רוברט דאוני ג'וניור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט דאוני ג'וניור
Robert Downey Jr 2014 Comic Con (cropped).jpg
רוברט דאוני ג'וניור בכנס קומיק-קון, סן דייגו 2014
תאריך לידה: 4 באפריל 1965 (בן 49)
מקום לידה: מנהטן, ניו יורק
שנות הפעילות: 1970 ואילך
פרסים: 3 פרסי גלובוס הזהב
3 פרסי סאטורן
פרס באפט"א
פרס גילדת שחקני המסך
דמות ידועה: טוני סטארק, סרטי "איירון מן"

רוברט ג'ון דאוני ג'וניוראנגלית: Robert John Downey, Jr; נולד ב-4 באפריל 1965) הוא שחקן קולנוע, מפיק ומוזיקאי אמריקאי ממוצא יהודי. זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב, שלושה פרסי סאטורן, פרס באפט"א ופרס גילדת שחקני המסך. כמו כן, קיבל שני מועמדויות לפרס אוסקר - הראשון בקטגוריית השחקן הטוב ביותר על תפקידו בסרט ביוגרפי על חייו של צ'ארלי צ'פלין, והשני בקטגוריית שחקן המשנה על תפקידו כשחקן אפרו-אמריקני בסרט הסאטירי "רעם טרופי".

בשנות ה-80 של המאה ה-20 הופיע בסרטי נעורים שמיוחסים לרוב לחבורת הפרחחים, אשר כללה את אמיליו אסטבז, צ'ארלי שין, מולי רינגוולד, רוב לאו ודמי מור. חזר למסך הגדול לאחר בעיות סמים ואלכוהול וזכה לתשבחות על משחקו בסדרת הטלוויזיה אלי מקביל בתחילת שנות ה-2000. מאז שנת 2008, דאוני ג'וניור מגלם את דמותו של טוני סטארק בסרטי היקום הקולנועי של מארוול. סרטים אלה כוללים את "איירון מן", "איירון מן 2", "איירון מן 3", "הנוקמים" ו"הנוקמים: עידן אולטרון".

תחילת חייו וחיי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאוני נולד במנהטן, ניו יורק והוא הצעיר מבין שני בנים לרוברט דאוני האב ואלסי אן. אביו היה יוצר סרטים מחתרתיים ממוצא יהודי ליטאי ואירי מדיארי, בעוד אמו היא ממוצא סקוטי, גרמני ושווייצרי, אשר השתתפה בסרטיו. רוברט הצעיר ואחותו אליסון גדלו יחדיו בגריניץ' וילג'.

בילדותו, רוברט היה "מוקף בסמים". אביו, שהיה מכור לסמים, הרשה לבנו להשתמש במריחואנה בגיל שש - תקרית עליה התחרט האב מאוחר יותר.‏[1] דאוני ציין שהשימוש בסמים הפך לחיבור אמוציונלי בינו לבין אביו.

דאוני שיחק בילדותו בתפקידים קטנים בפרויקטים הקולנועיים של אביו. תפקידו הקולנועי הראשון היה בגיל 5, בו גילם גור כלבים חולה בקומדיה הסוריאליסטית "מכלאה" שביים אביו. בגיל שבע הופיע במערבון הסוריאליסטי "הארמון של גריזר". בגיל עשר הוא גר באנגליה ולמד בלט כחלק מתוכנית לימודים רחבה יותר,‏[2] והשתתף במחנה קיץ לאמנויות הבמה בניו יורק בנערותו.

כאשר הוריו התגרשו בשנת 1978, דאוני עבר לקליפורניה עם אביו, אך נשר בהמשך מלימודיו בתיכון סנטה מוניקה וחזר לניו יורק כדי לקדם את קריירת המשחק שלו.‏[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחלות ופריצת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאוני החל לבנות את הקריירה שלו עם תפקידי תיאטרון שכוללים מחזמר מוזיקלי של אוף ברודוויי בשם "תשוקה אמריקאית" בשנת 1983. ב-1985 הוא הצטרף לצוות חדש של תוכנית המערכונים "סאטרדיי נייט לייב", אך עקב נתוני רייטינג כושלים וביקורת חריפה על איכותו הקומית של הצוות הוא הוחלף. באותה שנה, הייתה לדאוני פריצת דרך בתפקיד דרמטי בסרט "צעירים וקשוחים" לצד ג'יימס ספיידר וכן בסרט "חלומות צעירים" של הבמאי ג'ון יוז. יוז שקל לבחור בדאוני לתפקיד ראשי בסרט "יפה בורוד" משנת 1986, לצד מולי רינגוולד, אולם היה זה בסרט "אמן בחיזורים" של שנת 1987 בו זכה דאוני בתפקיד ראשי ראשון. כתוצאה מכך, ובעקבות השתתפותו של דאוני בסרטי נעורים נוספים בשנות ה-80, שמו יוחס לקבוצת שחקנים שכונתה בשם "חבורת הפרחחים" (Brat Pack)ֿ.‏[4]

