תיבת נח – הבדלי גרסאות
←פרשנות ניסית ופרשנות טבעית: דף שיחה |
שחזור לגרסה היציבה. הסבר בדף השיחה. |
||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
הפרשנות הטבעית פירשה פרטים בסיפור המבול לאור תפיסת הטבע המקובלת בזמנו של הפרשן. וכך, כתשובה לשאלה השנייה והשלישית, נכתב בפירוש המיוחס ל[[ר"ן]] שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול{{הערה|וכן ביאר באופן עצמאי ה[[דוד לוריא|רד"ל]] בפירושו על [[פרקי דרבי אליעזר]].}}, וה[[אבן עזרא]] כתב שהשאלה החמישית "איננה שאלה, כי מי שלא ימצא בשר, יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב"{{הערה|[[S:אבן עזרא על בראשית ו|אבן עזרא על בראשית ו]], יט}} (לפי מדרש [[חז"ל]] גם ה[[זיקית]] הטורפת חרקים, הוזנה באמצעות תולעים שגידל נח בעבורה{{הערה|אורן סעיד, "[http://toraumada.blogspot.com/2019/10/Noach-discover-food-of-chameleon.html#_edn2 נח והזיקית]", בבלוג "תורה ומדע"}}). |
הפרשנות הטבעית פירשה פרטים בסיפור המבול לאור תפיסת הטבע המקובלת בזמנו של הפרשן. וכך, כתשובה לשאלה השנייה והשלישית, נכתב בפירוש המיוחס ל[[ר"ן]] שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול{{הערה|וכן ביאר באופן עצמאי ה[[דוד לוריא|רד"ל]] בפירושו על [[פרקי דרבי אליעזר]].}}, וה[[אבן עזרא]] כתב שהשאלה החמישית "איננה שאלה, כי מי שלא ימצא בשר, יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב"{{הערה|[[S:אבן עזרא על בראשית ו|אבן עזרא על בראשית ו]], יט}} (לפי מדרש [[חז"ל]] גם ה[[זיקית]] הטורפת חרקים, הוזנה באמצעות תולעים שגידל נח בעבורה{{הערה|אורן סעיד, "[http://toraumada.blogspot.com/2019/10/Noach-discover-food-of-chameleon.html#_edn2 נח והזיקית]", בבלוג "תורה ומדע"}}). |
||
החל מהמאה ה-19, בעקבות ההתפתחויות ב[[מדעי הטבע]], |
החל מהמאה ה-19, בעקבות ההתפתחויות ב[[מדעי הטבע]], נדחו חלק מהפירושים הטבעיים, וחלקם התפתחו והפכו מפורטים יותר{{הערה|טס ווקר, "[https://creation.com/noahs-flood מבול בראשית ותיבת נח - עובדה או בדיה?]" {{אנגלית}}{{ש}}[[משה רט]], "[https://rationalbelief.org.il/תיבת-נח-מחקר-בהיתכנות-משה-רט-2/ תיבת נח מחקר בהיתכנות]", באתר רציו - אמונה, מחקר ומדע{{ש}}גיל-עד שטרן, "[https://www.knowingfaith.co.il//תורה-ומדע/המבול המבול]", באתר "לדעת להאמין"}}. יש כותבים מודרניים שטענו על סמך שאלות כאלו שהסיפור אינו ריאלי, ואחרים שהציעו הסברים להיתכנותו. בעקבות השאלות ולאור היעדר [[ממצא ארכאולוגי|ראיות ארכאולוגיות]] לקטיעת ההתיישבות בכל העולם עקב שיטפון, עלתה גם פרשנות דתית המצמצמת את היקף המבול לאירוע מקומי, וממילא ממעטת את מספר מיני בעלי החיים שנצרכו למצוא את מקומם בתיבה, ומשיבה בכך על כמה מהשאלות לגביה{{הערה|למשל: הרב [[גדליה נדל]], '''[http://seri-levi.com/admin/nadel.pdf בתורתו של רבי גדליה]''', בפרק '''המבול''' - עמ' קטו-קכו (בעיקר קיז-קיח), מעלה אדומים: 2004{{ש}}להרחבה: הרב יצחק אורלן, '''[https://rationalbelief.org.il/עוד-על-המבול/ ימי בראשית, פרקים יג-טו]''', וראו שם בתגובות מספר תאוריות נוספות, ירושלים: 2017}}. |
||
==חיפוש שרידי תיבת נח== |
==חיפוש שרידי תיבת נח== |
||
גרסה מ־02:39, 15 ביוני 2020
תֵּבַת נֹחַ היא התיבה בה נח, על פי סיפור המבול המקראי, מילט את עצמו ומשפחתו ואת כל מיני בעלי החיים, מאבדון במבול, שהציף את כל פני הארץ. התיבה מתוארת בפרשת נח שבספר בראשית כתיבת עץ ענקית.
