לדלג לתוכן

מעצרי פלסטינים וערביי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Bakbik1234 (שיחה | תרומות)
8,941 עריכות
יניב קובוביץ ובר פלג
Bakbik1234 (שיחה | תרומות)
8,941 עריכות
שורה 1: שורה 1:
'''מעצרי [[פלסטינים]] ו[[ערביי ישראל]] במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]]''' בוצעו עקב [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת החמאס]] ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]], שבה נרצחו ונהרגו מעל ל-1,100 איש. המעצרים נועדו למנוע מעשי [[טרור פלסטיני]] ו[[הסתה]], הן בישראל והן ב[[זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל|זירת יהודה ושומרון]]. כוחות הביטחון ב[[ישראל]] ובשטחי [[הרשות הפלסטינית]] עצרו אלפי [[פלסטינים]], בהם אלפי פועלים מ[[רצועת עזה]] שקיבלו [[היתר כניסה לישראל]]. לאחר חקירתם של הפועלים, במטרה לבדוק האם היה להם מידע מוקדם אודות מתקפת הפתע, שחררה ישראל ב-3 בנובמבר לרצועת עזה כ-3,200 פועלים פלסטינים שהיו עצורים במשך כשלושה שבועות. בנוסף נעצרו פלסטינים החשודים בפעילות טרור ו[[ערבים ישראלים]] החשודים בפרסום דברי [[הסתה]].
'''מעצרי [[פלסטינים]] ו[[ערביי ישראל]] במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]]''' בוצעו עקב [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|מתקפת החמאס]] ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]], שבה נרצחו ונהרגו מעל ל-1,100 איש. המעצרים נועדו למנוע מעשי [[טרור פלסטיני]] ו[[הסתה]], הן בישראל והן ב[[זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל|זירת יהודה ושומרון]]. כוחות הביטחון ב[[ישראל]] ובשטחי [[הרשות הפלסטינית]] עצרו אלפי [[פלסטינים]], בהם אלפי פועלים מ[[רצועת עזה]] שקיבלו [[היתר כניסה לישראל]]. לאחר חקירתם של הפועלים, במטרה לבדוק האם היה להם מידע מוקדם אודות מתקפת הפתע, שחררה ישראל ב-3 בנובמבר לרצועת עזה כ-3,200 פועלים פלסטינים שהיו עצורים במשך כשלושה שבועות. בנוסף נעצרו פלסטינים החשודים בפעילות טרור ו[[ערבים ישראלים]] החשודים בפרסום דברי [[הסתה]].


הועלו טענות ועדויות רבות ל[[התעללות]] ו[[עינויים]] בפלסטינים עצורים{{הערה|לפי הפרק [[#עדויות להתעללות ומוות|עדויות להתעללות ומוות]] בערך}}. לפי עיתון "[[הארץ]]", מאז תחילת המלחמה, עשרות עזתים [[מוות במעצר|מתו במעצר]] בישראל<ref name=":2">{{הארץ|יניב קובוביץ ובר פלג|צה"ל מנהל חקירה פלילית ב-48 מקרי מוות של עזתים במלחמה, רובם היו עצורים|0000018f-dab1-db0d-a98f-def9186a0000|3 ביוני 2024}}</ref>{{הערה|שם=:1|{{הארץ|הגר שיזף|27 עזתים מתו במתקני מעצר צבאיים בישראל מאז תחילת המלחמה|0000018e-1240-df16-a58e-1ffedcf70000|7 במרץ 2024}}}}, מתוכם 36 מתו ב[[מחנה שדה תימן]]<ref name=":2" />. לפי עדויות, מספר אסירים נרצחו על ידי הכוחות הישראליים<ref name=":0">{{שיחה מקומית|עימאד אבו הוואש|"היה כבר עדיף שיירו בנו": פלסטינים מעידים על התעללות בכלא|היה-כבר-עדיף-שיירו-בנו-פלסטינים-מעידי|11 בדצמבר 2023}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.dailymail.co.uk/news/article-13320369/IDF-forces-accused-beating-torturing-captured-Palestinians-including-staff-subjecting-extreme-sexual-violence-damning-United-Nations-report-fiercely-contested-Israel.html|הכותב=Charlie Faulkner|כותרת=IDF forces are accused of beating and torturing captured Palestinians - including UN staff - and subjecting them to extreme sexual violence in damning United Nations report fiercely contested by Israel|אתר=Daily Mail|תאריך=17 באפריל 2024}}</ref>. שניים מהעצורים שמתו בזמן מעצרם היו פועלים עזתים ששהו בישראל באישור ונעצרו עם פרוץ המלחמה<ref name=":1" />. לפחות שניים מהמתים נמצאו עם סימני אלימות<ref name=":3" />. צה"ל מנהל חקירה פלילית נגד חיילים ב-48 מקרי מוות של פלסטינים, רובם שבויים שנתפסו ברצועת עזה<ref name=":2" />.
הועלו טענות ועדויות רבות ל[[התעללות]] ו[[עינויים]] בפלסטינים עצורים{{הערה|לפי הפרק [[#עדויות להתעללות ומוות|עדויות להתעללות ומוות]] בערך}}. לפי עיתון "[[הארץ]]", מאז תחילת המלחמה, עשרות עזתים [[מוות במעצר|מתו במעצר]] בישראל<ref name=":2">{{הארץ|יניב קובוביץ ובר פלג|צה"ל מנהל חקירה פלילית ב-48 מקרי מוות של עזתים במלחמה, רובם היו עצורים|0000018f-dab1-db0d-a98f-def9186a0000|3 ביוני 2024}}</ref>{{הערה|שם=:1|{{הארץ|הגר שיזף|27 עזתים מתו במתקני מעצר צבאיים בישראל מאז תחילת המלחמה|0000018e-1240-df16-a58e-1ffedcf70000|7 במרץ 2024}}}}, מתוכם 36 מתו ב[[מחנה שדה תימן]]<ref name=":2" />. לפי עדויות, מספר אסירים נרצחו על ידי הכוחות הישראליים<ref name=":0">{{שיחה מקומית|עימאד אבו הוואש|"היה כבר עדיף שיירו בנו": פלסטינים מעידים על התעללות בכלא|היה-כבר-עדיף-שיירו-בנו-פלסטינים-מעידי|11 בדצמבר 2023}}</ref><ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://www.dailymail.co.uk/news/article-13320369/IDF-forces-accused-beating-torturing-captured-Palestinians-including-staff-subjecting-extreme-sexual-violence-damning-United-Nations-report-fiercely-contested-Israel.html|הכותב=Charlie Faulkner|כותרת=IDF forces are accused of beating and torturing captured Palestinians - including UN staff - and subjecting them to extreme sexual violence in damning United Nations report fiercely contested by Israel|אתר=Daily Mail|תאריך=17 באפריל 2024}}</ref>. שניים מהעצורים שמתו בזמן מעצרם היו פועלים עזתים ששהו בישראל באישור ונעצרו עם פרוץ המלחמה<ref name=":1" />. לפחות שניים מהמתים נמצאו עם סימני אלימות<ref name=":3" />. צה"ל מנהל חקירה פלילית נגד חיילים ב-48 מקרי מוות של פלסטינים, רובם שבויים שנתפסו ברצועת עזה<ref name=":2" />.


==רקע==
==רקע==
שורה 62: שורה 62:


נציגי ה[[או"ם]] הביעו חשש מדיווחים על [[אלימות מינית]] נגד פלסטיניות ובכללן איומים ב[[אונס]], הפשטות וחיפוש על ידי [[קצין|קציני]] צבא ישראלים, וצילומים משפילים. על פי הדיווחים, לפחות שתי עצירות פלסטיניות נאנסו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ohchr.org/en/press-releases/2024/02/israelopt-un-experts-appalled-reported-human-rights-violations-against|הכותב=משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם|כותרת=Israel/oPt: UN experts appalled by reported human rights violations against Palestinian women and girls}}</ref>. מספר פלסטיניות העידו על האלימות המינית<ref name=":0" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://euromedmonitor.org/en/article/6023/Field-executions,-torture,-and-threats-of-rape:-In-Gaza,-Israel%E2%80%99s-army-replicates-the-crimes-committed-by-Zionist-gangs-in-1948|הכותב=Euro-Med Human Rights Monitor|כותרת=Field executions, torture, and threats of rape: In Gaza, Israel’s army replicates the crimes committed by Zionist gangs in 1948|אתר=Euro-Med Human Rights Monitor|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-05-18}}</ref>.
נציגי ה[[או"ם]] הביעו חשש מדיווחים על [[אלימות מינית]] נגד פלסטיניות ובכללן איומים ב[[אונס]], הפשטות וחיפוש על ידי [[קצין|קציני]] צבא ישראלים, וצילומים משפילים. על פי הדיווחים, לפחות שתי עצירות פלסטיניות נאנסו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ohchr.org/en/press-releases/2024/02/israelopt-un-experts-appalled-reported-human-rights-violations-against|הכותב=משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם|כותרת=Israel/oPt: UN experts appalled by reported human rights violations against Palestinian women and girls}}</ref>. מספר פלסטיניות העידו על האלימות המינית<ref name=":0" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://euromedmonitor.org/en/article/6023/Field-executions,-torture,-and-threats-of-rape:-In-Gaza,-Israel%E2%80%99s-army-replicates-the-crimes-committed-by-Zionist-gangs-in-1948|הכותב=Euro-Med Human Rights Monitor|כותרת=Field executions, torture, and threats of rape: In Gaza, Israel’s army replicates the crimes committed by Zionist gangs in 1948|אתר=Euro-Med Human Rights Monitor|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-05-18}}</ref>.

לפי עדויות, שני גברים פלסטינים שונים הותקפו מינית כאשר הושבו על מוטות ברזל ונפגעו מכך, ונטען כי עציר נוסף מת לאחר שחושמל באופן דומה<ref name=":5">{{הארץ|ניו יורק טיימס|מוזיקה רועשת ועדויות על התעללות בחקירות: ביקור במתקן המעצר בשדה תימן|0000018f-eef0-de64-a98f-eef7bad80000|6 ביוני 2024}}</ref><ref name=":4" />. צה"ל אישר כי חיילים ישראלים הודחו בעקבות שימוש בכוח מופרז, אך דחה טענות להתעללות שיטתית<ref name=":5" />.


ב-11 במאי, פרסמה רשת [[CNN]] תחקיר על טענות להתעללות שיטתית בפלסטינים ב[[מחנה שדה תימן]]. על פי עדויות אנונימיות של עובדים ישראלים, רופאים נאלצו לכרות איברי עצורים עקב פציעות שנגרמו להם כתוצאה מהאיזוק הממושך. המתקן - שלא רחוק מרצועת עזה - מחולק לשני חלקים: מתחמים שבהם כ-70 עצורים פלסטינים מוחזקים תחת "ריסון פיזי קיצוני", ו[[בית חולים שדה]] שבו עצורים פצועים קשורים למיטותיהם, לובשים חיתולים ואוכלים באמצעות קשיות. פלסטינים שהפרו את איסור הדיבור והתנועה מספר פעמים הוכו באגרסיביות, מה שהגיע עד לכדי שיניים ועצמות שבורות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnn.com/2024/05/10/middleeast/israel-sde-teiman-detention-whistleblowers-intl-cmd/index.html|הכותב=Tamara Qiblawi|כותרת=Israeli whistleblowers detail horror of shadowy detention facility for Palestinians|אתר=CNN|תאריך=2024-05-10|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-05-12}}</ref>.
ב-11 במאי, פרסמה רשת [[CNN]] תחקיר על טענות להתעללות שיטתית בפלסטינים ב[[מחנה שדה תימן]]. על פי עדויות אנונימיות של עובדים ישראלים, רופאים נאלצו לכרות איברי עצורים עקב פציעות שנגרמו להם כתוצאה מהאיזוק הממושך. המתקן - שלא רחוק מרצועת עזה - מחולק לשני חלקים: מתחמים שבהם כ-70 עצורים פלסטינים מוחזקים תחת "ריסון פיזי קיצוני", ו[[בית חולים שדה]] שבו עצורים פצועים קשורים למיטותיהם, לובשים חיתולים ואוכלים באמצעות קשיות. פלסטינים שהפרו את איסור הדיבור והתנועה מספר פעמים הוכו באגרסיביות, מה שהגיע עד לכדי שיניים ועצמות שבורות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cnn.com/2024/05/10/middleeast/israel-sde-teiman-detention-whistleblowers-intl-cmd/index.html|הכותב=Tamara Qiblawi|כותרת=Israeli whistleblowers detail horror of shadowy detention facility for Palestinians|אתר=CNN|תאריך=2024-05-10|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-05-12}}</ref>.

גרסה מ־14:10, 18 ביוני 2024

מעצרי פלסטינים וערביי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל בוצעו עקב מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו ונהרגו מעל ל-1,100 איש. המעצרים נועדו למנוע מעשי טרור פלסטיני והסתה, הן בישראל והן בזירת יהודה ושומרון. כוחות הביטחון בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית עצרו אלפי פלסטינים, בהם אלפי פועלים מרצועת עזה שקיבלו היתר כניסה לישראל. לאחר חקירתם של הפועלים, במטרה לבדוק האם היה להם מידע מוקדם אודות מתקפת הפתע, שחררה ישראל ב-3 בנובמבר לרצועת עזה כ-3,200 פועלים פלסטינים שהיו עצורים במשך כשלושה שבועות. בנוסף נעצרו פלסטינים החשודים בפעילות טרור וערבים ישראלים החשודים בפרסום דברי הסתה.

הועלו טענות ועדויות רבות להתעללות ועינויים בפלסטינים עצורים[1]. לפי עיתון "הארץ", מאז תחילת המלחמה, עשרות עזתים מתו במעצר בישראל[2][3], מתוכם 36 מתו במחנה שדה תימן[2]. לפי עדויות, מספר אסירים נרצחו על ידי הכוחות הישראליים[4][5]. שניים מהעצורים שמתו בזמן מעצרם היו פועלים עזתים ששהו בישראל באישור ונעצרו עם פרוץ המלחמה[3]. לפחות שניים מהמתים נמצאו עם סימני אלימות[6]. צה"ל מנהל חקירה פלילית נגד חיילים ב-48 מקרי מוות של פלסטינים, רובם שבויים שנתפסו ברצועת עזה[2].

רקע

מעצר פלסטינים על רקע ביטחוני

ערך מורחב – אסיר ביטחוני

על פי דו"ח רשמי שפורסם על ידי המשרד לענייני עצורים (אנ') של הרשות הפלסטינית, בשיתוף עם הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מקום המדינה ועד אפריל 2017 נעצרו כמיליון פלסטינים על ידי ישראל[7][8].

בספטמבר 2023, לפני פרוץ המלחמה, החזיקה ישראל ב-5,088 אסירים ביטחוניים פלסטינים. כ-1,200 מתוכם נעצרו במעצר מנהלי, ללא כתב אישום או הליך משפטי, המוארך מעת לעת[9].

שלילת אישורי עבודה

עמוד ראשי
 ראו גם – היתר כניסה לישראל, עובדים פלסטינים בישראל

לפני פרוץ המלחמה, כ-19,000 גברים מעל גיל 25 מרצועת עזה קיבלו אישור לעבוד בישראל, בעיקר בענפי החקלאות והבנייה. הצעד נועד לספק מקורות פרנסה לחלק מתושבי הרצועה[10][11].

שלושה ימים לאחר הטבח שביצע חמאס בישראל ב-7 באוקטובר 2023, ביטל מתאם פעולות הממשלה בשטחים את כל היתרי העבודה שניתנו לתושבי עזה[12]. ביטול היתרי העבודה הפך את מי ששהו כדין בישראל ל"שוהים בלתי חוקיים"[13]. לאחר שכ-3,200 פועלים הוחזרו לעזה, הכריז הקבינט המדיני-ביטחוני כי "לא יהיו יותר פועלים פלסטינים מעזה בישראל"[14][15].

מעצרי פלסטינים

מעצרי פלסטינים מעזה

לאחר פרוץ המלחמה נעצרו אלפי פלסטינים מרצועת עזה שהיו בעלי היתר עבודה במחנות מעצר צבאיים. על פי ד"ר נסרי אבו ג'יש, שר העבודה ברשות הפלסטינית, נעצרו כ-4,500 פועלים. ארגון העבודה הבין-לאומי ואיגוד העובדים הפלסטינים מסרו הערכות דומות[16].

מתאם פעולות הממשלה בשטחים דיווח על מעצר של פלסטינים תושבי עזה, אך לא דיווח כמה פלסטינים נעצרו ולא סיפק נתונים אודות הסיבות למעצר או תנאי המעצר[16]. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל דיווח שאלפי עובדים מעזה נעצרו למשך שלושה שבועות או יותר, בשני מרכזי מעצר צבאיים בישראל, ללא תקשורת עם העולם החיצון. חלקם שוחררו, אך הארגון הצהיר כי "אין שקיפות מצד הרשויות הישראליות" לגבי מספר תושבי עזה שנותרו במעצר[17].

במהלך הפעילות המבצאית בעזה פעלה יחידה 504 וחקרה בשטח מחבלים ואזרחים. במהלך הפעילות נעצרו מאות מחבלים ונשלחו להמשך חקירה בישראל[18].

על פי דיווחי צה"ל נעצרו יותר מ-500 פעילי טרור ברצועת עזה בחודש נובמבר, בהם כ-350 פעילי חמאס ועוד כ-120 פעילי הג'יהאד האסלאמי. בין העצורים נמנים גברים ונשים, בהם קטינים וקטינות. הגברים מוחזקים במתקן מעצר בבסיס שדה תימן, והנשים במחנה ענתות. העצורים מוחזקים בעיניים מכוסות וידיים אזוקות לאורך רוב שעות היממה. הם מועברים לחקירות, ועצורים שנמצא כי לא היו מעורבים בפעילות טרור מוחזרים לרצועת עזה. עצורים אחרים מועברים לידי שירות בתי הסוהר. העצורים מעזה מוחזקים במסגרת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, שנועד לטפל באזרחי לבנון ורצועת עזה שישראל אינה מגדירה כשבויי מלחמה ושהשתתפו בפעילות איבה נגד המדינה[19].

מעצרים בשטחי הרשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים

כחלק מהמלחמה שהכריזה ישראל על ארגון חמאס, וכדי למנוע טבח הדומה לזה שהתרחש בעוטף עזה גם באזור יהודה ושומרון וקו התפר, הגבירה ישראל מאוד את היקף המעצרים של פלסטינים בשטחי הרשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים מאז 7 באוקטובר[20][21][22][23].

מספר העצורים שנעצרו בשטחי הרשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים היה כ-700 בני אדם ב-17 באוקטובר[24], כ-1,450 ב-28 באוקטובר[25], 1,700 עצורים ב-31 באוקטובר[26], 2,150 ב-6 בנובמבר[27], ו-2,280 ב-8 בנובמבר[28].

המוקד להגנת הפרט דיווח ב-8 בנובמבר כי 2,070 פלסטינים עצורים במעצר מנהלי, לעומת 1,319 שהיו עצורים לפני המלחמה[9].

