הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי
תאריך | 17 באוקטובר 2023 |
---|---|
שעה | 18:59 |
מיקום | בית החולים הערבי אל-אהלי |
גורם | שיגור כושל מרצועת עזה לעבר ישראל |
קואורדינטות | 31°30′19″N 34°27′41″E / 31.505277777778°N 34.461388888889°E |
הרוגים | מספר לא ידוע. הערכות בין כ-50 ל-471 לפי מקורות שונים. |
פצועים | לא ידוע |
הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אַ֫הְלִי (אל-מַעְמַדַ֫אנִי) היה פיצוץ שהתרחש במגרש חניה הסמוך לבית החולים הערבי אל-אהלי שבשכונת זייתון בעיר עזה ב-17 באוקטובר 2023 בשעה 18:59, במהלך מלחמת חרבות ברזל, כתוצאה משיגור רקטה כושל של הג'יהאד האסלאמי לעבר ישראל. הפיצוץ התרחש בחצר בית החולים, בעת שאלפי עקורים פלסטינים מצפון רצועת עזה חיפשו בו מקלט. לטענת החמאס, מספר ההרוגים בפיצוץ נע בין 200 ל-700 בני אדם,[1] אולם ככל הנראה מספר זה נופח ולפי הערכה של קהילת המודיעין האמריקאית, מספר ההרוגים נע בין 100 ל-300, ככל הנראה קרוב יותר ל-100.[2] גורם באיחוד האירופי העריך כי מדובר בעשרות הרוגים בלבד.[3][4]
מייד לאחר האירוע האשים משרד הבריאות של הרצועה, הנמצא בשליטת חמאס, כי הפיצוץ נגרם כתוצאה מתקיפה אווירית ישראלית.[1][5] בעקבות האשמה זו דיווחו כלי תקשורת רבים בעולם את טענות החמאס כלשונן, והאשימו את צה"ל בתקיפה. היו ממשלות שגינו את ישראל על התקיפה, התקיימו הפגנות נגד ישראל, יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס הכריז על שלושה ימי אבל לאומיים ומפגש של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן עם מנהיגים ערבים באזור בוטל.
דובר צה"ל הכחיש את הטענה ובהמשך הציג ראיות לפיהן הפיצוץ נגרם כתוצאה מכשל באחת הרקטות של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ששוגרו לעבר חיפה.[6] נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אמר סמוך לאירוע כי על סמך מידע מהמודיעין האמריקאי ישראל לא אשמה בפיצוץ שנגרם על ידי רקטה פלסטינית. לאחריו הצטרפו לקביעה זו גם צרפת, קנדה, בריטניה על בסיס הערכות מודיעיניות עצמאיות, ומאוחר יותר גם ארגון זכויות האדם Human Rights Watch. בעקבות הערכות אלו וכן בעקבות הראיות שהציגה ישראל חלק מכלי התקשורת חזרו בהם מהאשמת ישראל אך רובם לא התנצלו.
ראיות כי מקור הפיצוץ הוא רקטה של ארגון פלסטיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]למחרת האירוע, ב-18 באוקטובר, פרסם צה"ל ראיות לכך שהאירוע נגרם כתוצאה משיגור כושל של רקטת הג'יהאד האסלאמי.
