אוניברסלים אנושיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

"ישנן שתי אמיתות לגבי בני-אדם: שכל בני האדם דומים, ושכל בני האדם שונים. על שתי עובדות אלה מבוססת כל חוכמת האנוש."

מרק ואן דורן(אנ'), משורר אמריקאי, 1894-1972

אוניברסלים אנושיים הם מאפיינים של תרבות, חברה, שפה, התנהגות, רגש וחשיבה, אשר זוהו בכל או ברוב המוחץ של המחקר האתנוגרפי. אוניברסלים אלה חוצים תרבויות, במובן שאותם אוניברסלים מופיעים שוב ושוב בתרבויות שונות זו מזו ככל שתרבויות יכולות להיות שונות זו מזו. מאות אוניברסלים זוהו וקוטלגו[1].

המונח נטבע על ידי האנתרופולוג דונלד בראון (Donald E. Brown) בספר בשם זה שפרסם בשנת 1991[2]. מאז אותו פרסום ישנה התעניינות הולכת וגוברת בתחום, ותרומות של חוקרים רבים התווספו הן לרשימה הגולמית של אוניברסלים, והן לניתוח מדוע ואיך אוניברסלים אלו קיימים.

אוניברסלים אנושיים הם הוכחה ותיאור לקיומו של טבע אנושי אוניברסלי, הוכחה ותיאור שנסמכים על מחקר במתודה מדעית הנתנת להוכחה ולהפרכה. משכך משמעות קיומם היא בעלת משמעויות עמוקות שמאירות באור חדש מגוון עצום של תכונות אנושיות. תאוריות רבות, בתחומי הדת, הפילוסופיה, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה וחקר ההיסטוריה מקבלות אישוש, או לחלופין מוצגות כלא סבירות מתוך מחקר האוניברסלים האנושיים.

מקורות היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהעת העתיקה עד העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלת הגדרתו של טבע האדם מקורה בזמנים קדומים. בכל המקורות העתיקים מובע הרעיון שלא רק שקיים טבע לאדם, יסודו של טבע זה ביסודות מטאפיזיים, מיסטיים ודתיים.

בספר בראשית מופיעים שני פסוקים שמעידים על אמונה בקיומו של טבע האדם, או לכל הפחות צדדיו השליליים כמו גם יכולת האדם לעמוד בפני יצריו: הֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֙יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשׇׁל־בּֽוֹ[3], גישה מחמירה יותר מופיעה בהמשך: כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו[4].

גישה חיובית יותר לטבע האדם ניתן למצוא אצל הפילוסוף הסיני קונפוציוס, שגרס שטבע האדם טוב ביסודו, והאדם שואף באופן טבעי לנדיבות, חמלה לאחר ואיזון פנימי[5]

הפילוסוף היווני אריסטו תמך גם הוא בקיומו של טבע האדם, וחילק אותו למספר דרגות - מהחייתי ועד העליון. היסוד החייתי הוא היצרים להתרבות ככל החיות. מעליו נמצא טבעו הפוליטי (ואולי הכוונה גם לחברתי), ועליונות על כולם יכולות הנפש לדמיון, הגיון ואושר[6][7].

באופן דומה המשיך הדיון בטבע האדם לתוך ימי הביניים כשהתפיסה הבסיסית על פיה מטאפיזיקה עומדת מאחורי טבע האדם נשמרת, והדיון נסוב על מהו טבע זה וכיצד מהויות מטאפיזיות ורוחניות משמשות בו.

העת החדשה: נטישת הרעיון המטאפיזי והוויכוח אם טבע האדם קיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כל יצרינו המיניים הם תוצאה של גירוי חברתי. אין לאורגניזם שום תגובה מוכנה מראש כלפי המין השני, כשם שאין הוא מחונן ברעיונות מולדים"

הפסיכולוג זינג יאנג גואו, 1929

רק עם תחילת העת החדשה הופיעה התפיסה שטבע האדם אינו מבוסס על מקור מטאפיזי. תחילתו של רעיון זה מופיעה בכתבי פרנסיס בייקון (1561–1626)[8], ופילוסופים דוגמת רנה דקארט (1596-1650) המשיכו לפתח אותו[דרוש מקור], במטרה לבסס השקפה על טבע האדם שיסודה בעולם הפיזי ולא במטאפיזי. כהמשך ישיר לנטישה זו של רעיונות מטאפיזיים הנץ הרעיון שטבע האדם כלל לא קיים. הפילוסוף ג'ון לוק (1632-1704) הגדיר את האדם בלידתו כלוח חלק שאפשר לעצבו בכל דרך[9] והציע מודל, מעין מנגנון בו הסביבה של אדם מעצבת את נפשו מן היסוד[10]. ז'אן-ז'אק רוסו (1712-1778) המשיך לפתח רעיון זה לקיצוניות, בטענה שבמקור האדם הוא חייה מתבודדת, ורצף אירועים מקריים הוביל את האדם לקיום חברתי בו כביכול התפתח מה שמכונה טבע האדם, שכלל לא היה במקור[11]. וויליאם גודווין (1756-1835) טען שילדים הם דף חלק שניתן לעצבו כרצוננו[12]. מנגד הלשונאי וילהלם פון הומבולדט (1776-1835) טען שלכל בני האדם טבע משותף על אף שהשפות והתרבויות שונות זו מזו[13][14].

התפתחות משמעותית - ליתר דיוק פריצת דרך של ממש - באה מכיוון אבי תורת האבולוציה, צ'ארלס דרווין, שקריאה בספרו של הומבולדט הציתה בו את התשוקה לחקור ארצות רחוקות[15]. ביומנו הוא כתב ב-1837 "אפילו הנפש והאינסטינקט מושפעים (מברירה אבולוציונית)". בין 1837 לשנות ה-70 של המאה ה-19, בהן פרסם את "מוצא האדם", בנה דרווין תאוריות על התפתחות אבולוציונית של נפש האדם, תאוריות שברובן עדיין בתוקף[16].

בעקבות דרווין והומבולדט בא האתנולוג אדולף בסטיאן(אנ') (1826-1905), שלימים היה למורהו של אבי האנתרופולוגיה, פרנץ בועז. בסטיאן ביצע מחקרי-שדה במרכז אמריקה, דרום ומזרח אסיה, אפריקה, ואוסטרליה. בסטיאן שלל את הרעיון של קיום גזעים במין האדם, וקידם רעיון של "האחדות הבסיסית של נפש האדם"[17].

במאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנקודה זו חל פיצול דיכוטומי כמעט בשאלת קיומו ומהותו של טבע האדם. מחד ניצבה האסכולה הדארויניסטית, שבארה את טבע האדם במונחים אבולוציוניים. מאידך במדעי החברה שיגשג רעיון הלוח החלק, שבהמשך הפך לאידאה פיקס, רעיון מקוּבּע שהיה לדוֹגמה של ממש. ניסוח מלא עוצמה של דוֹקְטְרינָת הלוח החלק ביטא אבי הביהביוריזם ג'ון ב. ווטסון (1878-1958):

"האדם הוא אדם מפני שאין לו אינסטינקטים, מפני שכל מה שיש בו וכל מה שביכולתו להיות הוא מה שלמד ורכש מתרבותו, מחלקי סביבתו שהם מעשה ידי אדם, ומבני אדם אחרים"

האנתרופולוג אשלי מונטגיו, 1937

"הספר הזה חייב לזעזע את האנתרופולוגיה עד עצם יסודותיה. הוא עתיד ללמד את העוסקים בתחום כיצד עלה בידי אנשים מושחתים ונלוזים להפיץ רעל במשך זמן כה רב, בעודם נוחלים כבוד רב בעולם המערבי ודורות של סטודנטים מקבלים את שקריהם כיסוד האנתרופולוגיה. אסור להרשות שזה יקרה שוב"

תגובת האנתרופולוגים טרנר וספונסל למחקריהם של הגנטיקאי ניל והאנתרופולוג שאניון, 2000

תנו לי תריסר תינוקות בריאים, בנויים היטב, ועולם לגדל אותם בו שאותו אעצב בעצמי. אני מתחייב לקחת כל אחד מהם באקראי ולהכשירו להיות מומחה מכל סוג שאעלה על דעתי: רופא, עורך דין, אמן, סוחר גדול, ואפילו, כן, קבצן וגנב[18]."

