אוטיזם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏גורמים: גנטיקה - תחילת הכתיבה של הפסקה
שורה 145: שורה 145:


עד שנת 2012 רק מספר גורמים היו ידועים בוודאות כמגבירים סיכון ללדת ילד עם תסמונת מהספקטרום האוטיסטי, ביניהם גיל [[הריון]] גבוה ו[[סוכרת]] של האם בזמן ההיריון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.doctors.co.il/medical-articles/216989/|הכותב=ד"ר עמית עקירוב|כותרת=סוכרת הריון: סיכון לאוטיזם|אתר=דוקטורס|תאריך=05 במאי 2015}}</ref>
עד שנת 2012 רק מספר גורמים היו ידועים בוודאות כמגבירים סיכון ללדת ילד עם תסמונת מהספקטרום האוטיסטי, ביניהם גיל [[הריון]] גבוה ו[[סוכרת]] של האם בזמן ההיריון.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.doctors.co.il/medical-articles/216989/|הכותב=ד"ר עמית עקירוב|כותרת=סוכרת הריון: סיכון לאוטיזם|אתר=דוקטורס|תאריך=05 במאי 2015}}</ref>

=== גנטיקה ===
[[קובץ:Autism_susceptibility_genes_effect_on_brain_structure.png|טקסט=|ממוזער|מאות גנים שונים מעורבים בהתפתחות אוטיזם. רובם משנים את מבנה המוח בצורה דומה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Emily A. Brown, Jonathan D. Lautz, Tessa R. Davis, Edward P. Gniffke, Alison A. W. VanSchoiack, Steven C. Neier, Noah Tashbook, Chiara Nicolini, Margaret Fahnestock, Adam G. Schrum, Stephen E. P. Smith|שם=Clustering the autisms using glutamate synapse protein interaction networks from cortical and hippocampal tissue of seven mouse models|כתב עת=Molecular Autism|כרך=9|שנת הוצאה=2018-12|עמ=48|doi=10.1186/s13229-018-0229-1|קישור=https://molecularautism.biomedcentral.com/articles/10.1186/s13229-018-0229-1}}</ref>]]
לאוטיזם יש בסיס גנטי חזק, אך הגנטיקה של אוטיזם מורכבת ולא ברור האם היא מוסברת בצורה טובה יותר על ידי [[מוטציה|מוטציות]] נדירות בעלות השפעה משמעותית, או על ידי אינטראקציות נדירות מרובות-גנים של גנים נפוצים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Brett S. Abrahams, Daniel H. Geschwind|שם=Advances in autism genetics: on the threshold of a new neurobiology|כתב עת=Nature Reviews Genetics|כרך=9|שנת הוצאה=2008-05|עמ=341–355|doi=10.1038/nrg2346|קישור=http://www.nature.com/articles/nrg2346}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Joseph D. Buxbaum|שם=Multiple rare variants in the etiology of autism spectrum disorders|כתב עת=Dialogues in Clinical Neuroscience|כרך=11|שנת הוצאה=2009-03-31|עמ=35–43|doi=10.31887/DCNS.2009.11.1/jdbuxbaum|קישור=https://www.tandfonline.com/doi/full/10.31887/DCNS.2009.11.1/jdbuxbaum}}</ref> מורכבות נוספת נוצרת מהשילוב של אינטראקציות גנטיות עם השפעות הסביבה ועם גורמים [[אפיגנטיקה|אפיגנטיים]] שאינם משנים את רצף [[DNA|ה-DNA]] אך הם תורשתיים ומשפיעים על [[התבטאות גנים]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Isabelle Rapin, Roberto F. Tuchman|שם=Autism: Definition, Neurobiology, Screening, Diagnosis|כתב עת=Pediatric Clinics of North America|כרך=55|שנת הוצאה=2008-10|עמ=1129–1146|doi=10.1016/j.pcl.2008.07.005|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0031395508001569}}</ref> באמצעות ריצוף הגנום של אוטיסטים ושל הוריהם, הצליחו חוקרים לקשר גנים רבים לאוטיזם.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Stephan J. Sanders, Xin He, A. Jeremy Willsey, A. Gulhan Ercan-Sencicek, Kaitlin E. Samocha, A. Ercument Cicek, Michael T. Murtha, Vanessa H. Bal, Somer L. Bishop, Shan Dong, Arthur P. Goldberg, Cai Jinlu, John F. Keaney, Lambertus Klei, Jeffrey D. Mandell, Daniel Moreno-De-Luca, Christopher S. Poultney, Elise B. Robinson, Louw Smith, Tor Solli-Nowlan, Mack Y. Su, Nicole A. Teran, Michael F. Walker, Donna M. Werling, Arthur L. Beaudet, Rita M. Cantor, Eric Fombonne, Daniel H. Geschwind, Dorothy E. Grice, Catherine Lord, Jennifer K. Lowe, Shrikant M. Mane, Donna M. Martin, Eric M. Morrow, Michael E. Talkowski, James S. Sutcliffe, Christopher A. Walsh, Timothy W. Yu, David H. Ledbetter, Christa Lese Martin, Edwin H. Cook, Joseph D. Buxbaum, Mark J. Daly, Bernie Devlin, Kathryn Roeder, Matthew W. State|שם=Insights into Autism Spectrum Disorder Genomic Architecture and Biology from 71 Risk Loci|כתב עת=Neuron|כרך=87|שנת הוצאה=2015-09|עמ=1215–1233|doi=10.1016/j.neuron.2015.09.016|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0896627315007734}}</ref> עם זאת, לא זוהו מוטציות בודדות שמגדילות את הסיכוי לאוטיזם. בדרך כלל, לא ניתן לייחס אוטיזם למוטציה [[חוקי התורשה של מנדל|מנדלית]] בגן בודד או לאבנורמליות ב[[כרומוזום]] בודד, ואף אחת מהתופעות הגנטיות הקשורות לאוטיזם לא הוכחה כגורמת לאוטיזם בפני עצמה.<ref name=":04">{{צ-מאמר|מחבר=Brett S. Abrahams, Daniel H. Geschwind|שם=Advances in autism genetics: on the threshold of a new neurobiology|כתב עת=Nature Reviews Genetics|כרך=9|שנת הוצאה=2008-05|עמ=341–355|doi=10.1038/nrg2346|קישור=https://www.nature.com/articles/nrg2346}}</ref> לכל גן מבין הגנים המועמדים שאותרו יש השפעות קטנות בלבד.<ref name=":04" />


=== טענות לא מבוססות לקשר בין חיסונים ואוטיזם ===
=== טענות לא מבוססות לקשר בין חיסונים ואוטיזם ===

גרסה מ־15:50, 29 באפריל 2023

פירוש נוסף ערך זה עוסק באבחנה המודרנית של הספקטרום האוטיסטי. אם התכוונתם לתסמונות אחרות על הספקטרום האוטיסטי, ראו אוטיזם בתפקוד גבוה, תסמונת אספרגר, PDD-NOS או הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית.
סמל הספקטרום האוטיסטי
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך ובפרט לצורך שכתוב הערך בצורה מודרנית בהתאם לחידושי השנים האחרונות, תוך שימוש במקורות מהימנים.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
עריכה - שיחה
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך ובפרט לצורך שכתוב הערך בצורה מודרנית בהתאם לחידושי השנים האחרונות, תוך שימוש במקורות מהימנים.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

אוטיזם,[1] הפרעה ברצף האוטיזם[2] או הספקטרום האוטיסטי (באנגלית: Autism Spectrum Disorder ובקיצור ASD[3]) הוא שונות נוירולוגית[4][5] הנגרמת משילוב של גורמים סביבתיים, תורשתיים וגנטיים.[6] זוהי תסמונת קלינית המתאפיינת בקשיים שונים בתחום הקשרים הבין-אישיים, בתחום החברתי, השפתי והתקשורתי.[7][8] מאפיינים נוספים שבדרך כלל מופיעים אצל אוטיסטים[1][9][10][11][12] הם התנהגות סטראוטיפית וחזרתית ובעיות בוויסות החושי.[13][14]

לפני 2013 היה נהוג לחלק את הספקטרום האוטיסטי למספר אבחנות נפרדות שכללו אוטיזם קלאסי, תסמונת אספרגר, וקבוצת תסמונות בשם "הפרעה התפתחותית נרחבת" (באנגלית:Pervasive Developmental Disorder ובקיצור PDD), אולם לאחר פרסום הDSM-5 והICD-11 בוטלו האבחנות הנפרדות, וכל האבחנות אוחדו לאבחנה יחידה של אוטיזם.[15][16][17][18]

הספקטרום האוטיסטי מתאפיין בשונות נוירולוגית - שונות בהליכי חשיבה מורכבים ומודעים, ותפישתית - שונות בהליכי עיבוד מידע חושי.[19] מרבית מקרי האוטיזם הם בעלי קשר גנטי תורשתי - קיים מתאם גבוה בין שכיחות האוטיזם ובין קשר משפחתי.[20][21]

מאפיינים

מאפייני הספקטרום האוטיסטי מפורטים בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי ה-DSM 5 שיצא לאור בשנת 2013.[16] המאפיינים המגדירים את הספקטרום האוטיסטי הם מגוונים, ואצל כל אוטיסט המאפיינים עשויים להתבטא בצורה שונה, וחלקם עשויים לא להופיע כלל. ישנם אנשים באוכלוסייה הכללית שקיימים אצלם מאפיינים אוטיסטים, אך ההופעה של מספר תסמינים ביחד ומידת המובהקות שלהם הם אלו שקובעים אם אדם הוא אוטיסט.[22][23]

קושי בתקשורת בין-אישית

המאפיין המרכזי של אוטיזם הוא שוני תקשורתי וקשיים בתקשורת בין-אישית.

אוטיסטים רבים מציגים קושי ביצירת קשרים חברתיים ובשמירה עליהם, קושי בפירוש של תקשורת לא-מילולית ובהבנת סרקזם, קושי בקריאת שפת גוף והבעות פנים, קושי בשמירה על קשר עין בעת שיחה וקושי בתמלול רגשות.[23][24][25]

אוטיסטים רבים רוצים לרכוש חברים ומנסים לעשות זאת, לעיתים ללא הצלחה.[26] יש אוטיסטים שמתקשים בהבנת החוקים החברתיים המקובלים וחלקם עשויים להתבטא בכנות ובישירות שנחשבת בחברה לחסרת טאקט.[27] מערכות יחסים חברתיות של אוטיסטים עשויות להיות שונות מאלו של נוירוטיפיקלים. פעמים רבות ילדים אוטיסטים אוהבים לשחק לצד ילדים אחרים, במקביל אליהם, ולא ביחד איתם.[28] לאוטיסטים רבים יש תחומי-עניין ייחודיים שהם נוטים להתעמק בהם בצורה אינטנסיבית, ולדבר עליהם מבלי להבין האם הצד השני מעוניין או לא.[29][30][31][32]

לעיתים אינטראקציות חברתיות ואירועים המוניים יכולים להיות מתישים בעבור אוטיסטים, ולהוביל להצפה חושית או לתגובות כמו מלטדאון או שאטדאון. לכן, הקפדה על זמן לבד חשובה לתחושת הרווחה של אוטיסטים רבים.[33][34][35]

אצל ילדים אוטיסטים עשוי להיות איחור משמעותי בשימוש במחוות גופניות ובהצבעה לשם זיהוי חפצים או כיוונים בגיל הינקות. פעמים רבות העיכוב הוא זה שמוביל להבאת הילד להערכה התפתחותית ראשונית. כמו כן, אופייניים איחור בחיקוי, קושי במשחקי תפקידים, וקושי בהבנת מושגים חברתיים מופשטים כמו כסף. חלק מהאוטיסטים מתוארים כמנותקים ומופנמים, עסוקים בענייניהם, בעוד שחלקם יפגינו רצון לקשר חברתי אך יתקשו מאוד בהבנת חוקים חברתיים מקובלים.[24][23][36][37][38][39]

דפוסי התנהגות חזרתיים

ערכים מורחבים – חשחוש, סטראוטיפיות
ילד על הספקטרום האוטיסטי בונה ערימת פחיות. פעולות החוזרות על עצמן מאפיינות ילדים אוטיסטים.
Sleeping boy beside a dozen or so toys arranged in a line
ילד אוטיסט שסידר את הצעצועים שלו בשורה

לרוב האוטיסטים ישנם דפוסים כלשהם של התנהגות חזרתית.[40]

אוטיסטים נוטים להשתמש בהתנהגות חזרתית כמו חשחוש בשביל להרגיע את הגוף ולהקל על הצפה חושית.[41][42] חשחוש עשוי לכלול תנועות חזרתיות כמו נפנופי ידיים או הליכה במעגלים, וכן גירויים חושיים חזרתיים מסוגים אחרים כמו השמעת צלילים ושימוש במילים או בהזזת חפצים באופן חזרתי.[43] החזרתיות יכולה להתבטא גם באופן מילולי בשימוש באקולליה, חזרה על מילים או על משפטים, וכן בציטוט משפטים ואף סצנות שלמות מתוך סדרות טלוויזיה או סרטים. חזרתיות מסוג מילולי עשויה להיות חלק מדרך התקשורת של אוטיסטים, ולחלופין עשויה להיחשב כסטימינג ולהופיע על מנת להרגיע.[44][45]

חזרתיות עשויה להתבטא גם בתחומי העניין האוטיסטיים, שנוטים להיות צרים יחסית ולא שגרתיים. תחומים נפוצים הם רכבות, מכוניות, דגלים, לוחיות רישוי, מספרים, ודינוזאורים. אוטיסטים רבים מתעמקים בתחומי העניין שלהם בצורה שעשויה להיראות אובססיבית ואינטנסיבית, ולכן בדרך כלל יהיה להם ידע מעמיק מאוד בנושאים הללו, והם יכירו פרטים מיוחדים ושוליים. אוטיסטים עשויים להיקשר לחפצים, לעיתים לכאלו יוצאי דופן כמו אבנים, אביזרי ניקוי, מכוניות ועוד, וחלקם מתחזקים אוספים שעשויים להיות קשורים לתחום העניין שלהם. אוטיסטים רבים מספרים כי העיסוק בתחומי עניין כאלו תורם לרווחתם הנפשית ולהרגשה חיובית,[46] וחלקם מנתבים את תחומי העניין שלהם ללימודים, לעבודה בתשלום, להתנדבות או לעיסוקים משמעותיים אחרים. עיסוק בתחום העניין העניין עשוי לספק ודאות שדרושה לאוטיסטים, לאפשר התחלה קלה של שיחה והרגשת ביטחון באירועים חברתיים, ולעזור לאדם להירגע.[47][48]

ילדים אוטיסטים עשויים להביע עניין בחלקים מסוימים בחפץ, למשל בעיניים של בובה, ולשחק בצורה סטראוטיפית שלעיתים כוללת סידור בשורה של חפצים תוך שמירה על תבנית מסוימת.[49][50][51]

לאוטיסטים רבים חשובה ההיצמדות לשגרה מסודרת, בין היתר מכיוון שאצל אוטיסטים קיים קושי עם מעברים, אפילו בין ביצוע של שתי פעולות שונות, וקושי עם שינויים, שעשויים לגרום לחרדה.[52][53] ההיצמדות לשגרה עשויה לכלול ביצוע פעולות מסוימות בזמנים קבועים, העדפות ספציפיות במזון ובלבוש, או ביצוע טקסים סמליים סביב רוטינות ופעולות קבועות בסדר היום. הכנה מראש לשינוי וויזואליזציה של מצבים שונים (למשל צפיה בתמונות ובסרטונים של מקום חדש לפני הביקור בו) יכולות לעזור עם הקושי.[54]

הפרעה בוויסות החושי

הפרעה בוויסות החושי וקושי עם גירויים חושיים אופייניים לכ-96% מהאוטיסטים.[55][56] השינויים במערכת החושים יכולים להתבטא בתת-רגישות או ברגישות יתר, כאשר בכל אחד מהחושים התופעה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורה אחרת, כלומר ייתכן שאצל אותו האדם תהיה למשל רגישות יתר של חוש המישוש, ותת רגישות של חוש הטעם.[57][58][59][60]

אוטיסטים עשויים להתנהג בצורה שלא תמיד נראית קשורה לגמרי להבדל בגירוי התחושתי, על אף שעודף הגירויים הוא הגורם המרכזי להתנהגות. אדם שמתקשה לעבד מידע חושי עלול לחוות הצפה חושית, כך שגירויים רבים מדי עלולים לגרום ללחץ, לחרדה ואף לכאב פיזי.[61] ההצפה החושית עשויה לגרום לסימני מצוקה, לחוסר יכולת לתקשר, ואף למלטדאון.[57][62][63]

תת-רגישות

תת-רגישות היא הנטייה לסף גירוי תחושתי גבוה, כך שחלק גדול מהגירויים בחיי היומיום אינם נקלטים במוח. האדם זקוק לכמות גדולה מאותו גירוי על מנת להגיב.[64]

תת-רגישות של חוש השמיעה עשויה לגרום לקשיים לשמוע קולות מסוימים, ותת רגישות של חוש הריח עשויה לגרום לאדם לא להריח ריחות מסוימים, ולהשתמש בפעולות כמו ליקוק בשביל להצליח להבין את האובייקט שמולו מבחינה תחושתית. אנשים בעלי תת-רגישות של חוש הריח עשויים להימשך לריחות חזקים כמו בישום, ותת רגישות של חוש הטעם עשויה להתבטא באהבה לטעמים חזקים ולחריפות, ולעיתים באכילה של חפצים לא אכילים הידועה כתסמונת פיקה.[57][63]

רגישות יתר

רגישות יתר היא הנטייה לסף גירוי תחושתי נמוך, כך שכל גירוי נקלט במוח בצורה חזקה מידי, מעבר לנורמה וללא סינון יעיל. האדם עשוי להגיב מיד לכל גירוי ולו הקטן ביותר, ועשוי להתנהג ברתיעה או בתוקפנות ועוינות. עודף גירויים בחושים שיש בהם רגישות יתר עלול לגרום להצפה חושית.[65][61][66]

בחוש הראיה, רגישות יתר עשויה לגרום לרגישות לאורות בהירים ובפרט לתאורת פלואורסצנט. בחוש השמיעה, רעש והמולה עשויים להישמע חזקים מכפי שהם, והצליל עשוי להתעוות.[67] משקפי שמש ועמעום התאורה עשויים לעזור לרגישות יתר של חוש הראיה, ואטמי אוזניים ייטיבו עם הרגישות בחוש השמיעה. רגישות יתר בחוש הריח עשויה לגרום לריחות להיתפס כעזים ולגרום לרפלקסי הקאה. אנשים עם רגישות יתר של חוש הריח עשויים להימנע ממפגש עם אנשים בעלי ריחות חזקים. אוטיסטים עשויים להגביל את המאכלים שהם מוכנים לאכול בגלל טעמים חזקים.[57][63]

רגישות למגע

רגישות למגע היא מאפיין בולט אצל אוטיסטים רבים, כאשר מגע מסוג מסוים עשוי להיות בלתי נסבל בעבורם, בעוד שמגע מסוג אחר עשוי להרגיע. אוטיסטים רבים מעדיפים מגע חזק, ותחושת לחץ פיזי, למשל כזה שנוצר על ידי שמיכת כובד (אנ'), עשויה להקל עליהם בזמן הצפה.[68][57]

אנשים בעלי תת-רגישות של חוש המישוש עשויים להיות בעלי סף כאב גבוה, ולגעת באחרים במגע חזק ולוחץ, למשל לחבק בצורה חזקה.

אנשים בעלי רגישות יתר למגע עשויים לפרש כל מגע, גם עדין, כגורם לכאב או לחוסר נוחות. המגע של בגדים על העור עשוי להפריע להם, וחלקם יפתחו העדפה לבגדים שעשויים מחומרים מסוימים או בעלי מאפיינים ספציפיים כמו היעדר פתקים, הדפסים, רוכסנים, כפתורים ועוד. פעמים רבות הרגישות למגע מתבטאת גם ברגישות למרקמים, ובפרט לאלו של אוכל, ועשויה להוביל לאכילה בררנית.[69][55][56][57][58][70]

מודעות לגוף ושונות מוטורית

לעיתים הפרופריוספציה של אוטיסטים מתבטאת באופן שונה מזו של נוירוטיפיקלים. לכ-80 אחוזים מהאוטיסטים יש קושי מוטורי. השוני עשוי לבוא לידי ביטוי בעמידה קרובה מדי לאדם אחר בזמן שיחה או בהתנגשות לא מכוונת בחפצים ובאנשים, ובאופן כללי בסרבול או בקושי לתכנן תנועה. בנוסף, ישנם אוטיסטים שמתקשים עם מוטוריקה עדינה כמו שמירה על שיווי משקל, ביצוע מיומנויות המצריכות תיאום עין-יד, ושימוש בחפצים קטנים.[71][72][73][74][75][76]

קשיים בשפה

אצל חלק הילדים האוטיסטים מתואר איחור בהתפתחות השפה אשר גורם להורים להביא את הילד להערכה התפתחותית ראשונית, אם כי מאז פרסום ה-DSM-5, איחור שפתי כבר לא נכלל במאפיינים הנדרשים לאבחון אוטיזם. לחלק מהאוטיסטים יש איחור בשלבי רכישת השפה עד כדי חוסר יכולת לרכוש שפה ללא התערבות קלינית. אצל חלק מהילדים קיימת נסיגה פתאומית ומהירה במרכיבי השפה עד לכדי אילמות ודיספרקסיה.[77][78][79][80] בנוסף, אצל חלק מהאוטיסטים קיימים אידיוסנקרטית (אנ'), אקולליה או אילמות סלקטיבית, בהתאם לנסיבות האנושיות הסביבתיות או הנושאיות.[81][25]

אצל חלק מהאוטיסטים קיים קושי לנהל שיחה הדדית, ולעיתים נעשה שימוש במשפטים לא מקובלים או שאינם ברורים לשומע. כמו כן, עשוי לבוא לידי ביטוי חוסר גמישות בשפה המתבטא באקולליה מיידית (חזרה על משפט או מילים שנאמרו קודם) או באקולליה מאוחרת (משפטים שהילד זוכר מהיכרות קודמת, מספר, מדקלום או משיחה, שנאמרים בהקשר או שלא בהקשר). ילד אוטיסט עשוי שלא להגיע ל-"גיל הלמה" דהיינו לא להגיע לתקופה בה שואלים שאלות סיבתיות רבות. הוא יכול שלא לעשות את שגיאות הדקדוק האופייניות לילדים משום שהוא אינו מחבר כמעט משפטים אלא רק מצטט משפטים וכיוצא בזה.[25][77][82]

אצל אוטיסטים אחרים, לעומת זאת, אין כמעט איחור שפתי והשפה יכולה להיות פונקציונלית ואפילו מתקדמת ולכלול שימוש רב בביטויים מליציים או במשלב לשוני גבוה.[25][13][83]

נסיגה תפקודית גדולה וחד פעמית בגיל צעיר

אצל חלק מהילדים האוטיסטים ניתן לראות סממנים אופייניים לספקטרום האוטיסטי כבר בשנה הראשונה והשנייה לחייהם, שעשויים להתבטא בהימנעות מיצירת קשר עין, בחוסר תגובה לקריאה בשם, בהיעדר הצבעה על חפצים, במיעוט בתקשורת חברתית, ובעניין דל בסביבה לצד התנהגות סנסורית לא רגילה או התנהגות סטראוטיפית. כשליש מהילדים האוטיסטים יתפתחו באופן תקין עד גיל שנה וחצי ויפתחו שפה של מספר מילים או משפטים קצרים, אך בסביבות גיל זה תופיע נסיגה או עצירה בהתפתחות, אובדן השימוש בשפה וחוסר עניין חברתי.[84][13][85]

יכולות ייחודיות

לצד הקשיים תקשורתיים, חלק מהאנשים האוטיסטים יגלו יכולות יוצאות דופן, לעיתים בצורה שנראית לא מותאמת לגילם, בתחום אחד או יותר. לדוגמה: זיכרון פנומנלי למקומות, זיכרון לתאריכים, ידע סדרתי, היפרלקסיה (קריאה בגיל מוקדם), יכולות מתמטיות גבוהות, יכולות מוזיקליות יוצאות דופן, יכולות ציור וכישורי ראייה מרחבית (פאזלים, זיהוי דרכים) ועוד. ישנם אוטיסטים בעלי תסמונת סוואנט.

מאפיינים נוספים

ישנם מאפיינים שמתלווים לאבחנה אצל אחוז ניכר מהאוטיסטים. עם זאת, מכיוון שאוטיזם הוא ספקטרום, אצל כל אוטיסט המאפיינים יכולים להתבטא בצורה אחרת, או לא להתבטא כלל.

תופעות נלוות

בין המאובחנים כאוטיסטים, יש כאלו שהם גם בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ברמות שונות, בשכיחות גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.[124][125]

בין 4% ל-17% מהילדים האוטיסטים חולים באפילפסיה, בעוד שבקרב מבוגרים אוטיסטים האחוזים עולים ל-20% עד 35%.

לעיתים מופיעים אצל אוטיסטים קשיים נוספים המפריעים לתפקוד. אלו כוללים הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, מיקוד יתר, לעיתים קיים אי שקט פסיכומוטורי בולט, פגיעה עצמית, חרדות, ושחיקה.[126][127][128][129][130][131]

כ-70% מהאוטיסטים סובלים מהפרעות שינה שונות, שביניהן נדודי שינה, בעיות התעוררות, בעיות נשימה בשינה, בעיות במחזוריות השינה וכדומה. על פי האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה, בעיות השינה הנפוצות ביותר קשורות לקשיים בהירדמות ללא שמירה על הרגלים קבועים לפני השינה.[132][133][134][135][136]

אתגרים בסביבה נוירוטיפיקלית

כחלק מהחיים בסביבה לא מותאמת לצרכיהם, אוטיסטים רבים חווים תגובות גופניות ונפשיות הנקראות שחיקה (Burnout), אינרציה (Inertia), מלטדאון (Meltdown) ושאטדאון (Shutdown).[137][138] אוטיסטים רבים נדרשים ללמוד איך להתנהג בצורה מותאמת לחברה, ומסתירים את ההתנהגות הטבעית שלהם על מנת להשתלב. הפעולה הזו מוכרת בשם מיסוך (masking).

מיסוך

מיסוך, הידוע גם בשם מאסקינג (masking), הוא התנהגות שכיחה בקרב אוטיסטים שבה הם מסתגלים או מדכאים במודע או לא במודע את ההתנהגויות הטבעיות, את הרגשות ואת התגובות שלהם, כדי לעמוד בנורמות ובציפיות חברתיות. מיסוך יכול להתבצע באופן אוטומטי שכן הוא מתפתח לרוב מגיל צעיר כאמצעי להתמודדות עם מצבים חברתיים, על מנת להימנע מתגובות שליליות או שיפוטיות של אחרים. המיסוך עשוי לכלול חיקוי הבעות פנים, מחוות או דפוסי דיבור כדי להידמות לאנשים אחרים שאינם אוטיסטים.[139][140][141]

המיסוך עוזר לאוטיסטים לנווט במצבים חברתיים, ליצור מערכות יחסים עם נוירוטיפקליים ולהצליח בסביבות מקצועיות. באמצעות התאמת התנהגותם לנורמות החברתיות, הם עלולים לחוות פחות אפליה, בריונות או בידוד חברתי. עם זאת, מחקר שנערך הראה שמיסוך לא שינה את ההתייחסות של לא אוטיסטים כלפי התנהגויות חברתיות של בני גילם האוטיסטים. גם כאשר אדם אוטיסט ממסך, אנשים לא אוטיסטים עדיין ירגישו שוני בהתנהגות שלו, ויעריכו אותו פחות אם הם לא ידעו שהוא אוטיסט. הטיה הלא מודעת הזו קיימת בחברה בעבור כל מי שמתנהג או חושב בצורה לא טיפוסית לפי אמות מידה נוירוטיפיקליות.[141][142][140]

עם זאת, למיסוך יכולות להיות גם השלכות שליליות על בריאות הנפש ועל הרווחה האישית. ההכרח לדכא באופן מתמיד את הנטיות הטבעיות ולשמור על חזית נוירוטיפיקלית עשויים להוביל לקשיים נפשיים כמו לחץ מוגבר, חרדה ושחיקה. יתרה מכך, מיסוך יכול להקשות על אחרים לזהות את הקשיים של הפרט, מה שמוביל לאבחון מאוחר, לחוסר תמיכה בצרכחם או לפרשנות שגויה של הצרכים. בסופו של דבר, בעוד שמיסוך עשוי לספק יתרונות לטווח קצר מבחינת קבלה ותפקוד חברתי, למיסוך ישנן גם השלכות שליליות ארוכות טווח.[143][140]

לחברה יש חשיבות מכרעת לטפח סובלנות למגוון העצבי, לאפשר לאנשים אוטיסטים לבטא את עצמם בצורה אותנטית, ולגשת לתמיכה שהם צריכים מבלי להסתיר את ההתנהגות הטבעית שלהם.[140]

שחיקה אוטיסטית

שחיקה אוטיסטית (Autistic burnout) מתוארת כמקור מובהק לתשישות קשה וכרונית שנמשכת מספר חודשים לפחות, והיא כוללת אובדן מיומנויות זמני וסבילות מופחתת לגירויים. לשחיקה עשויה להיות השפעה שלילית על הבריאות, על היכולת להתנהל באופן עצמאי, ועל איכות החיים, ובמקרים קיצוניים היא עלולה לגרום להתנהגות אובדנית. השחיקה מתרחשת כתוצאה מלחץ תמידי ומצטבר שנוצר בעקבות מיסוך מתמשך ודיכוי תכונות אוטיסטיות, וצורך מתמיד להפגין התנהגויות מותאמות לסביבה נוירוטיפיקלית. אוטיסטים רבים מעידים שעל מנת להקל על השחיקה הם זקוקים למנוחה ולהתבודדות. פעולות נוספות שיכולות להקל על חוויית השחיקה הן קבלה של המאפיינים האוטיסטים ותמיכה חברתית, וצמצום הציפיות החברתיות על מנת לאפשר הפסקה במיסוך מאפיינים האוטיסטיים.[144][145][146][147][148][149][150]

אינרציה

אינרציה (Inertia) היא תופעה שבמסגרתה אוטיסטים חווים מצב של "תקיעות" ומתקשים לעסוק בפעילויות שהיו רוצים לעסוק בהן, או להפסיק לבצע את הפעולה הנוכחית שהם מבצעים. אוטיסטים מתארים את חווית האינרציה האוטיסטית כמשתנה בחומרה ובמשך הזמן. התופעה עשויה להיגרם על ידי מגוון גורמים כמו גירויים תחושתיים, חרדה או קשיים בתפקוד. האינרציה עלולה להוות אתגר בעבור אוטיסטים, והיא עשויה להפריע לתפקוד היומיומי שלהם, להקשות על ההתנהלות בעבודה, ואף לעצור בעדם מלגשת לטיפול.[151][152][153][154][155]

מלטדאון

מלטדאון הוא תגובה עוצמתית ובלתי נשלטת לסיטואציה מציפה, שקיימת אצל חלק מהאוטיסטים. המלטדאון מהתבטא כהתפרצות רגשית אינטנסיבית ועשוי לכלול בכי, צעקות, אגרסיביות או פגיעה עצמית. מלטדאון נובע ממצוקה שעשויה להיגרם כתוצאה משינויים לא צפויים, מסיטואציות חברתיות מסוימות, או מהצפה חושית. בעוד שהעוצמה והתדירות של מלטדאון יכולה להשתנות, הבנת הטריגרים ויישום אסטרטגיות התמודדות יכולים לעזור לנהל ולהקל על חייהם של אוטיסטים ועל סביבתם.[156][157][158][159]

בניגוד להתקף זעם, מלטדאון הוא בלתי רצוני. התקפי זעם הם לעיתים קרובות בעלי מניעים מניפולטיביים, כאשר הילד לומד שהוא יכול להשיג את מבוקשו אם הוא בוכה או צורח. לעומת זאת, מלטדאון אוטיסטי הוא אינו מניפולטיבי, ונובע ממצוקה.[158][159][160]

שאטדאון

שאטדאון, בדומה למלטדאון, הוא סוג נוסף של תגובה להצפה. השאטדאון מאופיין בנסיגה זמנית מאינטראקציה חברתית והוא כולל ירידה ביכולות התקשורתיות והקוגניטיביות. בניגוד למלטדאון, שמתבטא לעיתים קרובות כהתפרצות רגשית אינטנסיבית, שאטדאון מתבטא בנסיגה פנימה, כאשר הפרט הופך ללא תקשורתי ונדמה כמנותק. שאטדאון בדרך כלל נרגם כתוצאה מעומס חושי, מתשישות חברתית או ממצוקה רגשית, והוא משמש כמנגנון התמודדות אצל אוטיסטים עם מצוקה שהם חשים עקב ההצפה. במהלך השאטדאון, האדם עשוי להתקשות לעבד מידע, לקבל החלטות או לתקשר עם אחרים. השאטדאון עשוי להשתנות במשכו ובעוצמתו, ולהימשך בין דקות ספורות למספר שעות.[161][162][163][164][165]

על מנת להתאושש משאטדאון, האדם החווה אותו זקוק למרחב בטוח ושקט, ונטול גירויים במידת האפשר. סבלנות, הבנה ואמפתיה חיוניים בזמן שאדם חווה שאטדאון, כמו גם כיבוד הצורך של האדם בבדידות ובקלט חושי מופחת. באמצעות למידה של הטריגרים ניתן להפחית את התדירות ואת ההשפעה של השאטדאון.[161][162][165]

נשים אוטיסטיות

כ-80% מהנשים האוטיסטיות לא מאובחנות עד לגיל הבגרות מכיוון שרוב המחקר על אוטיזם נעשה על ילדים בנים ועל גברים, ולכן כלי האבחון מותאמים לאוכלוסיות הללו, ופחות מתאימים לאבחון נשים.[166] אוטיסטיות רבות לומדות לחקות את צורת התקשורת המקובלת בחברה בצורה משכנעת יותר מאשר אוטיסטים.[167] בנוסף, מחקרים העלו שאצל בנות יש בדרך כלל פחות תנועות חזרתיות מאשר אצל בנים, וייתכן שהיכולת השפתית שלהן תהיה טובה יותר. פעמים רבות בנות נוטות להתפספס באבחון בין היתר מכיוון שהן ממסכות יותר,[139][140] ותחומי העניין המצומצמים שלהן עשויים להיות תחומים שנחשבים ליותר מקובלים בחברה.[168][167] עם זאת, גם אם ההיטמעות בחברה ממסכת את המאפיינים האוטיסטיים, פעמים רבות האינטראקציה החברתית עשויה להיות מתישה ומייגעת, ואוטיסטיות רבות מעדיפות מערכות יחסים חברתיות עם בנים על פני יצירת חברויות עם בנות.[167]

אצל נשים אוטיסטיות רבות מופיעות הפרעות אכילה, ולמעשה 23% מהנשים שמפתחות הפרעות אכילה הן אוטיסטיות.[169] מחקרים הראו שהטיפול המקובל לאנורקסיה עוזר פחות לאוטיסטיות שמאובחנות עם הפרעת האכילה.[167][170]

לאוטיסטיות יש סיכוי גבוה במיוחד להיות מנוצלות במערכות יחסים. במחקר שנערך עלה ש-9 מכל 14 נשים שהשתתפו במחקר עברו התעללות מינית, כאשר חצי מהמקרים התרחשו במסגרת מערכת יחסים.[171]

פתולוגיה ותורשה

תאי העצב, שבמוחם של מרבית האוטיסטים הם בעלי עודף דנדריטים, כך שכל מוחם הוא בעל עודף של חומר לבן. בניגוד לזאת, לבעלי תסמונת רט (שקיים ויכוח לגבי שייכותה לקשת האוטיסטית) יש פתולוגיה הפוכה – דנדריטים שאינם מפותחים דיים. תאים נוספים בעלי פעילות לקויה במוחם של אוטיסטים הם תאי הגלייה. מעבר לזאת, אצל אוטיסטים שונים יש אבנורמליה אנטומית שונה של מבנים מוחיים מגוונים[172] ובמיוחד שוני ב-anterior insula[173] או באמיגדלה.[174] יש גם השערות על תת-פעילות של מערכת דיכוי תשדורות הנוירוטרנסמיטור GABA ושל עודף פעילות תשדורתית של הנוירוטרנסמיטור גלוטמט.[175]

אין הסכמה גורפת בין החוקרים באשר לגורמים להתפתחות המוחית האבנורמלית המתבטאת באוטיזם. ניתן, עם זאת, להצביע על גורם גנטי חזק, גם אם ברוב המקרים, הוא מסובך להבנה.[176] (במקרה של תסמונת רט ושל תסמונות נוספות שיש להן מאפיינים דומים לאלה של הספקטרום, המנגנון הגנטי הוא פשוט יותר). ישנה הסכמה כמעט גורפת בין החוקרים כי התסמונות שעל רצף האוטיזם הן מולדות וזאת על אף שהתסמינים מתחילים להיות ברורים, ברוב המקרים, רק בגיל של כשנה עד שלוש.

סביר מאוד להניח, שלבד מהגנטיקה כשלעצמה, ישנה גם אינטראקציה בין הגנטיקה לבין גורמים סביבתיים לא ידועים, המעודדים אוטיזם.[177] מספר תאוריות אשר רווחו בעבר באשר לגורמים להיווצרות אוטיזם נשללו על ידי מדענים מכל וכל. כיום ברור כי אוטיזם איננו נגרם על ידי חיסונים, צפיית יתר בטלוויזיה, או בשל הזנחה הורית.

גורמים

הגורמים המדויקים לאוטיזם אינם ידועים.[178][179][180][181] ההנחה הרווחת היא שקיימות סיבה גנטיות, קוגניטיביות ועצביות למאפיינים השונים של אוטיזם.[182] עם זאת, הסברה היא שאוטיזם הוא תופעה מורכבת, שלכל מאפיין שלה יש סיבה ברורה, ולעיתים קרובות הסיבות מתרחשות במקביל וגורמות למכלול המאפיינים להופיע.[183][184] למרות שלא סביר שקיים גורם אחד לאוטיזם,[184] גורמים רבים שזוהו בספרות המחקרית עשויים לגרום להתפתחות האוטיזם. הגורמים הללו כוללים גנטיקה, גורמים טרום-לידתיים (כלומר גורמים במהלך ההריון או בינקות המוקדמת), מומים נוירואנטומיים וגורמים סביבתיים.[185]

לגבי מרבית המקרים של אוטיזם, היו בסוף המאה העשרים ובעשור הראשון של המאה העשרים ואחת הערכות כי הם יכולים להיגרם ממגוון גדול של פגמים במאות גנים שונים ובצירופים שלהם.[186] הערכות אלו אומתו בשנת 2012 ונמצא כי מכלול הגנים שמוטציה (מורשת או חדשה) בהם מעלה משמעותית את הסיכוי ללקות באוטיזם, מקודדים למספר מצומצם של תכונות. כל אחד מהגנים האלה מקודד לחלבון, ששייך לקומפלקס של חלבונים, שמרכיבים מנגנון אחד או ששייך לרגולציית ייצור חלבונים ממנגנון כזה. המנגנונים האלה קשורים בתפקוד תאי גלייה, הגירת תאי עצב, התפצלות הדנדריטים שלהם ותחזוקת הסינפסות.[187]

עד שנת 2010, עדיין לא גילו סיבה יחידה ומובהקת הגורמת לאחד הסוגים של הספקטרום האוטיסטי. תאוריות ישנות לגבי הסיבה לתסמונות הספקטרום האוטיסטי הופרכו. במקור, חשבו שתפקוד הורי לקוי גורם לאוטיזם, אך תאוריה זו הופרכה.[188] כמו כן, הקשר בין החיסון המשולש וחיסונים בכלל לתסמונות הספקטרום האוטיסטי, הופרך גם הוא.[189]

ההנחה שרווחה אז, הייתה שהסיבות לתסמונות אלו הן שילוב של שינויים סביבתיים המשפיעים על הפנוטיפ וסיבות תורשתיות. תורשה בעניין זה מתייחסת למעורבות של מספר רב של גנים. מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה של תסמונות הקשת האוטיסטית אצל תאומים זהים (מעל 60 אחוזים), וכן על השפעה של שימוש בתרופות מסוימות במהלך ההיריון, זיהומים וכן הריון בגיל מתקדם.[190] כמו כן, מחקרים מראים שהסיכון של אחים לילדים עם תסמונות אלו ללקות בהן בעצמם, גבוה מהסיכון של אחים לילדים שאינם בספקטרום.

עד שנת 2012 רק מספר גורמים היו ידועים בוודאות כמגבירים סיכון ללדת ילד עם תסמונת מהספקטרום האוטיסטי, ביניהם גיל הריון גבוה וסוכרת של האם בזמן ההיריון.[191]

גנטיקה

מאות גנים שונים מעורבים בהתפתחות אוטיזם. רובם משנים את מבנה המוח בצורה דומה.[192]

לאוטיזם יש בסיס גנטי חזק, אך הגנטיקה של אוטיזם מורכבת ולא ברור האם היא מוסברת בצורה טובה יותר על ידי מוטציות נדירות בעלות השפעה משמעותית, או על ידי אינטראקציות נדירות מרובות-גנים של גנים נפוצים.[193][194] מורכבות נוספת נוצרת מהשילוב של אינטראקציות גנטיות עם השפעות הסביבה ועם גורמים אפיגנטיים שאינם משנים את רצף ה-DNA אך הם תורשתיים ומשפיעים על התבטאות גנים.[195] באמצעות ריצוף הגנום של אוטיסטים ושל הוריהם, הצליחו חוקרים לקשר גנים רבים לאוטיזם.[196] עם זאת, לא זוהו מוטציות בודדות שמגדילות את הסיכוי לאוטיזם. בדרך כלל, לא ניתן לייחס אוטיזם למוטציה מנדלית בגן בודד או לאבנורמליות בכרומוזום בודד, ואף אחת מהתופעות הגנטיות הקשורות לאוטיזם לא הוכחה כגורמת לאוטיזם בפני עצמה.[197] לכל גן מבין הגנים המועמדים שאותרו יש השפעות קטנות בלבד.[197]

טענות לא מבוססות לקשר בין חיסונים ואוטיזם

בעקבות מחקר פגום שפורסם ב-1998 וזכה לתהודה רבה באמצעי התקשורת, רבים בעולם מחזיקים בהשערה השגויה והבלתי מבוססת שאוטיזם נגרם (או מושפע) מקבלת חיסון.[198] עם זאת, מחקרים בתחום, שעברו ביקורת עמיתים, לא מצאו כל קשר בין החיסון לאוטיזם.[199][200][201][202][203][204]

ב-2 בפברואר 2010 מחק כתב העת לאנסט מהארכיון את מאמרו של אנדרו וייקפילד, הרופא הבריטי שפרסם ב־1998 כי יש קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. הגורם למחיקה היו ממצאים שהראו כי המחקר מכיל הטעיות, והטענה כי מחקרים מאוחרים לא הצליחו לחזור על תוצאותיו.[205] לעומתם, מחקרים אחרים בתחום כן הצליחו לחזור על חלק מתוצאותיו של וייקפילד, אך לא על אלו הקשורות בחיסונים.[206] במאי 2010 רישיון הרופא של וייקפילד נשלל ממנו, ונאסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה.

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית,[207] האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית,[208] ושירות הבריאות הלאומי של בריטניה[209] הסיקו כי אין כל ראיה לקשר בין החיסון המשולש לאוטיזם. סקירה מערכתית של ספריית קוקרן מצאה כי אין קשר בין החיסון לאוטיזם, ושהחיסון מונע מחלות בעלות סיכון משמעותי לסיבוכים ומוות. לפי הסקירה, הפגיעה באמון הציבור ביחס לחיסון המשולש פגעה בבריאותו.[210][211][212][213]

ב-5 בינואר 2011 פרסם כתב העת British Medical Journal סדרת כתבות מאת העיתונאי בריאן דיר, אשר מאשימות את וייקפילד בהונאה ורמאות ביצירת המחקר הטוען שישנו קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. על פי הכתבה, חלק מהילדים שהוצגו במחקר כאוטיסטים שחוו אוטיזם רגרסיבי (התדרדרות לאחר התפתחות תקינה) היו דווקא אוטיסטים קלאסיים, וחלקם מעולם לא אובחנו באמת כאוטיסטים.[214][215]

גם בשנים שלאחר מכן, לצד הקונצנזוס הרחב במחקר שלפיו אין קשר בין חיסונים ואוטיזם, ממשיכים חוקרים שונים לבדוק את הנושא באופן פרטני, ותוצאותיהם המצטברות של המחקרים השונים מחזקות את העדויות לחוסר הקשר בין החיסונים הנבדקים לאוטיזם.[216]

שכיחות

Bar chart versus time. The graph rises steadily from 1996 to 2007, from about 0.7 to about 5.3. The trend curves slightly upward.
מספר העדויות לאוטיזם לכל 1,000 ילדים עלה במידה ניכרת בארצות הברית מ-1996 עד 2007. לא ברור האם הצמיחה הגיעה משינויים בשיעורי אוטיזם, או שהיא הגיעה כתוצאה ממודעות גבוהה יותר.

מאז החלו חוקרים לתאר את התופעה בשנות ה-40 של המאה ה-20 פורסמו מחקרים אפידמיולוגיים רבים בנושא. השכיחות שנמצאה בסביבות 1960 הייתה 4 מקרים לכל 10,000 בני אדם. בסקירות שנערכו בשנות ה-2000, מעריכים שכיחות של 1 עד 2 מקרי אוטיזם קלאסי וכ-6 מקרי הקשת האוטיסטית לכל 1000 איש באוכלוסייה.[217] ייתכן ומידע בלתי מספיק גורם להשערה להיות נמוכה משכיחות התופעה במציאות. השכיחות של הפרעת התפתחות נרחבת לא טיפוסית היא של 3.7 ל-1,000 איש ושל 0.6 בעלי תסמונת אספרגר לאלף איש. תסמונות הקשת האוטיסטית באות לידי ביטוי אצל גברים פי 4.3 מאשר אצל נשים.

מספר המקרים המאובחנים של אנשים על הספקטרום האוטיסטי גדל בצורה דרמטית בשנות ה-90 של המאה ה-20 והעשור הראשון של שנות ה-2000. עלייה זו מיוחסת לשינויים בשיטות האבחון, עלייה בנגישות של השירותים לאוטיסטים, ירידה בגיל האבחון ומודעות ציבורית. כמו כן, ייתכנו גם גורמים סביבתיים שטרם זוהו, והראיות הקיימות אינן שוללות את האפשרות שהשכיחות האמיתית עלתה, ללא קשר לסיבות חיצוניות. בעקבות אבחונים וגילוי מוקדם של ילדים על רצף האוטיזם, שכיחותו זינקה פי שלושה בעשור השני של המאה ה־21. על פי ארגון הבריאות העולמי, השכיחות של אוטיזם בעולם כיום מוערכת בכ־1 ל־160 לידות. שכיחות האוטיזם בישראל בגיל צעיר נבדקה על ידי מכון המחקר של מכבי שירותי בריאות, ונמצא שבעשור האחרון חלה עלייה של 169% באבחון אוטיזם בילדים בישראל, וב־2018 אובחן כאוטיסט אחד מכל 78 ילדים בישראל - אחד מכל 48 בנים ואחת מכל 222 בנות. על פי ההערכות מקובל להאמין ששכיחות האוטיזם בקרב בנים גבוהה פי ארבעה מאשר השכיחות בקרב בנות, אך הפער נובע ככל הנראה מאבחון המותאם יותר לבנים.[218][219]

מחקר של משרד החינוך של ארצות הברית מצא כי בין השנים 1992 ל-1997 חל גידול של 173 אחוזים במספר הילדים המאובחנים כאוטיסטים בבתי ספר ציבוריים בארצות הברית, כאשר בשאר הלקויות שאינן קשורות באוטיזם חל גידול של 17 אחוזים בלבד.[220] רוב הגידול היה באבחון PDD-NOS ותסמונת אספרגר. יש ויכוח לגבי סיבת הגידול באבחון: יש הטוענים כי קיים יותר אבחון של לקויות על הקשת האוטיסטית עקב גידול במודעות; יש התולים זאת בהגדרה רחבה מדי של טווח הקשת; ויש המזכירים את סל הזכויות הרחב הניתן כיום לילדים מאובחנים בלקות זו מטעם המדינה.[221]

אבחון

אבחון אוטיזם נעשה במקביל על ידי שני אנשי מקצוע - הראשון הוא פסיכולוג בעל הכשרה לאבחון אוטיזם, והשני הוא רופא פסיכיאטר או נוירולוג.[222][223]

הקריטריונים לאבחנת אוטיזם לפי DSM 5

על מנת לאבחן אדם באוטיזם, נבדקים הקריטריונים הבאים:[16][224]

  1. שונות בתקשורת חברתית ובאינטראקציה חברתית בהתאם לשלושת הסעיפים הבאים:
    1. שונות באופן היצירה של קשרים חברתיים הדדיים, למשל קושי בניהול שיחה הדדית, קושי בשיתוף רגשות, או תגובה לא מותאמת לסיטואציות חברתיות.
    2. שונות בשימוש בתקשורת לא מילוליות ובהבנה של שפת גוף באינטראקציה חברתית, שיכולה להתבטא למשל ביצירת קשר עין בצורה לא מקובלת, ובשימוש חריג בשפת גוף, במחוות ובהבעות פנים.
    3. קושי בפיתוח מערכות יחסים ובשמירה עליהן, לעיתים בשל חוסר התאמה התנהגותית או בגלל קושי לשחק בשיתוף עם חבר. במקרים מסוימים אין כלל עניין ביצירת קשרים חברתיים.
  2. קיום של פעולות ודפוסי התנהגות חזרתיים ושל תחומי עניין מצומצמים, כפי שמתבטאים לפחות בשניים מהבאים:
    1. תנועות מוטוריות חזרתיות, שימוש חזרתי בחפצים או בדיבור (למשל, סידור צעצועים בשורה, אקולליה, שימוש ייחודי בשפה).
    2. קשיים בחריגה משגרה, קושי עם שינויים ועם מעברים, דפוסי חשיבה נוקשים, היצמדות לחוקים ולכללים.
    3. תחומי עניין מקובעים ומצומצמים, התעמקות חריגה בעוצמתה או ברמת המיקוד שלה בתחומי העניין (לדוגמה, התקשרות חזקה או עיסוק באובייקטים לא רגילים ותחומי עניין מצומצמים באופן מוגזם או עיקש).
    4. תגובתיות יתר או תת-תגובתיות לקלט חושי או עניין חריג בהיבטים תחושתיים של הסביבה, למשל אדישות לכאב או לטמפרטורה, תגובה שלילית לריחות, לצלילים או למרקמים מסוימים, סלידה ממגע, משיכה חזקה לאורות או לתנועה.
  3. על המאפיינים להיות קיימים בתקופת ההתפתחות המוקדמת (אך הם עשויים שלא להתבטא במלואם עד לגיל מאוחר יותר, או להיות ממוסכים על ידי התנהגות שנלמדת במהלך החיים).
  4. המאפיינים גורמים לפגיעה קלינית משמעותית בתחומים חברתיים, תעסוקתיים או בתפקוד של הפרט.
  5. המאפיינים אינם מוסברים בצורה מתאימה על ידי מוגבלות שכלית התפתחותית או עיכוב התפתחותי אחר. מוגבלות שכלית ואוטיזם מתרחשים לעיתים קרובות במקביל.

כלים לאבחון

לא קיימת בדיקה גנטית לאבחון אוטיזם. האבחנה של אוטיזם היא התנהגותית, ומורכבת מבחינת ביצועיו של הנבדק בתחומי ההתנהגות החברתית והתקשורתית, בהתנהגות במשחק ובדמיון. כמו כן, נלקחת בחשבון ההיסטוריה הקלינית שלו. נשקלים התנהגות הילד המאובחן, תיאור התנהגות ומאפיינים על ידי המשפחה, תצפיות על הילד, שימוש במבחנים פסיכולוגיים, ובניית כרונולוגיה של מהלך החיים. לא בהכרח מספיק עיכוב התפתחותי אחד בתקשורת (מילולית או לא מילולית) כדי לקבל אבחון של אוטיזם, שכן ישנן תסמונות שאינן על הספקטרום האוטיסטי, שאף הן עשויות להתאפיין, בין היתר, בעיכוב התפתחותי-תקשורתי,[225] למשל:

  1. אנשים עם חרדה חברתית מתמשכת
  2. אנשים עם דימוי עצמי נמוך
  3. אנשים שעברו לאורך ילדותם התעללות
  4. אנשים הסובלים ממחלה שעשויה להשפיע על יכולת התקשורת

אלו דוגמות לאוכלוסיות שגם הם מפגינות סימפטומים מסוימים של לקות בתקשורת, על אף שנכון ל־2020, התסמונות שלהם אינן על הספקטרום האוטיסטי. עם זאת, אין סתירה בין להיות בעל התופעות המוזכרות לבין להיות על הספקטרום האוטיסטי, והן יכולות להופיע במקביל.

עד לאחרונה אובחנה ההפרעה החל מגיל שלוש, אולם כיום ניתן לאבחן אותה כבר החל מגיל תשעה חודשים. ישנם מקרים בהם אנשים מאובחנים כאוטיסטים רק בגיל מאוחר יותר.

בנוסף, ניתן לאבחן אוטיזם גם אצל מבוגרים (מעל גיל 18). ישנם אפילו מקרים של הורים שאובחנו בעצמם כאוטיסטים (לאחר שכבר נהיו הורים), כאשר בחלק מאותם מקרים גם אחד או יותר מהילדים של ההורה האוטיסט אובחן כאוטיסט.[226][227]

קיימות מספר אפשרויות מחקר לפיהן נקבעים המאפיינים אותם ניתן לחזות באבחון אוטיזם: מחקרים רטרוספקטיביים, הכוללים ניתוח של סרטי וידאו מהשנה הראשונה לחיים של ילדים שקיבלו לאחר מכן הבחנה של אוטיזם; ומחקרים פרוספקטיביים, הכוללים מעקב אחר תינוקות.

תהליך האבחון מתבצע באמצעות שאלונים, ראיונות מובנים, וכלים אינטראקטיביים. הבוחן בודק את הילד באופן בו הוא משתדל לתמוך בילד, לאפשר לו ליזום אינטראקציות, לשמור עליהן ובאותו זמן להגיב על יוזמתו של הילד. האבחון וההערכה מתרחשים בסיטואציה שאינה מוכרת לילד, ולכן תפקודו יכול להיות ירוד ולא לשקף את מצבו האמיתי. כתוצאה מכך ישנם קשיים בקביעת אבחנת האוטיזם בגיל הרך, כי חלק מהתופעות ההתנהגותיות אינן מופיעות בגיל מוקדם.

כלים המשמשים כיום לאיתור וזיהוי אוטיזם (להיעזר באיש מקצוע כדי לתקף):

  • Autism Observational Scale for Infants – AOSI – תצפית קצרה בתינוק על ידי איש מקצוע, שבסיומה הוא ממלא שאלון בו מופיעות 18 התנהגויות ספציפיות לאוטיזם.
  • First Year Inventor – FYI – שאלון הממולא על ידי הורים או מטפלים בתינוקות בני שנה. בשאלון 63 שאלות לגבי התנהגות חברתית ותקשורתית, והתנהגויות חושיות (סנסוריות).
  • Early Screening for Autistic Traits questionnaire – ESAT – שאלון דו שלבי הממולא על ידי ההורים, מטפלים ואנשי מקצוע. השאלון מכיל 14 שאלות למטרת סינון ואיתור מוקדם של תינוקות מהאוכלוסייה הכללית. מתוכם 4 פריטים זוהו כבעלי יכולת להבחנת האוטיזם, על פי מחקר שנערך על מדגם גדול של תינוקות שהגיעו לבדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה שמילא את השאלון – במחקר זה, תינוקות שקיבלו ציונים חיוביים בארבעה פריטים אלו, עברו לשלב השני של המחקר, שהועבר על ידי אנשי מקצוע וכלל שאלון יותר מפורט, בדיקה התפתחותית מקיפה, ומעקב בגיל מאוחר.
  • Communication and Symbolic Behavior Scale – Developmental Profile – CSBS-DP – כולל שלושה מדדים נפרדים: שאלון איתור מקוצר הממולא על ידי ההורים; שאלון מורחב להורה; תצפית מובנית למחצה על התנהגות הילד במהלך אינטראקציה עמו.
  • Autism Diagnostic Interview – Revised – ADI-R – מבחן מקובל לאבחון האוטיזם, שמועבר כריאיון להורים ולמטפלים, וכולל שאלות המתייחסות להתנהגות הילד בהווה ובעבר. מבחן זה משמש בעיקר ככלי מחקר.
  • Autism Diagnostics Observation Schedule – ADOS – כלי שנחשב יעיל, המועבר לילדים ומבוגרים, ומאפשר לצפות בהתנהגויות האינטראקטיביות, באמצעות משחק, צעצועים מסקרנים ועוד.
  • כלי חשוב נוסף התורם לאיתור ואבחון האוטיזם, הוא בטריית המבחנים הפסיכולוגים הקלאסיים, שכוללת מבחנים סטנדרטים לאוטיזם, מבחני אינטליגנציה (בעיקר מבחן וקסלר לילדים או מבחן קאופמן), מבחנים התפתחותיים, והערכה של כישורי חיים יומיומיים. מבחנים אחרים המספקים מידע לגבי התפקוד הקוגניטיבי של הילד ומנסים לבדוק עד כמה התפתחותו מתאימה לנורמה של ילדים בגילו, הם מבחן ביילי ומבחן מאלן. (גמליאל וירמיה, 2008).
  • Autism-spectrum quotient – ASQ – שאלון שהומצא ופותח על ידי סיימון ברון-כהן ואחרים. השאלון כולל בתוכו 50 היגדים, כאשר כל אחת מהם מתייחסת, במידה מסוימת, למאפיינים של האוטיזם הקלאסי. ממלא השאלון צריך לסמן משבצת (תגובה) המסמנת באיזה מידה הוא מזדהה עם כל היגד. כאשר ממלא השאלון (שיכול להיות המאובחן הפוטנציאלי, אם כי ישנם גם מקרים בהם הורים לאוטיסט ממלאים את השאלון לגביו עבורו) מסיים למלא את השאלון, הוא מקבל ניקוד מסוים, כאשר הניקוד תלוי במשבצת שהממלא סימן עבור כל היגד. ההנחה היא שככל שהניקוד גבוה יותר, כך זה מגדיל את הסיכוי שהאדם עבורו השאלון ממולא הוא על הספקטרום האוטיסטי. כל מי שמעוניין למלא את השאלון ויש לו חיבור לרשת, יכול למלא אותו לבד אונליין.[228] ישנם עדויות לכך שהשאלון ממלא את מטרתו ברמה מרשימה – למשל, כאשר ביצעו ניסוי בו היו שתי קבוצות – קבוצה של אנשים על הספקטרום לעומת קבוצת אנשים עם מאפיינים דומים שאינם מאובחנים על הספקטרום כקבוצת הביקורת של הניסוי, 80% מהאנשים המאובחנים על הספקטרום שהשתתפו בניסוי קיבלו ניקוד מעל 32, לעומת 2% אצל קבוצת הביקורת.[229]

חוקרים מנסים למצוא עדויות ביולוגיות לאוטיזם. צוות חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון טען שמצא הבדלים בסריקת מוח בעת פעולות חברתיות בין אוטיסטים לבין ילדים שאינם אוטיסטים,[230] אולם הדרך לנצל ממצאים אלו באבחון אוטיזם רחוקה.

אבחון עצמי

אבחון עצמי של אוטיזם הוא תהליך שבו אנשים מזהים ומעריכים את התכונות, ההתנהגויות והחוויות של עצמם ביחס למאפיינים הידועים של אוטיזם, ומוצאים התאמה. התהליך קורה לעיתים קרובות בשלב מאוחר יחסית בחיים, במיוחד בקרב נשים שיש להן סיכוי גבוה יותר לא להיות מאובחנות בגלל ההטיה המגדרית הקיימת באבחון הרשמי ובהגדרת המאפיינים. אבחון עצמי כרוך בדרך כלל במחקר מקיף של הנושא, בהתבוננות עצמית ובהשוואה עם חוויותיהם של אוטיסטים אחרים, לרוב באמצעות רשתות חברתיות, פורומים וקבוצות תמיכה. היתרונות של אבחון עצמי טמונים בכך שהוא יכול לספק תוקף אישי, הבנה עצמית ותחושת קבלה בקהילה.[231][232][233][234]

אבחון עצמי מקובל בקהילה האוטיסטית, שכן רבים מכירים באתגרים בקבלת אבחון רשמי כמו עלויות כספיות גבוהות, גישה מוגבלת לאנשי מקצוע מוסמכים או אילוצים גאוגרפיים. עם זאת, מכיוון שרוב המאבחנים את עצמם אינם אנשי מקצוע, ייתכנו אבחנות שגויות.[232][235]

עם זאת, מבחינת התמיכה על ידי הרשויות, אבחון עצמי אינו מחליף אבחון רשמי על ידי איש מקצוע מוסמך ומומחה בתחום. אבחון רשמי נחוץ לקבלת גישה לשירותי תמיכה, להכרה מצד הסביבה הנוירוטיפיקלית ולקבלת התאמות או התערבויות. עם זאת, אבחון עצמי הוא פעמים רבות הצעד ראשון בהבנת השוני, ובחיפוש אחר הערכה רשמית וסיוע נוסף של אנשי מקצוע בעת הצורך.[232][234][236]

אבחנה מבדלת

מגוון המאפיינים של אוטיזם העשויים להזכיר בחלקם תסמונות אחרות, גורמים לכך שאוטיסטים עלולים להיות מאובחנים בצורה שגויה,[237] עם אבחנות כמו הפרעת אישיות גבולית, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת חרדה, דיכאון קליני, הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית, פסיכופתיה (הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית), הפרעת אישיות סכיזואידית, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת אישיות פרנואידית ואחרות.[238][239][240]

אצל נשים האבחון השגוי נפוץ אף יותר מכיוון שפעמים רבות אוטיזם מתבטא אצלן בצורה שונה וכולל קשיי תקשורת שונים מאלו של גברים,[241] וכן נשים רבות מפתחות יכולות מיסוך גבוהות.[242][243][244][245] נשים רבות מאובחנות במגוון האבחנות השונות, ורק בבגרותן מוחלפות האבחנות באבחנת אוטיזם שמסבירה את מכלול המאפיינים בצורה מתאימה יותר.[166]

הפרעת קשב וריכוז

ערך מורחב – תחלואה נלווית להפרעת קשב

לאוטיזם ולהפרעת קשב וריכוז יש מאפיינים משותפים רבים כמו אימפולסיביות, מוסחות דעת, ובעיות בתפקודים ניהוליים. עם זאת, בדרך כלל לבעלי הפרעת קשב יש יכולת הבנה טובה של כוונות ושל רגשות של אחרים. בנוסף, אצל מרבית בעלי הפרעת קשב וריכוז שאינם אוטיסטים אין התנהגויות חזרתיות ותחומי עניין צרים, ולא מופיעה רגישות תחושתית. מאפיינים רבים של הפרעת קשב וריכוז קיימים אצל אוטיסטים, ופעמים רבות היא עשויה להתקיים לצד האוטיזם או כחלק ממנו. המצב ההפוך אינו נכון, ולרוב לבעלי הפרעת קשב וריכוז אין מאפיינים של אוטיזם.[238][246][247][248]

הפרעת אישיות גבולית

לאוטיזם ולהפרעת אישיות גבולית יש מעט מאפיינים משותפים כמו קשיים בקיום קשרים בין אישיים, קשיים בוויסות רגשי, וקושי להתמיד במסגרות. עם זאת, לבעלי הפרעת אישיות גבולית אין קושי לקלוט ולהבין רגשות של אחרים, והתקשורת הבין אישית שלהם נורמטיבית. בעלי הפרעת אישיות גבולית נוטים לחוסר אמון בזולת ולחוסר יציבות בקשרים, בעוד שלאוטיסטים יש לרוב נטייה לנאמנות וליחסים יציבים מבחינה רגשית. כמו כן, הפרעת אישיות גבולית היא לא מולדת אלא מתפתחת עקב השפעות סביבתיות, והיא לא כוללת את רוב המאפיינים הייחודיים לאוטיזם. אבחון שגוי של נשים אוטיסטיות עם הפרעת אישיות גבולית הוא נפוץ יחסית.[249][250][251]

דיכאון

שחיקה אוטיסטית עשויה להיראות כמו דיכאון. עם זאת, בניגוד לדיכאון, השחיקה האוטיסטית עשויה להיגרם מהצפה חושית ומעומס רגשי. במצבים כאלו מה שעשוי להקל על האדם החווה את השחיקה האוטיסטית הוא מנוחה, מקום שקט נטול גירויים, ונסיגה מסיטואציות שגורמות לעומס רגשי, לעומת אדם עם דיכאון שבדרך כלל חש שיפור רגעי בחשיפה לחברה ולפעילות. בשחיקה אוטיסטית האדם עשוי לאבד יכולות שהיו לו בעבר, כמו היכולת לדבר.[252] דיכאון כן עשוי להופיע אצל אוטיסטים שלא כחלק מהאוטיזם.[253][254][255][256]

הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית

לאוטיזם ולהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית יש מאפיינים משותפים כמו התנהגות חזרתית וטקסית, קשיים בהבעת רגשות והתעניינות בתחומי עניין מצומצמים. עם זאת, ישנם מספר הבדלים בולטים בין השתיים. לבעלי הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית יש יכולת לקרוא ולהבין מצבים חברתיים, בעוד שחוסר ההבנה של סיטואציות כאלו הוא אחד מהמאפיינים המרכזיים של אוטיזם. כמו כן, אוטיזם הוא מולד, ואילו הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית מתפתחת במהלך החיים בגלל גורמים סביבתיים.[238][257][258][259][260]

הפרעת אישיות סכיזואידית

בעוד שלאוטיזם ולהפרעת אישיות סכיזואידית יש מאפיינים משותפים רבים, כמו הנטייה לסגת ממגע חברתי והדיכאון והחרדה הנלווים לעיתים קרובות, ישנם הבדלים משמעותיים בין השתיים. אוטיסטים עשויים להימנע ממצבים חברתיים בשל קושי להבין מצבים חברתיים ורמזים בלתי מילוליים, בעוד שאצל אנשים בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית הנסיגה נובעת בדרך כלל מהעדפה להתבודדות שנוצרה בעקבות אירוע מוקדם יותר בחייהם. אוטיסטים יכולים להיות חברותיים ולשאוב סיפוק והנאה מקשרים חברתיים, ואילו סכיזואידים לרוב אינם מעוניינים בקשרים כאלו.[261][262][238][263]

פסיכופתיה

אוטיזם שונה מפסיכופתיה בכך שאצל אוטיסטים המרכיב הרגשי של האמפתיה, כלומר היכולת להזדהות עם סבל הזולת ורגשותיו, חזק בדרך כלל מאשר המרכיב הקוגניטיבי של האמפתיה - הידיעה כיצד להתבטא ולהתנהג באופן היכול למצוא חן בעיני הזולת, או לכל הפחות בדרך כלל לא קיים רצון מכוון לפגוע בזולת. בפסיכופתיה המרכיב הקוגניטיבי של האמפתיה חזק בדרך כלל מהמרכיב הרגשי.[264][265]

היסטוריה

A graphite pencil portrait of a teenage boy, not wearing a shirt, from the mid-torso up
ויקטור מאוורון, ילד פרא שנתפס בשנת 1798, שהציג מאפיינים אפשריים של אוטיזם.[266]

על פי כל העדויות הקיימות, אוטיזם היה קיים אצל בני אדם משחר האנושות. עם זאת, מאפייני האוטיזם זוהו ותועדו רק במאה ה-20.[267] ישנם מחקרים שמראים כי וריאנטים תורשתיים הקשורים לאוטיזם נמצאו תחת ברירה טבעית חיובית במהלך התפתחות האדם, במספרים גדולים יותר ממה שהיה צפוי מברירה מקרית.[268][269][270]

בהיעדר ידע בנושא ואבחנה רשמית, אוטיסטים נחשבו לאורך ההיסטוריה לקדושים, ללוקים בפיגור, לאקסנטרים, לאילמים ועוד. סיפורים נפוצים באירופה של המאות ה-18 וה-19 באשר לילדים שכביכול "גודלו על ידי זאבים", ייתכן שמתייחסים לילדים אוטיסטים - בעלי אינטליגנציה ממוצעת ומעלה אך בעלי לקויות שפתיות, המציגים התנהגויות שנתפסו כ"חייתיות" (חוש ריח מפותח, חוסר דגש על קונבנציות חברתיות), ושלרוב נמצאו בודדים בשדות או ביערות (לאחר שמן הסתם הופקרו שם בידי הורים או מטפלים שלא ידעו או לא רצו להתמודד עם הקשיים שבגידולם).

החל מהמאה ה-19 ניתן למצוא דיווחים רפואיים ספורדיים העוסקים במטופלים שככל הנראה היו על הקשת האוטיסטית. אלו כוללים את דיווחיהם של הרופאים הבריטים ג'ון הסלאם (John Haslam) מ-1809, ויליאם האושיפ דיקנסון (William Howship Dickinson) ממחצית המאה ה-19, ג'ון לנגדון דאון (John Langdon Down) מ-1887, ו-מ.ו. באר (M. W. Barr), אשר ב-1898 דיווח על בחור הלוקה בפיגור הניחן בזיכרון פנומנלי ושדיבורו אקוללי.

בלוילר וסוחרבה

אויגן בלוילר, טבע את המושג "אוטיזם".

המילה הלטינית החדשה (אנ') Autismus (בתרגום לעברית - אוטיזם) נטבעה על ידי הפסיכיאטר השווייצרי אויגן בלוילר בשנת 1910, בזמן שהגדיר את המאפיינים של סכיזופרניה, מושג שגם אותו טבע. בלוילר גזר את השם "אוטיזם" מהמילה היוונית αὐτός שמבוטאת "אאוטוס" ופירושה "עצמי". הוא השתמש בה כדי לתאר "נסיגה אוטיסטית של המטופל אל העולם הפנימי שלו, שכל השפעה מבחוץ הופכת להפרעה בלתי נסבלת". בלוילר ראה ב"אוטיזם" אחת מתוך ארבע צורות של סכיזופרניה, ובשימוש במונח התייחס לקטגוריה שונה מאוד מזו שהמונח מתאר היום.[271]

בשנת 1925 פרסמה פסיכיאטרית הילדים הסובייטית גרוניה סוחרבה מאמר העוסק בהרחבה במאפייני האוטיזם. בשנת 1926 המאמר פורסם גם בשפה הגרמנית.[272] התיאורים שכתבה במאמר תאמו היטב את התיאורים של אוטיזם כפי שמופיעים ב-DSM-5.[273][274] סוחרבה האמינה שאוטיזם הוא לא סוג של סכיזופרניה, ובתחילה היא ראתה באוטיזם "הפרעת אישיות סכיזואידית של הילדות".[273] עבודתה לא הייתה מוכרת בעולם דובר האנגלית מפני שהמאמר שכתבה תורגם לאנגלית רק בשנת 1996, על ידי סולה וולף.[275][276]

אספרגר וקנר

Balding man in his early 60s in coat and tie, with a serious but slightly smiling expression
ליאו קנר טבע את המונח "אוטיזם בילדות מוקדמת" ב-1943.

בסוף שנות ה-30 ובתחילת שנות ה-40, עבדו שני פסיכיאטרים במקביל, באופן בלתי תלוי, על חקר של התופעה. הראשון היה הנס אספרגר מבית החולים הכללי של וינה והשני היה ליאו קנר מבית החולים ג'ונס הופקינס במרילנד. שניהם השתמשו במילה "אוטיזם" כדי לתאר את המטופלים שחקרו.[277][278][279]

אספרגר אימץ את המונח "פסיכופתים אוטיסטים" של בלוילר בהרצאה שהתקיימה בשנת 1938, ובמאמר שפרסם באותה שנה.[280][281] אספרגר חקר בעיקר צורה של אוטיזם שנודעה מאוחר יותר כתסמונת אספרגר, על שמו.[266] עבודתו קיבלה הכרה לראשונה בקרב פסיכיאטרים בעקבות הפרסום המחודש של מאמרו "Die 'Autistischen Psychopathen' im Kindesalter" ב-1944.[282] מחקרים הציעו שאספרגר כנראה היה מודע לעבודתה של קודמתו בתחום - סוחרבה.[283] עבודתו של אספרגר פורסמה לראשונה בגרמניה, ונחשפה לעולם דובר האנגלית רק בשנת 1981, כאשר פרסמה החוקרת לורנה וינג תיאורי מקרים שבהם הוצגו מאפיינים דומים.[284]

בשנת 1943, ד"ר לאו קנר חקר קבוצה של 11 ילדים וטבע את המונח "אוטיזם בילדות מוקדמת" (early infantile autism). הוא תיאר את הילדים, שהיו בעלי מאפיינים התנהגותיים דומים, במאמרו "הפרעות אוטיסטיות של מגע רגשי".[285][286] חלק מהמאפיינים תיאר קנר היו דומים לאלו שמזוהים עם אוטיזם היום.[287] ההגדרה של קנר, ובהמשך התיאור של מאפייני האוטיזם, הפכו את האוטיזם לאבחנה רפואית בפני עצמה.

גם אספרגר וגם קנר הבינו שאוטיזם שונה מסכיזופרניה, וראו הבדלים משמעותיים בין השניים.[288][289][290]

בהמשך המאה ה-20

בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 החשיבה לגבי אוטיזם החלה להשתנות. בשנת 1959, לדוגמה, לורטה בנדר תיארה את האוטיזם לא כשיבוש פנימי של מערכת העצבים המרכזית, אלא כהפרעה שבסיסה הוא בחוסר היכולת של האדם להגן על עצמו מחרדה קיצונית. באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 ההבנה של האוטיזם המשיכה להשתנות. בשנת 1964 ברנרד רימלנד פרסם תאוריה ביוגנטית לגבי האוטיזם: "בסיס האוטיזם הוא בחוסר היכולת של הילד לקשר גירוי חדש לחוויות שנמצאות בזיכרון. לפיכך, הילד לא משתמש בדיבור על מנת לתקשר מכיוון שהוא לא יכול להבין סמלים או להשתמש בהפשטה של דברים קונקרטיים, והוא לא מגיב להוריו מכיוון שהוא לא מקשר אותם לחוויות נעימות קודמות.". רימלנד סבר שהסיבה המרכזית לאוטיזם היא פגם באותו חלק במוח המקשר בין קלט חושי לבין חוויות קודמות.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 חוקרים הציעו הסברים ביוגנטיים לאוטיזם - תאוריות המתמקדות בשיבושים ביוכימיים ומטבוליים אצל אוטיסטים, או בבעיות במערכת העצבים המרכזית המשפיעות על התפתחות האוטיזם. בשלב זה החלו לראות באוטיזם הפרעה נוירוביולוגית.

בשנת 1999, בוועידה הלאומית לאוטיזם בארצות הברית, האוטיזם הוגדר כ"מוגבלות התפתחותית מורכבת הנובעת מהפרעה נויורביולוגית המשפיעה על תפקוד המוח". באותה שנה, מדינת ניו יורק פרסמה קווים מנחים לגבי אוטיזם והתייחסה אליו כחלק מספקטרום קליני של הפרעות התפתחותיות נרחבות.[291]

טיפול

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אוטיזם ניתן לטיפול, אך לא לריפוי. מכיוון שאוטיזם אינו מחלה, אלא שונות נוירולוגית, הטיפולים ממוקדים בפיתוח יכולות חברתיות ולא בהפחתת המאפיינים האוטיסטיים או ביטולו כליל. ככל שרמת המיסוך של הפרט גבוה יותר כך עולה רמת מסוגלותו להשתלב בחברה,[292] ואיכות חייו משתפרת. גילוי והתערבות מוקדמים חיוניים לפיתוח יכולות וכלים חיוניים להתמודדות הפרט עם הסביבה והבנתה בצורה טובה יותר.

הטיפול הניתן לאוטיסטים תלוי, בין היתר, ב"רמת התפקוד" בהם הם מסווגים, התלויה בגורמים רבים. משרד הרווחה מסווג את האוטיסטים לארבע רמות תפקוד כתלות בגורמים רבים ומורכבים, ומספק שירותים בהתאם לכך[293]. הסיוע כולל, בין היתר: פיתוח מרכזי אבחון ברמה ארצית, תוכנית מיוחדת לקידום ילדים שנמצאים בשילוב אישי בגנים רגילים, הוספת מיטות אשפוז, תוספת קייטנות עירוניות לילדים המשולבים במסגרות רגילות, תוספת קייטנות ייעודיות לילדים נוספים, תוספת נופשונים לילדים נוספים, קלט חירום לילדים, תוספת שעות סמך, הרחבת שירותי ייעוץ והנחיה במרכז למשפחה, הרחבת שירותי טיפול על ידי עובד סוציאלי בקהילה.[293]

מגוון הגישות הטיפוליות באוטיזם כולל:

  • ריפוי בעיסוק – מטפלים מתחום זה יכולים לסייע לאוטיסטים ללמוד מיומנויות שימושיות לחיים (למשל בישול) בדרכים שהם יהנו מהם.
  • עבודה סוציאלית – מעבר ליכולתם לסייע לאוטיסטים בהשמתם בדיור מוגן, עובדים סוציאליים יכולים לספק טיפול CBT לאנשים (מבוגרים מאוד) עם אוטיזם קלאסי. טיפול CBT מתאים יותר לאוטיסטים עם אוטיזם בתפקוד גבוה או תסמונת אספרגר.
  • טיפול באמצעות אמנויות – טיפולים באומנות לסוגיה כדוגמת מוזיקה/ציור ופיסול/מחול ועוד – נמצאו יעילים בילדים ובוגרים בעלי קשיים בתקשורת מילולית. נמצא כי טיפולים אלה עזרו בתיאום תנועות, הביאו את הילדים לרגיעה, התייחסו לבעיות רגשיות ותרמו להפחתת התנהגויות קשות לתקופות זמן קצרות. טיפול באומנויות, לרוב, הוא פסיכואנליזה המשלבת דיבור עם אמצעי הבעה נוספים. טיפול זה נפשי רגשי, ולכן אין בו ערובה להתפתחות מיומנויות חברתיות וקוגניטיביות.
  • שיטת TEACCH‏ - Treatment and Education of Autistic and Related Communication Handicapped Children - למידה באמצעות הבנייה.[294] מפתחי שיטה זו הם ב. מזיבוז ואריק שופלר, בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים. בשיטה זו הדגש מושם על בניית תוכנית אישית לכל ילד מתוך הבנת הלקות כ"תרבות האוטיזם". זאת מתוך הנחה שלא קיימת תופעה הנקראת "התנהגות נורמטיבית" ושאין לראות באפיונים של האוטיזם התנהגות נחותה בהשוואה לכלל האוכלוסייה. התוכנית האישית מתבססת יעל פיתוח תחומי העניין ופיתוח התחומים שהילד חזק בהם מאשר התחומים שהוא חלש בהם. ישנו גם דגש על ארגון והבנייה של הסביבה הפיזית. פיתוח מערכי פעולה על פני רצף ושימוש באמצעים חזותיים. השילוב של טכניקות אלה ואחרות מיושם על פי תפיסת העולם הפילוסופית של גישת ניתוח ההתנהגות היישומית (ABA) תוך מעקב מדויק אחר התקדמותו של הילד בהתנהגות וברכישת מיומנויות.
  • שיטת "מודל דנבר לגיל הרך" (ESDM): מתמקדת בניסיון לעזור להתמודד עם קשיים חברתיים על ידי שימוש בהבעות פנים ומילים. מטרת הטיפול למשוך את תשומת הלב של הילד לכמה שיותר זמן (לאנג' ומק'דוגל, 2014).
  • שיטת מילר (באנגלית The Miller method[295])- זוהי שיטה קוגניטיבית התפתחותית[296] השואפת לעזור לילדים עם בעיות קוגניטיביות התפתחותיות להתארגן עם גופם במרחב, כאשר עליהם לפתור בעיות ולתקשר תוך כדי. השיטה שפותחה על ידי ד"ר ארתור מילר[297] שונה משאר השיטות בכך שהיא למידה המתבצעת במרחב. לרוב מרחב זה מוגבה מן הקרקע, מה שמחייב את הילדים לארגן את גופם ולהיות מודעים לו. בזמן ההליכה על המסלול, הילד מקבל משימות, כאשר המטרה היא ליצור קשר משמעותי עם המטפל ובהמשך עם שאר האנשים בחייו.

דרכי התערבות לא מבוססות

בהיעדר תרופה לאוטיזם[13][298][299] ובהיעדר טיפולים מוכחים מחקרית לריפוי אוטיזם,[300] ישנם שרלטנים,[301] המציעים שיטות טיפול שאינן מבוססות בקנה מידה מדעי[302]. חלק משיטות הטיפול מבוססות על ניו-אייג', רפואה אלטרנטיבית, תיאוריות קונספירציה למיניהם, ופסאודו-מדע.[302] שיטות נוספות שלא מבוססות היטב הן:

  • ניתוח התנהגות יישומי (ABA – Applied Behavior Analysis) שיטה זו מבטאת גישה שהשורשים שלה דומים לאלו של טיפולי המרה, אך טוענת כמקובל בימינו שהגורם לאוטיזם הוא הפרעה נוירולוגית, והיא מתבטאת במגוון התנהגויות.[303] שיטת ה־ABA עוסקת בהתנהגויות של יכולות ושל קשיים, על ידי מניפולציה של הסביבה בצורה שיטתית כדי ללמד ולחזק בעזרתן התנהגויות רצויות. דרך העבודה בשיטת ה־ABA היא לימוד מיומנויות בשלבים קטנים ומדידים, תוך שימוש בעקרונות המדעיים של ניתוח ההתנהגות שהוצעו על ידי ב.פ. סקינר. לטענת העוסקים בכך, כל תוכניות ABA מותאמות אישית לצרכיו של כל ילד. מחקרים רבים שנעשו על השימוש ב־ABA בטיפול בילדים על אוטיזם התמקדו לרוב בתחום מוגדר שנמדד, שהוצג על ידי תרשים המבטא את השפעת הטיפול. נמצא כי תרגול וחזרה אינטנסיביים מסייעים בשיפור ההתנהגות ורמת התפקוד הקוגניטיבי של ילדים אוטיסטים. חלק מבין הילדים שהחלו את הטיפול בגיל צעיר שולבו בכיתות בבתי ספר רגילים. מנגד, אוטיסטים רבים טוענים בבגרותם שהטיפול הזיק להם, נחווה כסוג של טיפול המרה ואפילו אילוף ויש מחקרים המקשרים בין הטיפולים האלו לטראומה, דיכאון ואף התאבדויות, בדומה לטיפולי המרה אחרים.[304][305]
  • טיפול VBA (באנגלית: Verbal Behavior Therapy[306]) – טיפול המיועד לאוטיסטים[306][307]. שיטה זו פותחה על ידי ד"ר מארק סונדבארג מארצות הברית[306][307] וגם על ידי וינסט קרבונה וג'יימס פרטינגטון[306]. הטיפול אמור להינתן רק על ידי פסיכולוגים, מנתחי התנהגות, קלינאי תקשורת ומורים המלמדים במוסדות של חינוך מיוחד[306]. היא מבוססת, בדומה ל-ABA, על העקרונות המדעיים של ניתוח ההתנהגות שהוצעו על ידי ב.פ. סקינר[306][307], אם כי עם יותר דגש על המחקר שלו בנושא התנהגות מילולית (verbal behavior)[306]. אם כי בניגוד ל־ABA, טיפול VBA מתרכז רק בשיפורי יכולות התקשורת המילולית של האוטיסט, ולפעמים גם ביכולתו להבין רגשות ורעיונות[306][307]. עוד הבדל שמבדיל טיפול זה מ-ABA, הוא שבעוד ABA מתמקד ב "להכריח" את הילד לאמץ את דפוסי ההתנהגות ללא מתן הסבר לכך מצד המטפל, בטיפול VBA המטפל אמור גם לשים דגש על איך להשתמש במילים ולמה להשתמש במילים שהילד האוטיסט לומד כחלק אינטגרלי מהטיפול[306][307]. בשיטה זו ניתן לעבוד עם הילד גם על יצירת קשר עין[307]. במסגרת הטיפול, השפה לארבעה סוגי "אופרנטים": "Mand" (דרישה), "tact" (הפנית תשומת לב), "Intraverbal" (תשובה לשאלה), "Echoic" (חזרה על מילה), כאשר "Mand" הוא ה "אופרנט" הבסיסי מבין הארבעה[306]. כדי ללמד את האוטיסט את כל האופרנטים הנ"ל, המטפל ישתמש בהם מול האוטיסט באופן מכוון, וימתין שהאוטיסט יחקה את המטפל[306]. בנוסף, במסגרת הטיפול משתמשים בטכניקה שנקראת "Errorless Learning", במסגרתה המטפל ימשיך לחזור על התנהגות מסוימת ולא יפסיק עד שהאוטיסט יחקה אותה[306]. כמו ABA, הטיפול יכול להינתן לפחות לכמה שעות בשבוע[306]. ישנו ארגון בשם "the Association for Behavior Analysis International" שמפרסם מאז 1982 מחקרים על VBA (בין היתר), בכתב העת "The Analysis of Verbal Behavior"[306].[308] בנוסף, בדצמבר 2006 פורסם מאמר אקדמאי המהווה סקירת ספרות של כ־60 מחקרים שנעשו בנושא תיאוריות ה־"verbal behaviour" של סקינר כנ"ל[306][309], שמצא כי בעוד הטיפול יכול לעזור עקב הרבה ביסוס מדעי לתיאוריות של סקינר[306][309], אין ממש ראיות ליכולת ההכללה של ילדים שלומדים תקשורת באופן הזה[306][309]. כלומר, המשמעות של זה היא שגם אם הילד האוטיסט יפתח יכולות שפה ורבליות בזכות טיפול VBA, אין כמעט מחקרים שבכלל ניסו לבדוק האם ילד שכזה יצליח לאחר הטיפול להכליל את כישורי התקשורת שלמד מהטיפול גם לתחומים אחרים בחייו, שהמטפל לא עבד איתם עליהם במהלך טיפול ה-VBA. כמו כן, ושוב בדומה ל-ABA, טיפול זה עובד על מיומנויות תקשורת בסיסיות ביותר[306][307], ולכן הוא נוטה להתאים בעיקר לבעלי אוטיזם קלאסי (כלומר אוטיזם בתפקוד נמוך).
  • פסיכואנליזה – טיפול אשר היה נפוץ במאה העשרים, משנות הארבעים ועד לשנות השישים. כיום משתמשים בו לעיתים רחוקות לטיפול באוטיסטים. בשנים בהן הטיפול היה נפוץ, הדעה הרווחת הייתה שהאם אשמה באוטיזם של בנה, ועל כן הטיפול החל בהפרדת הילד מאמו למסגרת חוץ ביתית חמה, תומכת ואוהבת, בעיקר במקרים בהם ישנן בעיות התנהגותיות.
  • תקשורת מסוייעת – בשיטה זו המטפל או ההורה מסייעים לילד להצביע על אותיות או מילים כתובות באמצעות נגיעה בידו או בזרועו של הילד, וזאת כדי לסייע לילד לתקשר. שיטה זו נובעת מהטיפול באנשים בעלי הפרעות נוירו-מוטוריות, כגון: שיתוק מוחין. שיטת התערבות זו יושמה בילדים אוטיסטים בתחילת שנות 90 במאה ה־20 והיא עוררה ויכוחים רבים. התומכים בשיטת הסיוע הסבירו ששיטה זו מאפשרת לילדים האוטיסטים לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם. אך בקהילה המדעית ישנה הסכמה נרחבת לכך שביטויי התקשורת נוצרו על ידי המטפלים עצמם, ביודעין או באופן לא מודע.[310][311][312] ניתן לראות הדגמה של השיטה בכתבה של אורית נבון במסגרת סדרת הרשת הדוקומנטרית "כאן מקשיבים".[313]
  • אימון שמיעתי (Auditory training) – שיטה שפותחה על ידי רופא בשם גי בראר, על-פי השיטה האודיוגרמה מזהה את התדרים הקוליים שלילד יש כלפיהם רגישות יתר. בזמן הטיפול מאזין הילד בעזרת אוזניות לקלטות שמהן נמחקים התדרים להם גילה רגישות יתר. הטיפול באימון שמיעתי כולל עשרה מפגשים בני 60 דקות במשך שבועיים. במחקרים רבים מייעצים להורים למנוע כל התערבות אחרת עד לסיום הטיפולים. שיטת האימון השמיעתי צברה פופולריות בתחילת שנות התשעים, אך בכל זאת לא נמצאו ראיות לכך שרגישות יתר בשמיעה גורמת להתנהגויות לא מסתגלות אצל הילד. ולא נמצאו ראיות לכך שהאזנה למוזיקה יכולה לשנות רגישות יתר שמיעתית.
  • אינטגרציה סנסורית (איזון חושי) – טיפול האיזון החושי ניתן בדרך כלל על ידי מרפא בעיסוק. שיטה זו מקובלת מעל לעשרים וחמש שנים ומיושמת בעיקר בילדים בעלי תגובה חריגה לגירויים חושיים, כגון: תנועות תיפוף כפייתיות או הנעת הגוף מצד לצד. בטיפול הילד מקבל גירוי חושי כגון נדנוד באוויר בערסל הקבוע בתקרה, תוך כדי יצירת תקשורת איתו, או גירויי תחושתי עורי, כמו עיסוי ידיים ורגליים בידי המטפל. פעילויות אלה גורמות לילד להפיק הנאה וגורמות להרפיה מידית של המתח. תוצאות הטיפול מוערכות באורח סובייקטיבי ולא נמצאו הערכות אובייקטיביות להתקדמות הילדים שטופלו בשיטה זו. ולא נמצאו ראיות לכך שטיפול זה משפיע על אופן עיבוד הגירויים החושיים במוח.
  • טיפול בהחזקה או אחיזה טיפולית מרסנת (Holding) – טיפול זה התפרסם בשנות ה־80 על ידי פסיכולוגית בניו-יורק וניתן לראות בו שרידים של הגישה הפסיכיאטרית הטוענת שהגורם לאוטיזם הוא ההורים. בשיטת טיפול זו ההורים אוחזים את הילד תוך מאבק גופני איתו עד אשר הילד מגיע לרגיעה בת מספר דקות. בזמן האחיזה ההורה עומד מול הילד פנים מול פנים, ואף רצוי שהוא יבטא בצעקה את רגשותיו כלפי הילד. לפי שיטה זו לאחר טיפולים רבים, הילד יוצא אהוב ומשוחרר. בדרך כלל אם השיטה לא מצליחה האשמה תופנה כלפי ההורים בטענה שהם אינם מתייחסים לסיבה ההפרעה של ילדם. אין הוכחות מדעיות לכך ששיטת החזקה גורמת להגברת ההשתלבות בחברה או כל מיומנות אחרות.
  • שיטת אופשן (Option) – מפתחי הטיפול בשיטה זו הם ברי וסמריה קאופמן, והם עשו זאת למען בנם, רון, שאובחן כלוקה באוטיזם חמור בהיותו בן שנה וחצי. התנסותם מתוארת בספר "גידולו של ילד". לפי השיטה הטיפול צריך להיות באזור מוגן ומובדל מעולם החיצון, והיא כוללת: חיקוי תנועות הילד, ביטוי של קבלה רגשית במקום הצבת דרישות וציפיות. הספר מתאר את עבודתם כפורצת דרך שהוציאה את בנם מן האוטיזם. אין מחקר המוכיח שהשיטה אכן יעילה, וגם לא ברור אם אנשי המקצוע היו תמימי דעים לגבי האוטיזם של הילד לפני תחילת תהליך ההתערבות. יכולת החיקוי היא מיומנות חשובה שיכולה במקרה זה לעודד התנהגויות רצויות וכמו כן גם התנהגויות לא רצויות. שיטה זו אינה עוזרת ברכישת מיומנויות חדשות ואף אינה מרחיבה מיומנויות קימות.
  • שיטת Customized Autism Treatment) C.A.T) – שיטת טיפול ייחודית מתחום הרפואה המשלימה העוסקת בהפחתת מאפייני אוטיזם באמצעות איתור ותיקון תהליכים מטבוליים לקויים לרבות איתור קיומן של בעיות עיכול וסילוק רעלים (Detoxification), עומס מחמצן הנובע מרעילות ממתכות כבדות ותהליכי מתילציה וסולפציה לקויים. איתור הבעיות המטבוליות מתבצע באמצעות בדיקות מעבדה מקיפות כבדיקת חומצות אורגניות בשתן (לאיתור תהליכים מטבוליים לקויים, עומס מחמצן גבוה וחוסר איזון תזונתי), בדיקת רגישות למזונות, בדיקת צואה מקיפה לאיתור תהליכי דלקת, היסטמינוזיס, שגשוג יתר של פטריות מזיקות וחיידקים מזיקים ובדיקת הצטברות רעלים ומתכות כבדות ברקמות.

בקהילה

דגל הגאווה של קהילת המגוון העצבי

עם עליית המודעות הציבורית לאוטיזם, החלה להתהוות התרבות האוטיסטית, המלווה בתנועות הזכויות האוטיסטית (אנ') ובתנועת המגוון העצבי. התנועות טוענות שיש לקבל אוטיזם כשונות שיש להתאים את הסביבה אליה, במקום לנסות לרפא אותה או לנרמל אוטיסטים.[314][315][316][317] עם זאת, עדיין קיימים אוטיסטים שהיו רוצים למצוא מרפא.[318]

ברחבי העולם מציינים אירועים הקשורים לאוטיזם, כמו יום המודעות העולמי לאוטיזם הנחגג ב-2 באפריל,[319] וחג האוטיסטים הבין-לאומי, הנחגג ב-18 ביוני.[320] ישנם גם כנסים ואירועים שמתרחשים בכל שנה ומיועדים לאוטיסטים, כמו אוטריט ואחרים.[321] מחקרים רבים נעשים על אוטיזם על מנת להעמיק את הידע בתחום,[322][314] ואוטיסטים רבים קוראים לשיתוף של אוטיסטים בצוות המחקר על פי עקרון "שום דבר עלינו בלעדינו".[323][324][325][326][327]

סמלים

סמל המגוון הנוירולוגי

במרוצת השנים ניסו ארגונים רבים ליצור סמלים שיתארו את מהות האוטיזם. בשנת 1963, מועצת המנהלים של האגודה הלאומית הבריטית לאוטיסטים (אנ'), בראשות ג'רלד גאסון, הציעה את "חתיכת הפאזל" כסמל לאוטיזם, משום שהיא מתאימה לתפיסה שלהם את האוטיזם כ"מצב תמוה" (באנגלית - Puzzling).[328] בשנת 1999, אימצה האגודה האמריקאית לאוטיזם (אנ') את סרט הפאזל כסימן האוניברסלי למודעות לאוטיזם.[329][330] אוטיסטים רבים מתנגדים לשימוש בסמל בטענה שהוא מציג אותם כחידה שחסר בה חלק, ומציג את האוטיזם כבעיה שיש לפתור ולא כשונות.[331][332][333]

בשנת 2004, העלו איימי וגוון נלסון, פעילות אוטיסטיות תומכות המגוון הנוירולוגי, את סמל האינסוף בצבעי קשת בענן. בתחילה היה זה הלוגו של האתר שלהן, אספים לחופש. עם השנים הפך הלוגו לסמל המגוון הנוירולוגי. האינסוף החל לשמש גם כסמל של הספקטרום האוטיסטי.[334][335][336][337]

ב-2018 כתב ג'וליאן מורגן את המאמר "Light It Up Gold" בתגובה לקמפיין "Light It Up Blue" של Autism Speaks (אנ'), שהושק ב-2007.[338][339][340] אוטיסטים רבים מתנגדים לצבע הכחול כמייצג אוטיזם בגלל העובדה שהוא מזוהה עם הארגון Autism Speaks, שאוטיסטים רבים מתנגדים לפעילותו מפני שהוא פועל בלי שיתוף של אוטיסטים, מפיץ פרסומים שמגבירים את הסטיגמה כנגד אוטיסטים ויוצרים מחסומים כנגד הקהילה. כמו כן, מעט מאוד מהתקציב שלו הולך בשביל לעזור לאוטיסטים.[341][342][343][344] סמל האוטיזם המקובל על מרבית האוטיסטים הוא אינסוף זהוב. הצבע הזהב כמייצג אוטיזם מגיע מהתחילית AU של המילה Autism, שהיא גם הסמל הכימי של היסוד זהב, מהמילה הלטינית Aurum.[345][346]

המשפחה

משפחות המטפלות בילד אוטיסט עשויות להתמודד עם מתח רב שנובע ממגוון סיבות.[347] ההורים עשויים להתקשות להבין את האבחנה, ורבים מהם מחפשים אפשרויות טיפול מתאימות. לעיתים קרובות הם מתקשים לקבל את האבחנה ורואים בה כשלילית ומטלטלת רגשית.[348] כ-85% מהאוטיסטים מתקשים לחיות באופן עצמאי, ולכן יותר ממחצית מההורים מעל גיל 50 עדיין חיים עם ילדם.[349] חלק מהמחקרים מצביעים על ירידה בהכנסה בקרב הורים המטפלים בילדים אוטיסטים.[350]

יתרה מכך, לעיתים קרובות בני משפחה, כולל הורים או אחים, אינם מאובחנים בעצמם, מה שעלול לסבך עוד יותר את הדינמיקה המשפחתית ואת הבנת האוטיזם. עם זאת, קיימים מקרים רבים שבהם אחד מהילדים במשפחה אובחן כאוטיסט, ובעקבות קבלת האבחון גם אחד ההורים אובחן כאוטיסט.[351][352][353]

אישים אוטיסטים

האישים הבאים אובחנו כאוטיסטים:[354][355]

אוטיזם בישראל

ערך מורחב – אוטיזם בישראל

נכון ל-2020, מספר האוטיסטים המאובחנים החיים בישראל כולל 27,993 בני אדם אשר מהווים 0.002% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל.

בסקירת השירותים החברתיים של משרד הרווחה לשנת 2011 נמצא שמספר הבנים המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדול פי 6.3 ממספר הבנות המאובחנות. כמו כן, הסקירה גם הראתה שיותר ממחצית מהאנשים המאובחנים הם ילדים עד גיל 14 כש-37ֿֿֿֿֿֿ% הם ילדים עד גיל תשע.[379][380]

הסקירה הצביעה גם על קשר בין מגזר חברתי לשיעור האוטיסטים המוכרים. שיעור האוטיסטים המוכרים בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ הוא כעשירית מהשיעור באוכלוסייה היהודית; שיעור המוכרים בקרב יוצאי ארצות אירופה ואמריקה גבוה פי שניים-שלושה מאשר בקרב יוצאי אסיה ואפריקה; שיעור המוכרים לשירותי הרווחה עולה ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב שבו הם מתגוררים גבוה יותר – מיחס של כ-7.3 מוכרים לעשרת אלפים נפש באשכולות 1-3 עד יחס של כ-21 לעשרת אלפים ביישובים שבאשכול 10. ממצאים אלו שוחזרו גם בנתוני הביטוח הלאומי: מיחס של כ-11 מקבלי קצבת ילד נכה בעילת אוטיזם/PDD לכל עשרת אלפים ילדים בגילאים המתאימים ביישובים שבאשכול 1, עד יחס של 87 מקבלי קצבה לכל עשרת אלפים ילדים ביישובים באשכול 9.[379][380]

גיוס אוטיסטים לצה"ל

נערים ונערות המאובחנים כאוטיסטים זכאים לפטור משירות החובה בצה"ל.[381][382] עם זאת, רבים מהאוטיסטים בחרו במהלך השנים להתנדב בצה"ל על אף הפטור ובנובמבר 2020 החלה לפעול תוכנית "תתקדמו" אשר מאפשרת לצעירים אוטיסטים בתפקוד גבוה להתגייס לצה"ל עם פרופיל 64 או 45.[383][384][382] כיום צה"ל הוא המעסיק הגדול בעולם של אוטיסטים כשבסוף שנת 2020 שירתו בצה"ל כ-200 אוטיסטים בשירות סדיר ובסוף שנת 2021 כ-500 אוטיסטים.[385][386]

בתרבות

בספרות

  • הספר "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" מאת מארק האדון, שזכה לפופולריות רבה, נותן פתח לעולמו של ילד אוטיסט. הספר מספר בגוף ראשון כיצד מנסה הילד לפתור את תעלומת הירצחו של כלב השכנים. דרך הספר נחשף הקורא להלך רוחו של הילד, למחשבותיו ולהרהוריו הפנימיים.[387]
  • בשנת 2010 פורסם ספר "אספרגירלז" על התמודדות אישה עם תסמונת אספרגר. איגוד האוטיזם האמריקאי המליץ על קריאת הספר לנשים המאובחנות בתסמונת או למי שחושבת שעשויה להיות מאובחנת.[388]
  • הספר "פרויקט רוזי" מאת גרהם סימסיון מתאר את חייו של גבר אוטיסט לא מאובחן. במהלך העלילה, המסופרת בגוף ראשון, מחליט הגבר ששמו דון למצוא בת זוג, ויוצא למסע שמעמת אותו עם השונות שלו מול החברה. הספר יצא לאור בשנת 2013, תורגם ל-35 שפות, ועתיד להפוך לסרט.[389] ספר המשך, "אפקט רוזי", יצא לאור בשנת 2014,[390] וספר נוסף - "הכל בגלל רוזי" יצא לאור בשנת 2019. בספר השלישי בנו גדל והופך לנער שמאוד מזכיר לדון את עצמו, ורק כאשר אנשי מקצוע ממליצים לפנות לאבחון הבן, דון מבין שגם הוא אוטיסט.[391]
  • הרומן "חוקי הבית" מאת ג'ודי פיקו, שנכתב לפני פרסום ה-DSM-5, עוסק בנער עם תסמונת אספרגר שתחום העניין הייחודי שלו הוא פשע אמיתי. במהלך הספר הנער מואשם ברצח. הרומן מתאר את האתגרים שלו ושל משפחתו בתהליך, ואת חוסר ההתאמה של החברה, של מערכת המשפט ושל בתי הסוהר לאוטיסטים.[392]
  • הספר "כלנית בעמק הגרוטאות" מאת רבקה בן-דוד הוא סיפור אוטוביוגרפי על תלאותיה של ילדה בעלת תסמונת אספרגר, בישראל של שנות ה-60.[393]

בטלוויזיה

  • התוכנית Love on the Spectrum (אנ') היא תוכנית מציאות אוסטרלית שעוקבת אחר אוטיסטים במסע שלהם למציאת אהבה.[394]
  • הדמות של ד"ר שון מרפי בסדרה האמריקאית "הרופא הטוב" היא על הספקטרום האוטיסטי. שון מתואר כסוואנט, מה שמקנה לו יכולת ויזואליזציה נדירה שעוזרת לו בתור מנתח.[395]
  • בסדרת הטלוויזיה האמריקאית "המפץ הגדול", מתוארת דמותו של שלדון קופר (אחת הדמויות הראשיות, מגולם על ידי ג'ים פרסונס). צופים רבים סוברים כי מדובר בגבר בעל תסמונת אספרגר משום שתכונותיו מתאימות מאוד למאפייני התסמונת. יוצרי התוכנית טענו שזו לא הייתה כוונתם, ושהם יצרו אותו בעל תכונות "שלדוניות", כלומר תכונות שמתאימות לאופי של הדמות שהם דמיינו.[396] עם זאת, בראיון שעורכת השחקנית מים ביאליק עם יוצר "המפץ הגדול", ביל פריידי בפודקאסט "מים ביאליק ברייקדאון" שיצא ב-2 בפברואר 2021 מודה פריידי שדמותו של שלדון מבוססת על ניסיון חייו, כאדם החי עם תסמונת אספרגר.[397]
  • בקומדיית המצבים קומיוניטי, עאבּד נדיר (שדמותו מגולמת על ידי דני פודי) הוא סטודנט אוטיסט לקולנוע ממוצא ערבי-פולני, האובססיבי לתרבות הפופולרית, ובעל ידע רחב על סרטי קאלט וסדרות מפורסמות.[398][377]
  • הסדרה האמריקאית Atypical מתמקדת בחייו של נער אוטיסט, סם גרדנר בן ה-18.[399]
  • הסדרה הקוריאנית הפרקליטה וו מספרת את סיפורה של וו יאנג-ווּ, עורכת דין אוטיסטית.[400]
  • סרט האנימציה "מרי ומקס" (2009) מתאר התכתבות ארוכת שנים בין ילדה לבין אדם יהודי אוטיסט.[401]
  • דמותו של ג'רי אספנסון בסדרה הפופולרית "בוסטון ליגל" (מגולמת על ידי כריסטיאן קלמנסון), מוצגת כדמותו של איש עם תסמונת אספרגר.[402]
  • דמותה של הבלשית סאגה נורן בסדרה השוודית "הגשר" (מגולמת על ידי סופיה הלין) מאופיינת כאישה בעלת מאפיינים של תסמונת אספרגר. היא בעלת מנת משכל גבוהה המאפשרת לה לתפקד כבלשית ושוטרת מצוינת אך מתקשה בתחום החברתי והאישי.[403]

בטלוויזיה הישראלית

  • בעונה השנייה של התוכנית סליחה על השאלה של כאן11 היה פרק שהתמקד בחוויות של אוטיסטים בוגרים.[404]
  • ב-2018 שודרה הסדרה על הספקטרום – סדרה דרמה-קומית שבה שלוש הדמויות הראשיות הן על הספקטרום האוטיסטי.[405]
  • סדרת הדרמה הישראלית פלפלים צהובים עוסקת במשפחה המגדלת ילד אוטיסט בשם עומרי אוחיון.[406]
  • ב-2019 וב-2020 שודרה הסדרה אחד ממאה של כאן11 – סדרת כתבות שבמרכזן ריאיונות עם מגוון אוטיסטים.[407][408]

בקולנוע

הסרט "נפלאות החושים" (אנ') (Le goût des merveilles) (2015) עוסק בדמותו של פייר, אדם עם תסמונת אספרגר, ובכל המתרחש סביבו, המעורר חששות, מוזריות, תדהמה, וכן פליאה והשתאות, מצד האנשים שפוגשים בו. התקרבותו לדמות הנשית, המרכזית בסרט, מתגלה כתהליך מיוחד ורגיש, תחילה עם האם, ולאחר מכן בקשריו עם בנה ובתה.[409][410]

הסרט משוגעים מאהבה (2005) הוא קומדיה-דרמטית המתארת את סיפור אהבתם של שני צעירים אוטיסטים עם תסמונת סוואנט נלווית, בניסיונם לבסס את מערכת היחסים ביניהם ולחיות יחדיו. הסרט מבוסס במידה מסוימת על מערכת היחסים האמיתית של ג'רי ניופורט, אקטיביסט למען אוטיסטים, ומרי מיינל, רעייתו.[411]

הסרט רואה החשבון (אנ') (2016) הוא סרט מותחן המתאר את סיפורו של כריסטיאן וולף (בגילומו של בן אפלק), רואה חשבון עם תסמונת אספרגר ותסמונת סוואנט נלווית העובד עבור האנשים המסוכנים ביותר בעולם, שהרשות למלחמה בפשעים כלכליים של משרד האוצר האמריקאי כושלת בניסיון לעצור אותו על הלבנת הון עבור העולם התחתון.[412]

הסרט טמפל גרנדין (אנ') (2010) הוא דרמה המבוססת על סיפורה האמיתי של הד”ר למדעי החיים, טמפל גרנדין. גרנדין, אוטיסטית ילידת 1947, הייתה פעילה בהעלאת המודעות לאוטיזם. כשגרנדין הצעירה נשלחת לגור בחוותה של דודתה באריזונה, היא מפתחת כישרון גדול בטיפול בבעלי החיים וסוללת את דרכה ללימודים אוניברסיטאיים, ומאוחר יותר אף הופכת לאחד מהמומחים הגדולים בעולם להתנהגות בעלי חיים.[413]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Cheri Florance. A Boy Beyond Reach. Simon & Schuster, ISBN 0743221079
  • Donna Williams. Autism: an inside-out approach. ISBN 1853023876
  • Elisabeth Hughes. Asperger-Syndrom. Fluch oder Chance. Autorenpower Verlag, Ludwigshafen am Rhein, 2006. Language German. ISBN 978-3-86743-179-8
  • Karyn Seroussi. Unraveling the Mystery of Autism and Pervasive Developmental Disorder: A Mother's Story of Research and Recovery. Simon & Schuster, ISBN 0684831643

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטיזם בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Ruth Monk, Andrew J. O. Whitehouse, Hannah Waddington, The use of language in autism research, Trends in Neurosciences 45, 2022-11-01, עמ' 791–793 doi: 10.1016/j.tins.2022.08.009
  2. ^ אוטיזם, באתר GOV.IL
  3. ^ אגודת הפסיכיאטריה האמריקאית, DSM 5 Autism Spectrum Disorder
  4. ^ Neurodiversity and the Benefits of Autism | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
  5. ^ Introduction to Autism, Part 5: Neurodiversity (What is it and why do we care?), Reframing Autism, ‏2021-12-06 (ב־Australian English)
  6. ^ Darko Sarovic, A Unifying Theory for Autism: The Pathogenetic Triad as a Theoretical Framework, Frontiers in Psychiatry 12, 2021-11-16, עמ' 767075 doi: 10.3389/fpsyt.2021.767075
  7. ^ cchiaro, The Challenges Students with Autism Face, Graduate Programs for Educators, ‏2021-01-29 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Common Challenges, Autism Tasmania (ב־Australian English)
  9. ^ Riley Buijsman, Sander Begeer, Anke M. Scheeren, 'Autistic person' or 'person with autism'? Person-first language preference in Dutch adults with autism and parents, Autism: The International Journal of Research and Practice 27, 2023-04, עמ' 788–795 doi: 10.1177/13623613221117914
  10. ^ ג'ני בלו, אל תלכו סחור סחור, תקראו לנו אוטיסטים!, באתר שווים, ‏2022-10-02
  11. ^ מדוע אני סולד מכינויי ״אדם עם…״ – אס"י – פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל
  12. ^ אוטיסט או ״על רצף האוטיזם״? – אס"י – פעילי הקהילה האוטיסטית בישראל
  13. ^ 1 2 3 4 ד"ר איילת אביטל־מגן, אוטיזם: תשובות להרבה שאלות, באתר כללית, ‏2018
  14. ^ CDC, Basics About Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-12-09 (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ American Psychiatric Association, Autism Spectrum Disorder, DSM-5, אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית, 2013
  16. ^ 1 2 3 American Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 5, American Psychiatric Association, עמ' 42,50-59
  17. ^ Why Asperger's Syndrome Is No Longer an Official Diagnosis, Verywell Health (באנגלית)
  18. ^ Young Shin Kim, Eric Fombonne, Yun-Joo Koh, Soo-Jeong Kim, Keun-Ah Cheon, Bennett Leventhal, A Comparison of DSM-IV PDD and DSM-5 ASD Prevalence in an Epidemiologic Sample, Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry 53, 2014-5, עמ' 500–508 doi: 10.1016/j.jaac.2013.12.021
  19. ^ Alice B. Brandwein, John J. Foxe, John S. Butler, Natalie N. Russo, Ted S. Altschuler, Hilary Gomes, Sophie Molholm, The development of multisensory integration in high-functioning autism: high-density electrical mapping and psychophysical measures reveal impairments in the processing of audiovisual inputs, Cerebral Cortex (New York, N.Y.: 1991) 23, 2013-06, עמ' 1329–1341 doi: 10.1093/cercor/bhs109
  20. ^ Autism spectrum disorder: MedlinePlus Genetics, medlineplus.gov (באנגלית)
  21. ^ Pauline Chaste, Marion Leboyer, Autism risk factors: genes, environment, and gene-environment interactions, Dialogues in Clinical Neuroscience 14, 2012-09, עמ' 281 doi: 10.31887/DCNS.2012.14.3/pchaste
  22. ^ Different minds. One Scotland, Different Minds | Autism Scotland (באנגלית)
  23. ^ 1 2 3 Dr Cathy Pratt, BCBA-D; Updated by: Rachel Hopf, M. A. , SLP-CCC, Graduate Assistant and Kelsey Larriba-Quest, M. Ed , Graduate Assistant;, Characteristics of Individuals with an ASD: Articles: Indiana Resource Center for Autism: Indiana University Bloomington, Indiana Resource Center for Autism (באנגלית אמריקאית)
  24. ^ 1 2 CDC, Signs & Symptoms | Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2023-01-11 (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ 1 2 3 4 Beverly Vicker, M. S. CCC-SLP, Social Communication and Language Characteristics Associated with High Functioning, Verbal Children and Adults with ASD: Articles: Indiana Resource Center for Autism: Indiana University Bloomington, Indiana Resource Center for Autism (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ "לראות את החברה דרך עיניו של אוטיסט". הארץ. נבדק ב-2023-03-24.
  27. ^ How people with autism forge friendships, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-04-01 (באנגלית אמריקאית)
  28. ^ Ella Paldam, How autistic children relate to each other during play, Child and Family Blog, ‏2021-11-07 (באנגלית בריטית)
  29. ^ Obsessions and repetitive behaviour - a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  30. ^ | Special Interests in Autism, SPARK for Autism, ‏2018-01-12 (באנגלית)
  31. ^ The benefits of special interests in autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2021-05-12 (באנגלית אמריקאית)
  32. ^ Chloe Jennifer Jordan, Catherine L. Caldwell-Harris, Understanding differences in neurotypical and autism spectrum special interests through Internet forums, Intellectual and Developmental Disabilities 50, 2012-10, עמ' 391–402 doi: 10.1352/1934-9556-50.5.391
  33. ^ Loneliness, www.autism.org.uk (באנגלית)
  34. ^ Understanding Why Autistic People Need Alone-Time, Autism Awareness, ‏2022-02-23 (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ Reasons Why Autistic People Need Alone Time, Overcomers Counseling (באנגלית בריטית)
  36. ^ Autism - the importance of early diagnosis, Priory (באנגלית)
  37. ^ Reasons For and Against Seeking a Diagnosis | Care and Support in Cornwall, www.supportincornwall.org.uk
  38. ^ Why Autism Diagnoses Are Often Delayed, Child Mind Institute (באנגלית אמריקאית)
  39. ^ CDC, Screening and Diagnosis | Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-03-31 (באנגלית אמריקאית)
  40. ^ Repetitive behaviors and ‘stimming’ in autism, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-01-31 (באנגלית אמריקאית)
  41. ^ "Stimming: What autistic people do to feel calmer". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-06-05. נבדק ב-2023-03-28.
  42. ^ Autism: Everything You Need to Know, HealthCentral, ‏2019
  43. ^ What Is Stimming and How Can It Be Managed?, Healthline, ‏2021-09-13 (באנגלית)
  44. ^ Why Does My Autistic Child Echo Words and Sounds?, Verywell Health (באנגלית)
  45. ^ Communicative functions of stimming, echolalia in ASD, jamaica-gleaner.com, ‏2022-04-13 (באנגלית)
  46. ^ The benefits of special interests in autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2021-05-12 (באנגלית אמריקאית)
  47. ^ Obsessions and repetitive behaviour - a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  48. ^ | Special Interests in Autism, SPARK for Autism, ‏2018-01-12 (באנגלית)
  49. ^ Is It Autism? These Red Flags Don't Necessarily Mean a Diagnosis, Verywell Health (באנגלית)
  50. ^ Joe, Is Lining Things Up A Sign Of Autism? Explained, Early Impact Learning, ‏2022-02-16 (באנגלית אמריקאית)
  51. ^ Is Lining Up Toys Always A Sign Of Autism - AutismTalkClub.com, ‏2022-01-10 (באנגלית אמריקאית)
  52. ^ BeyondAutism, Routine and planning for change, BeyondAutism (באנגלית)
  53. ^ Changing routines: autistic children and teenagers, Raising Children Network (באנגלית)
  54. ^ A guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  55. ^ 1 2 firespringInt, Sensory Integration in Autism Spectrum Disorders, Autism Research Institute (באנגלית אמריקאית)
  56. ^ 1 2 How Autistic People Experience Sensory Processing Issues | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
  57. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Sensory differences - a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  58. ^ 1 2 Elysa J. Marco, Leighton B.N. Hinkley, Susanna S. Hill, Srikantan S. Nagarajan, Sensory Processing in Autism: A Review of Neurophysiologic Findings:, Pediatric Research 69, 2011-05, עמ' 48R–54R doi: 10.1203/PDR.0b013e3182130c54
  59. ^ Kate Wilkes, The sensory world of the autistic spectrum: a greater understanding, National Autistic Society, 2005, ISBN 978-1-899280-58-2. (באנגלית)
  60. ^ Sensory Differences, Autism Tasmania (ב־Australian English)
  61. ^ 1 2 ftadmin, Sensitivity Differences In Autism: Sensory Overload | Carmen B. Pingree, The Carmen B. Pingree Autism Center of Learning, ‏2021-02-18 (באנגלית אמריקאית)
  62. ^ Gillingham, G. (1995) Autism Handle with Care! Understanding and Managing Behavior of Children and Adults with Autism. Future Education Inc., Arlington. - References - Scientific Research Publishing, www.scirp.org
  63. ^ 1 2 3 Kate Wilkes, The Sensory World of the Autistic Spectrum, aut2know
  64. ^ Amber Felton, What Is Hyposensitivity?, WebMD (באנגלית)
  65. ^ What is Hypersensitivity in Autism?, Exceptional Individuals, ‏2022-07-05 (באנגלית בריטית)
  66. ^ Sensory Overload in Autism: Sensitivity Differences, Otsimo, ‏2018-03-21 (באנגלית)
  67. ^ Ying-Hua Tan, Chun-Yan Xi, Shu-Ping Jiang, Bing-Xin Shi, Li-Bo Wang, Lin Wang, Auditory abnormalities in children with autism, Open Journal of Psychiatry 2, 2012-01-19, עמ' 33–37 doi: 10.4236/ojpsych.2012.21005
  68. ^ Stephen M. Edelson; Meredyth Goldberg Edelson; David C. R. Kerr; Temple Grandin, Behavioral and Physiological Effects of Deep Pressure on Children With Autism: A Pilot Study Evaluating the Efficacy of Grandin’s Hug Machine, The American Journal of Occupational Therapy Vol. 53(2), 1999, עמ' 145–152 doi: https://doi.org/10.5014/ajot.53.2.145
  69. ^ Inmaculada Riquelme, Samar M. Hatem, Pedro Montoya, Abnormal Pressure Pain, Touch Sensitivity, Proprioception, and Manual Dexterity in Children with Autism Spectrum Disorders, Neural Plasticity 2016, 2016, עמ' 1–9 doi: 10.1155/2016/1723401
  70. ^ ‘I will feel actual rage.' Unusual responses to kind touches could help explain autism traits, www.science.org (באנגלית)
  71. ^ Ashikin Mohd Nordin, Juriza Ismail, Norazlin Kamal Nor, Motor Development in Children With Autism Spectrum Disorder, Frontiers in Pediatrics 9, 2021-09-15, עמ' 598276 doi: 10.3389/fped.2021.598276
  72. ^ Autistic Children and Motor Skills, www.autism.org.uk (באנגלית)
  73. ^ Motor difficulties in autism, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-08-13 (באנגלית אמריקאית)
  74. ^ Motor skills in autism: A missed opportunity, Spectrum | Autism Research News, ‏2022-01-04 (באנגלית אמריקאית)
  75. ^ Serena Wieder, Motor Development: How Autism Affects Motor Skills, Profectum Foundation | Autism Resources, ‏2018-04-18 (באנגלית אמריקאית)
  76. ^ Autism & motor control | Embrace Autism (באנגלית אמריקאית)
  77. ^ 1 2 Autism Spectrum Disorder: Communication Problems in Children | NIDCD, www.nidcd.nih.gov (באנגלית)
  78. ^ Language development in autistic children, Raising Children Network (באנגלית)
  79. ^ - Autism and Communication Problems, www.salusuhealth.com
  80. ^ Nancy Volkers, Untangling the Language Challenges of Autism: Delayed talking alone is not considered a risk factor for autism. So what accounts for high rates of language impairment in the disorder?, The ASHA Leader 22, 2017-04, עמ' 54–59 doi: 10.1044/leader.FTR2.22042017.54
  81. ^ Ioannis Vogindroukas, Margarita Stankova, Evripidis-Nikolaos Chelas, Alexandros Proedrou, Language and Speech Characteristics in Autism, Neuropsychiatric Disease and Treatment 18, 2022-10-14, עמ' 2367–2377 doi: 10.2147/NDT.S331987
  82. ^ Maria Mody, MGH/HST Athinoula A. Martinos Center for Biomedical Imaging, Harvard Medical School, Department of Radiology, Charlestown, MA, John W. Belliveau, MGH/HST Athinoula A. Martinos Center for Biomedical Imaging, Harvard Medical School, Department of Radiology, Charlestown, MA, Speech and Language Impairments in Autism: Insights from Behavior and Neuroimaging, American Chinese Journal of Medicine and Science 5, 2012, עמ' 157 doi: 10.7156/v5i3p157
  83. ^ אוטיזם (ASD) - שאלות ותשובות על הפרעות הספקטרום האוטיסטי | דנה, איכילוב, באתר אוטיזם (ASD) והפרעות הספקטרום האוטיסטי
  84. ^ Nouf Backer Al Backer, Developmental regression in autism spectrum disorder, Sudanese Journal of Paediatrics 15, 2015, עמ' 21–26
  85. ^ Amy Tobik BA, Regressive Autism – Why It Occurs, Autism Parenting Magazine, ‏2017-09-27 (באנגלית אמריקאית)
  86. ^ How an understudied trait has skewed autism studies for decades, Spectrum | Autism Research News, ‏2021-10-27 (באנגלית אמריקאית)
  87. ^ Difficulty identifying emotions linked to poor mental health in autistic people, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-11-12 (באנגלית אמריקאית)
  88. ^ Recognising, understanding and managing emotions: autistic children and teenagers, Raising Children Network (באנגלית)
  89. ^ emmareardonaw, Why Autistic people may experience intense emotions, Autism Wellbeing, ‏2022-02-28 (באנגלית)
  90. ^ | Autism, Meltdowns, and the Struggle to Manage Emotions, SPARK for Autism, ‏2022-03-14 (באנגלית)
  91. ^ Alexithymia, Autistica, ‏2021-02-26 (באנגלית)
  92. ^ Sebastian Gaigg, People with autism don't lack emotions but often have difficulty identifying them, The Conversation (באנגלית)
  93. ^ Rebecca Brewer,Jennifer Murphy,Spectrum, People with Autism Can Read Emotions, Feel Empathy, Scientific American (באנגלית)
  94. ^ Andréas RB Deolinda, BA BSc, A World Without Emotions: Alexithymia and Autism, Autism Parenting Magazine, ‏2021-07-09 (באנגלית אמריקאית)
  95. ^ Elisabeth M. A. Späth, Karin R. Jongsma, Autism, autonomy, and authenticity, Medicine, Health Care and Philosophy 23, 2020-03-01, עמ' 73–80 doi: 10.1007/s11019-019-09909-3
  96. ^ Authenticity and Autism | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
  97. ^ Autism and Authenticity – Transforming Autism (באנגלית בריטית)
  98. ^ Authenticity & avoiding rejection | Embrace Autism (באנגלית אמריקאית)
  99. ^ Autism and honesty, Employment Autism (באנגלית)
  100. ^ Autistic Science Person, Be Honest: Autistic vs Neurotypical Honesty, Autistic Science Person, ‏2021-05-17 (באנגלית)
  101. ^ Autism and Logical Thinking: What to Know, Psych Central, ‏2016-10-14 (באנגלית)
  102. ^ Jae L, The Thinking Style That Gives Autistic People A Different Approach, Autistic Discovery, ‏2022-04-06 (באנגלית)
  103. ^ Marcelle Ciampi, Bottoms-Up: The Innovative Thinking Style of the Asperger’s Mind, DIFFERENT BRAINS, ‏2017-04-23 (באנגלית)
  104. ^ Martin Silvertant, Thinking styles in autistic people, embrace-autism.com, ‏June 2, 2018
  105. ^ Anna K. Reynolds, The benefits of bottom-up thinking, Inspire Virtue, ‏2021-01-18 (באנגלית אמריקאית)
  106. ^ Quora, Research Shows Three Distinct Thought Styles In People With Autism, Forbes (באנגלית)
  107. ^ Top Down and Bottom up Thinking, aspiedent.com
  108. ^ Vanessa Huke, Jeremy Turk, Saeideh Saeidi, Andy Kent, John. F. Morgan, Autism Spectrum Disorders in Eating Disorder Populations: A Systematic Review: Autism Spectrum Disorders in Eating Disorders, European Eating Disorders Review 21, 2013-09, עמ' 345–351 doi: 10.1002/erv.2244
  109. ^ Dasha Nicholls et al, Selective Eating: Symptom, Disorder or Normal Variant, Clinical Child Psychology and Psychiatry, 2001 doi: 2 https://doi.org/10.1177/1359104501006002007
  110. ^ Sharon A. Cermak, Carol Curtin, Linda G. Bandini, Food Selectivity and Sensory Sensitivity in Children with Autism Spectrum Disorders, Journal of the American Dietetic Association 110, 2010-02, עמ' 238–246 doi: 10.1016/j.jada.2009.10.032
  111. ^ L. Bowers, An audit of referrals of children with autistic spectrum disorder to the dietetic service, Journal of Human Nutrition and Dietetics 15, 2002-04, עמ' 141–144 doi: 10.1046/j.1365-277X.2002.00345.x
  112. ^ Eating disorders, www.autism.org.uk (באנגלית)
  113. ^ Anorexia’s link to autism, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-12-07 (באנגלית אמריקאית)
  114. ^ Barbara Carpita, Dario Muti, Ivan Mirko Cremone, Andrea Fagiolini, Liliana Dell’Osso, Eating disorders and autism spectrum: links and risks, CNS Spectrums 27, 2022-06, עמ' 272–280 doi: 10.1017/S1092852920002011
  115. ^ Andreas Riedel, Simon Maier, Kerstin Wenzler, Bernd Feige, Ludger Tebartz van Elst, Sven Bölte, Janina Neufeld, A case of co-occuring synesthesia, autism, prodigious talent and strong structural brain connectivity, BMC Psychiatry 20, 2020-12, עמ' 342 doi: 10.1186/s12888-020-02722-w
  116. ^ Simon Baron-Cohen, Donielle Johnson, Julian Asher, Sally Wheelwright, Simon E Fisher, Peter K Gregersen, Carrie Allison, Is synaesthesia more common in autism?, Molecular Autism 4, 2013-12, עמ' 40 doi: 10.1186/2040-2392-4-40
  117. ^ Synaesthesia in autism, www.autism.org.uk (באנגלית)
  118. ^ Autism & synesthesia | Embrace Autism (באנגלית אמריקאית)
  119. ^ Brian A Zaboski, Eric A Storch, Comorbid autism spectrum disorder and anxiety disorders: a brief review, Future Neurology 13, 2018-02, עמ' 31–37 doi: 10.2217/fnl-2017-0030
  120. ^ Anxiety, www.autism.org.uk (באנגלית)
  121. ^ Anxiety in autistic people, www.autism.org.uk (באנגלית)
  122. ^ Anxiety in Autism Spectrum Disorder, adaa.org (באנגלית)
  123. ^ Nicole, Autism and Anxiety, Autism Research Institute, ‏2020-09-14 (באנגלית אמריקאית)
  124. ^ Intellectual Disability and ASD | CHOP Research Institute, www.research.chop.edu
  125. ^ Autism spectrum disorder and intellectual disability, FutureLearn (באנגלית אמריקאית)
  126. ^ ADHD and Autism Spectrum Disorder, CHADD (באנגלית אמריקאית)
  127. ^ John Perritano, Is It ADHD or Autism?, WebMD (באנגלית)
  128. ^ ADHD and Autism: Differing Symptoms of ADD and ASD, www.additudemag.com
  129. ^ Children with autism and ADHD often have additional mental health conditions, Spectrum | Autism Research News, ‏2023-02-10 (באנגלית אמריקאית)
  130. ^ Is This ADHD and Autism?, Psych Central, ‏2022-06-01 (באנגלית)
  131. ^ Autistic & ADHD traits | Embrace Autism (באנגלית אמריקאית)
  132. ^ Sleep and autism, www.autism.org.uk (באנגלית)
  133. ^ Sleep problems in autism, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-02-06 (באנגלית אמריקאית)
  134. ^ PreetiA Devnani, AnaitaU Hegde, Autism and sleep disorders, Journal of Pediatric Neurosciences 10, 2015, עמ' 304 doi: 10.4103/1817-1745.174438
  135. ^ Aitken, Kenneth J., Sleep Difficulties and Autism Spectrum Disorders : A Guide for Parents and Professionals, 2012
  136. ^ Sleep Difficulties and Autism Spectrum Disorders (A Guide for Parents and Professionals), Autism Tasmania (ב־Australian English)
  137. ^ Jasmine Phung, Melanie Penner, Clémentine Pirlot, Christie Welch, What I Wish You Knew: Insights on Burnout, Inertia, Meltdown, and Shutdown From Autistic Youth, Frontiers in Psychology 12, 2021-11-03, עמ' 741421 doi: 10.3389/fpsyg.2021.741421
  138. ^ Clare Shinebourne says, Overload, meltdown, shutdown, burnout, So, You're Autistic (think you are)?, ‏2018-10-25 (באנגלית)
  139. ^ 1 2 Understanding Autism Masking and Its Consequences, Healthline, ‏2021-03-10 (באנגלית)
  140. ^ 1 2 3 4 5 Autism Masking: What It Is and More, Psych Central, ‏2022-04-19 (באנגלית)
  141. ^ 1 2 Autistic people and masking, www.autism.org.uk (באנגלית)
  142. ^ Books, Dr Hannah Louise Belcher, ‏2020-06-15 (באנגלית)
  143. ^ Ad4pT4ble, What is Autism masking or camouflaging?, The Autism Service, ‏2022-11-20 (באנגלית בריטית)
  144. ^ Autistic burnout, explained, Spectrum | Autism Research News, ‏2020-03-30 (באנגלית אמריקאית)
  145. ^ Understanding autistic burnout, www.autism.org.uk (באנגלית)
  146. ^ Dora M. Raymaker, Alan R. Teo, Nicole A. Steckler, Brandy Lentz, Mirah Scharer, Austin Delos Santos, Steven K. Kapp, Morrigan Hunter, Andee Joyce, Christina Nicolaidis, “Having All of Your Internal Resources Exhausted Beyond Measure and Being Left with No Clean-Up Crew”: Defining Autistic Burnout, Autism in Adulthood 2, 2020-06-01, עמ' 132–143 doi: 10.1089/aut.2019.0079
  147. ^ Winegarner, Beth (2021-09-03). "'The Battery's Dead': Burnout Looks Different in Autistic Adults". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-04-04.
  148. ^ Sharon Kaye-O’Connor, Autistic Burnout: What It Is, Symptoms, & Recovery, choosingtherapy, ‏October 21, 2021
  149. ^ Autistic Burnout: Symptoms, Causes, and Recovery Tips, Psych Central, ‏2021-09-23 (באנגלית)
  150. ^ Autistic Burnout: What To Know, Verywell Mind (באנגלית)
  151. ^ Christie Welch, Deb Cameron, Margaret Fitch, Helene Polatajko, From “since” to “if”: using blogs to explore an insider-informed framing of autism, Disability & Society 37, 2022-04-21, עמ' 638–661 doi: 10.1080/09687599.2020.1836479
  152. ^ Autistic Inertia – Research and thoughts on why autistic people get stuck, Autistic Inertia (באנגלית אמריקאית)
  153. ^ What is autistic inertia?, Autism Awareness, ‏2023-01-03 (באנגלית אמריקאית)
  154. ^ Danielle Sullivan, What We Know (So Far) About Autistic Inertia, Neurodiverging, ‏2022-08-20 (באנגלית אמריקאית)
  155. ^ A Look at Autistic Inertia, Foundations for Divergent Minds, ‏2018-03-21 (באנגלית אמריקאית)
  156. ^ Meltdowns - a guide for all audiences, www.autism.org.uk (באנגלית)
  157. ^ Meltdowns and shutdowns, Ambitious about Autism (באנגלית)
  158. ^ 1 2 Autistic Meltdowns and How to Avoid Them, Verywell Health (באנגלית)
  159. ^ 1 2 Nicole, Meltdowns & Calming Techniques in Autism, Autism Research Institute, ‏2022-06-28 (באנגלית אמריקאית)
  160. ^ Autism Meltdowns vs. Tantrums: What's the Difference?, Psych Central, ‏2022-03-07 (באנגלית)
  161. ^ 1 2 Claire Delano BA, Autism Shutdown: The Causes and How to Manage It, Autism Parenting Magazine, ‏2021-07-29 (באנגלית אמריקאית)
  162. ^ 1 2 mmorran1, Autistic Shutdowns: A Guide for Neurodivergent Adults, My Soul Balm, ‏2022-01-11 (באנגלית אמריקאית)
  163. ^ Meltdown and shutdown of autistic people, autismwestmidlands, ‏2019
  164. ^ Emma Fox, Autism 101: What are autistic shutdowns?, The Autisphere, ‏2021-01-21 (באנגלית בריטית)
  165. ^ 1 2 What are Autistic Shutdowns? (adults and kids), A Day in our Shoes, ‏2023-03-31 (באנגלית אמריקאית)
  166. ^ 1 2 Durham University, Women with autism & ADHD aren’t diagnosed until adulthood - Durham University, www.durham.ac.uk (באנגלית בריטית)
  167. ^ 1 2 3 4 Autism in Women: ASD Symptoms and Risks for Females, www.additudemag.com
  168. ^ קורי שולמן, אוטיזם אצל בנות: ממצאים ראשוניים, באתר יוטיוב, ‏21 בדצמבר 2021
  169. ^ Elisabet Wentz, J. Hubert Lacey, Glenn Waller, Maria Råstam, Jeremy Turk, Christopher Gillberg, Childhood onset neuropsychiatric disorders in adult eating disorder patients, European Child & Adolescent Psychiatry 14, 2005-12-01, עמ' 431–437 doi: 10.1007/s00787-005-0494-3
  170. ^ Catherine S. Stewart et al, Impact of ASD Traits on Treatment Outcomes of Eating Disorders in Girls, European Eating Disorders Review, 2017 doi: https://doi.org/10.1002/erv.2497
  171. ^ Sarah Bargiela, Robyn Steward, William Mandy, The Experiences of Late-diagnosed Women with Autism Spectrum Conditions: An Investigation of the Female Autism Phenotype, Journal of Autism and Developmental Disorders 46, 2016-10-01, עמ' 3281–3294 doi: 10.1007/s10803-016-2872-8
  172. ^ Autism Res. 2012 Jun 1. doi: 10.1002/aur.1232. Changes in the Sulcal Size Associated With Autism Spectrum Disorder Revealed by Sulcal Morphometry. Shokouhi M, Williams JH, Waiter GD, Condon B.
  173. ^ Neurosci Biobehav Rev. 2009 Sep;33(8):1198-203. Epub 2009 Jun 16. The anterior insula in autism: under-connected and under-examined. Uddin LQ, Menon V.
  174. ^ The amygdala theory of autism, Baron-Cohen et al. 2000
  175. ^ Genes Brain Behav. 2003 Oct;2(5):255-67. Model of autism: increased ratio of excitation/inhibition in key neural systems. Rubenstein JL, Merzenich MM.
  176. ^ PLoS Genet. 2012 Mar;8(3):e1002556. Epub 2012 Mar 8.Networks of neuronal genes affected by common and rare variants in autism spectrum disorders.Ben-David E, Shifman S.
  177. ^ Dialogues Clin Neurosci. 2012 Sep;14(3):281-92. Autism risk factors: genes, environment, and gene-environment interactions. Chaste P, Leboyer M.
  178. ^ Handbook of autism and pervasive developmental disorder : assessment, diagnosis, and treatment | WorldCat.org, www.worldcat.org (באנגלית)
  179. ^ Ann Katrin Sauer, Janelle E. Stanton, Sakshi Hans, Andreas M. Grabrucker, Autism Spectrum Disorders: Etiology and Pathology, Exon Publications, 2021-08-23, עמ' 1–16, ISBN 978-0-6450017-8-5
  180. ^ Joanna Kałużna-Czaplińska, Ewa Żurawicz, Jagoda Jóźwik-Pruska, Focus on the Social Aspect of Autism, Journal of Autism and Developmental Disorders 48, 2018-05, עמ' 1861–1867 doi: 10.1007/s10803-017-3407-7
  181. ^ Srinivas Medavarapu, Lakshmi Lavanya Marella, Aneela Sangem, Ram Kairam, Where is the Evidence? A Narrative Literature Review of the Treatment Modalities for Autism Spectrum Disorders, Cureus, 2019-01-16 doi: 10.7759/cureus.3901
  182. ^ Francesca Happé, Angelica Ronald, The ‘Fractionable Autism Triad’: A Review of Evidence from Behavioural, Genetic, Cognitive and Neural Research, Neuropsychology Review 18, 2008-12, עמ' 287–304 doi: 10.1007/s11065-008-9076-8
  183. ^ Francesca Happé, Angelica Ronald, The ‘Fractionable Autism Triad’: A Review of Evidence from Behavioural, Genetic, Cognitive and Neural Research, Neuropsychology Review 18, 2008-12, עמ' 287–304 doi: 10.1007/s11065-008-9076-8
  184. ^ 1 2 Francesca Happé, Angelica Ronald, Robert Plomin, Time to give up on a single explanation for autism, Nature Neuroscience 9, 2006-10, עמ' 1218–1220 doi: 10.1038/nn1770
  185. ^ Helen Tager-Flusberg, The origins of social impairments in autism spectrum disorder: Studies of infants at risk, Neural Networks 23, 2010-10, עמ' 1072–1076 doi: 10.1016/j.neunet.2010.07.008
  186. ^ Indian J Hum Genet. 2009 Sep;15(3):103-7. Genetic studies in children with intellectual disability and autistic spectrum of disorders. Balasubramanian B, V Bhatt C, A Goyel N.
  187. ^ ,Networks of Neuronal Genes Affected by Common and Rare Variants in Autism Spectrum Disorders. Eyal Ben-David, Sagiv Shifman, PLoS Genetics 1 March 2012 | Volume 8 | Issue 3
  188. ^ The Official Autism 101 Manual by Karen L. Simmons, P. 31
  189. ^ ד"ר איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4 בפברואר 2010.
  190. ^ מדיסין
  191. ^ ד"ר עמית עקירוב, סוכרת הריון: סיכון לאוטיזם, באתר דוקטורס, ‏05 במאי 2015
  192. ^ Emily A. Brown, Jonathan D. Lautz, Tessa R. Davis, Edward P. Gniffke, Alison A. W. VanSchoiack, Steven C. Neier, Noah Tashbook, Chiara Nicolini, Margaret Fahnestock, Adam G. Schrum, Stephen E. P. Smith, Clustering the autisms using glutamate synapse protein interaction networks from cortical and hippocampal tissue of seven mouse models, Molecular Autism 9, 2018-12, עמ' 48 doi: 10.1186/s13229-018-0229-1
  193. ^ Brett S. Abrahams, Daniel H. Geschwind, Advances in autism genetics: on the threshold of a new neurobiology, Nature Reviews Genetics 9, 2008-05, עמ' 341–355 doi: 10.1038/nrg2346
  194. ^ Joseph D. Buxbaum, Multiple rare variants in the etiology of autism spectrum disorders, Dialogues in Clinical Neuroscience 11, 2009-03-31, עמ' 35–43 doi: 10.31887/DCNS.2009.11.1/jdbuxbaum
  195. ^ Isabelle Rapin, Roberto F. Tuchman, Autism: Definition, Neurobiology, Screening, Diagnosis, Pediatric Clinics of North America 55, 2008-10, עמ' 1129–1146 doi: 10.1016/j.pcl.2008.07.005
  196. ^ Stephan J. Sanders, Xin He, A. Jeremy Willsey, A. Gulhan Ercan-Sencicek, Kaitlin E. Samocha, A. Ercument Cicek, Michael T. Murtha, Vanessa H. Bal, Somer L. Bishop, Shan Dong, Arthur P. Goldberg, Cai Jinlu, John F. Keaney, Lambertus Klei, Jeffrey D. Mandell, Daniel Moreno-De-Luca, Christopher S. Poultney, Elise B. Robinson, Louw Smith, Tor Solli-Nowlan, Mack Y. Su, Nicole A. Teran, Michael F. Walker, Donna M. Werling, Arthur L. Beaudet, Rita M. Cantor, Eric Fombonne, Daniel H. Geschwind, Dorothy E. Grice, Catherine Lord, Jennifer K. Lowe, Shrikant M. Mane, Donna M. Martin, Eric M. Morrow, Michael E. Talkowski, James S. Sutcliffe, Christopher A. Walsh, Timothy W. Yu, David H. Ledbetter, Christa Lese Martin, Edwin H. Cook, Joseph D. Buxbaum, Mark J. Daly, Bernie Devlin, Kathryn Roeder, Matthew W. State, Insights into Autism Spectrum Disorder Genomic Architecture and Biology from 71 Risk Loci, Neuron 87, 2015-09, עמ' 1215–1233 doi: 10.1016/j.neuron.2015.09.016
  197. ^ 1 2 Brett S. Abrahams, Daniel H. Geschwind, Advances in autism genetics: on the threshold of a new neurobiology, Nature Reviews Genetics 9, 2008-05, עמ' 341–355 doi: 10.1038/nrg2346
  198. ^ כותבי האתר, "אוטיזם וחיסונים: יותר ממחצית הבריטים הצרפתים והאיטלקים עדיין חושבים שאולי יש קשר", באתר מהאתר "הידען", ‏30.8.2018
  199. ^ Jeffrey S. Gerber, Paul A. Offit, Vaccines and Autism: A Tale of Shifting Hypotheses, Clinical Infectious Diseases 48, 2009-02-15, עמ' 456–461 doi: 10.1086/596476
  200. ^ National Health Service(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019) (2004). "MMR: myths and truths". אורכב מ-המקור ב-2008-09-13. נבדק ב-2009-12-26.
  201. ^ "אין קשר בין חיסונים לאוטיזם", באתר מהאתר של משרד הבריאות, ‏בין 1998 ל־2020
  202. ^ כתבו מתנדבי עמותת מדעת, "חיסונים ואוטיזם – המיתוס והמציאות", באתר מהאתר של עמותת "מדעת"
  203. ^ ד"ר ארז גרטי, "19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם", באתר מהאתר של מכון דוידסון למדע, ‏28.2.2017
  204. ^ גלעד דיאמנט, "המדענים השמרנים האלה לא מפסיקים לשנות את דעתם!", באתר מהבלוג "חשיבה חדה", ‏6.9.2012
  205. ^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4/2/10
  206. ^ Peer Reviewed Papers Support Findings - AGE OF AUTISM
  207. ^ Autism and Vaccines Theory, from the U.S. Centers for Disease Control.
  208. ^ Immunization Safety Review: Vaccines and Autism. From the Institute of Medicine of the United States National Academy of Sciences 17/05/2004(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019)
  209. ^ MMR Fact Sheet, from the United Kingdom National Health Service(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019)
  210. ^ Carlo Di Pietrantonj, Alessandro Rivetti, Pasquale Marchione, Maria Grazia Debalini, Vittorio Demicheli, Vaccines for measles, mumps, rubella, and varicella in children, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2021, 2021-11-22, עמ' CD004407 doi: 10.1002/14651858.CD004407.pub5
  211. ^ Cochrane Review confirms effectiveness of MMR vaccines, www.cochrane.org (באנגלית)
  212. ^ MMR vaccines: do they work and are they safe?, Evidently Cochrane, ‏2020-06-11 (באנגלית בריטית)
  213. ^ Autism and Vaccines: Read the Science, Autism Science Foundation (באנגלית)
  214. ^ Brian Deer (2011). "How the case against the MMR vaccine was fixed".
  215. ^ ד"ר ארז גרטי, המאמר הקטלני, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 בפברואר 2017
  216. ^ Anders Hviid, DrMedSci, Jørgen Vinsløv Hansen, PhD, Morten Frisch, DrMedSci, Mads Melbye, DrMedSci, Measles, Mumps, Rubella Vaccination and AutismFREE, acpjournals, ‏April 16, 2019
  217. ^ האם יש יותר אוטיסטים והאם אוטיזם הוא מחלה נוירולוגית?, כתב העת הרפואי MEDICINE בנושא נוירולוגיה, עמ' 44–49, גיליון 11, 2009
  218. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, אחד מכל 48 בנים מאובחן: שיעור המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל ב־170% בעשור, באתר הארץ, 22 ביולי 2019
  219. ^ ענבר טויזר, תוך עשור: זינוק של 169% באבחון ילדים אוטיסטים, באתר ynet, 22 ביולי 2019
  220. ^ Autism spectrum disorders מאת Chantal Sicile-Kira
  221. ^ ענת יודפת, אבחון יתר של אוטיזם בישראל – גורמים ומשמעויות, באתר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל
  222. ^ משרד הבריאות, מדינת ישראל, אבחון אוטיזם
  223. ^ therpathways, Who is Qualified to Diagnose Autism, Therapeutic Pathways, ‏2021-03-09 (באנגלית אמריקאית)
  224. ^ בטיפולנט | תסמונת הקשת האוטיסטית (אוטיזם), באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  225. ^ Eve Kutchman, Managing ADHD, Autism, Learning Disabilities, and Concussion in School, coursera
  226. ^ שחר סמוחה, "הורים על הספקטרום: מה עובר על הורים שמגלים באמצע החיים שהילד אוטיסט וגם הם בעצם על הרצף", באתר מהאתר "גלובס", ‏24.8.2019
  227. ^ רותי שילוני, "בעקבות אבחון הילדים: ההורים גילו אוטיזם", באתר מהאתר "מאקו", ‏10.5.2014
  228. ^ כותבי האתר psychology-tools, "Autism Spectrum Quotient", מהאתר Psychology-tools
  229. ^ Simon Baron-Cohen, Sally Wheelwright, Richard Skinner, Joanne Martin, and Emma Clubley, [http://docs.autismresearchcentre.com/papers/2001_BCetal_AQ.pdf The Autism-Spectrum Quotient (AQ): Evidence from Asperger Syndrome/High-Functioning Autism, Males and Females, Scientists and Mathematicians], Journal of Autism and Developmental Disorders, 2001 doi: 10.1023/A:1005653411471
  230. ^ ד"ר איתי גל, פריצת דרך: חוקרים הצליחו לזהות אוטיזם ב-MRI, באתר ynet, 3 בדצמבר 2014
  231. ^ T.A.M. McDonald, Autism Identity and the “Lost Generation”: Structural Validation of the Autism Spectrum Identity Scale and Comparison of Diagnosed and Self-Diagnosed Adults on the Autism Spectrum, Autism in Adulthood 2, 2020-03-01, עמ' 13–23 doi: 10.1089/aut.2019.0069
  232. ^ 1 2 3 Self-Diagnosed Autism: What Is It + Is It Safe?, www.crossrivertherapy.com
  233. ^ Yolande Loftus, BA LLB, Self-Diagnosed Autism: A Valid Diagnosis?, Autism Parenting Magazine, ‏2022-06-23 (באנגלית אמריקאית)
  234. ^ 1 2 Am I Autistic? A Guide to Diagnosis for Adults, Autism Awareness, ‏2020-06-29 (באנגלית אמריקאית)
  235. ^ Terri Hopkinson, Reasons Autism Self-diagnosis is Valid — Autism Q & A, Autistic Adults, AutismBC, ‏2022-11-03 (באנגלית אמריקאית)
  236. ^ University of Washington, Self-Diagnosis-Friendly Resources and Communities
  237. ^ Autism Misdiagnosis: What Is Autism Often Misdiagnosed As?, Psych Central, ‏2022-04-29 (באנגלית)
  238. ^ 1 2 3 4 שגית בלומרוזן-סלע, אבחנות מבדלות ואבחנות נלוות אפשריות, הדור האבוד של האספרגר, רסלינג, 2021
  239. ^ Shannon Des Roches Rosa, Adult Misdiagnosis: The Default Path to an Autistic Identity, THINKING PERSON'S GUIDE TO AUTISM, ‏2022-10-15 (באנגלית אמריקאית)
  240. ^ Camilla Rinaldi, Margherita Attanasio, Marco Valenti, Monica Mazza, Roberto Keller, Autism spectrum disorder and personality disorders: Comorbidity and differential diagnosis, World Journal of Psychiatry 11, 2021-12-19, עמ' 1366–1386 doi: 10.5498/wjp.v11.i12.1366
  241. ^ Heather Davis, Ph D, BCBA, LBA, Adult Autism Center Clinical Director, Autism and Women | Adult Autism Center, Adult Autism Center of Lifetime Learning, ‏2021-02-18 (באנגלית אמריקאית)
  242. ^ שגית בלומרוזן-סלע, תת-האבחון של תסמונת אספרגר בקרב מבוגרים בכלל ונשים בפרט, באתר פסיכולוגיה עברית
  243. ^ Liliana Dell’Osso, Barbara Carpita, What misdiagnoses do women with autism spectrum disorder receive in the DSM-5?, CNS Spectrums, 2022-02-02, עמ' 1–2 doi: 10.1017/S1092852922000037
  244. ^ Julie Cumin, Sandra Pelaez, Laurent Mottron, Positive and differential diagnosis of autism in verbal women of typical intelligence: A Delphi study, Autism: The International Journal of Research and Practice 26, 2022-07, עמ' 1153–1164 doi: 10.1177/13623613211042719
  245. ^ Maia Szalavitz, Autism—It's Different in Girls, Scientific American, 2016
  246. ^ Regina Taurines, Christina Schwenck, Eva Westerwald, Michael Sachse, Michael Siniatchkin, Christine Freitag, ADHD and autism: differential diagnosis or overlapping traits? A selective review, ADHD Attention Deficit and Hyperactivity Disorders 4, 2012-09, עמ' 115–139 doi: 10.1007/s12402-012-0086-2
  247. ^ Eva Bühler, Christian Bachmann, Hannah Goyert, Monika Heinzel-Gutenbrunner, Inge Kamp-Becker, Differential Diagnosis of Autism Spectrum Disorder and Attention Deficit Hyperactivity Disorder by Means of Inhibitory Control and ‘Theory of Mind’, Journal of Autism and Developmental Disorders 41, 2011-12, עמ' 1718–1726 doi: 10.1007/s10803-011-1205-1
  248. ^ Nanda Rommelse, Janne Visser, Catharina Hartman, Differentiating between ADHD and ASD in childhood: some directions for practitioners, European Child & Adolescent Psychiatry 27, 2018-06, עמ' 679–681 doi: 10.1007/s00787-018-1165-5
  249. ^ Alta Loma, BPD vs. Autism | Know the Difference, Alta Loma, ‏2023-02-13 (באנגלית אמריקאית)
  250. ^ BPD vs Autism: How to Spot the Difference [GRAPHIC], Insights of a Neurodivergent Clinician (באנגלית אמריקאית)
  251. ^ Crystal I. Lee, Is It BPD Or Autism? Thoughts From An Autism Specialist, LA Concierge Psychologist, ‏2022-04-04 (באנגלית אמריקאית)
  252. ^ Autistic Burnout vs Depression: How to Tell the Difference, Insights of a Neurodivergent Clinician (באנגלית אמריקאית)
  253. ^ The difference between autistic burnout and depression, Student Life (באנגלית בריטית)
  254. ^ Tara Chandrasekhar, Linmarie Sikich, Challenges in the diagnosis and treatment of depression in autism spectrum disorders across the lifespan, Dialogues in Clinical Neuroscience 17, 2015-6, עמ' 219–227
  255. ^ Depression vs Burnout in Autism - How To Tell The Difference | Patrons Choice, נבדק ב-2023-03-30
  256. ^ Depression, www.autism.org.uk (באנגלית)
  257. ^ W. Gadelkarim, S. Shahper, J. Reid, M. Wikramanayake, S. Kaur, S. Kolli, N. Fineberg, S. Osman, Obsessive compulsive Personality Disorder and Autism Spectrum Disorder Traits in the Obsessive-compulsive Disorder Clinic, European Psychiatry 41, 2017-04, עמ' S135–S136 doi: 10.1016/j.eurpsy.2017.01.1959
  258. ^ A. Abd Elgawad, A. Elbatrawy, E. Shorub, M. Ramadan, H. Elkhatib, Autistic traits and obsessive-compulsive personality traits in OCD patients, Middle East Current Psychiatry, Ain Shams University 29, 2022, עמ' 45 doi: 10.1186/s43045-022-00213-0
  259. ^ W. Gadelkarim, S. Shahper, J. Reid, M. Wikramanayake, S. Kaur, S. Kolli, S. Osman, N. A. Fineberg, Overlap of obsessive-compulsive personality disorder and autism spectrum disorder traits among OCD outpatients: an exploratory study, International Journal of Psychiatry in Clinical Practice 23, 2019-11, עמ' 297–306 doi: 10.1080/13651501.2019.1638939
  260. ^ What Autism Is Not, MentalHelp.net, ‏2019-03-25
  261. ^ Sally M. Walker, Secrets of a Civil War submarine : solving the mysteries of the H.L. Hunley, Minneapolis: Carolrhoda Books, 2005, ISBN 1-57505-830-8
  262. ^ Buket Ünver, Özgür Öner, Pınar Yurtbaşı, [Differential diagnosis between Schizotypal Personality Disorder and Autism Spectrum Disorders: a case report], Turk Psikiyatri Dergisi = Turkish Journal of Psychiatry 26, 2015, עמ' 65–70
  263. ^ Schizoid Personality Disorder vs. Autism: Symptom Overlap?, Psych Central, ‏2022-06-29 (באנגלית)
  264. ^ M. A. Hansman-Wijnands, J. W. Hummelen, [Differential diagnosis of psychopathy and autism spectrum disorders in adults. Empathic deficit as a core symptom], Tijdschrift Voor Psychiatrie 48, 2006, עמ' 627–636
  265. ^ M A Hansman-Wijnands, Jacobus Hummelen, Differential diagnosis of psychopathy and autism spectrum disorders in adults. Empathic deficit as a core symptom, ResearchGate, 2006
  266. ^ 1 2 Sula Wolff, The history of autism, European Child & Adolescent Psychiatry 13, 2004-08 doi: 10.1007/s00787-004-0363-5
  267. ^ Penny Spikins, The Stone Age Origins of Autism, InTech, 2013-03-06, ISBN 978-953-51-1022-4. (באנגלית)
  268. ^ Penny Spikins, How our autistic ancestors played an important role in human evolution, The Conversation (באנגלית)
  269. ^ Sapiens, What Role Did Autism Play in Human Evolution?, SAPIENS, ‏2017-05-09 (באנגלית אמריקאית)
  270. ^ "Genetic risk of autism spectrum disorder linked to evolutionary brain benefit". YaleNews (באנגלית). 2017-02-27. נבדק ב-2023-04-02.
  271. ^ Roland Kuhn, Charles H. Cahn, Eugen Bleuler’s Concepts of Psychopathology, History of Psychiatry 15, 2004-09, עמ' 361–366 doi: 10.1177/0957154X04044603
  272. ^ Ssucharewa, G.G. "Die schizoiden Psychopathien im Kindesalter" (PDF) (בגרמנית). נבדק ב-2 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  273. ^ 1 2 Irina Manouilenko, Susanne Bejerot, Sukhareva—Prior to Asperger and Kanner, Nordic Journal of Psychiatry 69, 2015-08-18, עמ' 1761–1764 doi: 10.3109/08039488.2015.1005022
  274. ^ How history forgot the woman who defined autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2018-11-07 (באנגלית אמריקאית)
  275. ^ S. Wolff, [http://link.springer.com/10.1007/BF00571671 The first account of the syndrome Asperger described?: Translation of a paper entitled ?Die schizoiden Psychopathien im Kindesalter by Dr. G. E. Ssucharewa; scientific assistant, which appeared in 1926 in the Monatsschrift f�r Psychiatrie und Neurologie 60:235?261], European Child & Adolescent Psychiatry 5, 1996-09, עמ' 119–132 doi: 10.1007/BF00571671
  276. ^ Annio Posar, Paola Visconti, Tribute to Grunya Efimovna Sukhareva, the woman who first described infantile autism, Journal of Pediatric Neurosciences 12, 2017, עמ' 300 doi: 10.4103/jpn.JPN_46_17
  277. ^ Simon Baron-Cohen, Leo Kanner, Hans Asperger, and the discovery of autism, The Lancet 386, 2015-10-03, עמ' 1329–1330 doi: 10.1016/S0140-6736(15)00337-2
  278. ^ Herwig Czech, Hans Asperger, National Socialism, and “race hygiene” in Nazi-era Vienna, Molecular Autism 9, 2018-12, עמ' 29 doi: 10.1186/s13229-018-0208-6
  279. ^ Elon Green, Rewriting The History of Autism, The Atlantic, ‏2015-08-17 (באנגלית)
  280. ^ Das psychisch abnorme Kind, Hans Asperger, WIENER KLINISCHE WOCHENSCHRIFT, 1938
  281. ^ A brief summary of Hans Asperger’s 1938 “Psychically abnormal child” | Stuart Neilson (באנגלית אמריקאית)
  282. ^ Hans Asperger, Die „Autistischen Psychopathen” im Kindesalter, Archiv für Psychiatrie und Nervenkrankheiten 117, 1944-06, עמ' 76–136 doi: 10.1007/BF01837709
  283. ^ Irina Manouilenko, Susanne Bejerot, Sukhareva—Prior to Asperger and Kanner, Nordic Journal of Psychiatry 69, 2015-08-18, עמ' 1761–1764 doi: 10.3109/08039488.2015.1005022
  284. ^ Christopher Gillberg, Lorna Wing OBE, MD, FRCPsych: Formerly psychiatrist and physician, Social Psychiatry Unit, Institute of Psychiatry, King's College London, co-founder of the UK National Autistic Society, BJPsych Bulletin 39, 2015-02, עמ' 52–53 doi: 10.1192/pb.bp.114.048900
  285. ^ Kanner, L., Autistic disturbances of affective contact, APA PsycNet, ‏1943 (באנגלית)
  286. ^ "Autistic Disturbances of Affective Contact" (1943), by Leo Kanner | The Embryo Project Encyclopedia, embryo.asu.edu
  287. ^ Nicole E. Rosen, Catherine Lord, Fred R. Volkmar, The Diagnosis of Autism: From Kanner to DSM-III to DSM-5 and Beyond, Journal of Autism and Developmental Disorders 51, 2021-12, עמ' 4253–4270 doi: 10.1007/s10803-021-04904-1
  288. ^ Noah J. Sasson, Amy E. Pinkham, Kimberly L. H. Carpenter, Aysenil Belger, The benefit of directly comparing autism and schizophrenia for revealing mechanisms of social cognitive impairment, Journal of Neurodevelopmental Disorders 3, 2011-06, עמ' 87–100 doi: 10.1007/s11689-010-9068-x
  289. ^ Schizophrenia or Autism: A brief history of schizophrenia and autism and how to spot the difference, Insights of a Neurodivergent Clinician (באנגלית אמריקאית)
  290. ^ Leo Kanner’s 1943 paper on autism, Spectrum | Autism Research News, ‏2007-12-07 (באנגלית אמריקאית)
  291. ^ The Official Autism 101 Manual by Karen L. Simmons, P. 44-45
  292. ^ Autistic people and masking, www.autism.org.uk (באנגלית)
  293. ^ 1 2 ח"כ מאיר כהן, מר מנחם וגשל, גב' גלית גבע, ד"ר הראל גורן, [https://www.molsa.gov.il/About/OfficePolicy/Documents/דוח%20אוטיסטים.pdf "דין וחשבון הצוות הבין-משרדי לאסדרת הטיפול באוכלוסיית האנשים עם אוטיזם"], באתר מהאתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. המידע הרלוונטי בעמוד 28, ‏23.6.2013
  294. ^ Our Mission and Vision, TEACCH® Autism Program (באנגלית אמריקאית)
  295. ^ Miller method: Autism and severe learning disabilities treatment, Profectum
  296. ^ שיטת מילר, באתר קו לחינוך
  297. ^ מפתח שיטת מילר מגיע באוגוסט לישראל, באתר News1
  298. ^ טיפול באוטיזם, באתר האתר autism.org.il
  299. ^ "ניסויים קליניים", באתר הסבר על תהליך יציאת התרופות לשוק, מהאתר של עמותת מדעת
  300. ^ הוכחה שדיצה צחור היא אכן נוירולוגית ילדים מוסמכת, "רופאים בעלי רשיון ותחומי מומחיותם", באתר מהאתר של משרד הבריאות
  301. ^ ד"ר אילן דינשטיין, "אם מדענים הצליחו לגרום לחמוס לראות באמצעות מערכת השמיעה, מה נוכל ללמד בני-אדם? ואם נבין בדיוק מה מייחד מוח אוטיסטי, האם נוכל להחזיר את הגלגל אחורה ולאפשר לו ללמוד מחדש?", באתר מהאתר "אלכסון"
  302. ^ 1 2 אנונימי, טיפולים פסאודו-מדעיים לאוטיסטים, באתר מהאתר RationalWiki
  303. ^ Sandoval-Norton, A.H., Shkedy, G. & Shkedy, D., Long-term ABA Therapy Is Abusive: A Response to Gorycki, Ruppel, and Zane, https://link.springer.com/, ‏2021
  304. ^ Aileen Herlinda Sandoval-Norton & Gary Shkedy, How much compliance is too much compliance: Is long-term ABA therapy abuse?, /www.tandfonline.com, ‏03 May 2019
  305. ^ C.L. Lynch, Invisible Abuse: ABA and the things only autistic people can see, https://neuroclastic.com/, ‏March 28, 2019
  306. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 אנונימי, "What is Verbal Behavior Therapy?", מהאתר הידוע "autism speaks"
  307. ^ 1 2 3 4 5 6 7 ענת טסלר מסיקה, "שיטת VBA לטיפול בילדים אוטיסטים", באתר מהאתר של אליעד כהן
  308. ^ אנונימי, "The Analysis of Verbal Behavior", מהאתר של הארגון "the Association for Behavior Analysis International", ‏1982 עד היום
  309. ^ 1 2 3 Rachael A Sautter and Linda A LeBlanc, "Empirical Applications of Skinner's Analysis of Verbal Behavior with Humans", Anal Verbal Behav, דצמבר 2006, עמ' 35–48 doi: 10.1007/BF03393025
  310. ^ Ralf W. Schlosser, Susan Balandin, Bronwyn Hemsley, Teresa Iacono, Facilitated Communication and Authorship: A Systematic Review, Augmentative and Alternative Communication 30, 2014-12, עמ' 359–368 doi: 10.3109/07434618.2014.971490
  311. ^ Jason C. Travers, Matt J. Tincani, Russell Lang, Facilitated Communication Denies People With Disabilities Their Voice, Research and Practice for Persons with Severe Disabilities 39, 2014-09, עמ' 195–202 doi: 10.1177/1540796914556778
  312. ^ Bronwyn Hemsley, Lucy Bryant, Ralf W Schlosser, Howard C Shane, Systematic review of facilitated communication 2014–2018 finds no new evidence that messages delivered using facilitated communication are authored by the person with disability, Autism & Developmental Language Impairments 3, 2018-01, עמ' 239694151882157 doi: 10.1177/2396941518821570
  313. ^ איך נשמעות המחשבות בראש של ילדה אוטיסטית שלא מדברת? | כאן מקשיבים - ללא מילים, נבדק ב-2021-08-13
  314. ^ 1 2 Chloe Silverman, Fieldwork on Another Planet: Social Science Perspectives on the Autism Spectrum, BioSocieties 3, 2008-09, עמ' 325–341 doi: 10.1017/S1745855208006236
  315. ^ Bijal Trivedi, Autistic and proud of it, New Scientist (באנגלית אמריקאית)
  316. ^ Andrew Solomon, The New Wave of Autism Rights Activists -- New York Magazine - Nymag, New York Magazine (באנגלית אמריקאית)
  317. ^ Joseph Shapiro, Autism Movement Seeks Acceptance, Not Cures, npr, ‏June 26, 2006
  318. ^ Results and Analysis of the Autistic Not Weird 2022 Autism Survey - Autistic Not Weird, ‏2022-03-23 (באנגלית בריטית)
  319. ^ United Nations, World Autism Awareness Day - EN, United Nations (באנגלית)
  320. ^ Autistic Pride Day 2015: A Message to the Autistic Community - Autistic Self Advocacy Network, https://autisticadvocacy.org/, ‏2015-06-18 (באנגלית אמריקאית)
  321. ^ About Autreat, www.autreat.com
  322. ^ Ginny Russell, Steven K. Kapp, Daisy Elliott, Chris Elphick, Ruth Gwernan-Jones, Christabel Owens, Mapping the Autistic Advantage from the Accounts of Adults Diagnosed with Autism: A Qualitative Study, Autism in Adulthood 1, 2019-06, עמ' 124–133 doi: 10.1089/aut.2018.0035
  323. ^ Rosa A. Hoekstra, Fikirte Girma, Bethlehem Tekola, Zemi Yenus, Nothing about us without us: the importance of local collaboration and engagement in the global study of autism, BJPsych International 15, 2018-05, עמ' 40–43 doi: 10.1192/bji.2017.26
  324. ^ Autism Research: Nothing About Us, Without Us! - Autistic Self Advocacy Network, https://autisticadvocacy.org/, ‏2021-07-07 (באנגלית אמריקאית)
  325. ^ Nothing About Us, Without Us: Playing a Part in the Neurodiversity Revolution | Milestones Autism Resources | March 30, 2021, www.milestones.org (באנגלית)
  326. ^ Cole G. Kingsbury, Elizabeth C. Sibert, Zachary Killingback, Christopher L. Atchison, “Nothing about us without us:” The perspectives of autistic geoscientists on inclusive instructional practices in geoscience education, Journal of Geoscience Education 68, 2020-10-01, עמ' 302–310 doi: 10.1080/10899995.2020.1768017
  327. ^ Karin E. van den Bosch, Anna Krzeminska, Eun Young Song, Lineke B. E. van Hal, Mitzi M. Waltz, Hannah Ebben, Alice P. Schippers, Nothing about us, without us: A case study of a consumer-run organization by and for people on the autism spectrum in the Netherlands, Journal of Management & Organization 25, 2019-07, עמ' 464–480 doi: 10.1017/jmo.2018.54
  328. ^ Firstpath Autism, Autism Awareness: History & Symbols, FirstPath Autism, ‏2016-04-02 (באנגלית אמריקאית)
  329. ^ Drew Melson, The Autism Puzzle Piece Design, Sarah Dooley Center for Autism, ‏2021-10-27 (באנגלית)
  330. ^ Chaps Pit Beef, The History and Meaning of the Autism Puzzle Piece, Chaps Pit Beef, ‏2019-04-01 (באנגלית אמריקאית)
  331. ^ Valerie, Why The Puzzle Piece Isn’t Used in Autism Acceptance, Rock Paper Scissors, ‏2022-03-28 (באנגלית)
  332. ^ The Ableist History of the Puzzle Piece Symbol for Autism, In the Loop About Neurodiversity, ‏2019-03-20 (באנגלית)
  333. ^ Altogether Autism, Autism no puzzle, nothing wrong with us, Altogether Autism, ‏2021-03-28 (ב־)
  334. ^ Aviva Seigler, Autistic History: Aspies For Freedom, Fierce Autie, ‏2021-06-19 (באנגלית)
  335. ^ Donnesa McPherson AAS, Symbols for Autism: What Do They Mean?, Autism Parenting Magazine, ‏2022-04-05 (באנגלית אמריקאית)
  336. ^ Jayar Brenner, Michigan State University, The Puzzle Piece Vs. Infinity Symbol — What To Use To Represent Autism?, Study Breaks, ‏2021-08-26 (באנגלית אמריקאית)
  337. ^ Why is the infinity symbol used for autism?, www.calendar-canada.ca
  338. ^ Corinne Gray, Light It Up Gold for Autism Acceptance, URevolution, ‏2022-06-23 (באנגלית)
  339. ^ 5 Things You Can Do Instead of Light it Up Blue for Autism Acceptance Day, Autistic Mama, ‏2019-04-02 (באנגלית אמריקאית)
  340. ^ Kaylene, 5 Shocking Reasons NOT to Light it Up Blue for Autism Day, Autistic Mama, ‏2020-03-29 (באנגלית אמריקאית)
  341. ^ Autistic advocacy, Before you donate to Autism Speaks, Consider the facts, autisticadvocacy.org
  342. ^ Tori Morales, Autism Speaks is the Largest Autism Organization — So Why Don’t Autistic People Like it?, ArtfullyAutistic, ‏2022-07-16 (באנגלית)
  343. ^ Why I Do Not Support Autism Speaks, Autistic Mama, ‏2018-02-07 (באנגלית אמריקאית)
  344. ^ Lee Beaudrot, This April, Don’t Support Autism Speaks, FSView (באנגלית אמריקאית)
  345. ^ Jane Green, Why ‘Going Gold’ is important on Autism Acceptance Day - 2nd April, edpsy.org.uk, ‏2021-04-02 (באנגלית בריטית)
  346. ^ Why ‘Going Gold' for Autism acceptance is important in April, Social Care Institute for Excellence (SCIE) (באנגלית)
  347. ^ Márcia Cristina Maciel de Aguiar, Milena Pereira Pondé, Parenting a child with autism, Jornal Brasileiro de Psiquiatria 68, 2019-03, עמ' 42–47 doi: 10.1590/0047-2085000000223
  348. ^ Levinovitz, Alan. "An Alternative-Medicine Believer's Journey Back to Science". Wired (באנגלית אמריקאית). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2023-04-01.
  349. ^ Jeffrey S. Karst, Amy Vaughan Van Hecke, Parent and Family Impact of Autism Spectrum Disorders: A Review and Proposed Model for Intervention Evaluation, Clinical Child and Family Psychology Review 15, 2012-09, עמ' 247–277 doi: 10.1007/s10567-012-0119-6
  350. ^ Guillermo Montes, Jill S. Halterman, Association of Childhood Autism Spectrum Disorders and Loss of Family Income, Pediatrics 121, 2008-04-01, עמ' e821–e826 doi: 10.1542/peds.2007-1594
  351. ^ Malia, Jen (2020-04-16). "My Daughter and I Were Diagnosed With Autism on the Same Day". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-04-04.
  352. ^ Moorhead, Joanna (2021-12-16). "'A lot fell into place': the adults who discovered they were autistic – after their child was diagnosed". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-04-04.
  353. ^ View Author Archive, Email the Author, Follow on Twitter, Get author RSS feed, I didn't find out I was autistic until I was an adult at 35, ‏2021-07-30 (באנגלית אמריקאית)
  354. ^ admin, 10 Famous People who are Autistic - 2022, The Autism Page, ‏2018-07-02 (באנגלית בריטית)
  355. ^ Zack Budryk, More celebrities are coming out as autistic. That makes a huge difference., The Washington Post, ‏September 8, 2021
  356. ^ firespringInt, Temple Grandin: Inside ASD, Autism Research Institute (באנגלית אמריקאית)
  357. ^ Donna Williams: About me, www.donnawilliams.net
  358. ^ Johnson, Richard (2005-02-12). "A genius explains". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-03-24.
  359. ^ Hope King, Elon Musk opens up about growing up with Asperger's, Axios, ‏2022-04-15 (באנגלית)
  360. ^ "Elon Musk reveals he has Asperger's on Saturday Night Live". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-05-09. נבדק ב-2023-03-24.
  361. ^ Greta Thunberg: a climate advocate with autism as her superpower | Aruma, Aruma Disability Services, ‏2019-09-25 (באנגלית)
  362. ^ "Greta Thunberg responds to Asperger's critics: 'It's a superpower'". the Guardian (באנגלית). 2019-09-02. נבדק ב-2023-03-24.
  363. ^ Deveney, Catherine (2013-12-08). "Susan Boyle: my relief at discovering that I have Asperger's". The Observer (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-2023-03-24.
  364. ^ Daily, City of dreams: Autistic artist reveals extraordinary pictures of intricate metropolis... which he has designed in his mind for 20 years, Mail Online, ‏2012-02-21
  365. ^ "Torrent creator on piracy and autism". BBC News (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-03-24.
  366. ^ "BitTorrent's Bram Cohen Isn't Limited by Asperger's". Bloomberg.com (באנגלית). 2008-10-16. נבדק ב-2023-03-24.
  367. ^ Beaumont, Mark (2014-09-12). "The Vines' Craig Nicholls: 'I already thought I was a genius'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-03-24.
  368. ^ Harmon, Amy (2004-12-20). "How About Not 'Curing' Us, Some Autistics Are Pleading". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-03-24.
  369. ^ Michael Ellermann, Interview with Jim Sinclair
  370. ^ mtframe, Neurodiversity Advocates: Jim SInclair, Neurodiversity, ‏March 30, 2018
  371. ^ Dr. Vernon Smith – Nobel Prize Winning Autistic Professor – Aspergers Autism News (באנגלית אמריקאית)
  372. ^ Mild autismhas 'selective advantages', NBC News (באנגלית)
  373. ^ Caiseal Mór, A Blessing and a Curse: Autism and Me, Jessica Kingsley Publishers, 2007, ISBN 978-1-84310-573-2. (באנגלית)
  374. ^ Bestselling novelist, Caiseal Mor comes out as autistic., Polly's pages (aka 'Donna Williams'), ‏2007-04-22 (באנגלית אמריקאית)
  375. ^ Dan Aykroyd Says Being on the Spectrum Helped Him, Child Mind Institute, ‏2013-12-12 (באנגלית אמריקאית)
  376. ^ Sarah Ewing, Under the microscope with Dan Aykroyd, Mail Online, ‏2013-12-10
  377. ^ 1 2 Margaret Lyons, Community’s Dan Harmon Discovered He Had Asperger’s While Writing Abed’s Character, Vulture (באנגלית אמריקאית)
  378. ^ Chanel Georgina, Sir Anthony Hopkins says his autism diagnosis is a 'fancy label', Express.co.uk, ‏2022-10-02 (באנגלית)
  379. ^ 1 2 לילי אבירי, רנטה גורבטוב, מירי בן שמחון, סקירת השירותים החברתיים של משרד הרווחה לשנת 2011
  380. ^ 1 2 הצוות הבין-משרדי לאסדרת הטיפול באוכלוסיית האנשים עם אוטיזם, דו"ח ביניים ליום 23 ליוני 2013, עמ' 10
  381. ^ seoweb, שילוב אוטיסטים בצבא: יותר ויותר צעירים אוטיסטים מתגייסים לצה"ל בכל שנה, באתר אוטיזם אונליין, ‏2017-07-11
  382. ^ 1 2 שירות בצה"ל לצעירים עם אספרגר ועל רצף האוטיזם, באתר כל-זכות
  383. ^ "תתקדמו", באתר מתגייסים
  384. ^ ההשוואה בין מסלולי השירות האפשריים לצעירים על רצף האוטיזם, באתר מתגייסים
  385. ^ מעין מנלה, כנס הגיוון בהייטק"צה"ל הוא המעסיק הגדול בעולם של אוטיסטים, זה גיים צ'יינג'ר", באתר כלכליסט, 29 בינואר 2023
  386. ^ קורין אלבז-אלוש, היסטוריה בצה"ל: 3 חיילים על הרצף האוטיסטי יצאו לקורס קצינים, באתר ynet, 2 בדצמבר 2022
  387. ^ Book Review: The Curious Incident of the Dog in the Night-time | Organization for Autism Research (באנגלית)
  388. ^ Book: Aspergirls Empowering Females with Asperger Syndrome by Rudy Simone, web.archive.org, ‏2014-08-12
  389. ^ פרויקט רוזי / גרהם סימסיון; מאנגלית - סיון בסקין | סימסיון, גרהם, 1956 - (בסקין, סיון, 1976) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  390. ^ אפקט רוזי / גרהם סימסיון ; מאנגלית: סיון בסקין | סימסיון, גרהם, 1956- מחבר (בסקין, סיון, 1976- ) | בסקין, סיון, 1976- | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  391. ^ הכול בגלל רוזי / גרהם סימסיון ; מאנגלית: דנה טל | סימסיון, גרהם, 1956- מחבר (טל, דנה, 1980- (מתרגם) ) | טל, דנה, 1980- (מתרגם) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  392. ^ חוקי הבית - ג'ודי פיקו
  393. ^ כלנית בעמק הגרוטאות / רבקה בן דוד | Disney characters, Character, Art, באתר Pinterest (באנגלית)
  394. ^ Love on the Spectrum (TV Series 2019–2021) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2023-03-25
  395. ^ The Good Doctor (TV Series 2017– ) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2021-09-04
  396. ^ Is the world ready for an Asperger's sitcom? - By Paul Collins - Slate Magazine, web.archive.org, ‏2009-02-10
  397. ^ Bialik Breakdown, www.bialikbreakdown.com
  398. ^ Kate Ellis, How Watching Abed Nadir Made Me Feel Seen, The McGill Daily, ‏2021-04-05 (באנגלית אמריקאית)
  399. ^ Atypical, IMDB
  400. ^ Extraordinary Attorney Woo (TV Series 2022) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2023-03-25
  401. ^ Mary and Max (2009) - Adam Elliot | Synopsis, Characteristics, Moods, Themes and Related | AllMovie (באנגלית), נבדק ב-2021-07-23
  402. ^ The Bridge and the End of Asperger’s on TV, Vulture (באנגלית אמריקאית)
  403. ^ סדרת הבילוש הסקנדינווית שפותרת תעלומות ושוברת סטריאוטיפים, באתר Haaretz הארץ
  404. ^ מאת ערוץ כאן 11, "סליחה על השאלה עונה 2 ❓ | אוטיסטים - שידור בכורה ביוטיוב!", באתר הפרק מהאתר יוטיוב, ‏שודר בתאריך 1.9.2019
  405. ^ על הספקטרום, באתר Yes, ‏2018
  406. ^ Yellow Peppers, 2010-12-18, נבדק ב-2023-03-25
  407. ^ ממפיקי ערוץ כאן 11, "על הרצף | החיים עם אוטיזם" - פליליסט של סרטונים על אוטיזם, שחלקם מהווים כל הפרקים המלאים של הסדרה "אחד ממאה", באתר מיוטיוב, ‏נכון ל-2.7.2020
  408. ^ אחד ממאה, באתר כאן11, ‏2019-2020
  409. ^ 'The Sense of Wonder': A film too tasteful for its own good, Haaretz.com (באנגלית)
  410. ^ The Sense of Wonder (2015) - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2023-03-25
  411. ^ Mozart and the Whale (2005), IMDb (באנגלית אמריקאית)
  412. ^ The Accountant (2016), IMDb (באנגלית אמריקאית)
  413. ^ טמפל גרנדין | Temple Grandin, באתר third-ear.com

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוטיזם&oldid=36207612"