דוד כהן (רב)
ערך זה עוסק בתלמידו של הראי"ה קוק. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו דוד כהן.
| דוד כהן (רב) | |
|---|---|
"הרב הנזיר" |
|
| תאריך לידה | אלול ה'תרמ"ז; 1887 |
| תאריך פטירה | כ"ח באב ה'תשל"ב; 1972 |
| השתייכות | ציונות דתית, מקובלים |
| נושאים שבהם עסק | גאולה, עם ישראל, קבלה, נבואה, פילוסופיה |
| רבותיו | החפץ חיים, המקובל הרב מנחם מנדל ניי מסנדומיר, הראי"ה קוק |
| תלמידיו | בנו, הרב שאר ישוב כהן; חתנו, הרב שלמה גורן והרבנים חיים דרוקמן, יוסף טולידנו, נחום רקובר, יעקב פילבר, יהושע רוזן ויעקב אריאל |
הרב דוד יהודה אריה לייב כהן (אלול ה'תרמ"ז - כ"ח באב ה'תשל"ב; 1887 - 1972) היה הוגה דעות יהודי וחוקר התלמוד, הקבלה והפילוסופיה היהודית. מתלמידיו הבולטים של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ומהחשובים שבעורכי כתביו. כונה "הרב הנזיר" בשל מנהגי נזירות שגזר על עצמו.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו ואישיותו
נולד בעיירה מאישיגולה שליד וילנה, לרב יוסף יוזפא כגן, שהיה רב העיירה, בנו של הרב זכריה מנדל הכהן כ"ץ, רבה של העיירה ראדין. בגיל שבע למד גמרא בחדר אצל בן דודה של אמו, הרב שלמה מקלר. העיד על עצמו שבגיל זה הצליח לענות על שאלות שתלמידים מבוגרים לא הצליחו להשיב עליהן. כבן תשע הובא לראדין לבית סבו, שם למד בשקידה בכל יום עד תשע בערב, בכיתה של תלמידים גדולים ממנו. רבו היה הדרשן הרב משה בנימין שניידר. בהיותו כבן עשר נפטר סבו והאירוע השפיע עליו מאוד. באותה שנה נסע לבית אביו, שהיה כעת בעיר קאנאטאפ באוקראינה, ללמוד בישיבה שנפתחה על ידי בן-דודו של אביו מליטא. הישיבה הייתה בחדרי בית הכנסת, שנקרא החומה, שם התפללו גם הליטאים, אם כי הנוסח היה חב"די לפי השתייכות רוב המתפללים שם. בגיל שתים עשרה למד אצל דודו הרב ישעיה כ"ץ, שהיה רב בעירה בקשט והמושבה היהודית הסמוכה באריסאווקא, על יד וולוז'ין. שם נערכה חגיגת בר המצווה שלו.
שנה לאחר מכן הובא ללמוד בישיבת וולוז'ין. לצד התגדלותו בתורה נחשף שם לכמה ספרים שנתחברו על ידי סופרי תנועת ההשכלה היהודית. לאחר תקופה קצרה עבר עם דודו לעיר ריוול (השם שהרוסים נתנו לטאלין, בירת אסטוניה) שם נתקבל דודו לרב. שם למד כשנה. בשנת ה'תרס"ג (1903), כשהיה בן שש עשרה שב לראדין, למד מהחפץ חיים. בתקופה זו היה חברו לחדר של הרב יוסף כהנמן.[1] בשלב זה החל לנהוג ברוח תנועת המוסר כאשר ערך רשימות אישיות של מעשיו בכל יום לפי טיבם. אז גם החל כותב את רשימותיו התורניות שסגנונן הושפע גם מתנועת ההשכלה. בפרט עסק בענייני נשים, חיי הנישואין וקדושת הבית היהודי. מאמרים אלו פורסמו לראשונה 103 שנים לאחר מכן, בספר "זכו - שכינה ביניהם", ירושלים ה'תשס"ו.
בגיל שמונה עשרה החל ללמוד בישיבה בסלובודקה. בקיץ של אותה שנה, ה'תרס"ה 1905 עבר אל בית דודו הרב אברהם ויסבורד שהיה הרב של העיר טולא. משלב זה החל מתעניין מאוד בלימודי אקדמיה בהם ביקש להשתלם לצד השכלתו התורנית שבעת הזו כבר הייתה רחבה מאוד. הוא החל בלימודים באוניברסיטת פרייבורג, אולם עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש מגרמניה והמשיך בלימודים אקדמיים באוניברסיטת בזל בשווייץ[2].
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כאשר היה דוקטורנט לפילוסופיה בשווייץ, פגש שם את הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ומפגש זה שינה את מסלול חייו. את הפגישה תיאר בהקדמה לספר "אורות הקודש" (שיצא בעריכתו):
| "אחרי טבילה במימי הרהיין, מצויד ב"שערי קדושה", מלא ספק וחכיון, עשיתי את דרכי להרב. בערב ראש חודש אלול באתי אליו. מצאתיו עסוק בהלכה עם בנו. נסבה שיחה על חכמה יונית וספרותה, שלא סיפקה עוד נפש היודעה ממקורותיה הראשונים. נשארתי ללון אצלם. על משכבי לא שכב לבי, גורל חיי היו על כפות המאזניים. והנה בוקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, בברכות השחר, תפילת העקדה בשיר וניגון עליון, משמי שמי קדם, וזכר לנו אהבת הקדמונים. ואקשיב והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר. אחר התפילה, מהרתי לבשר במכתב כי יותר מאשר פללתי - מצאתי. מצאתי לי רב" | ||
לאחר שהרב קוק עלה ארצה הוא עלה בעקבותיו והמשיך ללמוד ממנו בישיבת מרכז הרב בירושלים, תוך שהוא מתמסר לעריכת כתביו באופן שיבהיר ויסדר את שיטתו ההגותית של רבו.
נפטר ביום כ"ח אב תשל"ב ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
הותיר אחריו אישה - שרה כהן בת הרב חנוך אטקין (שהייתה בת דודתו), בת - צפיה גורן (אשת הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן), ובן - הרב שאר ישוב כהן (הרב הראשי לחיפה).
מכון "נזר דוד" בבית אריאל בירושלים, המנוהל על ידי הרב הראל כהן, הוקם לשם הוצאת כתביו ולהנצחתו. בית הספר הממלכתי דתי "פסגת דוד" בפסגת זאב, שבירושלים וכן רחוב הרב הכהן הנזיר בשכונת משכנות זבולון בנתניה קרויים על שמו.
[עריכה] תפיסת עולמו
תפישת עולמו הושפעה רבות מעולם הסוד והנסתר. עם זאת היה חוקר, פילוסוף ודקדקן גדול. אף שנהג מנהגי נזירות כאי שתיית יין וגידול שער, ובמנהגי פרישות נוספים כמו צמחונות ושתיקה מרובה שגזר על עצמו בעיקר בשבתות, חינך את תלמידיו להיות מעורבים בחיי הכלל. ואכן תלמידיו כמו חתנו הרב שלמה גורן, ובנו הרב שאר ישוב כהן, שהתגייסו לצה"ל והתמסרו לענייני הכלל.
הרב הנזיר האמין שהנבואה צריכה לחזור לעם ישראל בעת החדשה. בספרו "קול הנבואה" עסק רבות בעניין זה, והדגיש את היתרון שיש לשמיעה על הראייה כיסוד מרכזי בתפיסת היהדות לאורך הדורות. במסגרת חיפוש הנבואה נהג לשוטט במדבר יהודה כדי למצוא מקורות השראה.
הנזיר העיד על כך שרבו, הרב קוק, העריך את עריכת אורות הקודש עד כדי שאמר "הנני לומד את עצמי מתוך הספר" וכן שאמר שהנזיר הוא היחיד שהוא סומך עליו בעריכת כתביו[3].
[עריכה] כתביו
- קול הנבואה - ההיגיון העברי השמעי - ספרו ההגותי-קבלי, המהווה את יסוד משנתו.