בשנת 1987, דאוני גילם את דמותו של ג'וליאן וולס, צעיר אמיד ומכור לסמים שחייו יוצאים מכלל שליטה, בגרסה קולנועית לספרו של ברט איסטון אליס, "צעירים במלכודת". משחקו, אשר תואר בידי הניו יורק טיימס כ"מרגש ביותר",‏[5] זכה לביקורות משבחות, אם כי דאוני ציין שעבורו התפקיד היה כמו "רוחות של העתיד לבוא", שכן התמכרותו לסמים הייתה בעצם הקצנה של הדמות בחיים האמיתיים של השחקן.‏[6] סרט זה דחף את דאוני לכיוון סרטים בעלי תקציב גבוה יותר ושכללו שמות גדולים יותר. סרטים אלה היו "רוב הסיכויים" לצד סיביל שפרד וראיין אוניל, "אייר אמריקה" עם מל גיבסון ו"בועות של אהבה" לצד סאלי פילד, קווין קליין ווופי גולדברג.

בשנת 1992, דאוני כיכב בתפקיד הראשי בתור צ'ארלי צ'פלין בסרט ביוגרפי על חייו - תפקיד אליו התכונן בקדחתנות, בין היתר לימודי נגינה בכינור ומשחק טניס ביד שמאל. היה לו אף מאמן אישי לצורך חיקוי צורת ההבעה הייחודית של צ'פלין.‏[7] התפקיד זיכה את דאוני במועמדות לפרס האוסקר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר, מועמדות אותה הפסיד לטובת אל פאצ'ינו בסרט "ניחוח אישה".

בשנת 1993, דאוני השתתף בקומדיית הפנטזיה "עוד צ'אנס לחיים" לצד אלפרה וודארד וקירה סדג'וויק, בסרט "תמונות קצרות" לצד מת'יו מודין וג'וליאן מור, וכן בסרט דוקומנטרי אותו כתב על הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1992. התפקיד אותו גילם ב"תמונות קצרות" זיכה אותו בפרס גלובוס הזהב לאנסמבל השחקנים הטוב ביותר. בשנת 1994, דאוני השתתף בסרט הפשע של אוליבר סטון "רוצחים מלידה" לצד וודי הרלסון וב"רק אותך" לצד מריסה טומיי. לקראת סוף שנות ה-90, דאוני המשיך להופיע בסרטים "התחדשות" לצד מג ראיין, "ריצ'רד השלישי" לצד שחקנים כאיאן מק'קלן, אנט בנינג, ג'ים ברודבנט וקריסטין סקוט-תומאס; "הבריכה של הוגו" בבימויו של אביו ולצד אליסה מילאנו ופטריק דמפסי; "הפתעה כפולה" לצד הת'ר גראהם; "המצוד" לצד טומי לי ג'ונס, וסלי סנייפס וג'ו פנטוליאנו, ו"שחור ולבן של T.J" לצד אלן יוסטון, ג'ארד לטו וסקוט קאן.

בעיות בקריירה (1996-‏2001)[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט דאוני ג'וניור בבכורת הסרט "אייר אמריקה", 1990

בין השנים 1996 ו-2001 דאוני נעצר מספר פעמים באשמת עבירות סמים, כולל אחזקת קוקאין, הירואין ומריחואנה.‏[8] הוא ניסה לעבור מספר טיפולי גמילה, אולם ללא הצלחה. דאוני הסביר את סיבות כישלונותיו להיגמל בשל התמכרותו לסמים מגיל צעיר מאוד, ובשל העובדה שאביו - גם הוא מכור לסמים - נתן לו אותם.‏[9]

באפריל 1996, דאוני נעצר על אחזקת הרואין, קוקאין ואקדח 357. מגנום לא טעון כשנסע במהירות מופרזת בשדירות סאנסט. כחודש לאחר מכן, בזמן שהיה משוחרר בערבות, הוא נתפס על הסגת גבול של שכנו תחת ההשפעה.‏[10][11] נגזר עליו שלוש שנות מאסר על תנאי ונדרש עליו לעבור בדיקות סמים תקופתיות. בשנת 1997, דאוני החמיץ אחת מבדיקות הסמים ונשלח למאסר של חצי שנה בכלא המחוזי של לוס אנג'לס.‏[12]

לאחר שדאוני החמיץ בדיקה בשנת 1999, הוא נעצר פעם נוספת. למרות שעורך דינו הרכיב את אותו צוות עורכי דין שהגנו על או. ג'יי. סימפסון במהלך משפטו המתוקשר משנת 1995, נגזרה על דאוני תקופת מאסר של שלוש שנים במתקן הכליאה לטיפול בעבירות סמים בקורקורן, קליפורניה. עד לזמן מאסרו של דאוני, כל סרטיו סיימו את שלב הצילומים למעט "קשר מוחי", אותו אושר עליו לסיים. הוא גם נשכר לדובב את קולו של השטן בסדרת האנימציה "אלוהים, השטן ובוב" של רשת NBC, אך פוטר לאחר שלא הגיע לחזרות.‏[13][14]

לאחר שהעביר כמעט שנה במתקן הטיפולי, דאוני שוחרר באופן מפתיע בערבות של חמשת אלפים דולר לאחר שהשופט פסק שהזמן הקולקטיבי אותו העביר דאוני במתקני כליאה זיכה אותו בשיחרור מוקדם.‏[1] כשבוע לאחר שחרורו, דאוני הצטרף לצוות השחקנים בסדרת הטלוויזיה אלי מקביל, וגילם את מושא אהבתה של הדמות הראשית, אותה גילמה קליסטה פלוקהארט. משחקו גרף תשבחות, ובשנת 2000 דאוני זכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקן המשנה במיני סדרה/סרט טלוויזיה וכן במועמדות בפרס אמי בקטגוריית שחקן משנה בסדרה קומית. מבקר עיתון ה"ניו יורק טיימס" כתב על הופעתו של דאוני בסדרה כי הוא "השחקן המוכשר ביותר בדורו".‏[15] למרות ההצלחה הנראית לעין, דאוני טען שהיא מוערכת יתר על המידה, שכן מדובר בנקודת שפל בחייו מבחינת התמכרותו לחומרים אסורים.‏[6] בינואר 2001, דאוני נועד לגלם את דמותו של המלט בגרסה תיאטרלית בבימויו של מל גיבסון.‏[16]

לפני סוף העונה הראשונה בכיכובו של הסדרה "אלי מקביל", במהלך חופשת חג ההודיה, דאוני נעצר לאחר שנערך חיפוש בידי המשטרה בחדר המלון ע"ש מרב גריפין בו שהה בפאלם ספרינגס, וזאת בעקבות שיחה אנונימית שהתקבלה למוקד המשטרתי. דאוני היה תחת השפעת סמים ונתפס באחזקת קוקאין וואליום.‏[17][18] דאוני חתם להופיע בשמונה פרקים נוספים של "אלי מקביל", למרות העובדה שאם יורשע יעמוד בפני ארבע שנים ושמונה חודשי מאסר.

באפריל 2001, במהלך תקופת שיחרורו של דאוני בערבות, הוא נמצא משוטט בקולבר סיטי בידי שוטר משטרת לוס אנג'לס. הוא נעצר בחשד לכך שהיה נתון תחת השפעת סמים, אך שוחרר כעבור מספר שעות לאחר מכן, אם כי בדיקות מעבדה הראו שהיה קוקאין במערכת הדם שלו. לאחר מעצר זה, המפיק דייוויד אי קלי ושאר צוות המפיקים של סדרת הטלוויזיה הזמינו שכתובים וצילומים מחדש של הרגע האחרון, ופיטרו את דאוני מהתוכנית למרות שעזר להעלות את הרייטינג שלה.‏[19] המעצר בקולבר סיטי עלה לדאוני במחיר תפקיד נכסף בסרט "אמריקה מאוהבת", ומאסרו אילץ את מל גיבסון לבטל את תוכניותיו לגרסת הבמה של המלט. ביולי 2001, דאוני עתר לבית המשפט בבקשת אין תגובה להאשמות פאלם ספרינגס, ובכך נמנע ממנו זמן מאסר. במקום זאת, הוא נשלח לתוכנית שיקום מנזקי הסמים ומאסר על תנאי בהתאם לחקיקת מנע של מדינת קליפורניה שנחקקה שנה קודם לכן במטרה לעזור למתמכרים להתגבר על התמכרותם במקום לשלוח אותם לכלא.‏[20]

בכתבה של מגזין פיפל שכותרתה "מרע לגרוע יותר", אמו החורגת של דאוני ציינה כי דאוני אובחן לפני מספר שנים כסובל מהפרעה דו-קוטבית ושזו הסיבה העיקרית לכך שקשה לו להישאר פיכח לאורך זמן. לדבריה, הדברים היחידים שבהם עדיין לא התנסה כדי למנוע זאת הם טיפול תרופתי ופסיכותרפיה מקיפה.‏[21]

קאמבק (2001-‏2008)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חמש שנים של שימוש בסמים, מעצרים, טיפולי פיכחות ונפילה חזרה להתמכרויות, דאוני היה מוכן סופית לעבוד לקראת החלמה מלאה מסמים ולחזור לקריירה שלו. בראיון לתוכנית האירוח של אופרה וינפרי בנובמבר 2004, הוא שוחח על התדרדרויותיו והחלטתו להפסיק ליפול קורבן להתמכרויות שלו.‏[22]

תפקידו הראשון לאחר השיקום היה באוגוסט 2001 עם ביצוע ליפסינק לסרטון הווידאו של אלטון ג'ון, I Want Love. במאית הווידאו-קליפים סמנתה טיילור-ווד צילמה 16 שוטים של הווידאו והשתמשה רק באחרון שבהם, מכיוון שלדברי ג'ון, דאוני נראה נינוח לגמרי וביצע זאת באופן מושלם.‏[23]

דאוני היה מסוגל לחזור למסך הגדול רק לאחר שמל גיבסון - ששמר על יחסי חברות קרובים מאז ששיחקו ביחד ב"אייר אמריקה" - שילם עליו את אגרת הביטוח עבור השתתפותו בסרט "הבלש המזמר" משנת 2003.‏[24] ההימור של גיבסון התווה את הדרך לקאמבק של דאוני, וזה האחרון חזר לסרטי המיינסטרים של אמצע שנות ה-2000 עם סרט האימה העל-טבעי "גוטיקה". מפיק הסרט, ג'ואל סילבר, שמר על 40 אחוזים מסכום שכרו עד לאחר סיום תהליך ההפקה כביטוח נגד התנהגותו המתמכרת. סעיפים דומים הפכו לסטנדרט בחוזי הסרטים שלו מאז.

אחרי "גוטיקה", דאוני לוהק למספר תפקידים ראשיים ותפקידי משנה שקצרו תשבחות, כמו עבודתו בסרטים העצמאיים "המדריך להכרת קדושיך", "לילה טוב ובהצלחה", "סורק אפלה" וסרט הביוגרפיה הבדיונית על דיאן ארבוס, "פרווה: דיוקן דמיוני של דיאן ארבוס". דמותו של דאוני בסרט זה ייצגה את שתי ההשפעות הגדולות על חייה המקצועיים של ארבוס - הצלם ליזט מודל והאמן מרווין ישראל.‏[25] דאוני גם משך תשומת לב רבה על תפקידיו בקומדיית הפשע "קיס קיס בנג בנג", "לאלף את אבא" של סרטי וולט דיסני ו"זודיאק", סרטו של דייוויד פינצ'ר משנת 2007, בו גילם את העיתונאי פול אייברי מסן פרנסיסקו כרוניקל.‏[26]

ב-23 בנובמבר 2004, דאוני הוציא את אלבום הבכורה שלו, The Futurist, דרך חברת ההקלטות סוני קלאסיק. באלבום המוזיקה הוא עיצב את עטיפת האלבום ואת לייבל רצועות השמע יחד עם בנו אינדיו. האלבום קיבל ביקורות מעורבות, אך דאוני ציין שקרוב לוודאי שלא יחזור לעשות אלבום נוסף, מאחר שהרגיש שהאנרגיה אותה השקיע ביצירת האלבום לא השתלמה.‏[27]

בשנת 2006, דאוני חזר לשורשיו הטלוויזיוניים כשהתארח בפרק של איש משפחה, "חונקו של האיש השמן". דאוני דיבר בעבר עם צוות ההפקה לגבי השתתפות בתהליך היצירה, מכיוון שבנו הוא מעריץ הסדרה. מפיקי הסדרה נענו בחיוב להצעה ויצרו עבורו את דמותו של פטריק פיודרשמיט, אחיה המעורער בנפשו של לויס גריפין.

דאוני גם חתם עם הוצאת הספרים הארפר-קולינס על הוצאת ביוגרפיה, אותה תיאר כ"מבט ישיר ואמיתי על העליות והמורדות של חייו והקריירה שלו". אולם בשנת 2008 הוא החזיר את המקדמה למפיצים וביטל את הוצאת ספרו ללא כל תגובה מצדו.‏[28]

שוברי הקופות של 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאוני בבכורת הסרט "איירון מן" במקסיקו סיטי.

עם כל הצלחותיו במהלך הקריירה, דאוני מעולם לא השתתף בסרט שובר קופות. הדבר השתנה באמצע שנת 2008, כאשר דאוני השתתף בשני סרטי קולנוע מצליחים, "איירון מן" ו"רעם טרופי". ברשימת 100 הגדולים של טיים מגזין, השחקן והקומיקאי בן סטילר, שביים את הסרט "רעם טרופי", התייחס לעובדה ש"מעבר לכך שדאוני הוא איירון מן (איש ברזל), הוא גם איש של משחק, בממלכה בה סרטים שוברי קופות אינם רלוונטיים והכישרון הוא זה ששולט. בממלכה שהלכה למעשה יש בה משמעות, הוא תמיד שלט, ולבסוף בקיץ הזה יוצא לו לקבל את העוגה שלו ולתת לנו לאכול ממנו עד סופו, במקום שבו שליטתו היא מלאה".‏[29]

איירון מן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007, דאוני לוהק לתפקיד המפתח בסרט "איירון מן". במאי הסרט, ג'ון פאברו, הסביר את נושא בחירתו לתפקיד באומרו שדאוני לא היה הבחירה המובהקת, אך הוא הבין מה מניע את הדמות. הוא מצא הרבה אלמנטים מניסיון החיים שלו בדמותו של טוני סטארק".‏[30] פאברו התעקש על בחירתו של דאוני לתפקיד משום שחזר ואמר עליו שהוא יכול לעשות לסרט את מה שג'וני דפ עשה לסדרת סרטי שודדי הקאריביים - שחקן ראשי שיכול להעלות גם את איכותו של הסרט וגם להעלות את ההתעניינות הציבורית בו.‏[10][31][32] לצורך התפקיד, דאוני העלה עשרה קילוגרמים של שרירים למשקלו כדי להראות כאילו "היה לו כוח לחשל ברזל".‏[33]

