ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 132

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



השרים צפויים לדון בהצעה שתתיר לחלוטין הפרדה בין גברים ונשים באקדמיה[עריכת קוד מקור]

למותר לציין שבדיון הזה תהיה הפרדה גמורה בין השרים לשרות, שישבו בחדרים נפרדים ובזמנים נפרדים. דוד שי - שיחה 13:43, 30 בנובמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דוד, אני מתגלגל מצחוק. צחי לרנר - שיחה 17:08, 30 בנובמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא רואה שום הבדל משמעותי בין זה לבין "נפרד אבל שווה", התירוץ של כבוד לדתיים לא מלבין את המעשים הללו. --א.פ עריכות-שיחה 18:54, 30 בנובמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נראה קצת תמוה ומופרך לנסות "לשלב" על ידי יצירת הפרדה. אבל מצד שני ההחלטה לא תשפיע כלל על המוסדות ה"רגילים", אלא תעזור לפתוח מסלולי לימוד חדשים ל"אוכלוסיות מיוחדות"(כאילו שעצם השהיה בחדר עם המין השני פוגעת בהם. קצת עצוב). Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:02, 30 בנובמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא קראתי כי הכתבה חסומה לקריאה. זה אומר שכשאהיה סטודנט במכללה או אוניברסיטה כלשהי יכול להיות שאלמד בכיתה של גברים בלבד? ניב - שיחה 23:28, 30 בנובמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זאת הצעה מבישה. אני מקווה שוועדת השרים תדחה אותה. גילגמש שיחה 23:29, 30 בנובמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ניב, ההצעה נועדה בעיקר לקהל החרדי. המכללות ה"רגילות" והאוניברסיטאות לא יושפעו מההחלטה. כך שהסיכוי שלך להגיע לכיתת גברים בלבד הוא נמוך מאוד. אלא אם כן אתה הולך ללמוד הנדסת מכונות בטכניון.... Corvus‏,(Nevermore)‏ 01:32, 1 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
טוב לשמוע. ולגבי הנדסת המכונות - אני ביותר בכיוון של מדע המדינה/יחסים בינלאומיים/דיפלומטיה. ניב - שיחה 11:40, 1 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דבריה של פרופ' אורנה קופרמן. צחי לרנר - שיחה 23:47, 1 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
למדינה חובה וגם אינטרס לסייע בשילובן של כלל האוכלוסיות בשוק העבודה, כולל אלה שנמנע מהם בצעירותם חינוך מודרני. אבל אל לה לפגוע לשם כך בערכיה, בכללם שיוויון האשה. מי שלא יכול ללמוד באקדמיה מטעמי דת, שיתאימו לו קורסים מקצועיים, קורסים בלמידה מרחוק וכו'. באקדמיה עצמה יש בהחלט מקום להתחשבות בדתיים, למשל ע"י לוח שנה אקדמי שמתאים לחגי ישראל, אבל לא לוותר על ערכי יסוד. דב ט. - שיחה 09:53, 2 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כפיית אנשים ללמוד בכיתה מעורבת היא "ערך יסוד"?! מי שרוצה ללמוד במסלול כזה שיבושם לו, כל עוד ניתנת לכל אדם זכות הבחירה ללמוד בכיתה מעורבת או מופרדת אין שום ויתור על שום ערך, להפך. א.פ. ההבדל העצום בין זה לבין "נפרד אבל שווה", הוא שכאן ניתנת האופציה, מי שרוצה ללמוד במסלול מעורב אפשרויותיו לא מצומצמות בשום אופן בעקבות החוק, רק נפתחת אופציה נוספת למי שרוצה ללמוד בנפרד. הנסיון של המלינים כאן להציג דברים שמאפשרים מימוש רצונות כהבלות על זכויות הוא מגוחך ומקומם. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 12:48, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נכון. זה ערך יסוד. אני רואה בהצעה הזאת דריסה חמורה של כל מה שחשוב לי. משום מה החרדים מתקשים להבין את זה. הכפייה הדתית גורמת לי לשנאה יוקדת, עזה ומלאה של הדת. שונא אותה. לא סובל אותה. לא מוכן לקבל אותה. הפסקתי מזמן לקיים כל מנהג דתי או שנתפס בעיני כדתי. לא מוכן להתקרב אליה וסובל ממנה. היא דורסת אותי, דורכת עלי. הכל בראשותם של האדון ליצמן והחבר העבריין שלו מר דרעי. שני אלה הם חוד החנית בדריסה הדתית בהשראת רבניהם. ככה אני רואה את הדת וזאת התחושה האישית שלי כלפיה. גילגמש שיחה 12:57, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ההפרדה אסימטרית: מרצה אישה לא יכולה ללמד כיתת גברים אבל משום מה אין בעיה שמרצה גבר ילמד כיתת נשים. את התוצאה של אסימטריה כזו רואים כבר כיום במסלולים מופרדים בצה"ל: המערכת לומדת להעדיף ולתעדף מדריכים גברים כי להם מותר להדריך גם גברים וגם נשים. H. sapiens - שיחה 13:10, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא כופים על איש ללמוד באוניברסיטה כמובן. ובהחלט ראוי למצוא מסלולי הכשרה מקצועית למי שלא יכול ללמוד באקדמיה מסיבות שונות. באוניברסיטה - כל מסלולי הלימוד וכל הקורסים פתוחים לגברים ולנשים, הן כתלמידים והן כסגל ההוראה, מפני עקרון השיוויון. דב ט. - שיחה 13:29, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אז מה רע שיתקיים שני מסלולים מקבילים שכל ההבדל ביניהם הוא הכיתות הנפרדות, כל עוד המסלול הרגיל נשאר כפי שהיה מה זה משנה? ולמה לימודים נפרדים בבית זה בסדר, אבבל ברגע שמשלמים למרצה ולאוניברסיטה זה נורא ואיום? לגבי הפרדה אסימטרית זו כבר בעיה בלוגיקה שלהם. וגילגמש, מה בדיוק נכפה עליך כאשר מציעים עוד מסלול לימודים זהה שבו הכיתות נפרדות. כל עוד כל הקורסים שהיו קודם נשארים במתכונתם הרגילה, ורק נוספו אחרים במתכונת שונה. זה כמו להתלונן על פתיחת כיתות בערבית בגלל שזה גזעני, מי שרוצה ללמוד בערבית ילך ללמוד בכיתה הזו, ומה לעשות מי שלא דובר ערבית יישאר בכיתה בה למד קודם. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 13:42, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
עצם קיום התופעה מפריע לי. זה מנוגד למערכת הערכית שלי. תחשוב על ערך שחשוב לך שלא מתייחס אליך ישירות ותחשוב על פגיעה בו. זאת התחושה שלי לגבי הדבר הזה. אני לא רוצה לתת דוגמה ספציפית, אבל אני בטוח שתוכל לחשוב על משהו. החרדים מתעלמים לחלוטין מהדבר הזה ומתייחסים אך ורק לעצמם. יש רק דבר אחד שחשוב להם. הם עצמם. שום דבר אחר לא. זה נורא מפריע. זה בא לידי ביטוי בשירות צבאי למשל. הם מוכנים להיהרג באוהלה של תורה - אחרים - מה אכפת להם. ולא שאני תומך בגיוסם. מבחינתי שלא יתגייסו. אבל זאת דוגמה מובהקת מבחינתי לחוסר הסולידריות מצדם. אני חש שאני לא חשוב להם. אני חש שהם מוכנים שאמות ובתנאי שדבר לא יגרע מהם. לכן, כמובן שיש לי רצון קטן ביותר להיענות לדרישותיהם. גילגמש שיחה 13:47, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נהפוך הוא, בשם ערך השיוויון צריך לתת גם לאלו המעוניינים בלימודים ובהשכלה נקודת פתיחה שווה שתאפשר להם להיות אזרחים שווה ערך לכלל האזרחים. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 13:50, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
שוויון לא יכול לבוא לידי ביטוי אם יש מישהו שמודר מהמקום בגלל מינו, מוצאו, נטייתו המינית וכו'. גילגמש שיחה 13:52, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
וזה בדיוק העניין, הרי אותם חרדים מופלים על רקע מוצאם ולכן צריך לדאוג להם לקורסים נפרדים.פעיל למען זכויות אדם - שיחה 14:04, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
גילגמש, אני לא שופך קיתונות אש על מי שנוסע בשבת לצורך ההדגמה, למרות שזה מנוגד למערכת הערכית שלי, כך גם לא על צמחונים שמפריעים לי עוד יותר. כל עוד לא פוגעים בי באופן ישיר או עקיף מי אני שאכפה בשם השיוויון והליברליות את ערכיי. התנגדותם לגיוס ולשוק העבודה היא דבר שפוגע בעם, ואילו על כך היה יוצא הקצף לא הייתי מוחה. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 13:57, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ההבדל היחיד בין ההתנגדות לחוק הזה לבין חוק סגירת מרכולים בשבת הוא אלו ערכים נכפים על איזה ציבור, האם ערכי המערב נכפים על החרדים, או שערכי הדת נכפים על הציבור החילוני. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 14:05, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נוח למצדדי ההפרדה לגרור הדיון לשאלה הערכית (יש ערכים כאלה ויש אחרים, כאילו זכור ושמור את יום השבת כמוהו "לא תרצח"), אך מדובר בשאלות מעשיות, עד איזה גיל ושלב בחיים חרדים הם כמו ילדים שצריכים לנהוג בהם בזהירות מיוחדת? האם במקומות העבודה ראוי להנהיג הפרדה, כי חרדים לא יכולים להתמודד עם בני המין השני? לא מדובר כאן בעניין ערכי-עקרוני, הרי אז חברי הכנסת החרדים לא היו יכולים לייצג את הגברים החרדים בפני חברות הכנסת הנשים...כאילו חברי כנסת חרדים הם חסינים במיוחד מפני קסמן, אינם כמו המון החרדים שיש להתייחס אליהם כאל ילדים (או שחברות כנסת נעדרות אותם הקסמים).Dovole - שיחה 14:38, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אכן, אם תהיה דרישה מספיק גדולה מצד העובדים, מן הסתם יפתחו עבורם סביבות עבודה נפרדות (ולדעתי כבר יש כאלה), הכל תלוי בבקוש. בן עדריאלשיחה • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט 14:51, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כן מקצועות מסורתיים הם דוגמא לכך...המציאות הנוכחית היא תוצר של מציאות שבה לדת הייתה השפעה משמעותית, רק צריך להביט על העבר...מצער שיהיה לזה מקום משמעותי בעתיד.Dovole - שיחה 15:46, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דב, אינני מצדד בהפרדה, אלא מתקומם על הצבועים שמתנגדים לזכות הרוצים בהפרדה לקבל זאת. אולי אין דין חילול שבת כרצח, אבל גם אין דין אפשור הפרדה כדין רצח. ולגבי חברי הכנסת, יש יחידים שמקריבים עצמם לטובת הכלל, כמו שהרב שמתווכח עם הכומר צריך ללמוד נצרות, דבר שלא בהכרח יתירו לכל ילד. ולשאלה העקרונית שעולה כאן, אין זה שהחרדים לא יכולים להתמודד עם בני המין השני, אלא שבאופן כללי בכיתות ומסגרות מעורבות צצות פעמים רבות תקלות צניעות, ניתן למצוא הדגמה יפה מאד לכך בספרות הפרוזה והרומנים בין היתר. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 15:22, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אפקטיבית אתה מצדד בהפרדה...ואתה יודע לאסור המותר...האם נאסור את הנסיעה בדרכים בגלל תאונות הדרכים? אני לא רואה שום צביעות, החירות (חירויות הפרט) אינה עומדת קודם לשוויון היא עומדת לצדו, היא אף נובעת ממנו.Dovole - שיחה 15:34, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
היחידים שקראו לאסור משהו הם המתנגדים לחוק זה. המצדדים בחוק מתירים הפרדה על פי רצון הסטודנטים, מי שלא רוצה מותר לו ללמוד בכיתה מעורבת אף אחד לא יפריע לו. שום חירות איננה נמנעת על ידי חוק זה, להפך קודם לחוק נמנע השויון והחרות ללמוד בתנאים של הסטודנט, ולכן התנגדות לחוק שמקדם שויון וחרות בשם השויון והחרות היא צביעות. תוכל להצביע לי על משהו אחד שנמנע ממישהו בעקבות חוק זה? ולגבי איסורים בעקבות תאונות, בהחלט יש לנו כאלו, הגבלות על מהירות הנסיעה ועוד רבים שאני מניח שלא יקשה עליך לחשוב עליהם, לדעתך ישיבה בכיתה נפרדת כמוה כאיסור נסיעה בדרכים, ולדעתם היא כמו הגבלת המהירות ל70 קמ"ש. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 15:47, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כלומר בהפרדה מותר לגברים ולנשים ללמוד זה עם זה וללמד אלה את אלה? הפרדה איננה פעולה אלא המצב הטבעי? האם לרופא מותר להציע את השירות שלו רק לבני מין אחד? התיאור לפיו נשללים הערכים של צד אחד, שגוי, אתה מתאר הפרדה כפעולה שאינה פוגעת בשוויון, או שאתה למעשה טוען ש"פגיעה בשוויון" היא ערך? (אם כך אכן מדובר בהכשרת שרץ)Dovole - שיחה 16:05, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כאן הוכחת שלא טרחת אפילו לבדוק על מה אתה מדבר לפני שאתה מתלונן. החוק איננו קורא להפרדת האקדמיות, או להפרדת שום מסלול מעורב, אלא להמשיך להתיר מסלולים נפרדים נוספים לפי שיקול דעת האוניברסיטה ללא צורך בהתערבות המל"ג. כל המסלולים המעורבים עומדים על תלם, כך שגברים ונשים אכן יכולים ויוכלו עדיין ללמוד יחד וללמד אחד את השני באין מפריע. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 16:12, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצטער לא משוכנע שהבנתי מדוע "לא טרחתי אפילו לבדוק"...מה זה בדיוק לימודים נפרדים (גם אם קיימים מימי סורא ופומבדיתא)? אני לא דיברתי על כך ש"ישנה" אפשרות (הטענה של מי שקיומו של מסלול מופרד חשוב בעיניו היא שאלמלא קיומו לא היה לומד כלל, לכן לשיטתו אין כאן בחירה בין מסלול כזה לאחר) ללמוד ביחד או לחוד, אני דיברתי שהאפשרות ללמוד לחוד לא מאפשרת ללמוד יחד, אתה מבין זה עניין מובנה ופשוט ולא דרשני במיוחד. אתה מנסה להציג הפרדה כדבר שאינו נוגע לשוויון, מצטער באמת שאני לא מסכים עם המאמץ להכשיר שרץ (ולא מתרשם במיוחד מהתוצאות, לשיטתך אנחנו יכולים לסבול כל מה שחברות מסחריות יעשו כדי להרבות היקף פעילותן, כמובן עד שזה מגיע למרכולים בשבת).Dovole - שיחה 19:15, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
גילגמש, כל הכבוד על דבריך! מרבית האנשים יעדיפו להשתמש במכבסת מילים ולא להתבטא בצורת ההתבטאות שלך, ועל כך קבל ח"ח.
אשמח לדעת מה יעשו הסרוגים בתוך הסיפור הזה לפי דעתך, האם גם הם אנוכיים ודואגים רק לעצמם, כך שלא מגיע להם קורס נפרד? או מאחר שמרבית המגזר סובל בשקט בכיתות המעורבות אז שיסתדר. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 14:00, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מלא כל הארץ - הפרדה בהכרח סותרת שיוויון. זה לא עניין תיאורטי, מרגע שאתה פותח כיתה שבה המרצה חייב להיות גבר, אתה נותן יתרון לא הוגן לגברים בתחרות על משרות הוראה. אפשר להתפשר על דברים אחרים, למשל על החירות למכור חזיר בקמפוס, אבל לא על השיוויון. אוסיף גם שמזה עשרות שנים יהודים דתיים אדוקים לומדים עם נשים ומפי נשים, ומלמדים נשים, והם אינם רואים בזה הפרה של מצווה כלשהי. אם המטרה היא להשתלב בשוק העבודה הכללי - כדאי להתחיל להסתגל. דב ט. - שיחה 14:29, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אם יש מספיק משרות פתוחות גם לנשים ואין עודף שלהם בשוק העבודה יותר משיש אצל גברים אז אין הבדל. ואם המטרה איננה להשתלב בשוק העבודה הכללי, אלא רק לתרום את חלקם לפיתוח הכלכלה, אז אין צורך להתחיל להסתגל. לשם ההבהרה, אני עצמי אינני רואה צורך בהפרדה, אבל זה לא אומר שאמנע ממי שכן רוצה. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 15:22, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אם אפילו משרת הוראה אחת פתוחה לגברים בלבד ולא לנשים, האוניברסיטה אינה שיוויונית. עניין של עקרון. מובן שזה לא יעורר גל אבטלה גדול אצל נשים - זה עניין עקרוני וערכי. הפרדה סותרת שיוויון. מקוממת התפיסה שעקרונות וערכים נמצאים בצד אחד בלבד, ואילו הצד השני צריך להתחשב ולנהוג בפרגמטיזם ואין לו באמת עקרונות. התחשבות - איפה שאפשר, כמו בלוח החופשות או בהיצע המזון בקפיטריה. לתרום לכלכלה אבל תוך הקפדה על מנהגים מגזריים קיצוניים (הרבה מעבר לשמירת מצוות כמקובל על יהודים דתיים באשר הם) - ברוכים הבאים, יש דרכים אחרות שאינן תואר באוניברסיטה. דב ט. - שיחה 15:42, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
”מקוממת התפיסה שעקרונות וערכים נמצאים בצד אחד בלבד, ואילו הצד השני צריך להתחשב ולנהוג בפרגמטיזם ואין לו באמת עקרונות. התחשבות - איפה שאפשר”. חוזר על קביעתך זו, רק בהיפוך המושאים שבכוונת המשורר. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 15:48, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
"אם אפילו חנות אחת פתוחה בשבת, המדינה אינה יהודית (ודמוקרטית). עניין של עקרון. מובן שזה לא יביא לפגיעה ממשית בחיי הדתיים - זה עניין עקרוני וערכי. פתיחת מרכולים בשבת סותרת את היהדות. מקוממת התפיסה שעקרונות וערכים נמצאים בצד אחד בלבד, ואילו הצד השני צריך להתחשב ולנהוג בפרגמטיזם ואין לו באמת עקרונות. התחשבות - איפה שאפשר, כמו בלוח החופשות או בהיצע המזון בקפיטריה." בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 15:53, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ואם השויון כל כך חשוב לך, אז מדוע כשזה מגיע לדרישה של חרדי (לעומת דרישה של מרצָה) אתה אומר "יש דרכים אחרות שאינן תואר באוניברסיטה"? מה קרה לשויון ולכך שכל אחד זכאי ללמוד באוניברסיטה? יש גם אופציות אחרות ללמד ולהרצות שאינן בכיתה זו באוניברסיטה זו, למשל הכיתה ליד. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט • 15:56, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כל הויכוח פה הוא בהנחה שמשרה הפתוחה לגברים ולא לנשים תפגע בשוויון. אם כן, לכאורה אפילו לשיטתכם לא צריכה להיות בעיה במסלולים נפרדים בהם נשים מלמדות נשים וגברים מלמדים גברים. דב, אני לא בטוח שאתה צודק שמדובר על "מנהגים מגזריים קיצוניים שמעבר לשמירת מצוות המקובלת". המחלוקת בין שומרי המצוות היא רק בסדר העדיפויות. כלומר, בהנתן שהחברה המערבית כופה את התערובת, האם לוותר על לימודים או ללמוד על אף התערובת, תוך שמירה על הל' צניעות. רובם המוחלט של שומרי המצוות יסכימו שהמצב העדיף הוא לימודים נפרדים. בן עדריאלשיחה • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט 16:03, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בהחלט תהיה בעיה של שיוויון, הרי מה הסיכוי שמספר שעות ההוראה הנדרש בכיתות נפרדות לגברים ונשים יהיה זהה בדיוק? ומבחינת התלמידים - שהתכנים יהיו זהים לחלוטין, רמת ההוראה זהה לחלוטין? עיקרון זה עיקרון, ושיוויון הוא שיוויון, לא כמעט ולא בערך. הפרדה, עקרונית, סותרת שיוויון. העדפות כבודן במקומן מונח, אבל הן עדיין רק העדפות. על העדפתם של חלק מהסטודנטים החילונים או הלא-יהודים שימכרו חזיר בקמפוס, או שיתקיימו לימודים בחגי ישראל, אפשר להתפשר. לא על עקרונות. זה לא שמאלצים את הסטודנטים הדתיים להגיש מטלה ביום כיפור בניגוד ליסודות אמונתם. (אני לא בטוח אגב שרוב שומרי המצוות יעדיפו לימודים נפרדים. אולי. מדוע למשל למד ישראל אומן בקולג' כללי בניו-יורק ולא בישיבה יוניברסיטי?). דב ט. - שיחה 16:35, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
למה יש צורך בשוויון מדומה? אם מספר השעות הנדרש שונה, למה יש להכריח את אחד המינים לשמוע פחות שעות או יותר שעות מהדרוש לו? לעניין פרופ' אומן, עדיף כמובן לשאול אותו, אבל הרשה לי לנחש שהדבר קשור בהבדלים ברמה האקדמית של שני המוסדות (הטענה שלי היתה שכאשר זהו השיקול היחיד, הרוב יעדיפו הפרדה, ורק שאלת דירוג הערכים הוא הנתון במחלוקת). בן עדריאלשיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ט 22:40, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דב ט., באקדמיה מתקיימת הוראה מקבילה (אותו קורס מפי מרצים שונים) מאינספור סיבות פרקטיות, ואיש אינו מוודא שהתכנים ורמת ההוראה "זהים לחלוטין"; זו תהיה פגיעה בחופש האקדמי של המרצים. עוזי ו. - שיחה 23:07, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
עוזי, החלוקה לקורסים במצב כזה נעשית על בסיס שיוויוני, לא על בסיס דת, מין וכו'. מה אם (כפי שאכן המצב) יש הרבה יותר בנים מבנות המעוניינים בקורס מסוים במשפטים? חלוקה על בסיס מין היא כבר לא כ"כ מקבילה ורחוקה מלהיות שווה, בניגוד לחלוקה שרירותית לקורסים הניתנים במקביל. דב ט. - שיחה 10:52, 5 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────


