שמחה רוטמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ראשית דרכו: שירת בצהל רק מספר חודשים. כתבתי 'תקופה קצרה'. הצעתי גם לכתוב שהשתחרר בדרגת רב"ט.
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מהעריכה של 141.226.8.207 (שיחה) לעריכה האחרונה של דגש
שורה 31: שורה 31:
== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
=== ראשית דרכו ===
=== ראשית דרכו ===
רוטמן נולד וגדל ב[[בני ברק]] למשפחה [[דתיים לאומיים|דתית לאומית]] בעלת זיקה ל[[פועלי אגודת ישראל|פא"י]]. למד בתלמוד תורה "רזי לי" של [[החינוך העצמאי]] וב[[ישיבת מקור חיים|ישיבה התיכונית מקור חיים]], בתקופה שבה שכנה ב[[ירושלים]]. לאחר מכן למד זמן קצר בישיבת ההסדר [[כרם ביבנה]] ובישיבת [[תורת החיים]], בתקופה שבה עוד שכנה ב[[נוה דקלים]]. קיבל פטור משירות צבאי על רקע רפואי, אך התנדב לצה"ל לתקופה קצרה ושירת כ[[מש"ק דת]] ב[[בית הספר להנדסה צבאית]].<ref>[https://twitter.com/rothmar/status/1521076767041196033 ציוץ של שמחה רוטמן ברשת החברתית טוויטר], 2 במאי 2022; </ref><ref>{{יוטיוב|y4CwonJf980|שם=ימין ושמאל זה לא מספיק|זמן=3762|ערוץ=[[המסלול האקדמי המכללה למינהל]]|תאריך=15 בפברואר 2021}}</ref>
רוטמן נולד וגדל ב[[בני ברק]] למשפחה [[דתיים לאומיים|דתית לאומית]] בעלת זיקה ל[[פועלי אגודת ישראל|פא"י]]. למד בתלמוד תורה "רזי לי" של [[החינוך העצמאי]] וב[[ישיבת מקור חיים|ישיבה התיכונית מקור חיים]], בתקופה שבה שכנה ב[[ירושלים]]. לאחר מכן למד זמן קצר בישיבת ההסדר [[כרם ביבנה]] ובישיבת [[תורת החיים]], בתקופה שבה עוד שכנה ב[[נוה דקלים]]. קיבל פטור משירות צבאי על רקע רפואי, אך התנדב לצה"ל ושירת כ[[מש"ק דת]] ב[[בית הספר להנדסה צבאית]].<ref>[https://twitter.com/rothmar/status/1521076767041196033 ציוץ של שמחה רוטמן ברשת החברתית טוויטר], 2 במאי 2022; </ref><ref>{{יוטיוב|y4CwonJf980|שם=ימין ושמאל זה לא מספיק|זמן=3762|ערוץ=[[המסלול האקדמי המכללה למינהל]]|תאריך=15 בפברואר 2021}}</ref>


לאחר נישואיו למד [[תואר ראשון]] ב[[משפטים]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. בשנת 2012 השלים [[תואר שני]] ב[[משפט ציבורי]] בתוכנית משותפת ל[[אוניברסיטת תל אביב]] ו[[אוניברסיטת נורת'ווסטרן]] ב[[שיקגו]].<ref>[https://law.tau.ac.il/northwestern/alumni_class3_3303_3304_3305 מחזור 6 - תשע"ב], באתר תוכנית תל אביב - נורת'ווסטרן הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב.</ref> [[התמחות (עריכת דין)|התמחה]] במחלקת [[ייעוץ וחקיקה (משרד המשפטים)|ייעוץ וחקיקה]] ב[[משרד המשפטים]] תחת אורית קורן, ועבד כשנה ב[[רשם העמותות]]. בהמשך הקים משרד עריכת דין שעבד בשיתוף עם עורכי הדין לב ובינה,<ref>[https://rothman-lev-law.com/ אתר רוטמן-לב-בינה].</ref> ועבד כשנה בתחום זכויות נפגעי טרור עם עו"ד זאב דסברג. השתתף בכתיבת העתירה נגד שחרור המחבלים ב[[עסקת שליט]].{{הערה|שם=פיוטרקובסקי|{{מקור ראשון|[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|האיש שרוצה לשים סוף למשילות בג"ץ|magazine/209103|3 במרץ 2020}}}}
לאחר נישואיו למד [[תואר ראשון]] ב[[משפטים]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. בשנת 2012 השלים [[תואר שני]] ב[[משפט ציבורי]] בתוכנית משותפת ל[[אוניברסיטת תל אביב]] ו[[אוניברסיטת נורת'ווסטרן]] ב[[שיקגו]].<ref>[https://law.tau.ac.il/northwestern/alumni_class3_3303_3304_3305 מחזור 6 - תשע"ב], באתר תוכנית תל אביב - נורת'ווסטרן הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב.</ref> [[התמחות (עריכת דין)|התמחה]] במחלקת [[ייעוץ וחקיקה (משרד המשפטים)|ייעוץ וחקיקה]] ב[[משרד המשפטים]] תחת אורית קורן, ועבד כשנה ב[[רשם העמותות]]. בהמשך הקים משרד עריכת דין שעבד בשיתוף עם עורכי הדין לב ובינה,<ref>[https://rothman-lev-law.com/ אתר רוטמן-לב-בינה].</ref> ועבד כשנה בתחום זכויות נפגעי טרור עם עו"ד זאב דסברג. השתתף בכתיבת העתירה נגד שחרור המחבלים ב[[עסקת שליט]].{{הערה|שם=פיוטרקובסקי|{{מקור ראשון|[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|האיש שרוצה לשים סוף למשילות בג"ץ|magazine/209103|3 במרץ 2020}}}}

גרסה מ־18:59, 6 ביוני 2023

שמחה רוטמן
לידה 13 באוגוסט 1980 (בן 43)
בני ברק, ישראל
שם לידה שמחה דן רוטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
עיסוק עורך דין, פוליטיקאי
מפלגה האיחוד הלאומי – תקומה
סיעה הציונות הדתית
חבר כנסת
6 באפריל 2021 – מכהן
(3 שנים)
כנסות 2425
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
4 בינואר 2023 – מכהן
(שנה ו־17 שבועות)
כנסות 25
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמחה דן רוטמן (נולד ב־13 באוגוסט 1980, א' באלול ה'תש"מ) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת האיחוד הלאומי בסיעת הציונות הדתית ויושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.

רוטמן הוא עורך דין ישראלי, פעיל ציבורי ופובליציסט, ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה והיועץ המשפטי שלה עד שנבחר לכנסת העשרים וארבע ב-2021.

ביוגרפיה

ראשית דרכו

רוטמן נולד וגדל בבני ברק למשפחה דתית לאומית בעלת זיקה לפא"י. למד בתלמוד תורה "רזי לי" של החינוך העצמאי ובישיבה התיכונית מקור חיים, בתקופה שבה שכנה בירושלים. לאחר מכן למד זמן קצר בישיבת ההסדר כרם ביבנה ובישיבת תורת החיים, בתקופה שבה עוד שכנה בנוה דקלים. קיבל פטור משירות צבאי על רקע רפואי, אך התנדב לצה"ל ושירת כמש"ק דת בבית הספר להנדסה צבאית.[1][2]

לאחר נישואיו למד תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2012 השלים תואר שני במשפט ציבורי בתוכנית משותפת לאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו.[3] התמחה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים תחת אורית קורן, ועבד כשנה ברשם העמותות. בהמשך הקים משרד עריכת דין שעבד בשיתוף עם עורכי הדין לב ובינה,[4] ועבד כשנה בתחום זכויות נפגעי טרור עם עו"ד זאב דסברג. השתתף בכתיבת העתירה נגד שחרור המחבלים בעסקת שליט.[5]

רוטמן היה חבר בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

במאי 2020 ייצג את שר המשפטים, אמיר אוחנה, בעתירה לבג"ץ שדנה בהארכת כהונתו של ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד.[6]

התנועה למשילות ודמוקרטיה

ערך מורחב – התנועה למשילות ודמוקרטיה

בשנת 2013, כשנה לאחר פתיחת משרדו, הקים רוטמן עם יהודה עמרני את התנועה למשילות ודמוקרטיה ועד 2021 היה גם היועץ המשפטי שלה.[7] תחילה פעלו השניים בהתנדבות[דרוש מקור]. במסגרת עבודתו בתנועה פעל בתחום הייעוץ המשפטי לנבחרי ציבור וגופים ציבוריים, פרסם מחקרי מדיניות משפטית וניירות עמדה,[5] וייצג את העמותה בבג"ץ.[8]

רוטמן קידם יוזמות שחלקן אף הפכו להצעות חוק, דוגמת הצהרת הון לשופטים וקצינים בכירים, מינוי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה כמשרות אמון, שינוי שיטת הסניוריטי, התנגדות לפרשנות המרחיבה של עבירת הפרת אמונים ועוד. רוטמן ייצג את המועצה האזורית מטה בנימין בנושא חוק ההסדרה.[9]

