תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם – הבדלי גרסאות
מ PNG תגית: שוחזרה |
מ שוחזר מעריכה של Kashmiri (שיחה) לעריכה האחרונה של מרווין האנדרואיד הפראנואיד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אקטואלי|כל הערך=כן}} |
{{אקטואלי|כל הערך=כן}} |
||
{{פסק דין |
{{פסק דין |
||
| סמל = [[קובץ: |
| סמל = [[קובץ:International Court of Justice Seal.svg|מרכז|200 פיקסלים]] |
||
| ערכאה = [[בית הדין הבין-לאומי בהאג]] |
| ערכאה = [[בית הדין הבין-לאומי בהאג]] |
||
| שם בשפת המקור = Proceedings instituted by South Africa against the State of Israel on 29 December 2023 |
| שם בשפת המקור = Proceedings instituted by South Africa against the State of Israel on 29 December 2023 |
||
גרסה מ־12:31, 6 בפברואר 2024
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
.jpg) | |
| ערכאה | בית הדין הבין-לאומי בהאג |
|---|---|
| תאריך טענות | 11–12 בינואר 2024 |
| נשיא בית המשפט |
 ג'ואן דונוהיו |
  | |
דרום אפריקה נ' ישראל (אמנת רצח עם) הוא הליך משפטי שפתחה דרום אפריקה ב-29 בדצמבר 2023 בבית הדין הבין-לאומי בהאג ובו טענה להפרות של האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם על ידי ישראל כלפי הפלסטינים ברצועת עזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל.[1]
הדיונים הפומביים התקיימו בארמון השלום בהאג, הולנד, ב-11 וב-12 בינואר 2024.[2][3] ישראל מיוצגת על ידי מלקולם שו כפרקליט[4] ואהרן ברק במותב השופטים.[5] הצוות המשפטי של דרום אפריקה כולל את ג'ון דוגארד (אנ'), ווהאן לואו (אנ') וטמבקה נגקוקאיטובי (אנ') כעורכי דין ואת דיקגאנג מוסנקה (אנ') כשופט אד הוק.[6]
ב-26 בינואר 2024 הוציא בית הדין שישה צווים זמניים בהם הורה לישראל לנקוט בכל האמצעים כדי למנוע מעשה שעלול להיחשב כרצח עם, להגן על הפלסטינים, להעביר סיוע הומניטרי ולדווח על כך בתוך חודש. עם זאת, בית המשפט לא הורה על הפסקת אש.[7][8]
האמנה בדבר רצח עם
ערך מורחב – אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם
בשנת 1948 אימצה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, פה אחד. האמנה מגדירה רצח עם בשני מרכיבים הכרחיים:[9][10]
- כוונה: "מעשים שנעשו בכוונה להשמיד, באופן מלא או חלקי, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית כמות שהיא".
- מעשה: ביצוע אחד מהמעשים המפורטים באמנה. "הריגת אנשים הנמנים עם הקבוצה; גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקבוצה; העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתם הגופנית, כולה או מקצתה; קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקבוצה; העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה".
על האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם חתומות הן ישראל והן דרום אפריקה.[11][12]
עמדת דרום אפריקה
התביעה מציגה את ההאשמות במה שהיא מכנה "הקשר רחב יותר של התנהלותה של ישראל כלפי הפלסטינים במהלך האפרטהייד שלה בן 75 השנים, הכיבוש הלוחמני בן 56 השנים של השטחים הפלסטיניים והסגר בן 16 השנים על עזה".[13][14] נשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה אף השווה את פעולותיה של ישראל לאפרטהייד.[15][11]
בקשת סעד זמני
דרום אפריקה דורשת מבית הדין, כנקודת התחלה, לנקוט אמצעי הגנה זמני (אנ') ולהוציא צו ביניים המחייב את ישראל "להשהות לאלתר את פעולותיה הצבאיות בתוך וכנגד עזה".[16]
בעוד שמתן פסק דין לגופו של עניין עשוי להימשך שנים, צו הביניים יכול להינתן בתוך שבועות, משום שדיון בצו ביניים זוכה לעדיפות עליונה על פני דיונים אחרים (לפי סעיף 74 לחוקי בית הדין),[17] ומשום שכדי להוציא צו ביניים "לא נדרש לקבוע אם אכן בוצעה הפרה של אמנת רצח העם, אלא רק לקבוע האם הנסיבות מחייבות צו ביניים כדי להגן על הזכויות שנובעות מהאמנה". הפנייה מסתמכת על צו ביניים שהוציא בית המשפט ב-2019 נגד מיאנמר כדי לעצור את הטבח שביצע השלטון בשבט הרוהינגיה.[18]
טענות התביעה
הטענה של דרום אפריקה מתבססת על שני מרכיבי רצח עם:
טענות לכוונה
בפנייה בת 84 העמודים טוענת התביעה כי "מעשיה של ישראל... הם רצח עם באופיים, שכן הם מחויבים בכוונה ספציפית... להשמיד פלסטינים בעזה כחלק מהקבוצה הלאומית, הגזעית והאתנית הפלסטינית".[19][16]
כראיות לכוונתה של ישראל לבצע השמדת עם, מוצגות התבטאויות רבות מצד פוליטיקאים, אנשי צבא ואנשי תקשורת במדיה הישראלית וברשתות החברתיות, כמו גם סרטונים שצילמו חיילים והתבטאויות של קצינים.[20] בין השאר, מצטטת התביעה את ההתבטאויות הבאות:
- הנשיא יצחק הרצוג, שטען כי "זו אומה שלמה שם שאחראית. השיח על אזרחים לא מודעים ולא מעורבים הוא לא נכון".
- ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שתיאר את המלחמה כ"מלחמת בני אור ובני חושך" והשתמש בביטוי זכור את אשר עשה לך עמלק".
- שר הביטחון יואב גלנט, שאמר כי "עזה לא תחזור למה שהייתה. נחסל הכל […] שחררתי את כל המעצורים".
- השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שאמר: "כשאנחנו אומרים שאנחנו רוצים להשמיד את חמאס, אנחנו מתכוונים גם לאלו שחגגו, תמכו וחילקו ממתקים - הם כולם טרוריסטים וגם אותם צריך להשמיד";
- שר החקלאות אבי דיכטר, שהכריז "זו נכבת עזה 2023".
- שר המורשת עמיחי אליהו, בדבריו לגבי הטלת פצצת אטום על עזה.
- חבר הכנסת משה סעדה בדבריו כי הוא שומע בכל מקום שאומרים לו ש"ברור שצריך להשמיד את כל העזתים".
- האמירה שהושמעה על ידי כמה פוליטיקאים לפיה בעזה "אין בלתי מעורבים".[21][22][23][24]
בין הסרטונים של החיילים היה סרטון שפורסם על ידי ינון מגל בערוץ הטוויטר שלו, בו חיילים שרים: "ובמצווה אחת דבק / למחות את זרע עמלק" ו"את הססמה שלנו מכירים / אין בלתי מעורבים".[25][26]
טענות למעשה
לטענת דרום אפריקה, ישראל מבצעת פעולות העונות לרף הנדרש לביסוס העובדתי בעבירת רצח העם. טיעון זה מתבסס על מספר האזרחים ההרוגים בעזה, המשבר ההומניטרי, הפגיעה בתשתיות העיר עזה, ההופכת את המגורים בה לבלתי אפשריים.[21] לטענתם הפעולות כללו הרג המוני של פלסטינים בעזה, הרס בתיהם, גירושם ועקירתם, וכן חסימת הגישה שלהם למזון, מים וסיוע רפואי. בנוסף טענה דרום אפריקה שישראל הטילה אמצעים למניעת לידות פלסטיניות באמצעות הרס שירותי בריאות חיוניים להישרדותן של נשים הרות ותינוקותיהן. בתביעה נטען כי כל הפעולות הללו "נועדו להביא להשמדתם של הפלסטינים כקבוצה".[19]
עמדת ישראל
תגובת ישראל והחלטה להשתתף בדיון
דובר משרד החוץ הישראלי ליאור חייט הכריז כי "ישראל דוחה בשאט נפש את עלילת הדם של דרום אפריקה", והצהיר כי טענתה "משוללת יסוד עובדתי ומשפטי". חייט אף טען כי "דרום אפריקה משתפת פעולה עם ארגון טרור הקורא להשמדת מדינת ישראל", והאשים את חמאס בפשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ואף ניסיון לביצוע רצח עם במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר.[27] משרד החוץ מסר בערוצים דיפלומטיים כי לפסיקה נגד ישראל "יכולות להיות השלכות פוטנציאליות משמעותיות שאינן רק בעולם המשפט אלא בעלות השלכות מעשיות דו-צדדיות, רב-צדדיות, כלכליות וביטחוניות".[28]
ב-2 בינואר 2024 החליטה ישראל להופיע בפני בית הדין בהאג, אף על פי שבעבר כפרה בסמכותו בדיונים על גדר ההפרדה ב-2004[29] ועל התמשכות השלטון הישראלי ביהודה ושומרון ב-2022.[30]
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה המליצה למנות את נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק כשופט מטעם ישראל, וראש הממשלה נתניהו קיבל את המלצתה.[31]
מלקולם שו, מומחה למשפט בין-לאומי וזכויות אדם, נבחר לייצג את ישראל כפרקליט.[4] חברים נוספים בצוות ההגנה הם טל בקר, גלית רג'ואן, עמרי סנדר, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט בין-לאומי גיל-עד נועם, איל בנבנישתי וכריסטופר סטייקר.[32]
טענות הנגד של ישראל
כנגד טענותיה של דרום אפריקה הציגה ישראל טיעונים הנוגעים לשני המרכיבים של רצח עם:
יסוד הכוונה: ישראל טענה כי האמירות שהובאו בתביעה הוצאו מהקשרן, והטענה העיקרית היא שמי שאמרו את הדברים אינם ממקבלי ההחלטות (קבינט המלחמה, הרמטכ"ל ומפקדים בכירים אחרים בצה"ל) אשר מקפידים לומר בכל הזדמנות כי ישראל נלחמת בחמאס בלבד, ואינה מבקשת לפגוע באזרחים.[21]
יסוד עובדתי: ישראל טענה כי היא פועלת על פי הדין הבין-לאומי, וכל המלחמה נועדה להגנה עצמית, הן ההכרזה על המלחמה והן הלחימה עצמה.[21]
כמו כן ציינו נציגי ישראל את ההקשר בו מתחוללת המלחמה: מתקפת הפתע בה פתחו חמאס וארגוני הטרור הפלסטינים בעזה, ובה השתתפו גם אזרחים, במסגרתה נרצחו 1,145[33] ישראלים ונחטפו 251. ההגנה ציינה גם את השימוש במגן אנושי בידי חמאס.[34][35]
פסק הדין
בקשת הסעד הזמני
ב-26 בינואר הוציא בית הדין שישה צווים זמניים:[7][8]
- ישראל תנקוט בכל האמצעים שבכוחה למנוע ביצוע של כל המעשים המפורטים בסעיף II לאמנת רצח העם (רוב של 15 מול 2, השופטים ג'וליה סבוטינדה מאוגנדה ואהרן ברק מישראל התנגדו).
- ישראל תבטיח שצבאה לא יבצע את המעשים המתוארים בסעיף II (רוב של 15 מול 2, סבוטינדה וברק התנגדו).
- ישראל תנקוט בכל האמצעים שבכוחה למנוע ולהעניש את ההסתה הישירה והפומבית לביצוע רצח עם בחברי הקבוצה הפלסטינית ברצועת עזה (רוב של 16 מול 1, סבוטינדה התנגדה).
- ישראל תנקוט באמצעים מיידיים ויעילים כדי לאפשר מתן שירותים בסיסיים הדרושים בדחיפות וסיוע הומניטרי להתמודדות עם תנאי החיים הקשים של הפלסטינים ברצועת עזה (רוב של 16 מול 1, סבוטינדה התנגדה).
- ישראל תנקוט באמצעים יעילים למניעת השמדת ראיות הקשורות להפרת סעיפים II או III לאמנת רצח העם ותבטיח שמירת ראיות כאלו (רוב של 15 מול 2, סבוטינדה וברק התנגדו).
- ישראל תגיש דו"ח לבית הדין על כל האמצעים שננקטו לביצוע צו זה תוך חודש ממתן הצו (רוב של 15 מול 2, סבוטינדה וברק התנגדו).
תגובות בין-לאומיות
גופים רבים הביעו עמדה בקשר לתביעה.
תומכי התביעה
התביעה זכתה לתמיכה של מספר מדינות,[36] בהן בנגלדש, בוליביה, ברזיל, קולומביה, מלזיה,[37] טורקיה,[37] ירדן,[38] האיים המלדיביים, קובה, איראן, עיראק, אינדונזיה, לבנון, סוריה, ערב הסעודית, מרוקו, נמיביה, ג'יבוטי, סנט וינסנט והגרנדינים, צ'ילה, קומורו, לוב, ניקרגואה, ונצואלה, פקיסטן, זימבבואה, מקסיקו וסלובניה,[39] ושל גורמים מדיניים אחרים כמו הרשות הפלסטינית, הליגה הערבית,[40] הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי והמדינות הבלתי-מזדהות.
למעלה מ-1,400 תנועות, מפלגות ואיגודים תמכו בתביעה, ביניהם קוד ורוד: נשים למען שלום, קול יהודי לשלום, הפדרציה הפלסטינית הכללית של האיגודים המקצועיים (PGTFU) וליגת נשים בין-לאומית לשלום וחירות (WILPF).
חבר הכנסת עופר כסיף מחד"ש חתם על עצומה שתומכת בתלונת דרום אפריקה,[41][42] ובעקבות זאת חתמו 85 חברי הכנסת על קריאה לפתיחת הליך של הדחתו מהכנסת.[43]
מתנגדי התביעה
המתאם לתקשורת אסטרטגית של המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ון קירבי, אמר כי ארצות הברית מוצאת את בקשתה של דרום אפריקה "חסרת ערך, חסרת תועלת וללא כל בסיס עובדתי". דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית מת'יו מילר אמר ש"אין ראיות המוכיחות את הטענות".[44] מזכיר המדינה אנתוני בלינקן אמר ש"העתירה של דרום אפריקה מסיחה את דעת העולם ממאמצים חשובים להשגת שלום וביטחון".[45]
דובר ממשלת בריטניה אמר כי "הקייס של דרום אפריקה מוטעה לחלוטין" והוסיף כי "בריטניה עומדת מאחורי זכותה של ישראל להגן על עצמה בכפוף לחוק הבינלאומי".[46] שר החוץ הבריטי דייוויד קמרון אמר "אני לא חושב שהעתירה עוזרת, אני לא מסכים איתה, ואיני חושב שהיא צודקת".[45]
שרת החוץ של גרמניה אנאלנה ברבוק מתחה גם היא ביקורת על העתירה, ואמרה שהיא "לא מוצאת אף כוונה [לרצח עם] אצל ישראל בהגנתה העצמית נגד ארגון הטרור חמאס". ב-12 בינואר הודיעה גרמניה שתצטרף לדיון כצד שלישי ותתמוך בעמדת ישראל.[47]
שר החוץ של צרפת סטפן סז'ורנה הצהיר כי "להאשים את המדינה היהודית ברצח עם זה לחצות סף מוסרי. לא ניתן לנצל את הרעיון של רצח עם למטרות פוליטיות".[48]
פרגוואי, אוסטריה, קנדה,[49] אוסטרליה, צ'כיה, איטליה, גואטמלה והונגריה הביעו גם הן ביקורת על התביעה.[45]
ראו גם
- אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם
- תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
- יחסי דרום אפריקה–ישראל
קישורים חיצוניים
- סקירה כללית של התיק באתר בית הדין הבין-לאומי בהאג
- הטקסט המלא של בקשת דרום אפריקה, באתר בית הדין הבין-לאומי
- צווי הביניים שהוציא בית הדין, באתר בית הדין הבין-לאומי
- נטעאל בנדל, כיפת ברזל משפטית: ההגנה הישראלית בהאג השיבה מלחמה שערה לדרום אפריקה, באתר ישראל היום, 13 בינואר 2024
- טל שלו, הרצוג: "הדיון נגד ישראל בהאג - עלילת דם", באתר וואלה, 28 בינואר 2024
הערות שוליים
- ^ איתמר אייכנר, דרום אפריקה מאשימה את ישראל ב"רצח עם" - ופנתה להאג. משרד החוץ: חמאס זה שניסה לעשות זאת ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 29 בדצמבר 2023
ברק רביד, דרום אפריקה: לפתוח בהליך נגד ישראל על ביצוע רצח עם בעזה, באתר וואלה, 29 בדצמבר 2023 - ^ איתמר אייכנר, גם בדרום אפריקה מאשרים: הדיונים בהאג - בחמישי ושישי הבאים, באתר ynet, 2 בינואר 2024
- ^ "3 January press release" (PDF).