− ההפרדה הזאת היא יסוד הדת. לכן, אין אפשרותה לקבל במרחב הציבורי. המרחב הציבורי חייב להשאר חילוני. כנראה שהיתי צריך להזכיר את הדבר הזה, שחשבתי שהוא מובן מאליו אבל כנראה שלא. כך לפחות לשיטתי. המרחב הציבורי בכל המדינה, כולל באזורים דתיים חייב להשאר חילוני. לכן, לא תתכן הפרדה באוטובוסים (גם אם נוסעים בהם רק חרדים) לא תתכן הפרדה ברחובות (גם אם הרחובות האלה בלב שכונה חרדית) לא תתכן כפייה דתית כלשהי במרחב ציבורי. ההפרדה הזאת היא סממן לכפייה זו, גם אם היא לא פוגעת בי ישירות. לכן, תמיד תהיה התנגדות לדבר כזה ואני די בטוח שבסופו של דבר, גם אם תתקבל ההפרדה, היא תתנקם בציבור החרדי. אני לא חושב שהציבור החילוני, שהוא הרוב המכריע בכל הצמתים המרכזיים יקבל את הדברים האלה. החרדים ברובם הגדול לא מהווים כוח כלכלי משמעותי. לכן, ההפרדה הזאת לא תעזור לשילובם, לדעתי אפילו תפגע. אבל לא בגלל זה אני מתנגד. פחות אכפת לי אם פלוני משתלב או לא. זאת זכותו לחיות בשילוב או בנפרד. לא מעניין אותי כל כך מה הוא בוחר. ההתנגדות שלי היא כאמור בגלל הכפייה הדתית שאני חש. עם זאת, אני כאמור מתנגד לכל פגיעה בחרדים ובעד שיתוף פעולה עם חברה זו, עד כמה שהדבר אפשרי (בלי פגיעה בעקרונות יסוד). גם כאן בוויקיפדיה אני שמח לשתף פעולה עם עורכים חרדים ודתיים. אני משתדל מאוד לא לפתוח הצבעות בשבת ולא מתייג אף משתמש דתי בשבת (אם ראיתי בקשה כזאת) ומשתדל לא לכתוב להם הודעות בשבת. גם בפיקניקים שבהם היתי אחראי על רכישת בשר תמיד הקפדתי על תעודת כשרות ועוד כהנה וכהנה (הוותיקים יכולים להעיד על כך).

כמו כן, אני סבור שהתהליך שעבר על אירופה יעבור גם על ישראל והחרדיות תעלם מהעולם. המודרנה עברה כבר פעם אחת על החברה היהודית המסורתית במאה ה-19. התוצאה היא החילון הנרחב. אני בטוח שזה יקרה שוב והמודרנה שוב תפגע באורח החיים החרדי. אני לא חושב שהם יעלמו לחלוטין, אך מספרם יצטמצם. אני לא יכול לדעת מתי זה יקרה אבל זאת דעתי על החברה הזאת. אני לא חושב שקיצון דתי יכול להתקיים לצדה של מודרנה. אגב, גם בארה"ב יש ירידה ניכרת במספר המאמינים ועלייה בחוסר אמונה באלוהים (en:Irreligion_in_the_United_States) גם שם שיעור האמונה באלוהים יגיע לזה שמקובל באירופה (בין 20 ל-30 אחוזים ברוב המדינות המערביות, כ40-50 אחוז במדינות מסורתיות יותר וגם המספרים האלה הולכים ופוחתים). אני מקווה שזה יקרה בימי חיי. אצל החרדים זה כנראה יקח קצת יותר. קשה לדעת כמה בדיוק. אבל כמה אפשר להתמקד בלימוד תורה כשיש עולם שלם בחוץ. עולם שקל לראות. חופש מיני, חופש מחשבה, חופש לבוש ועוד. כל זה מעבר לכביש עבור רוב החרדים הישראלים (יתכן שגם בחו"ל, אני לא מכיר את המצב שם). הם מנסים לשבור טלפונים סלולריים כאילו שזה יכול למנוע את האינטרנט. מנסים להטיל פיקוח בגלישה כאילו שפיקוח עצר אי פעם התקדמות טכנולוגית. מי שרוצה יעקוף את הפיקוח. לכן, בסך הכל אני אופטימי לגבי הציבור הזה. אז אולי אוכל לחזור לתחושתי הקודמת כלפי הדת (הייתה תקופה שדי חיבבתי אותה, אם כי אף פעם לא היתי דתי או קרוב לכך). גילגמש שיחה 23:10, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

רח"ל. מובטחים אנו ”"כי לא תשכח מפי זרעו" - הרי זו הבטחה לישראל שאין תורה משתכחת מזרעם לגמרי” (ספר דברים, פרק ל"א, פסוק כ"א ורש"י שם). בן עדריאלשיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ט 23:20, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אמרתי שהחרדיות לא תעלם לחלוטין. לכן, מבחינה זו אין מחלוקת ביננו. גילגמש שיחה 23:22, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בן עדריאל "”והלוים מבינים את העם לתורה...אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם...והלוים מחשים לכל העם לאמור הסו כי היום קודש...וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם, הכהנים והלוים אל עזרא הסופר ולהשכיל אל דברי התורה...וימצאו כתוב בתורה...וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא” איני בטוח באשר לעתיד, אך התורה נשכחה בעבר, ומה בכלל מועילה התורה למי שלא מקיימים אותה, יהיו אלה הרוצחים והיורשים, הפודים את ציון באלימות, המבקשים להמיר את הטוב ברע, אלה שנאחזים במסורת שלהם כמו אינם מבינים זו אותה המסורת שהעבירו אבות לבנים אמהות לבנות בימי ירבעם בן נבט במקדשי בית אל ודן.Dovole - שיחה 00:58, 5 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ההפרדה אינה יסוד הדת. הרי יש דתיים מאמינים שומרי מצוות שלומדים וגם מלמדים במסגרות מעורבות. הטענה של בן עדריאל שכולם היו מעדיפים הפרדה מלאה טעונה הוכחה בעיני. אף אחד לא יטען ששמירת עשר שעות בין בשר וחלב עדיפה מבחינה דתית על פני שמירת פער הזמן המקובל. האם בענייני צניעות אין זה כך, וכמה שיותר מופרד יותר טוב? (ומי שמוכן ללמוד עם נשים עושה פשרה?). דב ט. - שיחה 10:55, 5 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

הצבעה חדשה במדור המומלצים[עריכת קוד מקור]

אני יודע שהפרסום מתאים יותר אל לוח המודעות, אבל לכיכר העיר יש יותר כניסות והשאיפה שלי היא שבהצבעות במדור המומלצים ייקחו חלק מספר מרובה של משתמשים, כמו בהצבעות מחלוקת או מחיקה. אבקש מאוחר יותר היום במזנון את רשות הקהילה לפרסם את ההצבעות בכיכר העיר באורח קבוע, אבל עכשיו אני מפרסם כדי לראות אם אכן יהיו יותר כניסות דרך כיכר העיר. מוזמנים כולכם להצביע! ניב - שיחה 12:47, 1 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

לשלוף את הפרט הנכון מויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

לכל זה אפשר לחבר את מאגר הידע העצום של גוגל עצמה, שתוכל לענות לכם על שאלות כמעט בכל נושא: מתי פרצה מלחמת העולם השנייה, מי היה הנשיא השביעי של ארה״ב, מתי ייערכו הבחירות המקומיות בישראל. אם מידע כלשהו איננו מופיע במאגר של גוגל עצמה, יידע Google Home לשלוף את הפרט הנכון מויקיפדיה ולהקריא לכם אותו.--כמה אנחנו רחוקים משליפה מהויקי העברית? 129.69.140.138 13:10, 1 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אתה מצטט מכתבה על גוגל הום, והשאלה היא כמה גוגל הום רחוק מתמיכה בעברית. חיפוש בגוגל כבר כיום מציג מידע מוויקיפדיה העברית. Uziel302 - שיחה 13:30, 1 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

הורות ליברלית[עריכת קוד מקור]

קראתי פעם כתבה שזה נעשה גם בארץ. איך עוצרים את הטירוף הזה?!


https://www.youtube.com/watch?v=i9eQGeCLOAo&authuser=0

שבוע טוב, נדנד - שיחה 20:24, 1 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מוזר לי שזה מתויג כהורות ליברלית - הרי זה בדיוק ההפך מליברליות. הילד לא זוכה 'ללכת עם האמת שלו' אלא מוכתב לו מסלול שעליו ללכת בו גם אם לא מתאים לו. מאוד לא ליברלי. זה סיפור ממש מוזר, וגם חסר פרטים נוספים שיתנו, אולי, הסבר כלשהו להתנהגות יוצאת הדופן הזו של האמא, שעל פניו נשמעת כמו מקרה קיצוני של בורג שהשתחרר, כמו הרבה סיפורים שמגיעים לחדשות בארה"ב. לא חסרים טיפוסים הזויים באופן יוצא דופן (כמובן, אולי גם הסיפור הזה הומצא או מאוד נופח, מאחר שהוא בסך הכל סרטון יוטיוב שמועבר על ידי נערה עם אג'נדה, שתורגם לערוץ עם אג'נדה. אם תמצא במקרה סיקור קצת יותר רציני של הסיפור הזה, יכול להיות מעניין שתשתף). איש השום (Theshumai) - שיחה 01:59, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
טוב, במקרה גם מדובר למיטב הבנתי על סירוס כימי בילדות, וכיון שזה כנראה חוקי, זה די מזעזע. המקרה הספציפי לא רלוונטי. כתבתי למעלה שראיתי כתבה שגם בארץ עושים את זה לילדים, וגם אם נניח שזה ברצון ההורים זה עדיין מזעזע שנותנים להם לעשות את זה לילדים בני ארבע. ובקשר לליברלי כן\לא, הליברלים לא ממש עקביים בקשר לרעיונות שלהם, למשל בנוגע להפלה, שנהייתה זכות ליברלית, וכל רעיון שמטשטש את גבולות המגדר הם מאמצים באופן מיידי. חנוכה שמח! נדנד - שיחה 16:37, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
חג שמח נדנד Face-smile.svg. אני מגדיר את עצמי, בין השאר, כליברל, ואני מסכים אתך שהסיפור שאתה מתאר פה מזעזע. הבעיה עם הליברלים היא שהם אינם עונדים תגי זיהוי מסודרים, וכל אחד יכול לטעון שהוא ליברל ולהתכוון למשהו אחר Face-smile.svg. המונח 'ליברלי' גם נוצל (שלא לומר - נשחק) על ידי גורמים פוליטיים מימין ומשמאל באירופה, ארצות הברית וישראל, כך שבמקומות שונים בעולם, בהתאם להקשרים הפוליטיים המקומיים, אדם שיגיד על עצמו שהוא "ליברל" יתכוון לדברים שונים מרעהו במדינה אחרת. בבסיס רעיון הליברליזם עומד אמנם רעיון החירות האישית של אדם לפעול כצו מצפונו, אולם למושג הסתעפויות שונות, ואדם שמגדיר את עצמו כליברל מבחינה חברתית עשוי לא להגדיר עצמו כליברל מבחינה כלכלית למשל (נפוץ בישראל ובארה"ב למשל), כך שהזהות הליברלית, כמו רוב הזהויות שאדם עשוי להגדיר עצמו באמצעותן - היא לא ממש אחידה. כך או אחרת, לדעתי במקרה זה הקשר לליברליזם רופף, בטח בהקשר של הגישה ההורית. איש השום (Theshumai) - שיחה 21:59, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

שום יקר, נדנד הוא יח"צן, הוא בסך הכל מנסה להכתים את השם התואר "ליברלי", מבלי להבין כלל שהוא כזה...לפחות טוען שהוא כזה (איש ימין). נדנד, אם אתה רוצה לתקן מפגן הבורות שלך, תערוך מחדש הכותרת השגויה (כנראה, לא צפיתי בקישור). ליברליזם כלכלי הוא מונח מוגדר, ליברליזם חברתי גם הוא מונח מוגדר ושכיח יותר בארה"ב (למשל מועמד של המפלגה הליברטריאנית תיאר עצמו כליברל כלכלי וליברל חברתי). ליברליזם עקרונית לא אומר לאנשים כיצד לפעול, הוא מאפשר להם לפעול, מוזר שצריך להסביר זאת למי שמעיד על עצמו כאיש ימין...(ימין אומנם אינו רק "ליברליזם" אלא גם "שמרנות", אך אלא רכיבים "דיאלקטיים" במושג הכללי של ימין).Dovole - שיחה 22:47, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

איש השום (Theshumai) היקר, ראשית סליחה אם אתה או מישהו אחר שהדברים אינם נוגעים אליו חש שלא בנוח מהכותרת, זו לא הייתה כוונתי! זכורני שהעתקתי את הכותרת מהקישור, בלי הרבה מחשבה. בכל מקרה לא כתבתי "הורות של ליברלים", אלא הורות ליברלית, דהיינו כעין..."חופשית", "מתקדמת", או משהו בסגנון (זה גם הפירוש הלשוני, לא?). חוץ מזה לא התכוונתי לכלום. זה שזה מזעזע אני מאמין שכולם מסכימים. הבעיה שקראתי כתבה שעושים את זה גם בארץ, גם אם בידיעת ההורים, ובצורה חוקית, כך שזה מטריד ביותר. חורף נעים! נדנד - די להטייה בויקיפדיה! - שיחה 00:02, 11 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כך הופכים דברים טובים לרעים, מחליפים השמות, חופש וקדמה הם התארים הנכונים לדברים "מזעזעים" לשיטתך...Dovole - שיחה 00:14, 11 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מדוע האוניברסיטה העברית רוצה להתנתק מהשפה העברית[עריכת קוד מקור]

אין בזה חידוש גדול. כדי לאפשר לימודים של סטודנטים זרים, ובוודאי לשם השתתפות של מרצים אורחים, מתקיימת באוניברסיטאות בישראל פעילות באנגלית. כאשר נזכה לקיום דבר ישעיהו הנביא ”כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים” ילמדו בעברית בכל אוניברסיטאות העולם, אבל עד אז האנגלית שולטת. דוד שי - שיחה 06:28, 3 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בוודאי שיש בזה חידוש עצום. במהלך עשר שנותי במחלקה לפיסיקה של האוניברסיטה העברית הייתי בשני קורסים בלבד שהועברו בשפה האנגלית, שניהם קורסי רשות שהועברו על ידי מרצים שאינם דוברים עברית. כל התרגילים והעבודות שהגשתי, וכל המבחנים שכתבתי, מלבד שתי עבודות התזה, נכתבו בעברית. כאן מדובר על כך שהתארים המתקדמים במדעים המדוייקים ילמדו באנגלית. אני מסכים שזהו אכן מחסום רציני בפני סטודנטים זרים, אבל זה לא משנה את העובדה הפשוטה שזה רחוק מלהיות המצב הקיים כיום. משה פרידמן - שיחה 16:25, 3 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דוד שי, מתי ילמדו בסינית ? צחי לרנר - שיחה 08:51, 3 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ברגע שהם ישתלטו על העולם. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 17:29, 3 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אולי הרבה קודם, כלומר כבר עכשיו, במכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה. דוד שי - שיחה 21:18, 3 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יוזמה מבורכת של האונ' העברית. בהחלט ראוי ללמד באנגלית החל מתואר שני. הדבר נכון במיוחד למקצועות טכנולוגיים כמו הנדסה. אני לא בטוח שיש בכלל מונחים במדעי המחשב בשפת הקודש ואם יש כאלה אני מניח שלא מרבים להשתמש בהם. גם במקצועות מדויקיים ראוי ללמד באנגלית כי המחקר העדכני בלאו הכי נעשה באנגלית. במדעי הרוח שקשורים באופן ישיר לישראל או ליהדות היתי משאיר את הלימוד בעברית אבל ביתר הדברים ראוי לשקול מעבר לאנגלית. גילגמש שיחה 09:39, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אבל אולי כדאי שישקלו לשנות את שם המוסד קודם, אחרת האבסורד יחגוג... בן עדריאלשיחה • כ"ו בכסלו ה'תשע"ט 14:47, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בן עדריאל, זאת סתם חוסר הבנה של המושג "העברית" בהיסטוריה של עם ישראל. Shannen - שיחה 09:25, 5 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא יודע למה אתה חושד אותי בבורות שכזו. אני יודע שהמושג "עברי" שמש אז כמעין "יהודי-ציוני", ובכל זאת יש משהו מגוחך בעובדה שהאוניברסיטה העברית תעבור לאנגלית. אחד הביטויים של ה"עבריות" אכן היה חזרה לשפה העברית. בן עדריאלשיחה • כ"ח בכסלו ה'תשע"ט 23:05, 5 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לפעמים נראה שבאמת לאנשים נמאס מהעברית... אין דרך אחרת לתאר את זה. התגובה הזאת מדברת בעד עצמה. קנורוזובסקי - שיחה 16:25, 5 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