"איירון מן" יצא לאקרנים ב-30 באפריל 2008 וגרף רווחים של למעלה מ-585 מיליון דולר. דאוני זכה לביקורות מהללות על משחקו בסרט. כתוצאה מכך, גם דאוני וגם פאברו הביעו התעניינות להפיק טרילוגיה של סרטים עבור הדמות.‏[34] באוקטובר 2008, דאוני הסכים להשתתף כאיירון מן בשני סרטי המשך ובסרט "הנוקמים" - קבוצת גיבורי-העל אליה סטארק מצטרף ואשר מתבססת על קבוצת האוונג'רס בקומיקס. הוא גם הופיע בהופעת קמע קצרה כטוני סטארק - האלטר אגו של איירון מן - בסרט "הענק הירוק" משנת 2008, וזאת כחלק ממאמצי האולפנים להציג יקום קולנועי משותף על ידי יצירת המשכיות בין הסרטים. דאוני ישוב לגלם את דמותו של סטארק בסרטי ההמשך "הנוקמים: עידן אולטרון", "קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים" ובשני חלקי "הנוקמים: מלחמת האינסוף".

רעם טרופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר "איירון מן", דאוני הופיע לצד בן סטילר וג'ק בלאק בסרט הסאטירי "רעם טרופי". שלושת הכוכבים הראשיים גילמו ארכיטיפים הוליוודים, כשדאוני גילם את קירק לזרוס, שחקן אוסטרלי מתודי זוכה מספר פרסי אוסקר אך גם שקוע בעצמו. השלושה משחקים בסרט מושקע מאוד ויקר על אודות מלחמת וייטנאם. לזרוס עובר תהליך פיגמנטציה נתון למחלוקת כדי שיוכל לגלם סמל מחלקה אפרו-אמריקני בשם לינקולן אוסיריס. הדבר הצריך את דאוני לעטות על עצמו איפור כהה ופיאה. גם סטילר וגם דאוני חששו שתפקידו של דאוני יעורר מחלוקת, אך הקרנת הגרסה הגולמית של הסרט הביאה לביקורות חיוביות בקרב הקהל האפרו-אמריקני.‏[35] הסרט יצא לאקרנים ב-13 באוגוסט 2008 וקיבל ביקורות טובות, עם ציון חיובי של 83% ו-71 לפי אתרי הביקורות Rotten Tomatoes ו-Metacritic, בהתאמה.‏[36][37] תפקיד זה זיכה את דאוני במועמדות שנייה לאוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר ובמועמדות חמישית לפרס גלובוס הזהב.

2009 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאוני מקדם את הסרט "שרלוק הולמס" יחד עם שותפתו לסרט, רייצ'ל מקאדמס.

בסוף 2009 יצא סרט נוסף של דאוני אותו צילם בשנה קודמת, "הסוליסט". סרט זה נקבע על ידי המבקרים כמתמודד מובטח לפרס האוסקר.‏[38] התפקיד הראשון אותו הסכים דאוני לקבל אחרי "איירון מן" היה דמותו של הבלש הספרותי שרלוק הולמס בסרטו של גאי ריצ'י, "שרלוק הולמס". הסרט, שיצא בחג המולד, הפך לשובר קופות ודאוני זכה בפרס גלובוס הזהב על משחקו.

דאוני יחד עם צוות השחקנים, המפיק קווין פייגי והבמאי ג'וס וידון בסרט "הנוקמים" בכנס קומיק-קון, סן דייגו 2010.

בעקבות ההצלחה המרשימה של הסרט "איירון מן" משנת 2008, דאוני הסכים לחזור ולגלם את הדמות בשני סרטים נוספים של איירון מן. הסרט "איירון מן 2" יצא לאקרנים במאי 2010 והניב רווחים של למעלה מ-623 מיליון דולר. סרט מסחרי נוסף של דאוני מאותה שנה היה סרט המסע הקומי "אל תלחצי, אני בדרך" לצד זאק גליפיאנאקיס. הסרט הניב רווחים של למעלה מ-211 מיליון דולר. בשנת 2011, דאוני השתתף בסרט אחד בלבד - סרט ההמשך "שרלוק הולמס: משחק הצללים".