הציווי לבניית התיבה
על פי המסופר בספר בראשית, פרק ו', ציווה אלוהים על נח, אשר מתואר כ"צדיק תמים בדורותיו", לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים בחטאי חמס, ולהציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:
עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.
תיאור התיבה
הסיפור המקראי כולל תיאור של מבנה התיבה ומידותיה, כחלק מהציווי האלוהי המופיע לעיל. מבנה התיבה זכה לדיון נרחב אצל פרשני המקרא ביהדות ובנצרות. האפשרות לבניית התיבה ואיכלוסה על פי התיאור המקראי היא נושא המעסיק גם כותבים מודרניים שעסקו בריאליה של סיפור המבול.
אורך האמה בעולם העתיק הוא כחצי מטר, ומכאן שאורכה של התיבה המתוארת בסיפור הוא כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה עשירית מאורכה, כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה הוא כשל נושאת מטוסים קטנה.
הוראות בניית התיבה מתארות 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". על פי חז"ל[דרוש מקור], הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו ולאכסון האוכל, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת. יש דעות שהיו קומות רבות שהמקרא לא פירט[דרוש מקור].
התיבה נדרשה להעשות "קינים", דרישה זו מתפרשת כמבנה המחולק מדורים מדורים, אולי כדי להפריד בין החיות הרבות. נדרשה גם בניית צוהר - מילה יחידאית במקרא, שמשמעותה בעברית החדשה היא חלון, אך פורשה גם במובנים אחרים[1] - ופתח צדדי סגור באמצעות מכסה[2].
על פי הוראות הבנייה התיבה משוחה בכופר (אספלט או זפת) מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. המשפט "ואל אמה תכלנה מלמעלה" מתפרש כהנחיה שגג התיבה יהיה באורך של אמה אחת בלבד וההבנה המקובלת היא כי זהו גג משופע. עם זאת, היו שפירשו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בחתך רוחב בצורת מעוין[3], או פירמידה (ראב"ע).
על פי תוכן הפסוקים של ירידת המים בתום המבול, סבר רש"י כי התיבה הייתה שקועה במים כ-5.5 מטר (11 אמה) שהוא כשליש מגובהה[4], אך הרמב"ן חלק עליו וסובר כי בהתחשב בצורתה הדבר איננו אפשרי, והיא הייתה שקועה כ-2-3 אמות (1-1.5 מטר) בלבד[5].
משך בנייתה
על פי חז"ל, בניית התיבה (בתקופה שבה על פי המקרא חיו בני האדם כאלף שנים) ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, על פי חז"ל, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש.
על פי חז"ל, בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, שהקדים להיפטר מן העולם על מנת שלא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נח, החל המבול לרדת על הארץ.
אוכלוסייה
על פי תחילת פרק ז' נצטווה נח להביא אל התיבה "שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" מכל מין של בהמות טמאות[6] ו"שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" מהבהמות הטהורות והעופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. בפרשנות המסורתית, ריבוי החיות טהורות מנומק בצורך להקריב מהן לאל לאחר המבול מבלי להכחידן, כפי שמתואר בפרק ח' פסוק כ'. מאידך בפרק ו' כתוב כי נח נצטווה להכניס לתיבה "שְׁנַיִם מִכֹּל" החיות, ובפרק ז'[7] כתוב שבפועל נכנסו "שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר".
על בסיס המילים "מכל חי", דרשו חכמים שאפילו שדים הוכנסו לתיבה[8], פשרו של מדרש זה נתון למחלוקת בין הפרשנים: יש הסוברים (כמו הרא"ם) שמדובר בשדים המיתולוגיים, אבל מהר"ל מפראג ובעקבותיו הלבוש, סבורים שאלו אינם בכלל חיות, וכוונת המדרש לומר שאפילו חיות מזיקות הוכנסו לתיבת נח.
כן נצטווה נח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. הדגים לא היו צריכים להיכנס לתיבה, משום שלא שלט בהם המבול.
פרשנות ניסית ופרשנות טבעית
לאורך הדורות, נשאלו על סיפור התיבה שאלות שונות:
- כיצד יכלה התיבה להכיל את המספר העצום של המינים החיים בכדור הארץ?
- כיצד יכלה התיבה להכיל מזון לכל בעלי החיים הללו לשנה שלמה?
- כיצד האוכל לא התקלקל במשך הזמן?
- כיצד הוזנו החיות הטורפות?
- כיצד צאצאי החיות שיצאו מהתיבה בהר אררט הגיעו לכל שאר חלקי העולם?[9]
- התיבה המתוארת גדולה בהרבה מהספינות הגדולות ביותר שישנן ראיות ארכאולוגיות לקיומן באותה תקופה, ויש שתהו על היכולת הטכנית שבניית התיבה דרשה, ועל כך שגם לאחר המבול לא נעשה ביכולת שימוש לבניית כלי שיט בגודל דומה[10].
בספרות הראשונים הוצגו שתי גישות פרשניות עיקריות לכמה משאלות אלה: פרשנות ניסית, ופרשנות טבעית.
על פי הפרשנות הניסית התשובה לשאלות היא חריגותו של המבול מדרך הטבע, ובדרך זו השיבו הרמב"ן[11], רבנו רבינו בחיי והכלי יקר[12] על השאלה השנייה והשלישית, ולפירושם נעשה נס, "החזיק המועט את המרובה" והתיבה הכילה בעלי חיים ומזון שנפחם הכולל גדול בהרבה מנפחה שלה. רש"י מסביר באופן דומה את העובדה שהאוכל לא התקלקל: הקב"ה כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו[13].
הפרשנות הטבעית פירשה פרטים בסיפור המבול לאור תפיסת הטבע המקובלת בזמנו של הפרשן. וכך, כתשובה לשאלה השנייה והשלישית, נכתב בפירוש המיוחס לר"ן שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול[14], והאבן עזרא כתב שהשאלה החמישית "איננה שאלה, כי מי שלא ימצא בשר, יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב"[15] (לפי מדרש חז"ל גם הזיקית הטורפת חרקים, הוזנה באמצעות תולעים שגידל נח בעבורה[16]).
החל מהמאה ה-19, בעקבות ההתפתחויות במדעי הטבע, נדחו חלק מהפירושים הטבעיים, וחלקם התפתחו והפכו מפורטים יותר[17]. יש כותבים מודרניים שטענו על סמך שאלות כאלו שהסיפור אינו ריאלי, ואחרים שהציעו הסברים להיתכנותו. בעקבות השאלות ולאור היעדר ראיות ארכאולוגיות לקטיעת ההתיישבות בכל העולם עקב שיטפון, עלתה גם פרשנות דתית המצמצמת את היקף המבול לאירוע מקומי, וממילא ממעטת את מספר מיני בעלי החיים שנצרכו למצוא את מקומם בתיבה, ומשיבה בכך על כמה מהשאלות לגביה[18].
חיפוש שרידי תיבת נח
מאז ומתמיד ניסו רבים להתחקות אחר האתר שבו נחה התיבה ולחפש שרידים ששרדו ממנה. כבר ברוסוס, ההיסטוריון הבבלי שחי במאה השלישית לפני הספירה, תיאר שמועה שרווחה בימיו ששרידי התיבה קיימים עדיין בארמניה על הרי קורדוכים, ואנשים נוהגים לקחת מעצים אלו כדי שישמשו עבורם כסגולה. דברי ברוסוס מובאים אצל יוסף בן מתתיהו[19], שמספר שם על מחברים נוספים, בין המאה ה-3 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, שכתבו דברים דומים. הוא עצמו מספר שבימיו היו מראים את שרידי התיבה לחפצים לראותה: "הארץ הקרויה ארץ קרחי... בה נמצאים גם שרידי התיבה שלפי הסיפור ניצל בה נח מהמבול, ומראים אותה עד היום לכל מי שרוצה לראותה"[20]. ייתכן שמסורות אלה עומדות ברקע דברי אגדת חז"ל, המספרת על אישים שונים שלקחו נסרים מהתיבה, כסנחריב[21] ופרשנדתא, בנו של המן[22].
לאחר התפשטות הדתות המושפעות מהיהדות - הנצרות והאסלאם, המשיכו החיפושים והזיהויים של שרידי התיבה. בימי הביניים רווחו שמועות שונות על אנשים שמצאו שרידים לתיבה באתרים שונים שהם זיהו אותם כהרי אררט. במאה העשרים התפרסמו מספר שמועות חדשות על גילויים של שרידים מהתיבה, אך אלה התבררו כמזויפים או כלא נכונים[23].
אחד מהמחפשים אחר שרידים מהתיבה, היה רון ויאט, הידוע בחיפושיו אחר עקבות ארכאולוגיים לסיפורי המקרא, אשר טען כי זיהה שרידים של תיבה באתר Durupınar בטורקיה, המזוהה על ידו כהרי אררט[24]. אולם טענותיו נדחו על ידי גאולוגים שהראו שמדובר בתצורת סלע טבעית[25]. אחרים טענו כי בידיהם תצלומי לווין המאששים את קיומם של שרידי תיבה, ואף הוציאו מספר משלחות בניסיון לאתר את הממצאים המצולמים, אולם ללא הצלחה[26].
לעיתים מוזכרים זיהויים של התיבה על ידי תומכים באמיתות סיפורי המקרא, ומוצגים בפי מחזירים בתשובה (כגון הרב אמנון יצחק) כהוכחה לנכונות סיפור המבול[27], אולם רבים בקהילה המדעית ובכלל דוחים אותם ורואים בשיטות המיושמות על ידי משלחות חיפוש אלו כפסאודו מדעיות (פאסודו-ארכאולוגיה)[28][29][30].
באפריל 2010 קבוצה של 15 ארכאולוגים נוצרים אוונגליסטים מארגון "NAMI - Noah's Ark Ministries International", הכריזו שמצאו מבנה עתיק מעץ בהר אררט בגובה 4200 מטר, ושבדיקות הפחמן שנערכו לממצאים העלו שהשרידים הם בני 4,800 שנים - בערך מהתקופה שבה פעל נח לפי הסיפור המקראי. הקבוצה פסלה את האפשרות שמדובר בשרידי התיישבות עתיקה (ולא בתיבה), מפני שמעולם לא התגלו באזור ראיות להתיישבות של בני אדם מעל גובה 3,500 מטרים ומפני הקושי בהובלת קורות עץ באורך של עד 20 מטרים בתנאי הסביבה הקשים[31]. הממצאים צולמו והוסרטו, וחברי המשלחת מסרו לתקשורת שאינם יכולים לחשוף את מיקומם מחשש מביזה[32]. רנדל פרייס, ארכאולוג שהיה חבר במשלחת, אמר בדיעבד שטענות המשלחת על איתור הממצאים היו ככל הנראה מתיחה[33], לכך הגיבו מארגני המשלחת בכך ששיתוף הפעולה עם פרייס נפסק טרם איתור הממצאים, ושהוא כלל לא היה במקום[34]. עקב תנאי גישה קשים וסיבות נוספות, נכון לשנת 2013 האתר עדיין לא נבדק על ידי חוקרים עמיתים לאחר המשלחת של NAMI, והמשלחת לא העבירה אף ממצא ארכאולוגי לביקורת עמיתים ולא פרסמה מחקר בנושא בכתב עת מדעי[35][36].
תיבות נח מודרניות
הקבלן ההולנדי יוהאן האוברס, בנה שתי תיבות בהשראת תיאור תיבת נח. הגדולה שבהן באורך של 138 מטר, ברוחב של 30 מטר ובגובה של 23 מטר. התיבה שהחלה להבנות ב-2007 והושלמה ביוני 2012 בעלות של כ-4 מיליון יורו, מוצבת בתעלה ליד רוטרדם שבהולנד. התיבה בעלת ארבע הקומות מאוכלסת בבעלי חיים שונים, ומהווה למעשה גן חיות צף. היא בנויה מעצי אורן וארז על בסיס 25 אסדות מתכת מסחריות מודרניות (Lighter aboard ship)[37].
'מפגש התיבה' '(Ark Encounter)' היא תיבה באורך 155 מטרים, ברוחב 26 מטרים ובגובה 16 מטרים, שהוקמה בשנת 2016 בקנטקי, כאטרקציה תיירותית.
מקבילות לסיפור תיבת נח
ערך מורחב – מיתוסים של מבול
סיפור דומה לסיפור תיבת נח מופיע באגדת גילגמש אודות המלך גילגמש מהמיתולוגיה המסופוטמית[38]. בסיפור מסופר על כך שהאלים החליטו למחות את בני-האדם, אך אל אחד (אאה) מגלה בסתר לאותנפישתים אודות התוכנית והוא בונה ספינה ומציל את עצמו, משפחתו, בעלי מלאכה ובעלי חיים מכל סוג. לאחר שישה ימי סערה נפסק המבול, הספינה עגנה על פסגת הר ניציר ואותנפישתים שולח יונה, אך היא חוזרת ואותנפישתים מבין שעדיין לא התגלו צמרות העצים או ראשי ההרים, כך גם היה עם הדרור, אך העורב שנשלח לאחר הסנונית לא חזר, וכך מבין אותנפישתים שהעורב מצא לעצמו מקום מנוחה ודבר מאכל ולכן משחרר את כל האנשים שנמצאו בספינה. לאחר מכן נאמר שהאלים הבינו שהם טעו, הם הבטיחו לא להביא עוד מבולים על העולם והם הופכים את אותנפישתים ואשתו לאלים.
ישנן לא מעט נקודות שוני בין התיבות בשני הסיפורים: אותנפישתים מעלה לתיבה גם רכוש, מה שלא מתרחש במקרא. אותנפישתים מעלה איתו גם את האומנים, במטרה להציל את הישגי התרבות, ואילו במקרא מזוהה התרבות החומרית דווקא עם שושלת קין[39], המושמדת במבול לחלוטין.
במיתולוגיה הפרסית לא מתוארת תיבה אלא מחסה תת-קרקעי שרועה צאן בונה בפקודת האל אהורה מאזדה, שאומר לו שהולכת לבוא תקופת קרח גדולה ומצווה עליו להכניס לתוכו זוג מכל אחד ממיני בעלי החיים והצמחים.
בגרסה הקדומה ביותר של סיפור מבול שנמצאה, גרסה מסוף האלף השני לפני הספירה, בה גיבור הסיפור הוא זיאוסודרה השומרי, מוזהר על ידי האל אנכי ובונה ספינה, שמתוארת בהמשך כספינה אטומה, דרכה שובר זיאוסודרה את דרכו החוצה בתום המבול. הקטע המתאר את בניית הספינה חסר בלוח[40].
בהגות היהודית
הוגי דעות יהודיים מצאו פרשנויות אלגוריות בסיפור תיבת נח.
בעל השפת אמת אומר, שסיפור תיבת נח הוא סיפורו של האדם הפרטי, שהשבת היא תיבת נח עבור נפשו העמלה, אליה הוא יכול לברוח מהעיסוקים היום יומיים ששוטפים אותו, וביום השבת עיסוקי החול חרבים.
היו שראו בסיפור תיבת נח, רמז למצב עם ישראל בזמן הגלות, שאז כדי לשרוד על עם ישראל להסתגר בתוך "תיבת נח של בית המדרש", מאימת המים השוצפים והמחריבים, שמסמלים את אומות העולם. היו שהקצינו תפיסה זו, וראו בישיבות מודל של תיבת נח, שלתוכה מתכנסים התלמידים, כדי שלא יתקלקלו ובסופו של דבר יוכלו להמשיך את קיום התורה[דרוש מקור].
הרב קוק ראה בתיבת נח מודל התנהגותי של האדם, שצריך בהתחלה להתאפק ולכנוס את כוחותיו ולהגביל את עצמו במין "תיבת נח נפשית", ורק בהמשך לאחר שתיקן את עצמו, יוכל לשלח את כוחותיו לחופשי, וגם זה באופן מדורג בהתחלה לנסות את כוחותיו כמו העורב והיונה ורק כאשר הוא רואה שאין כל בעיה, יוכל לצאת מהתיבה ולתת לעצמו דרור לגמרי[41].
באמנות ובספרות
פזמונאות
- מילים: נורית זרחי, לחן: מתי כספי, פרידה מתיבת נח - זוגות זוגות(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019),
- מילים: יורם טהרלב, לחן: מתי כספי, נח(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019),
- מילים: נתן יונתן, לחן: שלמה ארצי, רק עלה(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019),
- מילים: ברק פלדמן, לחן: יוני בלוך, עמוק בתוך הים.
ספרות
- לאה נאור, תיבת נח
- טום דולי, תיבת נח - הסיפור האמיתי
- עזריאל מסלטון, תיבת נח
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "תֵּבָה (תבת נח)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 222, באתר היברובוקס
- מאיר בן אורי, המבנה ההנדסי של תיבת נח, באתר דעת
- שחזור של תיבת נח בגודל המקורי בהולנד
- חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח, באתר ynet, 27 באפריל 2010
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:האקדמיה ללשון העברית - רשומה
פרמטרים [ 4 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית צוהריים טובים, באתר האקדמיה ללשון העברית, 22 במאי 2012 - ^ ספר בראשית, פרק ח', פסוק י"ג
- ^ בראשית רבה, לא' יא'
מאיר בן אורי, "תיבת נח", מתוך "בית מקרא" מח, תשרי תשל"ב - ^ רש"י על בראשית ח ד
- ^ S:קטע:רמב"ן על בראשית ח ד
- ^ המכונות על דרך השלילה 'לא טהורות'. יש המפרשים זאת כהדרכה להימנעות משימוש במילות גנאי.
- ^ ספר בראשית, פרק ז', פסוקים ח'–ט', ט"ז
- ^ מדרש אגדה (בובר), פרשת נח ו, יט. מובא ברש"י בראשית ו יט.
- ^ הביולוג ריצ'רד דוקינס מדבר על חלוקת היצורים החיים בכדור הארץ ועל סיפור תיבת נוח(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019)
"כיצד יכלו בעלי החיים לנדוד מהר אררט אל כל רחבי כדור הארץ?" (באנגלית) - ^ רוברט א' מור, המסע הבלתי אפשרי של תיבת נח (באנגלית), באתר המרכז הלאומי לחינוך מדעי
אנציקלופדיה לארכאולוגיה מפקפקת (באנגלית), עמוד 195 - ^ רמב"ן על בראשית ו יט
- ^ כלי יקר על בראשית ו טו
- ^ רש"י על בראשית ו יח
- ^ וכן ביאר באופן עצמאי הרד"ל בפירושו על פרקי דרבי אליעזר.