- קול ואור - ספר על הימים הנוראים ומכיל כוונות על התקיעות.
- הכוזרי המבואר (שלושה כרכים) - רשימות שיעוריו על ספר הכוזרי
- דודי לצבי - אסופת אגרות בין הנזיר לרב צבי יהודה קוק
- משנת הנזיר - קטעים מיומניו האישיים.
- נזיר אחיו (שלושה כרכים) - ספר שיצא לזכרו וכולל הספדים, מאמרים על משנתו וחייו, וקטעים מכתביו.
- זכו - שכינה ביניהם (ה'תשס"ו) - על קדושת הנישואין והבית היהודי.
- פתחי פרדס - ביאוריו ושיעוריו על ספר קל"ח פתחי חכמה לרמח"ל
- יש עוד כתבים רבים שלא פורסמו ובהם: המשך של קול הנבואה, כתבים העוסקים בפילוספיה יהודית, פירוש לאמונות ודעות לרס"ג, פירוש לכתבי האר"י, פירוש לאורות הקודש ועוד.
בנוסף ליצירתו האישית, השקיע שנים רבות בעריכת כתבי הראי"ה קוק ובהם:
- אורות הקודש (ארבעה כרכים)
- חזון הצמחונות והשלום, פרקי צמחונות משיחיים בהגותו של הרב קוק.
- חוברת חוג הראי"ה ביאור על אורות הקודש מתוך סיכומי שיעורים בנושא שהועברו בישיבת מרכז הרב.
[עריכה] מתלמידיו
- הרב ישראל אריאל -ראש מכון המקדש
- הרב יעקב אריאל - רבה של רמת גן
- הרב חיים דרוקמן - ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, ראש ישיבת אור עציון
- הרב ירחמיאל וייס - ראש ישיבת ירושלים לצעירים
- הרב יוסף טולדאנו - רבה של גבעת זאב
- הרב ישעיהו משורר - אב"ד הרבני בפתח תקוה וחבר בית הדין הגדול בירושלים
- הרב יוחנן פריד- רב המושב בית מאיר וראש האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך
- הרב פרופ' נחום רקובר - חתן פרס ישראל, משנה ליועץ המשפטי לממשלה
- הרב חיים ישעיהו הדרי, ראש ישיבת הכותל
- הרב יצחק שילת, ר"מ בישיבת ההסדר ברכת משה, מעלה אדומים.
- בעלי זיקה משפחתית
- חתנו, הרב שלמה גורן - רבצ"ר והרב הראשי לישראל
- בנו, הרב שאר ישוב כהן - רבה של חיפה
[עריכה] לקריאה נוספת
- נזיר אחיו - שלשה כרכים על חייו ומשנתו של הרב הנזיר.
- דב שוורץ, הציונות הדתית בין היגיון למשיחיות, ספריית אופקים, עם עובד, תל אביב תשנ"ט.כל החלק השני עוסק בהגותו של הנזיר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- על הנזיר בארץ הצבי
- געגועי הנבואה של הרב הנזיר, מצוטט באתר כתבים
- המוזיקה, במשנתו של הרב הנזיר, מתוך אתר מכון המוזיקה ביהדות.
- אהוד פירר, הרב, הנזיר והפילוסוף, nrg מעריב, 4 בינואר 2007
- הרב אליעזר מלמד, הרב דוד כהן 'הנזיר', באתר "ישיבה".
- הרב אליעזר מלמד, מזכרונות נזיר אחיו, באתר בשבע - ערוץ 7, 31 ביולי 2003
- רשימת המאמרים של דוד כהן (רב), באתר רמבי"ש
[עריכה] הערות שוליים
- ^ על פי דברי הרב שאר ישוב כהן, זכרונות מבית הרב הנזיר, אתר ישיבת בית אל.
- ^ לקסיקון לתרבות ישראל: דוד הכהן - הרב הנזיר
- ^ קול צופייך, ירושלים תשל"ג, עמ' פו-פח