בשנת 2012, דאוני חזר לגלם את דמותו של טוני סטארק בסרט "הנוקמים". הסרט קיבל ביקורות חיוביות וזכה להלצחה רבה בקופות. הוא הפך לסרט השלישי בעל הרווחים הגדולים ביותר אי פעם, אחרי "אווטאר" ו"טיטניק". באפריל 2013 הופיע שוב כטוני סטארק בסרט ההמשך "איירון מן 3". הסרט הכניס כ-200 מיליון דולר בקופות בסוף השבוע הראשון להקרנתו, מה שהפך אותו לסרט עם הפתיחה השנייה בטיבה בכל הזמנים אחרי "הנוקמים". כשלושה שבועות בלבד לאחר יציאתו לאקרנים, חצו הכנסות הסרט את רף מיליארד הדולר. הסרט התמקם במקום החמישי ברשימת שוברי הקופות של כל הזמנים. סרטו של דאוני משנת 2014, "השופט" - אשר הופק על ידי חברת ההפקות שלו ושל אשתו, היה הסרט הפותח בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו. בסרט זה, דאוני מככב לצד שחקנים כרוברט דובאל, וינסנט ד'אונופריו, ורה פרמיגה ובילי בוב תורנטון.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאוני שר במספר פסקולים של סרטיו, ביניהם "צ'פלין", "יותר מדי שמש", "הפתעה כפולה", "חברים ומאהבים", "הבלש המזמר" ו"קיס קיס בנג בנג". הוא הוציא אלבום אולפן בשנת 2004 בשם The Futurist, ובמהלך קידום הסרט "רעם טרופי", הוא ושותפיו לסרט בן סטילר וג'ק בלאק היו זמרי הליווי לשירה של גלדיס נייט, Midnight Train to Georgia.‏[39]

הליך ההקלטות המצליח ביותר של דאוני עד כה, בהתחשב בהיקף מכירות וזמן שידור ברדיו, היה עיבוד מחודש לשיר חג המולד של ג'וני מיטשל River משנת 1973. שיר זה נכלל בפסקול הסדרה של אלי מקביל, ודמותו של דאוני בסדרה, לארי פול, מבצעת את השיר בפרק Tis the Season.‏[40]

דאוני ג'וניור מנגן על פסנתר, גיטרה ותופים. בראיון לסדרה הפופולרית " סטודיו למשחק", ציין דאוני שלמד לנגן בכלי הנגינה בעצמו.[דרוש מקור]

חברת הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 ביוני 2010, רוברט דאוני ג'וניור ואשתו סוזן פתחו חברת הפקות משלהם תחת השם "צוות דאוני". הפרויקט הראשון שלהם הוא הסרט משנת 2014, "השופט".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגיות ונישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאוני ואשתו סוזן בטקס פרסי האוסקר, 2010.

דאוני החל לצאת עם שרה ג'סיקה פרקר לאחר שנפגשו על סט הצילומים של הסרט "בן בכור". לדברי דאוני, הם נפרדו בשנת 1991 בעקבות בעיות ההתמכרות שלו.

במאי 1992, דאוני התחתן עם השחקנית והזמרת דברה פלקונר. לזוג נולד ילד בשם אינדיו פלקונר דאוני בספטמבר 1993. המתחים על חיי הנישואים כתוצאה מטיפולי הגמילה והמאסרים של דאוני הגיעו לנקודת שבירה בשנת 2001, כשפלקונר עזבה את דאוני ולקחה את ילדם איתה. הזוג התגרש סופית באפריל 2004.

בשנת 2003, דאוני הכיר את המפיקה סוזן לווין - סגנית מנהלת בחברת ההפקות של ג'ואל סילבר - בעת צילומי הסרט "גוטיקה". השניים פצחו ברומן חשאי למרות חששותיה שמעמדה ייפגע כתוצאה מכך.‏[22] הם נישאו באוגוסט 2005 בטקס יהודי. לזוג נולד בן בשם אקסטון אליאס דאוני בפברואר 2012. ביולי 2014, דאוני הודיע בעמוד הפייסבוק והטוויטר שלו שהשניים מצפים לבת.‏[41][42]

התמכרות ופיכחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאוני מאשר את העובדה שמאז יולי 2003 הוא נקי מהשפעות סמים, הרבה בזכות תמיכה ממשפחתו ושיטות טיפול שונות כמו תרפיה, מדיטציה, תוכנית שנים עשר הצעדים, יוגה ואימוני וינג צ'אן קונג פו.‏[6][43] דאוני מגדיר את אמונתו כיהודית-בודהיסטית, לומד אסטרולוגיה ובעבר התעניין באידאולוגיות של הנצרות ושל הרא קרישנה.‏[44] בדיון פאנל שנערך בין משתתפי הסרט "שרלוק הולמס", שותפתו למשחק רייצ'ל מקאדמס כינתה אותו "גיבור-על" בשל אתיקת העבודה המחויבת שלו.‏[45] באותו פאנל, דאוני תיאר כיצד עמל שעות רבות בסופי שבוע רבים כדי להבטיח את הדיוק שבגילומו של הולמס וכדי להבטיח את הצלחתו של הסרט.

