מועצה אזורית שער הנגב
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 12 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] | 39 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | יוסי קרן (מ"מ) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1950 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 10,029 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[1] | 180 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 5.8% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | -6.69 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 56.9 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[1] | 239 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 176,140 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 23 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
7 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 63 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4020 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 130 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל מועצה אזורית שער הנגב נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
http://www.sng.org.il |
המועצה האזורית שער הנגב היא מועצה אזורית במערב הנגב הצפוני. גבולותיה: מועצה אזורית חוף אשקלון בצפון, מועצות מרחבים ושדות נגב בדרום, רצועת עזה במערב, ומועצות לכיש ובני שמעון במזרח. שטחה של המועצה 180,000 דונם והיא כוללת 12 יישובים.
המועצה נכללה במרץ 1953 בנפת באר שבע, והועברה באפריל 1957 לנפת אשקלון.[6]
בשטח המועצה שוכנים גם חוות שקמים, כפר הסטודנטים איבים וכפר הסטודנטים "איילים" במושב יכיני. בשטח המועצה נמצאים קמפוס המכללה האקדמית ספיר, ו"קריית החינוך שער הנגב" הכוללת את בתי הספר האזוריים ומוסדות קהילתיים וציבוריים המשרתים את אוכלוסיית הדרום.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהילת שער הנגב מורכבת מדור המייסדים, מצעירים הממשיכים את מורשת ההתיישבות ומיזוג של עולים חדשים מכל קצווי תבל. בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] נמצאים יישובי המועצה בתנופת קליטה של בנים חוזרים ותושבים חדשים. היישובים קולטים במספר מסלולים: הרחבות קהילתיות, חברות בעצמאות כלכלית וכן קליטה לתושבות של משפחות ושל סטודנטים הלומדים במכללה האקדמית ספיר.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית שער הנגב 10,029 תושבים (מקום 180 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 5.8%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 82.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 12,805 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]
במתקפת הפתע על ישראל ספגו יישובי המועצה הסמוכים לרצועת עזה פגיעה קשה, שכללה עשרות נרצחים והרס רב. כ-70% מתושבי המועצה פונו מבתיהם עקב המתקפה.
יישובי המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר | צורת היישוב | יישוב | שנת הקמה |
---|---|---|---|
1 | קיבוץ | אור הנר | 1957 |
2 | יישוב מוסדי | איבים | 1991 |
3 | קיבוץ | ארז | 1950 |
4 | קיבוץ | ברור חיל | 1948 |
5 | קיבוץ | גבים | 1947 |
6 | קיבוץ | דורות | 1941 |
7 | מושב | יכיני | 1950 |
8 | קיבוץ | כפר עזה | 1951 |
9 | קיבוץ | מפלסים | 1949 |
10 | קיבוץ | נחל עוז | 1951 |
11 | קיבוץ | ניר עם | 1943 |
12 | קיבוץ | רוחמה | 1944 |
ראשי המועצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
גדעון נאור | 1955–1958 | |
דב רוזנהק | 1958–1966 | |
אריה מליץ | 1966–1974 | |
צבי חזן | 1974–1988 | |
שי חרמש | 1988–2002 | לימים חבר הכנסת מטעם סיעת קדימה |
אלון שוסטר | 2002–2018 | לימים שר החקלאות |
אופיר ליבשטיין | 2018–2023 | נהרג בקרב במהלך מתקפת הפתע על ישראל (2023) |
יוסי קרן (מ"מ) | 2023 - |
חינוך וקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת השירותים שמעניקים היישובים והמועצה האזורית, ניתן דגש מיוחד לנושא החינוך, העשרה ופעילות התרבות לכל הגילאים: לצד הפעוטונים, גני הילדים, בית הספר היסודי החדש והתיכון האזורי (בית חינוך שער הנגב) שקולט תלמידים גם מרשויות שכנות, מתקיימות פעילויות חברתיות וחינוכיות רבות לילדים ולמבוגרים: אולפן למוזיקה, אולפן למחול, ענפי ספורט מגוונים, פעילויות תרבות ואמנות במסגרת מתנ"ס "ארנון" ומערכת ענפה של חינוך בלתי פורמלי וחינוך חברתי במסגרת היישובים ובתמיכת המועצה. המועצה מקיימת קשרים הדוקים עם קהילות יהודיות בארצות הברית, דרום אמריקה ואירופה, אשר מעורבות בפרויקטים רבים בתחומי העלייה, הקהילה והחינוך.
משנת 1985 מדי שנה מתקיימת תחרות גביע האביב בשחייה על שם פרד כהן.
תעשייה ופיתוח כלכלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשטחה של המועצה האזורית שער הנגב, שני אזורי תעשייה.
אזור התעשייה שער הנגב
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור התעשייה בשטח של 450 דונמים נמצא בבעלות פרטית וציבורית, וכלול במסגרת אזור עדיפות א' המעניקה הנחות והטבות לתעשיינים. בשטח אזור התעשייה ממוקמים משרדי המועצה ומרכז ההכשרה הטכנולוגי "ספירטק" של המכללה האקדמית ספיר העוסק בהכשרת כוח אדם מקצועי לענפי התעשייה השונים. הפארק מאופיין בתעשיית מזון, בתי מלאכה, עיבוד חקלאי, בתי אריזה ומשרדים.
פארק תעשיות ספירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פארק תעשיות ספירים (בשמו הקודם "שער הנגב מזרח") נמצא מדרום לאזור התעשייה של שדרות ובהמשך לו. הפארק משתרע על 325 דונמים (בהמשך מתוכננים 400 דונמים נוספים). הפארק הוקם כיוזמה משותפת של הרשויות השכנות: עיריית שדרות והמועצה האזורית שער הנגב. פיתוחו של הפארק הואץ בזכות התנאים הייחודיים של האתר ובהגדרתו כאזור עדיפות לאומית א'. הפארק מתמקד בקליטת יזמים ותעשיינים מתחום ההיי-טק וכן תעשייה רגילה אך "נקייה" בהתאם לדרישות תקן איכות הסביבה ISO 14001 (אנ').
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מועצה אזורית שער הנגב
- אתר המועצה האזורית
- פרופיל מועצה אזורית שער הנגב נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- מפת המועצה
- מועצה אזורית שער הנגב, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- שער הנגב (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ אליעזר ברוצקוס, קביעת הגבולות של מחוזות ונפות אדמיניסטרטיביים בשנים הראשונות של המדינה, אפיקים בגיאוגרפיה 23/24, 1988, עמ' 73–88, JSTOR 23698514
- ^ פרופיל מועצה אזורית שער הנגב באתר הלמ"ס
|
מועצות אזוריות בישראל | ||
---|---|---|
מחוז הצפון | אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל | |
מחוז חיפה | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה | |
מחוז המרכז | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
מחוז ירושלים | מטה יהודה | |
מחוז הדרום | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
אזור יהודה והשומרון | גוש עציון • הר חברון • מגילות ים המלח • מטה בנימין • ערבות הירדן • שומרון |
מחוז הדרום | ||
---|---|---|
נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר |