ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ברכת הלבנה
ברכת הלבנה
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם.
|
| נוסח הברכה העיקרי |
| תלמוד בבלי | מסכת סנהדרין, דף מ"ב, עמוד א' |
|---|---|
| תלמוד ירושלמי | מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ב' |
| משנה תורה | ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק י', הלכה ט"ז |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן תכ"ו |
| מקורות נוספים | מסכת סופרים, פרק כ', הלכות א' וב' |
ברכת הלבנה (בנוסח אשכנז: קידוש לבנה)[2] היא ברכה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, אל מול פני הלבנה ההולכת וגדלה בתקופה זו של החודש. נוהגים להוסיף אחרי הברכה פרקי תהילים וטקסטים אחרים.
זמן אמירת ברכת הלבנה[עריכת קוד מקור]
תחילת הזמן[עריכת קוד מקור]
יש דעות שונות ממתי מברכים ברכה זו. לפי הרמב"ם, וכן המאירי והסמ"ג וכן המקובלים, ניתן ורצוי לברך על הלבנה מיד בתחילת החודש ברגע שרואים אותה בחידושה[3][4]. יש סוברים בדעת הרמב"ם כי רק המברך על החודש "בזמנו" (כלומר מיד בתחילת החודש) רשאי לברך מעומד.[5] האשכנזים הלא-חסידים, וקהילות מרוקו וגאורגיה, נוהגים על פי הפסיקה המתירה לברך החל משלושה ימים מהמולד של החודש. על פי הקבלה ראוי לברך רק לאחר שעברו שבעה ימים שלמים מהמולד[6], וכן נוהגים, על פי רוב, החסידים וחלק מהספרדים[7][8]. המולד האחרון היה ביום שלישי, שעות - 4, חלקים - 1033; 8 באפריל 2024 בשעה 23:36:26.
נהגו לכתחילה לברך את הלבנה דווקא במוצאי שבת,[9] כיוון שבשעה זו "האדם מבושם ובגדיו נאים",[10] אך זאת רק אם מוצאי שבת חל לפני י' בחודש,[11] או כנראה בארץ בימות הקיץ כשאין גשם.
בחודש תשרי נהוג לומר את ברכת הלבנה במוצאי יום כיפור,[12] כאשר האדם שרוי בשמחה לאחר מחילת חטאיו, אולם יש הנוהגים לאומרו לפני יום כיפור כדי להרבות בזכויות.[13] בחודש אב נוהגים שלא לומר אותה עד לאחר תשעה באב, משום שהאבלות לפני הצום אינה מתאימה לאמירת הברכה.[14]
סוף הזמן[עריכת קוד מקור]
בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"א, עמוד ב' הובאו שתי דעות עד מתי מברכים: לדעה אחת עד הרבע הראשון של החודש ולדעה השנייה עד שהירח מלא. להלכה נפסק כדעה השנייה אבל נחלקו הפוסקים איך לחשב את הזמן: לדעת הרמ"א סופרים 14 יום 18 שעות ו-22 דקות מרגע המולד ולדעת השולחן ערוך סופרים 15 יממות (360 שעות) מרגע המולד[15].
משמעות הברכה[עריכת קוד מקור]
לפי נוסח הברכה בתלמוד, ובמיוחד לאור מיקומה במסכת ברכות בתלמוד הירושלמי בין ברכות על תופעות טבע שונות (רעם, ברק וכו'), ברכת הלבנה היא אחת מברכות הראייה שיש לברך על תופעות טבע. לברכות אלו יש תפקיד חינוכי ראשון במעלה: ציון האל כמקור כל הכוחות בעולם ושלילת ייחוס של כוח עצמאי לתופעות טבע שהיא מגמה שרווחה בעולם האלילי.
עם השנים קיבלה ברכת הלבנה משמעות נוספת: הלבנה והתחדשותה מסמלים את העם היהודי; כשם שהלבנה מתחדשת ודועכת מדי חודש וחודש, כך גם עובר העם היהודי במהלך ההיסטוריה תקופות שפל וגאות. מחזוריות זאת עתידה להמשך עד לגאולה העתידה שבה יזכה עם ישראל למעמדו הראוי, בדומה ללבנה שאף היא (על פי המדרש) נבראה בבריאת העולם כשווה לשמש בעוצמת אורה, אך הידרדרה מרום מעמדה והפכה למשנית בחשיבותה לשמש,[16] ועתידה לחזור למעמדה הראשון.[17] בנוסף, בדומה לתפקיד הלבנה להאיר את אור החמה בחשכה, כך תפקיד עם ישראל, להאיר את אורו של הקב”ה בעולם החשוך.[18]
תפילות הנוספות לברכה[עריכת קוד מקור]
בתלמוד (הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי) מופיעה ברכת לבנה לבדה ללא תוספות כלשהן – כברכה על הראייה, כמו ברכה על הרעם או על הברק; אך כבר מזמן מוקדם מאוד נוספו תוספות שונות לברכה עצמה. כך למשל, במסכת סופרים, פרק יט, הלכה י' נכתב:
"וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַיָּרֵחַ אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְבֻשָּׂם וּבְכֵלִים נָאִים, וְתוֹלֶה עֵינָיו כְּנֶגְדָּהּ וּמְיַשֵּׁר רַגְלָיו וּמְבָרֵךְ: "אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים... בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים". וְאוֹמֵר ג' פְּעָמִים: "סִימָן טוֹב, סִימָן טוֹב תִּהְיֶה לְכָל יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ יוֹצְרֵךְ, בָּרוּךְ עוֹשֵׂךְ, בָּרוּךְ קוֹנֵךְ, בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ." וְרוֹקֵד ג' רְקִידוֹת כְּנֶגְדָּהּ וְאוֹמֵר ג' פְּעָמִים: "כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי נוֹגֵעַ בָּךְ, כָּךְ אִם יִרְקְדוּ אַחֵרִים כְּנֶגְדִּי לְהַזִּיקֵנִי - לֹא יִגְּעוּ בִי. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" וּלְמַפְרֵעַ: "אָמֵן אָמֵן, סֶלָה, הַלְלוּיָהּ." וְאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ ג' פְּעָמִים: "שָׁלוֹם", וְיֵלֵךְ לְבֵיתוֹ בְּלֵב טוֹב."
על פי הכתוב במסכת סופרים, ברכת הלבנה איננה ברכה העומדת לבדה, אלא טקס שהברכה עומדת במרכזו. כך עם השנים נוספו לנוסח ברכת הלבנה אמירת מזמורי תהילים, אמירת דוד מלך ישראל חי וקיים,[19] ובמנהג אשכנז המזרחי, גם תפילת עלינו לשבח וקדיש יתום (כאשר יש מניין). נהוג להסביר את אמירת תפילת עלינו לשבח כדי שלא ייראה הדבר כאילו מתפללים לירח, ועל כן מוסיפים תפילה זו שבה מודגש עניין העבודה לה' לבדו. עם זאת, בשאר העדות אומרים רק קדיש, ללא עלינו לשבח. מנהג חסידי סלונים לאמרה כחלק מתפילת ערבית לפני עלינו לשבח, וכן שהקדיש בסופה לא יהיה קדיש יתום.[20] במנהג אשכנז המערבי, לא אומרים לא עלינו ולא קדיש.[21] כיום נהוג בהרבה קהילות לרקוד בסיום ברכת הלבנה, בשירת 'טובים מאורות' שמלותיה לקוחות מהפיוט אל אדון על כל המעשים. מנהג בקרב קהילות גאורגיה, בסיום הקדיש לומר קטע הפותח במילים:" כדנא תאמרון להום...", ולאחר מכן לחזור לבית הכנסת לעמוד לפני ההיכל ולזמר " אל אדון על כל המעשים...".
הפניות אל הלבנה ("ברוך יוצרך...", "כשם שאני רוקד כנגדך...") שבנוסח ברכת הלבנה כמו שהוא מופיע במסכת סופרים, אינן מופיעות כלל בסידור של רס"ג, לא בנוסח הרמב"ם בספר משנה תורה (הלכות ברכות פרק י, הלכה יט) ואף לא בסידורי יהדות תימן העתיקים. הרב יוסף קאפח, בפירושו למשנה תורה, מסביר זאת בכך שרס"ג והרמב"ם הסתייגו מהפנייה הישירה אל הלבנה, משום שנראית קצת כמו עבודה זרה.
בעקבות משימות אפולו התעורר קושי דתי-הגותי באמירת המשפט "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יוכלו אויבי לנגוע בי לרעה", הנהוג להאמר מדי חודש בברכת הלבנה, תוך דילוג וקפיצה סמלית של המתפללים לעבר הירח כדי להביע את חוסר היכולת לגעת בה. יש שפטרו את הקושי ופירשו שכוונת המשפט היא שאין ביכולת האדם להגיע אל הירח באמצעות ה"ריקוד" והקפיצה כנגדו, אך לא שאין באפשרות האדם כלל להגיע אל הירח.[22] רבנים אחדים הוסיפו וציינו שמדובר בלשון ציורית-פיוטית שבאה לעורר ולרגש את המתפלל על ידי הבעת הרעיון של מורכבותו וגודלו של היקום, שאין בכוח האדם עצמו להגיע אליו ללא המערכות המורכבות שבתחנות החלל.[23][24] אולם הרב שלמה גורן לא הסתפק בזה, ושינה את נוסח הברכה בסידורי צה"ל ל"ואיני נוגע בך", כפי שנאמר בנוסח המקורי במסכת סופרים.
ברוב הקהילות נהוג להוסיף גם פסוק מהמקרא ”תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן”[25] בצורה רגילה ובצורה פלינדרומית ”כאבן ידמו זרועך בגדול ופחד אימתה עליהם תפול” אופן האמירה של הפסוק בצורה זו ייחודי לברכת הלבנה מכל שאר התפילות ביהדות.
את ברכת הלבנה יש לומר בעמידה,[26] ונהוג לומר אותה דווקא בקהל גדול ולא ביחידות.
בהרבה בתי כנסת נהוג לרשום את סדר "קידוש לבנה" על שלט התלוי מחוץ לבית הכנסת באותיות גדולות. על כן, הביטוי אותיות קידוש לבנה מציין אותיות גדולות במיוחד. אותיות אלה ניתן לקרוא בקלות גם בחוץ כאשר התאורה מועטה. זאת בניגוד לאותיות טל ומטר, שהן אותיות קטנות במיוחד. (ראו עוד בערך גופן).
| ” | אחרי תפילת המעריב הוציא אותו בעל הבית החוצה לחדש את הלבנה. „הא כיצד? הלא השעה שעת סכנה, ובעיר - פוגרום!”, „אבל ראה נא, מה יפה היא הלבנה! הפוגרום ימשך גם מחר, והלבנה אפשר שמחר לא תֵראה!” הם יצאו שניהם החוצה, סערת הפוגרום התחוללה מסביב, והם חדשו את הלבנה. | “ |
ראו גם[עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- אהרן שוב, לבנה בחידושה - מצות קידוש לבנה בהלכה, מודיעין עילית תשע"ח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- הלכות ראש חודש וקידוש לבנה בקיצור שולחן ערוך
- יעקב טננבוים, קדוש לבנה, ירושלים תשנ"ה, באתר אוצר החכמה
- הרב משה מרדכי קארפ, הלכות חג בחג - ראש חודש וקידוש לבנה, פרק י"ג : דיני קידוש לבנה, מודעין עלית תשע"ד, עמ' ר"ס ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- חיים יוסף הלוי פרידמן, שיח צדיקים - קידוש לבנה, ניו יורק תשנ"ט, באתר אוצר החכמה
- הרב מנחם כשר, ברכת הלבנה - טעמה יסודה ושורשה, בתוך "האדם על הירח", באתר היברובוקס
- מאמר על ברכת הלבנה - מקורותיה זמניה ומנהגיה
- הרב חגי לונדין, מושגים ביהדות - קידוש לבנה, אתר "ערוץ מאיר"
- קידוש לבנה: מצווה של פעם בחודש, אתר בית חב"ד
- דוד חיים רוט, זמן ברכת הלבנה ואם נחשבת כמצות עשה שהזמן גרמא, בתוך בית יצחק, חוברת מג (תשע"א), עמ' 475-480.
- ברכת הלבנה מבואר באתר פרשת יהדות.
- ברכת הלבנה וקידוש הלבנה - נוסחים עדות המזרח ואשכנז (באתר אשובה)
- כתב יד, סדר ברכת הלבנה, מאה 18, אמשטרדם, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ נוסח אחר:קוֹנֵיהֶם
- ^ לפי הרב יוסף קאפח (בתרגומו לספר מורה הנבוכים לרמב"ם חלק שני פרק ה הערה 15): "הביטוי בכל מקורות העתיקים הוא "ברכת הירח" או "ברכת הלבנה" ולא "קידוש לבנה" כפי שהשתרש בטעות בפי המוני מקצת עדות".
- ^ רמב"ם, הלכות ברכות, י' י"ז; מאירי, מסכת סנהדרין, מ"ב עמוד א'
- ^ פרי עץ חיים להרב חיים ויטל, שער ר"ח חנוכה ופורים (י"ט) פרק ג' http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49521&st=&pgnum=185
- ^ כך בתשובת רב משה פיינשטיין בהבנת פסק הרמב"ם הלכות ברכות פרק י הלכה יז http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=916&st=&pgnum=245&hilite=
- ^ רבי יוסף חיים מבגדאד, שו"ת רב פעלים, חלק ד' - סוד ישרים, סימן ט', ד"ה ומה ששאלת.
- ^ בית יוסף או"ח תכ"ו, בשם הר"י גיקטיליא
- ^ הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחוה דעת או"ח ב:כד.
- ^ אפילו אם עדיין לא מלאו שבעה ימים שלמים מהמולד, במצב שזה יקרה בלילה של מוצאי שבת. שכן, ישנה גרסה הסוברת שדעת האריז"ל היא שישה ימים מהמולד ולא שבעה.
- ^ מסכת סופרים פרק כ' הלכה א'.
- ^ רמ"א, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ו, סעיף ב'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ו, סעיף ב'.
- ^ ביאור הלכה שם ד"ה 'ולא קודם יוהכ"פ' בשם הלבוש.
- ^ כתב הרמ"א או"ח תכו:ב שאף במוצאי תשעה באב אין לומר אותה. והסביר המשנה ברורה (שם ס"ק י) 'דאין שרויין בשמחה ויברכו בימים שאחריה'. גם בחודש טבת כתבו הפוסקים שלא לאומרה במוצאי צום עשרה בטבת (רמ"א תכו:ב ומ"ב שם ס"ק יא).
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ו, סעיף ג'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ב, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ג, עמוד ב'.
- ^ הגהת הרמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ו, סעיף ב'
- ^ כמנהגם גם בקדיש שלאחר ספירת העומר ולכה דודי.
- ^ מדריך למנהג אשכנז המובהק, בני ברק תשע"ד, עמ' 29.
- ^ הרב מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, כז, איגרת י'ריג.
- ^ הרב יצחק זילברשטיין, חשוקי חמד
- ^ ברכת הלבנה, באתר כיפה
- ^ ספר שמות, פרק ט"ו, פסוק ט"ז.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ב, עמוד א'.
- ^ ש. אנ-סקי, חורבן היהודים בפולין, גליציה ובוקובינה (תרגם: ש"ל ציטרון), ברלין: הוצאת שטיבל, תרפ"ט–1929. עמ' 98.
| סדר תפילות יום הכיפורים על פי ההלכה הנוהגת כיום | ||
|---|---|---|
| טרם החג | כפרות • תפילת מנחה • סעודה מפסקת | 
|
| ערבית | לך אלי תשוקתי/תפילה זכה • כל נדרי • תפילת שבע עם וידוי • סליחות • וידוי | |
| שחרית | תפילת שבע עם וידוי • וידוי • אבינו מלכנו • קריאת התורה והפטרה • תפילה לשלום המדינה או תפילה לשלום המלכות • ונתנה תוקף | |
| מוסף | תפילת שבע עם וידוי • עלינו לשבח • סדר העבודה • ברכת כהנים • סליחות • וידוי | |
| מנחה | אשרי יושבי ביתך • קריאת התורה • תפילת שבע עם וידוי • סליחות | |
| תפילת נעילה | אשרי יושבי ביתך • תפילת שבע עם וידוי • חזרת הש"ץ • וידוי וברכת כהנים • סליחות • תקיעת שופר • לשנה הבאה בירושלים • תפילת ערבית • ברכת הלבנה | |
| שונות | יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • עבודת כהן גדול • חמשת העינויים • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים • פיוטי יום הכיפורים | |
קטגוריה:הירח ביהדות קטגוריה:מוצאי שבת קטגוריה:ראש חודש קטגוריה:ברכות השבח