תל בית צידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בית צידה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תל בית צידה
Ruins of Bethsaida village in summer 2011 (7).JPG
בימת פולחן ליד שער הכניסה לעיר
מחוז מחוז הצפון
נפה נפת גולן
שנת הקמה המאה ה-10 לפנה"ס
מיקום תל בית צידה
תל בית צידה
תל בית צידה

תל בית ציְדה שוכן בבקעת בית צידה בתוך שטח פארק הירדן בצפון-מזרחה של הכנרת. בשטח התל, שהיה ידוע פשוט כ"א-תל", התגלו שרידים של עיר עתיקה המזוהה כ"בית צידה" ההלניסטית.

שרידי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי שער העיר

משרידי העיר נותר כיום תל (הנקרא בערבית: א-תל, תל משפע, תל עמריה ותל תלויה), שאורכו כ-400 מטרים, רוחבו כ- 200 מטרים וגובהו כ-25 מטרים מעל פני הכנרת (166 מטרים מתחת לפני הים).

בחפירות בתל נתגלו שרידים של ישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה (ישוב שהתקיים מסוף המאה ה-30 לפני הספירה ועד סוף המאה ה-23 לפני הספירה), ויישוב מתקופת הברזל (אשר ככל הנראה השתייך לממלכת גשור). מתקופה זו נחשף מבנה גדול ונמצאו חרסים רבים. בנוסף, נמצאו בתל שרידים מהתקופה ההלניסטית - עירו של פיליפוס, הכוללים מבנה ציבורי ומבנה פרטי, ששטחו כ-400 מ"ר והוא כולל חצר וסביבה חדרים רבים.

על פי הממצאים מתקופת המקרא, הייתה בית צידא עיר מבוצרת שכללה חלקלקה, חומה ושער גדול ולצידו שני מגדלים. בשער נמצאו ארבעה תאים. ליד השער, מצידו החיצוני, נמצאה במת פולחן הכוללת מצבה עשויה בזלת עם עיטור אל בעל ראש פר. השער נשרף בעת הכיבוש של אשור בשנת 734 לפנה"ס.

עוד נתגלו בעיר כלי דיג, שכללו משקולות עופרת ששימשו להשקיע את רשתות הדיג וכן מחט לתיקון רשתות דיג - המלמדים שעיקר כלכלת העיר התבססה על דייג בכנרת. באתר התגלו שני מטבעות כסף משנת 143 לפנה"ס וכן מטבעות ברונזה סלאוקיים, מטבעות ברונזה מתקופת אלכסנדר ינאי ומטבע אחד מימי פיליפוס בן הורדוס, שליט הבשן[1].

באזור בית הבק - תל המצוי בשפך הירדן אל הכנרת נתגלו שרידי בניין ציבורי גדול ומספר רצפות פסיפס מהתקופה הביזנטית - אתר שככל הנראה שימש את הצליינים הנוצריים שהגיעו לאזור.

החפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החפירה הראשונה באזור בוצעה על ידי המכון לחקר הגולן בשנת 1987. החפירות נמשכו בשנים 1988 ו-1989.

גם בשנת 2009 נערכו חפירות באתר, בראשותו של פרופסור רמי ערב, ועונת חפירות בת שישה שבועות נסתיימה ב- 20/4/2009. ערב חופר במקום מידי שנה, עם קבוצת סטודנטים מכ-10 אוניברסיטאות וקולג'ים בנברסקה ארצות הברית.

בעונה הנוכחית התמקדו החופרים בשני שרידים חשובים, שער העיר מתקופת המקרא שהוא השער הגדול והשלם ביותר במזרח התיכון. המתוארך למאה עשירית עד שמינית לפני הספירה, תקופתם של דוד ושלמה ועד תקופת היישוב בגולן, עד מסע תגלת פלאסר השלישי, בתקופת 732 לפסה"נ. כן בחשיפת רובע המגורים מהתקופה ההלניסטית-רומית.

בית צידה ההלניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה הראשונה לפני הספירה התפתחה העיר בית צידה והפכה לעיר העיקרית באזור. קודם לכן הייתה העיר כפר דייגים קטן. כמה משליחיו של ישו נולדו בעיר, ובהם פטרוס, אנדראס, ופיליפוס. כן מוזכר בית ציידה כמקום בו ישו חי ופעל. בברית החדשה כתוב שנס הלחם והדגים אירע בבית ציידה וכן שישו קילל את העיר בגלל שתושביו סירבו לשמוע בקולו.

בשנת 30 לספירה החליט פיליפוס בנו של הורדוס (אשר הפך לשליט האזור בשנת 4 לפנה"ס, עם מותו של הורדוס) להקים באזור עיר גדולה, בנוסף על העיר קיסיריה פניאס שהקים צפונית יותר.

פיליפוס העניק לעיר זכויות של פוליס, ביצר את העיר ושינה את שמה ל- "יוליאס" על שם ליוויה אשת אוגוסטוס אשר נפטרה בשנת 29 לספירה -זמן קצר קודם לכן (ולא, כפי שסבר יוסף בן מתתיהו בסיפרו שמדובר ביוליה בתו של אוגוסטוס).

לאחר בנייתה התגורר פיליפוס בעיר, ואף נפטר בה ונקבר בה.

בשנת 65 (או שנת 66) לספירה נערך במקום קרב בין המורדים היהודים לחיילים הרומיים. החיילים הרומיים שירתו את המלך אגריפס השני בעוד שהמורדים היו בפיקודו של יוסף בן מתתיהו. במהלך הקרב שקע סוסו של בן מתיתיהו בבוץ וכוחותיו הפסידו. בית צידה נהרסה במהלך הקרבות.

במהלך ימי הביניים השתמשו הכפריים שבסביבת העיר בשרידי העיר כמקור לאבני בזלת לבניית בתיהם (שימוש משני).

היישוב בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הניסים המיוחסים למקום והיותו מקום לידתם של כמה משליחי ישו, היו שרידי העיר לאתר עלייה לרגל של צליינים נוצריים, ודיווחים על תוצאות החפירות זכו לתהודה רבה בתקשורת העולמית. במהלך ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל טס האפיפיור במסוק מעל האתר ונפגש עם צוות החופרים.

זיהוי מקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ציידא מזוהה על ידי החוקרים כעיר "צר" המופיעה במקרא בתחום ממלכת גשור. מעכה, בתו של תלמי מלך גשור נישאה לדוד וילדה לו את בנם אבשלום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ * אריה קינדלר, ‏מטבעותיו של הטטרארך פיליפוס ובית-ציידא, קתדרה 53, ספטבמר 1989, עמ' 26-24