יחסי ארצות הברית-רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי ארצות הברית-רוסיה
ארצות הבריתארצות הברית רוסיהרוסיה
US-Russia.PNG
ארצות הברית רוסיה
שטחקילומטר רבוע)
9,833,517 17,098,242
אוכלוסייה
323,995,528 142,355,415
תמ"ג (במיליוני דולרים)
18,560,000 3,745,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
57,285 26,307
משטר
רפובליקה נשיאותית פדרלית רפובליקה פדרלית נשיאותית
הוצאות צבא (במיליארדי דולרים)[1]
711 70
מס' החיילים המשרתים בכוחות המזוינים
1,447,076 1,037,000

יחסי ארצות הברית-רוסיה ידעו עליות ומורדות רבות מאז הקמתה של ארצות הברית. לראשונה כוננו יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות בשנת 1807, אולם יש המייחסים את כינון היחסים בין שתי המדינות לשנת 1698, כשהאימפריה הרוסית כוננה יחסים עם המושבה האמריקנית פנסילבניה.

עם פרוץ מהפכת פברואר ברוסיה בשנת 1917, ארצות הברית התנגדה לאידאולוגיה שהובילה את המהפכה ותמכה במלוכנים. עד 1933 האמריקאים לא הכירו בברית המועצות, אך במהלך מלחמת העולם השנייה שתי המדינות היו לבעלות ברית במלחמה נגד גרמניה הנאצית. עם סיום המלחמה התגלע סכסוך בין המעצמות, סכסוך שמעולם לא גלש לעימות חזיתי ולכן כונה המלחמה הקרה. הסכסוך השפיע על הפוליטיקה העולמית עד סוף המאה ה-20.

עם התפרקות ברית המועצות בשנת 1991, והקמת הפדרציה הרוסית, היחסים בין שתי המדינות השתפרו וכיום המדינות משתפות פעולה בתחומים כמו מלחמה בטרור, מחקר בתחום החלל ומניעת הפצת נשק גרעיני.

תחת ממשלו של ולדימיר פוטין היחסים בין המדינות התקררו. באוגוסט 2013, הכריז הממשל האמריקאי על ביטול פגישתו המתוכננת של נשיא ארצות הברית ברק אובמה עם מקבילו הרוסי ולדימיר פוטין, עקב מתן מקלט מדיני לאדוארד סנואודן, מדליף אמריקאי שחשף תוכניות ריגול של סוכנות ה-NSA בארצות הברית. ב-2014 היחסים החריפו בעקבות המשבר באוקראינה וסיפוח חצי האי קרים, הסנקציות שהוטלו מצד ארצות הברית על רוסיה וב-2015 מעורבות רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה והתערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילצין וקלינטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוריס ילצין וביל קלינטון במסיבת עיתונאים בבית הלבן, 1995

לאחר התפרקות ברית המועצות, הפדרציה הרוסית הצהירה על עצמה כיורשתה בזירה הבינלאומית ועל כן גם קיבלה את מושבהּ במועצת הביטחון של האו"ם. בתחילת פברואר 1992 ערך בוריס ילצין ביקור מדיני ראשון בארצות הברית ונפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש. בתקופת ילצין (1999-1991) היחסים בין המדינות היו באופן כללי חמים, עד להפצצות של נאט"ו על הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה באביב 1999, אז ראש ממשלת רוסיה דאז יבגני פרימקוב הוביל קו ניצי והיחסים בין המדינות הלכו והתקררו.

לאחר מינויו של ולדימיר פוטין לנשיא רוסיה בסוף שנת 1999 החלו היחסים בין המדינות להתקרר עוד יותר ואף הפכו למתוחים. שיאה של המתיחות הגיעה עם סיפוחו של חצי האי קרים לרוסיה בשנת 2014 .