מעצרי ערבים ישראלים

מאז פרוץ המלחמה אימצה מערכת אכיפת החוק מדיניות נוקשה בכל הקשור לחקירות ולהעמדה לדין על עבירות הסתה והגישה כתבי אישום רבים נגד אזרחים ערבים. פרקליט המדינה עמית איסמן התיר לבכירי אגף החקירות והמודיעין במשטרה להורות על חקירת חשודים בהסתה מבלי לקבל מראש אישור מראש מהפרקליטות, ותמך בהגשת כתבי אישום גם על התבטאות בודדת[29].

בהתאם למדיניות זו נעצרו עשרות ערבים ישראלים שפרסמו ברשתות החברתיות הסתה לטרור ותמיכה בטבח שביצע חמאס[30][31][32]. בחלק מהמקרים נטען כי בוצעו מעצרים גם במקרים של הזדהות עם האוכלוסייה האזרחית בעזה, ציטוט פסוקים מהקוראן או הבעת תמיכה כלשהי בפלסטינים[33]. ב-31 באוקטובר עצרו כוחות הביטחון שלושה ערבים ישראלים תושבי סח'נין ועראבה שהביעו הזדהות עם המדינה האסלאמית ועל פי החשד תכננו לבצע פיגועים[34].

ערוץ אל-ג'זירה דיווח על 172 ערבים ישראלים עצורים ב-7 בנובמבר, על סמך דיווחים מעורכי דין[35].

ב-11 בנובמבר דיווח אל פאיס כי ישראל חוקרת מאות מקרים של חשד להסתה. על פי העיתון, ממשלת ישראל מתייחסת למיעוט הערבי כאל גיס חמישי[36].

תנאי המעצר

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל, הוחמרו תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים בהוראת שעה.

הגרדיאן ואל-ג'זירה דיווחו ב-3 בנובמבר כי 3,200 פועלים מרצועת עזה ששהו בישראל גורשו בחזרה לרצועה. לא ידוע מה עלה בגורלם של תושבי עזה נוספים שעבדו בישראל, שכן הרשויות הישראליות סירבו להגיב לשאלות בנושא זה.

מאז 7 באוקטובר ישראל עצרה מעל לאלפיים פלסטינים בשטחי הרשות הפלסטינית, והטילה עליהם צווי מעצר מנהלי. על פי הוועדה לענייני אסירים, מספר הפלסטינים בבתי הכלא בישראל הוכפל מ-5,200 אסירים לפני 7 באוקטובר ליותר מ-10,000 אסירים ועצורים נכון ל-24 באוקטובר.

עדויות להתעללות ומוות

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא כי חלק ניכר מהמקורות של פרק זה לא אמינים או לא ניטרליים.

ב-5 ביוני 2024 פורסם שצה"ל מנהל חקירה פלילית נגד חיילים ב-48 מקרי מוות של פלסטינים, רובם שבויים שנתפסו ברצועת עזה. 36 מהם היו עצורים במחנה שדה תימן, שניים מתו בדרך אליו, שניים הועברו למחנה ענתות, עצור אחד בשטח הרצועה ואישה שהתקרבה לכוחות צה"ל באזור גדר הגבול. ששת המקרים הנוספים הם מוות בעזה בניגוד לפקודות הצבא, בדרך ממנה או במהלך חקירה בישראל[2].

חדשות NBC והטיימס אוף ישראל פרסמו ודיווחו על סרטונים המתארים חיילים ישראלים מתעללים בעצורים פלסטינים קשורים ומכוסי עיניים. צה"ל פרסם בתגובה גינוי להתעללות ודיווח כי האירועים נמצאים בחקירה[37]. ב-1 בנובמבר זוהה חייל מילואים שהופיע באחד הסרטונים, והוא שוחרר משירות המילואים[38].

בין המקרים פורסם על שלושה פלסטינים מכפר ואדי א-סיק שחדרו לשטח אסור ונעצרו על ידי חיילים ומתנחלים. לפי דיווח של הגר שיזף החיילים היו מיחידת ספר המדבר המורכבת מנערי גבעות. לפי דובר צה"ל החיילים אמרו שמצאו על הפלסטינים גרזן וסכין. פלסטיני שהיה באירוע אמר שהוא זה שהתקשר למנהלת תיאום וקישור כדי לבקש עזרה, וממילא לא היה עליו סכין. הפלסטינים העידו כי הכו אותם השתינו עליהם וכיבו עליהם סיגריות בוערות, וסיפקו תמונות של גופם החבול. הם שוחררו לבית חולים ונגנב מהם רכוש. צה"ל פתח בחקירת מצ"ח והדיח את מפקד הכוח[39].

פועלים מעזה שנכלאו במחנה ענתות לנו על מזרנים שהונחו על הרצפה במתקנים דמויי כלובים, הוחזקו במשך שעות ארוכות בשמש כשהם כפותים ועיניהם מכוסות, ללא מים וללא גישה לשירותים, וסבלו מאלימות ואיומים[40]. אחד העצורים, עובד ניקיון בן כ-60, שוחח עם כתב האינדפנדנט ותיאר יחס משפיל, כולל כיסוי עיניים ואזיקת ידיים ורגליים, וטען שהרשויות הישראליות כינו את כלל העצורים "חמאס" ו"מחבלים". לדבריו חלק מהעצירים הוכו, והרשויות סירבו לספק להם תרופות, מזון ומים[16]. זקי סלאמה, בנאי בן 55, סיפר כי לאחר מעצרו הוא הועבר לבית הסוהר עופר, וטען כי הוא ועצורים נוספים עברו עינויים במשך מספר ימים על מתקן דמוי כיסא חשמלי, במסגרת חקירה של כוחות הביטחון[41].

לפי דו"ח של העמותה הישראלית "רופאים לזכויות אדם", ההתעללות באסירים פלסטינים במהלך מלחמת חרבות ברזל כללה השפלה מינית והטלת שתן[42].

נציגי האו"ם הביעו חשש מדיווחים על אלימות מינית נגד פלסטיניות ובכללן איומים באונס, הפשטות וחיפוש על ידי קציני צבא ישראלים, וצילומים משפילים. על פי הדיווחים, לפחות שתי עצירות פלסטיניות נאנסו[43]. מספר פלסטיניות העידו על האלימות המינית[4][44].

לפי עדויות, שני גברים פלסטינים שונים הותקפו מינית כאשר הושבו על מוטות ברזל ונפגעו מכך, ונטען כי עציר נוסף מת לאחר שחושמל באופן דומה[45][5]. צה"ל אישר כי חיילים ישראלים הודחו בעקבות שימוש בכוח מופרז, אך דחה טענות להתעללות שיטתית[45].