דאוני שמר על יחסי חברות קרובים עם מל גיבסון מאז שיחקו ביחד בסרט "אייר אמריקה" בשנת 1990. דאוני - שהיה ממוצא יהודי - הגן על גיבסון במהלך המחלוקת שהתעוררה בעקבות סרטו של גיבסון "הפסיון של ישו" וציין ש"אף אחד לא מושלם" בעקבות בעיות הנהיגה בשכרות של גיבסון.‏[46] באוקטובר 2011, דאוני קיבל פרס הוקרה מטעם פרסי הסינמטק האמריקאיים. דאוני בחר בגיבסון להציג אותו בעת קבלת הפרס, וכשעלה לקבלו לא דיבר על עצמו כי אם הסביר מדוע בחר בגיבסון וניצל את זמן המסך שלרשותו כדי לדבר בשבחו של חברו. הוא הדגיש שגיבסון עזר לו במהלך שעותיו הקשות ופנה אל אנשי הבידור שנכחו באולם "בבקשה להצטרף אליי, אלא אם אתם לגמרי נטולי חטא - ובמקרה הזה בחרתם בתעשייה הלא נכונה - ולסלוח לחברי על שגיונותיו ולהציע לו את אותו דף חלק שנתתם לי ולאפשר לו להמשיך בתרומתו הגדולה והמתמשכת לאמנותנו הקולקטיבית ללא כל בושה". לאחר הנאום, שני החברים התחבקו על הבמה לנוכח קימת כבוד.‏[47]

ב-29 ביוני 2014, בנו של דאוני - אינדיו - נעצר במערב הוליווד ונלקח למעצר באשמת אחזקת קוקאין. כשדאוני שיחרר את בנו בערבות, הוא ציין ש"לרוע המזל, ישנו מרכיב גנטי להתמכרות וככל הנראה אינדיו ירש את זה. כמו כן, ישנה הרבה תמיכה והבנה מהמשפחה, וכולנו נחושים לעזור לו להפוך לאדם שהוא מסוגל להיות. אנו מודים למשרד השריף על התערבותם ומאמינים שאינדיו יכול להיות סיפור הצלחה נוסף של שיקום במקום סיפור מפוקפק".‏[48]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים, שנות ה-70 וה-80
שנה סרט תפקיד
1970 מכלאה גור כלבים
1972 הארמון של גריזר ילד ללא שם דמוי קווזימודו
1975 רגע לרגע בתפקיד עצמו
1980 האקדמיה לצחוק נער בקבוצת הכדורגל
1983 מותק זו את סטיוארט
1984 בן בכור לי
1985 צעירים וקשוחים ג'ימי פרקר
חלומות צעירים איאן
1986 חזרה לנעורים דרק לוץ
1987 אמן בחיזורים ג'ק ג'ריקו
צעירים במלכודת ג'וליאן וולס
1988 ג'וני יהיה טוב ליאו ויגינס
שפתיים שכורות וולף דנגלר
נערי 1969 ראלף קאר
1989 הפרקליט רוג'ר בארון
רוב הסיכויים אלכס פינץ'
סרטים, שנות ה-90
שנה סרט תפקיד
1990 אייר אמריקה בילי קובינגטון
1989 יותר מדי שמש ריד ריצ'מונד
בועות של אהבה דייוויד סיטון ברנס
1992 צ'פלין צ'ארלי צ'פלין
1993 עוד צ'אנס לחיים תומאס ריילי
תמונות קצרות ביל בוש
1994 מקרה קשה ג'רי
רוצחים מלידה וויין גייל
רק אותך פיטר רייט/דיימון ברדלי
1995 ריצ'רד השלישי ארל ריברס
חופשה משפחתית טומי לרסון
התחדשות רוברט מריבל
1996 אזור סכנה ג'ים סקוט
1997 לילה חד פעמי צ'ארלי
הפתעה כפולה בלייק אלן
הבריכה של הוגו פרנץ מאזור
1998 ג'ינג'רברד קלייד פל
המצוד סוכן מיוחד ג'ון רויס
1999 קשר מוחי ויויאן תומפסון
חברים ומאהבים האנס
שחק אותה סטאר ג'רי רנפרו
שחור ולבן של T.J טרי דונאג'ר
סרטים, שנות ה-2000
שנה סרט תפקיד
2000 נערי הפלא טרי קראבטרי
2003 הבלש המזמר דן דארק
גוטיקה פיט גראהם
2004 סיפורי ארוס ניק פנרוס
2005 המשחק השישי סטיבן שווימר
קיס קיס בנג בנג הארי לוקהארט
לילה טוב ובהצלחה ג'ו ורשבה
מדריך להכרת קדושייך דיטו מונטיל
2006 לאלף את אבא ד"ר קוזאק
סורק אפלה ג'יימס באריס
פרווה: דיוקן דמיוני של דיאן ארבוס ליונל סוויני
2007 זודיאק פול אברי
לשחק עם המזל טלפון ג'ק
צ'ארלי ברטלט המנהל נייתן גרדנר
2008 איירון מן טוני סטארק/איירון מן
הענק הירוק טוני סטארק (הופעת קמע)
רעם טרופי קירק לזרוס/סמל לינקולן אוסיריס
2009 הסוליסט סטיב לופז
שרלוק הולמס שרלוק הולמס
2010 איירון מן 2 טוני סטארק/איירון מן
אל תלחצי, אני בדרך פיטר היימן
2011 שרלוק הולמס: משחק הצללים שרלוק הולמס
2012 הנוקמים טוני סטארק/איירון מן
2013 איירון מן 3 טוני סטארק/איירון מן
2014 שף מרווין
2014 השופט
2015 הנוקמים: עידן אולטרון טוני סטארק/איירון מן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Robert Downey Jr. - Actor's toughest role
  2. ^ Downey Jr Was A Ballet Student, May 22nd 2005
  3. ^ CNN People in the News - Robert Downey Jr. Profile, August 17th 2002
  4. ^ Downey riding high on the comeback trail, David Germain, October 23rd 2005
  5. ^ Film: 'Less Than Zero,' Young Lives, Janet Maslin, November 6th 1987
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 More than skin deep, Jon Wilde, November 8th 2003
  7. ^ FILM; Once Again The Clowning Gets Physical, Ann Hornaday, April 11th 1993
  8. ^ Will Robert Downey Jr.'s Case Spark a Change in Drug Sentencing?, Jessica Reaves, February 7th 2001
  9. ^ Addicted Downey Jnr jailed, August 6th 1999
  10. ^ 10.0 10.1 Been Up, Been Down. Now? Super., David Carr, April 20th 2008
  11. ^ Robert Downey Jr.: Back from the Brink, Rebecca Winters Keegan, April 16th 2008
  12. ^ Actor Robert Downey Jr. Given 6-Month Jail Term, Robert W. Welkos, December 9th 1997
  13. ^ Downey gets 3 yr. prison term for parole violations, August 6th 1999
  14. ^ Downey Jr back in jail, June 23rd 1999
  15. ^ Delivering Something Real To 'Ally McBeal', Steve Vineberg, March 18th 2001
  16. ^ Downey Jr becomes Hamlet, September 21st 2000
  17. ^ Bolface Names, James Barron, July 17th 2001
  18. ^ Arrested Developement, Sandra P. Angulo, April 24th 2001
  19. ^ Robert Downey Jr. Fired From Ally McBeal After Another Arrest, April 25th 2001
  20. ^ Robert Downey Jr. to Enter Plea Agreement on Drug Charges, July 16th 2001
  21. ^ Bad to Worse, Alex Tresniowski, December 18th 2000
  22. ^ 22.0 22.1 Robert Downey Jr. on The Oprah Winfrey Show, Youtube, November 22nd 2004
  23. ^ Elton John: California Love, Rebecca Rankin, MTV News]
  24. ^ Mel Gibson's New 'Passion' Is Robert Downey Jr., Roger Friedman, October 14th 2003
  25. ^ A 'Fur'-Fetched Portrait Of Arbus? Precisely! Says the Filmmaker, Jennifer Frey, November 12th 2006
  26. ^ Actors of the Year - Page 7, Mike D'Angelo, November 20th 2007
  27. ^ This much I know - Robert Downey Jr, Tony Horkins, March 26th 2006
  28. ^ Robert Downey Jr. Postpones 'Candid' Memoir, July 30th 2008
  29. ^ The 2008 TIME 100 - Robert Downey Jr., Ben Stiller, May 12th 2008
  30. ^ Robert Downey Jr.'s heroic comeback, May 2nd 2008
  31. ^ Indie cred gave 'Iron Man' filmmaker his shot, Peter Hartlaub, April 28th 2008
  32. ^ Nerve Of Steel, John Anderson, May 1st 2008
  33. ^ Robert Downey Jr. has reforged his career in 'Iron Man', Sylvia Masuda, May 1st 2008
  34. ^ Quint visits the IRON MAN production offices! Art! Favreau speaks about sequels (?!?), casting and more!!!, February 9th 2007
  35. ^ First Look: 'Tropic Thunder', Adam B. Vary, March 9th 2008
  36. ^ Tropic Thunder Reviews, Rotten Tomatoes
  37. ^ Tropic Thunder Reviews, Metacritic
  38. ^ Look at Me, I'm Acting Here!, Eric Hynes, March 2010
  39. ^ Hump Day Slow Jam of the Week: Gladys Knight & the Pips, "Midnight Train to Georgia", Christian Schaeffer, February 11th 2009
  40. ^ excerpt from "Tis the Season", Youtube
  41. ^ Yo. Susan. Me. Baby. Girl. November. Scorpio?
  42. ^ [https://www.facebook.com/robertdowneyjr/posts/315758295259309 Um. I don't know if it's a "man's world", but I'm certain women run it. Susan and I are therefore delighted to announce we are expecting a baby. Girl. November. rdj], July 9th 2014
  43. ^ Robert Downey Jr.: The Second Greatest Actor in the World, Scott Raab, Novermber 10th 2009
  44. ^ Robert Downey Jr.: The Album, Hilary De Vries, November 21st 2004
  45. ^ "Sherlock Holmes" panel (2 of 2) - Comic-Con 2009
  46. ^ Robert Downey Jr? Call Him Mr. Clean, Kevin West, March 2007PP
  47. ^ GIBSON DEFENCE: Robert Downey Jr's pro-Mel rant, Youtube
  48. ^ Robert Downey Jr. and Wife Expecting a Baby Girl, Taryn Ryder, July 9th 2014
רוברט דאוני ג'וניור - פרסים