פוטין וג'ורג' בוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדימיר פוטין וג'ורג' וו. בוש חותמים על האמנה לצמצום נשק אסטרטגי
ג'ורג' בוש בפגישה בקמפ דייוויד עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אפריל 2008

היחסים של ולדימיר פוטין עם מקבילו האמריקאי, ג'ורג' ווקר בוש, הלכו והתקררו על רקע שלל אירועים. ג'ורג' בוש נכנס לתפקידו כנשיא בסמוך להיבחרו של ולדימיר פוטין לנשיאות רוסיה והפיכתו של פוטין לאיש החזק במדינה. היחסים בין ארצות הברית לרוסיה במהלך הקדנציה הראשונה של בוש התאפיינו בהקצנה של מדיניות החוץ הרוסית ובהתעצמות של רוסיה מחד, ומאידך הקשחה במדיניות החוץ האמריקאית בעקבות פיגועי 11 בספטמבר.

עם זאת היחסים היו חיוביים יחסית הודות לקשרים האישיים הטובים שהצליח בוש לרקום עם פוטין. קשרים אלו התבטאו בביקורים הדדיים ובפגישות תכופות בין השניים.[2]

דמיטרי מדבדב וברק אובמה נפגשים לראשונה, 2009.

לצד זאת, אירועים רבים העיבו על היחסים בין שתי המדינות. בשנת 2002, בוש פתח ביוזמה לפריסת מערכות הגנה כנגד טילים באירופה למקרה של התקפה מצד מדינות כמו איראן, קוריאה הצפונית ולוב. לשם כך פרשה ארצות הברית מהאמנה עליה חתמה בימי המלחמה הקרה, אמנה שהגבילה החזקת נשק אנטי-בליסטי (ABM treaty).[3] רוסיה ראתה בתוכנית מעשה התגרות ואיום כלפיה, וטענה שמטרתה האמיתית של התוכנית היא סיכול יכולותיו של הצבא הרוסי.[4][5]

הממשל הרוסי האשים את ארצות הברית בעידוד אלמנטים אנטי-רוסיים בזמן מהפכת הוורדים בגיאורגיה ב-2003, ולאחר מכן המהפכה הכתומה באוקראינה ב-2004. הממשל הרוסי ראה בזאת התערבות באינטרסים הגאוגרפיים של רוסיה.[6]

בשנים הבאות קיים בוש שיחות עם מדינות שונות באירופה על מנת שישתתפו בפרויקט. גם הפלישה האמריקנית לעיראק בשנת 2003 הוסיפה לדרדור היחסים, ורוסיה התנגדה למלחמה זו בין השאר בגלל קשריה החיוביים עם משטרו של סאדם חוסיין.[7] ב-29 במרץ 2004 הצטרפו שמונה מדינות – רומניה, בולגריה, סלובניה, סלובקיה, ליטא, לטביה ואסטוניה – לברית נאט"ו, והפכו בה לחברות מן המניין. הצטרפות מדינות אלו לנאט"ו, כולן חברות הגוש הקומוניסטי לשעבר כאשר חלקן אף היו חלק מברית המועצות, נתפסה בעיני רוסיה כצעד אגרסיבי שפירשו הרחבת ההגמוניה האמריקנית מזרחה אל עבר גבולותיה.[8]

בעוד היחסים עם רוסיה בקדנציה הראשונה של בוש היו סבירים ומעורבים, בקדנציה השנייה המחלוקות פרצו ביתר שאת מעל לפני השטח, והיחסים הלכו והתערערו.[2] תרמו לכך בעיקר הצעדים שעשתה ארצות הברית בשנים הקודמות ובעיקר הסוגיה מרכזית שעתידה תהיה לעמוד ביחסים בין המדינות בשנים הבאות - יוזמת מערכת ההגנה מפני טילים שבוש רצה לפרוס באירופה. בעוד בקדנציה הראשונה בוש היה טרוד בעיקר בענייני המזרח התיכון, בכהונתו השנייה הוא הביע את כוונתו להשלים את תוכניותיו באירופה. עקב כך הואץ המשא ומתן עם מדינות אירופאיות שונות, ולבסוף הוחלט להציב את מערכות יירוט טילים בפולין וצ'כיה. בוש סיכם זאת עם מנהיגי מדינות אלו,[9] והדבר גורר תגובה חריפה מצד רוסיה ובכלל זה איומים צבאיים למחצה.[10] ב-14 באוגוסט 2008, חודשים ספורים לפני שבוש עזב את הבית הלבן, הגיעו השיחות עם פולין לידי סיכום, וסוכם על פריסה של כעשרה מערכות יירוט טילים במדינה זאת.[11]

