיקונטין: זוהי גלולה של אופיאט בשם אוקסיקודון עם שחרור מושהה. כמו ההרואין היא שווקה כתרופה שאמורה להיות להיות לא ממכרת למרות שלא כך היה. בניגוד להרואין, היא עברה הליכי אישור קפדניים בהרבה והחברה רימתה. היא אחת החברות שנושאות לפחות בחלק מהאחריות למגפת האופיאטים בארצות הברית. אז יש כל מיני מוסדות שכבר לא כל כך מעוניינים בהם כתורמים. אבל לא זה המצב בארץ למיטב זכרוני. Tzafrir - שיחה 23:44, 30 ביוני 2019 (IDT)
תודה Tzafrir. צחי לרנר - שיחה 00:20, 1 ביולי 2019 (IDT)

Ethics fly out of the window at Oxford University when big donors come calling[עריכת קוד מקור]

אם כבר מייללים על המצב בויקיפדיה...[עריכת קוד מקור]

בניסיון להרים מעט את מצב הרוח פתחתי דף, שבו יש תמונות מייללות שמחפשות ערך חם ואוהב... מזמין את כולם להצטרף לחיפוש שממשיך את החיפוש בדף משתמש:Hidro/של מי התמונה הזאת.--שלום1234321אפצישיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט 16:29, 3 ביולי 2019 (IDT)

הטרדה בסמסים[עריכת קוד מקור]

או איך להשבית טלפוני פעילים. למקרה שנדרש מנוי, כתבה נוספת. דוריאןDGW – Talk 19:13, 3 ביולי 2019 (IDT)