ב-11 במאי, פרסמה רשת CNN תחקיר על טענות להתעללות שיטתית בפלסטינים במחנה שדה תימן. על פי עדויות אנונימיות של עובדים ישראלים, רופאים נאלצו לכרות איברי עצורים עקב פציעות שנגרמו להם כתוצאה מהאיזוק הממושך. המתקן - שלא רחוק מרצועת עזה - מחולק לשני חלקים: מתחמים שבהם כ-70 עצורים פלסטינים מוחזקים תחת "ריסון פיזי קיצוני", ובית חולים שדה שבו עצורים פצועים קשורים למיטותיהם, לובשים חיתולים ואוכלים באמצעות קשיות. פלסטינים שהפרו את איסור הדיבור והתנועה מספר פעמים הוכו באגרסיביות, מה שהגיע עד לכדי שיניים ועצמות שבורות[46].

מוות של עצורים

ביוני 2024 פורסם בהארץ כי 48 עצורים תושבי רצועת עזה מתו מתחילת המלחמה במתקנים צבאיים בישראל שבהם הוחזקו, או בדרך אליהם, בעיקר במחנה שדה תימן ומחנה ענתות. נמסר כי צה"ל מנהל חקירה פלילית נגד חיילים בנוגע למקרים אלה[2]. לפני כן טענו בצה"ל שחלקם סבלו מבעיות רפואיות לפני שנעצרו[3]. שניים מהעצורים שמתו בזמן מעצרם היו פועלים עזתים ששהו בישראל באישור ונעצרו עם פרוץ המלחמה[3]. לפחות שניים מהמתים נמצאו עם סימני אלימות[6].

ב-23 באוקטובר 2023, מת בבית הסוהר מגידו עומר דראגמה, פעיל חמאס בן 58 מטובאס. הוא נעצר על ידי כוחות הביטחון ישראליים יחד עם בנו ב-9 באוקטובר, במעצר מנהלי לתקופה של שישה חודשים. ארגון חמאס טען כי דראג'מה מת כתוצאה מהתנקשות, לאחר שסבל מעינויים בבית הסוהר. מאות פלסטינים הפגינו בטובאס במחאה על מותו של דראג'מה[47][48].

עצור פלסטיני נוסף, ערפאת חמדאן, מת במעצר בבית הסוהר מגידו. חמדאן, שהיה חולה בסוכרת ומחלות לב, מת 48 שעות לאחר מעצרו[49].

עבד אל־רחמן מרעי, תושב הכפר קראוות בני חסאן, מת בבית הסוהר מגידו ב-13 בנובמבר. ת'איר אבו עסב, תושב קלקיליה, מת בבית הסוהר קציעות ב-18 בנובמבר[6].

ב-18 בנונמבר 2023 מת בבית הסוהר קציעות תאיר אבו עסב, מחבל פת"ח בן 38 מאזור קלקיליה שבשנת 2005 נגזר עליו עונש מאסר בגין ניסיון רצח. נבדק חשד שמותו נגרם כתוצאה מאלימות של סוהרים במהלך הפרות סדר בכלא[50].

ב-19 באפריל 2024 מת בכלא עופר ד"ר עדנאן אלברש, שהיה מנהל מחלקת האורתופדיה בבית החולים שיפא בעזה, ונעצר בדצמבר 2023[51].

ביוני 2024 פורסם כי חקירת מותם של שני עצירים מהרצועה מעלה כי חיילים הכו אותם בדרכם למתקן שדה תימן[52].

אי-הודעה למשפחות

משפחותיהם של שני פועלים מעזה שמתו בעת שהוחזקו במעצר בבסיסים צבאיים בישראל לא עודכנו בידי צה"ל[53].

ב-25 באוקטובר 2023 פנתה האגודה לזכויות האזרח בישראל לפרקליטות הצבאית ולפרקליט המדינה וביקשה לוודא שמשפחות העצורים יקבלו הודעה על מעצרם. לדברי האגודה, ברור שיש בסיס משפטי למעצר של חשודים בטרור, אך עם זאת ישראל חייבת ליידע את קרובי משפחתם על כך, הן על פי החוק הישראלי והן על פי החוק הבין-לאומי[54].

בפברואר 2024 הגישו בני משפחה של 62 תושבי עזה שנעצרו במהלך המלחמה עתירה לבג"ץ וביקשו לקבל מידע על אודותיהם ועל המקום שבו הם מוחזקים. העתירה נדחתה על הסף בנימוקים טכניים, לפיהם העתירה כורכת מקרים שונים באופן שמקשה על בירורה[55].

לאחר מכן הגיש המוקד להגנת הפרט בקשות פרטניות למידע אודות העצורים. במאי 2024 הודיע נציג המדינה לבג"ץ כי היא עומדת בסירובה לחשוף לפני משפחות של עזתים שנעצרו במלחמה בחשד לטרור מידע אודותיהם, לרבות היכן הם מוחזקים בישראל. המדינה ציינה כי בני משפחתם של עצירים המוחזקים מעל ל-90 יום רשאים לשלוח דואר אלקטרוני כדי לנסות לתאם מפגש בין העציר לבין עורך דין, וכך יגלו באיזה מתקן מעצר הוא מוחזק. שופטי בג"ץ קיבלו עמדה זו והורו למחוק את העתירה[56].

צפיפות בבתי הכלא

בדו"ח של הסניגוריה הציבורית מפברואר 2024 נמסר כי במתקני שירות בתי הסוהר מוחזקים 20,113 כלואים פליליים וביטחוניים, בהם כ-3,400 שנקלטו מאז פרוץ המלחמה. כמחצית מכלל האסירים מוחזקים בתנאי צפיפות קשים שאינם עומדים בתנאי הפעימה הראשונה של בג"ץ שטח המחיה, בשטח קטן מ-3 מטר רבוע לאדם. לאלפי אסירים אין מיטה לישון עליה והם נאלצים לישון על גבי מזרנים על הרצפה, בבתי הסוהר נמצאו תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע, בעיית מזיקים, תנאי אוורור בלתי נאותים, מחסור בציוד בסיסי לאסירים ומצוקת חדרי שירותים. באוקטובר 2023 אישרה הוועדה לביטחון לאומי לחרוג מתנאי הכליאה שקבע בג"ץ, בעקבות מצב החירום שהוכרז בעקבות המלחמה[57].

פעילות ארגוני זכויות האדם

בדיווח של משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם נטען כי העצורים אינם זוכים להליך משפטי הוגן כנדרש בחוק הבין-לאומי, וכן כי נמסרו להם עדויות על יחס משפיל, התעללות בעצורים וחשד לעינויים[58]. טענות דומות הועלו בדיווחים של אמנסטי אינטרנשיונל, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום ועדאלה.