מדבדב ואובמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינתיים נשיא חדש הגיע לקרמלין, דמיטרי מדבדב הדמוקרט נבחר לתפקיד נשיא המדינה ואומנם נדמה היה שיוביל צעדים להתחממות בין היחסים אך פרץ אירוע נוסף שהידרדר למשבר חמור בין המדינות: המלחמה בין רוסיה לגאורגיה. באוגוסט 2008, פלשה רוסיה לגאורגיה, מדינה שנחשבה לפרו-אמריקנית. הדבר הביא לתגובות נוקבות מצד ממשל בוש, שגינה את הפלישה הרוסית בחריפות.[12][13] ובינתיים מונה נשיא חדש בבית הלבן: ברק אובמה נבחר לנשיא ארצות הברית. עם כניסת אובמה לתפקיד נשיא ארצות הברית, הוכרז על אתחול ביחסים ובניית אמון. הקשרים בין שתי המדינות התהדקו והגיעו עד לכדי חתימת הסכם היסטורי לצמצום מאגרי הנשק הגרעיני בין שתי המדינות ואובמה אף פעל לביטול תוכנית הנשיא הקודם, ג'ורג' בוש הבן, להצבת סוללות טילי הגנה מפני טילים בליסטיים על אדמת פולין והחליט במקום זאת להציב את סוללות הטילים על ספינות שיהיו במזרח התיכון. אובמה ראה בתוכניתו להצבת סוללות הטילים על ספינות כטובה יותר וזאת בשל הירידה בחשש של רוסיה.[14].

פוטין ואובמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברם, בשנת 2012 פוטין נבחר מחדש לנשיא והיחסים בין המדינות הורעו שוב והמתיחות הגיעה לשיא עד לכדי חשש לפרוץ מלחמה קרה חדשה, לאחר סיפוח חצי האי קרים (2014), מעורבות רוסיה במלחמת האזרחים הסורית והאשמות של בכירים אמריקאים באשר להתערבות רוסית בהטיית תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 2016. בדצמבר 2016 הורגשה הרעה נוספת ביחסים כאשר ברק אובמה הכריז על גירוש 35 דיפלומטים רוסים מארצות הברית בשל מה שממשל אובמה כינה ההתערבות הרוסית בקמפיין הבחירות בארצות הברית.[15][16]

טראמפ ופוטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

טראמפ מדבר אל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בחדר הסגלגל, 28 בינואר 2017.

הנשיא הנבחר דונלד טראמפ דיבר עם פוטין בשיחת טלפון ב-14 בנובמבר 2016 והשניים דנו במאמצים לשיפור היחסים בין המדינות ולהסדרת מלחמת האזרחים בסוריה.[17] בזמן שסנאטורים כמו ג'ון מקיין ומרקו רוביו העלו את חששותיהם באשר ליחסיו של טראמפ עם רוסיה[18] חברי בית הנבחרים כדוגמת דנה רורבכר דווקא הגנו על גישה זו וציינו ששיתוף פעולה לצורך מאבק באיסלאם הקיצוני הוא נחוץ.[19]

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוף פעולה כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית, למרות הבעיות בתחום המדיני באופן מסורתי היא אחת משותפות המסחר המובילות של רוסיה. בשנת 2005, הסחר בין המדינות הגיע לכמעט 20 מיליארד דולר, ואילו הייצוא הרוסי הסתכם ב-15 מיליארד דולר, בעוד שהייבוא בארצות הברית הגיע ל-3 מיליארד.

ב-19 בנובמבר 2006, במסגרת פסגת APEC בהאנוי חתמו רוסיה וארצות הברית על פרוטוקול להשלמת המשא ומתן בין שתי המדינות עם ארצות הברית על פי תנאי רוסיה להצטרפות לארגון הסחר העולמי עם הסכמים בין ממשלתיים בנושא הביוטכנולוגיה החקלאית, מכירת בשר וחוזי ההגנה על זכויות קניין רוחני בהליך של רישוי לייבוא מוצרים המכילים אמצעי הצפנה.

בשנת 2005, משלוחי הנפט הרוסי בארצות הברית הגיע לכדי 466,000 חביות ליום. אם מגמה זו תימשך, רוסיה עשויה להפוך לאחת מארבע יצואניות האנרגיה הגדולות לארצות הברית. בשנת 2003, התאגיד הרוסי "גזפרום" החל לעבוד על פרויקט לאספקת גז טבעי נוזלי. באמצע שנות ה-2000, ארצות הברית הייתה המדינה השישית (עם מחזור של 8.3 מיליארד דולר) על היקף ההשקעות הזרות שנצבר ברוסיה (6.5% בסך הכל). בין הפרויקטים הגדולים שארצות הברית נוטלת בהן חלק הוא צינור הנפט סחלין-1 לצינור הנפט בים הכספי. נוסף לזה תעשיית הרכבים בארצות הברית משקיעה רבות בהקמת מפעלי הרכבה של חברת פורד וג'נרל מוטורס ברוסיה. ההשקעות הישירות של רוסיה בכלכלת ארצות הברית עולה על מיליארד דולר. כך למשל חברת לוקאויל הרוסית מפעילה תחנות דלק בארצות הברית, חברת נורילסק ניקל (יצרנית הניקל הגדולה בעולם) אף היא פעילה מאוד בארצות הברית, לצד חברות רוסיות כסברסטאל (חברת הפלדה), "EvrazGrup" (מפעל ונדיום), ו"Interros" (העוסקת במימן).

שיתוף פעולה בתחום ההיי טק נוצר על ידי המועצה הרוסית-אמריקאית לחדשנות בהיי טק, העוסק במעורבותן של חברות רוסיות בפורום חדשנות בארצות הברית. חברות מובילות בתעשיית התעופה והחלל בארצות הברית - בואינג, לוקהיד מרטין, פראט אנד ויטני - במשך שנים רבות משתפות פעולה עם חברות רוסיות בפרויקטים של תחנת החלל, ייצור מנועי מטוסים ופיתוח מודלים למטוסים חדשים, כך למשל מטוס הסוחוי סופרג'ט 100 נעשה בפיתוח רוסי-אמריקאי וחברת אנרגומאש הרוסית היא ספקית המנועים הגדולה ביותר של תעשיית החלל האמריקנית.

חברות אמריקאיות הראו עניין רב בפיתוח סחר ושיתוף פעולה כלכלי עם אזורים ברוסיה, וכבר למעלה מ-10 שנים פועלת חברת "השותפות הרוסית-אמריקאית באוקיינוס השקט", ומפגישה בין נציגי מדע עסקיים, חוגים חברתיים, רשויות פדרליות אזוריות במזרח הרחוק הרוסי ובחוף המערבי של ארצות הברית.

פורום סנקט פטרבורג הבינלאומי לכלכלה הנערך מדי שנה בקיץ, מאז 1996 הוא פורום כלכלי בינלאומי המזמן חברות אמריקאיות רבות לחתום על הסכמי שיתוף פעולה וחוזים בשווי מיליארדי דולרים עם חברות רוסיות.

באוגוסט 2011 חברת רוסנפט חתמה על הסכם עם אקסון מוביל האמריקנית לפיו השניים ישתפו פעולה בקידוחי הנפט בקוטב הצפוני ויותר לרוסנפט להשתתף בקידוחים בארצות הברית, ורוסנפט הפכה לחברת הנפט הרוסית הראשונה שפועלת בארצות הברית.[20]

שיתוף פעולה תרבותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוף הפעולה התרבותי בין רוסיה לארצות הברית מבוסס על מזכר הבנות בין ממשלות רוסיה וארצות הברית על עקרונות של שיתוף פעולה תרבותי, רוחני, חברתי, חינוכי ותקשורתי, שנחתם ב-2 בספטמבר 1998.

ארצות הברית משתפת פעולה עם מוזיאונים רוסיים, מרכזי תרבות, אמנות, להקות ואמנים על בסיס של פרויקטיים וחוזים בודדים. הרשויות העירוניות הפדרליות בארצות הברית מסתמכות על תקשורת ישירה בין הארגונים, האזרחיים והתרבותיים במוסדות החינוך.

אחד המקומות העיקריים בפרויקט בין ארצות הברית לרוסיה בשיתוף הפעולה התרבותי הוא ההסכם לטווח ארוך לשיתוף פעולה בין קרן גוגנהיים, מוזיאון הרמיטאז'. מטרתו העיקרית היא לספק תערוכת קבע של יצירות אמנות קלאסיות מן המוזיאונים גוגנהיים הרמיטז', ולהציג את אוספי האמנות המערבית של המאה העשרים. באוקטובר 2001 נפתח בלאס וגאס מוזיאון גוגנהיים הרמיטז'.

בשנת 2001, השגרירות הרוסית בוושינגטון, הציגה קונצרט גאלה שכותרתו "סנט פטרבורג 2003: רנסאנס תרבותי" ויזמה שורת פעולות לרגל יום השנה ה-300 של סנט פטרבורג, במטרה לקדם את העיר כמרכז של תרבות עולם ולמשוך את תשומת הלב של הציבור האמריקאי למורשת התרבותית של סנקט פטרבורג.

ספריית הקונגרס בארצות הברית פעילה מאוד בנושא שיתוף הפעולה התרבותי עם רוסיה ובמסגרת התוכנית להכשרת ניהול "עולם פתוח" ביקרו יותר מ-4,000 פוליטיקאים רוסיים צעירים, אנשי עסקים ואישי ציבור בארצות הברית. הושק פרויקט משותף של ספריית הקונגרס ותיאטרון מרינסקי למודרניזציה בארכיון התיאטרון. תוכנית שיתוף הפעולה של המרכז לאמנויות הבמה ע"ש ג'ון קנדי ​​עם תיאטרון מרינסקי במוסקבה. פרויקט זה נועד במשך 10 שנים לכלול סיורים משותפים בתיאטרון מרינסקי ובבית האופרה הגדול ביותר בארצות הברית. הופעותיהם הראשונות של שחקני תיאטרון מרינסקי במרכז קנדי ​​התקיים בפברואר 2002 והפך לאבן דרך בהתפתחות יחסי התרבות של רוסיה וארצות הברית.

השוואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם נפוץ רוסיה ארצות הברית
שם רשמי הפדרציה הרוסית, או רוסיה[21] ארצות הברית של אמריקה
סמל Coat of Arms of the Russian Federation 2.svg Great Seal of the United States (obverse).svg
דגל רוסיהרוסיה ארצות הבריתארצות הברית
שטח 17,075,400 ק"מ רבוע 9,526,46 ק"מ רבוע[22]
אוכלוסייה 146,267,999 324,894,501
צפיפות אוכלוסייה 8.3 לק"מ רבוע 33.7 לק"מ רבוע
עיר בירה מוסקבה וושינגטון די.סי
המטרופולינים הגדולים ביותר מוסקבה (16,800,000) ניו יורק (23,632,722)
ממשל פדרציה נשיאותית
רפובליקה חוקתית
מערכת רב-מפלגתית
פדרציה נשיאותית
רפובליקה חוקתית
מערכת דו-מפלגתית
נשיא ראשון בוריס ילצין ג'ורג' וושינגטון
נשיא נוכחי ולדימיר פוטין דונלד טראמפ
ייסוד 862 (רוס של קייב)

16 בינואר 1547 (נסיכות)
22 באוקטובר 1721 (אימפריה)
30 בדצמבר 1922 (ברית המועצות)
25 בדצמבר 1991 (הפדרציה הרוסית)

4 ביולי 1776 (הכרזת העצמאות)

3 בספטמבר 1783 (הכרה בעצמאות)
21 ביוני 1788 (חוקה)

שפות רשמיות רוסית אין (אנגלית דה פקטו)
תוצר מקומי גולמי $1.857 טריליון $17.419 טריליון
חוב חיצוני $599.819 מיליארד $19.643 טריליון
מדד הפיתוח האנושי 0.788 (גבוה) 0.915 (גבוה מאוד)
רזרבות 465,228 (מיליוני דולרים) 142,898 (מיליוני דולרים)
הוצאה צבאית $87.8 מיליארד $612 מיליארד
גודל הצבא צבא רוסיה (2016)[23]
  • 15,398 טנקי מערכה
  • 31,298 רכבים משוריינים
  • 3,793 מערכות שיגור טילים
  • 334 מערכות טילים בליסטיים טקטיים
צבא ארצות הברית (2016)[24]
  • 8,848 טנקי מערכה
  • 41,062 רכבים משוריינים
  • 1,331 מערכות שיגור טילים
  • 340 מערכות טילים בליסטיים טקטיים
גודל הצי הצי הרוסי (2016)