הוצאתי מדירוג שנגחאי את חמשת האוניברסיטאות המדורגות ראשונות מארצות שאינן דוברות אנגלית, וניסיתי לברר את דרישות השפה לתארים מתקדמים. המכון לטכנולוגיה של ציריך: רוב התכניות באנגלית. אוניברסיטת טוקיו: רוב התכניות ביפנית, יש כמה תכניות ספציפיות באנגלית. אוניברסיטת קופנהגן: תואר שני בדנית (למעט חריגים), תואר שלישי ניתן ללמוד באנגלית (לא ברור לי מה זה אומר בדיוק). אוניברסיטת קיוטו: מציעה תכניות גם באנגלית. סורבון: תלמידים זרים מחוייבים לדעת צרפתית ברמה אקדמית. לא ברור לי מה לגבי הקורסים. מה אני למד מזה? שאפשר להיות אוניברסיטה מובילה ברמה בינלאומית גם מבלי לשנות את שפת ההוראה, אבל זו לא בושה להחזיק גם תוכניות באנגלית. משה פרידמן - שיחה 20:37, 5 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

תגובת האקדמיה ללשון העברית שהבאת מדגימה ניתוק מהו. תסריט המדרון החלקלק שלהם מופרך למדי. מוטב שידאגו לא מכך שילמדו קורסי תואר שני באנגלית - מה שכנראה יציל את החוגים למדעי הרוח בישראל - אלא ממצבם של התארים הראשונים הנלמדים בעברית. Reuveny - שיחה 21:22, 5 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בכלל לא תמימה ההחלטה הזאת. משום מה נראה שהאוניברסיטה העברית בירושלים נמצאת בתהליך התנערות מובהק מהצביון הלאומי של מדינתנו היהודית: קודם מתנערת משירת התקווה, ואחר כך מבטלת לימודים בעברית. מה לדעתכם מעיד השילוב הזה? קנורוזובסקי - שיחה 22:09, 5 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אוניברסיטה עברית אינה אוניברסיטה יהודית...נראה שמישהו באמת התנתק מהלאומיות שלו. להתנער משני משפטים ארכאיים גזעניים ולאומניים אינו להתנער משפה, מישהו חשב שתואר שני אפשר לעשות מבלי לדעת אנגלית? אפילו במקצועות כמו משפטים זה מגביל ובעייתי ללמד בעברית (אם בעבר בשל המקורות הבריטיים של המשפט והמנהל ואם כיום בעולם המשפט המשווה והגלובלי). ישנם מספיק מוסדות לימודיים שילמדו בעברית, בערבית וביידיש,האוניבסיטה העברית בסך הכל מבחינה עצמה, מייצרת מדרג ורמה בין המוסדות השונים, במכון ויצמן כך היה נהוג, ובמרבית הדוקטורטים קשה להאמין שהחומר אינו באנגלית או שפות זרות אחרות. ההערה של בן עדריאל מעלה חיוך, אך למעשה בעברית התרחשו אבסורדים כמו לימודי ספרות אנגלית באוניברסיטה העברית (לא יודע מה אבסורדי יותר מאשר ללמד זאת בעברית), לא צריך להגזים בהערכה לשמות, תמיד ישנו מרכיב של בגידת הדימויים, אידאליזם, סימולאקרה או ביהודית שלילת התארים, ואם לא אז חוטאים ברדוקציוניזם.Dovole - שיחה 22:59, 5 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לפי ההישגים עד היום כנראה שכן אפשר ללמד תואר שני בעברית ומי שחשב כך לא טעה. עם זאת, אין כוונתי להתווכח עם מי שחושב שמדינת ישראל יותר טרוריסטית מארגוני הטרור הפלסטיניים. נרו יאירשיחה • כ"ז בכסלו ה'תשע"ט • 23:24, 5 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא ראיתי שמכון ויצמן, המלמד באנגלית בלבד, הגיע להישגים גבוהים יותר מאוניברסיטאות אחרות בארץ המלמדות בעברית. משה פרידמן - שיחה 23:38, 5 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
איני יודע מה זה "יותר הישגים" ואיך בדיוק מודדים אותם, אבל זו לא קפיצה רחוקה להסיק שמדובר במקדם של הספק מדומה- הצורך להעביר הידע מאנגלית לעברית והוויתור עליו מאפשר למרצים ולתלמידים להגביר ההספק הממשי, כאשר מלכתחילה מי שמעוניין שהדיסרטציה שלו תקבל התייחסות רצינית יותר יערוך אותה באנגלית, כי רק כך תהיה גישה לצטט...איני יודע מה זה ההישגים עד היום, למדו תואר שני ואז מה השלימו דוקטורט באנגלית ופוסט בכלל בארה"ב...באשר להערה המגוחכת על הטרור, אני שב ומזכיר לך כי שכחת שאתה מי שפתח בתחרות "למי יש טרור גדול יותר"...ואיני מצליח להבין בכלל ההקשר...אולי תכתוב גם שצריך להשמיד את קרתגו ולמחות את זרע עמלק...Dovole - שיחה 01:19, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
גם ההערה לגבי צרפת ויפן לא כל כך רלבנטית לישראל שהיא שבריר מכמות דוברי השפות הללו והיקף המחקר בהן, ההשוואה לדנמרק היא הראויה. באשר "לתמימות" ההחלטה, אני הייתי מציע לקרוא בערך מלחמת השפות, אם כבר המעשה הלא תמים בעליל הוא הנדסת הלאומיות והלאום, באותה השעה, אני לא יכול לדמיין עצמי מוותר על העברית, מים חיים, שעל פה, על שפתיים ועל לשון...Dovole - שיחה 01:28, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה בדיוק הדבר הבא שחשבתי עליו: הולכת להיות מלחמת השפות (2019)? זה הזמן להכריז על כך קנורוזובסקי - שיחה 09:37, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בשנת 1913 לא הייתה קיימת כמעט תרבות עברית. כמוכן באותו הזמן המילה התייחסה לא רק לשם השפה אלא גם לעם: העברים. השימוש הזה נפוץ פחות כיום. אולם האוניברסיטה הייתה גם האוניברסיטה של העברים. בכל מקרה, בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה העשרים נאלצו לדחוף לאנשים את השפה. בהמשך, כמאמר קישון, זו הייתה שפת אם שאמהות למדו מבניהן. אבל כבר עברנו את השלב הזה. אנחנו כבר חולמים בעברית. Tzafrir - שיחה 15:44, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
צרפת ויפן בהחלט דומות לישראל. הצורך של מדען יפני באנגלית זהה בדיוק לצורך של הישראלי, וכנ"ל בצרפתית. נדיר מאוד שפיזקאי יפרסם מאמר בשפות הללו (סינית דווקא יש), ואני מעולם לא נזדקקתי לציטוט בשפות הללו. (יצא לי רוסית, סינית וגרמנית, וגם זה מעט מאוד מאוד). כל הכנסים המדעיים מתנהלים באנגלית. ובכל זאת, הם מלמדים את הסטודנטים שלהם בשפת האם, בדרך כלל. גם הטענה שלך על הספק מדומה מעידה על חוסר הכרות עם השטח. כתיבת העבודות והמאמרים נעשית באנגלית ללא קשר לשפת ההוראה. אף אחד לא מתרגם מאמרים או תזות. כנ"ל קריאה של מאמרים בשפת המקור. השאלה היא על שפת ההוראה בכיתות. ולגבי השאלה ביחס להישגים: יש מדדים מקובלים, ובהם מכון ויצמן לא מדורג בדרך כלל לפני האוניברסיטה העברית והטכניון שמלמדים בעברית. משה פרידמן - שיחה 16:48, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
טוב הן דומות לישראלית...(למעלה מ-200 מיליון דוברי צרפתית ורק 126 מיליון דוברי יפנית). אני מוצא שהדוגמאות שלך רק מממחישות עד כמה מדובר בגורם שהוא גרר. בעברית כנראה הבינו שאם הם לא רוצים להשתרך מאחורי מכון ויצמן מוטב להם ללמד באנגלית, המסננת שלהם תהיה עדינה יותר ובכך איכותית יותר, התלמידים שלהם ישתכרו מכך שיתרגלו למציאות, היצע המורים שלהם יהיה גמיש יותר, והיצע התלמידים גם כן... אני לא טענתי שמתרגמים מאמרים (אם כי זה קיים, אין לי מושג לגבי ההיקף, זה קיים לאנגלית בכל מקרה) אלא שיש לערוך תכניות לימודים, הרצאות, ספרי לימוד...Dovole - שיחה 19:28, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יש גם מיליארד הודים. המספר לא רלוונטי לכלום. כתבי העת המדעיים יוצאים באנגלית. לא בצרפתית ולא ביפנית. כך גם הכנסים. כרגע, בדירוגים המקובלים האוניברסיטה העברית מדורגת לפני מכון ויצמן, אז ההערה שלך לגבי ההשתרכות מאחור לא ברורה ומנותקת מהמציאות. כתבת למעלה על הצורך להעביר ידע מאנגלית לעברית, עם הערה לא ברורה על דיסרטציות. מה שאני אומר הוא פשוט מאוד: לא מעבירים כמעט כלום מאנגלית לעברית או להיפך. זה המצב כבר היום. לא תכניות לימודים, לא הרצאות, לא סיפרי לימוד ולא דיסרטציות. אנשים במדעים המדוייקים לא מבזבזים זמן על תרגום. ובכל מקרה הטיעון שלך מנותק מהמציאות, שהרי כבר הדגמתי לך שגם באוניברסיטאות המובילות בעולם ממדינות שאינן דוברות אנגלית לא העבירו, בדרך כלל, את שפת ההוראה לאנגלית, למרות הצורך לכתוב דיסרטציות באנגלית. משה פרידמן - שיחה 19:44, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא מבין מדוע משתמש:בן עדריאל מתפלא על כך שאוניברסיטה הכנה עצמה "עברית" מלמדת בשפה שאינה עברית, בעוד שהאקדמיה ללשון העברית טרם מצאה לעצמה שם בעברית. דגש - שיחה 20:02, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
המילה אקדמיה היא מילה תקינה לשימוש בעברית. אין חובה לעברת כל מילה. יתרה מכך: אף אחד לא היה מעביר ביקורת על האוניברסיטה העברית, אילו חוקריה היו מלמדים על רזוננס במקום על תהודה, או על היררכיה במקום על מדרג. הביקורת היא על נטישה מוחלטת של העברית כשפת הוראה בתארים מתקדמים, לפחות בחלק מהחוגים. משה פרידמן - שיחה 20:19, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
קודם כל המחקר בהודו אולי לא בשנים האחרונות אך עד לפני כ-400 שנה נחקר גם היום במידה של אינטנסיביות (שלא לדבר על במאות ה-17-19). אך הודו היום אינה במצב של יפן וצרפת (ששוב כל כך דומות לישראל הכלכלה השלישית בגודלה בעולם והכלכלה (נגיד) שישית), הודו תהיה שם כנראה, סין נראה שכבר שם...בכל מקרה ניכר שאינך מוכן לקבל שביפן ובצרפת הכשרת מהנדסים בשפות המקומיות היא משתלמת, ואילו באוניברסיטה שלא מכוונת להכשרה מקצועית אלא למחקר, ומבקשת לאכלס איזו עילית שהיא יותר מסך דובריה של שפה יחסית מצומצמת בדובריה, יש הצדקה לבחור ללמד בלינגואה פרנקה.Dovole - שיחה 01:29, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

190 universities just launched 600 free online courses. Here’s the full list.[עריכת קוד מקור]

תודה רבה, צחי! מצאתי קורסים מעניינים רבים! גילגמש שיחה 09:42, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בבקשה גילגמש, צחי לרנר - שיחה 09:46, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יש גם כמה בעברית (מתכתב עם האייטם העליון יותר) קמפוס. ביקורת - שיחה 14:23, 4 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

התקשורת הישראלית[עריכת קוד מקור]

אתר למנויים בלבד ירמי עמיר, גל"צ מציגה: סיכול ממוקד לרזי ברקאי, באתר TheMarker‏, 5 בדצמבר 2018

אני לא בעד הצעד הספציפי הזה אבל בהחלט תומך במהלך המבורך הזה. משהו טוב עובר על התקשורת הישראלית. eli - שיחה 01:34, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כמובן שכחתי את זה: לונדון וקירשנבאום יורדת ונחום ברנע מפסיק לכתוב את טורו. eli - שיחה 16:24, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
חבל, כי רזי הוא מגיש מצויין. כימני, אני לא מזדהה עם הרושם של הכותב שרזי הוא דעתני במיוחד או נשכן. להפך. אני חושב שיחסית לאחרים הוא משתדל להיות מאופק, נייטרלי וממלכתי. והוא גם מאוד מקצועי. רינה מצליח, למשל, שתוארה בכתבה כמישהי שתבוא במקומו, הרבה פחות מאופקת, הרבה פחות נייטרלית, הרבה פחות ממלכתית, ולדעתי גם פחות מקצועית. אני שומע את רזי כמעט כל יום ומאוד נהנה. מה שכן: לדעתי שעתיים זה יותר מדי. בלי קשר לעמדותיו. בדרך כלל השעה הראשונה הרבה יותר מעניינת מהשניה. משה פרידמן - שיחה 16:41, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הוא בן 69, מתי בדיוק הוא אמור לפנות המקום לאחרים ולאחרות?Dovole - שיחה 19:31, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מתי שבן גילו (ופקודו לזמן קצר) נתניהו יפנה את מקומו? אני הפסקתי להקשיב לתוכנית של גל״צ בחמש אחרי הצהריים בגלל יעקב ברדוגו שמצליח לתחוב את דעתו לכל מקום ולכל שאלה שלו. לעומת זאת לקלמן ליבסקינדאסף ליברמן) בבוקר אני נהנה לרוב להקשיב (תחרות קשה מול ברקאי) למרות שאני לא מסכים לדעותיו במקרים רבים (ואולי אף ברוב המקרים), ואפילו כאשר זו שעה שניה (לא הרגשתי בירידה באיכות). Tzafrir - שיחה 19:53, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נכון מאוד. ברדוגו זה ממש קשה. וגם רזי שכח להיות נושך כבעבר, או שבאמת זז ימינה משמעותית. ליבסקינד רהוט ואינטלגנט, ואפשר לשמוע אותו גם בלי להסכים לדעותיו. חותם על דבריך. ביקורת - שיחה 20:16, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא חושב שרזי זז ימינה. אני חושב שהוא פשוט מקצועי, ומנסה לצמצם מעט את הנוכחות של עמדותיו האישיות בתכנית. משה פרידמן - שיחה 20:54, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נתניהו באמת עושה צחוק מדמוקרטיה, והעוול האחד לא מכסה על האחר. אני מעולם לא האזנתי לברקאי, קראתי פעם אחת מאמר תגובה שכתב בהארץ (לפני כמה חודשים או שנה...). ליבסקינד עיתונאי מקצועי, וזה מפיל מהכסא מי שרגיל לאנשי תקשורת מימין שחפים ממקצועיות..."גזענות של ציפיות נמוכות"(בהשראת אביר מתמטיקה)...Dovole - שיחה 22:06, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
רזי מבליט את דעותיו ללא הרף, ובצורה מטרידה ביותר. אני כבר מעדיף לשמוע את רינו צרור, שלא מנסה להיות אובייקטיבי (לא שאני מקשיב לו...), מאשר את רזי שאתה כל הזמן צריך לשים לב לשיטות שלו לקדם דעות מסויימות. נדנד - שיחה 00:58, 7 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הסיכול הממוקד לרזי ברקאי נעשה עוד לפני כשנתיים, כשצירפו לתוכניתו מיני ארחי פרחי. רזי ברקאי עצמו הוא מהשדרנים הטובים ביותר שיש כיום, ואינני רואה שום הצדקה להערה הגילנית שהושמעה לעיל - כל זמן שכוחו במותניו אין סיבה לכפות עליו פרישה (ובאותה מידה אין לטעון שישי שנרב צעיר מדי). אני מתנחם בתוכניות של אריה גולן (כבר בן 71 ומלא מרץ) ואילנה דיין. שדרנים כמו ברדוגו גורמים לי להאזין יותר ויותר למוזיקה קלאסית. דוד שי - שיחה 06:43, 7 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אם כבר צעירים ומבוגרים: ליבסקינד הוא איזשהו סוג של ילד? Tzafrir - שיחה 09:15, 7 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
"הסיכול הממוקד" לרזי לפני שנתיים נעשה בגלל שהוא פשוט משעמם, לא? נדנד - שיחה 12:01, 7 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
שאלתי ולא נעניתי: למיטב הבנתי „ליבסקינד״ הוא „ילד אהוב״. Tzafrir - שיחה 08:50, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ההערה "הגילנית" שלי אינה גילנית יותר מגיל הפרישה, מדוע פורשים בגיל 62-70? אין לי יותר מדי מושג לגבי ברקאי, אך אני שומע-צופה באחרים שראוי היה שיפרשו, והם פרשו ובכל זאת מעסיקים אותם בקבלנות. להבנתי אין צעיר מדי (אבל כן יש לאומן וגזען מדי), אם כי לא לקחתי בשיקול את העובדה שמדובר ברדיו, ולקול עמוק, מחוספס יש איכויות משלו...זה לא המקרה של ברקאי :-) Dovole - שיחה 01:22, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לונדון את קירשנבאום (עוד תוכנית אקטואליה יומית) החלה כשהמגישים היו בני 62 ו־63 בהתאמה והמשיכה עמוק לשנות ה־70 של חייהם. Tzafrir - שיחה 08:50, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

כשהשמאל היה בשלטון איש בגלי צה"ל או ברשות השידור לא חשב שתפקיד התקשורת לשאול שאלות קשות מימין. הצורך לאתגר את השלטון עלה יחד עם שלטון הימין. נתניהו נמצא היכן שהוא נמצא כי הציבור בחר בו. ברקאי - לא. ייתכן שהוא מעט מחזיק את עצמו לאחרונה, כי הוא מבין שסוף הקריירה שלו כבר קרוב ואינו רוצה להחיש אותו. אני הייתי מוותר לגמרי על גלי צה"ל. רב הנזק על התועלת. את כל התפקידים החשובים (זה לא כולל את הצורך שאנשים יתחילו לקדם את הקריירה התקשורתית שלהם כבר במסגרת שירות החובה) אפשר להעביר למסגרות אחרות. אם כבר יש גלי צה"ל, הייתי מצמצם שם את הבעת העמדות הפוליטיות למינימום. אם בכל זאת מותר להביע עמדות פוליטיות - יש לאזן בין ימין ושמאל. אמנם בציבור יש יותר ימין, אבל אפשר להסתפק בחצי חצי. עד שיסגרו לגמרי את התחנה. נרו יאירשיחה • כ"ט בכסלו ה'תשע"ט • 13:29, 7 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

סיכול ממוקד? השם של רזי לא רשום בטאבו על משבצת השידור הזו. בסך הכל קיצרו את התוכנית שלו משעתיים לשעה, ככל הנראה משיקולי רייטינג. תוכניות רבות היום, ובעיקר תוכניות אקטואליה, מוגשות בצמדים - כי האינטראקציה בין שני מנחים/שדרנים, לעיתים בעלי דעות שונות, מוסיפה לתוכנית מימד של דיון ועניין, ומשדרגים אותה ליותר מאוסף ראיונות. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:41, 7 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אולי פחות אקטואליה באופן כללי...גם כך זה לא שהיא עוסקת במצוקות האנשים אלא בתרגילים פוליטיים וכדומה...ובאשר לדברים של נרו...לוותר על גלי צה"ל...עוד מעט תהיה מוכן לוותר על "צה"ל"...Dovole - שיחה 01:22, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ביום שצה"ל יהיה שמאלני כמו התקשורת, כנראה שיהיה אפשר לוותר גם עליו... נדנד - שיחה 18:30, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
שאני אדבר בשבח הצבא...? ובכן, הצבא בישראל כמו במדינות מזרח תיכוניות אחרות הוא סמן דמוקרטי, באורח מופרך משהו...הוא היה מוכן לקבל את הערבים היהודים ולהיות להם למכשיר ל"מוביליות" חברתית, וכך במידה לערבים הדרוזים, וביום שיהיה כך לפלסטינים, אלה אלה ימות המשיח, לא נצטרך צבא. לסיכום אני מסכים איתך נדנד שימות המשיח הם צבא "שמאלני" שבאורח הגיוני יהיה צבא של מדינה שככל המדינות תהיה של כל אזרחיה ולא רק של חלקם, כמו במקומות שהיו "גרייט" של דרום אפריקה וארה"ב לפני חוק זכויות האזרח.Dovole - שיחה 18:55, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני מסכים שיהיה יפה אם הפלשתינים ירצו לתרום למדינה שנתנה להם כל כך הרבה, ושלפניה לא היה כאן כלום.נדנד - שיחה 19:08, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כן, פלסטינים הם כלום ויהודים הם הכל...יהודים שיודעים לבנות בכוח ידיהם את בתיהם והפלסטינים רק הורסים עם פצצות חצי טון ומטוסי F16...‏Dovole - שיחה 19:16, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
שלא לדבר על הערבים שבאו והפריחו את השממה עד שבאו היהודים והחריבו הכל, בניגוד להחלטת האו"ם, ויצאו למסע כיבוש ברחבי הארץ כנגד הערבים האומללים שניסו בגבורה להגן על בתיהם... נדנד - שיחה 19:33, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כן אותם ערבים שבלעדיהם לא היה לנו דקדוק בעברית...ולמוסא בן מימון לא היה הידע ברפואה ובפילוסופיה הלניסטית...באמת הערבים שממה וישימון בגלל זה אברהם אבן עזרא מוזג בשירים שלו ערבית בעברית ומחדד "והישמעאלים שיריהם באהבים ועגבים". הפלסטינים לא רק התגוננו כנגד התנועה הקולוניאליסטית אלא תרמו מכשרונם ואיכויותיהם ובנו אותה ממש, תרשה לי לשער שאתה גר תחת קרות גג שסיפקו לך ידיהם פלסטיניות ברוכות, זה מאפשר לנו בינתיים לכונן תעשיית כלי משחית "משגשג" ברחבי העולם.Dovole - שיחה 22:24, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
היו לערבים זמנים יפים, זה נכון, אבל היום הם לא תרבויות מפותחות כל כך, מה לעשות. ואיך קשור זה שפועל ערבי בנה לי את הבית בשביל הכסף ששילמתי לו לעניין? נדנד - שיחה 00:22, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה לא קשור, במיוחד בגשם הזה...מומלץ במיוחד להחזיק את השטרות והמטבעות מעל הראש, זה שקול אחד לאחד לבית שבנו לך באותו הסכום ממש! תיזהר שלא תתעורר בקר אחד ותגלה שאתה שייך "לתרבות לא מפותחת כל כך"...נשמעת לי השגה מפותחת עד כדי התרבות הארית המפותחת.Dovole - שיחה 02:02, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא אוהב את הכותרת. זה לא סיכול ממוקד. זה בסך הכל החלפה פרסונלית בהגשה. אני לא יודע מה החוזה של ברקאי עם גל"צ ואני מקווה שזכויותיו לא הופרו. באופן אישי, אני מצטער על ההחלטה. אהבתי להאזין לשידוריו. גילגמש שיחה 13:31, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

תקציר העריכה האהוב עליי היום[עריכת קוד מקור]

"החלפתי חלילן לחלילתן כי חלילן מתייחס לחליל וחלילתן מתייחס לחלילית ומיכאל מלצר הוא נגן חלילית ולא חליל". נכתב על ידי משתמשת שזו לה העריכה הראשונה חנה שטרן :-) אבנר - שיחה 20:24, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

בהחלט ראוי להקפיד! הלא חליל הוא כלי נגינה צבאי ועל כן זכאי לכבוד מיוחד. לצליליו צעד הפלנקס הספרטני לקרב! גילגמש שיחה 20:47, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתה משוכנע שמדובר בחליל המודרני ולא חלילה בטרברסו או נאי? זהו תיקון חשוב במקרה של חלילתנים ורק מעט פחות במקרה של חלילנים...Dovole - שיחה 22:11, 6 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לצלילי חליל הוביל גם החלילן מהמלין את ילדי העיר שלא שילמה לו על שירותיו.Face-smile.svgשלומית קדם - שיחה 17:45, 7 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לפי האיורים הוא דווקא ניגן בחלילית, אז אולי צריך לתקן את שם האגדה להחלילתן מהמלין? Face-smile.svg אביהו - שיחה 18:17, 7 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לאור יצירתו המקסימה של ג'ון קוריליאנו, בכל זאת חליל.שלומית קדם - שיחה 20:46, 7 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
משתמש:Dovole לא מדובר בחליל מודרני כמובן. מדובר באאולוס (כלי נגינה) אבל זהו חליל לכל דבר ועניין. גילגמש שיחה 20:50, 7 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתה מתכוון שזו חלילית לכל דבר ועניין...(בדומה לראטנפנגר פון המלין שדווקא ההולם ביותר שזו מעין זורנה מכשפת נחשים ועכברושים)Dovole - שיחה 00:55, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
באשר לזורנה...באירופית שוֹם.Dovole - שיחה 01:06, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
למה זאת חלילית ולא חליל? גילגמש שיחה 13:29, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
גילגמש קרא בערך באנגלית, אאולוס היא כלי נשיפה מעץ שקרוב יותר לכל כלי הנשיפה מעץ המערביים המודרניים מאשר לחליל- אבוב, קלרינט אפילו חמת חלילים...כמו כן, כמי שמג'מג'ם (שלא לומר מגמגמם) גם בטרברסו וגם בחליליות אני מכיר כמו כל תלמיד את חליליות הפלסטיק הזולות והנפלאות של היצרנית "אאולוס". ואגב בלטינית קוראים לו טיביה (מזכיר משהו משיעורי אנטומיה).Dovole - שיחה 15:51, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נדמה שיש פה נסיון נואל לפגוע בכלי הצבאי היפה. היעלה על הדעת להוריד כלי נגינה צבאי מהרמה הגבוהה של החליל לעבר החלילית הסתמית? יש פה טעם לפגם. גילגמש שיחה 16:40, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לי צבאי נשמע שפל ונחות, ולעומתו צליל הזמיר של החלילית הוא הוא המנצח...וכאשר יש לנו הרמוניה...אז בכלל אני נזכר בפיתגורס ובקפלר שמלמדים היחסים הנפלאים של ההרמוניה של המכניקה השמימית.Dovole - שיחה 18:48, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נו, הינה. חטא הפציפיזם. גילגמש שיחה 19:11, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתה שוגה...לא פצפיזם, אלא איזה הכרח נחות ושפל, ולעולם לא השיא והמיטב.Dovole - שיחה 19:14, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא נחות ולא שפל. ערך עליון להרוג את הרעים. צבא טוב הוא צבא קדוש. נדנד - שיחה 19:57, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כן להרוג זה טוב...מה פתאום שנגיד שזה רע הכרחי, לרחוץ בדמים ולבנות את בית המקדש.Dovole - שיחה 22:34, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כמה רוע צריך כדי לא להבין שזה טוב להרוג את הרעים שרוצים להרוג אותך? כמה?? נדנד - שיחה 13:39, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני מוכן לתרגם המשפט הזה לגרמנית עבורך, אולי אז תשמע מה אתה אומר...Dovole - שיחה 14:03, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יש לנו כאן גיבור מיתולוגי עם חוש הומור קצת מוזר בהתייחסותו לכל מה שקשור לענייני צבא. לא צריך להיסחף אחרי חוש ההומור הזה ואולי לא צריך גם להגזים איתו. אני אישית הייתי שוקל אפילו למחוק מכאן כמה משפטים שנכתבו אולי מחוסר מודעות לקלילות הדעת של גיבורנו, ואין לי בעיה שגם ההערה הזו תימחק. Tzafrir - שיחה 14:24, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מעניין איך החללית נכנסת לתוך השקפת העולם הזו. בברכה, זאב קטןשיחה • ל' בכסלו ה'תשע"ט • 19:18, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זאב...?Dovole - שיחה 19:28, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
חלילן מתייחס לחליל, חלילתן מתייחס לחלילית וחללית לחייזרים? בברכה, זאב קטןשיחה • ל' בכסלו ה'תשע"ט • 19:52, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לחלל...?-: חלל, חלול, חליל, חילל, כמו עוגב ועגב.Dovole - שיחה 22:46, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מנסה להבין איך זה שאומרים שהנכבה לא הייתה מתוכננת[עריכת קוד מקור]

בוא נניח שאתם מנהיגים ציוניים לפני 1948. אתם רואים את המפה הדמוגרפית בארץ ישראל: אין לי נתונים מדוייקים, אבל להבנתי באזור שהפך בהמשך למדינת ישראל היו בהתחלה 800,000 ערבים-פלסטינים ונשארו רק 100,000. אתם ציונים, ציונות=תמיכה בהקמת מדינת לאום לעם היהודי. מדינת לאום לעם היהודי=מדינה עם רוב יהודי. עכשיו בואו תגידו לי איך היה אפשר להקים מדינה יהודית בארץ ישראל בלי לבצע גרוש מסיבי של מאות אלפי פלסטינים? בכל הקשור לנושא הזה של 48 אני דווקא מאמין ל״נרטיב הפלסטיני״ כי פשוט הגיוני שהוא קרה. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

צודק. יוחזר שייח' מוניס לאלתר! יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 21:23, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ראו תוכנית החלוקה. שנילי - שיחה 21:25, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
המדינה היהודית בחלוקת האו"ם הייתה עם רוב יהודי. מלחמת העצמאות לא הייתה מתוכננת, אז מה לא הגיוני שלא היה גירוש מתוכנן? מי אמר שהייתה תכנית לטווח ארוך בשעת המלחמה? אי אפשר לצאת מנקודת הנחה שהם בטוח היו מורים על גירוש לצורך הקמת המדינה היהודית, ואז לטעון שזה היה מתוכנן. המלחמה נכפתה עליהם, והם היו מוכרחים לכבוש. יצא טוב שכולם ברחו, אז אפשר להישאר. חנוכה שמח! נדנד - שיחה 21:44, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הם בנו על עלייה המונית, מה שאכן קרה, והיה קורה בהיקף גדול יותר לולא המלחמה שזרעה הרס וחורבן עצומים והסכסוך שבעקבותיה. בן-גוריון האמין לפני קום המדינה, שכל יהודי בעל הכרה לאומית יבוא לישראל לאחר שתוקם. כלומר אחוז נכבד מתוך עם של 12 מיליון נפש בערך. על עמדה זו של דב"ג כתב השופט חיים כהן בזכרונותיו. עלייה זו היתה מגדילה את הרוב היהודי מ-60% בערך שהיה במדינה המוצעת (600,000 יהודים מול 400,000 ערבים, לא כולל יפו שנועדה להיות מובלעת ערבית), ל-80% ומעלה, כפי שהתקיים לאורך רוב שנותיה. דב"ג לקה במובן זה בנאיביות מסוימת, לא כל יהודי וגם לא כל ציוני הזדרז לעלות למדינה החדשה, אבל סביר שהיינו רואים עלייה משמעותית יותר לולא המלחמה. דב ט. - שיחה 21:51, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מה זו תכנית שאיננה מתוכננת? במרוצת השנים אנו לומדים חטאי הציונים, והתכניות לנכבה שנייה. אך במובן מסוים מדינת ישראל והציונות אינן חריגות, כי הכל נולד בחטא.Dovole - שיחה 22:19, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דב ט. האם הייתה הגירה המונית אלמלא הגזענות בגרמניה של שנות ה-30, מלחמת העולם השנייה ורצח העם שבוצע ביהודים? האם לתנועה הציונית בפלשתינה-א"י ישראל הייתה למעשה זהות אינטרסים עם הנאצים? הציונות כראקציה גזענית לגזענות.Dovole - שיחה 22:50, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לרמוז ש"הציונים" שיתפו פעולה עם הנאצים היא סוג של הכחשת וזילות שואה הנפוצה ברחוב הפלסטיני, מאבו-מאזן ועד לחמאס. אני מציע שתמחוק את הרמיזה המכוערת הזאת. – ד"ר MathKnight (שיחה) 22:54, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
עדיף שישאיר. יותר טוב מאנשים שמסתירים חלק מדעותיהם כדי שיוכלו לשכנע אנשים. נדנד - שיחה 23:14, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דובלה, עיין בחוק גודווין. הגזרה השווה שאתה גוזר היא מופרכת לחלוטין. הציונות היא תנועה לאומית, אפשר להאשימה בגזענות כפי שאפשר להאשים בגזענות כל תנועה לאומית, מצ'כיה עד קוריאה. הנאציזם גזעני ביסודו. לשאלתך, הגירה המונית היתה גם לפני הנאציזם ולולא הנאציזם. לתנועה הציונית לא היתה זהות אינטרסים עם הנאציזם אלא ניגוד אינטרסים מוחלט, שבעטיו נרתמה הנהגת היישוב למלחמה לצד בריטניה. הנאצים השמידו חלק נכבד מהעתודה הפוטנציאלית של הציונות, מאות-אלפי ציונים פעילים בפולין לבדה. שותפות אינטרסים פעילה ומשמעותית עם הנאציזם היתה להנהגה הפלסטינית ברשות המופתי חג' אמין אל-חוסייני. דב ט. - שיחה 23:46, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
איזה שיתוף פעולה? מה הציונים התערבו בבחירות בגרמניה במרץ 33' ושלחו לגרמנים פייק ניוז בפייסבוק? אני בסך הכל מציין שהציונות צמחה כתגובה לגזענות, ובסופה של דבר מתבררת בעצמה כגזענית (לעומתה היו למשל בונדיסטים שכמובן נשכחו כאן בארץ הציונות). לא רק זאת היא גם נכשלה כישלון חרוץ בכל אשר לגורלם של שישה מיליונים, נשים אנשים וטף, שהתיימרה לפתור את מצוקתם, לא כל כך הצליחה...כמו גם לא הבונד ולא כל העולם ה"נאור" על הלאומיות הזקופה שלו.Dovole - שיחה 23:51, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דב ט. מה הקשר לגודווין, אתה מנסה לרמוז שלעלייה במגמת היהודים המהגרים לישראל אין קשר לשואה? מדוע צמחה הלאומיות היהודית במזרח אירופה רוויית האנטישמיות (לא היו חסרים משיחים בעבר היהודי אך לא הצליחו לסחוף כמעט...? הרצל באה לפתור את "בעיית היהודים" היינו את הגזענות האנטישמית, הוא פתר אותה בגזענות, אם כי לעת עתה, פחות קטלנית.Dovole - שיחה 23:51, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דב, אני מבקש להוסיף גם שהתאזרחות בישראל אפשרית מכוחם של שני חוקים, האחד מזכיר מאוד את חוקי נירנברג, ודן בשאלת השאלות "מיהו יהודי", והתשובה בשני החוקים, זה של הרייך בן האלף וזה של המדינה הציונית היא אותה התשובה.Dovole - שיחה 23:58, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני הסברתי לשואל האלמוני מדוע התיזה שלו מופרכת, ומה עמד מאחורי הנכונות של הנהגת הציונות לקבל את תוכנית החלוקה למרות הרוב היהודי הדחוק יחסית, כ-60% - לא תכנון מוקדם לפתוח במלחמה ולגרש את הערבים, אלא הסתמכות על עלייה המונית. אתה באת משום מקום ודחפת לקלחת השוואה לנאצים, ללא קשר ממשי לדיון, וללא צורך. המטרה היא רק להשחיר את הציונות (מעצם ההשוואה לנאצים) לצרכים רטוריים. אענה בכל אופן שוב, ובפעם האחרונה, לשאלותיך. השואה כאמור לא תרמה לעלייה אלא פגעה בה קשות, בכרתה (לשמחתך אולי) את הבסיס הדמוגרפי של הציונות באירופה, מאות אלפי ציונים פעילים ומיליונים של תומכים בפוטנציה; לאנטישמיות (לא לנאציזם) אכן יש קשר לעליית הלאומיות היהודית. תופעה אופיינית לתנועות לאומיות באשר הן (והדוגמה הפלסטינית היא אגב דוגמה מובהקת). הן מגיבות ללחץ חיצוני, כמו גם לדחף פנימי ורצון ביצירה לאומית וגיבוש לאומי. הפיתרון של הרצל, כמו הרצל עצמו, לא היה גזעני בשום מובן, לא יותר מאשר כל מדינת לאום היא גזענית. עד כאן ברשותך. דב ט. - שיחה 00:03, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מדוע הם חשבו שיבואו פתאום מהגרים יהודים רבים לארץ ישראל? הציונות טמנה זרע של פורעננות ביחסי היהודים הערבים בקהילותיהם, והתבססה על זרם הפליטים היהודים שלרובם לא היה מזור אלא במדינת ישראל. הנכונות לקבל את תכנית החלוקה לא הייתה מתוך פנטזיות על הגירה מואצת של יהודים, אלא מתוך הבנת עמדת הנחיתות היחסית והנכונות גם לחטוא במחיר הגשמת המטרה, מדינה לאום ליהודים המגויסים כנגד כל אוכלוסייה פלסטינית-ערבית-ילידית, מיעוט או רוב, באמצעים משטריים אלימים, מהממשל הצבאי עבור בהפרדה, אפליה, כיבוש ונישול.Dovole - שיחה 00:09, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
איני משווה את הציונות לנאציזם (רק כי הכרחת אותי הדגשתי שהגזענות הציונית לא מתקרבת בקטלניותה לזו של הנאצים) אני מציג הקשר בין ציונות לגזענות, שהוא בהחלט קשר הדוק יותר מזה של תנועות לאומיות אחרות, אם כי לאומיות ולאומנות לא נתפשות בעיני כחיוביות במיוחד.Dovole - שיחה 00:13, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אחי, עובדות! תכנית החלוקה נתנה ליהודים חצי מהמדינה שבו יש רוב ליהודים! נדנד - שיחה 00:10, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מזל שיש את מי להאשים. הציונות טמנה זרע פורענות ביחסים. ומי זרע את זרע הפורענות לפני קיומה? זה שבגללו העמים השונים רצחו מליוני יהודים לאורך כל ההיסטוריה של הגלות? הדם שהיהודים לקחו לאפיית המצות? יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:15, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מבחינה ערכית Dovole צודק. חוק השבות וחוקי נירנברג די דומים. אין הצדקה אמיתית לציונות ללא נאמנות לערכי התורה. ממילא היא גם פשטה רגל, וכמעט לא קיימת היום. Dovole עצמו, מן הסתם מצאצאי הציונים, הוא ראייה יפה לכך. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:23, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יזהר ברק, אני חושב שאתה טועה בחלוקה שלך ל"ציונים" ו"לא ציונים", ואינך מבין שלמעשה חלק גדול מהישראלים אינם באמת ציונים, אלא ישראלים מגויסים לחלוטין. במובן זה אני גם צאצא של ציונים, שהיגרו הנה כפעילים ציוניים ואני גם צאצא למי שהגיע הנה פליט בלית ברירה ובעיקר בצער (אחרי האנשלוס).Dovole - שיחה 01:56, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ברור שכיום חלק גדול מהישראלים לא ציונים. זה בדיוק מה שטענתי: שהציונות פשטה רגל. אבל כמעט כולם צאצאים של ציונים, שהרי באותה תקופה - מי שלא היה ציוני לא הגיע לארץ. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 02:09, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אז הנה זה לא כזה ברור, כי אני טוען שחלק משמעותי מהיהודים שהיגרו לישראל עשו זאת כי לא הייתה להם ברירה טובה יותר, ואני צאצא גם של כאלה וגם של האחרים(ציונים).Dovole - שיחה 02:15, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מדוע הם חשבו שיהודים יבואו בהמוניהם? מאותן סיבות שהם עצמם באו. הם חשבו כך גם לפני השואה - ואז היו הרבה יותר יהודים שיבואו. הכוונה בעיקר ליהודים אירופים, לא בהכרח ליהודי המזרח. לגבי יהודי המזרח, יחסי יהודים וערבים, שממילא היו רחוקים מהאידיליה שמנסים לצייר לפעמים (וראה התריתל) היו מתערערים גם ללא הציונות, כתוצאה מעליית הלאומיות הערבית, הכרוכה באסלאם. מיעוטים לא-ערבים ולא-מוסלמים סבלו וסובלים אפלייה, רדיפות וגירוש ברחבי העולם הערבי והמזרח התיכון. הארמנים, הנוצרים האשורים שעברו רצח-עם וגירוש בעירק בשנות השלושים, היוונים, האיטלקים ושאר ה"זרים" שגורשו מאלכסנדריה בידי נאצר, אחרי שישבו שם דורות רבים, והדוגמאות רבות, עד היזידים בימינו. דב ט. - שיחה 00:25, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יזהר ברק, אתה מנסה להכשיר את הפסול של הציונות בפסול של הגזענות האנטישמית...?כי פשוט זה מה שכתבתי שעושים...Dovole - שיחה 00:40, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נדנד לך ללמוד היסטוריה, בין תכנית החלוקה ובין גבולות ישראל 49' אין הרבה, וגם היו הרבה פחות פלסטינים שעשו רילוקישן לסיליקון ואדי, נו מוטב חול ים מאשר מי ים. מה שהנהגת הישוב הסכימה לו וכיצד פעלה אלה דברים שונים, ובמידה רבה של תבונה כנראה... וגם אכזריות.Dovole - שיחה 00:40, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
באמת? תכנית החלוקה נתנה ליהודים כ-55 אחוזים משטחי המנדט, ולאחר המלחמה היו ליהודים 77 אחוזים. אז מי צריך ללמוד היסטוריה? נדנד - שיחה 13:47, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מילא שלחתי אותך ללמוד היסטוריה אבל בעיה בהבנת הנקרא הרבה יותר מורכב לפתור...מה לא ברור ב"בין תכנית החלוקה ובין גבולות ישראל 49' אין הרבה"(ייענו לאחר הפסקת האש-הקו הירק). וכיצד זה סותר את הנתון שנקבת בו?Dovole - שיחה 21:11, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כי תכנית החלוקה נתנה ליהודים 55 אחוזים, והקו הירוק הוא הקיף 77 אחוזים. ואם אתה מתכוון שאין הרבה זמן ביניהם, אז מה אתה רוצה לומר בזה? נדנד - שיחה 21:22, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מה אתה רוצה להגיד? הבאת פתאום את הנתון של אחוז השטח כאילו כתבתי משהו בעניין.Dovole - שיחה 21:32, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
"הנכונות לקבל את תכנית החלוקה לא הייתה מתוך פנטזיות על הגירה מואצת של יהודים, אלא מתוך הבנת עמדת הנחיתות היחסית והנכונות גם לחטוא במחיר הגשמת המטרה, מדינה לאום ליהודים המגויסים כנגד כל אוכלוסייה פלסטינית-ערבית-ילידית, מיעוט או רוב, באמצעים משטריים אלימים, מהממשל הצבאי עבור בהפרדה, אפליה, כיבוש ונישול." כך כתבת. על זה כתבתי שהם בנו על הרוב שהיה להם בתכנית החלוקה. בקיצור: לך יש בעיות בהבנת הנקרא, אל נא תאשים אחרים. נדנד - שיחה 21:40, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצטער, עדין לא מבין מה אתה רוצה...הקשר היחידי שאני מוצא בין מה שכתבתי לתגובתך הוא ההתייחסות שלי "רוב או מיעוט"(אומנם כתבתי זאת על היישוב העברי אך זה בהכרח קשור לרוב או מיעוט פלסטיני). אתה מעוניין שאנסה להבהיר לך המשפט הדחוס שלי שציטט? בכל מקרה הדיון הסתעף...זה תירוץ גם עבורך וגם עבורי.Dovole - שיחה 21:47, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דב אתה תולה האשמה בלאומיות הערבית ואני תוהה מדוע ללאומיות היהודית אין בזה אותו החלק...אני לא מבקש להתלות באיזה איור של אידיליה, אך דוגמא זניחה כזו או אחרת הופכת זניחה בלמעלה מאלף שנים של חיים משותפים שבהן היינו ערבים לכל דבר.Dovole - שיחה 00:40, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תגיד, דובלו, אתה מתווכח עם זה שתוכנית החלוקה נתנה ליהודים מדינה עם רוב יהודי ברור? נדנד - שיחה 01:34, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
Dovole, או שאני לא הבנתי אותך, או שאתה לא הבנת אותי. איזה פסול הכשרתי? יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 01:40, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מספר הפלסטינים ומספר היהודים היה כמעט זהה בשטח המדינה ליהודים, וכל זה לא רלבנטי כי למדינת ישראל אין שום דבר עם החלוקה (לבד מההצדקה לקיומה, ואתה זה שמערער עליה אוחז בתנ"ך לקושאן) שלא הוצאה אל הפועל, והנהגת הישוב אפשר שנשמה לרווחה.Dovole - שיחה 01:53, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתה אומר פשעו נגד הורי הורינו (יותר), ואני מסכים, כמו מנסה להצדיק את פשעינו.Dovole - שיחה 01:53, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא הבנת אותי. אני לא חשב שחוק השבות הוא פשע. אדרבה, הוא טוב מאוד, והפשע היחיד הוא זניחת הנאמנות לתורה ולמצוות. כל מה שאתה רואה בו 'גזענות' - לטעמי נעשה מעט מדי, מאוחר מדי, וחבל מאוד שלא הייתה נכבה שניה, ושלישית ורביעית. לא נראה לי שכדאי לפתח את הדיון הזה. גם ככה יש פה יותר מדי קצוות. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 02:05, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני חושב דווקא שהבנתי...אתה משתדל להיות קנאי דתי בחברת גזענים, וגזען באופן כללי...וכמובן שאינך צריך להתנצל על דבר כי זו האמת המושלמת ואין בילתה, ואיך אתה יודע זאת? האל נגלה אליך בנקרת הצור ושך עליך כפו.Dovole - שיחה 02:12, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
פחות או יותר. אם כי המושג 'גזענות' אינו מדויק כלל בהקשר זה. אין פה שום קשר הכרחי למוצא, וראה למשל גיור. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 02:30, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