ארגוני זכויות האדם בישראל ניסו לפעול למען הפלסטינים שנעצרו. ב-22 באוקטובר עתרו לבג"ץ שישה ארגונים (המוקד להגנת הפרט, גישה, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, רופאים לזכויות אדם-ישראל, עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בישראל) וביקשו להורות על חשיפת כל שמותיהם ומיקומם של תושבי עזה המוחזקים במתקני כליאה ישראליים, ועל שחרור כל אדם שעצור שלא כדין. כמו כן ביקשו העותרים לאפשר למשוחררים להישאר בשטחי הרשות הפלסטינית עד שיוכלו לחזור לעזה[59]. כמו כן שלחו הארגונים מכתב לשר הביטחון יואב גלנט, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים רסאן עליאן, ובו קבלו על המעצרים, שלדבריהם בוצעו בלי סמכות בחוק, בלי עילת מעצר ובלי שפורסמו צווים בעניין[60].

האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה ב-23 באוקטובר לבג"ץ בבקשה לבטל את ההוראה המאפשרת לרשויות הישראליות לשכן עצירים ביטחוניים ופליליים על הרצפה בתנאי צפיפות בזמן מצב חירום. בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי "אין דומה אומדן הפגיעה בזכויות אדם בעיתות מלחמה לאומדן במצבי שלום"[61].

עצורים בולטים

מוהנד טאהא, סטנדאפיסט ואושיית רשת מהגליל התחתון, נעצר לאחר שפרסם באינסטגרם הצהרת סולידריות עם תושבי עזה. הוא שוחרר ממעצר לאחר יומיים, לאחר התערבות עורך דינו[62].

הזמרת דלאל אבו אמנה נעצרה ב-17 באוקטובר[63].

ב-6 בנובמבר נעצרה עהד תמימי לאחר שברשת טוויטר פורסם בחשבון הקרוי על שמה כי "תגידו שמה שהיטלר עשה היה בדיחה" ו"נשתה את דמכם"[64][65]. אביה נעצר שבוע לפני כן, והוא מוחזק במקום לא ידוע. ארגון הסופרים הבין-לאומי קרא לישראל למסור מידע על מקום הימצאה של תמימי ולשחרר אותה לאלתר[66][67].

הוועד להגנת עיתונאים דיווח כי 13 עיתונאים פלסטינים נעצרו החל מפרוץ המלחמה[68].

ב-9 בנובמבר נעצרו לחקירה מספר ערבים ישראלים ידועים, בהם מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל וחבר כנסת לשעבר ממפלגת חד"ש, חנין זועבי, סמי אבו שחאדה ומטאנס שחאדה (שלושתם חברי כנסת לשעבר ממפלגת בל"ד), וכן מנכ"ל בל"ד יוסף טאטור. הם הואשמו בתכנון מחאה בנצרת, ועל פי משטרת ישראל, הם "ניסו להסית ולהפר את הסדר הציבורי". פרקליט המדינה עמית איסמן מתח ביקורת על מעצרים אלו[29].

שחרור עצירים

בתחילת נובמבר 2023 הוחזרו כ-3,200 פועלים לעזה[14].

במסגרת עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס שוחררו שמונה ערביות-ישראליות שהואשמו בהסתה או בהזדהות עם ארגון טרור[69].

הערות שוליים

  1. ^ לפי הפרק עדויות להתעללות ומוות בערך
  2. ^ 1 2 3 4 5 אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ ובר פלג, צה"ל מנהל חקירה פלילית ב-48 מקרי מוות של עזתים במלחמה, רובם היו עצורים, באתר הארץ, 3 ביוני 2024
  3. ^ 1 2 3 4 אתר למנויים בלבד הגר שיזף, 27 עזתים מתו במתקני מעצר צבאיים בישראל מאז תחילת המלחמה, באתר הארץ, 7 במרץ 2024
  4. ^ 1 2 עימאד אבו הוואש, "היה כבר עדיף שיירו בנו": פלסטינים מעידים על התעללות בכלא, באתר "שיחה מקומית", 11 בדצמבר 2023
  5. ^ 1 2 Charlie Faulkner, IDF forces are accused of beating and torturing captured Palestinians - including UN staff - and subjecting them to extreme sexual violence in damning United Nations report fiercely contested by Israel, Daily Mail, ‏17 באפריל 2024
  6. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד הגר שיזף, שישה פלסטינים מתו בכלא מפרוץ המלחמה, לפחות שניים נמצאו עם סימני אלימות, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2023
  7. ^ Report: About 1,000,000 Palestinians arrested since 1948, באתר ארכיון האינטרנט, ‏15 באפריל 2017 (באנגלית)
  8. ^ admin, Israel Arrested One Million Palestinians since 1948: Report - Palestine Chronicle, באתר "Palestine Chronicle", ‏17 באפריל 2017 (באנגלית)
  9. ^ 1 2 ניר חסון, הגר שיזף, בישראל כלואים 6,704 פלסטינים, 2,070 מהם עצורים מנהלית ו-1,512 נכלאו בחודש שעבר, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2023
  10. ^ חגי אטקס, ופאק עדנאן, תעסוקת עובדים עזתים בישראל – תוצאות סקר ראשון ומשמעויות להסדרת התעסוקה, מבט על, גיליון 1626, 1 באוגוסט 2022, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  11. ^ ‘It’s like another planet’: crossing the frontier from Gaza to work in Israel, באתר הגארדיאן, ‏1 בינואר 2023 (באנגלית)
  12. ^ Thousands of Palestinian Workers Have Gone Missing in Israel, באתר jacobin.com, ‏29 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  13. ^ עתירה לבג"ץ: שחררו אלפי פועלים מעזה שמוחזקים בישראל כקלפי מיקוח, באתר "פוסטה", ‏24 באוקטובר 2023
  14. ^ 1 2 אלישע בן קימון, עינב חלבי, אחרי כמעט חודש: אלפי פועלים עזתים שנעצרו אחרי 7 באוקטובר שוחררו לרצועה, באתר ynet, 3 בנובמבר 2023
  15. ^ Israel deports thousands of stranded Palestinian workers back to Gaza, באתר the Guardian, ‏3 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  16. ^ 1 2 3 Thousands of Gazans missing in Israel as workers ‘rounded up and blindfolded’, באתר אינדפנדנט, ‏23 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  17. ^ Israel/OPT: Horrifying cases of torture and degrading treatment of Palestinian detainees amid spike in arbitrary arrests, באתר אמנסטי אינטרנשיונל, ‏8 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  18. ^ אור הלר, פעילות יחידה 504 של אמ"ן נחשפת: מעל 300 מחבלי חמאס נעצרו בעזה, באתר חדשות 13, 20 בנובמבר 2023
  19. ^ הגר שיזף, מאות עזתים שנעצרו במלחמה כלואים בדרום עם כיסוי עיניים ואזוקים רוב היום, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2023
  20. ^ חנן גרינווד, מתחילת המלחמה: 800 מבוקשים נעצרו ברחבי יהודה ושומרון - ובהם 500 פעילי חמאס, באתר ישראל היום, ‏23/10/2023
  21. ^ Israel and the Occupied Territories: Rising violence in the West Bank may have irreversible consequences for communities, באתר הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, ‏31 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  22. ^ Israel Steps Up Arrests in the West Bank in Wake of Hamas Attacks, באתר וול סטריט ג'ורנל, ‏5 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  23. ^ Ahed Tamimi: Palestinian activist detained in West Bank crackdown, באתר France 24, ‏6 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  24. ^ Mass arrests of Palestinians in occupied West Bank, באתר אל-ג'זירה, ‏17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  25. ^ Thousands of Gaza workers go ‘missing’ in Israel amid wartime mass arrests, באתר אל-ג'זירה, ‏28 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  26. ^ Since start of war, more than 1,700 Palestinians in the West Bank have disappeared into Israeli custody, officials say, באתר The Globe and Mail, ‏31 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  27. ^ Ahed Tamimi: Israeli forces arrest Palestinian activist in West Bank, באתר BBC, ‏6 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  28. ^ The family of a Palestinian activist jailed for incitement says young woman's account was hacked, באתר Associated Press, ‏8 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  29. ^ 1 2 גידי וייץ, פרקליט המדינה למשטרה: עצרתם מתנגדים לממשלה ללא הצדקה, תוך פגיעה בשלטון החוק, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
  30. ^ אלון חכמון, ‏לאחר שתמכו בטבח חמאס: מספר ערבים ישראלים נעצרו, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  31. ^ קובי רוזן, ‏המשטרה לכדה ערבי ישראלי, שארגן והשתתף בתהלוכות חמאס, באתר כיכר השבת, 19 בנובמבר 2023
  32. ^ אלון חכמון, ‏פרסם דברי שבח בחמאס והוראות הכנה לחומר נפץ: צעיר מהיישוב נחף נעצר, באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2023
  33. ^ ‘The reaction is extreme’: Palestinians fear arrest if they voice sympathy for Gaza civilians, באתר CNN, ‏5 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  34. ^ אתר למנויים בלבד שילה פריד, ‏לא רק חמאס: נעצרו שלושה ערבים-ישראלים שהביעו תמיכה בדאעש, בעיתון מקור ראשון, 31 באוקטובר 2023
  35. ^ One month of Israel’s war: What’s happening to Palestinians outside Gaza?, באתר אל-ג'זירה, ‏7 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  36. ^ Israel aumenta el cerco a su minoría árabe, באתר אל פאיס, ‏11 בנובמבר 2023 (בספרדית)
  37. ^ Videos appear to show Israeli soldiers abusing bound and blindfolded Palestinian detainees, NBC News, ‏2023-11-02 (באנגלית)
  38. ^ IDF soldiers film themselves abusing, humiliating West Bank Palestinians, באתר טיימס אוף ישראל, ‏1 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  39. ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, סיגריות בוערות, מכות רצח וניסיון תקיפה מינית: מתנחלים וחיילים התעללו בפלסטינים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2023
  40. ^ הגר שיזף, שני פועלים מעזה מתו בזמן שהוחזקו במתקנים בגדה, צה"ל לא פתח בחקירה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2023
  41. ^ Ruwaida Amer, ‘Tortured, arrested and insulted’, say workers returned to Gaza by Israel, Al Jazeera (באנגלית)
  42. ^ Cruel and systematic violations of Palestinian rights in Israeli prisons: Report, Al Jazeera (באנגלית)
  43. ^ משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, Israel/oPt: UN experts appalled by reported human rights violations against Palestinian women and girls
  44. ^ Euro-Med Human Rights Monitor, Field executions, torture, and threats of rape: In Gaza, Israel’s army replicates the crimes committed by Zionist gangs in 1948, Euro-Med Human Rights Monitor (באנגלית אמריקאית)
  45. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, מוזיקה רועשת ועדויות על התעללות בחקירות: ביקור במתקן המעצר בשדה תימן, באתר הארץ, 6 ביוני 2024
  46. ^ Tamara Qiblawi, Israeli whistleblowers detail horror of shadowy detention facility for Palestinians, CNN, ‏2024-05-10 (באנגלית)
  47. ^ מת בכיר חמאס בגדה שהיה כלוא בישראל, הארגון האשים: "הוא נרצח", באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
  48. ^ עינב חלבי, חמאס מאשים את ישראל ב"התנקשות" בבכיר הארגון בכלא, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
  49. ^ כתבי "הארץ", היום ה-18 ללחימה - ליפשיץ מסרה מידע על חטופים שראתה בשבי; הפסקות חשמל בגולן בשל פגיעת רקטה מסוריה, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023
  50. ^ אדם קוטב, מאיר תורג'מן, עינב חלבי, הותר לפרסום: סוהרים חשודים בתקיפת אסיר ביטחוני - שמת, באתר ynet, 21 בדצמבר 2023
  51. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי ובר פלג, רופא בכיר מעזה מת במעצר בישראל, ושום גורם רשמי אינו מוכן להסביר איך, באתר הארץ, 12 במאי 2024
  52. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג, חקירת מותם של שני עצירים מהרצועה מעלה כי חיילים הכו אותם בדרכם למתקן שדה תימן, באתר הארץ, 28 במאי 2024
  53. ^ הגר שיזף, הרשויות בישראל לא עדכנו את קרובי הפועלים מהרצועה שמתו במעצר, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2023
  54. ^ חובת הודעה על מעצר של מחבלים מעזה שמוחזקים בישראל, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, ‏25 באוקטובר 2023
  55. ^ אתר למנויים בלבד חן מענית, בג"ץ דחה על הסף עתירה שהגישו משפחות של עצורים עזתים, שדרשו שיראו עורך דין, באתר הארץ, 18 בפברואר 2024
  56. ^ אתר למנויים בלבד חן מענית, המדינה למשפחות עזתים שנעצרו ואיש אינו יודע היכן הם: שלחו מייל, באתר הארץ, 2 במאי 2024
  57. ^ אתר למנויים בלבד חן מענית, הסנגוריה הציבורית: קרוב למחצית מהעצורים והאסירים מוחזקים בצפיפות קשה מאז המלחמה, באתר הארץ, 6 בפברואר 2024
  58. ^ Israel-Palestine crisis: ‘It’s the innocent civilians who are losing’, באתר משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, ‏3 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  59. ^ אמוץ שפירא, מאות עזתים בעתירה לבג"ץ: שחררו אותנו לגדה המערבית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 בנובמבר 2023
  60. ^ הגר שיזף, ישראל כולאת במתקן בגדה מאות פועלים מעזה אחרי שביטלה את ההיתרים שלהם, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2023
  61. ^ תומר גנון, בג"ץ: "בעת מלחמה ניתן לשכן עצורים ואסירים ביטחוניים על הרצפה ובצפיפות", באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2023
  62. ^ הילו גלזר, מעצרי שווא, פיטורים בנימוקים הזויים: כך נראית הרדיפה של ערביי ישראל, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2023
  63. ^ יואב איתיאל, אלי אשכנזי‏, בגלל פוסט תמיכה בעזה: נעצרה הזמרת והמשפיענית דלאל אבו אמנה, באתר וואלה‏, 17 באוקטובר 2023
  64. ^ עינב חלבי, אלישע בן קימון, "תגידו שמה שהיטלר עשה היה בדיחה": תמימי נעצרה בעקבות פוסט מסית בשמה, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
  65. ^ שמחה רז, ‏צפו: דוברות שב"ס חושפת את השקר של עהד תמימי, באתר "סרוגים", 30 בנובמבר 2023
  66. ^ צה"ל עצר את עהד תמימי, שהורשעה בעבר בתקיפת חיילי צה"ל, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
  67. ^ OPT/Israel: Palestinian writer and activist Ahed Tamimi detained amid surge in arbitrary arrests by Israeli forces, באתר ארגון הסופרים הבין-לאומי, ‏9 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  68. ^ Attacks, arrests, threats, censorship: The high risks of reporting the Israel-Gaza war, באתר "Committee to Protect Journalists", ‏16 בנובמבר 2023 (באנגלית)
  69. ^ חן מענית, ג'קי חורי, המדינה שחררה ישראליות בעסקה עם חמאס בלי שנקבע מתווה להמשך ההליכים נגדן, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2023
מלחמת חרבות ברזל
הצדדים הלוחמים
ישראלישראל ישראל צה"ל • שב"כ • משטרת ישראל • משמר הגבול • המוסד • כיתות כוננות • בתמיכת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
כוחות צה"ל במלחמה
חילות חיל האוויר • חיל הים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל התותחנים • חיל הגנת הגבולות
אוגדות עוצבת הפלדה (162) • עוצבת געש (36) • עוצבת האש (98) • עוצבת סיני (252) • עוצבת הבזק (99)
חטיבות חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת עוז • חטיבת גבעתי • חטיבת הנח"ל • חטיבת כפיר • חטיבה 401 • חטיבה 7 • חטיבה 188 • חטיבת קרייתי • עוצבת חצי האש • יהל"ם • חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר
ציר ההתנגדות חדר המבצעים הפלסטיני המשותף (חמאסחמאס חמאס • הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ונוספים) • חזבאללהחזבאללה חזבאללה • חות'יםחות'ים חות'ים • איראןאיראן איראן
אירועים עיקריים מתקפת הפתע על ישראל (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה • קרב עזה • עסקת שחרור החטופים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעייה • קרב ח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • התקיפה האיראנית על ישראל • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני
מתקפת הפתע
טרור פסטיבל נובה • כביש 232 • אופקים • הגמלאים בשדרות • בארי (צוות אלחנן) • חולית • יכיני • כיסופים • כפר עזה • נחל עוז • ניר יצחק • ניר עוז • נירים • נתיב העשרה • עין השלושה • עלומים • רעים • חוף זיקים • מסיבת פסיידאק • אלימות מינית
קרבות בסיס אורים • מוצב כיסופים • מוצב כרם שלום • מוצב נחל עוז • מוצב סופה • מוצב פגה • מחנה רעים • קרב מת"ק עזה • ארז • זיקים • שדרות • יד מרדכי • יתד • כרם שלום • מבטחים • מגן • מפלסים • נחל עוז • ניר עם • סופה • סעד • עין הבשור • פרי גן • רעים • קרב הטנקיסטיות
בני ערובה וחטופים חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מבצע ארנון • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים
פיגועים פיגוע הירי באלכסנדריה • פיגוע בכביש 557 • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • הפיגוע בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • פיגועים נוספים בישראל ב-2024
מודיעין ישראלי לפני המתקפה אגף המודיעין במתקפת הפתע על ישראל • אזהרות התצפיתניות
הרוגים
ישראלישראל ישראל אזרחים ישראלים • חללי צה"ל • הנצחת קורבנות מתקפת הפתע על ישראל
ציר ההתנגדות סיכולים ממוקדים • מחבלי חמאס • עיסאם עבדאללה • סייד רזי מוסאווי • ויסאם א-טוויל • סאדק אומידזאדה • מוחמד רזא זאהדי
ממשל קבינט המלחמה • מנהלת תקומה
שונות מוזיקה • נשים • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • ספורט • השפעות על ילדים ובני נוער
זירות מלחמת חרבות ברזל
הזירה העזתית מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן) • הסיוע ההומניטרי
החזית הצפונית ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב
החזית המזרחית ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024)
מערכת דעת הקהל העולמית
האומות המאוחדותהאומות המאוחדות באומות המאוחדות מעורבות עובדי אונר"א במתקפת הפתע על ישראל • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית • החלטה 2712 של מועצת הביטחון • החלטה 2720 של מועצת הביטחון • תלונת דרום אפריקה נגד ישראל • החלטה 2722 של מועצת הביטחון • תלונת משפחות החטופים נגד חמאס • החלטה 2728 של מועצת הביטחון
ארצות הבריתארצות הברית בארצות הברית המחאות בארצות הברית (הריגת פול קסלר • המחאות באוניברסיטאות • עצרת התמיכה בוושינגטון לישראל) • השימוע בקונגרס בדבר אנטישמיות בקמפוסים • המזח בעזה
בעולם מאבק ההסברה (מטה ההסברה האזרחי • סרט הזוועות • זעקות ואז שתיקה • נחטף על ידי חמאס) • האנטישמיות בעולם • תגובות בין-לאומיות • מידע כוזב (הכחשת מתקפת הפתע על ישראל • הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי)
זירות נוספות זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מעצרי_פלסטינים_וערביי_ישראל_במהלך_מלחמת_חרבות_ברזל&oldid=38869112"