- ^ 1 2 אבישי גרינצייג ועמיחי שטיין, מומחה בריטי למשפט בינ"ל: האיש שייצג את ישראל בהאג, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 בינואר 2024
- ^ נטעאל בנדל, שירית אביטן כהן ויהודה שלזינגר, באישור היועמ"שית ונתניהו: אהרן ברק יהיה השופט מטעם ישראל בביה"ד הבינלאומי בהאג, באתר ישראל היום, 7 בינואר 2024
- ^ רוריסנג קגוסאנה (5 בינואר 2024). "The 'A-team' lawyers representing South Africa at the world court against Israel". Times Live. נבדק ב-2024-01-10.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 The Court indicates provisional measures, בית הדין הבין-לאומי בהאג, 26 בינואר 2024
- ^ 1 2 איתמר אייכנר, בית הדין בהאג לא דרש את עצירת הלחימה בעזה - אך פרסם שורת צווי אזהרה לישראל, באתר ynet, 26 בינואר 2024
נטעאל בנדל, הישג לישראל בהאג: ביה"ד דוחה את הבקשה המרכזית של דרום אפריקה לעצירת המלחמה, באתר ישראל היום, 26 בינואר 2024 - ^ "Legal definition of genocide" (PDF). האומות המאוחדות. נבדק ב-2024-01-10.
- ^ "What Is Genocide?". קול אמריקה. 15 במרץ 2016. נבדק ב-2024-01-10.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "South Africa launches case at top UN court accusing Israel of genocide in Gaza". Associated Press. 29 בדצמבר 2023. נבדק ב-2024-01-10.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "South Africa institutes proceedings against Israel and requests the International Court of Justice to indicate provisional measures" (Press release). בית הדין הבין-לאומי בהאג. 29 בדצמבר 2023. אורכב מ-המקור ב-5 בינואר 2024. נבדק ב-2024-01-10.
{{cite press release}}: (עזרה) - ^ סטפני מאופס (1 בינואר 2024). "Israel-Hamas war: South Africa brings 'genocide' case before international courts". לה מונד. נבדק ב-2024-01-10.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ אניטה פאוול (5 בינואר 2024). "South Africa to Take Israel to Top UN Court on Genocide Claim in Gaza". קול אמריקה. נבדק ב-2024-01-10.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ טרייסי קרל, South Africa accuses Israel of genocide in a U.N. court, New York Times, 29 בדצמבר 2023
- ^ 1 2 מייק קורדר. "South Africa's genocide case against Israel sets up a high-stakes legal battle at the UN's top court". ABC News. נבדק ב-2024-01-10.
- ^ RULES OF COURT (1978), בית הדין הבין-לאומי בהאג
- ^ לקראת הדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק בעתירת דרום אפריקה, בטוויטר של עו"ד מיכאל ספרד, 7 בינואר 2024
- ^ 1 2 Application instituting proceedings and Request for the indication of provisional measures, בית הדין הבין-לאומי בהאג, 29 בדצמבר 2023
- ^ APPLICATION INSTITUTING PROCEEDINGS, באתר icj-cij.org (החל מעמוד 59)
- ^ 1 2 3 4 עמיחי כהן, מאחורי תביעת דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי - כל התשובות לשאלות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9 בינואר 2024
- ^ חן אגרי, שיח הנקמה שסיבך את ישראל: מבנימין נתניהו עד ינון מגל, מאליהו יוסיאן עד לאייל גולן, באתר העין השביעית, 4 בינואר 2024
- ^ ואטורי, גוטליב ואיל גולן: ה"ראיות" של דרום אפריקה בתביעה נגד ישראל בהאג, באתר מעריב אונליין, 3 בינואר 2024
