פורטל:פילוסופיה

עריכהמבוא

פילוסופיה היא התחום המחשבתי בו עוסק האדם ביסודות הקיום ובמשמעות של הגורמים השונים בו. הפילוסופיה עומדת בבסיס ההבנה האנושית, שכן היא קודמת לכל מעשי האדם. עם זאת, לרוב הפילוסופיה אינה מנוסחת עבור האדם, או שאינה עוסקת בו באופן ישיר.

מקור שם התחום "פילוסופיה" הוא מהשפה היוונית, שם זה מורכב מהקידומת פילו (φιλο) = אהבה, ומהמילה סופיה (σοφία) = חוכמה ופירושו אהבת החוכמה. על פי ההשערה הרווחת הראשון שטבע מושג זה היה החכם היווני הקדמון פיתגורס. כפי שהאגדה מספרת, חכם יווני קדום אחר, בשם סוקרטס הרחיב את משמעות המושג, כאשר שאלו אותו: "האם אתה אדם חכם?" והוא השיב: "לא, אבל אני אוהב חוכמה" (אוהב חוכמה=פילוסוף). החל מתקופה זו, מציין המושג פילוסופיה את חתירתו העיונית של האדם להבין את טבעו האמיתי של העולם ואת הערכים האמיתיים שלו עצמו בעולם.

לערך המלא

עריכהמאמר נבחר

רנה דקארט (בצרפתית: René Descartes;‏ 31 במרץ 1596, לה היי, צרפת – 11 בפברואר 1650, סטוקהולם, שוודיה), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רנאטוס קרטזיוס (Renatus Cartesius) היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי. נחשב לאחד ההוגים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה המערבית.

הוא השפיע הן על פילוסופים בני זמנו והן על אלו שבאו אחריהם, ונודע בגישתו הרציונלית המעמידה את התבונה ותכונות המציאות הא-פריוריות (כלומר, הקודמות להתנסות) במרכז חקירותיו. דקארט התעסק בעיקר ביכולת להגיע לידיעה ודאית וביחס בין גוף לנפש. למרות שהיה מוכר בעיקר עקב הגותו פורצת הגבולות בפילוסופיה, הוא השיג פרסום רחב גם כממציא של מערכת הצירים הקרטזית ("קרטזית" מלשון "קרטזיוס", הצורה הלטינית של "דקארט"). מערכת זו הייתה בעלת השפעה רבה על התפתחות המתמטיקה המודרנית.

לערך המלא

לרשימה המלאה

עריכהערכים מומלצים

ג'ון לוק - ג'ון רולס - השיטה המדעית - ויליאם הזליט - חנה ארנדט - מישל פוקו - מסה על שכל האדם - סימולאקרה - תומאס הובס

עריכהחיבור פילוסופי נבחר

"המניפסט הקומוניסטי" הוא מצע "ברית הקומוניסטים" (הארגון הקומוניסטי הבינלאומי הראשון, שפעל בשנים 1852-1847), שנכתב על–פי הזמנת הארגון על–ידי קרל מרקס ופרידריך אנגלס.

המניפסט יצא לאור לראשונה ב-21 בפברואר 1848 בלונדון, ותורגם אחר–כך מגרמנית לעשרות שפות נוספות. המניפסט הפך לכתב עקרי האמונה (קטכיזם) של הקומוניזם וככזה זכה להשפעה עצומה על התנועה ומאמיניה במהלך השנים.

המניפסט כולל שני חלקים עיקריים: הראשון, "בורגנים ופרולטרים", כולל בעיקרו תיאור היסטורי של עלייתה של התעשייה המודרנית והבורגנות, וצמיחתו של מעמד פועלים, הפרולטריון, בעקבות עליית הבורגנות. תהליך זה, סבורים מרקס ואנגלס, עתיד להסתיים באופן בלתי נמנע במהפכה בה ימוגר שלטון הבורגנות ותכונן דיקטטורה של הפרולטריון.