במסגרת פעילותו בתנועה פרסם רוטמן בקביעות טורי דעה ופרשנות בעיתון ישראל היום. כן פרסם מאמרים גם בכלי תקשורת שונים. מחזיק פרופיל טוויטר שאחריו עוקבים כ־65,000 איש (נכון לינואר 2023). בשנת 2020 נבחר לרשימת "100 המשפיעים" של העיתון TheMarker.[10]

חבר הכנסת

בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב רוטמן במקום הרביעי ברשימת הציונות הדתית, מטעם מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה.[11] הוא נבחר לכנסת העשרים וארבע, אשר החלה לפעול ב-6 באפריל 2021. באוגוסט 2021 נבחר לחבר בוועדה למינוי שופטים.[12]

בבחירות המקדימות במפלגת הציונות הדתית ב-2022 (לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש) זכה במקום השלישי. הוא הוצב במקום השישי בריצה משותפת עם מפלגת עוצמה יהודית, ונבחר שוב לכנסת.

בדצמבר 2022, לקראת השבעת הממשלה ה-37, הביע רוטמן את תמיכתו בתיקון לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים שיאפשר לבעל עסק להימנע מלהעניק שירות אשר נוגד את אמונתו הדתית, כאשר השירות זמין בעסק אחר.[13] לדבריו, החוק הנוכחי מאפשר "הטרלות פוליטיות" של בעלי עסק על ידי בעלי עניין שונים.[13] עוד ציין כי הוא מברך את הודעתם של בנקים וחברות שהם דוחים אפליה, ומתנגד לכפייה על אמנים להופיע ביהודה ושומרון, אם הדבר נוגד את אמונתם.[14]

יושב ראש ועדת החוקה

ב-4 בינואר 2023 נבחר רוטמן לשמש יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת ה-25.[15]

בחודשים הראשונים שלאחר השבעת הכנסת העשרים וחמש וכינוס הוועדה, הוביל רוטמן את הצעות החוק לרפורמה במערכת המשפט. במהלך הדיונים בוועדת החוקה התפתחו עימותים בין רוטמן לבין היועץ המשפטי לוועדה ולבין חברי האופוזיציה.[16][17][18][19][20]

ב-13 בפברואר אישרה ועדת החוקה לקריאה ראשונה את ההצעות לתיקונים בחוק יסוד: השפיטה ובחוק בתי המשפט, שקובעים את ההרכב החדש של הוועדה לבחירת שופטים וכן את האיסור שיוטל על בית המשפט העליון לפסול חוקי יסוד. הישיבה החלה בסערה גדולה, ולאורך כל הדיון חברי האופוזיציה קראו "בושה" לעבר רוטמן.[21]

ב-27 במרץ אישרה ועדת החוקה את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לקריאה שניה ושלישית. ההצבעה התקיימה בצל צעקות והפרעות בלתי פוסקות מצד חברי הכנסת של האופוזיציה.[22]

ספרים

בשנת 2019 פרסם רוטמן את הספר "מפלגת בג"ץ" שבו הוא פורש את טענותיו כלפי בג"ץ.

בינואר 2023 פרסם רוטמן ספר בן 100 עמודים בשם "למה שהעם יבחר את השופטים? המדריך לרפורמה", כספר הסברה על נחיצותה של הרפורמה המשפטית שהוא כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט מקדם יחד עם שר המשפטים יריב לוין. הספר יצא לאור ב"ספריית פנס כיס" של הוצאת סלע מאיר.[23]

חיים אישיים

רוטמן נשוי לחנה, חוקרת במכון המחקר ממרי, ואב לחמישה. מתגורר בהתנחלות פני קדם שבגוש עציון.

בשנת 2021, בעקבות המהומות בלוד עבר להתגורר בלוד החל מאוקטובר 2021 למשך כתשעה חודשים.[24]