דוקטרינת הלוח החלק הושפעה רבות מתגובת הנגד לקולוניאליזם וגזענות, שתי רעות חולות של המאה ה-19 והמאה ה-20. בבסיס הדוקטרינה עמד רעיון הומניסטי: לא ניתן לבסס שאומה או גזע עליונים על אחרות. שתי השקפות הצטרפו לחזק רעיון הומני זה: תפיסת "הפרא האציל", ששיבחה את מעלות התרבויות שלא זוהמו בתרבות המערב, ותפיסת הרלטיביזם הפוסט-מודרניסטית שפסלה עליונות של גישה כלשהי למוסר ותרבות על פני כל גישה אחרת. במדעי החברה תססה התנגדות עזה לכל רעיון שסתר או הגביל דוקטרינה זאת, והתנגדות זו, שחלק ניכר ממנה היה פוליטי בטבעו, הגיעה לממדים של השתקת כל שיח אקדמי שערער על הדוקטרינה או על אמיתותה המוחלטת. מאידך גיסא נערך לא מעט מחקר שהמשיך לבסס את רעיון טבע האדם, על אף האווירה הלא סובלנית, במיוחד מכיוון הביולוגיה, שאינה בתחום מדעי החברה וההשתקה הייתה זרה לה[19].

על אף אוירה אקדמית לא-סובלנית זו, נבנה לאט גוף ידע שניזון מתרומות של חוקרים שונים מדיסציפלינות שונות. ב-1945 בספר מרכזי בתחום הוקדש פרק ל"מכנה המשותף של תרבויות"[20]. ג'ורג' פּ מרדוק(אנ') מנה 73 אוניברסלים, בין השאר של תוארי קרבת משפחה, מידרוג על פי גיל, טאבואים הקשורים למזון ועוד. מאמציו של מרדוק הובילו ליצירת גוף ידע סדור, Human Relations Area Files (HRAF), שהניב נפח עצום של מחקר בין תרבותי. גל מחקר זה נבלם באמצע שנות ה-60, עם התחזקות מחנה "הלוח החלק" והרלטיביזם התרבותי באקדמיה.

למשך דור דישדש המחקר בתחום, וחזר בתנופה לראש סולם התודעה האקדמית עם פרסומו בשנת 1991 של הספר "אוניברסלים אנושיים", פרי עטו של דונלד בראון(אנ'). מעבר להרחבה ניכרת של רשימת האוניברסלים - מעשרות למאות - בנה בראון מישנה זהירה ומנומקת שבארה כיצד גישתם של האנתרופולוגים לאתר ולחקור את השונה בין תרבויות כיסתה על אוסף עצום של דומה ביניהן, הוא המשיך ותיאר מתודות מסודרות לאיתור וקיטלוג של אוניברסלים. ספרו של בראון זכה לפרסום ניכר בעקבות הצגתו בספרים פופולריים של סטיבן פינקר[21] ופרנסיס פוקויאמה[22].

במאה ה-21 תרם האנתרופולוג הגרמני כריסטוף אנטווילר(גר') לביסוס והעמקה של חקר האוניברסלים, תוך התכתשות בלתי פוסקת עם חסידי הרלטיביזם והדוֹגמה של "הלוח החלק".

מדוע קיימים אוניברסלים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה קצרה של סיבות נמצאת ככל הנראה בבסיס רוב, אם לא כל, האוניברסלים. תהליכים ותנאים אלה כוללים הורשה והתפשטות מאפיינים תרבותיים שמקורם קדום והסתברו כמועילים ביותר, ביטוי תרבותי של ממשות פיזיקלית או ביולוגית, ומבנה ופעולת תהליכי חשיבה, תפיסה ורגש שבסיסם באבולוציה של מוח האדם[23].

מקורות קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם אוניברסלים, כגון עשייה ושימוש בכלים, שימוש באש, ובישול מזון - שניתן למצוא את מקורם המשותף בפרהיסטוריה כה קדומה, שסביר מאד שמופיעים בכל התרבויות פשוט מתוך קיומם בראשית התפתחותו של מין האדם והיותם מועילים לשרידה במידה עצומה.

ייתכן שחלק מאמונות היסוד הנוגעות למיסטי והדתי, אמונות שמופיעות בכל התרבויות, גם הן קדומות והועברו בכל התרבויות מדור לדור, מפני שלא היו עדויות חזקות די הצורך להפרכתן[23].

אמיתות ביולוגיות ופיזיקליות בסיסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשם שהשם הנפוץ לאישון העיין, העדפת יד ימין והמינוח של קרבת משפחה ומין נגזרים מעובדות פשוטות של ביולוגיה ופיזיקה, כך גם שיטות הסיווג של צמחים, בעלי חיים, פרטים גאוגרפיים ועוד מקורם במציאות סביבת הקיום האנושי שמשותפת לכל התרבויות, שסיווגה חיוני לשרידת האדם[23].

פסיכולוגיה אבולוציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פסיכולוגיה אבולוציונית

פסיכולוגיה אבולוציונית מבארת התנהגויות במונחים של יתרונות שרידה והתרבות - כלומר התנהגות שמסייעת למי שנוהג בה לזכות ביתרון במרוץ החימוש האבולוציוני. רבים מאד מהאוניברסלים העמוקים יותר, אלה שעוסקים בנפש האדם ובחברת בני האדם, ניתנים לבאור וביסוס משיקולי פסיכולוגיה אבולוציונית.

מאפיינים עמוקים אלה כוללים את האופן בו אנו תופסים את העולם שסביבנו, האופן שבו קשר שלנו עם בני אדם אחרים יכול לנוע על כל הקשת בין חיוני ורצוי למאיים ומסוכן, שורשי הגזענות והפטריוטיות, הנטייה שלנו לאבחנות דיכוטומיות (חושך מול אור, טוב מול ורע, חם מול קר, אהוב מול שנוא וכך הלאה) המנגנון המאפשר לנו כילדים ללמוד שפה - יכולת שנשללת מאיתנו עם ההתבגרות, הכלים המחשבתיים שכולנו מצוידים בהם לפתרון בעיות, יכולות הלוגיקה, עולם הרגש[24]..

עם זאת, דווקא החוקרים שבמחקריהם תלוי זיהוי אוניברסלים, האנתרופולוגים, הם הפחות מוכשרים לכך. השכלת האנתרופולוגים כוללת מעט מאד רקע בפסיכולוגיה ובביולוגיה שחיוניות בתחום, וגרוע מכך - גישת היסוד בלימודיהם הייתה על לחשוף ולתאר את השונה בין תרבויות, ולא לזהות ולתאר את המשותף. הרציונל פשוט: כל מה שמשותף לכל בני האדם באשר הם חייב להיות טמון בהם בכל אשר ילכו, ולכן פסיכולוגיה ופסיכולוגיה אבולוציונית חיוניות בחיפוש אוניברסלים.

למרות שגוף הידע על מבנה והתפתחות הנפש שגיבשה הפסיכולוגיה עשוי להיות אוניברסלי, נדרשת עבודת חקר עצומת ממדים לאשש זאת. ניתן לצמצם את הבעיה על ידי מיקוד באותן תכונות שסביר שהן חיוניות לשרידה, כגון מנגנוני פתרון בעיות. כך זוהו אוניברסלים בתחומי רכישת השפה (על פי התאוריה של חומסקי), רגשות, סיווג, לוגיקה, מנגנוני הגנה פסיכולוגיים כגון הדחקה, אתנוצנטריות ותיגמול-הדדי כאמצעי לגיבוש קשרים בין פרטים. תפיסה אסתטית של פנים יפות בתור פנים הממוצעים בסביבה הקרובה לאדם, מנגנונים לחשיפת רמאויות, מנגנון תפישתי של מהו אדם (לאו דווקא תפישה שמקבילה לתפישה המודרנית. ישנם שבטים בהם רק בני השבט נתפשים כ"בני אדם אמיתיים", דוגמת היאנוממי, שזה פשוט משמעות השם - "בני אדם אמיתיים". בדומה לכך בעל מטעים בדרום ארצות הברית במאה ה-18 לא ראה את עבדיו כבני אדם), ומניעת גילוי-עריות (תופעה שקיימת גם בעולם החי). לסיום, הרגשות המופנים כלפי קרובי משפחה ותגמולי-גומלין זוהו זה מכבר כאוניברסליים, אך לא ניתן לפרשם ללא התובנות המאוחרות יותר של תפקידם בפתרון הבעיה הדרוויניסטית של קיום האלטרואיזם.

משמעויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסר אוניברסלי ודתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסלים הנוגעים לדתות ולמוסר אוניברסלי הם בעלי משמעות עמוקה במיוחד, בהיותם הכרעה אמפירית בין השקפות על מהותו הרוחנית של מין האדם ואבחנתו בין טוב לרע.

מוסר אוניברסלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבט משמעותי ועמוק של מחקר האוניברסלים הוא שיש מספר כללים ומאפיינים שמשותפים לכל חברות האדם, שמסדירים כללים של מוסר ואמונה. גניבה, רצח, אונס, תקיפה ללא התגרות, קמצנות, בגידה רומנטית או מינית, שקר ורמאות, אי כיבוד הורים - כל אלה זוכים ליחס שלילי שנע מהמגונה ועד לנפשע בכל חברות אדם, ואין חברת אדם שאדישה למעשים אלה.

עובדות אמפיריות אלה עומדות בסתירה מוחלטת להשקפה הרלטיביסטית, הגורסת שלכל תרבות מוסר ייחודי משלה, ויתר על כן אין שום מכנה משותף בין ערכי המוסר של תרביות שונות.

מאידך גיסא, אוניברסל נוסף הוא שהגדרת "מהו אדם" שונה מתרבות לתרבות. קשת ההגדרות נעה מתרבות אקסקלוסיבית באופן קיצוני - לדוגמה רק הזכרים ממעמד מסוים נחשבים בעלי זכויות שכל עבירה על כללי המוסר המשותף מולם ברת ענישה - לתרבות אינקלוסיבית שמרחיבה את מושג הזכות להגנה אף מעבר לכל בני האדם לחיות.

דוגמאות המדגימות כיצד הגישה האקסקלוסיבית מביאה יחס הפוך לחלק מבני האדם הן החברה המערבית במאה ה-18, שנקטה בדה-הומניזציה של אפריקאים שהתירה את העסקתם עד מוות כעבדים. שבט הינוממי, שמשמעות שמו בשפתם היא "אנשים אמיתיים" (כלומר מי שאינו מהשבט אינו בן-אדם אמיתי והוא נטול זכויות השמורות לבני אדם), ותרבויות מרכז אסיה הרואות בנשים בני אדם פחותים שזכאות להגנה חלקית בלבד במסגרת חוקי המוסר.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל חברות האדם ישנה מערכת מורכבת שכוללת את היחס כלפי המתים, אמונה בכוחות על, עתירה לכוחות אלו - כולל טקסים דתיים - ומעל לכל אבחנה בין טוב לרע.

ממצאים אלה מסבירים את תגליות הפסיכולוגיה החיובית, על פיהן בני אדם בעלי אמונה ברוחני ואמונה דתית חשים עצמם יותר מאושרים מאלו שלא. הממצאים מאששים שהגישה האתאיסטית שולית ונדירה למדי, שבחברות מעטות זו היא השקפת הרוב. נראה שלמין האדם יש צורך מובנה באמונה ברוחני ובדתי. ישנן הצעות על בסיס פסיכולוגיה אבולוציונית להסברים כיצד אמונות אלו מביאות ליתרון הישרדותי ואבולוציוני לחברות המחזיקות בהן על פני חברות שמתנכרות לאמונה ברוחני ובדת.

פסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הופעתה של הפסיכולוגיה המודרנית במחצית הראשונה של המאה ה-20, שאפה הפסיכולוגיה להגיע למודל משותף של הנפש. מטבעה של שאיפה זו לקבל ולחפש את המשותף בנפש האדם על פני העולם כולו - לשון אחרת, שאיפה לחשוף אוניברסלים של נפש האדם, ולהשתמש בם במודלים מדויקים יותר ויותר[25].

הרבה אוניברסלים מחזקים גישה זו. בכל תרבויות האדם קיימים מנגנוני הגנה פסיכולוגיים, קיים אבל על מות אדם קרוב, קיימים אותם רגשות בסיסיים של אהבה ושנאה, חיבה ובוז, בושה וגאווה, משיכה מינית, קינאה, גועל, פחד שכולל פחד מהמוות ושיטות לגבור על פחדים, עלבון, הפתעה ושמחה. ישנם חלומות ופירוש חלומות, ישנם פחדי ילדות, וקיים תסביך אדיפוס.

הכללים שונים מתרבות לתרבות ביחס אל כל אלה, ועד כמה מותר להציגם בפומבי, כשעבירה על איסורים מובילה תחושה עזה של בושה, ושמה את הנכשל בהסתרה כמטרה ללעג ובוז. מה שנחשב בושה בתרבות אחת עשוי להתפס כמושא לגאווה בתרבות אחרת, אך הרגשות עצמם, בושה וגאווה, קיימים בכל מקרה. באקסטרופלציה על דברי המשורר וורן, "כל תרבויות האדם דומות אחת לשנייה, וכולן שונות אחת מהשנייה" גם בתחום חיי הרגש.

אוטונומיה ואינדיבידואליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטונומיה אינה מאפיין ייחודי של האינדיבידואליזם המערבי, בכל תרבות קיימת מידה משתנה של שליטת הפרט במעשים וקבלת החלטות. עם זאת קיים פער גדול בין האוטונומיה חוצת התרבויות לאינדיבידואליזם: באינדיבידואליזם הפרט אינו (במצב אידיאלי) כבול לכללים ומנהגים של התרבות בו הוא גדל. האוטונומיה החוצת התרבויות לעומת זאת בדרך כלל מאפשרת בחירה בתוך מסגרת כללי התרבות. המסקנה המתבקשת היא שאינדיבידואליזם (או הקוטב הנגדי, קולקטיביזם) הוא אכן הבניה חברתית[26].

תפיסה מבדילה בין גברים לנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסלים רבים מגדירים תפיסה כלל אנושית לקיום הבדלים יסודיים בין גברים לנשים, וקיימת תפיסה דיכוטומית של מגדר, אם כי עשויים להיות חריגים מהדיכוטומיה בתנאי שמדובר ביוצא-מן-הכלל. אלו הבדלים שחסידי תפיסת המגדר מתכחשים לקיומם.

בין האוניברסלים אלה ניתן למצוא שתוקפנות, פשיעה ואלימות מצד גברים נפוצות יותר מאשר אצל נשים בכל תרבות ותרבות, חיבור ודאגה אימהית לילדים, תפיסה כוללת של גברים ונשים כקבוצות שונות באופיין, שילטון של גברים בכל אחת מהתרבויות, מחלקות שונות בשפה לשני המינים, והיותו של הבעל מבוגר בממוצע מאשתו.

קיומם של הבדלים אלה רלוונטי לתחומים רבים: פסיכולוגיה של האדם, תפיסות פמיניסטיות שונות, שעבורן קיום הבדלים אלה משמש בעירבוביה- מחד מצדיק את טענות הפמיניזם על אי-שוויון ותוקפנות גברית, מאידך מערער על ההנחה שנשים וגברים יכולים לתפקד באופן זהה.

עימות בין תרבויות, שורשי אתנוצנטריזם וגיזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה אוניברסלים מאירים באור קודר את האופן בו כל התרבויות מבחינות בין "אנחנו" ל"הם", תוך תפיסה עוינת, שמקבלת כמובן מאליו עימות של "אנחנו" עם "הם". בהכללה גסה, אפשר שגישה כלל אנושית זו, הטבועה בטבע האדם, עומדת מאחורי העוינות של כל חברה לשונה ממנה. ככל שקל יותר להבחין בין "אנחנו" ל"הם" - באמצעות סגנון הביגוד ועיצוב השיער, כתובות קעקע ושפה וכמובן צבע עור - כך העוינות סבירה יותר.
עם זאת מדובר בהסקה מרובת שלבים. בדרך הארוכה מ"אנחנו" ברמת השבט ל"אנחנו" כקבוצה גדולה אלפי או עשרות אלפי מונים משבטים לדוגמת אומה, נוספים מנגנונים רבים המאפשרים לכידות ושיתוף פעולה בין הפרטים בקבוצה הגדולה. המסקנה שלמרות כל המנגנונים שבדרך הקבוצה הגדולה מצייתת באופן קטגורי לגישה השבטית בה "אנחנו" עוינים את "הם" היא בחזקת אפשרות שטרם הוכחה, וגם לא הופרכה[27].

אומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שלכל תרבות אומנות ייחודית לה, מפתיע עד כמה משותפים תחומי האומנות השונים. מוזיקה, כולל שירה מוזיקלית (על פי לחן) ותמיד חלקה מוזיקה בעלת משמעות דתית, ריקוד, שירה שמצייתת לכללים, אומנות פלסטית, תפיסות אסתטיות,

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניברסלים אנושיים הם מצג שטחי שמחמיץ את העומק והניואנסים של מחקר אנתרופולגי, ובאמצעות פישוט יתר זה מגדיר תכונות תרבותיות שונות מאד תחת אוניברסל יחיד, או קבוצה של אוניברסלים. מודל האוניברסלים האנושיים מתעלם מכך שברגע שנכנסים לעומק המחקר האנתרופולוגי מתגלה שהוא מעגלי - מניח מראש שתרבות מוגדרת באופן שמשרת את הוכחת מאפייני אותה תרבות כאוניברסלים, רוצה לומר שגישת האוניברסלים מתחילה בסימון המטרה - האוניברסל שאת קיומו רוצים להוכיח - ואז איסוף נתוני המחקר התומכים בקיום האוניברסל. גישה זו לחקר אוניברסלים מתודלקת, על פי המבקרים, בלעומתיות עיוורת למחקר האנתרופולוגי, ומאשימה אותו שלא בצדק וללא סימוכין של ממש בחיפוש השונה והימנעות מזיהוי הדומה[28]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת האוניברסלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה זו אינה שלמה, אלא אחת מהראשונות שפורסמו. הרשימה כוללת רק אוניברסלים מלאים, ללא חלקיים, מותנים וסטטיסטיים.

תוספות לאחר 1989[29]

  • אלימות קואליציונית, מעורבות רבה יותר של זכרים.
  • בושה, תחושה ורגש של.
  • בעל מבוגר מאשתו בממוצע.
  • גאווה.
  • דגדוג.
  • דימוי עצמי, מודעות לו (חשש מה יאמרו אחרים).
  • דימוי עצמי, מניפולציה שלו.
  • דימוי עצמי, רצון להקרינו כחיובי.
  • דימויים, מכלול של.
  • הבדלים בין המינים בתפיסה מרחבית ובהתנהגות.
  • הגינות, מושג.
  • הערכות מבדילות.
  • השוואות, יצירתן.
  • התקשרות.
  • התרגלות.
  • חיבות וסלידות.
  • חיוץ - אינטרפולציה.
  • כוונה.
  • למידה, תקופות קריטיות.
  • מוות, פחד מ.
  • מוסדות (פעילויות שיתופיות מאורגנות).
  • מוסר, ריגשות.
  • מוסר, תחום פעולה מוגבל של הרגשות.
  • מטאפורות סינתטיות.
  • מפות קוגניטיביות.
  • מציצת אגודל.
  • מציצת פצעים.
  • משחק, העמדת פנים.
  • משלים, אמירתם.
  • משלים, אמירתם בדרכים של סתירה הדדית (יש גבול לכל תעלול, אבל יש תעלול לכל גבול).
  • נסיעה, זכרים עוברים בממוצע מרחק גדול יותר בימי חייהם.
  • סיכונים, נכונות לקבלם.
  • ציפייה.
  • צעצועים למשחק.
  • קדימה, מושג (כך קיבל הנמר את חברבורותיו).
  • קמצנות, סלידה מפניה.
  • שליטה עצמית.
  • שליטות/כניעות, יחסים.
  • שפה נפשית - "מנטלזית".
  • שפיטת הזולת.
  • שררה, התנגדות לניצולה לרעה ולשתלטנות.
  • תקווה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Donald E. Brown - HUMAN UNIVERSALS, HUMAN NATURE, HUMAN CULTURE, p1
  2. ^ Human Universals, Donald Brown, ISBN 007008209X, ISBN13: 9780070082090
  3. ^ בראשית ד ז
  4. ^ בראשית ח כא
  5. ^ Tay, Wei Leong (2010). "Kang Youwei: The Martin Luther of Confucianism and His Vision of Confucian Modernity and Nation" Secularization, Religion and the State. University of Tokyo Center of Philosophy. p.102
  6. ^ Aristot. Nic. Eth. 1162a
  7. ^ Aristot. Pol. 1.1252a
  8. ^ Journal of the History of the Behavioral Sciences: Francis bacon's behavioral psychology, by Paul S. Macdonald
  9. ^ "נניח איפה, שהרוח היא, כמו שאומרים אנו, נייר חלק, נקי מכל כתב, כלומר, בלי מושגים", ג'ון לוק, מסה על שכל האדם
  10. ^ Locke, John, An Essay Concerning Human Understanding, Kenneth P. Winkler (ed.), Hackett Publishing Company, Indianapolis, IN, 1996, pp. 33–36.
  11. ^ Rousseau, Jean-Jacques, The Social Contract, Translated by Maurice Cranston, Published by Penguin Classics, 1968, ISBN 0-14-044201-4, pg. 136
  12. ^ מצוטט אצל Sowell, 1987, p63
  13. ^ Bunzl, 1996, pp. 22, 31
  14. ^ Alexander von Humboldt: Personal Narrative of Travels to the Equinoctial Regions of the New Continent, 1799-1804
  15. ^ Charles Darwin, Journey of the Voyage of the Beagle (1839)
  16. ^ The Cambridge Companion to Darwin, eds. J. Hodge and G. Radick, Cambridge University Press, 2003, p.92 - Darwin on Mind, Morals, and Emotions, by Robert J. Richards
  17. ^ Antweiler, C. Our Common Denominator: Human Universals Revisited. New York and Oxford: Berghahn, 2016, p89)
  18. ^ Watson, 1924
  19. ^ "הלוח החלק", סטיבן פינקר, עמ' 119-150
  20. ^ The science of man in the world crisis, editor: Ralph Linton, ISBN-10: 1406768650
  21. ^ The Language Instinct (1994) and The Blank Slate (2002)
  22. ^ Our Posthuman Future: Consequences of the Biotechnology Revolution (2002)
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 Donald E. Brown - HUMAN UNIVERSALS, HUMAN NATURE, HUMAN CULTURE, p5
  24. ^ Donald E. Brown - HUMAN UNIVERSALS, HUMAN NATURE, HUMAN CULTURE, p6
  25. ^ Ara Norenzayan and Steven J. Heine: Psychological Universals: What Are They and How Can We Know?
  26. ^ Valery I. Chirkov - CULTURE, PERSONAL AUTONOMY AND INDIVIDUALISM: THEIR RELATIONSHIPS AND IMPLICATIONS FOR ERSONAL GROWTH AND WELL-BEING
  27. ^ Evolution of Human Behavior Agustin Fuentes Publication Date - December 2008 ISBN: 9780195333589
  28. ^ Scott MacEachern: Book review of "That complex whole: culture and the evolution of human behavior" by Lee Kronk. Westview Press, Boulder, Colorado, 1999. ISBN 0-8133-3705-4. , published in The Human Nature Review ISSN 1476-1084
  29. ^ סטיבן פינקר, הלוח החלק, עמ' 451, מטר הוצאה לאור 2005