לדלג לתוכן

אורי אריאל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dorian Gray Wild (שיחה | תרומות)
מ יש לקבל רוב בדף השיחה מעורכים בעלי זכות הצבעה, לא לקבוע עובדות בערך
היו הרבה שמות סיעה, לא רלוונטיים כאן
שורה 56: שורה 56:
}}
}}
}}
}}
'''אורי יהודה אריאל הכהן''' (נולד ב-[[22 בדצמבר]] [[1952]], [[ג' בטבת]] [[ה'תשי"ג]]) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כ[[שר הבינוי]] וכ[[שר החקלאות]] מטעם סיעת [[הבית היהודי - האיחוד הלאומי]], שימש כ[[חבר הכנסת]] ויו"ר מפלגת [[האיחוד הלאומי - תקומה]]. קודם לכן, שימש כמזכ"ל [[מועצת יש"ע]] וכראש מועצת [[בית אל]].
'''אורי יהודה אריאל הכהן''' (נולד ב-[[22 בדצמבר]] [[1952]], [[ג' בטבת]] [[ה'תשי"ג]]) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כ[[שר הבינוי]] וכ[[שר החקלאות]] וכן כ[[חבר הכנסת]] וכיו"ר מפלגת [[האיחוד הלאומי - תקומה]]. קודם לכן, שימש כמזכ"ל [[מועצת יש"ע]] וכראש מועצת [[בית אל]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־20:43, 17 בנובמבר 2019

אורי אריאל
אורי אריאל, אוגוסט 2018
אורי אריאל, אוגוסט 2018
לידה 22 בדצמבר 1952 (בן 71)
ג' בטבת ה'תשי"ג
עפולה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אורי יהודה אריאל הכהן
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה הבית היהודי עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה האיחוד הלאומי, האיחוד הלאומי-מפד"ל, הבית היהודי
שר החקלאות ופיתוח הכפר ה־29
14 במאי 201515 בנובמבר 2019
(4 שנים)
שר הבינוי והשיכון ה־22
18 במרץ 201314 במאי 2015
(שנתיים)
חבר הכנסת
17 באוקטובר 200130 באפריל 2019
(17 שנים)
כנסות ה־1520
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ה־20
16 במאי 20125 בפברואר 2013
(266 ימים)
ראש המועצה המקומית בית אל ה־1
19972001
(כ־4 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורי יהודה אריאל הכהן (נולד ב-22 בדצמבר 1952, ג' בטבת ה'תשי"ג) הוא פוליטיקאי ישראלי שכיהן כשר הבינוי וכשר החקלאות וכן כחבר הכנסת וכיו"ר מפלגת האיחוד הלאומי - תקומה. קודם לכן, שימש כמזכ"ל מועצת יש"ע וכראש מועצת בית אל.

ביוגרפיה

אריאל נולד בעפולה ליצחק אריאל, יליד גרמניה וממייסדי קיבוץ טירת צבי ולנעמי, ניצולת השואה ילידת פולין. הוא גדל בטירת צבי ולמד בבית הספר האזורי בשדה אליהו. התגייס לצה"ל בשנת 1971 ושירת בפלס"ר 7. עבר קורס קצינים ולחם במלחמת יום הכיפורים בצפון סיני. בין השאר לחם בכוח החילוץ של מעוז בודפשט[1]. בשנת 1975 השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן. בתפקידו האחרון היה מפקד פלוגת חרמ"ש.

לאחר השחרור הוא הצטרף לגרעין של מישור אדומים ובמשך שנה וחצי התגורר בגפו בהתנחלות החדשה עד להצטרפות חברים נוספים. ב-1977 התחתן עם חגית, והם עברו להתגורר בכפר אדומים עם הקמתו[2]. בתקופה זו החל לעבוד בתנועת אמנה, שבה החל כמדריך ורכז אזור, וסיים בשנת 1988 בתפקיד המנכ"ל[3].

בשנת 1982 נפצע באימון לקראת עליה ללבנון ואיבד את הראיה בעינו השמאלית[4].

בין השנים 1989–1996 כיהן כמזכ"ל מועצת יש"ע ועסק, בין היתר, בהתמודדות עם הסכמי אוסלו ובהמשך פיתוח ההתנחלויות חרף התנאים החדשים. בשנת 1997 כיהן כראש המחלקה להתיישבות במשרד הביטחון ובנוסף היה חבר דירקטוריון קרן קיימת לישראל. לאחר ההכרזה על בית אל כמועצה מקומית נפרדת מונה לראש המועצה הראשון, תפקיד שבו כיהן כארבע שנים עד שבעקבות הירצחו של השר רחבעם זאבי בתשרי תשס"ב (2001) הוא נכנס לכנסת, מטעם סיעת איחוד לאומי-ישראל ביתנו.

חבר הכנסת ושר

אורי אריאל בטקס האזכרה ה-38 לאסון הנ"ד, 11/5/15
אורי אריאל ביום ירושלים בישיבת מרכז הרב יחד עם הרב יעקב שפירא 2015

הכנסת ה-15

אריאל נכנס לראשונה לכנסת ב-17 באוקטובר 2001 בעקבות הירצחו של רחבעם זאבי. הוא היה חבר בוועדת הכנסת, ועדת החוץ והביטחון, וועדת הפנים ואיכות הסביבה. נוסף על כך היה חבר הוועדות המשותפות לתקציב הכנסת ולתקציב הביטחון ובמספר ועדות מיוחדות (הוועדה לבעיית העובדים הזרים, דחיית שירות לתלמידי ישיבות, המשנה בנושא שדלנים, חקירה פרלמנטרית בנושא תאונות הדרכים).

הכנסת ה-16 וה-17

אריאל התמודד במסגרת רשימת האיחוד הלאומי ובחצי הראשון של שנת 2003 צוין כאחד מחברי הכנסת החרוצים במושב הכנסת וכאחד מבין שמונה חברי כנסת שהשתתפו בכל הישיבות וההצבעות[5].

בבחירות לכנסת השבע עשרה מוקם אריאל במקום השישי ברשימה אחרי שוויתר מיוזמתו לח"כ פרופ' אריה אלדד על המקום החמישי. במסגרת רשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל הוצב אריאל במקום התשיעי ונבחר לכנסת.

הכנסת ה-18

עם הקמת הבית היהודי, מפלגה שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה ונועדה לאחד את המפלגות שהשתתפו ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, הוצב במקום השלישי ברשימתה לכנסת. זמן קצר לאחר מכן החלו חלק מאנשי המפלגה, ובראשם מפלגת מולדת לפרוש ממנה. תקומה החליטה להישאר בבית היהודי, אך לאחר שהתגלעו מחלוקות בין אריאל לבין שאר ראשי מפלגת הבית היהודי באשר לסמכויותיו של אריאל במפלגה ובאשר למעמדם של רבני תקומה, ועל רקע בחירתו של זבולון אורלב למקום השני במפלגת הבית היהודי, פרש אריאל עם מפלגת תקומה, בעידוד רבני המפלגה, ימים ספורים לפני הגשת הרשימות לכנסת והצטרף לרשימת האיחוד הלאומי-מולדת והוצב בה במקום השני.

ב-8 ביוני 2009 נבחר אריאל לנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים על חודו של קול[6].

במהלך כהונתו בכנסת ה-18 יזם אריאל את חקיקתם של מספר חוקים, ובהם:

ב-2012 מונה אריאל ליושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

הכנסת ה-19 ושר הבינוי

איילת שקד, אורי אריאל וינון מגל בהתייעצות עם נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין אחרי הבחירות לכנסת העשרים.

בבחירות לכנסת התשע עשרה נבחר אריאל לעמוד בראש סיעת האיחוד הלאומי ובראש מפלגת האיחוד הלאומי - תקומה. ב-29 בנובמבר 2012 חתם אריאל עם נפתלי בנט על ריצה משותפת של מפלגתו עם מפלגת הבית היהודי, כאשר אריאל מוצב כמספר 2 ברשימה, אחרי נפתלי בנט. הרשימה זכתה ל-12 מנדטים.

אריאל מונה לראש צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם סיעת הבית היהודי בכנסת ה-19.

ב-19 במרץ 2013 מונה אריאל לשר הבינוי והשיכון בממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, אשר הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-19. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. בנובמבר 2014 בעקבות איומים על חייו הוצמד לו מאבטח[7]. כשר הבינוי קידם אריאל בנייה בכל רחבי הארץ, כולל בשטחי יהודה ושומרון. ב-2014 שיווק משרד הבינוי כ-50,000 יחידות דיור חדשות, המספר הגבוה ביותר מאז גל העלייה של שנות ה-90. כמו כן, יזם וקידם את תוכנית "מחיר מטרה" להקטנת יוקר הדיור ומחירי הדירות.

דוח מבקר המדינה לשנת 2017 כלל ביקורת על התנהלותו של אריאל שלפי הדוח עקף את הדרג המקצועי במשרדו כך שרוב הגרעינים שקיבלו תקציב במסגרת תוכנית לחיזוק ההתיישבות היו גרעינים תורניים, המזוהים מבחינה דתית ופוליטית עם מפלגתו[8].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום שני אחרי יו"ר המפלגה - נפתלי בנט.

הכנסת ה-20 ושר החקלאות

אורי אריאל ונשיא המדינה, ראובן ריבלין, בסיור בבי"ס לאוכלוסייה הבדואית, נובמבר 2017

בכנסת ה-20 מונה אריאל לשר החקלאות ובין השאר קיבל תחת אחריותו את מנהלת השירות הלאומי.

אריאל פועל להפחתת ההתעללות בבעלי חיים, בין השאר על ידי הגברת הפיקוח והחמרת הענישה של משרד החקלאות כנגד העוברים על חוק חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)[9]. ביוני 2015 יזם שורת תיקונים לחוק, המחמירים את הענישה על המתעללים בבעלי חיים[10]. בספטמבר 2015, לקראת שנת ה'תשע"ו, יזם אריאל קמפיין להחלפת מנהג תרנגול הכפרות בצדקה, מטעמי צער בעלי חיים[11]. בנובמבר 2015 הורה להפסיק לתקצב עיקור וסירוס של חתולי רחוב, ולהפנות את המשאבים למחקר, על מנת למצוא פתרון לבעיית ההתרבות של בעלי חיים משוטטים שאינו כולל סירוס, עיקור או הריגה. עמותת תנו לחיות לחיות עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה, והיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין הנחה את אריאל לבטל אותה[12]. אריאל קידם רפורמות להגדלת כמות הבשר הטרי המיובא לישראל ולהארכת חיי המדף שלו, לשם הפחתת כמות הבהמות הנשלחות בתנאים קשים לשחיטה בישראל[13]. עם זאת, התנגד להצעת חוק לביטול הדרגתי של המשלוחים החיים, בנימוק שתפגע במשלח ידם של העוסקים בתחום ותעלה את מחיר הבשר[14]. התנגדותו נדחתה בישיבת הממשלה[15].

במרץ 2016 הודיע כי בכוונתו להביא לאישור הממשלה תוכנית להעברת מרכז וולקני לגליל, במטרה לקדם את פיתוח הגליל ובמקביל להפשיר כשלושת אלפים דונם לבנייה באזור המרכז[16]. אנשי המכון התנגדו למהלך. בנובמבר אותה שנה ביקר ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב במרכז, לאחר חתימת הסכם כלכלי בהיקף של 11 מיליארד דולרים, והביע עניין ברחפן של המכון המשמש למחקר, בעלות של כ-167,000 שקלים[17]. השר אריאל קיבל במקום את אישורו של מנכ"ל משרדו, שלמה בן אליהו, והחליט להעניק את הרחפן למדבדב[18], אף על פי שלפי הוראות החשב הכללי באוצר, מותר לשר להעניק לאורח מתנה בשווי 700 שקל לכל היותר[19]. משרד החקלאות הודיע שירכוש רחפן חדש עבור המכון. מנכ"ל המשרד אמר שההצעה למסור את הרחפן לרוסים נאמרה על ידי אריאל בבדיחות הדעת וגם אישורו ניתן בבדיחות הדעת, ואילו הרוסים לקחו זאת ברצינות[20].

ב-14 בינואר 2019 התמודד בבחירות על ראשות האיחוד הלאומי-תקומה והפסיד לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. אריאל לא התמודד בבחירות לרשימת המפלגה ועל כן לא השתתף בבחירות לכנסת העשרים ואחת[21].

אף על פי שלא נבחר לכנסת ה-21 והכנסת ה-22, המשיך לכהן כשר בממשלת המעבר. בנובמבר 2019 הודיע על התפטרותו ב-15 לחודש[22].

מערך השירות הלאומי

בעקבות המעורבות של ארגוני שמאל בישראל דוגמת "בצלם" ו"שוברים שתיקה" בדו"ח ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014 הורה אריאל על ביטול תקני השירות הלאומי בארגונים אשר פועלים נגד הממשלה וחיילי צה"ל[23]. החלטה זו נפסלה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, בנימוק שקביעת הקריטריונים להענקת תקני שירות היא באחריות המשרד לשוויון חברתי ובידי מנכ"ל הרשות לשירות לאומי-אזרחי[24].