צודק דובלו. למדינת ישראל אין דבר וחצי דבר עם תכנית החלוקה, אות מתה מלכתחילה וכמובן שבדיעבד, של הצהרת העצרת הכללית של האו"ם. הצהרה, שאם שני הצדדים היו מסכימים לה, ואם האו"ם היה פועל צבאית, מתוקף הנסיבות שהצד הערבי תקף בכוונה לסכלה, לישומה, אולי היה לה תוקף. למה אולי? כי הצידוק מבחינת המשפט הבינלאומי לקיומה של מדינת ישראל אלו החלטות ועידת סן רמו 1920, אשרור המנדט הבריטי על ארץ ישראל על ידי חבר הלאומים ב-1923 וסעיף 80 לפרק 12 במגילת האומות המאוחדות מ-1946 שקובע שהאוכלוסיות והעמים תחת המנדטים של משטר חבר הלאומים, מאום לא יגרע מזכויותיהם מתוקף המנדטים במעבר ממשטר חבר הלאומים לנאמנות האו"ם. ואת הסעיף הזה בחוקת האו"ם שכמובן יש לו תוקף במשפט העמים שום הצהרה של העצרת לא יכלה לבטל ולא ביטלה עד עצם היום הזה. וערביי ארץ ישראל בתוקפנותם בסיוע העולם הערבי אחראים לאסונם הפרטי ולאסונם של הפליטים היהודים ממדינות ערב. (קראו את הספר החדש בעריכתו של הפרופסור שמואל טריגנו: סוף היהדות בארצות איסלאם) 217.132.15.43 08:05, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

תוכנית החלוקה הייתה אופטימית והניחה ששתי המדינות ימשיכו להתקיים בשלום אחת לצד השניה. כך תיתכן מובלעת ערבית ביפו ומובלעת בינלאומית בתוך החלק הערבי בירושלים ובבית לחם. כך יתכנו שתי מדינות שמחולקות כל אחת לכמה חלקים כמעט נפרדים. לעניין העליה: כבר עד תחילת מלחמת העולם השנייה הגיעו הרבה יהודים לארץ ועוד רבים רצו להגיע ולא יכלו בגלל מגבלות הגירה. בתחילת שנות הציונות הארץ הייתה במצב מאוד גרוע והיו הרבה יותר חלופות. לכן היו יחסית מעט עולים (מהגרים העדיפו לרוב את ארצות מערב אירופה ואמריקה השונות) וגם מי שהגיעו לרוב עזבו. בשנות העשרים והשלושים מתחילות התשתיות בארץ להשתפר. במקביל יש כבר פחות ופחות יעדי הגירה אפשריים ליהודים. כבר לפני מלחמת העולם השנייה היו העליה הרביעית והעליה החמישית. לאחר מלחמת העולם היו פליטים יהודים רבים שרצו להגיע לארץ. ההערכה הרשמית הייתה שבשנת 1945 היו בארץ בסך הכל כ־1,750,000 איש ומהם כ־550,000 יהודים. ואמנם אם תסתכל על כמות היהודים שהגיעו עד סוף 1950 (העלייה ההמונית תראה שהם היו מספיקים כדי ליצור רוב יהודי דחוק בכל פלסטינה (שלפני המלחמה). כך שבן גוריון לא היה סתם נאיבי. Tzafrir - שיחה 09:28, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הנאיביות שלו (בהיבט המסוים הזה, ברוב הדברים היה ריאליסט, לצד חזון מרחיק ראות) התבטאה בכך שב-1947 הוא הניח שבתוך עשור או שניים מקום המדינה לא יהיה כמעט דבר כזה "ציוני אמריקאי". שכל אדם בעל הכרה יהודית, התומך בישראל ובציונות, פשוט יעלה ארצה, כמו שהוא עלה (או גולדה מאיר למשל, שבאה מארצות הברית). כך כתב, כאמור, המשפטן חיים כהן בזכרונותיו. הרוב היהודי המוצק במדינה התגבש לבסוף בנסיבות פחות נחמדות. זו אנקדוטה, בכל אופן. ככלל, רוב ההנהגה הציונית, לאורך כל השנים ובכל הנסיבות, ראתה בעלייה ההמונית (סדר גודל של מאות אלפים וגם מיליונים) יעד אפשרי ומעשי, שנמצא מעבר לפינה. דב ט. - שיחה 10:48, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אתם סוטים מהשאלה האמיתית, שהיא למעשה כוונת השאלה המקורית - האם ציונות אפשרית ללא נכבה. הנכבה, יחד עם ההתנחלויות, הן לטעמי שתי הטענות העיקריות של הפלסטינים ותומכיהם נגד ישראל שקשה לענות עליהן. בואו לפחות נענה על טענת הנכבה - האם ניתן לתמוך בציונות בידיעה שהיא לא תביא בהכרח לגירוש של מאות אלפי בני אדם? ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]

התשובה היא כן. בתרחיש שבו הערבים מקבלים את הצעת החלוקה, אין מלחמה, אין גירוש או בריחה, יש עלייה המונית המבטיחה רוב יהודי מוצק במדינה היהודית. אוסיף עוד שחילופי אוכלוסין בהיקף גדול אינם אירוע חריג בהיסטוריה של המאה ה-20, מהודו\פקיסטן דרך חבל הסודטים (כ-2 מיליון גרמנים אולצו לעזוב אחרי 1945) ועד קפריסין. הייחוד הגדול של המקרה הפלסטיני הוא שימור מעמדם כפליטים לאחר המלחמה. דב ט. - שיחה 10:36, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הפלסטינים אינם יכולים לשוב לאחר שני דורות למולדתם אך היהודים יכולים "לשוב" אחרי 60 דורות! הדיון הזה מופרך כולו, צפריר עם השם הנעים מציג לנו מספר 550,000 יהודים בפלשתינה-א"י ב-1945, נפלתי מהכסא, מה זה, כל כך הרבה יהודים הגיעו לארץ ישרואל במאה ה-20 בעקבות הציונות?! חבל שהוא שכח שבאותה תקופה שהיגרו לישראל, מספר היהודים בעולם היה גבוה ממספרם (מספרנו) כיום. למרבית היהודים אולי היה איזה סנטימנט ציוני, אך לא בגדר תפישת עולם ציונית. באשר לדברים על ועידת סן רמו, זה ניתוח שכולו "משאלת לב", מבחינת המשפט הבינלאומי לחבר הלאומים אין שום עדיפות, להיפך. אבל מי צריך את ועידת סן רמו כשיש לך תנ"ך לקושאן?! המציאות היא שהציונות לא בחלה באמצעים, היא חיבלה באופן מובנה ביחסי היהודים במדינות ערב, אך גם באופן יזום. בין 1897-1945 לא התקרב להגר אותו מספר של יהודים לפלשתינה כמו זה שהיגר בעשור הראשון למדינה, העשור שאחרי רצח העם. מדינת ישראל נולדה בחטאי השואה והנכבה, חטאי הגזענות האנטישמית של המרחב האירופי הנוצרי וחטאי הגזענות האנטישמית של היהודים כלפי הפלסטינים. כל הדיבור המכאיב הזה על העבר אינו כדי להכשיר איזו פגיעה במישהו כיום (כפי שבתנועות נאציות לאומיות גם בישראל מבקשים לנצל הרגש הטבעי שעולה ממעשי זוועה ומאפשר לחולל מעשי זוועה), הכל נולד בחטא, אך אין זו סיבה לבטל את מדינת ישראל. הטיעון של המרחב הדמוקרטי בישראל-פלסטין הוא טיעון פוזיטיבי, טיעון פשוט שמבקש שוויון זכויות וחירויות פרט לכל האנשים מהנהר לים, אינו צופה אל מאורעות העבר אלא צופה אל ההווה והעתיד האפשרי. דווקא הימין הישראלי מוכיח שהוא יכול לשתף פעולה עם ערבים בעומאן, במפרץ...Dovole - שיחה 12:25, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
האם בן לגרמני-אתני שעזב את חבל הסודטים יכול להתאזרח בצ'כיה? האם בן ליווני-אתני שעזב את איזמיר בחלק הראשון של המאה ה-20 יכול לשוב לעיר הולדת אביו? או יווני שעזב בעצמו את צפון קפריסין ב-1974? האם נכד לטורקי אתני שעזב את סלוניקי (שהטורקים מנו שליש מתושביה ב-1912) יכול לשוב לעיר מוצאה של משפחתו? או טורקי-אתני שעזב את לימסול ב-1974? ועוד כהנה וכהנה: פולני שמקור משפחתו מוילנה (עד המאה העשרים, הליטאים היו מיעוט קטן בווילנה), ארמני שנולד בבאקו (שחיו בה 200,000 ארמנים בתקופת ברה"מ), פקיסטני שאביו עזב את הודו ב-1948 ועוד בלי סוף. כל אלה מצאו מקלט וקיבלו אזרחות במולדתם הלאומית. תביעת השיבה הפלסטינית אינה לשוב למולדת, הרי יושבי מחנות הפליטים בעזה או ליד שכם כבר נמצאים, מבחינתם, במולדת. לגבי מספרי העולים לארץ בתקופת המנדט לעומת העשור הראשון למדינה - את אלה הכתיבו שלטונות המנדט בלחץ הערבים, וכן האלימות הערבית עצמה. דב ט. - שיחה 12:38, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הדוגמאות שלך נוגעות לעניין באופן חלקי בלבד...יהדות אינה לאום במובן הפשוט שלו, היא אפילו לא שפה ותרבות אחת, היהדות היא בעיקרה דת...ואני לא הצלחתי להבין איך יהודי אמריקאי מתאים לדוגמאות שלך כאשר הוא מתאזרח במדינת ישראל מכוח חוק השבות- שיודע להכריע מיהו יהודי רק בהבחנות של דם.Dovole - שיחה 17:34, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
עכשיו שמתי לב למינוח שבו השתמשת, ובזה אחדל מלהגיב לפרובוקציות שלך. תודה ושלום. דב ט. - שיחה 12:43, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מה מצאת כל כך פרובוקטיבי?Dovole - שיחה 17:34, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא לשכנע את דובלו, אבל למען האנונימי התוהה, שלא יטעה: היהודים שבו לאחר 60 דורות לארץ שלא הייתה מיושבת, עלו בזרם הולך וגובר והתיישבו בארץ ללא גירוש של איש. הארץ הייתה בשלטון בריטי ולא ערבי. היא מעולם לא הייתה בשלטון ערבי. היהודים קיבלו מהעולם חצי מהארץ, כיון שלא הייתה בזה שום פגיעה בערבים שלא שלטו שם קודם. הערבים ניסו לרצוח את כל היהודים, פשוטו כמשמעו, אז היהודים נלחמו בהם וכבשו את הארץ, כשתוך כדי המלחמה מאות אלפי פליטים נמלטו מבתיהם. פליטים ששלחו את בניהם לחסל אותנו! פליטים מממלחמה שהם פתחו בה! האם חובתנו לתת לאוכלוסיה עוינת לשוב ולסכן את הרוב היהודי בארץ? נדנד - שיחה 12:51, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתה צודק, הפלסטינים שיש היום בארץ ישראל, מה זה חשוב שהם איזה חמישה מיליון, צמחו מהסלעים, כמו שרעידות אדמה כמובן נגרמות בשל קיום תכוף מדי של משכב זכר.Dovole - שיחה 17:34, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
סרטון נחמד שיכול להועיל... https://youtu.be/GW5dAHXkj6A נדנד - די להטייה בויקיפדיה! - שיחה 20:07, 15 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מחאת הנשים - זעקת אמת או פוליטיקה?[עריכת קוד מקור]

ככל שעובר הזמן, מתברר שהמחאה הזאת הייתה דמגוגית ופוליטית, כצפוי. לצערי כל המערכת זרמה איתן כדי לא לחטוף בתקשורת. נדנד - שיחה 23:26, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

זה היה ברור מההתחלה, ובכל זאת מומלץ לקרוא את המאמר של קלמן ליבסקינד. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 23:42, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
באיזה מובן הייתה דמגוגית...? בכל אמירה יש הטעיה או חלקיות... אם אתה חושב שאין מקום למחות על כך שמאות אלפי נשים וילדים סובלים מהתעללות ואנחנו מתבלבלים כיצד לסייע להם, ושלמעלה משליש מהנשים שנרצחו התלוננו במשטרה על אלימות מצד הרוצח...אז אני בכיכר עם אמא שלי, אחיותי, ובנותי.Dovole - שיחה 23:43, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מזל שהיתה נכבה. אחרת, שיעורי רצח הנשים היו גבוהים בהרבה. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 23:46, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
למה דמגוגית? כי חלק גדול נרצחות לא על רקע מגדרי, וחלק גדול, אם לא רוב, נרצחות על ידי ערבים או מסתננים. כמעט וחשתי אשמה לרגע על החברה האלימה שלי! אבל כצפוי, פוי. נדנד - שיחה 23:50, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אז על איזה רקע הן נרצחות...? הן חלק ממשפחות הפשע? חלק מהמאפיה...נראה לי שאתה מתכוון שמבחינתך פלסטיניות לא רק שהן לא נשים הן לא אנשים, אז ברור שזה לא על רקע מגדרי...זה גם לא על רקע אנושי...זה על רקע תת-אנושי.Dovole - שיחה 23:55, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נפלא כמובן שאינך רואה באזרחיות ישראליות חלק מהחברה שלך...אתה נאציונליסט למהדרין שבמהדרין.Dovole - שיחה 23:56, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
רובן הגדול רואה בעצמן אזרחיות פלסטין. אז - יאללה...אודרוב... 109.253.194.63 23:59, 8 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אגב אתה יכול למנות לנו את הרוב הנרצחות על ידי מבקשי מקלט? אני מכיר שני שמות...אה שכחתי למה שיהיו להן שמות בכלל, הן לא בנות אדם וחווה, זה רק אנחנו היהודים.Dovole - שיחה 00:00, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כשאני אומר לא מגדרי, אני מתכוון להרבה סיבות אחרות. ראה את התחקיר של קלמן ליבסקינד. והאם לדעתך אני אמור לחוש אשמה על רציחות בחברה שמסיבות תרבותיות משלה עושה דברים רעים? באמת? נדנד - שיחה 00:04, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בקשר למבקשי מקלט, אתה מעוות את דבריי בכוונה, שזה מעשה לא מוסרי. כתבתי ערבים ומסתננים. נדנד - שיחה 00:04, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה: השאלה מי נכלל בחברה שלי או של נדנד לא רלוונטית כלל לנושא. יש כאן בעיה שאותה לכאורה צריך לפתור. בחברה הערבית הרציחות הן חלק מהותי מהתרבות. ממילא, מדובר בבעיה אחרת שדרכי הפיתרון שלה שונים. לכן כריכת כל הנשים ביחד (שלא לדבר על אלו שכלל לא נרצחו על רקע מגדרי, או אפילו לא ברור שנרצחו. בטח עוד לא קראת את מה שכתב ליבסקינד. חבל) - היא דמגוגיה למהדרין שבמהדרין. לא ברור איזו מטרה היא משרתת (אם כי יש כמה השערות טובות), אבל ודאי לא את מטרת פתרון בעיית האלימות נגד נשים. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:09, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מנסה להבין מדוע לומר שהרציחות הן חלק מהותי מהתרבות הערבית זו אמירה לגיטימית, אבל לומר שהיהודים מפיצים מחלות או שוחטים ילדים נוצרים זו אמירה אנטישמית גזענית. 109.253.194.63 00:13, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני שמח שאתה מסתמך על הסטטיסטיקאי המדופלם שהצליח לבודד את הגורמים, עכשיו רק נותר לו לטפל בהם...אל תחוש אשמה על שום דבר...אתה יהודי המאמין בערבות הדדית, כולנו באותה הסירה, אינך מובן להבין זאת לגבי אחיותיך הפלסטיניות? מעניין אם אינך רואה בנשים יהודיות רכוש וסחורה פגומה בנוסח אבות דרבי נתן "אל תרבה שיחה עם אישה"...Dovole - שיחה 00:19, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ברור תרבות ערבית שווה רצח...ומה זה חשוב ש"עין תחת עין" זה בעברית, זה שלנו, אנחנו היינו קודם, וכל שאר הססמאות הנפוחות מגאווה על שום דבר וכלום.Dovole - שיחה 00:19, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
”ולטובת מי שלא מבין עד כמה עמוקה הבעיה, ועד כמה מדובר בסיפור של תרבות מוסרית רקובה, ששום תקציב ממשלתי לא יעזור לה, מובא כדוגמה, אחת מני רבות, סיפורה של חנאן אלבחירי, בת ה־19 מלקיה, שנרצחה לפני שנה וקצת וגופתה נמצאה רק אחרי חודש וחצי. אלבחירי נרצחה משום שנטען שהיא פגעה בכבוד המשפחה. איך פגעה? ובכן, כתב האישום שהוגש נגד בן דודה ושני דודיה מספר שהרקע לרצח שלה נעוץ בגירושיה, זמן קצר אחרי שחותנה עם גבר עם מוגבלות. אחרי הגירושים היא נדרשה להחזיר את המוהר ששולם עבורה, וכדי לממן אותו החליטה לצאת לעבוד. אלא שדודה, שהיא הייתה תחת חסותו מאז שאביה מת, חשב שיציאה לעבודה פוגעת בכבוד המשפחה. אלבחירי נלקחה לאזור גבעות גורל, שם שברו הרוצחים את המפרקת שלה, שרפו את גופתה, העבירו את השאריות לשק וקברו אותו עמוק מתחת לאדמה. "חנאן מסכנה", אמרו שכניה לאילנה קוריאל ב־ynet, אבל הוסיפו הסבר: "יש לנו את המנהג שלנו ששונה משלכם (היהודים). יש דברים שאנחנו רואים בצורה לא טובה. אצלכם זה חופשי. לנו יש את המנטליות שלנו"” יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:26, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מה אתה יודע על עין תחת עין? ומתי ראית לאחרונה מקרה דומה או קרוב לסיפור כמו זה של אלבחירי במגזר היהודי? שום דבר וכלום. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:33, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בדאבון ומר אני משיב קטגוריה:רצח ילדים בישראל, וקטגוריה:ישראל: אלימות במשפחה. אני לא מבין, אתה קורא הדברים המזעזעים, איך הרשת לעצמך להעדר מההפגנה בכיכר מלכי ישראל?!Dovole - שיחה 01:23, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא הבנת אותי. מתי לאחרונה ראית מקרה דומה או קרוב לסיפור כמו זה של אלבחירי במגזר היהודי, כלומר: רצח תרבותי, שנובע מזה ש"יש לנו את המנהג שלנו... יש דברים שאנחנו רואים בצורה לא טובה... לנו יש את המנטליות שלנו". יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 01:29, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אסתי ויינשטיין, מאי פלג, רצח באמצעות שליח, לפני שממהרים לבקר "חברות זרות" מוטב להבין שכולנו חלק מחברה אנושית פגומה, הפגמים האלה מתקיימים אצל כולנו, בגלל זה כתבתי שהטרגדיה של ויינשטיין היא ישראלית, ולא של איזה מגזר, אבל אתם מתעקשים להפריד עצמכם מהכלל, מתעקשים להיות לא אזרחים בעולם אלא ישראלים, ובישראל לא ישראלים, יהודים, וביהודה לא די לכם להיות יהודים אתם חרדים, וקנאים.Dovole - שיחה 01:46, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כל שמות הנרצחות על-ידי קרוביהן מאז 2011 מופיעים כאן [1] באתר הארץ. ביניהן 10 מבקשות מקלט מאריתריאה, מתוך 158. שיעור מקרי רצח גבוה מאד ביחס לחלקן באוכלוסייה, שאינו עולה על 0.5% (כנראה הרבה פחות, אם להאמין לכתבה אחרת ב"הארץ"). דב ט. - שיחה 00:14, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אנונימי נחמד, על רצח על חילול כבוד המשפחה שמעת? נדנד - שיחה 00:17, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תמשיך להצביע על "אחרים", כאילו לך יש במה להתהדר...החברה הישראלית היודעת להעניק לבנותיה ביטחון מהרב ברלנד ועד טרגדיית אסתי ויינשטיין.Dovole - שיחה 00:22, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
סוף סוף! היה צפוי שתגיע לשם... וגם אתה יודע שאתה מרמה, כמובן. אתה רוצה שאאשים אותך ברצח שלושת הנערים ז"ל? או ברצח רבין? נדנד - שיחה 00:25, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אגב, 10 נרצחות מבקשות מקלט, ועוד כמה יהודיות על ידי מבקשי מקלט? נדנד - שיחה 00:27, 9 בדצמבר 2018 (IST
עשר נרצחות ע"י קרובים מדרגה ראשונה. לגבי מקרים אחרים של רצח של נשים אריתריאיות שלא ע"י קרוביהן, או רצח נשים שאינן קרובות בידי גברים אריתריאים איני יודע. אני מכיר את המקרים של אסתר גלילי ז"ל ואולימפיה חביב. דב ט. - שיחה 00:34, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דב ט. תודה על הקישור.Dovole - שיחה 00:30, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הסבר...? כחברה יש לנו אחריות, וכן כאשר מוקד 100 נכשל לסייע לשלשה נערים מתנחלים, זה ממש חלק מהיעדר המקצועיות של המשטרה, שכמובן מפריע לך רק כשנרצחים זכרים, רצוי חובשי כיפה, רצוי בנים לגוזלי אדמות...האחריות באשר לרצח רבין היא כבר ממש הדדית "בדם ואש את רבין נגרש" וכמובן הלהיט של 2018 "גדי גדי תיזהר רבין מחפש חבר".Dovole - שיחה 00:30, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
Dovole, אמנם הקטע של הסתמכות על עובדות ונתונים מאוד רופף אצלך, אבל בכל זאת קצת הגזמת. אלעד ונוף איילון גם לשיטתך אינן "אדמות גזולות", אלא אם כן אתה סובר שכולנו צריכים ללכת לשתות מהים של עזה. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:49, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מעניין באיזו ישיבה למדו ותלמידיהם (בניהם) של אילו רבנים היו...של הרבי מסאטמר?Dovole - שיחה 00:57, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
|נתפס בשקר. מנסה להעביר נושא|. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 01:03, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מה בדיוק השקר, איכן נחטפו אם לא בצומת אלון שבות- ייענו נפת בית לחם הכבושה?! לנסות לתאר לנו מציאות שבה צד אחד תמים וצד אחר נבזי זה השקר. כמו כל תעשייה, הכיבוש, יוצר ניכור בין פעולת הצריכה להשלכותיה-אני בסך הכל לומד במדרשה ביהודה ושומרון- ואני כלל לא רואה את עוולות הכיבוש, ואז מגיעים הרוצחים והמחבלים משום מקום.Dovole - שיחה 01:17, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כתבת "בנים לגוזלי אדמות". יכולת פשוט לכתוב "סליחה, צודק. לא בדקתי איפה הם גרו." לגופה של טענה, כולי אושר שאתה תומך ברצח מתנחלים... זה באמת הולם את התפישה השמאלית קיצונית. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 01:35, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בנים כמו תלמידים, כחלק מהאידאולוגיה...אני יודע איפה למדו ואיפה נרצחו. ולא אני לא "תומך" אני פשוט מבין שזה לא על לוח חלק, אני מבין שהמתנחלים אינם תמימים...רוצה לדעת איך? אני בן של מתנחלים! נולדתי והתחנכתי וממש עד עצם היום הזה אני כאן על גבעות שומרון, לא יהודה.Dovole - שיחה 01:41, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני מעדכן: "סליחה, צודק. לא בדקתי איפה הם גרו. אבל זה לא באמת משנה, כי בנים כמו תלמידים, כחלק מהאידאולוגיה...אני יודע איפה למדו ואיפה נרצחו." כבר נשמע יותר טוב. גם אני נולדתי והתחנכתי בגבעות בנימין. אמנם לא עד עצם היום הזה, ואני מתרשם אחרת ממך. בכל מקרה, יש כאן סקופ מעניין. מסתבר שאתה בעצמך גוזל אדמות ארור. אתה לא חש דיסוננס? יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 01:51, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא מבין השכנוע הפנימי הזה שאתה מבין אנשים, הטיעונים והמניעים שלהם...אני לא מבין מה בדיוק צריך להוכיח לך, לבד מכך שאתה מבין הדברים כפי שאתה מבין אותם, ואין לזה הרבה עם מה שכותבים לך...לא יודע אם ארור, אבל אני להבדיל ממך לא טובע בעבר, אני מביט קדימה, את הבית שלי איני יכול למכור אפילו לפלסטיני אזרח ישראלי, אך ליהודי אמריקאי כן.Dovole - שיחה 13:03, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מה פתאום ישראליות...00:30, 9 בדצמבר 2018 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: עם כל הכבוד לליבסקינד והאג'נדה שלו, א. עדיין אחוז הנשים הנרצחות הוא יותר גבוה, וכפי שצוין כאן לעיל. ב. חבל שהובאה כאן דוגמה לא מתאימה מעלילות דם, שכן לדעתי הדוגמה הנכונה היא, שבעוד שארגונים המעזים לבקר את הפעילות של צה"ל בשטחים, בהם מוחזקת אוכלוסיה תחת שליטה צבאית ללא זכויות אזרח כמו למשל לבחור בעצמם במנהיגות מדינית, מוגדרים כאנטישמים וכו', את הערבים מותר לבקר ללא מעצורים, ולמהדרין תוך הכללות מגוחכות. אפרופו הנעשה במגזר הערבי, כולל רצח על חילול כבוד המשפחה, יש כאן מדינה האמורה לדאוג לאכיפת החוק בקרב כלל האזרחים. מה שקורה הוא הזנחה במשך שנים ארוכות של הציבור הערבי, תוך טמינת הראש בחול, שכיום אנו אוכלים את פרותיה. עוד נקודה קטנה בעניין גזענות: מדוע לומר על התרבות הערבית את הדברים שנאמרו כאן לעיל, זה בסדר, אך לתאר כל מיני דברים בתרבות של יהודים שעלו מארצות ערב, זו גזענות? ושיהיה ברור אינני מאמין בהכללות ובסטיגמות עדתיות, והדוגמה הובאה אך ורק בתור חומר למחשבה. האדם החושב - שיחה 00:32, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
עוד בעניין היחס כלפי ערבים ומבקשי מקלט, למרות שאינני מאמין גדול במיוחד בתנ"ך, אצטט לאוזני הימין המסורתי את הפסוק ”וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם” (דברים י יט), על אחת כמה וכמה אחרי כל השנים בהם נרדפו היהודים בשלל ארצות הגולה. האדם החושב - שיחה 00:37, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ענף הספורט של ציטוט פסוקים על ידי מי שלא מאמינים בהם, ובקושי יודעים לקרוא אותם צריך לעבור מן העולם. אמליץ לך שתי המלצות: 1. קרא את הפסוק שאחרי. פעם הבאה כשאתה בא לצטט את פסוק י"ט, צרף גם את פסוק כ', או וותר על כל העסק ואל תעשה לעצמך פאדיחות. 2. קרא את הערך גר. זה יעזור לך קצת להפיג את בורותך. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 00:49, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
יזהר ברק מי שעושה לעצמו פדיחות הוא מי שמספר שהוא מאור גדול ומתברר כחושך גדול, אתם הראשונים להגן על כל החוליים של התרבות האברהמית-בדואית "עין תחת עין", ובאותה השעה להתנער ממנה כזרה לכם. אתם בזים לנשים כפחותות ערך, והן מקיימות אתכם ברחם שלהן ובמשלח יד, אתם בזים לערבים, ואתם קוראים "ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכון"(קרא בערך ישמעאל).Dovole - שיחה 00:57, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
שכחת לענות על מה ששאלתי למעלה, אז אשאל שוב: מה אתה יודע על עין תחת עין? ומתי ראית לאחרונה מקרה דומה או קרוב לסיפור כמו זה של אלבחירי במגזר היהודי? לגבי יחס היהדות לנשים - ובכן, ברור שהוא שונה בתכלית מייחס התרבות החילונית לנשים. ביהדות, למשל, לקחת אישה ולמרוח אותה בלבוש מינימלי על שלטי חוצות כדי למכור מוצרים נחשב להחפצה פסולה ודבר לא לגיטימי. וכשכל הפלוגה מריצה דאחקות על חלקים שונים בגופה של המד"סית, החבר'ה של מחלקת בייניש משתדלים אפילו לא לשמוע, כי אותם חינכו לכבד נשים (אחרי זה יאשימו אותם בהדרת נשים, כמובן). יש הרבה מה להרחיב על מעמד האשה ביהדות, אבל לא נראה לי שזה המקום הנכון, ולא התרשמתי שאתה באמת מעוניין לשמוע.לא הוזן פרמטר עבור המשתמש/ת או האנונימי אשר שכח לחתום, או שהוזן פרמטר אנונימי לא מזוהה מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
אויש, באמת ההחפצה הזו זה נורא ואיום...מוטב שיסתירו עצמן בבגדים שחלילה לא נראה הגוף שלהן, גופנו, בנות אדם. הביינישים כל כך מכבדים נשים, למדו מנתן אשל ואופק בוכריס (כנגד ההכללות שלך שבייניש זה טוב, אני מעמיד לך הכללות שבייניש זה רע, בתקוה שתבין שהכללות שלך פשוט מופרכות).Dovole - שיחה 01:30, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דובלו, איפה המוסריות שלך איפה? ביהדות יש עין תחת עין? נדנד - שיחה 01:26, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ביהדות שלכם כן...אני זנחתי אותה גם בעבור זה.Dovole - שיחה 01:32, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
חבל שלא שאלת מישהו, אתה יודע, היו עוזרים לך. כיון שאנו במקום ציבורי אטרח להבהיר: ביהדות אין עין תחת עין. להסברים ניתן לפנות אלי בדף השיחה או במייל. נדנד - שיחה 12:32, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אין ספק! גם עליך שך כפו בנקרת הצור...Dovole - שיחה 12:40, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא. אני פשוט יודע. בשונה ממך. אתה מצומצם בידע שלך, וחושב שאתה חכם בגלל זה. סכלות הסכל היא מבצרו. נדנד - שיחה 18:06, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דב, אם תרצה גם אני יכול לטעון שבאסלאם יש מצווה לרצוח כל יהודי ובגלל זה אני לא מסלמי, אך כמובן שזה שטויות למרות שיש פסוקים מפורשים בקראאן שמשתמעים ככאלו. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בטבת ה'תשע"ט • 18:06, 16 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
על הסוגיה התרבותית ישפוך אור הראיון הבא, עם צעיר שרצח את אחותו בלחץ ובעידוד משפחתו: [2]. תת-חברה (גם בתוך החברה הערבית זה מיעוט) שבה הכאת נשים היא שגרה ורצח נשים ש"סרחו" אינו פשע, אלא חובה. בכלים משטרתיים בלבד אין די כדי לעצור את מקרי הרצח בחברה כזו. דב ט. - שיחה 00:39, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצאי כלי הירייה בחברה הפלסטינית-ישראלית הוא כזה שלמשטרה יכולה להיות השפעה עליו, ולזה תהיה השפעה גם על רצח פלסטיניות בידי קרוביהן. כמובן שתת-התרבות עצמה צריכה להוביל את המאבק, ושהמשטרה לבדה, בלי גיבוי לא תצלח האתגר, וגם בעבור זה ישנן ההפגנות.Dovole - שיחה 00:50, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: מי אמר שאין אחריות? בהחלט צריך לפעול נגד האלימות בחברה הערבית, ולפעול לגירוש כל המסתננים מיד. אם המחאה הייתה נגד "האלימות נגד נשים בחברה הערבית" הייתי מצטרף אליה, אבל למרבה הדמגוגיה והשקר היא לא נקראה כך, ובכל ההפגנות לא דובר על כך. נדנד - שיחה 00:39, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כולי אושר שאתה תומך באלימות כנגד יהודיות...זה באמת הולם את התפישה המקראית..."ובעלת והיתה לך לאישה".Dovole - שיחה 00:42, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
"תומך באלימות נגד יהודיות"?! די כבר עם הדמגוגיה שלך! מה לעשות שהבעיה העיקרית היא לא אצל יהודים אלא אצל ערבים ומסתננים? מה לעשות? התשובה שלהן ושלך היא - נשקר. לא נספר. נדנד - שיחה 00:48, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מה לעשות שאינך מוכן להודות שהבעיה היא של כל הישראלים והישראליות...ואתה כמובן חושב שאפשר לטפל בבעיה רק תוך הפגנת זלזול, וזריעת אי אמון.Dovole - שיחה 01:02, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אגב, אתה רוצה לפתוח את הנושא המקראי? לכן הזכרת אותו? נדנד - שיחה 00:48, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: לגבי גירוש מבקשי המקלט, האם כך יאה לעם שנרדף וגורש פעמים רבות בהיסטוריה מארצות שונות? טענות המגרשים היו דומות, היהודים הם שונים מאיתנו, לוקחים מקומות עבודה, מלווים בריבית וכו'. לגבי המשטרה, לא נראה לי שמדינה בעלת כוחות בטחון השולטות בשטחים שליטה מלאה ויכולים לעשות שם ככל העולה על רוחם, אינה יכולה להיכנס לכפרים הערבים ולעשות סדר בעניין רצח הנשים, תופעה הקיימת לה התנגדות אף בקרב ערבים רבים. האדם החושב - שיחה 00:53, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בהחלט. נאה ויאה לשמור על העם שלך מפני השתלטות עוינת של מהגרי עבודה עם תרבות של פשיעה. אין דבר מוסרי מזה. ולגבי ה"לא נראה לי" - תודה על הדברים. דוגמה מאלפת לניתוק מהמציאות האופורי הכל כך מאפיין את השמאל בישראל. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 01:00, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מה זה תרבות של פשיעה...יש להם ראש ממשלה אוהב שוחד כמו שלנו...נו כל אחד והפשיעה שלו, איסיאס ועבודות הכפייה...השתלטות עוינת...מה זה ההונים באים...מי שמנותק הוא מי שמתיימר לדבר בקול תושבי דרום תל אביב, ואז מתברר שיש יותר תומכים במאבק נגד הגירוש מאשר תומכים בגירוש הגזעני.Dovole - שיחה 01:06, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: לגבי המשטרה: אם אפשר - צריך. חד משמעית. (אם כי זכור לי שניסיון לפתוח תחנת משטרה אצל הערבים לא צלח במיוחד. לא זוכר בדיוק.)
לגבי המסתננים: א' - רובם באו לכאן כדי לעשות כסף, ואין זה תפקידנו לפרנס את כל העולם. זה לא עניין של שונים ממני או לא.
ב' - לא כל פעם שהטענות דומות זה אומר שהן צודקות במידה שוה. אם היהודים לא היו באירופה מאות שנים לפני שגורשו, והיו מזיקים לאוכלוסייה המקומית, הם בהחלט היו ראויים לגירוש. ההבדל הוא שהם לא הסתננו והתחילו להזיק. נדנד - שיחה 01:04, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

דובלו, יותר תומכים במה בבקשה? על פי סקר ישראל היום 58 אחוז תומכים בגירוש. על פי סקר ערוץ 10 (לא ימני), 56. אתה פשוט ממציא! נדנד - שיחה 01:14, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

נכון בהפגנה של שפי פז יש עשרה אנשים, בהפגנה "דרום תל אביב נגד הגירוש" יש 20,000 אנשים...שולה קשת מנהיגת "דרום תל אביב נגד הגירוש" במועצת עיריית תל אביב והמתמודדת הגזענית שאני לא זוכר את שמה שלא הצליחה להיבחר למועצה...Dovole - שיחה 01:37, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כן, את ההפגנות שלנו אין קרן שמממנת...אבל הסקרים, אתה יודע... נדנד - שיחה 12:32, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מסכנים...אין שום מערך תומך שממן בגמ"חים למשל בני ישיבות, אבל מה פתאום...מה לנו ולקרנות, אנחנו רק קורנים. אני לא הייתי בהפגנות כי מימנה אותי איזו קרן או איזה גמ"ח, יכולתי באותה המידה להצטרך לשפי פז, וכך נכון ליתר 20 אלף המפגינים, או שאתה רוצה לטעון שחמאס והקרן מחלקים לנו דולרים...ולא אני לא יודע לגבי הסקרים...אני יודע שבפועל אנשים יכלו להצביע על זה בבחירות למועצת העיר תל אביב-יפה, אך איכשהו זה לא כזה מעניין באמת, אני יודע שבאותם שבועות שהגירוש אמור היה לצאת לפועל פגשתי באופן ישיר ובלתי אמצעי כמה מאות תושבי שכונות שפירא ונווה שאנן, שהתנגדו באופן פעיל לתכנית הגירוש, די בהם כדי לאיין את שפי פז והפעילים שלה.Dovole - שיחה 12:48, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני מבין שאתה גר בדרום תל אביב, אם השתתפת בהפגנה "דרום תל אביב נגד הגירוש" ? נדנד - שיחה 12:57, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
רמז: זה לא הדבר היחיד שאתה לא מבין כראוי.Dovole - שיחה 17:25, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אם אתה לא גר בדרום תל אביב, מה המשמעות של 20 אלף? אנחנו יודעים שיש בארץ 20 אלף אנשים עם שנאה עצמית גבוהה. הם עושים מספיק נזק, אין צורך להזכיר זאת. בכל זאת, רוב הארץ תמך בגירוש. מה שנקרא - עובדה. נדנד - שיחה 17:48, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
את הרוב הסוגיה הזו לא עניינה, ורק כאשר החלו דברים להיות מובהקים, הייתה איזו התגייסות. באשר לדרום ת"א אני לא יודע על מה אתה מתבסס, כאילו לא הפגינו עם פז כל מיני מרעין בישין בסגנון להב"ה שאינם תושבי דרום ת"א...אני כן יודע ששולה קשת במועצת עיריית תל אביב ואילו סוזי צמח כהן (נזכרתי!) שנתמכה על ידי פז לא...Dovole - שיחה 21:07, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אין לי בעיה שיפגינו אנשים מחוץ לדרום תל אביב, אבל שלא יקראו לזה "דרום תל אביב נגד הגירוש", כי הם לא דרום תל אביב. זה מאבד את האפקט. בקיצור אני לא מבין מה אתה מקשקש, לפי כל הסקרים הרוב בארץ תומך בגירוש ושום שלש נקודות שתשים לא ישנו את זה. נדנד - שיחה 21:15, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא הכי יודע איך לכתוב זו בעדינות...אבל למי זה בדיוק חשוב עם מה יש לך או אין לך בעיה...? המחאה נגד הגירוש אורגנה ותופעלה בעיקר על ידי תושבי שכונות דרום ת"א, להבדיל מתכנית הגירוש שנתמכה על ידי גזעני כל הארץ ובכל זאת לא הצליחה לגייס עשרות אלפים למאבק. אני שמח שאתה מתבשם בסקרים (איך שהוא זה לא מסווה הריח המבאיש העולה באף מהדברים שלך) אבל כמו שאמר פרס תזהר רק לא לשתות מהם לשוכרה. אני לא מצליח להבין המעבר שאתה עושה בין דרום ת"א והרוב בארץ...אתה לא מוכן לקבל האינדיקציות המאששות שקרב תושבי דרום ת"א התנגדו לגירוש, וכך למעשה גם מחוץ למרכז הליכוד רווי האינטרסים בסחר בבני אדם המייחלים לעבוד בישראל.Dovole - שיחה 21:25, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
"המחאה נגד הגירוש אורגנה ותופעלה בעיקר על ידי תושבי שכונות דרום ת"א". זאת הבדיחה הכי טובה או השקר הכי גס ששמעתי בזמן האחרון. נדנד - שיחה 21:30, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אפשר לשאול מתי בפעם האחרונה ביקרת בדרום ת"א? מה המקורות לרושם שלך? אני כותב משילוב של עדות אישית בה פגשתי למעלה מ-200 תושבי שכונות נווה שאנן ושפירא שהתארגנו ופעלו באופן יום יומי בחודשיים שלפני מועד הגירוש. נחשפתי למאות הודעות whatsapp מצד אנשים שונים (שפגשתי פנים אל פנים) שדנו סביב להתארגנות זו. לכל הרושם הזה, הצטרף גם המפגש האקראי בהתהלכות באזור נווה שאנן שהעלה יותר מפגש חומל ומקבל מבקשי המקלט מאשר דוחה אותם. ולבסוף כמובן מצטרפות העדויות להפגנות מעוטות המפגינים של שפי פז מפברואר 18' והעובדה שלא הצליחו לגייס תמיכה בבחירות המקומיות האחרונות.Dovole - שיחה 21:41, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הרושם שלך ממש לא מעניין. מי שרוצה יכול להאמין שכל תושבי דרום תל אביב היו נגד הגירוש, לעומת שאר הארץ שאיכשהו הרוב תומך. נדנד - שיחה 21:45, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אני כתבתי הרושם שלי על סמך דברים מוצקים, אתה הצגת התרשמות הרבה פחות מעורבת ומוצקה, אין לנו מושג לגבי השאלות בסקרים שהבאת ולגבי הטיות מתודולוגיות אחרות. בכל מקרה אני הצעתי לך להבהיר כיצד אתה משוכנע כל כך שאיזה סקר כללי מייצג לגבי דרום ת"א, ושוב אני חוזר להתרשמות אישית, אך לא התרשמתי שהצלחת להציג איזו ראיה שתגבה הביטחון הזה (ערכת הסקרים בעצמך? לא במובן ששאלת אנשים, אלא ניסחת וניתחת?).Dovole - שיחה 21:51, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אם אתה חושב שסקר של ערוץ עשר מוטה ימינה... או שדרום תל אביב מתנגדים לגירוש יותר משאר הארץ... אין לי מה לומר. נדנד - שיחה 14:13, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כל סקר יכול להיות מוטה (ולמעשה מרביתם כאלה), אם לא תוכנן בהקפדה אז יש מי שיגזור ממנו מסקנות בצורה רשלנית. אני כלל לא מתייחס לפרטים שאתה מציג "סקר ערוץ 10" כי לא כללת קישור שיגבה הטענה שלך.Dovole - שיחה 15:15, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כשאין מה לענות, צריך דחוף קישור...חיפוש של שתי שניות בגוגל יתן לך את כל המידע. ומבחינתי הדיון מוצה. נדנד - שיחה 15:18, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אין מה לענות? הסברתי לך שאני לא צריך לחשוב שהסקר מוטה, זו תכונה מובנית של סקרים שהם כאלה, ודרושה מלאכה רבה כדי להתמודד עם התכונה הזו, ולכן ראוי לפקפק בסקר. החסרונות של סקרים אינם מסתכמים בכך, סקרים בודקים חלופות חצובות בסלע ואינם מאפשרים בהכרח לחשוף כוונות ותמיכה במהלכים שונים. בכל מקרה אני חושב שאם תבחן בשנית התשובות שלי והתשובות שלך, תיווכח שאלה שלי מסבירות יותר, מזהירות מתי מדובר בניסיון אישי ומתי מדובר בעובדות, ואילו אצלך ההתנסחות דומה יותר לזו של רני רהב גנרי.Dovole - שיחה 15:23, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
התרשמות אישית היא עוד יותר מוטה מטבעה, שהרי מי שלא יצא (בגלל שהיה עסוק, או שפחד מהאריתראים) לא היית פוגש. לסקרים לפחות יש מחקרים מדעיים של מדגמים והתפלגויות להתבסס עליהן, גם אם הן כלי שנח לעוות ולסלף. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בטבת ה'תשע"ט • 18:06, 16 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: בעניין המשטרה, הכל עניין של רצון והשקעה. כמובן שנעשו ניסיונות, כמה הם היו רציניים? לאלוהים פתרונים. בעניין מבקשי המקלט ומהגרי העבודה, אמנם יש גם מהגרי עבודה, אך ההסתה הקיימת ברחוב היא כלפי כל אפריקני באשר הוא. ובאשר ליהודים בגולה? רבים מהם היו מהגרי עבודה לכל דבר, ולכאורה לחלק מהטענות על נזקים לתושבי המקום היה ביסוס, כמו למשל ההלוואה בריבית לנוצרים. האם זה מצדיק גירוש? לא יודע. האדם החושב - שיחה 01:15, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הלוואה בריבית? אתה יודע למה יהודים היו מלווים בריבית? כי אסרו עליהם לעבוד בדברים אחרים. והיהודים היו מאות שנים באירופה, הם לא מסתננים. לא אמרתי לגרש כל מי שמזיק למדינה. ובקשר למשטרה, אין שום סיבה להשקיע יותר מדי במגזר שמסרב לקבל את העזרה. נדנד - שיחה 01:19, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
היהודים בגולה לא היו מהגרי עבודה בשום צורה שהיא. זה פשוט שקר גס. הם הוגלו בכפייה מארץ ישראל לגלויות השונות, וגלי הגירה בין הארצות התרחשו כאשר היו גירושים מטעם השלטון או פוגרומים. נדיר מאוד שהיגרו כדי לשפר איכות חיים. ולגבי הטענות, על מה אתה מדבר? היום אין הלוואות בריבית? מה הופך את זה ממשלח יד לגיטימי ל"טענות מבוססות"? וזה חוץ ממה שנדנד כתב. יזהר ברקשיחה • א' בטבת ה'תשע"ט • 01:26, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: הכל עניין של פרשנות, ניתן גם לומר שהבעיות שגורמים מהגרי העבודה הן שלא באשמתם אלא באשמת השלטון במדינות מהן הם באו וכו'. היהודים היו מאות שנים באירופה, מאחר ולא גירשו אותם משם מיד כשבאו, והדבר חזר על עצמו במדינות רבות. לא הבנתי את ההבדל בין היהודים שנאלצו להיות במקומות מסויימים (לא רק אירופה), ולעסוק בדברים מסוימים מכל מיני סיבות, לבין אזרחי אפריקה הסובלים מבעיות דומות. לגבי המשטרה, יש ערבים המתחננים להוספת שיטור במגזר, ותופעת ההזנחה החלה מיד לאחר ביטול המשטר הצבאי, מתוך התנשאות מזלזלת (והייתי מוסיף בזהירות גם אשכנזית) כלפי הערבים. איך שלא יהיה, אסור למדינה לאפשר תופעות של רצח בקרב אזרחים הנמצאים באחריותה באשר הם. אגב, אותה תפיסה באה לידי ביטוי בצורה קשה בטבח סברה ושתילה. האדם החושב - שיחה 01:35, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
היו מקרים רבים של יהודים שהיגרו מסיבות כלכליות, כמו היו כאלו שגלו מסיבות אחרות. היהודים אף פעם לא ראו את עצמם שייכים במיוחד למדינה מסוימת באירופה, וזה בסדר גמור. בשביל להבין את עניין ההלוואה בריבית, יש להבין את הרקע ההיסטורי, והוא שבימי הביניים הנוצרים לא הלוו אחד לשני בריבית מחמת איסור דתי, בעוד על פי דתם היה מותר ללוות בריבית מיהודים, מה שנוצל (ובצדק) על ידי יהודים רבים, אך גרם לכעס רב כלפיהם. האדם החושב - שיחה 01:35, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתה מתעלם מכך שאסרו עליהם לעסוק בדברים אחרים. ולגבי המשטרה, זה שיש ערבים שרוצים לא גורם שלא יהיו רבים שלא רוצים ולא מאפשרים שיטור. יש גבול כמה צריך להשקיע במגזר שאינו מאפשר שיטור. כנ"ל לגבי מאה שערים, שאני לא חושב שצריך לשמור שם מגנבות. ממש לא. נדנד - שיחה 01:40, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מה שהוא באמת שוכח הוא שהכנסיה מינתה יהודים להלוות בריבית לנוצרים במקומם ועבורם, פרקטיקה כלכלית הדדית מקובלת באירופה עוד בימי הביניים המוקדמים. הוא גם שוכח שמדינות כמו אנגליה ואחרות ייבאו יהודים כדי לשפר את הכלכלה. ולגבי היכולת של המשטרה נעשו נסיונות רבים שגרמו לפציעות (ומוות נדמה לי) של כמה וכמה שוטרים, ולכן הנסיונות נעשים בפרופיל נמוך יותר, ולצערנו לא מוצלח די. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בטבת ה'תשע"ט • 18:06, 16 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
סליחה על התפרצות למועדון. אין לכם טוויטר ? פייסבוק ? eli - שיחה 01:47, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ששש... אל תפריע. 109.253.193.75 01:53, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זהירות, הטרול עוד עלול ללכת למדיה אחרים להטריל, כאן יש פחות ממאתיים עוקבים שסובלים. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ט' בטבת ה'תשע"ט • 18:06, 16 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

איך עוקפים את בעיית זכר/נקבה בעברית[עריכת קוד מקור]

רוזין רוזנבלום, איך עוקפים את בעיית זכר/נקבה בעברית, אתר מחשבה חופשית. Amiroשיחה 16:30, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

בסרטון של חה"כ מירב מיכאלי הוצגה בכתוביות האפשרות לכתוב "אתןם", אומריםות את אחת הצורות "אתן" או "אתם" אבל בכתב פשוט כותבים אתןם...Dovole - שיחה 17:39, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
Amirosan תודה על השיתוף בהחלט מידע מעניין ומועיל. Dovole, לא צריך להתעלל בשפה רק בשביל אג'נדה\אינטרס מסיום, הקישור כאן מוכיח זאת. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 19:23, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
להתעלל בשפה?! המדובר באפליה!!! נדנד - שיחה 19:25, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה נכון, אך יש דרכים אחרות לתקן את ההפליה המדוברת, אני מסכים בהחלט עם פעולה של מיכאלי אך בתור נבחרת ציבור משכילה אל לה לעוות את השפה, כל עוד זה השימוש הנכון בשפה. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 19:38, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
תודה רבה. האמת שאני מתאמן על זה כל הזמן במסגרת עבודתי. לפעמים אני מתייאש ועובר ללשון רבים. יזהר ברקשיחה • ב' בטבת ה'תשע"ט • 19:53, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כתבתי אפליה, לא אפליה! נדנד - שיחה 20:29, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
להתעלל בשפה לא, אבל לכפות עלינו לדבר בשמות פועל כן...לי זה נראה נוח ויעיל לכתוב אתןם, אם כי, זה כן פתרון מוגבל...Dovole - שיחה 20:43, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
Confused.png לא הבנתי מה אמרת, אפשר לחזור על הדברים בצורה ברורה יותר? נדנד - שיחה 20:54, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
מצטער זה פשוט מטומטם. בעברית יש פנייה סתמית שהיא ללא מין! הפנייה הזאת במקרה גם חופפת לצורת הזכר, אך זה לא אותו הדבר. מרב מיכאלי כנראה לא יודעת עברית ובכללי מעוותת אותה לצורך פוליטי. הרי אפשר לכתוב אתם/ן אם ממש מתעקשים לציין את שני המינים יחדיו (במקום צורה סתמית), אבל היא משמיטה גם את הקו הנטוי. זה פשוט איוולת. יש אחרים שמשתמשים בנקודה באמצע המילה. נקודה צריכה לבוא רק בסוף המשפט, הרי היא מציינת את סיום המשפט... איך עוקפים את הבעיה? משתמשים בצורה הסתמית. – אסף (Sokuya)שיחה 21:20, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
פותרים את הבעיה אם לא דופקים הראש בקיר...איזה קורא לא יבין שאתןם זו צורה לשני המינים? למה צריך לכפות עלינו בעיות וקשיים, מדובר בפתרון ברור ופשוט...לגבי אסתטיקה...זה עניין אישי יותר. אני מוחה על הכינוי של פניה בזכר כ"סתמית" :).Dovole - שיחה 21:28, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בהחלט מטומטם. שפת המרב־מיכאלית זה ניסיון לדחוף לנו עוד הזיה פרוגרסיבית לשיחדש. יזהר ברקשיחה • ב' בטבת ה'תשע"ט • 21:52, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נשאר עם הסקילות בכיכר השבת...הפרוגרסיביות באופן מובנה כדבר פסול ולא המסורתיות כעבודה זרה.Dovole - שיחה 21:58, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
נראה שיש לך ריאקציה רצינית ביותר בכמה נושאים. נשמח לעזור לך. נדנד - שיחה 22:01, 9 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
חוזרים עוד פעם לטמטום של פנייה מהותית לזכר ונקבה ביחד. אני אישית מעדיף פשוט פנייה או בנקבה או בזכר, לא שניהם ביחד במיוחד לא בעיוותים האלה של "אתםן" "אומריםות". אני מצטרף להערה של Amirosan זה פשוט התעללות בשפה. אם כל כך חשוב לכם לא להפלות אף אחד בגלל ציון הזכר והנקבה תייגעו את עצמכם ותכבידו על עצמכם כמו שמרב נהגה פעם (ולא רק) "אומרות ואומרים". כל התחכמות אחרת מיותרת. חוץ מזה הניסיון הזה להשתמש בשתי הצורות בשווה (מה שכבר כונה כאן בצדק "שפת המרב־מיכאלי") מחמיץ את המטרה האמיתית שלה: להתייחס לגברים ונשים כאחד (ולא גם כאחת!). אם זו המטרה שלה, היא מכשילה את עצמה כל הזמן עם השפה שלה. קנורוזובסקי - שיחה 12:35, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אתם יודעים כשכותבים ערך של זווית, המעגל הזה למעלה הוא מעלות ולא קוראים אותו "עיגול", כך באשר לראדיאנים, כשכותבים פאי ומתכוונים "פאי ראדיאנים". כאשר כותבים אתןם, למעשה כותבים אתן או אתם, או אתם או אתן, או אתן ואתם, וזה בסך הכל כתיב מקוצר, שמייתר סימנים שלא מוסיפים לקריא אך מעיקים על הכתיב כמו קווים נטויים, פסיקים וריבוי אותיות. brevity is the soul of wit, ואכן אפשר גם פשוט לערבב את הפניות זכר ונקבה, אך זה לטעמי יכול להיות צורם יותר אם באותו המשפט אומרים "היא הלך".Dovole - שיחה 12:58, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
דווקא רעיון חמוד. (מלבד העובדה שהוא מנציח קדימות לצורת הזכר, כי בעוד שאפשר לכתוב יפה אתןם <ביחיד: אתהת או אתה?>, אומרותים, הולכותים פחות עובדת, ולכן נישאר עם אומריםות, והולכיםות). בקיצור: הזמניםות מתקדמיםות אבל יתעבור עוד זמןה מה עד שכולןם תיטמיעונה את השינוייםות החדשיםות והיתה כל הארץ שפה אחתד ודבריםות אחדיםות. בב"א. ביקורת - שיחה 15:40, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כן, אני לא בטוח אם ההגזמה היא אלגוריתם שיצא משליטה או עוקצנות שנונה, אך למען הסדר המטיב (ולא זה שמבקש לכפות עלינו הרע המציג עצמו כמטיב), לא צריך להגזים, ומוטב להשתמש בכלים בהתאם להיגיון הפנימי שהם מציגים. ואני לא מוצא סיבה לעוות את העלילה המופתית על משפטי המחץ שלה "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים", השוויון המגדרי כבר מוכל בשפה אחת-דברים אחדים, וכמובן בפניה הדו מינית לארץ (לא במשפט עצמו אך בעברית בכלל).Dovole - שיחה 15:59, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בעיני זו התעללות בשפה ולעיתים גובלת בסאדיזם, אין סיבה לסרס את השפה, גם לה מגיע להתפרות.... • חיים 7שיחה • 12:33, 13 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אז היו פה או לא?[עריכת קוד מקור]

חוקר מנאס"א טוען: החייזרים היו פה, אנחנו לא שמנו לב!, באתר וואלה!. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 06:32, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

בזמן האחרון וואלה! מפרסם הרבה כתבות "מדע" צהובות ברמה נמוכה עם כותרות קליקבייט. – ד"ר MathKnight (שיחה) 12:41, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
זה כנראה המסמך המדובר. החוקר לא "טוען" שום דבר קונקרטי, חוץ מזה שכדאי לשקול מחדש את ההנחות בבסיס של SETI. תהנו. H. sapiens - שיחה 17:25, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

ערוץ 7 מציג: מקרה מוטי אלון מוכיח שהומואים יכולים להתחתן עם נשים[עריכת קוד מקור]

כתבה. האירוניה בהתאבדות... 176.12.246.169 11:41, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אכן, הסקת מסקנות לא מוצלחת בכלל. בעיקר מהסיבה הפשוטה שככל הנראה הוא נמשך לשני המינים. אך השורה התחתונה אכן נכונה. יזהר ברקשיחה • ב' בטבת ה'תשע"ט • 11:50, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
וכמובן, מדובר במאמר דעה, ולא בכתבה. יזהר ברקשיחה • ב' בטבת ה'תשע"ט • 11:51, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אולי המסקנה המתבקשת היא שמי שמדחיק את דחפיו המיניים בסופו של דבר פוגע לא רק בעצמו אלא גם באחרים. הניסיון להציג להט"ב כשקולים למי שאנס וכפה עצמו על אחרים הוא מעשה נואל שיש בו כדי להכשיר השרץ.Dovole - שיחה 12:50, 10 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ואולי צריך לנקוט באמצעים חוקיים כדי למנוע מבעלי הפרעות נפשיות/מיניות לפגוע באחרים, ולא לנסות להכשיר שרצים כאלו ואחרים בטענות "אולי זו הדחקה" או אחרות. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ח' בטבת ה'תשע"ט • 17:55, 16 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מהפכה בבני עקיבא: לא מתחילים תפילה בלי נשים[עריכת קוד מקור]

נרדמתי באמצע. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 16:35, 11 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
הבנתי שזה כבר משנה שעברה ככה. וגם קראתי איפשהו שזה לא בקטע שוויוני אלא שלא מתחילים פעילות כשאין מספיק, וכל הבנות ישנו... נדנד - די להטייה בויקיפדיה! - שיחה 16:39, 11 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
בקיצור פייק ניוז. כיפה לקחו מהלך חינוכי בנאלי, וניסו לשוות לו מראה פמיניסטי. יזהר ברקשיחה • ו' בטבת ה'תשע"ט • 20:28, 13 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אבל גבאי לא מחוכם. עדיף להתחיל תפילה בזמן ויהי מה (ואם לא סומכים על שיקול דעת המאחרים, להטיל עליהם קנסות/ענשים) כדי שאנשים יידעו שהם צריכים להגיע בזמן. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • ח' בטבת ה'תשע"ט • 17:57, 16 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

דרוש חונך או חונכת לויקיפדית בית בבית התפוצות[עריכת קוד מקור]

לבית התפוצות יש ויקיפדית בית חדשה (בת שרות) והם ביקשו להדריך אותה וללוותה, כנראה נדרשת פגישה אחת ואחר כך ליווי בוויקיפדיה. למעוניינים - צרו איתי קשר eli-at-wikimedia.org.il. תודה Shnili-WMIL - שיחה 10:33, 11 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

זה חשוב מאד, ובהזדמנות זו אזכיר למי שיעמוד מול בית התפוצות, שיש לנו ענין בשימוש במאגרי המידע שלהם לגבי קהילות יהודיות שנכחדו. ביקורת - שיחה 13:46, 11 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מפגש החורף הקרוב - מה יקרה?[עריכת קוד מקור]

חברים יקרים, מעטים השתתפו בדיון, ומסתמן עתה שמפגש החורף הקרוב יהיה ב-4 בינואר, באחת משתי אפשרויות:

  • סרט בסינמטק תל אביב
  • סיור בספריה הלאומית בירושלים והרצאות (כמו במפגשים הקודמים).

הדיון יסתיים בקרוב (ביום שישי הקרוב) (צריך זמן לארגן סרט או הרצאות), אז אם הדבר מתאים לכם, ולבטח אם לא, אנא השתתפו בדיון כאן. דרור - שיחה 23:05, 11 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

פרגון לכותבי ערכים מהתבנית "לטיפול דחוף"[עריכת קוד מקור]

באופן קבע אנו מבקשים מהחברים להתגייס לתרום ב"דחיפות" בכתיבת ערכים מהתבנית:לטיפול דחוף. למרבה הצער, פעמים רבות הערכים שם נשארים אדומים. חשוב לפרגן לכל מי שתורם לוויקיפדיה, ובין השאר, למי שנענה לבקשות להתגייס למשימה לא קלה של כתיבת "ערך דחוף". היום פניתי לכותב הפורה משתמש:DimaLevin, בבקשה לכתוב גם ערכים מהתבנית הזו, והוא כדרכו מיד נענה לאתגר, וכתב את הערך הספריה הלאומית של גרמניה, שמופיע ב-51 ויקיפדיות, וכותב כעת את הערך סמל יהודי, שהיה בתבנית לפני כשבועיים ונשאר אדום. ועל כך מגיע לו תודה. אם אני לא טעה, מתחילת החודש נכתבו עוד 3 ערכים מהתבנית: תודה למשתמש:Gidinat3d שכתב את הערך מחאת האפודים הצהובים. תודה למשתמש:Amirosan שכתב את הערך מלך הסלים של ליגת העל בכדורסל, ותודה למשתמש:TMLN123 שכתב את הערך מולדה (יישוב). ובנוסף, תודה לעמיחי על הטיפול השוטף בתבנית. אני בעד כתיבה משותפת. אנחנו לא צריכים לדרוש שוויקיפד אחד יכתוב/יתרגם לבדו ערך ענק, אלא די שיכתוב ערך ראוי למרחב הערכים, ואחרים יכולים להרחיב אותו. כך ויקיפדים לא יירתעו מהמשימה לתרגם ערכים, שהם די גדולים בוויקי האנגלית. אגסי - שיחה 11:05, 13 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

כל הכבוד! Chenspec - שיחה 19:23, 19 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

אתר מעניין[עריכת קוד מקור]

השערה: האתר הזה לא היה קיים אלמלא ויקיפדיה.קנורוזובסקי - שיחה 19:46, 13 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

איך הוגים ויקיפדיה?[עריכת קוד מקור]

הועבר לשיחה:ויקיפדיה#איך הוגים ויקיפדיה?. דוד שי - שיחה 06:14, 14 בינואר 2019 (IST)תגובה[תגובה]

יום של חדשות רעות ועצובות[עריכת קוד מקור]

  • רונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון, נפטרה בגיל 54 אחרי מאבק במחלה קשה. יהי זכרה ברוך.
  • היום בבוקר התהפך דחפור צה"לי בצפון הארץ, לוחם אחד נפצע קשה והשני קל. החלמה מהירה לפצועים.

Face-sad.svgד"ר MathKnight (שיחה) 17:25, 17 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

קורע לב קנורוזובסקי - שיחה 18:35, 17 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מגבלות למפעילים בויקיפדיה האנגלית(?)[עריכת קוד מקור]

[ https://slate.com/technology/2018/12/wikipedia-nuclear-option-administrators-unself-banning.amp] אמא של גולן - שיחה 08:45, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

לא רק שם. גם אצלנו המגבלה הזו תכנס (או נכנסה בשבוע שעבר) לתוקף. להרחבה. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 13:39, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מילה טובה לכותבים פוריים[עריכת קוד מקור]

במסגרת מעקב מתעדכן שלי, רציתי לציין כמה משתמשים שאולי לא כולנו שמנו לב לפעילותם, אך ברבעון האחרון חצה כל אחד מהם את רף 500 הערכים החדשים שיצר, שזו תרומה בהחלט משמעותית לאנציקלופדיה המתהווה שלנו: Easy n, TheGodfather85, Oyoyoy, MehmetScholl. ואולי פספסתי עוד טובים וראויים. שאו ברכה ו"קנאת סופרים תרבה חכמה". ביקורת - שיחה 15:13, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

ברכות. ראוי לציין גם את Hello513 שאולי נכנס למועדון המכובד סמוך לפני תחילת הרבעון האחרון, אבל כבר הגיע ל-636 ערכים. אגב, נראה לי שבמועדון ה-50 הצנוע שלך, הושמט שמו של ויקיפד שכתב קרוב ל-90 ערכים :) אגסי - שיחה 19:04, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
האיכות חשובה, לא הכמות. גילגמש שיחה 19:39, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
לא עדכנתי למטה מ-400 בשנה האחרונה. האיכות חשובה אכן, ומיד כשנסיים לפתח את מדד האיכות נוכל ליצור סטטיסטיקה דומה. כל עזרה בנושא זה תתקבל בברכה קריצה ביקורת - שיחה 22:53, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
כל הכבוד לכותבים הפוריים... אני כותב מעט, אבל אני משתדל להשקיע בערכים. כל מי שכותב יבורך! --EldadHe - שיחה 15:04, 22 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

גל הטרור[עריכת קוד מקור]

רציתי לדעת מה ההגדרה של הפיגועים מהחודש האחרון (שמספרם שווה למספר הפיגועים בחודשים אוקטובר ונובמבר). האם שורת פיגועים אלו מוגדרת כגל טרור? בברכה, מלך הצבים - שיחה 15:57, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

לא חושב שיש הגדרה מספרית בשביל לכנות פיגועים כגל טרור, זה נעוץ לרוב בסיקור התקשורתי סביב הנושא וחומרת הפיגוע. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 18:28, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אין גל טרור. הרג חיילים הוא פעולת התנגדות לגיטימית נגד כיבוש, לא ״טרור״.2A01:6500:A040:4F8F:31B8:8645:862F:A009 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
היו כעשרה פיגועים מתחילת החודש, והוא עוד לא נגמר, זה לא נקרא גל טרור? בגל הטרור האחרון בחלק מהחודשים היו פחות פיגועים מאשר עד עכשיו (בדצמבר). לדעתי זה גל טרור. בברכה, מלך הצבים - שיחה 23:17, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
DFTT. יזהר ברקשיחה • י"א בטבת ה'תשע"ט • 23:44, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
(PDNFTT). — דגששיחה 11:12, 19 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מפגש חורף - בחירת סרט[עריכת קוד מקור]

זה הזמן לבחור סרט. דרור - שיחה 19:57, 18 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מה הכחיד את המגלודון?[עריכת קוד מקור]

אם חשבתם שאתם מכירים את כל סוגי ההכחדות ההמוניות מחקר חדש טוען שההכחדה לפני 2.6 מליון שנה בה נכחדו רבים מהיצורים הימיים נגרמה מסופר נובה.Did a nearby supernova cause one of Earth’s mass extinctions?Assafn שיחה 17:18, 19 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

מעניין מאוד אסף. צחי לרנר - שיחה 21:29, 19 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אפרופו מגלודון, באם אני זוכר נכון, מדובר ביצור החי בעל עוצמת הנשיכה הגדולה אי פעם. מעניין. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 05:57, 20 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
ובלי שום קשר, לא מזמן קראתי על מישהו (לא זוכר מי) שהגיע מהעיירה הקטנה מגלופוליס. Tzafrir - שיחה 08:22, 20 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
סליחה על חטיפת הנושא, אבל: מישהו יכול למצוא מה הייתה אוכלוסייתה של אותה „עיר ענקית״ בימי קדם? נראה לי שמדובר על 20,000–40,000, כלומר אוכלוסיה של עיר קטנה בימינו. Tzafrir - שיחה 08:28, 20 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

למגיעים למפגש חודש אסיה היום (20.12.2018 שעה 19:00)[עריכת קוד מקור]

שימו לב - המפגש במתחם תבור קומה 10 בבנין המכללה לפיננסים, דרך בגין 48 תל אביב Shnili-WMIL - שיחה 10:46, 20 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

היה נחמד מאוד ומרתק. תודה רבה לכל המארגנים והיוזמים. צביקהאֲנִי עוֹד כָּאן אָז בּוֹא אֱמֹר שָׁלוֹם 01:21, 21 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

בעקבות עריכת ערך בויקפדיה על ד״ר נתן שלם - סיפור מהחיים[עריכת קוד מקור]

כשהתחלנו את קורס עורכים בווקפדיה לפני כחודש וחצי באוניברסיטת חיפה, אחרי המפגש הראשון, נכנסתי לערך ״ד״ר נתן שלם״ וערכתי אותו. זאת משום שלפני 15 שנה כתבתי על האיש ספר ביוגרפיה מדעית אחרי שמצאתי את ארכיונו העצום בגודל של 12000 עמודים!!! שכתב ב 45 שנות חייו בארץ. הוא היה מראשוני הגיאולוגים וחוקרי מדעי האדמה בארץ.

כותב הערך עליו בויקפדיה, לקח חומר מהאתר הפרטי שלי, הקטין את דמותו של האיש, וכלל לא עסק בעבודתו המדעית.

כשערכתי את הערך מחדש, הוספתי הרחבתי על עבודתו והשגיו במרוצת השנים, ועוד פרטים חשובים להיסטוריה של המדע בארץ.

בהערות השוליים שהכנתי היתה הפניה לספר שכתבתי....

עד הנה הרקע...

ביום שלישי בערב מצלצל אלי מישהו מירושלים, קרוב בגילו לתשעים שנה - הוא עבד עם נתן שלם במכון הגאולוגי הישראלי. ושנתן שלם נפטר ב 1959, הוציאו לזריקה דברים מהחדר שלו. המטלפן לקח ערימה עבה כרוכה בגומיה, ושכח מהנושא. לפני כמה חודשים, שעשה סדר בביתו מצא את החומר שהסתבר לו שזאת טיוטה של ספר שכתב נתן בנושא גיאולוגיה של האוקיינוסים והימים. העמית חיפש במשך חודשים מישהו ממשפחת שלם, וצלצל לעשרות ״שלם״ בארץ ואף אחד לא ידע. במקרה חיפש בתחילת השבוע שוב את השם - והגיע לוויקפדיה לערך המשוכתב..וראה את שמי בהערות השוליים. חיפש ב 144, וקיבל את המספר שלי.

האיש היה מרוגש בצורה יוצאת דופן. חיברתי בינו ובין הנכד של נתן שלם - על מנת שהחומר האבוד יוחזר לכתובת המתאימה.כנראה בשלב מסוים אקבל אותו לעיון - ותקוותי שכל הארכיון האדיר שהשאיר נתן שלם יגיע בסופו של דבר לספרייה הלאומית.

לפחות מ״לימוד התורה (בקורס) יצא קמח״ - משהו אמיתי בחיים.

יורם בר גל - שיחה 07:55, 21 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]

תמיד כיף לשמוע. התו השמיניהבה נשוחחתובנות 07:59, 21 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
קורס הגימלאים בריכוזה של שי כץ ובהדרכתה. יש שכר לעמלה. שנילי - שיחה 10:02, 21 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[תגובה]
אחלה סיפור. תודה ששיתפת. Liad Malone - שיחה 15:18, 21 בדצמבר 2018 (IST)תגובה[