בחלקו השני של המניפסט, מציגים מרקס ואנגלס את עקרי תוכניתם של הקומוניסטים כאשר יעלו לשלטון. בלב התוכנית ניצב ביטול הקניין הפרטי, אך עמו עתידים להיעלם גם מוסדות בורגניים אחרים כמו הנישואים, המשפחה הגרעינית, הדתות והלאומים. כל אלו, טוען המניפסט, אינם אלא אשליות שנטעה הבורגנות כדי לחזק את שליטתה. ברגע שיסולק שלטונה תתפוגג גם האשליה.

לערך המלא

לרשימה המלאה

עריכהעץ קטגוריות

ענפי הפילוסופיה

פילוסופים: לפי תחום | לפי מדינה | לפי תקופה

מונחים בפילוסופיה | חיבורים פילוסופיים | ניסויים מחשבתיים | רשימה של חיבורים פילוסופיים

עריכהתקופות בתולדות הפילוסופיה המערבית

ראו גם:

עריכהציטוט נבחר

מה שהוא תבוני הוא ממשי, ומה שהוא ממשי הוא תבוני.

— גאורג וילהלם פרידריך הגל , "קווי יסוד לפילוסופיה של המשפט"

לאוסף הציטוטים המלא

עריכהתחומים עיקריים

מטאפיזיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק במתן הסברים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם. השם נגזר מהמילים היווניות μετά, מֵטַא, שמשמעה "מעבר" ו-φυσικά, פיזיקה, שמשמעה "אלו שעל אודות הטבע", כאשר "אלו שעל אודות הטבע" מתייחס לחיבורים האריסטוטליים על הטבע, מימי-אדם. המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כגון: מהו טבעה של המציאות? מהו מקום האדם ביקום? האם צבעים הם אובייקטיביים או סובייקטיביים? האם העולם קיים מחוץ למוחנו? מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות?
אונטולוגיה (תורת ההוויה) – "תורת היש", ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד הכלליות אודות דברים הקיימים בעולם ומאפייניהם. בעוד שתורת ההכרה עוסקת בהנחות היסוד אודות הידע עצמו, תורת ההוויה בוחנת את הנחות היסוד אודות מוּשאי הידע – הישויות הקיימות. נוטים לייחס את האונטולוגיה לתת-תחום של המטאפיזיקה, אך העיסוק בתחום זה הינו נירחב ביותר.
אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) – ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי, סוגי הידע, מקורות הידע (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי), מאפייני הידע (כגון ודאות, ספקנות) וגבולות הידע.
לוגיקה – תורת ההיגיון, ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
אתיקה (הפילוסופיה של המוסר) – "תורת המידות", ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלה 'מה ראוי?' מהי 'המידה הנכונה?' שלוש השאלות הבסיסיות של האתיקה הן : "מהו הטוב?", "האם חייבים לנהוג על פיו?" ו"כיצד להצליח לנהוג על פיו?"
אסתטיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? האם ניתן לאפיין את מה שהופך דבר ליפה? מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות?
מטאפילוסופיה – "הפילוסופיה של הפילוסופיה", ענף בפילוסופיה העוסק בחקר הפילוסופיה עצמה.

עריכהמושגים בפילוסופיה

לערך המלא

עריכההידעת?

רוב הפילוסופים והחוקרים מסכימים באופן כללי כי בני אדם הם יצורים בעלי תודעה, ואילו צורות חיים פשוטות כמו חיידקים אינן מודעות. הוויכוח ניטש על בעלי החיים המפותחים יחסית, כגון דולפינים וקופים.

המצדדים מחזיקים בהיפותזה כי התודעה התפתחה יחד עם צורות החיים, כלומר יש לה ערך אבולוציוני כלשהו. לפיכך, היו שחיפשו את התועלת שעולה מהתודעה. ברנרד באארס, לדוגמה, אומר כי התודעה היא דבר מועיל מאוד מבחינה אבולוציונית, ומציע פונקציות שונות: החלטה לגבי אלטרנטיבות עתידיות, פתרון בעיות בצורה לא אמפירית, קבלת החלטות, שליטה על פעולות, גילוי טעויות, תכנון, למידה, התאמה לסביבה, יצירת קונטקסט וגישה למידע.
אנטוניו דאמאסיו רואה את התודעה כאחד מכלי ההישרדות של האורגניזם, שכן היא מאפשרת תגובות מתוכננות ולא אינסטינקטואליות. הוא גם מצביע על כך שתודעה עצמית מובילה לדאגה לעצמך, שמגדיל את הרצון לשרוד.