עוצמת הצי: 352 אוניות

  • 1 נושאות מטוסים
  • 15 משחתות
  • 4 פריגאטות
  • 81 קורבטות
  • 60 צוללות
צי ארצות הברית (2016)

עוצמת הצי: 415 אוניות

  • 19 נושאות מטוסים
  • 62 משחתות
  • 6 פריגאטות
  • 0 קורבטות
  • 75 צוללות
גודל חיל האוויר חיל האוויר הרוסי (2016)
  • 173 מפציצים
  • 873 מטוסי קרב
  • 476 מטוסי תקיפה
  • 1,124 מטוסי תובלה
  • 1,237 מסוקי קרב
  • 478 מסוקי תקיפה
חיל האוויר של ארצות הברית (2016)
  • 159 מפציצים
  • 2,308 מטוסי קרב
  • 319 מטוסי תקיפה
  • 5,739 מטוסי תובלה
  • 6,084 מסוקי קרב
  • 957 מסוקי תקיפה
ראשי קרב גרעיניים

פעילים / סך הכל

2500 / 8000 (2015) 1900 / 4760 (2015)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי דו"ח ההוצאות לצבא שע"י הפנטגון.
  2. ^ 2.0 2.1 Condon, George E. Jr. (July 21, 2006). "Bush, White House now leery of Putin as Russian turns back on democracy". U-T San Diego. Archived from the original on May 24, 2008. Retrieved September 1, 2008.
  3. ^ "U.S. Withdraws From ABM Treaty; Global Response Muted", ACA, July 1, 2002
  4. ^ "Bush: Missile shield no threat to Russia". CNN. April 1, 2008. Retrieved April 1, 2008.
  5. ^ "Bush, Putin disagree on missile defense". CNN. April 6, 2008. Archived from the original on April 8, 2008. Retrieved April 6, 2008.
  6. ^ C.I.A. Judgment on Russia Built on Swell of Evidence
  7. ^ "Russia: Putin condemns Iraq war as an "error"", WSWS.ORG, Vladimir Volkov, 29 March 2003
  8. ^ "Vodka Politics and NATO Expansion: Variables Contributing to a Strong Russian Reaction" (PDF), Owen Hassig, Spring 2009
  9. ^ Gottemoeller, Rose (June 5, 2007). Talk of the Nation. Interview with Robert Siegel. NPR.
  10. ^ "Russia warns over US-Czech shield". BBC News. 2008-07-08. Retrieved 2010-04-02.
  11. ^ THOM SHANKER and NICHOLAS KULISH (August 14, 2008). "U.S. and Poland Set Missile Deal". The New York Times
  12. ^ "Bush to Russia: 'Bullying and intimidation are not acceptable'". Los Angeles Times. Archived from the original on 18 August 2008.
  13. ^ Connolly, Kevin (2008-08-12). "US has only tough talk for Russia". BBC News.
  14. ^ אובמה: הבונוס לתוכנית - פחות פרנויה רוסית, באתר ynet, 20 בספטמבר 2009
  15. ^ רוסיה מגיבה בחריפות: אובמה ברווזון צולע, גוויה פוליטית, באתר ynet, 29 בדצמבר 2016
  16. ^ אובמה מעניש את רוסיה ומגרש עשרות דיפלומטים, באתר ynet, 29 בדצמבר 2016
  17. ^ Putin, Trump speak by phone, agree to work to improve ties, פוקס ניוז, November 14, 2016
  18. ^ GOP senators challenge Trump on secretary of state prospect's Russia ties, פוקס ניוז, December 11, 2016
  19. ^ Secretary of state candidate Rep. Dana Rohrabacher defends Russia, denounces China, יאהו, December 7, 2016
  20. ^ אולגה ויניאר, לראשונה: חברת נפט רוסית תפעל בארה"ב, באתר כלכליסט, 31 באוגוסט 2011
  21. ^ Глава 1. Основы конституционного строя Article 1 of the חוקת רוסיה: "2. Наименования Российская Федерация и Россия равнозначны."
  22. ^ United States, Encyclopaedia Britannica online
  23. ^ Russia Military Strength
  24. ^ United States of America Military Strength