- ^ אבן עזרא על בראשית ו, יט
- ^ אורן סעיד, "נח והזיקית", בבלוג "תורה ומדע"
- ^ טס ווקר, "מבול בראשית ותיבת נח - עובדה או בדיה?" (באנגלית)
משה רט, "תיבת נח מחקר בהיתכנות", באתר רציו - אמונה, מחקר ומדע
גיל-עד שטרן, "המבול", באתר "לדעת להאמין" - ^ למשל: הרב גדליה נדל, בתורתו של רבי גדליה, בפרק המבול - עמ' קטו-קכו (בעיקר קיז-קיח), מעלה אדומים: 2004
להרחבה: הרב יצחק אורלן, ימי בראשית, פרקים יג-טו, וראו שם בתגובות מספר תאוריות נוספות, ירושלים: 2017 - ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר ראשון, ג, ו.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים ספר עשרים, ב, ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו, עמוד א'
- ^ ילקוט שמעוני פרשת בשלח, רמז רנ"ו
- ^ Biblical Archaeology: A Very Short Introduction (עמ' 72)
- ^ http://www.wyattmuseum.com/noahs-ark.htm(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019)
- ^ Creation Science 1 of 9, www.csun.edu
- ^ http://news.nationalgeographic.com/news/2004/04/0427_040427_noahsark.html(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019)
- ^ קטע מדרשתו של אמנון יצחק, בה הוא מציג את מציאת שרידי תיבת נח כהוכחה לאמיתות סיפורי המקרא
- ^ Fagan, Brian M.; Beck, Charlotte (1996). The Oxford Companion to Archaeology. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0195076184. נבדק ב-17 בינואר 2014.
{{cite book}}: (עזרה)
Cline, Eric H. (2009). Biblical Archaeology: A Very Short Introduction. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0199741077. נבדק ב-17 בינואר 2014.{{cite book}}: (עזרה)
Feder, Kenneth L. (2010). Encyclopedia of Dubious Archaeology: From Atlantis to the Walam Olum. Santa Barbara, California: ABC-CLIO. ISBN 031337919X. נבדק ב-17 בינואר 2014.{{cite book}}: (עזרה)
Rickard, Bob; Michell, John (2000). "Arkeology". Unexplained Phenomena: A Rough Guide Special. London: Rough Guides. pp. 179–183. ISBN 1858285895. - ^ The Oxford Companion to Archaeology (עמ' 582)
- ^ Biblical Archaeology: A Very Short Introduction (עמ' 72)
- ^ חוקרים נוצרים בטורקיה: מצאנו את תיבת נח, באתר ynet
דף האינטרנט המוקדש לתגלית (באנגלית) - ^ כתבה באתר csmonitor.
- ^ Ex-Colleague: Expedition Faked Noah's Ark Find, AOL
- ^ The Alleged Discovery of a Wooden Structure on Mt. Ararat by a Chinese-Turkish Expedition that is claimed to be the Remains of Noah’s Ar
- ^ Weather hits search for Noah's Ark man Donald Mackenzie, BBC
- ^ כתבה באתר csmonitor.
- ^ אתר תיבת נח של האוברס
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דיכס, ישראל חיים בן אריה צבי, בית ועד לחכמים יא (תרסד) -, באתר היברובוקס - ^ ע"פ המתואר בבראשית פרק ד', קין עצמו ייסד עיר, ומצאצאיו יצאו יבל "אבי ישב אהל ומקנה", יובל "אבי כל תפש כינור ועוגב", ותובל קין "לטש כל חרש נחשת וברזל".
- ^ Flood Stories, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות
- ^ (מוסר אביך פרק ב' סע' א')