עמדותיו ופעילותו הציבורית

ח"כ אורי אריאל מבקר במוזיאון הנצחת גוש קטיף.
אורי אריאל בכנס שדרות לחברה, 2015

כמו יתר חברי סיעתו, אריאל היה בין המתנגדים הבולטים לתוכנית ההתנתקות. עבר להתגורר בכפר דרום לאות מחאה. בהפגנה בכפר מימון הוא תמך בפריצת הסגר על גוש קטיף, מהלך שלא יצא לפועל.

אריאל גם ייסד את החזית הכתומה – פורום של חברי כנסת ואנשי ציבור – שעוסק במתן סיוע ומענה למצוקות של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון והוא מכהן כראש השדולה למענם בכנסת. אריאל הגיש מספר הצעות חוק והחלטות כנסת שמטרתן לשפר את הטיפול במפונים, ומתווך בין המפונים לוועדות השונות של הכנסת ומשרדי הממשלה.

אריאל הזכיר רבות את יונתן פולארד במאמריו והוא משמש בכנסת כיושב ראש השדולה למען פולארד. בחודש דצמבר 2010, בעקבות כינוס מיוחד של השדולה, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיש לממשל בארצות הברית בקשה רשמית לשחרור פולארד, לראשונה מאז כליאתו.

אריאל יזם את חוק חג הסיגד שעבר בכנסת בשנת תשס"ח[25].

מלבד פעילות במישור המדיני, פעל אריאל וחוקק חוקים בתחום החינוך, צרכנות, חברה ואיכות הסביבה. בין השאר העביר חוק האוסר על פיטורי אישה שחזרה ממקלט לנשים מוכות.

אריאל תומך בהחמרת הענישה לשם הרתעה. בין השאר הציע להחמיר את הענישה על עבירות של עיסוק לא בטיחותי בחומרים מסוכנים[26], תמך בהחמרת הענישה על גניבת תשתיות[27], הגיש הצעת חוק להחמרת הענישה כלפי שוטרים אלימים[28] וביקש לאפשר למנהלי בתי ספר לבצע חיפוש בתיקי התלמידים[29]. מנגד, אריאל תמך במתן חנינה נרחבת לכבוד חגיגות 60 שנה למדינת ישראל, לעבריינים שמעדו באופן חד פעמי[30].

אריאל עולה להר הבית בקביעות[31] והוא פועל למען העלאת המודעות לחשיבות הר הבית לעם היהודי[32].

משפחתו

ב-1977 התחתן עם חגית, בת קיבוץ מעגן מיכאל שחזרה בתשובה בעקבות הקשר עמו. חגית עובדת כמטפלת הוליסטית[33] מתגוררים בכפר אדומים מאז הקמתו בשנת 1979[2], ולהם שישה ילדים.