פסיכולוגים רבים, כמו ביהביוריסטים רדיקליים, ופילוסופים רבים, חושבים כי אפשר להסביר את ההתנהגות באופן לא תודעתי, בדומה לבינה מלאכותית, וגישות אלה מתארות את התודעה כדבר שאינו קשור לפונקציה וליעילות.

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהגישות וזרמים

פילוסופיה יוונית עתיקה:
- פילוסופיה קדם-סוקרטית:
- סוקרטס

פילוסופיה סינית עתיקה:
- קונפוציאניזם: קונפוציוס - מנציוס - שו'ן דזה - ג'ו שי
- דאואיזם: לאו דזה - ג'ואנג דזה
- לגליזם: חאן פיידזה
- מוהיזם: מו דזה
- אסכולת היין והיאנג: דזואו ין
- צ'אן בודהיזם: בודהידהרמה
  - זן (בודהיזם): דוגן

פילוסופיה הודית עתיקה:
- מיממסה
- ודאנטה
  - אדווייטה ודאנטה: שנקרה
- סאניקהיה
- יוגה: פטנג'לי
- ויששיקה
- בודהיזם: גאוטמה בודהה
  - מהאיאנה: נגרג'ונה
- ניאייה

עריכהפילוסופים

פילוסופים של העת העתיקה	לאו דזה • קונפוציוס • פיתגורס • תאלס • הרקליטוס • מו דזה • בודהה • פרמנידס • פרוטגורס • דמוקריטוס • סוקרטס • אפלטון • אריסטו • אפיקורוס • זנון מקיטיון • טימון מפליוס • פירון מאליס • פלוטינוס • נגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים	אוגוסטינוס • ג'ון סקוטוס • אבן סינא • ג'ו שי • שנקרה • רמב"ם • תומאס אקווינס • ויליאם איש אוקאם • רלב"ג • ניקולו מקיאוולי • פרנסיס בייקון
פילוסופים מודרניים	רנה דקארט • ברוך שפינוזה • גוטפריד לייבניץ • ג'ון לוק • ג'ורג' ברקלי • דייוויד יום • ז'אן-ז'אק רוסו • עמנואל קאנט • ג'רמי בנת'ם • גיאורג הגל • ג'ון סטיוארט מיל • ארתור שופנהאואר • סרן קירקגור • קרל מרקס • צ'ארלס פרס • ארנסט מאך • פרידריך ניטשה • שלמה מימון • תומאס הובס
פילוסופים בני זמננו	גוטלוב פרגה • ג'ון דיואי • אדמונד הוסרל • ברטראנד ראסל • ג. א. מור • לודוויג ויטגנשטיין • מרטין היידגר • רודולף קרנפ • הרברט מרקוזה • קרל פופר • ז'אן-פול סארטר • איין ראנד • חנה ארנדט • וילארד קוויין • ישעיה ברלין • אלבר קאמי • ג'ון רולס • תומאס קון • מישל פוקו • יורגן האברמאס • ז'אק דרידה • סול קריפקי • ג'ודית באטלר • סלבוי ז'יז'ק
פילוסופים ישראלים	אהרן דוד גורדון • מרטין בובר • שמואל הוגו ברגמן • ישעיהו ליבוביץ • יהושע בר-הלל • אסא כשר • אבישי מרגלית • עדי אופיר • ירמיהו יובל • נתן רוטנשטרייך • אבי שגיא • בן-עמי שרפשטיין • דוד שולמן

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום הפילוסופיה שרק מחכים שירחיבו אותם.

מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם? רוצים לבקש ערך?

ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם:

מצאו ערכים לשיפור בנושא פילוסופיה:

לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? – רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים

פורטל:פילוסופיה

מושגים

פילוסופיה של תחומים

פילוסופים, חוקרים ומחברים

חיבורים

לשיפור