הקו הזהוב של הרכבת הקלה בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקו הזהוב של הרכבת הקלה בירושלים
מדינה ישראל
עיר ירושלים
שם המערכת הרכבת הקלה בירושלים
מידע על ההקמה
עלות 0.5 מיליארד שקלים (משוער)
התחלת בנייה 2022
פתיחת הקו 2025 (משוער)
מידע על הקו
אורך הקו 10 ק"מ
צבע על המפה צהוב
קווים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הקו הזהוב של הרכבת הקלה בירושלים הוא קו רכבת קלה עתידי, שיחבר לבסוף בין קריית המוזיאונים ושער האשפות ליד הכותל המערבי.


Route map


Unknown route-map component "uexKBHFa"
מוזיאון ישראל
Urban station on track
משכן הכנסת
Urban station on track
בית המשפט העליון
Urban station on track
דיפו קריית הממשלה
Urban station on track
בנייני האומה
Urban station on track
הטורים
Urban station on track
מחנה יהודה
Urban station on track
הדוידקה
Urban station on track
יפו מרכז
Urban station on track
שלומציון המלכה
Urban station on track
ממילא
Unknown route-map component "uexKBHFe"
שער האשפות


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה על הקמת הקו התקבלה בשנת 2013, על ידי משרד האוצר, משרד התחבורה ועיריית ירושלים כחלק מתוכנית כוללת להקמת חמישה קווי רכבת קלה נוספים בירושלים[1]. ביוני 2019, אישרה הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה בירושלים את תוכנית המקטע המערבי של הקו[2].

באוגוסט 2019, אישרה להפקדה הוועדה מחוזית לתכנון ולבנייה את תוכנית הקו. בינואר 2020, הגישו התנגדויות לתוכנית משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ, בטענה כי תוואי הקו פוגע בביטחון המשרדים ולא תואם כראוי מולם[3]. גם מוזיאון ישראל הגיש התנגדות לתחנה הסופית המתוכננת בסמוך לכניסה של המוזיאון, בטענה כי תיצור "חיץ מפריד, זר ומכוער, בין המוזיאון לעמק המצלבה"[4].

על הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו הזהוב מתבסס ברובו על תוואי הקו האדום בין כיכר צה"ל לבין שדרות הרצל, ובתוספת שלוחות בצדו המערבי והמזרחי. קו זה תוכנן כ"קו תיירותי" שיחבר בין אתרים מתויירים רבים ברחבי העיר וצירי תחבורה ראשיים כגון מוזיאון ישראל וקריית המוזיאונים שלצידו, קריית הלאום, בנייני האומה, תחנת הרכבת לתל אביב והתחנה המרכזית שבכניסה לעיר, רחוב יפו על שלל האטרקציות שלצידו (כגון שוק מחנה יהודה, המדרחוב וכיכר ציון, כיכר ספרא ומגרש הרוסים) מתחם ממילא וחלק משערי העיר העתיקה. מסלול הקו נועד להשיק בדרכו גם לקווים נוספים כגון הקו הירוק לצד בנייני האומה, הקו האדום וקו הקמפוסים הכתום במסלולם המשותף ברחוב יפו, הקו הכחול שיחצה את רחוב יפו בהצטלבות הרחובות עם שטראוס-קינג ג'ורג', והרכבל לכותל שיחלוף ליד הר ציון ושער האשפות.

המקטע המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקטע המערבי של הקו הזהוב, שאורכו 1.5 ק"מ ותכנונו אושר ביוני 2019, יתפצל ממסילות הקו האדום הקיימות מדרום לתחנה המרכזית ותחנת הרכבת יצחק נבון (בנקודה זו ישיק למסלול הקו הירוק העתידי), ויעבור בתוואי רחובות יצחק רבין ואליעזר קפלן עד קריית המוזאונים. המקטע יכלול ארבע תחנות להעלאת והורדת נוסעים: הראשונה, בצמוד לבניין הביטוח הלאומי בשדרת שז"ר; התחנה השנייה תמוקם בסמוך לבית המשפט העליון; התחנה השלישית תהיה סמוך למשכן הכנסת; והתחנה הרביעית תמוקם כתחנת קצה במוזיאון ישראל. בתחנת הקצה יוקם חניון תת-קרקעי לאוטובוסים ולרכבים פרטיים, ומעליו תוקם כיכר עירונית, במקום מגרש החנייה הקיים בכניסה למוזיאון.

המקטע המזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקטע המזרחי יתפצל מהקו האדום בכיכר צה"ל, יימשך לאורך חומות העיר העתיקה להר ציון ומשם לתחנת הקצה סמוך לשער האשפות. נכון לשנת 2019, הקמת המקטע המזרחי אינה מקודמת, במקומה מתוכנן הרכבל לכותל, שיחבר בין אזור הכותל לתחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים, שם יכלו הנוסעים לעבור לקו הכחול העתידי[5] אם כי ייתכן ויתוכנן מקטע הקו עד להר ציון שם יוכל להשיק לתחנת האמצע של הרכבל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]