בתו, יעל ישראל, הייתה מנכ"לית עמותת ירוק עכשיו[34].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אורי אריאל, הייתי אמור לצאת הביתה, ynet, ‏ 02.09.2013.
  2. ^ 1 2 אהרן דולב, כפר-אדומים: דתיים וחילוניים בלי קרניים, מעריב, 6 במרץ 1987, עמ' 17
  3. ^ אבנועם בר יוסף, מוני בן-ארי התמנה למזכ"ל אמנה, מעריב, 6 ביולי 1988, עמ' 12
  4. ^ ""בצלאל ראש האיחוד הלאומי? אין לי בעיה לוותר כשצריך, אבל אני לא רואה צורך" | כיפה". נבדק ב-2018-09-23.
  5. ^ אילן מרסיאנו, הכי חרוצה - גבריאלי, הכי עצל - עומרי שרון, באתר ynet, 30 ביולי 2003
  6. ^ כתבה בוואלה! חדשות
  7. ^ יונתן אוריך, בעקבות איומים: אבטחה סביב אורי אריאל, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2014.
  8. ^ אמרי סדן‏, עשרות מיליונים לרווח פוליטי: כך ניצל השר אריאל תקציבים שיועדו לפריפריה, באתר וואלה, 16 במאי 2017
  9. ^ דן לביא, שר החקלאות יוזם: אכיפת חוק צער בעלי חיים במועצות הבדואיות, באתר ישראל היום
    משרד החקלאות הורה על הפסקת פעילות השחיטה בבית המטבחיים דבאח, מעריב השבוע, 9 ביוני 2015
    מחשש להתעללות: השר אריאל הורה לסגור משחטה של זוגלובק, באתר וואלה
    ראו גם פוסטים של אורי אריאל בדף הפייסבוק שלו: 16 ביוני 2015, 6 ביולי 2015, 8 ביולי 2015, 14 ביולי 2015.
  10. ^ ארז ארליכמן, שר החקלאות: "אי אפשר לסלוח למי שמתעלל בבעלי חיים", באתר ynet, 7 ביוני 2015,
    דן לביא, הוחמרה הענישה כלפי מתעללים בבעלי חיים, באתר ישראל היום.
  11. ^ ניק קוליוחין, זו כפרתי: השר אריאל יזם קמפיין מיוחד לעידוד כפרות בכסף במקום בתרנגולות, באתר nana10‏, 10 בספטמבר 2015.
  12. ^ גדעון דוקוב, "וינשטיין לאריאל: העבר מימון לסירוס חתולים", פורסם ב-11/11/2015 בnrg.
  13. ^ יובל בגנו, ‏בניגוד להבטחת שר החקלאות: עלייה משמעותית בכמות המשלוחים החיים, באתר מעריב אונליין, 26 ביוני 2018
  14. ^ יובל בגנו, ‏אורי אריאל הקפיא את הצעת החוק לעצירת משלוחי בעלי החיים, באתר מעריב אונליין
  15. ^ יובל בגנו, ‏הממשלה דחתה את התנגדות השר אריאל לחוק ביטול "המשלוחים החיים", באתר מעריב אונליין, 15 ביולי 2018
  16. ^ "מכון וולקני יועבר לגליל, ייבנו עשרות אלפי דירות במרכז"
  17. ^ אודי סגל, כתבה ששודרה בחדשות ערוץ 2, מתוך דף הפייסבוק של אריאל
  18. ^ עמרי מילמן, המתנה ב-200 אלף שקל שנתן אורי אריאל לראש ממשלת רוסיה בביקורו בישראל, באתר כלכליסט
  19. ^ הוראת התכ"ם בעניין הענקת מתנות
  20. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, שר החקלאות: "אפשר להוריד להבות גם עם הרחפן - עניין משמעתי", באתר TheMarker‏, 25 בנובמבר 2016.
  21. ^ גיא עזרא, ‏סמוטריץ' נבחר לראשות האיחוד הלאומי, באתר "סרוגים", 14 בינואר 2019
  22. ^ יובל קרני ואיתמר אייכנר, שר החקלאות אורי אריאל התפטר מתפקידו, באתר ynet, 10 בנובמבר 2019.
  23. ^ השר אריאל מבטל תקנים של שירות לאומי בארגוני שמאל, רשת ב' של קול ישראל, 23 ביוני 2015,
    חזקי עזרא, "עמותה לא תמומן כדי לתקוף את המדינה", באתר ערוץ 7, 24 ביוני 2015.
  24. ^ גלי גינת‏, היועמ"ש לשר אריאל: ביטול שירות לאומי ב"בצלם" – לא בסמכותך, באתר וואלה, 25 ביוני 2015.
  25. ^ אושר בכנסת: חג הסיגד יצוין במערכת החינוך, 1 ביולי 2008, ynet
  26. ^ הצעת חוק בנושא טיפול והובלת חומרים מסוכנים, 10 ביולי 2005, המוסד לבטיחות וגהות
  27. ^ הצעת חוק העונשין (תיקון - החמרת ענישה בגין גניבת תשתיות), התשס"ז-2007, אתר הכנסת
  28. ^ הצעת חוק פקודת המשטרה (תיקוני חקיקה - אלימות שוטרים ושינויים ארגוניים), תשס"ז-2007, אתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
  29. ^ הצעת חוק של ח"כ אורי אריאל: חיפוש בתיקי התלמידים אחר כלי נשק או סמים, 27 ביוני 2006
  30. ^ אורי אריאל, הזדמנות מחודשת, אתר nrg, 11 באפריל 2008
  31. ^ רועי שרון, בלעדי: השר אריאל מתפלל בהר הבית בניגוד לאיסור המשטרה, באתר nana10‏, 11 בספטמבר 2013.
  32. ^ עוזי ברוך, אתר חדש על הר הבית, באתר ערוץ 7, 15 ביולי 2013.
  33. ^ חגית אריאל – טיפול הוליסטי, באתר שופיל
    חגית טיפול הוליסטי בידיים טובות, ברשת החברתית פייסבוק
  34. ^ יעל גרוס-אנגלנדר, שניים: אורי אריאל ויעל ישראל, 20 בינואר 2016

תבנית:שרי החקלאות