אחיו הוא הרב ברוך נתן רוטמן, ר"מ בישיבת נתיבות חכמה. גיסו הוא הרב מתניה אריאל, ראש הישיבה הקטנה דרך חיים (גמזו) שבשעלבים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ציוץ של שמחה רוטמן ברשת החברתית טוויטר, 2 במאי 2022;
  2. ^ ימין ושמאל זה לא מספיק, סרטון בערוץ "המסלול האקדמי המכללה למינהל", באתר יוטיוב, 15 בפברואר 2021
  3. ^ מחזור 6 - תשע"ב, באתר תוכנית תל אביב - נורת'ווסטרן הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב.
  4. ^ אתר רוטמן-לב-בינה.
  5. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד שלמה פיוטרקובסקי, ‏האיש שרוצה לשים סוף למשילות בג"ץ, בעיתון מקור ראשון, 3 במרץ 2020
  6. ^ אבישי גרינצייג, ‏אוחנה נגד מזוז: פסול עצמך מלדון בעניין מינוי פרקליט מדינה, באתר גלובס, 1 במאי 2020
  7. ^ התנועה למשילות ודמוקרטיה מברכת את עורך־דין שמחה רוטמן, בעמוד הפייסבוק של התנועה למשילות ודמוקרטיה, 27 בינואר 2021
    עורך־דין זאב לב היועץ המשפטי החדש שלנו, בעמוד הפייסבוק של התנועה למשילות ודמוקרטיה, 29 בינואר 2021
  8. ^ בג"ץ 8485/20 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ ואחרים, ניתן ב־11 בינואר 2021
    בג"ץ 8684/20 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב־27 בדצמבר 2020
    בג"ץ 5834/20 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב־23 בדצמבר 2020
    בג"ץ 6064/17 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־2 ביולי 2018
    בג"ץ 6022/17 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' נשיאת בית המשפט העליון, ניתן ב־2 באוקטובר 2017
    בג"ץ 1004/15 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' השר לבטחון פנים, ניתן ב־1 באפריל 2015
  9. ^ בג"ץ 1308/17 .עיריית סלואד נ' הכנסת, ניתן ב־9 ביוני 2020
  10. ^ מלחמת חורמה במערכת המשפט, באתר TheMarker
  11. ^ ערוץ 7, הוגשה רשימת "הציונות הדתית", נעם ועוצמה יהודית: סמוטריץ' מוביל, בן גביר במקום השלישי, באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2021
  12. ^ חזקי ברוך, הפסד לליכוד: אפרת רייטן ושמחה רוטמן הם נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, באתר ערוץ 7, 4 באוגוסט 2021
  13. ^ 1 2 חה"כ שמחה רוטמן בראיון לעמליה דואק על אפליה על רקע אמונה דתית, ערוץ 12 (25.12.22), סרטון בערוץ "MK Simcha Rothman", באתר יוטיוב (אורך: 05:05)
  14. ^ פוסט של שמחה רוטמן ברשת החברתית פייסבוק, 27 בדצמבר 2022
  15. ^ ח"כ שמחה רוטמן נבחר פה אחד לעמוד בראשות ועדת החוקה, באתר הכנסת, ‏4 בינואר 2023.
  16. ^ היועץ המשפטי בוועדת החוקה רצה להשלים את דבריו, רוטמן: "יש גם את יום ראשון", באתר ‏מאקו‏, 1 בפברואר 2023.
  17. ^ ניצן שפיר, ‏ח"כ רוטמן נגד היועץ המשפטי של ועדת החוקה: חוות-הדעת מוטה, באתר גלובס, 30 בינואר 2023.
  18. ^ צפו: רוטמן הוציא את חברי הכנסת בזה אחר זה לאחר עימות בוועדה, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 18:40).
  19. ^ דפנה ליאל, ‏עימות בוועדת החוקה: רוטמן נזף ביועמ"ש הוועדה, ח"כים זעמו והוצאו, באתר ‏מאקו‏, 18 בינואר 2023.
  20. ^ סיון חילאי, מורן אזולאי, טובה צימוקי, "דיקטטורה, רוטמן בריון": סערה בוועדת חוקה, נתניהו יכנס את ראשי הקואליציה, באתר ynet, 26 במרץ 2023.
  21. ^ יובל אראל, ‏סערה חריגה בוועדת החוקה: חברי האופוזיציה הוצאו מהדיון, באתר ‏מאקו‏, 13 בפברואר 2023.
  22. ^ למרות שנתניהו צפוי לעצור את החקיקה: ועדת החוקה אישרה את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, באתר ‏מאקו‏, 27 במרץ 2023.
  23. ^ שרי מקובר-בליקוב, ‏"בלי משפט נתניהו היו אצלי 90 חברי כנסת שתומכים ברפורמה": ח"כ רוטמן עולה להתקפה, באתר מעריב אונליין, 27 בינואר 2023;
    אתר למנויים בלבד מרדכי קרמניצר, ספרו של שמחה רוטמן מוכיח שיש סיבה טובה לדאגה, באתר הארץ, 14 בפברואר 2023;
    חי שמואל, ביקורת ספר: למה שהעם יבחר את השופטים?, באתר מידה, 8 במרץ 2023
  24. ^ ציוץ של שמחה רוטמן ברשת החברתית טוויטר, 1 בנובמבר 2021; ציוץ של חנה רוטמן ברשת החברתית טוויטר, 20 ביולי 2022