בדיווח הראשוני דווח על פגיעה בבניין בבית החולים ומותם של מאות בני אדם. מצילומי אוויר שפרסם צה"ל באינפרה אדום, וכן מצילומי האתר לאחר כיבוי השריפה, נראה שזירת הפגיעה היא חניה בחצר בית החולים, ובה מספר כלי רכב שנפגעו מהאש.[7][8]
ראש נפץ קרבי של צה"ל היה צפוי לגרום למכתש וכן לנזק הדף למבנים וכלי רכב סמוכים. אולם תצלומי אוויר המראים כי אין שקע פגיעה בקרקע ("מכתש"), כפי שהיה מתקבל בהפצצה אווירית, ולא נגרם קריסה של קירות של מבנים סמוכים למקום הפגיעה.[7]
דובר צה"ל גם טען מול כלי התקשורת כי האשמת חמאס כי צה"ל אחראי לתקיפה פורסמה זמן קצר לאחר התקיפה. אם כי בזמן הפרסום היה בלתי אפשרי לוודא מי אחראי לתקיפה וכי דבר זה היה צריך להיות דגל אדום לכלי התקשורת.[7]
לפי דובר צה"ל, זמן קצר לאחר הידיעות על הפיצוץ החל צה"ל בבדיקה מקיפה, וכי לפי הברור הפנימי שנעשה, לא הייתה תקיפה של צה"ל שפגעה בבית החולים.[7]
צה"ל גם פרסם הקלטת שיחה בין שני פעילי חמאס, בהם אחד אומר שאכן מדובר על שיגור רקטה כושל של הג'יהאד האיסלאמי שפגע בבית החולים.[7][9][10] עיתונאים ערבים ששמעו את ההקלטה הטילו ספק באותנטיות שלה, בשל השפה והמבטא. והמיקום ממנו לפי הערכת הפעיל בוצע השיגור, לא תואם את המיקום ממנו צה"ל טען שהשיגור בוצע.[11]
בתיעוד ברשת אל-ג'זירה נראית רקטה שנורת מתוך רצועת עזה, עוברת פיצוץ באוויר (ככל הנראה תקלה במערכת ההדף של הרקטה), משנה את מסלולה ונופלת סמוך לבית החולים בשעה 19:00, דקות ספורות לפני תחילת הטענות על הפצצת בית החולים.[12] סרטון עצמאי נוסף מראה דבר דומה.[7] בנוסף לכך מכ"ם צה"ל איתר את שיגור הרקטות על ידי מחבלים מעזה, זמן קצר לפני הפיצוץ וכי מסלול המטח של הרקטות היה מעל בית החולים.[7]
דובר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הכחיש את טענת דובר צה"ל.[13]
ניתוחים שערכו מומחי מודיעין צבאי ו-OSINT ברחבי העולם, כולל מטעם כלי תקשורת, אישרו שמדובר בשיגור רקטה כושל מצד הפלסטינים ולא בתקיפה של צה"ל.[14]
המודיעין האמריקאי הודיע שערך תחקיר מבצעי בלתי-תלוי ושיש לו ראיות שהפיצוץ בבית החולים נגרם מרקטה כושלת של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[15][16] גם רשת CNN הציגה מסמכים מסווגים של ראש המודיעין הלאומי האמריקאי, מהם עולה שארגון החמאס שיקר באופן מודע לגבי האחראים לפיצוץ בבית החולים, וכן לגבי מספר ההרוגים בעקבותיו.[17]
שירות המודיעין של צבא צרפת הודיע כי סיבת הפיצוץ הסבירה ביותר היא תקלה ברקטה בעלת ראש קרבי של כ-5 קילוגרם (ולכל היותר 10), שנורתה בידי פלסטינים לעבר ישראל. כמות חומר הנפץ הוערכה למשקל זה על סמך מכתש שהתגלה במקום באורך של כ-1 מטר על 75 ס"מ ובעומק של עד 40 ס"מ, כיוון המכתש מצביע על ציר ירי דרום-צפון. גודל ראש קרבי של 5 ק"ג, מתאים לגודל ראש קרבי שיש ברקטות שנמצאות בידי הארגונים הפלסטינים.[18] ואינו מתאים לטיל או פצצה שיש בידי ישראל, שהם בעלי ראשי קרב גדולים בהרבה.[19] המודיעין הצרפתי לא מצא שום ראיה לתקיפה ישראלית.[18]
ב-21 באוקטובר הודיע משרד ההגנה של קנדה כי חקירה עצמאית שנוהלה על ידי המודיעין הקנדי קבעה "בוודאות גבוה" כי ישראל אינה אחראית לפיצוץ וכי סיבה סבירה יותר היא רקטה שנורתה מתוך עזה. החקירה מבוססת על מקורות גלויים ומסווגים.Divya Rajagopal, Jose Joseph, Israel did not strike Gaza hospital, Canada says, 22 באוקטובר 2023
ב-26 בנומבר הודיע משמר זכויות האדם, אחד מארגוני זכויות האדם הגדולים בעולם, כי הפיצוץ אירע בעקבות שיגור כושל שבוצע מהרצועה. "הפיצוץ שהרג ופצע אזרחים רבים בבית החולים בעזה נגרם מתחמושת שבה משתמשים בדרך כלל ארגונים חמושים פלסטיניים", מסר הארגון לפי ממצאי החקירה שביצע, ושהתבססה על תמונות, סרטונים, תמונות לוויין וראיונות עם עדי ראייה ומומחים.[20]
הערכת מספר ההרוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוך שעה מהפיצוץ הודיע משרד הבריאות בעזה, שמנוהל בידי חמאס, כי 500 אנשים נהרגו בפיצוץ. לאחר מכן תיקן המשרד את המספר ל-471 קורבנות, ללא פרטים נוספים.[18] לפי דובר צה"ל, חמאס ניפח את מספר ההרוגים באירוע.[7]
מוחמד אבו סלמיה, מנהל בית החולים שיפא בעזה, העריך את מספר ההרוגים בפיצוץ ב-250 ודיווח כי כ-350 פצועים הובאו לבית החולים שלו הן באמבולנסים והן במכוניות פרטיות. לדבריו, מצבן הנורא של גופות רבות מקשה להגיע למספר הכולל של הרוגים.[21] נכון ל-19 באוקטובר 2023, סוכנויות הביון האמריקאיות העריכו כי בפיצוץ נהרגו 100 עד 300 בני אדם, וכי המספר האמיתי היה כנראה בקצה הנמוך של טווח זה.[2] לפי הערכת המודיעין הצרפתי, רקטה בגודל של כ-5 ק"ג לא יכולה לגרום למוות של 471 בני אדם וכי הדבר "בלתי אפשרי".[18]
הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי על בסיס סקירת סרטונים ותמונות של הזירה, אנליסט מודיעין OSINT בלייק ספנדלי העריך את מניין ההרוגים ב-50.[22] ב-19 באוקטובר, סוכנות הידיעות הצרפתית ציטטה בכיר במודיעין האירופי בעילום שם, שאמר כי הוא מאמין שמספר ההרוגים הוא לא יותר מ-50.[23] סרטון בעל נתוני מיקום גאוגרפי על ידי קבוצת עיתונאים חוקרים הולנדית, Bellingcat, הראה "לפחות שני תריסר גופות" באזור עשב ליד הפיצוץ.[24]
ב-18 באוקטובר, דיווח הניו יורק טיימס, לאחר עיון בצילומי וידאו ודיווחי עדים, אמר ב-18 באוקטובר כי בחצר בית החולים יש "עשרות" של גופות ומספר הנפגעים היה "גבוה".[25]
תגובות והפגנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמאס קרא לפלסטינים ברחבי העולם לצאת לפעולה בעקבות האסון. הרשות הפלסטינית מיהרה להודיע על שלושה ימי אבל. מאות מפגינים בירדן הקיפו את שגרירות ישראל בעמאן וניסו לפרוץ אליה. בלבנון, מאות הקיפו את שגרירות ארצות הברית בצפון ביירות בהפגנה אלימה. בעיראק, מאות צעדו בבגדד בקריאות אנטי-ישראליות וניסו לחצות את הגשר לאזור הירוק, ונחסמו על ידי כוחות ביטחון. באיראן, מאות הפגינו מול שגרירויות צרפת ובריטניה בקריאות "מוות לצרפת, אנגליה, אמריקה והציונים". בתוניסיה, מאות צעדו במחאה נגד ישראל. בטורקיה, מחאה אלימה פרצה וכוונה אל עבר קונסוליית ישראל באיסטנבול.[26] והפגנות והפרות סדר התרחשו ברחבי יהודה ושומרון במחאה על "הטבח בבית החולים". הפגנה התרחשה גם בברלין.[27]
בביקור של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל למחרת התקרית, אמר ביידן כי נראה שישראל אינה אחראית לפיצוץ.[28] במחאה על התקרית, ביטלו מלך ירדן ונשיא מצרים את הפגישה המתוכננת עם הנשיא ביידן.
ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק, אמר למחרת האירוע כי שירותי הביון הבריטיים מנתחים באופן עצמאי את הנושא, וכי אסור למהר ולהכריע לפי שיש ראיות מלאות.[29] בהמשך אמר סונאק כי "ראינו את המראות בשבועיים האחרונים, כולל מראות בית החולים בעזה, ואנחנו מבינים שגם האוכלוסייה האזרחית היא קורבן של חמאס".[30] ב-23 באוקטובר אמר סונאק שלפי ההערכה הבריטית הפיצוץ נגרם מרקטה פלסטינית.[31]
שר ההגנה של איטליה, גווידו קרוזטו האשים את הפלסטינים בפיצוץ בבית החולים וקרא להעניש את חמאס.[32]
סיקור חדשותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיקור החדשותי של האירוע השתנה, עם דיווחים סותרים ממקורות מעזה, ישראל וארצות הברית. חברות חדשות מערביות רבות, דיווחו בתחילה את הטענות העזתיות בכותרות ובכתבות בולטות. הם התאימו את הסיקור לאחר שצה"ל פרסם הודעה שבה קראה ל"זהירות" לגבי ההאשמה של חמאס.[33] קתלין קרול, מנהלת לשעבר ברשת הידיעות Associated Press דיווחה כי כיסוי המלחמה קשה לארגוני חדשות בגלל הקושי להשיג עדויות ממקור מאומתות או ממקור ראשון.[33] עם זאת צופים רבים כבר החליטו כי האשמה מוטלת על ישראל והדבר עורר מחאות והפגנות נרחבות. סרטונים לא אמינים שהופיעו ברשתות החברתיות תרמו לדיסאינפרומיציה בנושא.[34] דיווחים ברוסיה דרשו "הוכחות" לכך שישראל אינה אשמה בפיצוץ ואילו דיווחים בעולם הערבי "ידעו" כי ישראל אשמה.[35]
ה"גרדיאן" דיווח בתחילה כי "נראה כי שהיקף הפיצוץ נמצא מחוץ לאחת מהיכולות של הקבוצות המיליטנטיות" (חמאס או ג"אפ).[36] שדר ה-BBC ג'ון דוניסון אמר לצופי חדשות ה-BBC בערב הפיצוץ: "קשה לראות מה זה עוד יכול להיות, באמת, בהתחשב בגודל הפיצוץ, מלבד תקיפה אווירית ישראלית, או מספר תקיפות אוויריות", והוסיף, "כשראינו רקטות שנורו מחוץ לעזה, אנחנו אף פעם לא רואים פיצוצים בקנה מידה כזה."[37][38] יומיים לאחר האירוע אמר ה-BBC כי "[ה]הכתב (ג'ון דוניסון) טעה בהשערה לגבי סיבת הפיצוץ של בית החולים."[39] דבר זה יחד עם ביקורת של גורמים פוליטיים בהם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק ומחאות מול מטה התאגיד, גרם לשינוי גישה. לאחר פגישה עם מנהל חטיבת החדשות הודיע ארגון הגג של יהדות בריטניה כי ה-BBC יפסיק להתייחס לחמאס בתור "חמושים" ויוגדר כמי שממשלות בריטניה וארצות הברית מגדירות כארגון טרור.[38]
הניו יורק טיימס פרסם הודעה ובה כתב ששגה באופן סיקור הפיצוץ בבית החולים.[40]
רשת CNN השתמשה במילה "פיצוץ" (במקום הפצצה) ואמרה כי גורמים ישראלים ופלסטינים מחליפים האשמות בנושא. פוקס ניוז, הדגישה את העמדה הישראלית.[35]
רשת CBC הקנדית דיווחה כי ע"פ ממשלת קנדה, "ישראל לא עומדת מאחורי הפיצוץ, במידה גבוהה של ביטחון"[41]
בניגוד לרשתות עולמית רבות, רשת אל-ג'זירה המשיכה לדווח ביום שלישי בערב כי ישראל אשמה בתקיפה. הרשת כללה פוסט בבלוג עם הכחשתה של ישראל, אך הוסיף הערה כי ישראל מסיטה באופן קבוע את האשמה בהתקפות שהרגו אזרחים. ביום רביעי המשיכה אל-ג'זירה לדווח כי הפיצוץ היה "מתקפה ישראלית".[33]
הפצת מידע כוזב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל
לפי תחקירים של גופי מודיעין ומחקר, ולפי הערכות של פקידי ממשל ומומחים עצמאיים רוסיה, איראן, ובמידה מסוימת גם סין ומדינות נוספות מעורבות ב"מלחמות מידע" לטובת חמאס. מומחים מעריכים כי מדובר בקמפיין התעמולה הגדול ביותר שהתקיים עד כה (נכון לשנת 2023). לפי התחקירים המדינות השתמשו בכלי תקשורת הממלכתיים וברשתות החברתיות הגדולות כדי לתמוך בחמאס, להשמיץ את ישראל, וכן להציג באור שלילי גם את ארצות הברית, בעלת בריתה העיקרית של ישראל.[42] אחד הנושאים בתעמולה זו הוא הפיצוץ בבית החולים והמשך האשמת ישראל בפיצוץ.