- ^ אנה ברסקי, חנן בן ארי, ואטורי ואליהו: הרשימה החלקית של "כוכבי" האג, באתר מעריב אונליין, 11 בינואר 2024
- ^ APPLICATION INSTITUTING PROCEEDINGS, באתר בית הדין הבין-לאומי (עמוד 65)
- ^
ציוץ של ינון מגל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 בדצמבר 2023
- ^ ציוץ של ליאור חייט ברשת החברתית אקס (טוויטר), 29 בדצמבר 2023
- ^ ברק רביד, Inside Israel's plan to quash South Africa's Gaza genocide case, אקסיוס, 5 בינואר 2024
- ^ ישראל וארה"ב כופרות רשמית בסמכות האג, באתר וואלה, 20 בינואר 2004
- ^ ברק רביד, האו"ם החליט: שאלת הכיבוש הישראלי בשטחים תעלה לדיון בהאג, ברשות הפלסטינית חגגו, באתר וואלה, 31 בדצמבר 2022
- ^ טובה צימוקי ואיתמר אייכנר, היועמ"שית המליצה על צירוף אהרן ברק כשופט בתביעה בהאג, באתר ynet, 7 בינואר 2024
- ^ מתן גוטמן, שתי מהמורות בתיאטרון הצביעות בהאג, באתר ynet, 11 בינואר 2024
- ^ ※ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל-25 באוקטובר 2023, 13:00), באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
- ^ גדעון קוץ, עדויות מה-7/10 וסיוע הומניטרי: טיעוני ישראל ביום השני לדיון בהאג, באתר מעריב אונליין, 12 בינואר 2024
- ^ יעל צ'כנובר, נדב איל ואיתמר אייכנר, נציגי ישראל בדיון בהאג: ב-7/10 מחבלי חמאס עינו, שרפו, חטפו ואנסו. זה רצח עם, באתר ynet, 12 בינואר 2024
- ^ דניאל ארזי, התביעה נגד ישראל בהאג: אלה כל המדינות שנגדנו, באתר מאקו, 14 בינואר 2024
- ^ 1 2 ג'וליה קונלי (3 בינואר 2024). "Turkey, Malaysia Back South Africa's ICJ Genocide Case Against Israel". Common Dreams. נבדק ב-2024-01-11.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ תומכים בתיק רצח העם של דרא"פ נגד ישראל: ירדן מצטרפת למדינות המגבות את התביעה בבית הדין בהאג, באתר ישראל היום, 5 בינואר 2024
- ^ אסף אוני, הכי קיצונית באירופה: המדינה שתצטרף לעתירה נגד ישראל בהאג, באתר גלובס, 15 בינואר 2024
- ^ League of Arab States endorses South Africa's legal action against Israel, הליגה הערבית
- ^ "חברי ממשלה קוראים לרצח עם": ח"כ עופר כסיף הביע תמיכה בתביעה נגד ישראל, באתר ynet, 7 בינואר 2024
- ^ ציוץ של עופר כסיף ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 בינואר 2024
- ^ יקי אדמקר, 85 ח"כים חתמו על הדחת כסיף לאחר שתמך בטענות נגד ישראל בהאג, באתר וואלה, 10 בינואר 2024
- ^ "רצח עם?": לקראת הדיון בהאג - המסר של ארה"ב לדרום אפריקה, באתר מעריב אונליין, 4 בינואר 2024
- ^ 1 2 3 דודי בן חמו, מה חושבים בעולם על העתירה של דרום אפריקה נגד ישראל?, באתר כיכר השבת, 11 בינואר 2024
- ^ דובר ר"מ בריטניה על התביעה נגד ישראל בהאג: "הקייס מוטעה לחלוטין", באתר ynet, 11 בינואר 2024
- ^ "דוחים בתוקף את ההאשמות": המדינה החשובה שתגיע לתמוך בישראל בהאג, באתר מעריב אונליין, 12 בינואר 2024
אלעד שמחיוף, גרמניה: נצטרף כצד שלישי לדיון בהאג ונתמוך בישראל, באתר מאקו, 12 בינואר 2024 - ^ יוסי נכטיגל, שר החוץ הצרפתי החדש: "האשמת המדינה היהודית ברצח עם איננה מוסרית", באתר כיכר השבת, 18 בינואר 2024
- ^ דלית הלוי, קנדה מסתייגת מהתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף) • העורף הישראלי (חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה • המחאות בישראל (2024)) | ||||||