לדוגמה רשת הטלוויזיה הרוסית העולמית, Russia Today שידרה בספרדית הצהרה של נשיא איראן לפיו הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי, היא פשע מלחמה ישראלי למרות הערכות מודיעין סותרות לכך. רשת החדשות הרוסית, "ספוטניק הודו", ציטטה "מומחה צבאי" שאמר, ללא ראיות, כי ארצות הברית סיפקה את הפצצה שהרסה את בית החולים.[42]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספיר ליפקין, גינויים בעולם לפיצוץ בבית החולים בעזה. צה"ל: הג'יהאד האסלאמי אחראי, באתר מאקו, 17 באוקטובר 2023
- עינב חלבי ויואב זיתון, חמאס: 500 הרוגים בהפצצת בית חולים בעזה. צה"ל: שיגור כושל של הג'יהאד האיסלאמי, באתר ynet, 17 באוקטובר 2023
- הגא"פ הוא האחראי לפגיעה בבית החולים בעזה, באתר צה"ל, 18 באוקטובר 2023
- הצהרת דובר צה"ל - השיגור הכושל לעבר בית החולים, בביצוע 18 באוקטובר 2023, סרטון בערוץ "צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 09:57)
- ynet, "פיצוץ" ולא "תקיפה" בביה"ח. עיתוני העולם נזהרים מלאמץ את גרסת חמאס, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- רון בן ישי, הפגיעה בביה"ח בעזה: שעות קריטיות בקרב על הלגיטימציה למבצע קרקעי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- שירז תקווה ורם ברנדס ועמיחי שטיין, בזכות ביידן: כלי תקשורת בעולם חוזרים מהאשמת ישראל בתקיפת בית החולים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 באוקטובר 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Hundreds of casualties as Israel hits Gaza hospital sheltering thousands באתר אל-ג'זירה, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 דיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית, דיילי מייל, 20 באוקטובר 2023
- ^ שחר ברדיצ'בסקי, מאות פלסטינים נהרגו? הערכה חדשה למניין הנפגעים בפיצוץ בית החולים, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
- ^ ספיר ליפקין, גינויים בעולם לפיצוץ בבית החולים בעזה. צה"ל: הג'יהאד האסלאמי אחראי, באתר מאקו, 17 באוקטובר 2023
- ^ Gaza Health Ministry says death toll in Gaza City hospital blast rises to at least 500 באתר Associated Press, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ עינב חלבי, יואב זיתון, חמאס: 500 הרוגים בהפצצת בית חולים בעזה. צה"ל: שיגור כושל של הג'יהאד האיסלאמי, באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 הגא"פ הוא האחראי לפגיעה בבית החולים בעזה, באתר צה"ל, 18 באוקטובר 2023
- ^ Natasha Bertrand,Katie Bo Lillis,Jeremy Herb, US assesses that Israel is 'not responsible' for Gaza hospital blast, CNN, 18 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ דובר צה"ל חשף: ההקלטה שמוכיחה שחמאס ידע כי הרקטה שפגעה בבי"ח היא של הג'יהאד, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ דובר צה"ל, תמלול השיחה על השיגור הכושל, באתר idfanc.activetrail.biz (באנגלית)
- ^ אלכס תומסון, Who was behind the Gaza hospital blast – visual investigation, באתר ערוץ 4, 18 באוקטובר 2023
- ^ ערוץ אלג'זירה מציל את ישראל מהשקר שהיא אחראית לתקיפת בית החולים, באתר אבו עלי אקספרס, 17 באוקטובר 2023
- ^ Hundreds killed in Gaza hospital blast, West Bank protests flare באתר רויטרס, 17 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- ^ דוגמאות של אנשי OSINT בטוויטר:
- ציוץ של OSINTtechnical ברשת החברתית אקס (טוויטר), 18 באוקטובר 2023
- ציוץ של Oliver Alexander ברשת החברתית אקס (טוויטר), 17 באוקטובר 2023
- ציוץ של Emanuel (Mannie) Fabian ברשת החברתית אקס (טוויטר), 17 באוקטובר 2023
- ציוץ של Nathan Ruser ברשת החברתית אקס (טוויטר), 18 באוקטובר 2023
- ^ סוכנויות הידיעות, ביידן: "הפנטגון הראה ראיות שישראל לא פגעה בבית חולים בעזה", באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ שירז תקווה ורם ברנדס ועמיחי שטיין, בזכות ביידן: כלי תקשורת בעולם חוזרים מהאשמת ישראל בתקיפת בית החולים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 באוקטובר 2023
- ^ ניסן צור, השקרים מוצגים לעולם: רשת CNN מפרקת את טענות החמאס, באתר ערוץ 7, 20 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 4 JOHN LEICESTER, French intelligence points to Palestinian rocket, not Israeli airstrike, for Gaza hospital blast, October 21, 2023, Associated Press
- ^ French Intel Says No Sign Gaza Hospital Blast Was 'Israeli Strike', Barrons, 20 באוקטובר 2023.
- ^ Gaza: Findings on October 17 al-Ahli Hospital Explosion, ע משמר זכויות האדם, 26 בנובמר 2023
- ^ The New York Times, Gaza Hospital Explosion: What We Know, The New York Times, 18 באוקטובר 2023.
- ^ Stancati, Margherita; Trofimov, Yaroslav; Youssef, Nancy A.; Kalin, Stephen (18 October 2023). "U.S., Experts Say Evidence Suggests Palestinian Rocket Hit Gaza Hospital". The Wall Street Journal.
- ^ McCarthy, Bill (19 October 2023). "2022 missile footage misrepresented as Gaza hospital strike". AFP Fact Check.
- ^ Bellingcat Investigation Team (18 October 2023). "Identifying Possible Crater from Gaza Hospital Blast"
- ^ "What We Know About the Explosion at the Hospital in Gaza". הניו יורק טיימס. 18 October 2023. Archived from the original on 19 Octobe
- ^ Gaza hospital explosion sparks anger and protests in Arab countries, באתר CNN, 18 באוקטובר 2023
- ^ Julian Röpcke und Filipp Piatov, Nicht Israel! Terroristen bombardierten Krankenhaus in Gaza - Indizien | Politik, BILD, 18 באוקטובר 2023.
- ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, מאיר תורג'מן ורועי רובינשטיין, נתניהו התחבק עם ביידן, שהצהיר: "הפיצוץ בבית החולים בעזה - לא אתם", באתר ynet, 18 באוקטובר 2023
- ^ ראש ממשלת בריטניה: "בוחנים את הראיות מפיצוץ בית החולים בעזה באופן עצמאי", באתר ynet, 18 באוקטובר 2023.
- ^ איתמר אייכנר, ראש ממשלת בריטניה בישראל: "זו אינה זכותכם - זו חובתכם להשיב את הביטחון למדינתכם", באתר ynet, 19 באוקטובר 2023.
- ^ רישי סונאק על הפיצוץ בביה"ח בעזה: "מעריכים שנגרם מרקטה ששוגרה מהרצועה", באתר ynet, 23 באוקטובר 2023.
- ^ Reuters, Italy: Hamas must be punished for Gaza hospital strike, UK urges cool heads, The Jerusalem Post, 18 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 3 Katie Robertson, After Hospital Blast, Headlines Shift With Changing Claims ניו יורק טיימס, Oct. 18, 2023
- ^ Shannon Bond, Fake accounts, old videos and rumors fuel chaos around Gaza hospital explosion, NPR, 19 באוקטובר 2023.
- ^ 1 2 אטילה שומפלבי, The world is watching: How the global press covered the Gaza hospital blast, ynet באנגלית, 10.18.23
- ^ Bethan McKernan, ‘They believed it was safe’: death toll rising after blast at Gaza hospital, The Guardian, 18 באוקטובר 2023.
- ^ BBC denies spouting 'Hamas propaganda' over hospital blast as insiders blame 'fast-moving' news, inews.co.uk, 18 באוקטובר 2023.
- ^ 1 2 אלעד שמחיוף, ב-BBC מתקפלים: חמאס "הוכרז בידי ממשלת בריטניה כארגון טרור", באתר מאקו, 21 באוקטובר 2023.
- ^ Charlotte McLaughlin (19 October 2023). "BBC News deputy CEO admits 'mistake' in live coverage of Gaza hospital bombing". The Independent.
- ^ ynet, ניו יורק טיימס: שגינו בסיקור הפיצוץ בבית החולים בעזה, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023.
- ^ 'High degree of confidence' Israel didn't strike hospital in Gaza, says Canada's defence minister, cac.ca, 22/10/2023
- ^ 1 2 Steven Lee Myers, Sheera Frenkel In a Worldwide War of Words, Russia, China and Iran Back Hamas, ניו יורק טיימס, 3/11/2023, ארכוב
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |